מערת ניקנור

מערת ניקנור היא מערכת מערת קבורה הנמצאת בגן הבוטני הלאומי שנמצא בחלקו הצפוני של קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים ובה נתגלתה גלוסקמא המתייחסת ל"ניקנור עושה הדלתות".

רחבת ניקנור
רחבת הכניסה לקבר ניקנור השוכנת על מערכת הקברים
Har Hatsofim IMG 7803
גלוסקמא מעוטרת שנמצאה במערה
Har Hatsofim IMG 7796
עיטורים שנמצאו על גלוסקמאות במערה

גילוי המערה ומחקרה

באוקטובר שנת 1902 התגלתה מערה בתוך שטח שקנו ג'ון וקרוליין אמילי גריי היל (Gray Hill) במטרה להרחיב צפונה את מעון החורף שלהם בהר הצופים.

מאחר שגריי היל שהה בחוץ־לארץ באותו הזמן, דיווח הממונה על משק הבית לקונסול הבריטי על התגלית. בתו של הקונסול, הארכאולוגית גלדיס דיקסון, חקרה את המערה. בביקורה הראשון במערה היא התרכזה בעיקר במבנָהּ ובמוטיבים הארכיטקטוניים שלה. בביקורה השני היא התרכזה בחקר שבע הגלוסקמאות שהיו במערה, שבינתיים כבר הספיקו לעבור לקישוט גן האחוזה. שש מהגלוסקמאות שנבדקו התגלו כרגילות למדי, אך על הגלוסקמה השביעית התגלתה כתובת ביוונית עתיקה ובעברית.

שלושה ימים לאחר מכן, לאחר שהתפרצות מחלת הכולרה בין עובדיו הכריחה אותו להשעות את החפירות בתל גזר, הגיע רוברט מקאליסטר לירושלים. מקאליסטר בדק את המערה ואת הכתובת, ותצלום של הכתובת הועבר לשארל קלרמון-גנו.

בשנה שלאחר מכן פורסמו שני מאמרים על המערה ברבעון של הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל. ראשון, פרסם קלרמון-גנו את ממצאיו על כתובות שונות מארץ ישראל, ובכללן כתובת ניקנור[1]. הפרסום השני נעשה על ידי דיקסון, ובו תיאור של המערה וממצאיה יחד עם שרטוטים של המערה, פרי עטו של מקאליסטר[2].

הגלוסקמה הועברה בשנת 1903 למוזיאון הבריטי, שם היא שוכנת עד היום.

כתובת ניקנור

הממצא החשוב ביותר שהתגלה במערה היה הכתובת שזכתה לכינוי כתובת ניקנור.

הכתובת כתובה על־גבי גלוסקמה: זו מעוטרת משלושת צדדיה, ועל צידה הרביעי הכתובת, ובה שלוש שורות ביוונית ושורה אחת בעברית או בארמית:

Nikanor inscription
כתובת ניקנור
לחצו כדי להקטין חזרה
הר הצופיםהפקולטה למדעי החברההפקולטה למדעי החברה"הפורום" ובניין הסנאט"הפורום" ובניין הסנאטהספרייה המרכזית (רוח ומדעי החברה)הספרייה המרכזית (רוח ומדעי החברה)בית הכנסת ע"ש הכטבית הכנסת ע"ש הכטאולם העצמאותהפקולטה למדעי הרוחהפקולטה למדעי הרוחהפקולטה למשפטיםהפקולטה למשפטיםבית דוד וולפסון (ספריית משפטים)בית מאירסדורףבית הספר לעבודה סוציאליתבית הספר לעבודה סוציאליתבית הספר לחינוךבית הספר לחינוךהספרייה לחינוך ולעבודה סוציאליתמכון מגידמכון מגידהמכינה הקדם-אקדמית וחדרו של מרטין בוברהחוג לארכאולוגיההחוג לארכאולוגיהמכון טרומןמכון טרומןבית הללבית הללאגודת הסטודנטיםקפיטריית פרנק סינטרה ואנדרטה לזכר הפיגוע בהבית הספר לתלמידי חו"לבית הספר לתלמידי חו"לבצלאלמגדל המיםאולמות טבעאולמות טבעהאמפיתיאטרוןהמכון ליהדות זמננוהמכון ליהדות זמננומכון מנדל למדעי היהדותמכון מנדל למדעי היהדותמערת ניקנורהגן הבוטני הלאומיעיסאוויהביה"ח הדסהבית הקברות הצבאי הבריטימעונות רזניקמעונות רזניקמרכז הספורט לרנרמלון דן ירושליםמעונות אידלסוןכפר הסטודנטיםהגבעה הצרפתיתואדי אל-ג'וזהגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניקמנהרת הר הצופים ע"ש נעמי שמרעמק צוריםבית אורותאוניברסיטת בריגהם יאנגמתחם אוגוסטה ויקטוריההר הזיתיםMap scopus.png

στ τν το Νεικά

νορος λεξανδρέως

ποιήσαντος τὰς θύρας

נקנר אלךסא

הטקסט תועתק לכתב יווני מודרני על ידי קלרמון-גנו

תרגום:

העצמות אלה של נק־

נר (או 'אנשי נקנר') איש אלכסנדריה

שעשה את הדלתות.

נקנר אלכסא

תרגומו של משה שובה[3]

כאמור, קלרמון-גנו היה הראשון שפענח את הכתובת, והיה הראשון שזיהה את נקנר האלכסנדרוני "שעשה את הדלתות" עם אותו ניקנור המוזכר בתלמוד כמי שהציב את דלתותיו של שער ניקנור, תוך דחיית הרעיון שהדלתות הנזכרות הן למעשה דלתות מערת הקבורה, שהרי הישג כה פעוט לא היה מתועד על הגלוסקמה. קלרמון-גנו הבין את המילה "אלכיסא" כקיצור של "האלכסנדרוני", ולפיכך הגיע למסקנה כי הגלוסקמה הכילה את עצמותיו של ניקנור עצמו.

כמו לתגליות ארכאולוגיות חשובות רבות, גם לזו קמו עוררין שניסו לטעון כי הכתובת היא מעשה זיוף, דבר שדרבן את מקאליסטר לכתוב מאמר ובו הוא מפרט את תהליך גילוי הכתובת ואי־הסבירות שמדובר במעשה זיוף[4].

פירושו של קלרמון-גנו, יחד עם תיקונים קלים שהציע מקאליסטר במאמרו, היה המקובל בעולם המחקר במהלך שנים רבות. פירוש זה היה בעייתי, שהרי מהיוונית, שנכתבה ביחסת הקניין, עולה שלא מדובר בניקנור עצמו, אלא בצאצאיו. החוקרים העדיפו להתעלם מבעיה זו, שהתגמדה אל מול שתי בעיות אחרות - גלוסקמאות אמורות להכיל עצמות אדם אחד בלבד, והשם הפרטי "אלכיסא" אינו מוכר ביהודה בתקופה זו.

מאז ימיהם של קלרמון-גנו ומקאליסטר נפתרו שתי בעיות אלו, כאשר התגלו גלוסקמאות המכילות עצמות שני אנשים, כמו גם עדויות לשם "אלכיסא".

אליעזר ליפא סוקניק, שעסק בניקוי המערה והחפירות בה מטעם האוניברסיטה העברית בין השנים 1928-1929, מסכם את הדיון ופוסק כי הגלוסקמה הכילה את עצמותיהם של שני אנשים, נקנר ואלכיסא, שהיו צאצאיו של ניקנור, שהציב את הדלתות בבית המקדש[5].

מבנה המערות

המערה חצובה בקפידה בתוך סלע הקירטון של הר הצופים כאשר ישנם כמה אולמות קבורה וחמש כניסות אליה מחוץ למערה חצובה חצר מלבנית עם פינות ישיבה, שבצדה הדרום-מזרחי נמצאות חזית המערה ובה חמש הכניסות אליה.

חזית המערה היא למעשה סטיו. צורה זו אופיינית למערות הקבורה המפוארות של ירושלים בימי הבית השני, אבל בשאר המערות, כגון קברי המלכים או קבר בני חזיר, נמצאים עמודים מונוליתיים החצובים בסלע, ואילו כאן, בסיסי העמודים שנשתמרו מעידים כי העמודים היו בנויים אבני גזית. הסיבה לכך נעוצה, כנראה, באי־התאמתו של הסלע המקומי לבנייה.

הסטיו, שבמקורו היה מקורה אך עם השנים נפלה תקרתו, נפתח לתוך ארבעה אולמות קבורה, ובכל אחד מהם מספר כוכים. בין האולמות ישנם מעברים, שהשקעים בסלע סביב פתחיהם מלמדים כי היו מכוסים בלוחות אבן, תופעה ייחודית למערה זו.

אולם קבורה חמישי, שאינו מקושר לשאר האולמות, נפתח מפתח בחצר שנמצא מימין לחזית, ובצדה המזרחי של החצר חצובים ארבעה פירי קבורה.

חרסים מהתקופה הביזנטית שנמצאו בקרקעית הפירים שבחצר, וכן שני צלבים שנחקקו על קיר החדר המרכזי, מראים שהשימוש במערה המשיך עד לתקופה הביזנטית. העובדה שגלוסקמת ניקנור נשארה במערה עשויה להעיד כי השימוש הממושך במערה נעשה על ידי בני המשפחה.

הממצא שהתגלה על ידי דיקסון במערה כלל שבע גלוסקמאות, מהן שלוש חלקות וארבע מעוטרות, שברי סרקופג אחד ומגוון חרסים. בעבודות הניקוי והחפירה שנעשו על ידי סוקניק בשנות ה-20 התגלו מספר מסמרי מתכת, דבר המלמד על שימוש בגלוסקמאות וארונות קבורה מעץ.

התוכנית האדריכלית של המערה, סגנונה האמנותי, וכן הממצא שבתוכה, מאפשרים לתארך את המערה לאמצע המאה הראשונה לספירה, בקירוב.

הפנתיאון הלאומי הראשון של ישראל

Tomb of Nicanor (1)
הכניסה אל הפנתיאון הלאומי
Pinsker-Oshiskin
קבר פינסקר וקבר אוסישקין במערת ניקנור

ב-1934, הועלו עצמותיו של יהודה לייב פינסקר ממקום קבורתו באודסה ונטמנו באולם מספר 2 של מערת ניקנור. יוזם ההעלאה היה מנחם מנדל אוסישקין, שרצה להקים פנתאון לאומי במערה.

בישיבת הקרן הקיימת לישראל, הוחלט על הקמת הפנתיאון:

היושב ראש הודיע, כי חלקת־האדמה, אשר בה נמצאת "מערת ניקנור" - במערה זו הובאו למנוחת עולם עצמות ד"ר י. ל. פינסקר ז'ל - נכללת באדמת הקהק'ל המסורה לאוניברסיטה. הואיל וחושבים להשתמש במערה זו למקום מנוחת־עולם לאנשי־שם יהודיים, על כן הוא מציע, כי ההחלטה על דבר חלוקת כבוד זה תימסר לוועדה מורכבת מנשיא ההסתדרות הציונית, נשיא הקהק'ל ונגיד האוניברסיטה.

ההצעה נתקבלה פה אחד.
פרוטוקול ישיבת דירקטוריון קרן קיימת, 2.7.1934‏[6]

אולם רעיונו של אוסישקין לא יצא לפועל, והאדם השני והאחרון שנטמן במערה, בצהרי יום שישי, 3 באוקטובר 1941, היה אוסישקין עצמו.

חלקת גדולי האומה הוקמה לאחר קום המדינה בהר הרצל, בין השאר מכיוון שהר הצופים היה מובלעת בתוך ירדן.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • יאיר שפירא, "מערת ניקנור בהר הצופים", ארץ-ישראל כח, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים, תשס"ח
  • יאיר שפירא, ״שרוצה להיקבר שם אצל פינסקר: אתגרי צוואתו וקבורתו של מנחם מנדל אוסישקין״, עת-מול, 233, 2014, עמ׳ 19 - 22.
  • נחמן אביגד, "מערות־קברים יהודיות בירושלים ובהרי יהודה", ארץ ישראל ח, תשכ"ז
  • עמוס קלונר ובועז זיסו, עיר הקברים של ירושלים בימי הבית השני, 2003

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Clermont-Ganneau, "ARCHEOLOGICAL AND EPIGRAPHIC NOTES ON PALESTINE", Palestine Exploration Fund Quarterly Statement, 1903
  2. ^ Gladys Dikson, "THE TOMB OF NICANOR OF ALEXANDRIA", Palestine Exploration Fund Quarterly Statement, 1903
  3. ^ משה שובה, "הכתובות היווניות של ירושלים", ספר ירושלים, תשט"ז
  4. ^ Robert Alexander Macalister, "FURTHER OBSERVATIONS ON THE OSSUARY OF NICANOR OF ALEXANDRIA", Palestine Exploration Fund Quarterly Statement, 1905
  5. ^ אלעזר ליפא סוקניק, "עוללות לאפיגרפיה היהודית", ספר זיכרון לאשר גולאק ולשמואל קליין ז"ל, תש"ב
  6. ^ הארכיון הציוני המרכזי (אצ"מ) 1134‎/KKL10
האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון). האוניברסיטה העברית הוציאה מתוכה אנשי שם בכל תחומי המחקר, לרבות פרופסורים ומדענים ידועים, ואף חתני פרסי נובל.

לאוניברסיטה חמישה קמפוסים:

הר הצופים, משמש את מרבית הפקולטות של האוניברסיטה ואת מרבית משרדי המנהל שלה.

גבעת רם, משמש את הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, את החוג להוראת המדעים, את בית הספר למדע יישומי וחלק ממשרדי המנהל כגון יחידת הרכש. כמו כן מכיל קמפוס זה מוסדות השייכים לאוניברסיטה באופן חלקי כגון הספרייה הלאומית ומרכז ארצי לבחינות ולהערכה ומוסדות שאינם שייכים לאוניברסיטה כגון האקדמיה ללשון העברית והאקדמיה למוסיקה ולמחול.

עין כרם (בשיתוף עם בית החולים הדסה), משמש את מקצועות הבריאות: הפקולטה לרפואה, הפקולטה לרפואת שיניים ועוד.

רחובות, שבה נמצאת הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית ובית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט

קמפוס מכון וולקני משמש את בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאילאוניברסיטה גם מעבדה לביולוגיה ימית באילת.

בקמפוסים אלו מצויות עבודות אמנות רבות שנוצרו במהלך המאה ה-20 והמאה ה-21.

הגן הבוטני הלאומי

הגן הבוטני הלאומי או בשמו הרשמי: הגן הבוטני לצמחי ארץ ישראל ע"ש מונטגיו למפורט (באנגלית: The Botanical Garden for the Native Plants of Israel in memory of Montague Lamport) הוא הגן הבוטני הראשון שהוקם בארץ ישראל ומתעד את כל צמחי הבר של ישראל ושל המזרח התיכון. הגן ממוקם בחלקו הצפוני של קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים בירושלים. ברחבי הגן מצויות מערות קבורה מתקופת בית שני. בחלקו המערבי של הגן נמצא אמפיתיאטרון קטן. כיום הגן מהווה גם שמורה אקולוגית וגם גן לאומי ונמצאים בו: המרכז להוראת הטבע ע"ש משפחת פרחיה, ספריית הגן הבוטני ע"ש שמואל צבי טודר שהיא הספרייה הגדולה בארץ לבוטניקה, ותחנה מטאורולוגית הדואגת להתאים את הצמחים בגן לתנאי מזג האוויר. בצדו המערבי של הגן נמצא שביל על שם אביגדור המאירי החוצה את הגן, במרכז השביל לצד הכניסה הראשית נמצא לוח אבן ועליו חקוק שירו המפורסם: "מעל פסגת הר הצופים". בחלקו הדרומי של הגן מצויה רחבה גדולה עם כיסאות ישיבה וממולה מערכת של חמישה אולמות קבורה הקרויה "מערת ניקנור" על שם ניקנור עושה הדלתות.

הגנים הבוטניים האוניברסיטאיים בירושלים

בירושלים ישנם שני גנים בוטנים אוניברסיטאיים הסמוכים לשני הקמפוסים העיקריים של האוניברסיטה העברית בירושלים. האחד נמצא בחלקו הצפון מזרחי של קמפוס הר הצופים והשני סמוך לשכונת ניות, בחלקו הדרום מזרחי של קמפוס אדמונד ספרא (גבעת רם). שני הגנים שייכים לאוניברסיטה העברית, אולם הגן שבגבעת רם מנוהל על ידי חברה חיצונית.

הר הצופים

הר הצופים הוא הר בתחום ירושלים הצופה על מרבית שטח ירושלים, ועל שטח נרחב ממדבר יהודה כולל ים המלח. גובהו 826 מטרים מעל פני הים, כ־100 מטרים מעל העיר העתיקה, וכ־1,240 מטרים מעל פני ים המלח. הבאים לירושלים מהצפון ראו ממנו לראשונה את העיר ואת בית המקדש, ומכאן שמו. שמו הלועזי של ההר "סקופוס" הוא תרגום יווני של השם העברי. בערבית קרוי ההר ראס אל-מושריף راس المشرف (בתרגום לעברית: ראש הנשקף). שם נוסף בערבית הוא ג'בל סקובוס جبل سكوبس, הנגזר משמו הלטיני של ההר.

הר הרצל

הר הרצל הוא הר במערב ירושלים המשמש כבית הקברות הלאומי של מדינת ישראל. בהר נמצא בית הקברות הצבאי הראשי של המדינה וכן חלקת גדולי האומה בה קבורים מנהיגי המדינה והציונות. בכניסה להר נמצא מוזיאון הרצל ובו שוכן מאז 2017 היכל הזיכרון הלאומי שבו מונצחים כל הנופלים בהגנה על הארץ.

ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נערכים בהר הרצל הטקסים המרכזיים לזכר חללי צה"ל, חללי משטרת ישראל, ונפגעי פעולות האיבה בהשתתפות ראשי המדינה, ראש הממשלה ונשיא המדינה. במוצאי יום הזיכרון, ערב יום העצמאות, נערך ברחבת הר הרצל "טקס הדלקת המשואות" - הטקס המרכזי לפתיחת אירועי יום העצמאות.

ההר מתנשא לגובה של 834 מטרים מעל פני הים ונמצא במערב ירושלים, ביער ירושלים בין השכונות עין כרם, קריית יובל, בית הכרם, בית וגן, ויפה נוף. הר הרצל והכתף הסמוכה אליו עליה בנוי יד ושם, מכונים הר הזיכרון.

הכניסות להר הרצל ולבית הקברות הצבאי בו מצויות בקצה הדרומי של שדרות הרצל. בחודש אפריל 2013 נערכה תחרות להקמת כניסה ראשית חדשה עם מרכז מבקרים במקום בו נמצאת כיום הכניסה הראשית. בתחרות זכה צוות בינלאומי של אדריכלים שהציע רצף עמודים בצד הכניסה וגג מחורר מעל שער הכניסה הקיים.בחודש מרץ 2014 נבחר בית הקברות של הר הרצל לאחד מ-20 בתי הקברות היפים ביותר בעולם על ידי המגזין "BusinessInsider".בשנת 2019 אושר בממשלה תקציב לשדרוג "חלקת גדולי האומה" ביחד עם הקמת רחבת הספדים עם הרחבת החלקה ושדרוג מסלול המבקרים במקום.

יאיר שפירא

יאיר שפירא (באנגלית: Yair Shapiro;‏ ט"ז בתשרי תשל"ה, 2 באוקטובר 1974 – י"ח בניסן תשע"ה, 7 באפריל 2015) היה חוקר של תולדות הציונות, שעסק בתופעת העלאת עצמותיהם של מנהיגים ציוניים לארץ ישראל לפני קום המדינה.

ירושלים בהלכה

בהלכה ישנם דינים מיוחדים לעיר ירושלים, הנובעים מקדושתה ומהמצוות הרבות שיש לקיים דווקא בה. רוב דינים אלו אינם נוהגים כיום. בחלק מהדינים המיוחדים לירושלים, ישנו ספק האם הם נוהגים רק בשטח העתיק של ירושלים שהיה מוקף בחומה בימי בית המקדש הראשון והשני, או גם בשטח העיר החדשה שמחוץ לחומות.

ירושלים נתקדשה בקדושה ראשונה על ידי דוד ושלמה בתקופת בית ראשון ועל ידי עזרא נתקדשה פעם שנייה בתחילת תקופת בית שני. ישנה מחלוקת האם הקדושות שנתקדשה ירושלים בטלו עם חורבנה, אולם להלכה פוסקים כיום שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה גם לעתיד לבוא. אולם תחום ירושלים שנתקדש הוא לפי חומות ירושלים הקדומות שאותם קידשו דוד ושלמה, ולא לפי החומות בנות זמננו.

לירושלים יש קדושה מעל ארץ ישראל בכך שרק בה מותר לאכול מעשר שני, נטע רבעי וקדשים קלים, ואליה מביאים את הביכורים, בכור בהמה טהורה ומעשר בהמה הקרבים בבית המקדש. גם כיום, מצוות יישוב ארץ ישראל על ידי מגורים בירושלים גדולה יותר מאשר בכל הארץ.

מנחם אוסישקין

אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин;‏ 14 באוגוסט 1863 - 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.

ניקנור (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים

קמפוס הר הצופים הוא הגדול מארבעה קמפוסים בהם פועלת האוניברסיטה העברית והוא הוותיק והמרכזי ביותר של האוניברסיטה. הקמפוס נמצא בהר הצופים, ירושלים, סמוך לשכונת הגבעה הצרפתית. כיום פועלות בו הפקולטה למדעי החברה, הפקולטה למשפטים והפקולטה למדעי הרוח וכן מופעלים בו בתי הספר למנהל עסקים, עבודה סוציאלית, חינוך, ריפוי בעיסוק ובית הספר לתלמידי חו"ל.

בשטח הקמפוס קיים הגן הבוטני הלאומי שהוקם על ידי הבוטנאי אלכסנדר איג. בקרבת הקמפוס נמצאים מרבית בנייני ההנהלה של האוניברסיטה, שלושה מתחמי מעונות סטודנטים, בית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים וכן בית החולים הדסה הר הצופים. מן הקמפוס ניתן לצפות על נופים מרהיבים כמו העיר העתיקה, והר הבית. כמו כן קיים בשטח הקמפוס תיאטרון המעלות- תיאטרון פתוח מראשית ימי האוניברסיטה, ממנו נשקף נוף מרהיב של הרי יהודה. בשטח התיאטרון נערכו בעבר כמה חתונות.

שכונות הבריח

שכונות הבריח הן ארבע שכונות היהודיות שכונו כך בעת הקמתן, בשל תפקידן - "נעילת" הר הצופים לשטח מדינת ישראל. השכונות הן: מעלות דפנה, רמת אשכול, גבעת המבתר והגבעה הצרפתית ("גבעת שפירא") שבצפון מזרח ירושלים. מבחינה גאוגרפית, ניתן להכליל בשכונות הבריח גם את השכונות הסמוכות: שכונת צמרת הבירה, מלון דן ירושלים, מעונות הסטודנטים שבהר הצופים, קריית הממשלה על שם מנחם בגין, ובניין המטה הארצי של משטרת ישראל שבגבול הר הצופים ושכונת שייח' ג'ראח.

מבחינות רבות, שכונות הבריח מתפקדות כיחידה מנהלית והיסטורית אחת. שכונות הבריח הוקמו לאחר מלחמת ששת הימים ויצרו רצף התיישבות עברי, בין העיר המערבית להר הצופים. רצף זה נועד להקשות את ניתוק הר הצופים בשנית, משטחי מדינת ישראל ולאפשר סלילת נתיב תחבורה להר הצופים, "שדרות אשכול", שעובר בשכונות עבריות בלבד. שדרות אשכול ורמת אשכול נקראות על שם ראש ממשלת ישראל, לוי אשכול, שיזם את הקמת שכונות הבריח.

שער ניקנור

שער ניקנור (נקרא גם "שער העליון") היה שער במרכז החומה שהפרידה בין עזרת הנשים לעזרת ישראל בבית המקדש. שער ניקנור היה השער המפואר והמפורסם ביותר מבין שערי הר הבית ושימש ככניסה הראשית לעזרה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.