מערת אליהו

מערת אליהו היא מערה בצלע הר הכרמל בחיפה. שבה, לפי המסורת העממית, הסתתר אליהו הנביא בברחו מפני אחאב מלך ישראל, בימי נדודיו בהר הכרמל. מערת אליהו קדושה ליהודים[1], נוצרים, מוסלמים ודרוזים ומהווה אתר ביקור מקובל. בייחוד רבים המבקרים מבין הספרדים תושבי חיפה, טבריה וצפת בחודש אב, ביום ראשון שאחרי שבת נחמו. יהודים נהגו לתלות פרוכות על הקיר הדרומי[2], שבו קיים שקע, בדומה למיקום ארון הקודש[3][4]. בקירות המערה נוהגים להטמין פתקאות. מחוץ למערה נוהגים להדליק נרות ולהתפלל לשלום חולים, לזיווגים ולפרי בטן, כמקובל במקומות קדושים.

Elijah's cave - 2
המבנים לשירות עולי הרגל שנבנו בכניסה למערת אליהו (צילום מרכבל חיפה)
Elijah's cave016
הכניסה למערה
Elijah's cave017
עזרת הגברים במערה - 2009
Elijah's cave 018
מטפחות תלויות בעזרת הנשים
Elijah cave
מערת אליהו, תצלום מלפני 1899

תיאור המקום

המערה נמצאת בין שכונת בת גלים לסטלה מאריס. ניתן להגיע אליה משדרות ההגנה ומרחוב אלנבי, בשביל נוח שכולל מדרגות. המערה חצובה בסלע, בדמות חדר גדול עם גומחה לכיוון דרום. מידות המערה: 14.40 מטר אורך, המחולק כיום לשני חלקים: החלק האחד לתפילת גברים וחלקו השני לתפילת נשים. רוחב המערה 8 מטרים וגובהה 5 מטרים. חדר גדול חצוב בקיר המערבי - אורכו 3.60 מטר, רוחבו 2.80 מטר וגובהו 2.30 מטר.

הערבים קוראים למקום הזה בשם "אלח'צ'ר" (קרי: אלח'דר) זהו כינויו של אליהו הנביא ופירושו בערבית: ירוק, כי "אליהו חי וירוק תמיד במסורת העממית".

הנוצרים הערבים קוראים לו בשם מאר אליאס ולהר הכרמל "ג'בל מאר אליאס" – הר הקדוש אליהו.

הנוצרים האירופאיים קוראים למערת אליהו "מדרש הנביאים" (School of the Prophets). המקור לכך היא ההנחה כי המערה הגדולה שימשה כבית המדרש לתלמידיו של אליהו הנביא כאשר ברח מאחאב מלך ישראל. בראשית המאה ה-17 ניסו נזירים כרמליתיים, באישור השלטונות העות'מאנים, להתיישב באזור המערה, אולם בשל התנגדות המוסלמים המקומיים התיישבו הנזירים במעלה ההר[5], וקידשו את המערה המצויה כיום בשטח מנזר סטלה מאריס.

קדושתה ליהודים

לפי אמונה עממית, השהות במערת אליהו יכולה לרפא "חולי רוח". נהגו להביא למערה אנשים שנחשדו כחולי רוח ממקומות רחוקים, ולהשאירם במערה ימים אחדים בתקווה שה"שטן" יצא מהם והם יוכלו להתרפא בזכות אליהו הנביא. הביקור במערה כונה בשם "הזיארה של חיפה"[4].

האגדה מספרת שעל הר הכרמל התגלה המלאך מיכאל לאליהו הנביא: "מיכאל השר הגדול של ישראל, גלה לאליהו הנביא על הר הכרמל (בארמית: טורא דכרמל) הקץ והזמן של אחרית הימים. הסודות האלה מובאים במדרש אליהו הנביא"[6]. הנוסע היהודי רבי בנימין מטודלה, שביקר בחיפה ובכרמל בשנת 1175, כתב: "ובתחתית ההר שם מקברי ישראל רבים. ושם בהר מערת אליהו, עליו השלום. ועשו שם בני אדום הצלבנים במה וקראו לה שאן אליש (סנט לואיס)"[4].

בימי הביניים נהגו עולי רגל יהודים לבקר במערת אליהו. בשנת 1742 כתב אחד המבקרים: "וכשנכנסנו לשם (למערה) נחה עלינו רוח אלוהים וראינו בנפשנו הארה גדולה עד מאד... וכל מי שנכנס לזאת המערה טמא, מיד יוצאים קלוחים של מים נובעים מארבע פינות המערה ורוחצת עצמה, ובזאת יודעים שטמא היה שם"[7]. מבקר אחר סיפר על ביקור במערה בשנת 1835: "ומצאנו שם הרבה יהודים. ויהי כאשר התחלנו להתפלל אז התפילה הייתה נובעת בפה ועינינו זולגות דמעות אשר מעולם לא התפללתי כן, אז הבנתי כי אדמת קודש היא וגם כתבנו שמינו על הכותל"[8].

במערה לפי דיווח מהמאה ה-19, הייתה קיימת הילולה בל"ג בעומר. בהילולה זו היו מגיעים הספרדים, עם מיעוט אשכנזי, ממרחק על מנת לשהות ולרקוד יומיים או שלושה[9].

על קירות המערה יש חריתות של מנורת שבעת הקנים. כן נמצאה במערה כתובת עברית "יצחק בן כומה".

חפירות ארכאולוגיות

בשנות השישים של המאה העשרים תיעד אשר עובדיה 150 חרותות במערה, רובם המוחלט ביוונית. ההיסטוריונים סבורים כי המערה התקדשה רק בראשית התקופה הביזנטית, בהסתמך על כתובות הקיר החקוקות בה (הגרפיטי) מתקופה זו. המערה התקדשה באסלאם בתקופה מאוחרת יותר.

לקריאה נוספת

  • זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל : חיפה, העמקים, הגליל, החרמון, הוצאת "תוּר" - ארץ ישראל, ירושלים, הוצאה - 1941, מהדורה שלישית - 1948.
  • אלי שילר - בהשתתפות יוסי בן ארצי, חיפה ואתריה, אריאל - כתב עת לידיעת ארץ ישראל, 37-39, מארס 1985, ירושלים
  • שרה ומאיר אהרוני, אישים ומעשים בחיפה והסביבה 1993.
  • אשר עובדיה, "כתובות במערת אליהו", קדמוניות, הוצאת החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, שנה ב חוברת 3 (7), תשכ"ט, 1969, עמ' 99–101
  • Asher Ovadiah and Rosario Pierri, "Elijah's Cave on Mount Carmel and its Inscriptions", in: L.D. Chrupcala (ed.), Christ is Here! Studies in Biblical and Christian Archaeology in Memory of Michele Piccirillo, ofm, Milano 2012 pp. 29-76. 
  • Asher Ovadiah and Rosario Pierri, "Elijah's Cave on Mount Carmel and its Inscriptions", Liber Annuus, 62 (2012), pp. 203-282

קישורים חיצוניים

ראו גם פורטל חיפה

Cave of elihau 6

הכתובת "יצחק בן כומה"

Cave of elihau 1

מנורת שבעת הקנים

Elias' Cave at Haifa, 1910 (1604)

פנים המערה בשנת 1910

Elijah's cave 014

כיסא אליהו בכניסה למערה

Eliyahocave16

עזרת הנשים במערה

הערות שוליים

  1. ^ זאב וילנאי מדגיש כי הקדושה המקובלת למערה היא ליהודים
  2. ^ לכיוון התפילה - ירושלים
  3. ^ לפי צילום פנים מערה משנת 1912 עיטורי המוסלמים מוצבים בפינת המערה ולא בגומחה
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 מקור: זאב וילנאי, מערת אליהו, חיפה ואתריה
  5. ^ אלכס כרמלתולדות חיפה בימי התורכים, המכון האוניברסיטאי של חיפה, 1969
  6. ^ מקור: זאב וילנאי', עמוד 24
  7. ^ מקור: אגרת מסע של חיים בן עטר - מובא בספרו של זאב וילנאי
  8. ^ מקור: קורות העיתים לישורון בא"י - מובא בספרו של זאב וילנאי
  9. ^ פרשל, טוביה, תשל"ה, הילולות ל"ג בעומר, הדואר, גיליון נ"ג, עמ' 382-383
אליהו

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא הוא דמות מקראית, נביא שפעל בזמן מלכותו של מלך ישראל אחאב, ונודע במאבקיו באחאב ובאשתו הצידונית איזֶבֶל. לדמותו ניתנה חשיבות רבה במסורת היהודית, והוא נחשב למבשר הגאולה. מופיע בספרות יהודית מסורתית גם בשם "אליהו התשבי" ו"אליהו הגלעדי".

אליהו (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

אלישע

לפי המתואר בתנ"ך, אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט היה נביא שפעל בממלכת ישראל במאה התשיעית לפני הספירה, בתקופת שלטונם של המלכים יורם, אחזיה, יהוא, יהואחז ויואש. הוא התפרסם כתלמידו של אליהו הנביא, כממשיך דרכו במלחמה למען אלוהי ישראל, וכעושה ניסים. אלישע שפט את ישראל ששים ושש שנים.

אריה שילה

אריה שילה (נולד ב-1946) הוא אדריכל ישראלי.

בנימין מטודלה

בנימין בן יונה מִטּוּדֵלָה (מהעיר טודלה שבספרד) היה מגלה ארצות יהודי בן המאה ה-12.

קרוב לשנת 1165 יצא למסע ארוך באירופה, המזרח התיכון וצפון אפריקה. התחיל את מסעו בעיר סרגוסה, משם פנה לדרום צרפת והמשיך באוניה ממארסיי. לאחר שביקר ברומא ובקונסטנטינופול, יצא למזרח התיכון ועבר דרך סוריה וארץ ישראל עד הגיעו לבגדד. משם הלך לפרס ולחצי האי ערב וחזר דרך מצרים וצפון אפריקה לספרד בשנת 1173.

את רשמי מסעו כתב בספר מסעותיו "מסעות בנימין" בשפה העברית. ברשמיו מספר בנימין על הארצות שעבר בהן, מונה את אוכלוסיית היהודים בקהילות השונות ומזכיר את שמותיהם של יהודים חשובים שפגש בדרך. הוא מספר גם על מנהגיהם של יושבי הארצות למיניהן ותיאר את אורח החיים בערים בהן ישבו. כמו כן הרבה לתאר את המקומות שניקרו בדרכו וסיפר על המבנים שראה ועל השווקים שביקר בהם. ספר המסעות של בנימין מטודלה חשוב לא רק לחקר דברי ימי ישראל, אלא גם כמקור ידיעות לגאוגרפיה ולאתנוגרפיה של ימי הביניים. מן המאה ה-16 ואילך תורגם ספרו של בנימין מטודלה למרבית לשונות אירופה ושמו של הנוסע היהודי היה למפורסם.

האב פרוספר

האב פרוספר של רוח הקודש (באנגלית: Fr. Prosper of the Holy Spirit; בצרפתית: P. Prosper du Saint Esprit,‏ 1583–1653) היה כומר ממסדר 'הכרמליתים היחפים'. במהלך המאה ה-17 פעל האב פרוספר רבות במיסיון הקתולי באסיה, והפך לאחת הדמויות הנערצות בהיסטוריה של המסדר הכרמליתי כאחראי לשובו של המסדר אל כור מחצבתו על הר הכרמל.

היסטוריה של חיפה

העיר חיפה משמשת כעיר נמל מזה כ-1800 שנים. אף כי מיקומה של העיר הקדומה אינו ידוע כיום, מקובל להניח כי מרכז העיר התחתית של ימינו הוא המקום שבו התפתחה חיפה מראשיתה.

המוזיאון הימי הלאומי

המוזיאון הימי הלאומי של מדינת ישראל מוקדש לתולדות הספנות באגן הים התיכון, בים סוף ועל גדות הנילוס ומטרתו להציג את ההיסטוריה הימית באזור. בנוסף כולל אוסף המוזיאון ממצאים ארכאולוגים שמקורם במוזיאון לאמנות עתיקה שנסגר.

המוזיאון ממוקם ברחוב אלנבי, בעיר חיפה, בנקודת המפגש בין הר הכרמל לים התיכון, לרגלי סטלה מאריס, ובקרבת מוזיאון ההעפלה וחיל הים, מערת אליהו ורכבל חיפה. המוזיאון הוא חלק ממוזיאוני חיפה.

המסדר הכרמליתי

המסדר של גבירתנו מהר הכרמל, או המסדר הכרמליתי (בלטינית: Ordo fratrum Beatæ Virginis Mariæ de monte Carmelo) הוא שמו של מסדר נזירים קתולי שנוסד במאה ה-12 על ידי נזיר בשם ברתולד (מת לאחר 1185), בהר הכרמל שבארץ ישראל, ומכאן שמו.

חגיגות העשור למדינת ישראל

חגיגות העשור היו שורת אירועים, חגיגות וטקסים שנערכו בישראל בשנת תשי"ח-1958, שהוכרזה כ"שנת העשור", במלאת עשר שנים למדינה. קדמה לחגיגות ועדת העשור, ועדה ממשלתית עליה הוטל תפקיד הכנת החגיגות.

חוק השמירה על המקומות הקדושים

חוק השמירה על המקומות הקדושים, התשכ"ז-1967 קובע עונש מאסר למי שמחלל מקום קדוש או פוגע בו, ולמי שעושה דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם מקומות.

אף שלשון החוק מאפשרת הכרזה על מקומות קדושים לבני כל הדתות, עד כה הוכרזו רק מקומות הקדושים ליהודים.

יעקב השליח

רבי יעקב השליח היה יהודי מצרפת, בן המאה ה-13 (תקופת בעלי התוספות). במקור מסוים מכונה 'רבי יעקב הנזיר'. נשלח כשד"ר

לארץ ישראל לגיוס כספים עבור ישיבתו של רבי יחיאל מפריז.

ישיבת התפוצות

ישיבת התפוצות (מכונה לעיתים גם ישיבת הר ציון), ישיבה חרדית, על הר ציון בירושלים, ליד מתחם דורמיציון. הישיבה נוסדה בידי הרב מרדכי גולדשטיין כישיבה לחוזרים בתשובה אמריקאים בשנת תשכ"ה - 1965. עם השנים הפך אופייה ישראלי יותר ונוסדו לצדה גם ישיבה קטנה וישיבה גדולה "תורת ישראל" לישראלים. לאחר פטירת הרב גולדשטיין, בכסלו תשע"ז (דצמבר 2016), עומד בראשות הישיבה בנו הרב יצחק.

מדריך ארץ ישראל

מדריך ארץ ישראל של זאב וילנאי הוא מדריך לטיולים בארץ ישראל ובארצות שכנות לה. מהדורות של המדריך הודפסו בשנים: 1941, 1943, 1950. הוצאת אריאל הדפיסה מהדורה נוספת של אחדים מחלקי המדריך, כמו מדריך ירושלים ומדריך חיפה והצפון - כולל השלמות בסוף המדריך.

מנזר סטלה מאריס

מנזר סטלה מאריס בשכונת סטלה מאריס שבחיפה הוא מנזר גברים כרמליתי, והוא משמש כמרכזו העולמי של המסדר. הבניין בן שלוש הקומות נבנה כחומה בצורה עם פתחים קטנים, בשל הצורך להתגונן מהתנכלויות שהיו מנת חלקם מיום שהוקם. צורתו של המבנה כשל ריבוע ובחלקו המזרחי חצר פנימית גדולה.

מערב חיפה

מערב חיפה הוא רובע אדמיניסטרטיבי וגאוגרפי המשתרע לאורך חופה המערבי של חיפה מכף הכרמל בצפון ועד לגבול שטח השיפוט העירוני בדרום, וכולל את השכונות היושבות במישור לרגלי הר הכרמל לחוף הים התיכון. במערב חיפה מתגוררים כ-40,000 תושבים (נכון ל-2006) ושטחו 9.76 קמ"ר. ברובע מתקיימת זהות בין אחוז האוכלוסייה לבין אחוז השטח מכלל שטח חיפה, שניהם כ-15%. גבולות הרובע הם חוף הים במערב ובצפון, המושבה הגרמנית והעיר התחתית בצפון-מזרח, מדרונות הכרמל ושכונותיו במזרח וטירת כרמל מדרום. הרובע נחשב כאזור סוציואקונומי בינוני עד נמוך. בתחומו נכסי טבע ובהם ראש הכרמל – המקום שבו נפגש ההר עם הים, כף הכרמל, וחופי הים; ואתרים היסטוריים וארכאולוגיים חשובים ובראשם תל שקמונה וחיפה אל עתיקה.

אזורי הרובע מקובצים מינהלית בשלושה תת-רבעים, והם:

תת-רובע חוף בת גלים - קריית אליעזר, בו מתגוררים כ-18,800 תושבים. דרך יפו ושדרות ההגנה חוצים את תת-הרובע ומפרידים בין השכונות בת גלים וקריית אליעזר.

תת-רובע חוף שקמונה, ב-2008 התגוררו כאן כ-20,260 נפש.

תת-רובע החוף הדרומי, בתחומו עדיין אין מגורים.

מערת הצדיקים בחלב

מערת הצדיקים היא מערת קבורה יהודית המצויה בכותל בית הכנסת יואב בן צרויה בארם צובא היא העיר חלב אשר בסוריה.

מקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל

בארץ ישראל ישנם אתרים רבים הנחשבים כמקומות קדושים ליהודים. חלק קטן ממקומות אלה נקבע בתקנות שהותקנו מכוח חוק השמירה על המקומות הקדושים ומטופל בהתאם לתקנות אלה. חלק מאתרים אלו מקודש גם לדתות אחרות. הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר ליהודים ועל פי ההלכה לקדושתו של הר הבית משמעויות רבות גם כיום.

מקומות רבים מקודשים בשל האישיות הקבורה בהם, ולעיתים בזיהוי שונה של הקבור במקום. מרבית המקומות הקדושים הם קברי צדיקים הנמצאים בגליל. חלקם מיוחס לתקופת האבות, ומרביתם מתקופת התנאים. המאוחר שבאתרים אלה הוא קבר השל"ה.

סטלה מאריס

סְטֶלָה מַארִיס (מלטינית: Stella Maris – "כוכב הים") הוא אזור בראש הכרמל ובו מתחמים של מנזר וכנסייה בני מאות שנים, וכן קפלות ומבנים נוספים השייכים למסדר הכרמליתי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.