מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו האדום

הקו האדום הוא קו רכבת קלה המתוכנן להיות המרכזי והראשון שייצא לפועל כחלק מהמערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב. הוא יעבור בדרך עילית ותחתית, בין הערים בת ים, תל אביב-יפו, רמת גן, בני ברק ופתח תקווה ובהמשך ע"פ חברת נתע צפוי להתארך ולעבור בדרך עילית בראשון לציון עד לתחנת הרכבת משה דיין שבמערב העיר. בחלק המרכזי שלו הוא צפוי לעבור בתוואי תחתי, בדומה לרכבת תחתית ובשאר חלקי המסלול בתוואי עילי.

אורכו של הקו הוא כ-24 קילומטר, מתוכם 12 קילומטר במנהרה[1] והוא יתפרס על חמש ערים ו-34 תחנות, מתוכן 10 תת-קרקעיות. עבודות הבנייה בקו החלו בשנת 2009 ופתיחת הקו באופן מלא תוכננה במקור לשנת 2013[2], אולם בעקבות ביטול המכרז להקמתו של הקו לנוכח קשיים בהשגת מקורות המימון של הזוכה במרכז, והלאמת הפרויקט על ידי המדינה, נדחה מועד פתיחתו לשנת 2021[3].

מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו האדום
לוגו חברת נת"ע
Tel Aviv Red Line Map-HE
מדינה ישראל
עיר בת ים, תל אביב-יפו, רמת גן, בני ברק ופתח תקווה
שם המערכת מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב
מידע על ההקמה
עלות 14 מיליארד שקלים (משוער)
חברה בונה נת"ע
התחלת בנייה 2009
פתיחת הקו אוקטובר 2021 (משוער)
מידע על הקו
אורך הקו 24 ק"מ
רוחב המסילה 1,435 מ"מ
דפו קריית אריה
צבע על המפה אדום
מספר נוסעים בשנה 70,000,000 (משוער)
מספר התחנות 34
רשימת התחנות
רשימת תחנות
www.nta.co.il/line/1
תרשים הקו
מפת מערכת המתע"ן בשנת 2024
מפת המערכת המתוכננת
Pt Matatz070
המת"צ של הקו האדום ברחוב ז'בוטינסקי בפתח תקווה, כפי שהוא נראה מגשר המיתרים
Pt Matatz081
מבט מזרחה מגשר המיתרים
Aleja jerusolioma jaffo 2
העבודות בשד' ירושלים סמוך לתיאטרון גשר (תיאטרון נוגה לשעבר) (פברואר 2009)
Tel Aviv Light Rail Red Line Kiryat Arie Depot
בניית דיפו בקריית אריה (מאי 2018).
Tel Aviv Light Rail Red Line Kiryat Arie Tunnel Portal
פורטל של מנהרה בקריית אריה (מאי 2018).
Tel Aviv Light Rail Red Line Kiryat Arie Conveyor belt
מסועות פינוי עפר בכניסה למנהרה בקריית אריה (מאי 2018).
Tel Aviv Light Rail Red Line Kiryat Arie Tunnel Inside
מנהרה של רכבת הקלה שמתחילה בקריית אריה וממשיכה דרך אם המושבות (מאי 2018).

מאפייני הקו

מסלול

הקו האדום מתחיל בתחנת האוטובוסים המרכזית של פתח תקווה, בצומת הרחובות בר-כוכבא ואורלוב, וממשיך בחפיפה לתוואי דרך 481 לפי סימוני החברה הלאומית לדרכים לאורך רחוב אורלוב עד מפגשו עם ציר ז'בוטינסקי, לאורך ציר ז'בוטינסקי עד תחנת הרכבת תל אביב מרכז. זמן הנסיעה בקטע זה צפוי להיות 19 דקות.

התוואי ממשיך בדרך בגין (דרך פתח תקווה לשעבר) לכל אורכו, עובר את מגדלי עזריאלי והקריה עד אשר מתחבר עם רחוב אילת, ודרומה, דרך שדרות ירושלים לאורך יפו, לעיר בת ים דרך שדרות העצמאות עד לדרום העיר.

הקטע ממחלף גהה עד אזור מנשייה (גבול יפו ותל אביב) מתוכנן לעבור במנהרה תת-קרקעית כפולה[4]. יתר התוואי מתוכנן להיסלל מעל לפני הקרקע. לפי חברת נת"ע, הפרויקט מבוצע באופן כזה שיהיה ניתן להרחיב את המקטע התת-קרקעי (דהיינו - להפוך חלקים שתוכננו כעיליים לתת-קרקעיים), אם וכאשר יתגלה צורך כזה, תחבורתי או תפעולי.

בפתח תקווה, תוקם שלוחה תת-קרקעית של הקו לכיוון הדפו בקריית אריה, ומעבר תת-קרקעי שיקשר בין תחנת קריית אריה של רכבת ישראל בפתח תקווה לבין הדיפו, שיכלול גם תחנת נוסעים.

תחנות

בקו האדום יהיו בסך הכל 34 תחנות. 24 יוקמו במפלס הרחוב (בפתח תקווה, יפו ובת ים) ו-10 תחתיות (בבני ברק, רמת גן ותל אביב), כאשר אורכה של כל תחנה תת-קרקעית יהיה כ-88 מטרים, רוחבה יהיה 22 מטרים ועומקה בדרך כלל 20 מטרים. מבנה התחנה ייבנה בתוך "קופסה", תוך השבת הרחוב למצבו המקורי עוד בטרם הושלמה בניית פנים התחנה[5]. יוצאת דופן היא תחנת קרליבך שתיחפר לעומק 50 מטר כיוון שהיא תשרת גם את הקו הירוק[6].

המרחק בין התחנות העיליות יהיה כ-500 מטרים, אך המרחק בין התחנות התת-קרקעיות יהיה כ-1,000 מטרים בממוצע עקב שיקולי עלות ודרישה. כמו כן נחשף כי התחנות התת-קרקעיות שבקו ימוגנו לצורך שימוש כמקלטים במצבי חירום של תקיפת טילים כולל תקיפות בנשק ביולוגי וכימי. בין אמצעי המיגון דלתות פלדה לאיטום המנהרות והתקנת מסננים על פתחי האוורור כשבכל התחנות התת-קרקעיות בקו יוכלו למצוא מקלט כ-20,000 איש.[7]

ב-20 תחנות בקו זה יותקנו 106 דרגנועים ו־63 מעליות, כך עולה מדרישות האספקה כפי שצוינו במכרז בו זכתה חברת שינדלר ב-17 ביוני 2018.[8]

(התחנות מסודרות על פי התוואי מפתח תקווה, דרך תל אביב לבת ים)

פתח תקווה בני ברק, רמת גן ותל אביב יפו ובת ים
עילי תת-קרקעי עילי
  • תחנה מרכזית
  • פינסקר
  • קרול
  • דנקנר
  • בילינסון
  • רבין
  • שנקר
  • קריית אריה (שלוחה)
  • תחנת אליפלט תחנה שקועה
  • סלמה
  • בן צבי
  • ארליך
  • איסקוב
  • הבעש"ט
  • מחרוזת
  • העצמאות
  • רוטשילד
  • ז'בוטינסקי
  • בלפור
  • בנימין
  • יוספטל
  • כ"ט בנובמבר
  • העמל
  • הקוממיות

תדירות

בשעות השיא התכנון הוא שתעבור רכבת כל דקה וחצי בתחנות התת-קרקעיות וכל שלוש דקות בתחנות העיליות. בשאר היום התדירות תפחת והרכבת תעבור במרווחי זמן גדולים יותר[1].

שיטת המימון ועלויות

מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו האדום
מקרא
Unknown route-map component "uexKBHFa" Bus station
תחנה מרכזית פתח תקווה
Unknown route-map component "uexHST"
פינסקר
Unknown route-map component "uexHST"
קרול
Unknown route-map component "uexHST"
דנקנר
Unknown route-map component "uexHST"
בילינסון
Unknown route-map component "uexHST"
שחם
Unknown route-map component "uexHST"
שנקר
Unused straight waterway
Unknown route-map component "uexKDSTa" + Unknown route-map component "PORTALf"
דפו קריית אריה
Unused straight waterway + Unknown route-map component "PORTALf"
Unused urban tunnel stop on track
תחנת אם המושבות
Unknown route-map component "utSKRZ-B" Unknown route-map component "utSKRZ-B"
כביש 4
Unknown route-map component "uextABZg+r" Unknown route-map component "uextSTRl"
Unused urban tunnel stop on track
אהרונוביץ'
Unused urban tunnel stop on track
בן-גוריון
Unused urban tunnel stop on track
ביאליק
Unused urban tunnel stop on track
אבא הלל
Unknown route-map component "utSKRZ-B" Continuation backward
נתיבי איילון
Unused urban tunnel straight track
Station on track + Unknown route-map component "HUBa"
רכבת מרכז ומסוף 2000
Unknown route-map component "uextINT" + Unknown route-map component "HUBeq"
Straight track + Bus station + Unknown route-map component "HUBlf"
ארלוזורוב (חיבור עם הקו הסגול)
Unused urban tunnel stop on track Continuation forward
שאול המלך
Unused urban tunnel stop on track
יהודית
Unused urban tunnel stop on track Urban railway
קרליבך (חיבור עם הקו הירוק)
Unused urban tunnel stop on track
תחנת אלנבי (חיבור עם הקו הסגול)
Unknown route-map component "uexHST" + Unknown route-map component "PORTALg"
אליפלט
Unknown route-map component "uexHST"
דרך שלמה
Unknown route-map component "uexHST"
בן צבי
Unknown route-map component "uexHST"
ארליך
Unknown route-map component "uexHST"
איסקוב
Unknown route-map component "uexHST"
הבעש"ט
Unknown route-map component "uexHST"
מחרוזת
Unknown route-map component "uexHST"
רוטשילד
Unknown route-map component "uexHST"
ז'בוטינסקי
Unknown route-map component "uexHST"
בלפור
Unknown route-map component "uexHST"
בנימין
Unknown route-map component "uexHST"
יוספטל
Unknown route-map component "uexHST"
כ"ט בנובמבר
Unknown route-map component "uexHST"
העמל
Unknown route-map component "uexKBHFe" Bus station
הקוממיות

תחילה הוערכו סך העלויות לקו האדום בכ-10 מיליארד שקלים שיתפרסו על כשש שנים עד 2012, השנה המקורית בה היה אמור להיחנך הקו האדום. מימון הרכבת התחתית נעשה בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT), בה הקבוצה הזוכה בונה ומתפעלת את הקו לאורך תקופת הזיכיון אותו קיבלה מן המדינה ובסיום תקופה זו היא מעבירה את השליטה בחזרה למדינה. במכרז זה הוחלט על תקופה של 32 שנה לאחריה הזכיין יעביר את הבעלות לידי המדינה. כמו כן, לזכיין הזוכה יש רשת ביטחון מול כמות צפויה של נוסעים בכל שנה ברכבת התחתית אם כמות הנוסעים לא עומדות בתחזית. מצד שני במקרה ויש כמות גדולה מן הצפוי של נוסעים יחסית לתחזית, המדינה תקבל אחוז מסוים מרווחי החברה המפעילה. התחזיות הן ל-100–120 מיליון נוסעים כל שנה בשנת 2020. בשנת 2010, לאחר שנפסל המכרז החיצוני למימון הפרויקט, הוחלט כי כולו ימומן מתקציב המדינה, והפרויקט ינוהל על ידי חברת נת"ע.

ציוד נייד

במהלך נובמבר 2012 פרסמה נת"ע מכרז לרכישת קרונות לקו האדום. מדובר ברכש של 90 קרונות בעלי רצפה נמוכה (בגובה הרציף) ובאורך של 32–‏35 מטר האחד, המיועדים לשירות. האומדן הראשוני לרכש הציוד מוערך ב–200–‏250 מיליון יורו (כמיליארד שקל). ואולם, נת"ע כללה במסמכי המכרז אופציה לרכש נוסף של 30 קרונות גם עבור הקו הירוק המתוכנן. במקרה שכזה, תוכל המדינה להזמין כ–30 קרונות נוספים במחיר המכרז - והיקף המכרז יצמח[9].

ביוני 2014, הגישו חמש חברות את מועמדותן למכירת הקרונות של הקו האדום. חמש החברות הן אלסטום (צרפת), קאף (CAF, ספרד), ווסלו (גרמניה), סטדלר (שווייץ) ו-CNR (סין). ספקי הקרונות של רכבת ישראל, סימנס (גרמניה) ובומברדייה (קנדה\גרמניה), בחרו שלא לגשת למכרז[10].

בסוף נובמבר 2015, הכריזה נת"ע על CNR כזוכה במכרז. חברת CNR תספק 120 קרונות של הקו האדום תמורת כ-900 מיליון שקל[11].

אופן ביצוע של החלק התת-קרקעי

כריית המנהרות של החלק התת-קרקעי תתבצע על ידי 8 מכונות כרייה, בארבעה צמדים. כל צמד מכונות כורה שתי מנהרות צמודות זו לזו.

  • הזוג הראשון כורה מפיר שילוח גלי גיל הסמוך לתחנת ארלוזורוב לכיוון מערב עד לתחנת קרליבך. בוצע חברת סולל בונה יחד עם חברת CRTG הסינית.
  • הזוג השני כורה מפיר שילוח גלי גיל לכיוון מזרח עד לתחנת בן-גוריון. בוצע חברת סולל בונה יחד עם חברת CRTG הסינית.
  • הזוג השלישי נכנס בפיר שילוח הרצל שברחוב יהודה הלוי בתל אביב וכורה מזרחה, עד שיפגוש את הזוג הראשון בתחנת קרליבך. יבוצע חברת סולל בונה יחד עם חברת CRTG הסינית.
    • הזוג השלישי כאשר יגיע מפיר הרצל לתחנת קרליבך, יפורק, יוצא ויועבר לפורטל שנקר, שם יתחיל כריה עד פיר השילוח אם המושבות.
  • הזוג הרביעי נכנס בפורטל הדיפו שבפתח תקווה וכורה מערבה, עד שיפגוש את הזוג השני בתחנת בן-גוריון. בדרכו הוא יעבור דרך שרוול פלדה בפיר אם המושבות. יבוצע על ידי חברת דניה סיבוס יחד עם חברת CCECC הסינית.

כמו כן, במקטע "תוואי המסילה הטורקית", הקטע A1 (מפיר הרצל ועד רחוב פינס) יבוצע על ידי חברת CRTG הסינית והקטע A2 (מרחוב פינס ועד רחוב קויפמן) יבוצע על ידי חברת מנרב בשיטת Cut & Cover [12]. שני גשרים – גשר שלוש וגשר נחושתן יפורקו בזמן העבודות ויוחזרו בתום העבודות[13].

פיר השילוח אם המושבות בוצע בשיטת ההידרומיל, ומהווה מבנה בטון תת-קרקעי בצורת קופסה המורכב מקירות סלאריים היורדים לעומק של 38 מטר ומתחת למי תהום.

היסטוריה

תכנון הקו

אף על פי שכבר בשנת 1973 הורתה גולדה מאיר על בדיקת הקמת רכבת תחתית בגוש דן, רק בשנת 1996 הוקמה חברת נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים[14], שתפקידה הראשוני היה לבצע סקר היתכנות ולבחון תוואים פוטנציאלים שונים להקמת מערכת הסעת המונים במטרופולין תל אביב[15]. לאחר עבודה של שלוש שנים נקבע תוואי הקו האדום, כקו הראשון שיבנה במערכת. באפריל 1999, זכתה חברת דה-לו-קאטר הבריטית במכרז לתכנון הקו, כקו רכבת תחתית במלואו באורך של 18 ק"מ המתחיל בבת ים, מגיע דרך מרכז ת"א לתחנת ארלוזורוב, וממשיך דרך ציר ז'בוטינסקי ברמת גן ובבני ברק לפתח תקווה[16]. משרד האוצר התנגד להקצות את התקציב הדרוש, בגלל עלות המנהור לאורך תוואי, וביולי 1999 עבר הפרויקט הסבה לרכבת קלה[17], למרות התנגדותו של ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, שהעדיף רכבת תחתית[18]. בתוכנית החדשה רק ב-11 ק"מ מתוואי "הקו האדום" תהיה מנהרה, בקטע מרחוב ז'בוטינסקי עד לתחנת אלנבי, ואילו ביתר הקו, יפעל הקו במפלס הרחוב[15]. בהמשך הוחלט לבנות מנהרה גם בתוואי המסילה הטורקית בשיטת Cut and Cover מפורטל אליפלט שבנווה צדק עד לרחוב הרצל.

המכרז לקו

בינואר 2001, כארבע שנים לאחר הקמת נת"ע, התפרסם המכרז למיון מוקדם לקו הראשון. מועד הגשת ההצעות שנקבע תחילה למאי 2002, נדחה לבקשת המתמודדות ליולי 2002 ולאחר מכן לאוקטובר 2002[19]. בנובמבר 2003, לאחר פרישת אחת המתמודדת, פורסם המכרז עצמו. ארבע הקבוצות המתמודדות אמורות היו להגיש את הצעותיהן עד אוגוסט 2004, והקבוצה הזוכה אמורה הייתה להיבחר בפברואר 2005 ולהשלים את הקמת הקו עד שנת 2010[20].

המכרז שונה, עודכן ונדחה שש פעמים, רובן עקב בקשות חוזרות ונשנות של המועמדות, עד שב-27 בפברואר 2006 הגישו שלוש הקבוצות המתמודדות את הצעותיהן. ב-31 בדצמבר 2006 הכריז משרד האוצר, בשיתוף משרד התחבורה ונת"ע על זכייתה של קבוצת MTS הכוללת את חברת אפריקה ישראל, קואופרטיב אגד, חברת סימנס, החברה הסינית CCECC (חברה ממשלתית סינית שחפרה גם את מנהרות הכרמל ומנהרות גילון), והחברה הפורטוגזית Soares da Costa.

ההצעה הזוכה של חברת MTS הייתה של 7.163 מיליארד שקלים אותם יקבלו כמענק הקמה אשר יתפרס על שנים רבות, הפרש של כ-400 מיליון שקלים מן הקבוצה המפסידה.

הקבוצות שהתמודדו

באוגוסט 2006, הכריזה ועדת המכרזים על פסילת קבוצת "ספידן" וביצוע התמחרות בין "MTS" ו"מטרו רייל"[21].

הקבוצה הזוכה הוכרזה ב-31 בדצמבר 2006 והיא MTS, ההסכם עם החברה נחתם במאי 2007[22].

קשיי המימון של MTS

על פי הסכם הזיכיון, החוזה בין הזכיינית למדינה היה אמור להימשך 32 שנים, שמתוכן חמש שנים שיוקדשו להקמת הקו ו־27 שנים לתפעול הרכבת. כאשר על פי התכנון העבודות היו צפויות להתחיל בשנת 2008, אחרי השלמת התכנון המפורט. הסגירה הפיננסית של הפרויקט הייתה אמורה להיסגר תוך שנה ממועד החתימה, קרי עד מאי 2008. אך שלושה חודשים לפני תום מועד הסגירה הפיננסית, ביקשה MTS דחייה, על רקע החרפת משבר הסאבפריים בעולם. המדינה נעתרה לבקשה כי הסגירה הפיננסית תדחה לסוף ספטמבר 2008[23].

MTS הגיעה להסכם מימון שכלל העמדת מסגרת אשראי בסך של כ-1.4 מיליארד אירו על ידי שני בנקים גרמנים KfW ו-BayernLB וכמו כן על ידי הבנק הבריטי רויאל בנק אוף סקוטלנד. את יתרת הכספים בגובה כ-2 מיליארד שקל, היה צפוי להשלים קונסורציום מממנים ישראלי בהובלת בנק לאומי. אך משבר הסאבפריים התגלגל החל מספטמבר 2008 לידי משבר כלל עולמי, גם במועד זה לא הצליחה MTS והבנקים להגיע לכדי סיכום, ומועד הסגירה הפיננסית נדחה בשנית ל-28 בינואר 2009. אולם, MTS שוב לא הצליחה להשלים את הליך המימון של הפרויקט ומועד הסגירה הפיננסית של הפרויקט נדחה בפעם השלישית לאמצע חודש אפריל 2009.

במרץ 2010 הגישה MTS הצעת פשרה רשמית לידי משרדי האוצר והתחבורה, שכוללת פיצול מקטעי הפרויקט לחלקיו ההנדסיים השונים - מנהור, חשמול, בניית מסילות ומערכת הפעלה ולהשיג עבור כל חלק אחד מהם מימון נפרד מהבנקים. כמו כן הודיעה ממשלת גרמניה, שהבנק KFW שבעלותה ושהוביל את קונסורציום הבנקים הזרים של הפרויקט, תומכת בניסיון למצוא פתרון לבעיות המימון[24].

ביולי 2010 ביקשה MTS להתחיל לבצע עבודות מקדימות בתוואי הפרויקט, עוד לפני שתשלים את הליך הסגירה הפיננסית של הפרויקט, זאת כדי לעמוד בלוח הזמנים להקמת הקו. אך משרד האוצר דחה את הבקשה[25].

הלאמת הפרויקט

לאחר שחברת MTS לא הצליחה לעמוד בלוח הזמנים שהוקצב לה האשימה הממשלה את החברה בעיכוב של שנים בעבודות, בעקבות כך, הודיעה המדינה על הלאמה של הפרויקט שימומן ישירות מתקציב המדינה וינוהל ישירות על ידי החברה הממשלתית נת"ע[26]. בעקבות פעולה זו, חברת MTS הודיעה כי ביטול הזיכיון נעשה שלא כחוק והחלה בהליכים משפטיים נגד המדינה והגשת תביעה בסך 2 מיליארד שקלים[27].

התקדמות הבנייה

עד הלאמת הפרויקט

החל משנת 2005 נעשו עבודות הכנה ופינוי תשתיות על ידי נת"ע, העבודות התבצעו לאורך המסלול בפתח תקווה, יפו ובת ים; כולל הכנה לתוואי הכניסה לתחנה התת-קרקעית המתוכננת סמוך לשדרות ירושלים ביפו. בבני ברק וברמת גן בוצעו עבודות תשתיות חשמל בלבד, ובתל אביב עדיין לא החלו העבודות[28]. כמו כן, החלו עבודות הבינוי על הדפו בקריית אריה.

החל משנת 2011

לאחר הלאמת הפרויקט, בדצמבר 2010 התקבלה החלטת הממשלה על העברת את סמכויות הניהול והביצוע לידי החברה הממשלתית נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים); שבראשה עמד הח"כ לשעבר מטעם הליכוד מיכאל רצון. חברת נת"ע הציגה תוכנית לביצוע הפרויקט בתקציב של 10.7 מיליארד שקל במימון מלא של המדינה, (לעומת תקציב MTS של 7.2 מיליארד שקל) ובלוח זמנים שהגדיר את שנת 2017 כמועד תחילת הפעלת הקו האדום.

לוח הזמנים שהציגה נת"ע כלל 5 שלבי ביצוע (בסוגרים מועד הסיום המקורי):[29]

  • שלב 1 - 3 פירי שילוח למכונות כרייה (2013): פיר שילוח תחנת אם המושבות, פיר הרצל, פיר גלי גיל.
  • שלב 2 - פורטלים וקופסת אם המושבות (2014)
  • שלב 3 - מנהור (2015)
  • שלב 4 - קופסאות ומבנה פנימי של התחנות התת-קרקעיות (2016)
  • שלב 5 - מערכות מסילה ואיתות (2017)

ב-14 באוגוסט 2011 הודיעה חברת דניה סיבוס, זרוע הבנייה והתשתיות של קבוצת אפריקה ישראל, כי זכתה במכרז של החברה הממשלתית נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) לביצוע עבודות פיר השילוח עבור הרכבת הקלה בתוואי הקו האדום שבאזור פתח תקווה. היקף הפרויקט מוערך בכ-100 מיליון שקלים. פיר שילוח תחנת אם המושבות, בין מחלף גהה לגשר אם המושבות, יהיה באורך של כ-100 מטרים, ברוחב של כ-35 מטרים ובעומק של כ-25 מטרים. הוא יאפשר תנועה מתחת לפני האדמה של הרכבת הקלה. מכונות כרייה מדגם TBM ייובאו בתוך שלושה חודשים מספרד, ומרגע הגעתן צפויה העבודה להתחיל מיד ולהימשך 14 חודשים. בתחילה חופרים את הבור, תומכים אותו בקירות, מנקזים את מי התהום, מחזקים את מבנה הפיר בקירות פלדה ואז יוצקים שכבת פלדה בעובי שני מטרים וחצי כדי למנוע ממי תהום לעלות. לצורך העבודות נסגרו שני חניונים בתל אביב, חניון גלי גיל וחניון בית רומנו (עבור פיר הרצל), על מנת שישמשו אתר עבודות לחפירת מנהרות תת-קרקעיות לרכבת הקלה.[30]

שנת 2012

ב-12 בינואר פורסם על ידי נת"ע מכרז בינ"ל לחפירת המנהרות התת-קרקעיות בקו האדום ובקו הירוק. המכרז צפוי היה להסתיים ב-2015, ועבודות החפירה צפויות היו להתחיל באותה השנה[31]. בנובמבר 2012, באיחור של מספר חודשים, פרסמה נת"ע את המכרזים לרכישת קרונות הרכבת הקלה בקו האדום והקמת המערכות האלקטרוניות הכרוכות בו. היקף שני מכרזים אלה בלבד, ללא עבודות המנהור וההנדסה הנלוות לפרויקט, עשוי היה להסתכם בלא פחות מארבעה מיליארד שקל, עם אופציות בהיקף שלושה מיליארד שקל[32].

שנת 2013

במהלך שנת 2013, למעט המשך העבודה על שלושת פירי השילוח, לא נעשו עבודות בנייה בשטח. כמו כן הודיעה נת"ע שלוחות הזמנים והאומדנים התקציביים לפרויקט חרגו; תקציב הפרויקט יעמוד על 14.6 מיליארד שקל (במקום 10.7 מיליארד) והקו יפעל בשנת 2021 (ולא בשנת 2017)[33].

שנת 2014

הקו האדום המקדים

באוגוסט 2014 החל לפעול קו 1 של חברת דן, המשמש כקו מקדים לרכבת הקלה, בשיתוף משרד התחבורה. הקו המופעל באוטובוסים רבי קיבולת (הזהים למטרונית), פועל במסלולם של קו 42 (מבת ים ועד לקניון עזריאלי בתל אביב) וקו 51 (דרך ציר ז'בוטינסקי עד ליעדו הסופי בתחנה המרכזית בפתח תקווה). הקו עובר בחלק ניכר מהמסלול העתידי של הקו האדום, ובמקביל לקווים שבמסלולם הוא נוסע. בניגוד למטרונית, האוטובוסים אינם זוכים לעדיפות ברמזורים ואינם נוסעים בנתיבי תחבורה ייעודיים (פרט לנתיב התחבורה הציבורית בציר ז'בוטינסקי בפתח תקווה, ברחוב ירושלים ביפו, ונתיב התחבורה הציבורית ברחובות בלפור והרצל בבת ים). התשלום לנסיעות בקו מתבצע במכונות התשלום ובמכונה לתיקוף כרטיסי רב קו בתוך האוטובוס.

מכרזים

בנובמבר פירסמה נת"ע מכרז להקמת תחנת קרליבך, המכרז כולל כריית מנהרה לכלי רכב, את שלד מבנה התחנה בעומק 25 מטר כשהוא מותאם למפגש בין הקו האדום לקו הירוק, 2 כניסות להולכי רגל והכנה לכניסה נוספת, פירי אוורור ומערכות, ואת פירוק גשר מעריב. התאריך האחרון להגשת הצעות נקבע למרץ 2015[34].

שנת 2015

במהלך שנת 2015 הוכרזו הזוכים בשלושה מכרזים מרכזיים בהקמת הקו:

  • חברת סולל בונה יחד עם חברת CRTG הסינית זכו במכרז לבניית המנהרות והתחנות בחלק המערבי של הקו[35].
  • חברת דניה סיבוס יחד עם חברת CCECC הסינית זכו במכרז להקמת תחנת קרליבך[36].
  • חברת דניה סיבוס יחד עם חברת CCECC הסינית זכו במכרז לבניית המנהרות והתחנות בחלק המזרחי של הקו[37].

ב-2 באוגוסט החלו העבודות להקמת התחנה התת-קרקעית הדרומית ביותר בקו האדום - תחנת אלנבי[38]. ב-14 באוגוסט החלו העבודות על תחנת קרליבך. באותו זמן החלה להפעיל חברת "דן" גם את קו 189 שלה, המהווה למעשה זרוע של הקו הירוק, באמצעות אוטובוסים רבי קיבולת, הזהים לאלו המופעלים בקו 1. ב-27 באוגוסט החלו העבודות על תחנת אבא הלל, ב-4 בספטמבר על תחנת ארלוזורוב וב-20 בנובמבר על תחנת ביאליק.

חברת סולל בונה העבירה לידי דניה סיבוס כקבלן משנה את עבודות בשתי תחנות תת־קרקעיות בתל אביב (שאול המלך ושדרות יהודית).

שנת 2016

באמצע פברואר, החלו העבודות על תחנת בן-גוריון ברמת גן ועל תחנת אהרונוביץ' בבני ברק[39].

ב-1 באפריל נחסמה דרך בגין גם לתחבורה ציבורית לכיוון דרום ובחלקה גם בכיוון צפון, והתנועה הוסטה לרחוב חדש (רחוב 1185) שנסלל במתחם חסן עראפה, אשר מתחבר לרח' המסגר. משם חלק מהקווים (כמו קו 1) ממשיכים ישירות לדרך בגין בצומת בגין-החשמונאים, וחלקם (כמו קו 189) פונים ליצחק שדה ומשם דרך בגין (במקטע אשר כן נשאר פתוח) ולרחוב החשמונאים[40].

בהמשך השנה, העבודות בתחנת אבא הלל הועברו מצידו המערבי של צומת עלית אל מרכז הכביש ונחסמה הפנייה שמאלה מדרך אבא הלל לדרך ז'בוטינסקי. עקב כך מספר קווי אוטובוס הוסטו מעט ממסלולם. בחודש אוקטובר הועברו גם העבודות בתחנת ביאליק למרכז הכביש. הנתיבים שנפתחו באזור בו בוצעו עבודות חפירה, עוברים על לוחות בטון שמתחתם נמשכות עבודות החפירה.

בנובמבר הוגשו הצעות במכרז להקמת מערכות החשמל, המחשוב והאיתות של הפרויקט ("סיסטם"). היקף המכרז הוערך על ידי Parsons Brinckerhoff, חברת הייעוץ של נת"ע, ב-2.5 מיליארד שקל. אלא שכשהוגשו ההצעות למכרז התברר כי קבוצה אחת (בה שותפות החברות הצרפתיות קבוצת תאלס, קולאס וסיסטרה, יחד עם שפיר הנדסה הישראלית) הגישה הצעה של כ-5.5 מיליארד שקל. קבוצה שנייה (בה שותפות אלסטום הצרפתית ומנרב הנדסה הישראלית) הגישה הצעה של מעט יותר מ-4 מיליארד שקל.[41] כמו כן, הוקפא המכרז הבינלאומי להפעלת הקו.[42]

שנת 2017

ב-19 בפברואר החלה חפירת המנהרה בקו, כארבעה חודשים לפני המועד המתוכנן. בסוף החודש הוזזה תנועת כלי הרכב בדרך בגין באזור תחנת יהודית, והחלו עבודות בצד המזרחי של דרך בגין.

ב-5 במרץ נסגרה לשלושה ימים תחנת הרכבת תל אביב השלום לתנועת רכבות בשל כריית המנהרה שהתוואי שלה עובר מתחת למסילה, ורכבות לא עברו בין התחנות הסמוכות. ב-9 במרץ נפתחה תחנת הרכבת מחדש.

במהלך המחצית הראשונה של השנה, החלו מכונות החפירה (TBM) לכרות את המנהרות. שתי המכונות הראשונות (שכונו "גולדה", על שם גולדה מאיר, ו"מגי", על שמה של מרגרט ת'אצר) חופרות מחניון גלי גיל לכיוון יפו ותחנת אליפלט, והן החלו לפעול ברבעון הראשון. המכונה השלישית (שכונתה "רוזה", על שם רוזה פארקס) החלה לפעול בחודש מאי מאותו חניון לכיוון פתח תקווה, וקצת לאחר מכן החלה לפעול גם המכונה הרביעית (שכונתה "וונדר וומן") באותו כיוון.

ב-14 במאי פורסם על זכיתה של חברת מנרב במכרז להקמת מקטע המסילה התת-קרקעי האחרון באורכו כקילומטר - מרחוב פינס בנוה צדק עד לרחוב קויפמן (תוואי המסילה הטורקית), מנרב גם תקים את התחנה התת-קרקעית הפתוחה לשמיים ברחוב אליפלט. המנהרה בתוואי המסילה הטורקית תיבנה בשיטת Cut and Cover[43].

ב-1 באוגוסט פורסם מכרז "המערכות", כולל אספקה ותחזוקה של כל מערכות הרכבת (קוי הזנה חשמלים) ובכלל זה המסילה עצמה. מכרז האיתות פוצל ממנו ופורסם בנפרד[44].

ב-2 באוגוסט הוכרז שקונסורציום "תבל" (אגד החזקות (51%), שנזן מטרו (30%), חברת CCECC הסיניות (19%)) הם הזוכים במכרז להפעלה של הרכבת הקלה בתל אביב. מכרז השתתפו גם שתי הקבוצות הנוספות: חברת נהור (חברת בת של דן) בשיתוף בייג'ינג מטרו, וישראל קנדה (דרך ארץ) בשיתוף גוואנז'ו מטרו[45].

ב-1 באוקטובר פורסם על זכית חברת אלסטום הצרפתית במכרז האיתות. לפי המכרז אלסטום תתקין מערכות האיתות בקרונות, במסילות ובחדרי התשתית. המערכת תכלול רכיבי הבקרה והשליטה ברכבת, לרבות תיאום עם מערכת הרמזורים, וכן מעבר לנהיגה אוטומטית במנהרות[46].

הצגת קרון להדגמה

בספטמבר-אוקטובר 2017, הוצג לציבור הרחב בשד' רוטשילד דגם קרון רכבת קלה העתידית (עיצוב חיצוני ופנימי ללא מערכות הנעה). כמו כן הוצג הסמליל של מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב ועיצוב ספסלי התחנות.

Tel Aviv Light Rail Passenger car forward

קרון להדגמה של רכבת קלה בתל אביב, שד' רוטשילד

Tel Aviv Light Rail Passenger car inside

קרון להדגמה של רכבת קלה בתל אביב, מבפנים

Tel Aviv Light Rail Passenger car

קרון להדגמה של רכבת קלה בתל אביב, שד' רוטשילד

שנת 2018

ב-19 בפברואר פורסם על זכית השותפות חברות סיניות CRTG ו-EEB והחברה הגרמנית Deutsche Bahn AG (ניהול האינטגרציה) במכרז מערכות. מכרז המערכות כולל את הקמת מערכות החשמל (כולל קוי הזנה), התקשורת והמסילות של הרכבת הקלה[47].

באוגוסט 2018 פורק גשר שלוש, אשר עבר מעל תוואי מסילת הרכבת הטורקית מיפו לירושלים בשכונת נווה צדק, בסוף הפרויקט הוא יוקם מחדש ויבנה פארק ירוק סביבו. תוואי פסי הרכבת הכבדה המקוריים שעברו תחת הגשר ננטש בשנת 1948 ויחזור לשימוש עבור הרכבת הקלה כ70 שנה מאוחר יותר.

שנת 2019

ב-4 בפברואר הזוג הרביעי של המכונות TBM (וונדר וומן וניקי היילי) שהגיע מפורטל הדיפו שבקרית אריה בפתח תקווה יצא בתחנת בן-גוריון וסיים כריית הקטע המזרחית.

באפריל 2019 הקרונות הראשונים של הרכבת ביצעו נסיעת מבחן ראשונה במפעל בסין. בחודש מאי החלו העבודות על הרכבת הקלה בשדרות ירושלים ביפו, והן נחסמו לחלוטין עד להשלמת הפרויקט. ובבת ים החלה חברת נת"ע את הנחת המסילות הראשונות בתוואי.

בחודש יולי הסתיימה כריית כל אורך המנהרות של הקו האדום, ובו בזמן גם החלה הכשרת הנהגים הראשונים שיפעילו את הקו.[48]

ב-14 בנובמבר 2019 הגיע לנמל חיפה משלוח הקרונות הראשון של המערכת. הקרונות יאוכסנו בדיפו קריית אריה עד להשלמת מערך המסילות והפעלת הקו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הקו האדום, באתר נת"ע
  2. ^ בלעדי: האם תיקרא הרכבת הקלה של גוש דן "קווית"?, גיא מי-טל, כלכליסט, 9 בספטמבר 2008
  3. ^ רכבת קלה בגוש דן? ב-2023 ובתוספת 3 מיליארד ש', עמירם ברקת, 30 ביוני 2013, גלובס
  4. ^ עמירם ברקת, ‏כיצד יתמודדו עם האתגרים שבבניית הרכבת הקלה בת"א?, באתר גלובס, 19 במאי 2014
  5. ^ פרויקטים, באתר נת"ע
  6. ^ תחנת "קרליבך", באתר נת"ע
  7. ^ דותן לוי, תחנות הקו האדום של הרכבת הקלה ימוגנו, באתר ynet, 19 ביוני 2019
  8. ^ ליאור גוטמן, חברת שינדלר זכתה במכרז המעליות והדרגנועים של הרכבת הקלה בתל אביב, באתר כלכליסט, 17 ביוני 2018
  9. ^ מודעת המכרז באתר נת"ע
  10. ^ 5 חברות זרות ישתתפו במכרז לאספקת קרונות הרכבת הקלה בת"א
  11. ^ לאחר הליך שנמשך כשנתיים: הסינים זכו במכרז הקרונות של הרכבת הקלה
  12. ^ תוואי המסילה הטורקית, מאתר נת"ע
  13. ^ רכבת חדשה, מסילה היסטורית: החלו עבודות הקו האדום בנווה צדק, איתי בלומנטל, 14.05.17
  14. ^ פרטי נסח חברה נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ - רשם החברות
  15. ^ 15.0 15.1 הנה באה הרכבת?, באתר גלובס, 7 באפריל 1999
  16. ^ חברת דה-לו-קאטר האנגלית זכתה במיכרז תכנון קו הרכבת התחתית במטרופולין ת"א, באתר גלובס, 19 באפריל 1999
  17. ^ אפי לנדאו, ‏עלות התכנון של הרכבת הקלה בת"א - 7 מיליון ד', באתר גלובס, 26 ביולי 1999
  18. ^ אפי לנדאו, ‏חולדאי: לתכנן רכבת-תחתית מעגלית בין ת"א, ר"ג וגבעתיים, באתר גלובס, 2 באוגוסט 1999
  19. ^ ענת ג'ורג'י, דחייה נוספת במכרז להקמת רכבת קלה בתל אביב; מתגבשות ארבע קבוצות, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2002
  20. ^ ענת ג'ורג'י, הרכבת הקלה בת"א: עלות ההקמה גדלה ב-5 מיליארד ש', באתר הארץ, 18 בדצמבר 2003
  21. ^ שרון קדמי, ועדת המכרזים פסלה את קבוצת ספידן ממכרז הרכבת הקלה בתל אביב - למרות שהצעתה זולה משמעותית מהמתחרות, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2006
  22. ^ אבי בר-אלי, בשעה טובה: נחתם הסכם הזיכיון בין המדינה ל-MTS להקמת הרכבת הקלה בתל-אביב, באתר TheMarker‏, 28 במאי 2007
  23. ^ אבי בר-אלי, הסגירה הפיננסית של פרויקט הרכבת הקלה בת"א נדחתה, באתר TheMarker‏, 5 במרץ 2009
  24. ^ התקדמות בפרויקט הרכבת הקלה בת"א: המדינה תשנה הסכם הזיכיון עם MTS; שר התחבורה הגרמני הודיע כי ממשלתו תומכת בניסיון למצוא פתרון לבעיות המימון , גלובס
  25. ^ אבי בר-אלי, זכיינית הרכבת הקלה בתל אביב ביקשה לבצע עבודות לפני סגירת המימון - והחשב הכללי הסכים לדון בבקשתה, באתר הארץ, 23 ביולי 2010
  26. ^ אבי בר-אלי, פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב יוצא לדרך חדשה - במימון המדינה, באתר TheMarker‏, 19 בדצמבר 2010
  27. ^ אבי בר-אלי, חוצפה: MTS התעכבה ברכבת הקלה, ותובעת מהמדינה 2 מיליארד שקל, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 7 באוקטובר 2010
  28. ^ קו אדום: עבודות בשטח, מאתר נת"ע
  29. ^ שיטות ביצוע במקטע התת-קרקעי של הקו האדום,
  30. ^ מי היה מאמין: היום מתחילים לחפור את הרכבת בתל אביב, ליאור גוטמן, כלכליסט, 20 בספטמבר 2011
  31. ^ עמירם ברקת, ‏7 חברות זרות יתמודדו על חפירת המנהרות לרכבת הקלה, באתר גלובס, 7 במאי 2014
  32. ^ אבי בר-אלי, יצרניות הרכבות מעסיקות בכירים בענף התחבורה לקראת מכרזי הרכבת הקלה, באתר TheMarker‏, 17 באפריל 2012
  33. ^ הקו הראשון של הרכבת הקלה בגוש דן - באוקטובר 2021
  34. ^ מודעת המכרז באתר נתע
  35. ^ הדי כהן, אריסון והסינים יכרו מנהרות הרכבת בת"א ב-2.9 מיליארד ש', ‏19 במאי 2015
  36. ^ הדי כהן, הרכבת הקלה: דניה סיבוס וחב' סינית יקימו את תחנת קרליבך, ‏11 ביוני 2015
  37. ^ ליאור גוטמן, דניה סיבוס ו-China Civil יחפרו את המנהרות במקטע המזרחי של הרכבת הקלה בת"א, ‏1 בדצמבר 2015
  38. ^ הלל פוסק ושחר חי, צאו שעה לפני לעבודה, שלמו על חניון, סעו בשאטל. תוכנית החפירות המלאה במרכז, ‏22 ביוני 2015
  39. ^ דנה ירקצי‏, שלושה מוקדים בגוש דן ייחסמו לתנועה בלילות בגלל הרכבת הקלה, באתר וואלה! NEWS‏, 15 בפברואר 2016
  40. ^ דרך בגין בת"א נחסמה בשל עבודות הרכבת הקלה, מ-5:00 הסדרי תנועה חדשים, באתר ynet, 1 באפריל 2016
  41. ^ אבי בר-אלי, ברכבת הקלה פישלו ב-2 מיליארד שקל - וכולם שותקים כדי לחפות על המחדל, באתר TheMarker‏, 28 בנובמבר 2016
  42. ^ אבי בר-אלי, כדור שלג? הוקפא המכרז הבינלאומי להפעלת הרכבת הקלה בגוש דן, באתר TheMarker‏, 27 בנובמבר 2016
  43. ^ מנרב זכתה במכרז של הרכבת הקלה: תבנה תחנה וקטע מסילה תמורת 224 מיליון שקל, אורי תומר, דהמרקר, 14 במאי 2017
  44. ^ שבעה חודשים לאחר הביטול: מכרז המערכות של הרכבת הקלה בתל אביב יוצא לדרך חדשה, ליאור גוטמן, כלכליסט, 01 באוגוסט 2017
  45. ^ אגד ושתי חברות סיניות זכו במכרז ההפעלה של הרכבת הקלה בתל אביב, ליאור גוטמן, כלכליסט, 02 באוגוסט 2017
  46. ^ אלסטום זכתה במכרז האיתות של הרכבת הקלה בכ-400 מיליון שקל, אורן דורי, דהמרקר, 01 באוקטואובר 2017
  47. ^ חברות מסין וגרמניה זכו במכרז המערכות הענק של הרכבת הקלה בתל אביב, ליאור גוטמן, כלכליסט, 19 בפברואר 2018
  48. ^ כרמל ליבמן, ‏פרסום ראשון: הסתיימה חפירת המנהרות בתוואי הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן, באתר ‏mako‏‏, ‏1 באוגוסט 2019‏
קווים נוספים
תחנות הקו האדום
שם התחנה קואורדינטות גאוגרפיות רשות מקומית תיאור מיקום שיטת ביצוע שטח (מ"ר) יחס לפני הקרקע עומק (מטר) רוחב רציפים (מטר) צפי נוסעים ליום מועד פתיחה הדף באתר נת"ע הערות
התחנה המרכזית של פתח תקווה 32°05′41″N 34°53′10″E / 32.094714°N 34.886237°E פתח תקווה התחנה המרכזית, היכל התרבות פתח תקווה עילי אוקטובר 2021
פינסקר 32°05′38″N 34°52′56″E / 32.093766°N 34.882291°E
קרול 32°05′31″N 34°52′39″E / 32.091931°N 34.877529°E
דנקנר 32°05′28″N 34°52′17″E / 32.091007°N 34.871449°E רח' זבוטינסקי, קריית אריה
בילינסון 32°05′30″N 34°51′57″E / 32.091564°N 34.865743°E המרכז הרפואי רבין
שחם 32°05′31″N 34°51′39″E / 32.091972°N 34.860867°E קריית מטלון
שנקר 32°05′34″N 34°51′09″E / 32.092708°N 34.852574°E [1]
דפו קריית אריה 32°06′23″N 34°51′45″E / 32.106350°N 34.862434°E תחנת הרכבת קריית אריה, אצטדיון המושבה [2] משמש גם צורכי תחזוקת הקרונות.
אם המושבות 32°05′58″N 34°50′49″E / 32.099421°N 34.846895°E בני ברק קריית אריה, קריית הרצוג cut & cover 4704 תחתי 23 10 [3]
אהרונוביץ' 32°05′34″N 34°50′20″E / 32.092721°N 34.838788°E רחוב ז'בוטינסקי, ליד מחלף גהה 3142 27 10 33,000 [4]
בן-גוריון 32°05′28″N 34°49′27″E / 32.091159°N 34.824132°E ז'בוטינקי פינת דרך בן-גוריון, אצטדיון רמת גן 5107 27 10 29,000 [5]
ביאליק 32°05′13″N 34°48′44″E / 32.086925°N 34.812292°E רמת גן ז'בוטינסקי פינת ביאליק 3139 28 10 15,000 [6]
אבא הלל 32°04′59″N 34°48′08″E / 32.083006°N 34.802257°E הבורסה ליהלומים 3139 29 10 11,000 [7]
ארלוזורוב 32°04′53″N 34°47′48″E / 32.081277°N 34.796532°E תל אביב-יפו תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז 3117 31 10 66,000 [8] קישור לקווים של רכבת ישראל
שאול המלך 32°04′37″N 34°47′32″E / 32.077041°N 34.792219°E שד' שאול המלך, מגדלי עזריאלי 3139 27 10 19,000 [9]
יהודית 32°04′12″N 34°47′17″E / 32.069906°N 34.788158°E רחוב החשמונאים, מתחם שרונה 3288 28 10 30,000 [10]
קרליבך 32°03′55″N 34°46′59″E / 32.065410°N 34.783047°E בית מעריב, בית רובינשטיין 6172 52 10 6500 2022 [11] תחנה משולבת עם הקו הירוק, לכן תיפתח במועד מאוחר יותר.
אלנבי 32°03′47″N 34°46′32″E / 32.063017°N 34.775459°E רחוב הרכבת, בית הדר 3267 28 10 47,000 אוקטובר 2021 [12]
אליפלט 32°03′29″N 34°45′45″E / 32.058154°N 34.762538°E מתחם התחנה, רחוב אילת עילי [13]
סלמה 32°03′15″N 34°45′34″E / 32.054290°N 34.759462°E שדרות ירושלים, דרך שלמה
בן צבי 32°03′00″N 34°45′33″E / 32.050131°N 34.759106°E דרך בן צבי, אצטדיון בלומפילד
ארליך 32°02′44″N 34°45′30″E / 32.045643°N 34.758392°E
איסקוב 32°02′32″N 34°45′26″E / 32.042084°N 34.757156°E
הבעש"ט 32°02′19″N 34°45′21″E / 32.038541°N 34.755745°E
מחרוזת 32°02′00″N 34°45′06″E / 32.033468°N 34.751585°E
העצמאות 32°01′41″N 34°44′56″E / 32.027958°N 34.748898°E בת ים
רוטשילד 32°01′36″N 34°44′40″E / 32.026753°N 34.744537°E
ז'בוטינסקי 32°01′18″N 34°44′36″E / 32.021576°N 34.743238°E
בלפור 32°01′02″N 34°44′41″E / 32.017335°N 34.744791°E
בנימין 32°00′59″N 34°44′56″E / 32.016298°N 34.748852°E
יוספטל 32°00′53″N 34°45′11″E / 32.014756°N 34.752924°E
כ"ט בנובמבר 32°00′40″N 34°45′06″E / 32.011140°N 34.751637°E [14]
העמל 32°00′18″N 34°44′55″E / 32.004864°N 34.748486°E
הקוממיות 32°00′04″N 34°44′46″E / 32.001068°N 34.746092°E האצטדיון העירוני בת ים
תחבורה בישראל
כבישי ישראל כביש 1כביש 2 (כביש החוף)כביש 3כביש 4כביש 5כביש 6 (חוצה ישראל)כביש 7כביש 9כביש 12כביש 20 (נתיבי איילון)כביש 22 (נתיבי המפרץ)מנהרות הכרמל (כביש 23)כביש 25כביש 31כביש 40כביש 50 (כביש בגין)כביש 60כביש 65כביש 70כביש 77כביש 90כביש 431כביש 443כביש 471כביש 531כביש 899 (כביש הצפון)ציר אלון • לרשימה המלאה
מכולות בנמל חיפה

בואינג 767 של חברת אל-על

נתיבי איילון

מערך קרונועים
חברות כבישים נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורהחברת דרך ארץחברת כביש חוצה ישראלחברת נתיבי איילוןנתיבי הכרמל מערכות ותפעולנתיבי היובל
אוטובוסים אגדאגד תעבורהאפיקיםגליםדןדן באר שבעדן בדרוםמטרופוליןנסיעות ותיירות נצרתנתיב אקספרססופרבוסקווים - עיליתרמה תחבורה ציבורית גולןשירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת
תחנות מרכזיות התחנה המרכזית החדשה של תל אביבהתחנה המרכזית הישנה של תל אביבמסוף 2000התחנה המרכזית של ירושליםהתחנה המרכזית החדשה של ראשון לציוןמרכזית המפרץמרכזית חוף הכרמלמרכזית הקריותהתחנה המרכזית של באר שבעהתחנה המרכזית של אשדודתחנה מרכזית יבנהתחנה מרכזית מודיעיןהתחנה המרכזית של נתניהתחנה מרכזית חדרההתחנה המרכזית של הרצליהתחנה מרכזית קריית גתהתחנה המרכזית של קריית שמונהתחנה מרכזית בית שאןתחנה מרכזית דימונהתחנה מרכזית ערדהתחנה המרכזית של עכותחנה מרכזית נהריהתחנה מרכזית כפר סבאתחנה מרכזית רחובותהתחנה המרכזית של לודהתחנה המרכזית של אשקלוןהתחנה המרכזית של טבריההתחנה המרכזית של צפתתחנה מרכזית כרמיאלתחנה מרכזית אילתמסוף צומת רעננהתחנה מרכזית רמלה
נמלים נמל אילתנמל אשדוד (נמל היובל) • נמל הדרוםנמל המפרץנמל חיפהנמל הקישוןהמרינה הכחולהמרינה אשקלוןמרינה הרצליה

נמל חדרה (נמל מסחרי) • נמל אשקלון - קצא"א (נמל מסחרי) • נמל מספנות ישראלרשות הספנות והנמליםחברת נמלי ישראל

רכבת ישראל פורטל רכבת ישראל • הקו הראשי של רכבת ישראלמסילת הרכבת יפו–ירושליםקו הרכבת המהיר לירושליםמסילת איילוןתחנות רכבת בישראל
מערכת תנועה עתירת נוסעים כרמליתמטרוניתרכבליתרכבל חיפהמסילת חיפה–נצרתהרכבת הקלה בתל אביב (הקו האדום, הקו הירוק, הקו הסגול, הקו החום) • קווי מטרו בתל אביב (קו M1, קו M2, קו M3) • הרכבת הקלה בירושלים (הקו האדום, קו הקמפוסים, הקו הירוק, הקו הכחול) • הרכבת הקלה בבאר שבעהרכבל לכותל
תעופה רשות התעופה האזרחיתרשות שדות התעופהנמל התעופה בן-גוריוןנמל התעופה רמוןאל עלישראיירארקיעסאן דור • שדות תעופה בישראל
היסטוריה נמל תל אביבנמל יפוהרכבת המנדטוריתרכבת העמקחברות תעופה עבריות ביישובכביש הנפטכביש הגבורהדרך בורמההרפורמה בנמלים
שונות הרשות הארצית לתחבורה ציבוריתמשרד התחבורה והבטיחות בדרכיםמוניות בישראלמוניות שירות בישראלרב-קותחבורה בתל אביבתחבורה ציבורית בישראלתל-אופן • ערכים נוספים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.