מעריב הבוקר

מעריב הבוקר הוא עיתון יומי ישראלי המחולק בחינם (חינמון), נמצא בבעלות איש העסקים אלי עזור, ומהווה גרסה מקוצרת של היומון מעריב השבוע. הפצתו ברחבי ישראל החלה ב-5 באוגוסט 2007 תחת המותג "מטרו ישראל", ולאחר מכן "ישראל פוסט" עד שנת 2016.

Internet-news-reader.svg מעריב הבוקר
Israel Post
לוגו מעריב הבוקר
Maariv Haboker
תדירות חינמון יומי
פורמט טבלואיד
בעלים אלי עזור
עורך גולן בר יוסף
תאריך ייסוד 2007
שפה עברית
מערכת האחים מסלוויטה 15, תל אביב
תפוצה 200,000 בימי חול
מדינה ישראל
MetroIsrael page
שער הגיליון הראשון של העיתון, בשם "מטרו ישראל"

היסטוריה

פוסט ישראל
לוגו פוסט ישראל

החינמון הוקם בשנת 2007, על ידי קבוצת ג'רוזלם פוסט שבשליטת אלי עזור ואלון רבוע כחול ישראל, שבניהולו של דודי ויסמן. העיתון מחולק חינם לקוראים בנקודות ההפצה. שם העיתון בחודשיים הראשונים להפצתו, "מטרו ישראל", דמה לשמם של עיתוני "מטרו" המופצים באירופה בהצלחה רבה. בעקבות תביעה של חברת מטרו העולמית, שינה העיתון את שמו ל"ישראל פוסט".[1]

בחודשים הראשונים לקיומו הופץ "ישראל פוסט" בשעות הצהריים (הוא הדגיש זאת בכיתוב בראש העיתון "עיתון הצהריים היחיד של ישראל"). לאחר מכן עבר להיות מופץ בבוקר, כמרבית העיתונים בישראל. הוא מופץ בכ-200 אלף עותקים כיום, כאשר בהתחלה הפצתו הייתה בכ-56,600 עותקים בלבד בימי חול ולהפצתו משמשות רשתות השיווק שבשליטת אלון רבוע כחול ישראל, ובהן רשתות הסופרמרקטים AM:PM, "מגה" ו"מגה בעיר" ורשת תחנות הדלק "דור אלון". חלק ניכר מהפרסומות בעיתון היה של רשתות שיווק אלה.

עם רכישת "מעריב" על ידי קבוצת "ג'רוזלם פוסט" שבשליטת אלי עזור, החל "ישראל פוסט" לפרסם תכנים מ"מעריב".

ב-30 באפריל 2014 זכה העיתון לזריקת עידוד משמעותית מבחינה כספית, כאשר שר הפנים גדעון סער החליט להכניס אותו במקום עיתון "הארץ" לרשימת העיתונים הנפוצים ביותר, שבהם יש לפרסם מודעות שמחייב החוק.[2]

בעקבות המשבר שפקד את רשת "מגה" בשנת 2015 צומצם הפרסום שלה בחינמון, וקבוצת אלון נערכה ליציאה מהשותפות.[3]

בינואר 2016 שינה העיתון את שמו ל"מעריב הבוקר" - מהדורה מקוצרת של "מעריב השבוע".[4]

מבנה העיתון

העיתון כולל חלק יחיד, הכולל בתוכו חדשות ומדורים קבועים:

דעות, בידור, טלוויזיה, פנאי (תשבצים, הורוסקופ יומי), ספורט ורכילות.

עורכי העיתון ומנהליו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יעל ולצר ו- The Marker‏, כבר לא "מטרו ישראל": שמו של החינמון של דודי ויסמן ואלי עזור שונה ל"ישראל פוסט", באתר וואלה! NEWS‏, 26 בספטמבר 2007
  2. ^ העין השביעית, מכה ל"הארץ", עידוד לחינמונים, ‏30/4/14
  3. ^ אילנית חיות, לי-אור אברבך, ‏קבוצת אלון ל"פוסט": בעוד 3 חודשים נפרוש מהבעלות, באתר גלובס, 30 ביוני 2015
  4. ^ נתי טוקר, קרב החינמונים עולה שלב: להתראות ל"פוסט", ושלום ל"מעריב הבוקר", באתר TheMarker‏, 21 בדצמבר 2015
TheMarker

TheMarker (בעברית: דה מרקר) הוא עיתון יומי כלכלי ישראלי ואתר חדשות כלכלי מבית עיתון "הארץ". הוקם בידי גיא רולניק ואיתן אבריאל. החל מינואר 2008, הוא נמכר כעיתון יומי עצמאי. לעיתון גם ירחון כלכלי (הנושא את השם TheMarker Magazine) ורשת חברתית מקוונת בשם TheMarker cafe. מערכת העיתון פועלת בבניין "הארץ" בתל אביב. העורך הראשי של TheMarker הוא אלוף בן, אבי בר-אלי משמש כעורך תחתיו ועורך המגזין הוא איתן אבריאל.

ג'רוזלם פוסט

ג'רוזלם פוסט (באנגלית: The Jerusalem Post) הוא עיתון יומי ישראלי בשפה האנגלית. מקורו של העיתון ב-"Palestine Bulletin", עיתון יומי באנגלית שנוסד בשנת 1925 ושבהמשך הפך ל-"Palestine Post". לאחר קום המדינה שונה שמו לזה המשמש עד היום.

גלובס

גלובס הוא עיתון יומי כלכלי ישראלי ואתר חדשות כלכלי. הוקם בידי יצחק דוידוב והיה בראשיתו שירות מידע למנויים. העיתון המודפס מופץ במהדורות ערב בימים ראשון עד חמישי. העורכת הראשית היא נעמה סיקולר. מערכת העיתון לרבות בית הדפוס שלו ממוקמים בראשון לציון.

גלובס הוא העיתון הכלכלי הבולט הראשון בישראל.

דבר (עיתון)

דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, והופיע בין 1925 ל-1996.

הבקר

הַבֹּקֶר היה עיתון יומי שיצא לאור בין השנים 1934‏-1965, וייצג את השקפת עולמם של הציונים הכלליים.

המבשר (יומון)

הַמְבַשֵר הוא עיתון חרדי יומי המזוהה עם סיעת שלומי אמוני ישראל באגודת ישראל. העיתון יוצא לאור החל מ-14 בינואר 2009 (י"ח בטבת תשס"ט) על ידי חבר הכנסת מאיר פרוש, שהקימו עם אביו, מנחם פרוש.

הסיסמה של העיתון היא: "העיתון של היהדות הנאמנה".

מערכת העיתון שוכנת בביתר עילית. הוא נדפס בפורמט ברלינר.

ביולי 2012 החלה מערכת העיתון בהפצת העיתון היומי (בימים ראשון עד חמישי) ללא המוספים בחינם, במקביל להפצת העיתון המודפס למנויים – דבר שלא היה מקובל עד אז בעיתונות החרדית.

הצופה

הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.

חדשות (עיתון)

חדשות היה עיתון יומי שיצא לאור בישראל בין השנים 1984–1993.

חינמון

חינמון הוא עיתון או כתב עת המחולק בחינם. החינמון מופץ באמצעות הצבתו או חלוקתו בנקודות נגישות לקהל היעד שלו, ולעיתים באמצעות צירופו כנספח לעיתון גדול יותר המופץ בתשלום. את המילה "חינמון" טבע אורי אבנרי בשנות ה-60 כביטוי מזלזל למקומונים החדשים.

המודל העסקי העומד מאחורי חינמון הוא בדרך כלל מימון באמצעות פרסומות, כאשר העובדה שהוא מחולק חינם מגדילה משמעותית את תפוצתו והופכת אותו אטרקטיבי יותר למפרסמים. פרסום בחינמון נחשב כלי יעיל לחדירה בתפוצה נרחבת לקהל מגזרי ממוקד. ישנם חינמונים הממומנים בידי אגודות, ארגונים וגורמים בעלי עניין, הרואים בהם פלטפורמה להפצת מסר בקרב קהל מטרה. לעיתים קרובות מחולקים חינמונים בצמתים של תחבורה ציבורית, כגון תחנות רכבת תחתית, ומספקים לנוסעים חומר קריאה לשעת הנסיעה.

חינמון נחשב לעיתים כנחות לעומת עיתון המופץ בתשלום, עקב ההנחה כי אלמלא היה ניתן חינם לא היה נדרש ונקרא. ברוב המקרים החינמונים קטנים יותר בהיקפם מעיתונים בתשלום וסגנונם קליל יותר ומיועד לקריאה זריזה ולא מתעמקת.

חלקם של החינמונים בשוק העיתונות רשם עלייה מאז סוף שנות ה-90 של המאה ה-20, ועד המשבר הכלכלי העולמי שהחל בשנת 2008. החינמון "מטרו", שהחל את דרכו בסטוקהולם שבשוודיה ב-1995 זכה להצלחה רבה ומהירה, וקבוצת התקשורת השולטת בו החלה להוציא עשרות חינמונים ברחבי העולם, חלקם עירוניים וחלקם ארציים. המשבר הכלכלי פגע קשות בענף החינמונים, כמו בכל ענף העיתונות בעולם.

חרות (עיתון)

חֵרוּת היה שמם של ביטאונים ועיתונים אחדים, שהוציאו לאור אנשי התנועה הרוויזיוניסטית, חברי אצ"ל ותנועת החרות.

כלכליסט

כלכליסט הוא יומון כלכלי ישראלי ואתר חדשות כלכלי מבית "ידיעות אחרונות".

המו"ל והעורך הראשי של העיתון והאתר הוא יואל אסתרון. עורכת העיתון היא גלית חמי, ועורך האתר הוא גבי קסלר. העיתון מופץ במשך חמישה ימים בשבוע. מערכת העיתון שכנה מיום הקמתו ברמת החייל בתל אביב, ובתחילת 2016 עברה לבית "ידיעות אחרונות" בראשון לציון.

למרחב

למרחב היה ביטאונה של מפלגת אחדות העבודה - פועלי ציון ויצא לאור בין השנים 1954 עד 1971. עורכי העיתון היו ישראל אבן נור, משה כרמל, אברהם תרשיש ודוד פדהצור אך הרוח החיה, קובע הקו האידאולוגי וכותב רוב המאמרים הפרוגרמטיים בעיתון היה ישראל גלילי.

מעריב

מעריב היה עיתון יומי ישראלי שיצא לאור בישראל מה-15 בפברואר 1948 ועד ל-אפריל 2014. העיתון נוסד על ידי קבוצת עיתונאים, בראשות עזריאל קרליבך, שפרשו מ"ידיעות אחרונות". בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 היה העיתון הנפוץ בישראל, אך לאחר מכן הפך לשני בתפוצתו בין העיתונים הנמכרים בישראל, לאחר "ידיעות אחרונות". עד שנות ה-90 של אותה מאה הוא נשלט על ידי חברה בבעלות העיתונאים, אך מאז עברה החברה לשליטתם של משקיעים, והיה עד לשנת 2012 בבעלותה של "מעריב החזקות בע"מ", הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

בשנותיו האחרונות עבר העיתון לפורמט טבלואיד עם תמונות צבע רבות וכותרות גדולות, המאפיין את ז'אנר העיתונות הפופולרית בעולם. כדי למשוך קהל קוראים גדול, הוא מאופיין בסגנון כתיבה קליל ותמציתי בעברית מדוברת ועוסק במגוון נושאים, מפוליטיקה וכלכלה עד בידור ורכילות.

באפריל 2014 נמכר העיתון לקבוצת "ג'רוזלם פוסט" שבשליטת אלי עזור, שאיחד אותו עם השבועון סוף שבוע, ושינה את שמו ל"מעריב השבוע". מהדורת סוף השבוע של העיתון, החל מ-2 במאי 2014 מוזגה עם השבועון "סופהשבוע", והמהדורה המשולבת מופיעה תחת השם "מעריב סופהשבוע".

מעריב השבוע

מעריב השבוע הוא עיתון אקטואליה ישראלי יומי. בראשיתו הוקם כשבועון סוף שבוע בלבד בשם "סופהשבוע". במאי 2014, לאחר איחוד העיתון עם "מעריב" הוא הפך לעיתון יומי ומותג מחדש בשם "מעריב השבוע", לו מהדורה חינמית מקוצרת בשם מעריב הבוקר, ומהדורת סוף שבוע בשם "מעריב סופהשבוע". עורכי העיתון הם דורון כהן וגולן בר יוסף.

מקור ראשון

מקור ראשון הוא שבועון ישראלי שנוסד ב-1997. מאז 2014 נמצא בבעלות קבוצת ישראל היום.

עורכו הראשי של העיתון הוא חגי סגל.

עיתונות בישראל

עיתונות בארץ ישראל החלה עוד בימי היישוב הישן. מאז יציאת החבצלת בירושלים ב-1863 על ידי ישראל ב"ק, ראו אור עיתונים עבריים באופן סדיר בארץ ישראל. העיתונות שימשה כלי ראשון במעלה בתחיית הלשון העברית, הן כזרז לצורך לחדש מילים לצורך דיווח על העולם המודרני והן כבמה לפרסום תחדישים. בשנת 1884 ראה אור גליונו הראשון של הצבי, עיתונו של אליעזר בן-יהודה והיומון הראשון בעברית בארץ ישראל. מראשית העלייה השנייה (1904) ועד מלחמת העולם הראשונה צמחה בארץ ישראל עיתונות עברית מקורית ואידאולוגית. ב-1915 הוציא השלטון העות'מאני בארץ ישראל צו סגירה לעיתונים העבריים, פרט ל"החרות", שהמשיך להופיע עד 1917. תחילת המנדט הבריטי בישרה לראשונה על חופש עיתונות יחסי בארץ ישראל. רוב העיתונים ביישוב היו עיתונים מפלגתיים, כמות העיתונים היומיים ביישוב, שיצאו על ידי כל פלג אידאולוגי, הייתה בלתי פרופורציונלית לגדלו הזעיר. כן ראו אור עיתונים פרטיים בהם, "הארץ" (1919), "ידיעות אחרונות" (1939) ו"מעריב".

על המשמר

על המשמר היה ביטאונה של תנועת "השומר הצעיר", שהופיע בין השנים 1943–1995.

קול העם

"קול העם" היה עיתון יומי עברי של המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה ושל ממשיכתה, המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י), שיצא לאור בין השנים 1937 עד 1975. פסק הדין בעתירה שהגיש העיתון כנגד סגירתו, הידוע כ-"בג"ץ קול העם" (1953) מהווה את אחד מן הניסוחים החשובים להגנה על חופש הביטוי בישראל.

שערים

שערים היה עיתונה היומי של מפלגת פועלי אגודת ישראל.

עיתונים יומיים בישראל
עיתונים כלליים בתשלום הארץידיעות אחרונותמעריב השבוע
עיתונים כלליים בחינם ידיעות אחרונות (גרסה מקוצרת)ישראל היום • מעריב הבוקר
כלכלה ועסקים גלובסכלכליסטTheMarker
המגזר הדתי והחרדי המבשרהמודיעהפלסיתד נאמן
יומונים ושבועונים ברוסית נאשה סטראנהנובוסטי נדלי
עיתונים בשפות נוספות אל-איתיחאד (בערבית)ג'רוזלם פוסט (באנגלית)ניו יורק טיימס הבינלאומי (באנגלית)
יומונים שהפכו לתקופונים מקור ראשון
עיתונים שנסגרו 24 דקותדברהבקרהיוםהצופהוסטי (ברוסית)זמניםחדשותחרותטלגרףיום חדשישראלילמרחבמעריבעל המשמרקול העםשעריםחדשות ישראל (בגרמנית)לעצטע נייעס (ביידיש) • רוסקי איזראילטיאנין (ברוסית)העולם הזה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.