מעמד הביניים

מעמד הביניים (או המעמד הבינוני) הוא מונח במדעי החברה המתאר קבוצה חברתית וכלכלית של אנשים בעלי יכולת כלכלית סבירה, אשר אינם בעלי השפעה או עושר יוצאי דופן או ניכרים לעין.

ההגדרה המצמצמת של מעמד הביניים על פי משקי בית שהכנסתם ברוטו נעה בין 75% ל-125% מההכנסה הממוצעת. לפי אופן חישוב מקובל אחר, מעמד הביניים מוגדר על פי משקי בית שהכנסתם נעה בין 75% ל-125% מההכנסה החציונית (קו ההכנסה שמחצית מהשכירים משתכרים מעליו ומחצית משתכרים מתחתיו). בישראל 2010 כוללת קבוצה זו את משקי הבית מן העשירון הרביעי עד השביעי, כשליש מהאוכלוסייה.

ההגדרה המרחיבה של מעמד הביניים נובעת מחלוקה של אוכלוסייה לפי מעמדות סוציו-אקונומיים. חלוקה זו מבחינה בין מעמד גבוה (למשל 1% העשירים), ומעמד הפועלים, כשבתווך נמצא מעמד הביניים. חלוקה זו מגדירה את החלוקה המצמצמת כ"מעמד בינוני-נמוך".

מעמד הביניים הוא המעמד עליו מתבססת החברה המתועשת. התושבים במעמד זה הם, בדרך כלל, העובדים המאיישים את מרבית המערכות במגזר העסקי והציבורי, והם גם הצרכנים העיקריים של מוצרי הצריכה השונים בשוק. בסוציולוגיה המרקסיסטית, לעומת זאת, משמש הביטוי "מעמד הביניים" ככינוי למעמד בעלי הרכוש הבורגנים, המתפרנסים מבעלות על עסקים, מניהול וממקצועות חופשיים, בניגוד לפרולטריון - מעמד עובדי-השכר המתפרנס מעבודת כפיים.

מעמד הביניים בשיח הציבורי בישראל

חוסנו הכלכלי של מעמד הביניים תופס מקום מרכזי בשיח הציבורי והפוליטי בישראל. נראה כי שיח זה איננו מכוון להגדרה מצמצמת של מעמד הביניים, אלא להגדרה רחבה יותר, הכוללת גם אוכלוסיות חזקות יותר.[1][2][3] אולם אין הסכמה בין החוקרים כיצד יש לנתח את ההתפלגות המעמדית של החברה הישראלית, ומהם גבולותיו של מעמד הביניים, שאת קיפוחו חרתה על דגלה תנועת המחאה החברתית (מחאת האוהלים) של שנת 2011. נראה דווקא כי בשל הקיטוב הגובר של ההתפלגות הכלכלית במדינה, ובניגוד לדימוי הספרותי והתקשורתי, רובד הביניים של ההכנסות בחברה הישראלית (125%-75% מההכנסה החציונית) דומה יותר במאפייניו לדימוי המקובל בקרב החוקרים עבור מעמד הפועלים.[4] ברור כי כאשר מעמד הביניים נתפס באופן אחר, למשל כמשקי בית שהכנסתם נעה בין 125%-200% מההכנסה החציונית, לקבוצה זו תהיה מאפיינים שונים בהרבה, וייתכן שדווקא זו היא הקבוצה שנשאה את דגל המחאה החברתית של 2011.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מעמד הביניים -מהו?, מתוך פני החברה בישראל, דו"ח מספר 5, חשוון תשע"ג.
  2. ^ אילנית בר, מאפייני מעמד הביניים בישראל וניתוח השינויים שחלו בו בשנים האחרונות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2 במרץ 2010
  3. ^ אסף צימרינג, המעמד הבינוני של התקשורת הוא בעצם העשירון העליון, מה זה אומר על העשירון התחתון, באתר העין השביעית, 9 ביוני 2009
  4. ^ "דו"ח מרכז אדוה, הרובד הבינוני בישראל, 2010-1992" מאת עו"ד נוגה דגן-בוזגלו ואתי קונור-אטיאס,28 ינואר 2013 הרובד הבינוני בישראל - מרכז אדוה
אאוגניקה

אֵאוּגֵנִיקָה (Eugenics) היא פילוסופיה ביולוגית-חברתית העוסקת בחקר השפעת התורשה על מאפיינים מנטליים והתנהגותיים בבני אדם מתוך השאיפה למצוא וליישם דרכים "להשביח" את המין האנושי. המילה אאוגניקה נגזרת מהלחם בסיסים של השורשים היוונים eu (טוב, הולם) ו-genes (מולד).

התנועה הייתה פופולרית במיוחד בארצות הברית ובמערב אירופה בראשית המאה ה-20 וצמחה במקביל להתפתחות הגנטיקה המנדליאנית. היא נודעה לשמצה בשל ניסיונה לחלק את החברה לאזרחים בעלי תורשה "טובה" ו"נורמטיבית" למול בעלי תורשה "פגומה", ובשל תוכניות העיקור שהובילה במטרה לרסן את התרבותם של האחרונים. היא השפיעה רבות על גרמניה הנאצית בפיתוח תורת הגזע ובעיקר ביישום תוכנית T4 - אותנסיה. הפופולריות של התנועה צנחה בעקבות מלחמת העולם השנייה ותורתה הפכה למוקצית מחמת מיאוס בקרב רוב הקהילה המדעית.

אידאולוגיה

אִידֵאוֹלוֹגְיָה (מיוונית: Ιδεολογία) היא אסופה של רעיונות ותפיסות חיים ערכיות, המהווים יחדיו משנה רעיונית בתחום מסוים.

בארוק

בארוֹק הוא הסגנון האמנותי ששלט באירופה מסוף המאה ה-16 ועד אמצע המאה ה-18. הבארוק היה המשך לסגנון המנייריזם שקדם לו והתאפיין בריאליזם רב, משופע ברגשניות, דינמיות ופאר. בניגוד לסגנון הרנסאנס שהתאפיין בסימטריה, איזון ורוגע זה פנה אל השכל והשכנוע, סגנון זה התאפיין במורכבות, מיזוג ניגודים, תנועה ודרמטיות, כאשר הוא פונה אל הרגש והדמיון, ומנסה לשבות ולהקסים את עין המתבונן.

מקורו של המונח "בארוק" כנראה במילה הפורטוגזית Baroco, שמשמעותה "פנינה בעלת צורה חריגה", ואשר שימשה את מבקרי האמנות של תחילת המאה ה-18 לתאר דבר לא מושלם, כיוון שאמנות המאה ה-17 נחשבה לאמנות אנטי-קלאסית ביחס לרנסאנס. אולם מאמצע המאה ה-19 הופסקה הביקורת על הסגנון המצועצע. המונח "בארוק" השתרש כתיאור של תקופה היסטורית שלמה, הכוללת מלבד הסגנון האמנותי, גם סגנון מוזיקלי אופייני, וכן סגנון ספרות ומדע.

בורגנות

בורגנות הוא מושג נפוץ בתחומי המחקר הסוציולוגי, ההיסטורי, והכלכלי, המתאר מעמד חברתי שאינו עוסק בעבודות כפיים. עם ירידת מעמד האצולה בצרפת במאה ה-18, המונח כלל את המעמד שאיננו האצולה או הכמורה ולא עסק בעבודת כפיים למחייתו. בתאוריה המרקסיסטית, הבורגנות היא המעמד המודרני של בעלי ההון, הכולל בני אדם המתפרנסים מניכוס אמצעי הייצור והערך העודף של התוצר, בניגוד למעמד הפועלים (פרולטריון) המתפרנס משכר עבודתו בעסקים שבבעלות הבורגנות. קרל מרקס הבחין בין בורגנים לזעיר בורגנים שאינם שולטים על אמצעי הייצור הראשיים בתקופה אלא בעלי עסקים קטנים או משקיעים קטנים שנאלצים לעבוד בעבודה שכירה אצל בורגנים, בעיקר בעלי מקצועות חופשיים.[דרוש מקור]בעבר שימשה המילה בורגני כינוי למי שיושב במצודה או בעיר. מאוחר יותר, החל המושג לציין באופן כללי את אנשי הערים בני מעמד הביניים. באופן נגזר מההקשרים הכלכליים והפוליטיים של המעמד העירוני, החל "בורגני" להיות כינוי לטעם בינוני שאינו יוצא דופן, וגם כינוי לבעל תחומי עניין חומריים או קפיטליסטיים.

דבלינאים

דבלינאים (באנגלית: Dubliners) הוא אוסף סיפורים קצרים שכתב הסופר האירי ג'יימס ג'ויס בשנים 1904–1907.

הקובץ היה אבן בוחן ליחס הקוראים והמבקרים ליצירתו של ג'ויס, ואף על פי שהיה מוכן כבר ב-1907, עוכב פרסומו מאוד עקב החשש של המוציאים לאור ובתי הדפוס מתביעות משפטיות, והוא יצא לאור רק ביוני 1914 לאחר מאבק ממושך.

הקובץ הוא ניתוח חודרני של הקיפאון והשיתוק של מעמד הביניים בחברה הדבלינאית, בשנים הראשונות של המאה ה-20. רבות מהדמויות המופיעות בדבלינאים מופיעות בתפקידים משניים גם ביצירתו "יוליסס".

האוסף כולל חמישה-עשר סיפורים, שהאחרון שבהם הוא גם המפורסם ביותר – "המתים". סיפור זה עובד גם לסרט קולנוע על ידי ג'ון יוסטון בשנת 1987.

הסיפורים הם אפיפאניים, כפי שהגדירם ג'ויס. "אפיפאניה", מונח נוצרי שבמקור פירושו "התגלות", מציינת אצל ג'ויס "גילוי רוחני פתאומי, בין בדיבור המוני בין בתנועה בין ברובד הזכירה של המוח עצמו". ג'ויס האמין שמתפקידו של הסופר להעלות על הכתב אפיפניות אלה בקפידה רבה, שכן מדובר ברגעים עדינים ויקרי-ערך החולפים מהר.

הקונפדרציה הגרמנית

הקונפדרציה הגרמנית (בגרמנית: Deutscher Bund) הייתה איחוד רופף של מדינות במרכז אירופה, אשר נוסד בקונגרס וינה (1815) והתקיים במשך כיובל שנים, עד שנת 1866. ביסוד האיחוד עמד הצורך לארגן מחדש את מדינות האימפריה הרומית הקדושה, אשר קרסה בשנת 1806. בשנים שלאחר קריסת האימפריה הרומית הקדושה ועד לתבוסתו הסופית של נפוליאון בווטרלו בשנת 1815, אוגדו המדינות הללו בקונפדרציה של הריין.

שטח הקונפדרציה הגרמנית היה זהה במידה רבה לשטח האימפריה בזמן המהפכה הצרפתית (מלבד השטח שבו נמצאת בלגיה). מספרן של המדינות החברות בקונפדרציה, שבתקופת האימפריה מנה מאות בודדות, קוצץ לכשלושה תריסרים בלבד. עם זאת, המדינות זכו לריבונות מלאה ולהכרה דיפלומטית גורפת. הן קשרו עצמן בברית הגנה משותפת והחזיקו יחדיו בביצורים במיינץ, לוקסמבורג, רשטאט, אולם ולנדאו. אספה פדרלית התכנסה באופן קבוע בעיר פרנקפורט.

הקונפדרציה קרסה בשנת 1866 לאחר המלחמה האוסטרו-פרוסית, ותחתיה הוקמה הקונפדרציה הצפון-גרמנית. כל מדינות הקונפדרציה הגרמנית נעשו חלק מהאימפריה הגרמנית של אוטו פון ביסמרק לאחר איחוד גרמניה בשנת 1871, להוציא את אוסטריה, לוקסמבורג, לימבורג וליכטנשטיין.

יהדות נאולוגית

נאולוגים (בהונגרית:‏ neológ irányzat, "הפלג הנאולוגי") הוא הכינוי השגור לחברי אחד משני ארגוני הקהילות הגדולים ביהדות הונגריה. ציבור זה התאפיין בעיקר בשאיפה להשתלבות וטמיעה מיטבית בחברה ההונגרית הכללית, והכיל את האגף המודרניסטי והליברלי של יהודי הארץ, לרוב בני מעמד הביניים עירוניים. הרבנות הנאולוגית, שמעמדה בקרב הציבור היה חלש יחסית, הושפעה מהאסכולה הפוזיטיבית-היסטורית, שגם היהדות הקונסרבטיבית רואה עצמה כממשיכת דרכה. המחלוקת בינם לאורתודוקסים האדוקים והשמרנים יותר התמסדה ב-1871, ושני הציבורים פנו להקים גופים ארציים נפרדים. הנאולוגים נותרו כסיעה עצמאית גם בשטחים שהועברו לאוסטריה, יוגוסלביה, צ'כוסלובקיה ורומניה ב-1920, ועודם המגזר הגדול ביותר בין יהודי הונגריה עצמה.

כובע

כובע (במלרע) הוא כיסוי ראש המשמש פריט לבוש קייצי וחורפי לצורך מטרות שונות ומגוונות כגון: הגנה מפני השמש, הגנה מפני קור, אמירה אופנתית, יופי, כחלק ממדים, סמל תרבותי, דתי ועוד.

ליאת רון

ליאת (לאה) רון טרייביטש (נולדה ב-25 במאי 1968) היא עיתונאית ואשת תקשורת ישראלית העוסקת בנושאים כלכליים וחברתיים. רון כותבת בעיתון גלובס, פרשנית בתוכניות אקטואליה, ומגישה תוכניות ברדיו האזורי. בעבר לימדה בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל.

מזלג

מַזְלֵג הוא כלי אכילה, לו ידית מצד אחד ומספר קצוות משוננים מצידו השני, אשר מטרתו להרים חתיכות מזון על מנת להקל על אכילתן.

המזלג נפוץ היום בעולם, למרות שבמזרח הרחוק משתמשים בעיקר במקלות אכילה.

מעמד חברתי

במדעי החברה, מתאר המונח מעמד קבוצת אנשים החולקים סטטוס חברתי דומה. מקור המושג מעמד חברתי בהגות החברתית של סוף המאה ה-18, והמושג זכה לחשיבות גדולה במיוחד בעקבות המהפכה הצרפתית.

מקום בצמרת

מקום בצמרת (באנגלית: Room at the Top) הוא סרט קולנוע בריטי משנת 1959

המבוסס על רומן בשם זה משנת 1957 של ג'ון בראיין, עם לורנס הארווי וסימון סיניורה בתפקידים הראשיים.

זה היה הראשון בסרטי הגל החדש הבריטי שנמשך מסוף שנות ה-50 לאורך כל שנות ה-60 ותיאר באופן ריאלי בצבעי שחור-לבן את חיי המעמד הנמוך ואת הבדלי המעמדות במדינה. דוגמאות לכך הם: "הבט אחורה בזעם" של ג'ון אוסבורן ו"קורטוב של דבש" של שילה דלייני. הוא משרטט את קו הגבול בין המעמדות החברתיים. מעמד הביניים - פועלים ופקידים והמעמד העליון - בעלי ההון שהם גם בעמדות שלטון, שולטים בכוחם זה על שאר המעמדות ומסרבים לקבל מצטרפים חדשים ממעמד נחות.

סימון סיניורה זכתה בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, לשנת 1959 כן זכה הסרט באותה שנה לפרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר.

הסרט היה מועמד באותה שנה לפרס אוסקר על פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר, פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר, פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר (לורנס הארווי), פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר, לשחקנית הרמיוני באדלי - שהופיעה בסרט במשך 2 דקות ו20 שניות בלבד, התפקיד הקצר ביותר אי פעם עליו הועמדו שחקן/נית לאוסקר.

סימון סיניורה זכתה עבור תפקידה בסרט גם בפרס גלובוס הזהב ובפסטיבל הקולנוע בקאן לשנת 1959.

ב-1965 הופק סרט המשך ל"מקום בצמרת" בשם "חיים בצמרת" (Life at the Top) המבוסס גם הוא על ספר בשם זהה של ג'ון בראיין עם לורנס הארווי וג'ין סימונס.

ב-2012 הפיק ה-BBC סרט טלוויזיה המבוסס על הספר "מקום בצמרת".

נשות וינדזור העליזות

נשות וינדזור העליזות היא קומדיה מאת ויליאם שייקספיר משנת 1602, אך יש שסבורים כי נכתבה ב-1597. זהו המחזה היחיד בו מציג שייקספיר את מעמד הביניים בתקופה האליזבתנית העכשווית. מאוחר יותר עובד המחזה לאופרה.

סיפור בהמשכים

סיפור בהמשכים הוא רומן או נובלה, המופיע כסדרה מתמשכת בכתב עת או באתר אינטרנט, כאשר כל פרק מופיע זמן מה לאחר הפרק הקודם. לרוב, לאחר פרסום הסדרה יוצא הסיפור לאור בדפוס כספר בפני עצמו. בדרך כלל נכתב כל הסיפור על ידי סופר יחיד, אולם בסדרות המתפרסמות באינטרנט נוצר ז'אנר שבו קהל הקוראים משתתף בכתיבת הפרקים הבאים של הסיפור. טכניקת הסיפור בהמשכים משמשת גם ככלי חינוכי, בבתי הספר ובגני הילדים, שבהם מוקראים סיפורים מעת לעת, כחלק בלתי נפרד משיעורי העשרה וספרות.

פיק"א

פִּיקָ"א (PICA, ראשי תיבות באנגלית: Palestine Jewish Colonization Association – חברה להתיישבות יהודית בארץ־ישראל) הייתה חברה להתיישבות יהודית בארץ ישראל שהוקמה על ידי הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.

צדק חברתי (מפלגה)

צדק חברתי היא תנועה ישראלית חברתית ונרשמה כמפלגה ב-11 בנובמבר 2007. יו"ר המפלגה כיום הוא יוני ספיר. מספר 1 ברשימת המפלגה לכנסת הוא גד הרן, מספר 2 ברשימה הוא נזים סביתי, מספר 3 היא בת-לי (אתי) ישראלי, מספר 4 הוא מוטי אשכנזי. מצע המפלגה ניצב על שלוש רגליים: 1) שיפור מצבן של השכבות המוחלשות ומניעת שחיקתו של מעמד הביניים. 2) הרחקת אסדות הגז מחופי ישראל ומניעת הכנסת תוצרי הלוואי של זיקוק הגז לשינוע ואחסון בארץ. 3) חתירה למעבר מהיר ככל הניתן של משק האנרגיה הישראלי לשימוש באנרגיות מתחדשות בתמהיל מקסימלי.

בין הסעיפים הבולטים במצע בתחום החברתי-כלכלי נמצאים הגדלת הקצבאות לאזרחים וותיקים ולאנשים עם מוגבלות, העלאת שכר המינימום, הפעלת פרויקט לאומי לפתרון בעיית הדיור, מלחמה ביוקר המחיה, והבראת מערכת הבריאות (תמיכה במאבק האחים והאחיות).

בתחום משק האנרגיה ובינוי המפלגה אימצה באופן מלא וללא סייגים את מסמך "ישראל 2030 בריאה וירוקה" [1] של הארגונים הירוקים, מתחייבת לפעול להוצאה לפועל של נייר העמדה הידוע בשם "דו"ח מקינזי" בהקשר לבתי זיקוק לנפט, תומכת ב"מאבק 2020", ותומכת במטה המאבק של "בינוי שפוי".

קלווין קולידג'

ג'ון קלווין קולידג' הבן (באנגלית: .John Calvin Coolidge, Jr‏; 4 ביולי 1872 – 5 בינואר 1933) היה נשיאה ה-30 של ארצות הברית (1923–1929). קולידג' היה עורך דין רפובליקני מורמונט, ועלה לגדולה בפוליטיקה של מדינת מסצ'וסטס, לפני שמונה למושל המדינה. תגובתו לשביתת השוטרים בבוסטון ב-1919 גרמה לו להפוך לדמות החלטית ולמנהיג ברמה לאומית. מעט אחר כך, הוא נבחר להיות סגן הנשיא ה-29 (1921 - 1923) ומונה לתפקיד הנשיא לאחר מותו הפתאומי של וורן הרדינג ב-1923. קולידג' נבחר לכהונה מלאה ב-1924, ונודע כשמרן שתמך בממשלה מצומצמת, וגם בתור איש של מילים מעטות ובעל שנינות אירונית.

קולידג' החזיר את הביטחון במוסד הנשיאות לאחר פרשיות השחיתות בממשלו של הרדינג, ועזב את התפקיד אהוד במיוחד. בעיני רבים הוא סימן את תקוות מעמד הביניים. תקופת הפרישה שלו הייתה קצרה, והוא מת בגיל 60, בינואר 1933, פחות מחודשיים לפני שיורשו, הרברט הובר, עזב את תפקידו.

למרות שהמוניטין שלו השתקם במהלך כהונתו של רונלד רייגן כנשיא, היסטוריונים עוד מתלבטים בנוגע לדירוג נשיאותו. תומכי הממשלה המצומצמת ומדיניות הלסה פר רואים אותו לחיוב, ואילו תומכי ממשל מרכזי חזק רואים אותו יותר לשלילה. שני הצדדים משבחים את תמיכתו בשוויון גזעי.

שכר ממוצע

שכר ממוצע הוא נתון סטטיסטי, המשמש כאחד האומדנים לרמת השכר במשק. זהו השכר שמשתכרת האוכלוסייה העובדת בכלכלה של מדינה, והוא מהווה בסיס לתשלומים שונים הצמודים אליו. השכר הממוצע מחושב על ידי חישוב סכום כל התשלומים למשרות שכיר (כלומר, ללא המובטלים), וחילוק סכום זה במספר האנשים העובדים. חישוב השכר הממוצע במשק שונה מחישוב "תוצר מקומי גולמי (תמ"ג) לנפש", המחושב על ידי חילוק סכום התוצר המקומי הגולמי של כל אוכלוסיית מדינה, כולל המובטלים ואלו שאינם חלק מכוח העבודה (אנשים שפרשו לגמלאות, ילדים, תלמידים וכדומה).

השכר הממוצע במשק הוא מדד משלים לחישוב השכר החציוני, העדיף עליו לצורך ייצוג רמת השכר המאפיינת את מעמד הביניים, בעיקר בחברות שבהן יש פערי ההכנסות, או ערכי קיצון משמעותיים (ראו גם חריג חשוד טעות).

תעופה

תעופה הוא התחום העוסק בטיסה באמצעות כלי טיס, מכונות שתוכננו על ידי בני אדם לטיסה אטמוספירית. באופן כללי יותר, המונח מתאר גם את הפעילויות, התעשיות, וגופי הרגולציה הקשורים לכלי טיס.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.