מעלות-תרשיחא

מַעֲלוֹת-תַרשִׁיחָאערבית: معالوت ترشيحا) היא עיר במחוז הצפון בישראל, קילומטרים ספורים מגבול ישראל-לבנון, 20 קילומטרים מזרחית לנהריה, 20 קילומטרים מערבית לצפת, 15 קילומטרים צפונית לכרמיאל. העיר שוכנת בגליל העליון בגובה של כ-600 מטרים מעל פני הים.

מעלות-תרשיחא הוכרזה כעיר בשנת 1995. ראש העירייה הנוכחי הוא ארקדי פומרנץ.

מעלות-תרשיחא
סמל העיר מעלות-תרשיחא
שכונת הסביונים במעלות
שם בערבית معالوت ترشيحا
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה ארקדי פומרנץ
גובה ממוצע[1] ‎521 מטר
תאריך ייסוד 1957
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 21,422 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 98
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 0.7% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 2,310 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 93
תחום שיפוט[2] 9,220 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 135
(למפת הגליל המערבי רגילה)
West galil
 
מעלות-תרשיחא
מעלות-תרשיחא
33°00′55″N 35°16′42″E / 33.0151454634536°N 35.2782879356458°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
5 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3796
    - דירוג מדד ג'יני 187
פרופיל מעלות-תרשיחא נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
http://www.maltar.org.il

היסטוריה

תולדות תרשיחא

היישוב תרשיחא נזכר כבר למן המאה ה-12 והמאה ה-13, בתעודת מקרקעין מימי הצלבנים. על פי המסורת העממית הערבית (ללא סימוכין), אמור השם תרשיחא לבוא מהשפה הכנענית, במובן "הר הלענה", בו אמורים אנו לזהות את המילים הערביות "טור" ("הר", כמו בעברית) ו"שיח" (לַעֲנָה), או "טאר שיחא" ("שיחא עף"), כלומר: הזדרז השייך' שיחא ג'מאל א-דין (גיבור מהאגדה) להילחם בצלבנים... בזמן הצלבנים נערכו במקום קרבות רבים בין הנוצרים לבין המוסלמים.

Tarshiha police
שלט תחנת המשטרה המנדטורית עם חתימת אמן הקרמיקה הארמני דוד אוהנסיאן

בתקופת האימפריה העות'מאנית, במאה ה-18, ביצע השליט הבדואי דאהר אל-עומר חילופי אוכלוסייה - לכפר מעיליא הסמוך הביא נוצרים מלבנון ואת תושבי מעיליא המוסלמים יישב בתרשיחא. בתקופה העות'מאנית ומאוחר יותר בימי המנדט הבריטי גדלה חשיבותו של תרשיחא כישוב מרכזי בין צפת לעכו. בסקר ארץ-ישראל המערבית משנת 1881 מתואר היישוב ככפר גדול של מבני אבן השוכן במישור חקלאי פורה ומתגוררים בו כ-1,500 מוסלמים וכ-300 נוצרים. בכפר כנסייה חדשה בשכונה הנוצרית וכן שני מסגדים - חדש וישן. במישור מטעי זית והוא מוקף בגבעות[3].

בסקר האוכלוסין של המנדט הבריטי משנת 1931 ישבו בכפר 2,522 נפש, מהם 2,047 מוסלמים ו-455 נוצרים. בכפר היו 584 בתים. מסמך משנת 1943 מעלה כי סביב הכפר כ-10,000 דונמים מעובדים. עיקר הגידולים במקום היו טבק, זיתים ועצי פרי. הכפר היה ידוע באזור באותה עת בזכות ריכוז בעלי המלאכה שבו, בעיקר יצרני סכינים, נפחים ומסגרים.

בשנות ה-30 וה-40 נודע אזור תרשיחא כאזור של כנופיות שודדים חמושות, שעסקו אף בהברחות גבול מלבנון[4][5]. ביולי 1938 פשטו אנשי כנופיות מקרב תושבי תרשיחא על יהודי פקיעין, ותכננו להוציא להורג שני גברים יהודים שלכדו במקום. בהתערבותו של כאמיל חוסיין אפנדי ואחדים מתושבי הכפר, הם נסוגו מכוונתם אך הכריחו את יהודי פקיעין לעקור ממקומם[6].

על פי תוכנית החלוקה עתיד היה הכפר להיות חלק מן המדינה הערבית. במהלך מלחמת העצמאות התבצרו כוחות צבא ההצלה של קאוקג'י בכפר. במקום התחוללו קרבות קשים במסגרת מבצע חירם. באוקטובר 1948 פעל צה"ל לכבוש את הכפר[7] וכוחות קאוקג'י נסוגו צפונה ללבנון, ועמם רבים מתושבי הכפר. ב-30 באוקטובר 1948 נכבש הכפר על ידי כוחות חטיבת עודד. רבים מתושבי הכפר, כ-4,000 עד 5,000 איש, נמלטו ממנו, ובכפר נותרו כ-700 תושבים, מרביתם נוצרים. עקב קרבת הכפר לגבול רצה צה"ל לפנות ממנו את התושבים שנותרו בו, והופעל לשם כך לחץ על התושבים, אך אלה סירבו להתפנות ונותרו בכפר[8].

הקמת מעלות

Tarshicha from Mi'ilya
מבט על תרשיחא מן הכפר מעיליא

המתיישבים היהודים הראשונים בתרשיחא היו כ-100 משפחות מעולי רומניה שנשלחו בשלהי 1948 או בתחילת 1949 להתיישב בבתים הערביים הנטושים[9][10]. בספטמבר 1949 היו בתרשיחא כ-1,000 ערבים וכ-130 משפחות יהודיות מעולי רומניה. הסוכנות היהודית חייבה את התושבים לבצע את כל קניותיהם בצרכניה, אך יהודים רבים העדיפו לקנות תוצרת זולה משכניהם הערבים[11].

תחילה הוגדרה ההתיישבות החדשה כמושב בשם "מעונה"[12]. בשנות ה-50 הקימו חלק מן המתיישבים היהודים פנסיונים קטנים לצורכי תיירות פנים. לאור הקשיים הכלכליים שחוו המתיישבים היהודים במקום, הוחלט ב-1 באוגוסט 1951 לחלקם למתיישבים עירוניים ולמתיישבים חקלאיים. 50 משפחות שהחליטו לעסוק בחקלאות עקרו מתרשיחא והקימו בסמוך את המושב מעונה, ואילו כ-100 משפחות יהודיות שנותרו בתרשיחא כונו בשם "מעונה עירונית"[10].

התייחסות רשמית ראשונה לאפשרות הקמת יישוב באתר של היישוב מעלות הופיעה במסמך מ-18 באוקטובר 1950, של האגף לתכנון במחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית. אף שבמסמך לא נזכרת מעלות בשמה, צורפה אליו מפת האזור המתוכנן להתיישבות. בישיבה מיום 9 במרץ 1952 קבעה ועדת השמות הממשלתית את השם "מעלות" לעיר העתידית, בדומה לכפר הסמוך מעיליא ומכיוון שהעיר תיבנה על מעלות ההרים. בשנת 1953 דובר כבר תכופות על יסוד יישוב יהודי בשם "מעלות" כדי לפתור את מצוקת תושבי מעונה עירונית[13].

בשנות ה-50 הוקמה מעברה בשם "מעברת מעלות" במקום שבו נמצא כיום אזור התעשייה של מעלות.

ידיעה ראשונה בעיתונות על הקמת היישוב היהודי מעלות פורסמה בעיתון דבר ב-3 ביולי 1957‏[14]. היישוב, אשר יושב ב-120 משפחות באותו השבוע, הוקם מזרחית לכפר תרשיחא, כעיירה בעיקר לעולים ממרוקו ורומניה. על פי התוכניות היישוב, אשר הוקם על ידי חברת עמידר במימון משרד השיכון, יועד ל-450 משפחות. בחודש יולי הושלמו כבר 176 יחידות דיור ובניית שאר יחידות הדיור תוכננה להסתיים עד סוף שנת 1957. התושבים הראשונים הגיעו ליישוב מתרשיחא הסמוכה וממעברת מעונה. הבתים הראשונים נבנו סמוך למיקומו הנוכחי של מגרש הכדורגל העירוני, בשטח 54 מ"ר עם שירותים חיצוניים. ב-29 באוקטובר 1959 חוברה מעלות לרשת החשמל בטקס בנוכחות שר המשטרה בכור שטרית[15].

היישוב היהודי בתרשיחא התדלדל מאוד עד לשנות ה-60. תרמו לכך מחסור במקומות תעסוקה והקמת מעלות השכנה.

הקמת רשות משותפת

בשנותיה הראשונות השתייכה מעלות (כמו גם תרשיחא שכנתה) למועצה אזורית מעלה הגליל, אך ועד מקומי ניסה לקדם קבלת מעמד של רשות מקומית ליישוב. ביוני 1960 הוחלט במשרד הפנים להקים מועצה מקומית משותפת ליישובים מעלות, תרשיחא ומעונה[16], אולם החלטה זו לא יצאה אל הפועל.

ביום 4 באוקטובר 1962 פרסם שר הפנים בקובץ התקנות הכרזה על הקמת מועצה מקומית משותפת מעלות-תרשיחא, החל מתחילת חודש אוקטובר. אף לאחר ההכרזה לא קמה המועצה מיד וטקס פתיחת המועצה צוין ב-16 במאי 1963, בבית הספר הממלכתי במעלות, בנוכחות סגן שר הפנים ישראל שלמה בן-מאיר. בדיווח בעיתון "דבר" על הקמת המועצה, צויין כי היישובים תרשיחא ומעלות "הם מן הנחשלים ביותר על מפת המדינה"[17].

בעת הקמת המועצה המקומית ישבו במעלות כ-520 משפחות יהודיות, רובן מיוצאי צפון-אפריקה. בתרשיחא ישבו 61 משפחות יהודיות וכ-200 משפחות ערביות. במועצה הראשונה כיהנו 15 חברים, כאשר חמישה מתוכם היו ערבים. לראש המועצה הראשון נבחר צמח ששון בן ה-35, תושב עכו, אשר נשלח למקום מטעם מפלגת מפא"י, והוחלף בלחץ התושבים לאחר שלוש שנות כהונה. לסגן ראש המועצה הראשון נבחר מיכאל אליאס מוסא דאוד, מוכתר העדה הקתולית בתרשיחא.

ב-21 בנובמבר 1995 קיבלה מעלות-תרשיחא מעמד של עיר. היישוב משתייך לאשכול רשויות גליל מערבי.

אוכלוסייה ודת

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים במעלות-תרשיחא 21,422 תושבים (מקום 98 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.7%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למעלות-תרשיחא דירוג של 5 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 68.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 7,751 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[18]

במהלך שנות ה-90 הכפילה העיר את אוכלוסייתה עם הגעתם וקליטתם של עולים רבים מחבר המדינות.

Tarshiha church
הכנסייה הקתולית בתרשיחא
מבט על העיר ממזרח
מבט על העיר ממזרח

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

מעלות-תרשיחא היא עיר מעורבת. נכון לשנת 2017 הייתה אוכלוסיית העיר מורכבת מן הקבוצות האתניות והדתיות הבאות:

  • יהודים: 66.7%
  • ערבים: 20.7%
    • ערבים-מוסלמים: 10.3%
    • ערבים-נוצרים: 10.1%
    • דרוזים: 0.3%
  • אחרים: 12.6%

החל משנת 1983 ולמשך 31 שנים כיהן כרב העיר הרב יצחק ועקנין, יליד שנת 1932[19]. בדצמבר 2015 נבחר הרב מאיר סייג לאחר תקופה בה לעיר לא היה רב[20].

אקלים

מזג האוויר בחורף קר וגשום, ולעיתים יורד בעיר שלג. בקיץ נוח עם אחוזי לחות נמוכים יחסית.

אקלים במעלות תרשיחא
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 10 11 13 21 25 28 30 29 28 24 17 11
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 4 5 6 10 13 17 19 19 18 15 10 6

תעסוקה

אחד המפעלים הראשונים שנפתחו במעלות היה מפעל הליטוש "אבני חן" אשר נפתח בשנת 1960 בבעלות חברת "תיעוש" של ההסתדרות הכללית[21]. מפעל זה ידע קשיים רבים מעת פתיחתו לאחר שציוד המפעל נקנה ללא התייעצות עם מומחים, המפעל סבל מחוסר בכוח ניהולי מיומן ומאי-סדרים בהנהלת חשבונותיו. לאחר מספר שנות פעילות כושלת, נסגר המפעל.

בשנת 1965 הוקם מרכז מסחרי ראשון במעלות. במרכז נבנו 21 חנויות, בית קפה, בנק, צרכניה ואולם קולנוע.

במחצית השנייה של שנות ה-60 הוקמו ביישוב מספר מפעלי תעשייה, בניסיון להקל על מצוקת התעסוקה. מצוקה זו גרמה לתחלופת תושבים גבוהה ביותר ובעשר השנים הראשונות לקיומה של מעלות חלפו בה כ-20,000 תושבים, בעוד שבמחצית 1968 התגוררו במקום כ-5,000 תושבים בלבד, ואילו כמחצית מכוח העבודה הועסקו בעבודות יזומות[22]. בין המפעלים שנפתחו היו: מפעל "גנור" (מאוחר יותר שינה שמו ל"גיבור מעלות") אשר החל בייצור גרבי מכנס, פריט לבוש אופנתי באותם הימים. מפעל זה היה הגדול במעלות ובשנות ה-70 העסיק כ-200 פועלים. עוד נפתחו מפעל "מ.ג.ט." למוצרי נירוסטה, מפעל "טלרד" לייצור טלפונים ומרכזות ומפעל תע"ש מעלות.

בשנת 1968 נפתח ביישוב בית הבראה של קופת חולים כללית. מעסיקים גדולים נוספים היו קק"ל שהעסיקה פועלי ייעור, ומחצבות אבן וסיד.

אירועים ביטחוניים

ב-15 במאי 1974 התרחש ביישוב "אסון מעלות", אירוע טרור שבמסגרתו נרצחו 22 תלמידים, זוג מתושבי המקום ובנם הפעוט, וכן חייל צה"ל. בשנת 1975, בעקבות אסון מעלות, הוקמה ביישוב ישיבת מעלות, ישיבת הסדר השייכת למרכז ישיבות בני עקיבא. בשבת, 13 בינואר 1979 חדרה חוליה של שלושה מחבלים לבית ההבראה במעלות, לאחר שחצו את הגבול מלבנון. חיילי צה"ל ששהו בבית ההבראה הצליחו להרוג את חברי החוליה בטרם הצליחו לפגוע באורחי בית ההבראה. על פעולה זו זכה אחד החיילים לעיטור המופת[23].

בשנת 2006, בזמן מלחמת לבנון השנייה הופגזה העיר בלמעלה מ-600 טילי קטיושה. אחת הקטיושות פגעה באזור תרשיחא, וגרמה למותם של שלושה נערים.

חינוך

בשנת 1975 הוקם בעיר סניף של תנועת הנוער עזרא. הסניף פעל כ6 שנים ואז הועבר לתנועת הנוער בני עקיבא. התנועה עוסקת בפיתוח תרבות הפנאי של צעירי מעלות, בקידום המנהיגות בקרב בני הנוער ובפעילויות חינוכיות בלתי פורמליות בעיר.

משנות ה-80 ועד היום פועל בעיר מרכז לימודי שדה (מל"ש) של החברה להגנת הטבע. המל"ש פועל הן בחינוך הפורמלי בהדרכת טיולים ושיעורי חינוך סביבתי, והן בחינוך הבלתי פורמלי בהפעלת תנועת נוער של החברה להגנת הטבע, חוגי מנהיגות בקידום הנוער, פעילויות בבית החם לנערה ועוד. במל"ש פועלים מתנדבי שנת שירות, שירות לאומי, מורות חיילות, וחיילי נח"ל בפרק המשימה הלאומית.

בשנת 2010 חודש בעיר שבט הצופים. השבט נפתח מחדש על ידי קומונת מתנדבי שנת שירות בגרעין רעים. השבט עוסק בפעילויות חינוכיות חברתיות בעיר, בחיזוק המנהיגות הצעירה, חיזוק פעילות הנוער ועוד.

תרבות ופנאי בעיר

PikiWiki Israel 14568 Maalot
בניין היכל התרבות לאומנויות הבמה

החל משנת 1991 נערך במעלות-תרשיחא פסטיבל/סימפוזיון "אבן בגליל". האירוע נערך פעם אחת בשנה בדרך כלל בחול המועד פסח. הפסטיבל מארח פסלים מפורסמים ממדינות שונות המגיעים לעיר ומפסלים לאורך כל הפסטיבל. בסיום הפסטיבל מוצבים הפסלים השונים ברחבי העיר.

בעיר פועלת התזמורת האנדלוסית ״אלמוגרביה״ מעלות תרשיחא המנגנת מוזיקה אנדלוסית קלאסית. להקת "גרוטסק" מעלות (הלהקה הייצוגית של החוג קרקס אומנותי במתנ"ס סביונים) מייצגת את העיר בפסטיבלים בינלאומיים בכל רחבי הארץ. להקת "דאנס סטודיו מעלות" מופעלת במתנ"ס דור לדור ומשתתפת בתחרויות רבות ברחבי הארץ והעולם. התחרות הבינלאומית לריקודים סלוניים התקיימה באולם באגם מונפורט, באוקטובר 2008.

החל משנת 2002 מתקיים בעיר בחופש הגדול "פסטיבל התנ"ך". בפסטיבל- מספרי סיפורים, דוכני יצירה, הצגות ומופעים. בשנותיו הראשונות עסק הפסטיבל בחומשי התורה ולאחר מכן בנושאים שונים כמו המים בתנ"ך, חמש מגילות וארץ ישראל.

החל משנת 2011 מעלות עוברת צמיחה תרבותית וכלכלית. בשנת 2011 נחנך בעיר היכל תרבות ובאוגוסט 2012 נפתח קניון.

ראשי הרשות המקומית והעיר

PikiWiki Israel 8836 municipality of maalot-tarshiha
בניין העירייה

ערים תאומות

למעלות שש ערים תאומות[26]:

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ The survey of western Palestine : memoirs of the topography, orography, hydrography, and archaeology
  4. ^ Tarshiha Mukhtars Promise Support, פלסטיין פוסט, 25 בספטמבר 1939
  5. ^ Troops and R.A.F. Engage Band: Soldier Wounded in Trashiha Encounter, פלסטיין פוסט, 5 בספטמבר 1939
  6. ^ החלום היהודי של פקיעין, באתר ישראל היום, 3 באפריל 2015
  7. ^ היהודים פרצו למבואות תרשיחה, המשקיף, 19 באוקטובר 1948
  8. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עם עובד, 1991, עמ' 319–321.
  9. ^ רומנית בתרשיחה, חרות, 4 במרץ 1949
    החיים בתרשיחא, קול העם, 15 במאי 1949
    מדוע נמנע לילדי תרשיחא חינוך דתי, דבר, 15 ביוני 1949
  10. ^ 10.0 10.1 ערביי תרשיחה דוברים רומנית, דבר, 30 באפריל 1954
  11. ^ חברי הכנסת ש. מיקוניס ות. טובי, קול העם, 15 בספטמבר 1949
  12. ^ ותיקים במעונה, דבר, 14 בספטמבר 1949
  13. ^ מכתב מיום 7.9.53 מאת "ועד מקומי - מעונה עירונית" לשרה גולדה מאירסון. בספר "מעלות-תרשיחא, אגדה של מקום", בעמ' 24.
  14. ^ ישוב חדש בשם "מעלות" הוקם סמוך לתרשיחה, דבר, 3 ביולי 1957
  15. ^ חשמל בעיירת העולים מעלות, דבר, 30 באוקטובר 1959
  16. ^ מועצה מקומית בגליל, דבר, 15 ביוני 1960
  17. ^ יואל דרויש, מועצה מקומית יהודית-ערבית תוקם היום בתרשיחה-מעלות, דבר, 16 במאי 1963
  18. ^ פרופיל מעלות-תרשיחא באתר הלמ"ס
  19. ^ כבוד הרב יצחק ועקנין, באתר של עיריית מעלות
  20. ^ חיים לב, הרב מאיר סייג נבחר לרבה של מעלות, באתר ערוץ 7, 10 בדצמבר 2015
  21. ^ ניהול כושל ומיכון מיושן גרמו להפסדי "אבני חן", דבר, 17 באפריל 1967
  22. ^ שיפור ניכר בתעסוקה באזורי-הפיתוח, דבר, 27 ביוני 1968
  23. ^ סמל יצחק רביבו, באתר הגבורה
  24. ^ נסיון לחזור על מעשה ה"כלנתריזם" במעלות, מעריב, 30 במרץ 1970
  25. ^ 25.0 25.1 חילופי גברי במועצת מעלות־תרשיחה, דבר, 5 בדצמבר 1971
  26. ^ הערים התאומות של מעלות
אזור התעשייה מעלות

אזור התעשייה מעלות (הנקרא גם פארק קורן) הוקם בשנת 1976, על שטח "מעברת מעלות" משנות ה-50, לסייע בתעסוקה לתושבי האזור, ישנם כיום כ-70 מפעלים, המעסיקים יחד כ-3,500 עובדים מיישובי הסביבה, בין העובדים ישנם יהודים, נוצרים, דרוזים ומוסלמים. בשטח שותפות שתי מועצות, מועצה אזורית מעלה יוסף ועיריית מעלות-תרשיחא.

במקום קיימות תעשיות מסורתיות ותעשיות הי-טק יצרני המיועדות בחלקן לייצוא. בין השאר ישנם מפעלי חשמל ואלקטרוניקה, מיזוג אוויר, נירוסטה, מתכות, פלסטיקה, מכשור רפואי, מזון, וכלים מדויקים.

אזור התעשייה משתרע על שטח של כ-600 דונם, בתוכו 150,000 מ"ר בנוי בתפוסה של כ-96%, ונחשב כאזור עדיפות א' הנותן הטבות מס נרחבות.

מחזור המכירות של המפעלים הסתכם בשנת 2005 מעל למיליארד שקל מתוכם כ-350 מיליון ₪ ליצוא.

אליפות ישראל בשחמט 2018

אליפות ישראל בשחמט 2018 הייתה אליפות ישראל ה-32 בשחמט, התקיימה בין התאריכים 11–20 בדצמבר 2018 במלון "אחוזת אסיינדה ביער" שבמעלות-תרשיחא.

התחרות אורגנה על ידי האיגוד הישראלי לשחמט בשיתוף ובתמיכת מפעל הפיס והועברה בשידור ישיר באתר האיגוד.

האליפות הפתוחה הסתיימה בניצחונו של רב-אמן אלון גרינפלד (שדורג תשיעי בתחילת התחרות לפי מד כושר) שצבר 6.5 נקודות מ-9 אפשריות, והקדים בהתרת שובר השוויון את רב-אמן יבגני פוסטני (שדורג ראשון בתחילת התחרות). הייתה זו זכייתו השנייה של גרינפלד בן ה-54 באליפות ישראל, כאשר הפעם הקודמת הייתה 34 שנים קודם לכן בשנת 1984.באליפות הנשים זכתה יוליה שוויגר-ניידיץ' (שדורגה ראשונה גם בתחילת התחרות), בעלת דרגת אמן בינלאומי, שצברה 7 נקודות מ-9 אפשריות, והקדימה באיכות הנקודות את מרסל אפרוימסקי (שדורגה שנייה גם בתחילת התחרות), בעלת דרגת רב-אמן לנשים. הייתה זו זכייתה הראשונה של שוויגר באליפות ישראל.

געתון (קיבוץ)

גַּעְתּוֹן הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי בגליל המערבי, ממזרח לעיר נהריה וממערב לעיר מעלות-תרשיחא. הוקם בשנת 1948 על ידי חברי גרעין העלייה "אחד במאי" מהונגריה וגרעין "שדה", שהתהווה מלהבות צעיר מירושלים, רחובות וחולון, והיה ההשלמה הראשונה של קיבוץ געתון ב 1953. כמו כן קלט הקיבוץ גם עולים מאמריקה הלטינית, ילדי הקיבוץ מתחנכים בבית חינוך אופק שבקיבוץ עברון.

שמו ניתן לו על שום הנחל העובר סמוך: נחל געתון, החוצה את העיר נהריה לרוחבּה ונשפך לים התיכון.

בקיבוץ "כפר מחול" ובית הספר למחול בו פועלת להקת המחול הקיבוצית.

הפיגוע במעלות

הפיגוע במעלות (קרוי גם אסון מעלות או טבח מעלות) היה אירוע טרור פלסטיני שהתרחש במעלות ב-15 במאי 1974 (כ"ג באייר תשל"ד). בתחילת האירוע נרצחה על ידי מחבלים נוסעת ברכב מסחרי, סמוך למושב צוריאל, לאחר מכן נרצחו שלושה מתושבי המקום, ובהמשכו הוא הפך לפיגוע מיקוח שבו נלכדו כבני ערובה תלמידים מצפת אשר לנו במעלות. במהלך ניסיון החילוץ נרצחו 22 מבני הערובה ועוד קודם לכן נהרג חייל צה"ל מירי של המחבלים. שלושת המחבלים נהרגו מאש כוחות צה"ל. 68 אזרחים וחיילים נפצעו.

פעולת המחבלים הפכה לאחד האירועים הטראומטיים בתולדות המדינה. במיוחד נחרת בזיכרון תצלום שבו נראה אדם הנושא בזרועותיו את אחותו הפצועה. פעולת טרור זו, שנערכה בסמוך לפיגועים נוספים שבוצעו באותה עת, נחשבת לזרז שגרם להקמתם של המשמר האזרחי והימ"מ.

יהושע ויצמן

הרב יהושע ויצמן (נולד בו' בחשון ה'תש"ט, 8 בנובמבר 1948) הוא ראש ישיבת ההסדר מעלות.

ישיבת מעלות

ישיבת מעלות יעקב (על שם הרב ד"ר יעקב הרצוג) היא ישיבת הסדר השייכת למרכז ישיבות בני עקיבא. הישיבה ממוקמת בעיר מעלות-תרשיחא שבגליל המערבי. בראש הישיבה עומד הרב יהושע ויצמן.

כביש 89

כביש 89 הוא כביש רוחב בגליל העליון, בצפונה של ישראל באורך של 58 ק"מ. כביש זה מקשר בין צומת נהריה בנהריה, שם הוא נפגש עם כביש 4, עובר דרך מעלות תרשיחא ונפגש עם כביש הצפון בצומת חירם. הכביש מקיף את הר מירון מצפון ועוקף את העיר צפת מדרום, קטע בו הוא מכונה "כביש עוקף צפת". בעבר חצה הכביש את העיר והגיע לראש פינה, אך כיום מסומן קטע זה ככביש 8900. כביש 89 מסתיים במחלף אליפלט סמוך ליישוב אליפלט, שם הוא פוגש את כביש 90.

כפר ורדים

כְּפַר-וְרָדִים היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל המשתייכת לאשכול רשויות גליל מערבי.

המועצה שוכנת במערב הגליל העליון, סמוך לעיר מעלות על כביש 854. שוכנת בחבל תפן בגליל המערבי

מונפורט מעלות

מונפורט מעלות הוא מועדון הוקי קרח ישראלי מליגת ההוקי קרח הישראלית שנוסד בשנת 1999. מדי הבית הם שחור ולבן. בשנת 2010 הקבוצה זכתה באליפות הרביעית בתולדותיה לאחר ששנה קודם לכן הובסה על ידי מ.ה. הרצליה בגמר הליגה. בעונת 2011, שוב הפסידה את גביע האליפות לאחר שהובסה 5:1 על ידי מ.ה. מטולה.

מועצה אזורית מעלה יוסף

מועצה אזורית מעלה יוסף היא מועצה אזורית בנפת עכו אשר במחוז הצפון השוכנת בגליל העליון, ליד הערים מעלות-תרשיחא ושלומי.

מחוז הצפון

מחוז הצפון הוא אחד מששת המחוזות במדינת ישראל. המחוז משתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד בקעת בית שאן ורמות מנשה בדרום. בירת המחוז היא נוף הגליל (נצרת עילית לשעבר), והעיר הגדולה ביותר בו היא נצרת. המחוז גובל ממערב בים התיכון, מצפון בלבנון, ממזרח בסוריה ובירדן ומדרום במרחב התפר של צפון יהודה ושומרון. גודלו של המחוז הצפוני הוא 4,473 קמ"ר. כמה מאתרי הפולחן והנופש המרכזיים בישראל, לרבות אלה שסביב ים כנרת והר חרמון, שוכנים בתחומי המחוז הצפוני. המחוז חופף פחות או יותר לאזור הגליל במובנו הרחב המקובל, בנוסף לאזור הגולן.

מכבי סקציה מעלות תרשיחא

מכבי סקציה מעלות תרשיחא הוא מועדון כדורגל מהעיר מעלות-תרשיחא המשחק בליגה ב' מחוז צפון א' (נכון לעונת 2016/17).

מעונה

מְעוֹנָה הוא מושב חקלאי בגליל המערבי, סמוך לעיר מעלות תרשיחא, בתחומי המועצה האזורית מעלה יוסף.

לפי נתוני הלמ"ס, היישוב מדורג בדירוג החברתי-כלכלי גבוה (8 מתוך 10). השכר הממוצע של השכירים בשנת 2011 היה 14,685 ש"ח (כשהממוצע הארצי עומד על 6,490 ש"ח).

מעיליא

מעִילְיָא (בערבית: معليا) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל בסמוך לעיר מעלות-תרשיחא, שתושביה ערבים נוצרים קתולים. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1957. במרכז הכפר נמצאת מצודה צלבנית בשם מבצר המלך. תושבי הכפר משתייכים לכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית.

מרדכי כהנא

מרדכי כהנא (נולד ב-4 באוקטובר 1970, ד' בתשרי ה'תשל"א) הוא ראש אגף מדיניות ביטחונית במועצה לביטחון לאומי. בעברו שירת כקצין צה"ל בדרגת תת-אלוף. בתפקידו האחרון כיהן כקצין איסוף קרבי ראשי. קודם לכן שירת כמפקד סיירת גולני, מפקד גדוד 12 (ברק), מפקד יחידת אגוז, מפקד חטיבת עודד ומפקד חטיבת ביסלמ"ח.

עין יעקב

עֵין יַעֲקֹב הוא מושב באזור הצפון ליד מעלות תרשיחא השייך למועצה אזורית מעלה יוסף.

קו העימות

קו העימות הוא אזור במדינת ישראל, המשתרע לאורך גבולה של ישראל עם לבנון, וכולל את הערים קריית שמונה, מעלות תרשיחא ונהריה, וכן הרבה מושבים וקיבוצים באזור. נמצא בחלקה הצפוני של ישראל וחופף לחלק הצפוני של הגליל העליון. גובל בחלקו הצפוני של מישור החוף הצפוני במערב, ברמת הגולן במזרח, ובדרום לבנון בצפון. נמצא בתחומי המועצות האזוריות הגליל העליון, מרום הגליל, מטה אשר, מעלה יוסף ומבואות החרמון.

שלמה בוחבוט

שלמה בוחבוט (נולד ב-8 בנובמבר 1944) הוא פוליטיקאי ישראלי. עמד בראש מעלות-תרשיחא, כמועצה מקומית ואחר-כך כעירייה, במשך 42 שנים, (1976–2018), שני רק לאברהם קריניצי במשך הכהונה לראש רשות מוניציפלית בישראל. כיהן כראש מרכז השלטון המקומי בישראל, חבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה ויו"ר פורום יישובי קו העימות.

תחנה מרכזית נהריה

התחנה המרכזית של נהריה היא תחנה מרכזית ומסוף האוטובוסים המרכזי של העיר נהריה והגליל המערבי. התחנה שוכנת במרכזה של העיר, סמוך לתחנת הרכבת נהריה בשדרות הגעתון בעיר.

לאום ודת[2]
יהודים: 66.7%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 10.3%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 10.1%דרוזים: 0.3%אחרים: 12.6%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.7%
גילאי 5 - 9 7.9%
גילאי 10 - 14 7.5%
גילאי 15 - 19 7.2%
גילאי 20 - 29 14.2%
גילאי 30 - 44 17.9%
גילאי 45 - 59 18.3%
גילאי 60 - 64 5.5%
גילאי 65 ומעלה 13.7%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 12
–  יסודיים 8
–  על-יסודיים 8
תלמידים 4,161
 –  יסודי 2,226
 –  על-יסודי 1,935
מספר כיתות 188
ממוצע תלמידים לכיתה 22.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז הצפון
נפות נפת רמת הגולןנפת צפתנפת עכונפת כנרתנפת יזרעאל
מפת מחוז הצפון
ערים בית שאןטבריהטמרהיקנעם עיליתכרמיאלמגדל העמק • מעלות-תרשיחא • נהריהנוף הגלילנצרתסח'ניןעכועפולהצפתקריית שמונהשפרעם
מועצות מקומיות אבו סנאןאכסאלאעבליןבועיינה-נוג'ידאתבוקעאתאביר אל-מכסורבית ג'ןבסמת טבעוןבענהג'דיידה-מכרג'וליסג'ש (גוש חלב)דבורייהדיר חנאדיר אל-אסדזרזירחורפישחצור הגליליתטובא-זנגרייהטורעאןיאנוח-ג'תיבנאליסוד המעלהיפיעירכאכאבולכאוכב אבו אל-היג'אכסרא-סמיעכעביה-טבאש-חג'אג'רהכפר ורדיםכפר יאסיףכפר כמאכפר כנאכפר מנדאכפר תבורמג'ד אל-כרוםמג'דל שמסמגדלמגדל תפןמזרעהמטולהמסעדהמע'ארמעיליאמשהדנחףסאג'ורע'ג'רעיילבוןעילוטעין מאהלעין קנייאעראבהפסוטהפקיעיןקצריןראמהראש פינהריינהרמת ישישבלי - אום אל-גנםשלומישעב
מועצות אזוריות אל-בטוףבוסתאן אל מרג'גולןהגלבועהגליל העליוןהגליל התחתוןמבואות החרמוןמגידומטה אשרמעלה יוסףמרום הגלילמשגבעמק הירדןעמק המעיינותעמק יזרעאל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.