מעלה עקרבים

מעלה עקרבים הוא דרך תלולה ומפותלת ,בנגב המזרחי, מדרום למכתש הקטן, בקטע המרכזי של כביש 227. המעלה שימש עורק תחבורה עיקרי בין באר שבע לאילת מאז סלילת הכביש במקום ב-1927 ועד 1954, אז נסלל כביש מעלה העצמאות (כביש 40). בראש המעלה ניצבת אנדרטה בצורת צריח (סמל חיל ההנדסה הישראלי) שהוקמה לזכר מבצע ערבה, בו חיל ההנדסה סלל את הכביש ב-1950. מעל לאנדרטה, בראש המצפה, נמצא לוח זיכרון לזכר הנרצחים בטבח מעלה עקרבים שאירע ב-17 במרץ 1954.

BeershebaNorthNegev
Ma'aleh Akrabim
מעלה עקרבים - תצלום אוויר.
Handasa-Maale-Aqrabim01
אנדרטה לחיל ההנדסה שסלל את הדרך
Stamp of Israel - Airmail 1954 - 150mil
בול דואר אוויר משנת 1954 עם סלע "האריה" במעלה עקרבים

אזכורים מקראיים והיסטוריים

ישנה סברה שהאזור כונה "עקארב", "פיתולים" בערבית, עקב פיתוליו הרבים של המעלה - 18 עיקולים (סרפנטינות) תלולים מגובה 80 מטרים מעל פני הים עד לגובה של 402 מטרים.[1]

המקום נקרא בעברית "מעלה עקרבים", שם הנזכר במקרא, על אף שאין ודאות שההתייחסות המקראית היא לאותו האתר.[2]

בספר במדבר מצוינים גבולות ההבטחה של ארץ ישראל:

"וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר... זֹאת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה, אֶרֶץ כְּנַעַן, לִגְבֻלֹתֶיהָ... וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב, מִקְצֵה יָם-הַמֶּלַח קֵדְמָה. וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְעָבַר צִנָה והיה (וְהָיוּ) תּוֹצְאֹתָיו, מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ"

בספר יהושע נזכר מעלה עקרבים כחלק מגבולה הדרומי של נחלת שבט יהודה:

"וְיָצָא אֶל-מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים, וְעָבַר צִנָה, וְעָלָה מִנֶּגֶב, לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ; וְעָבַר חֶצְרוֹן וְעָלָה אַדָּרָה, וְנָסַב הַקַּרְקָעָה. וְעָבַר עַצְמוֹנָה, וְיָצָא נַחַל מִצְרַיִם, והיה (וְהָיוּ) תֹּצְאוֹת הַגְּבוּל, יָמָּה; זֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל נֶגֶב."

לאחר הכיבוש הישראלי בימי יהושע בן נון נשארו באזור מעלה עקרבים בני העם האמורי, ככתוב בספר שופטים:

"וּגְבוּל, הָאֱמֹרִי, מִמַּעֲלֵה, עַקְרַבִּים--מֵהַסֶּלַע, וָמָעְלָה."

בספר חשמונאים א' נכתב:

"ויהודה יצא לקראת ארץ אדום למלחמה על בני עשו, וייפול עליהם במעלה עקרבים אשר חנו שם על בני ישראל, ויך בהם מכה רבה, וייקח את שללם."

חשמונאים א', פרק ה', ג'

פסוק זה מתייחס לקרב שאירע בשנת 165 לפנה"ס במסגרתו השתלטו החשמונאים על המעבר האסטרטגי בין יהודה לבין אדום.

במקום שרידי מעלה שנחצב בידי הרומאים במאה השנייה לספירה. אורכו של המעלה הרומי 1900 מ` אך כדי להקטין את השיפועים בנו פיתולים והאריכו את הדרך ל–2500 מ`. הרומאים הקימו קירות תמך ובמקומות שבהם היה שיפוע גדול של כ–30%, בנו מדרגות רחבות. הדבר מחזק את טענת החוקרים ששיירות המסחר בתקופה הרומית התבססו על בהמות נושאות שקים, ולא על כרכרות, שאינן מתאימות לעלייה במדרגות[3].

בשנת 1927, בתקופת המנדט הבריטי, נפרצה במקום דרך לכלי רכב בין שתיים מתחנות משטרת רוכבי הגמלים: משטרת כורנוב (ממשית) ומשטרת עין חוצוב (עין חצבה). מטרת הדרך הייתה לחזק את שליטת המשטרה באזור הפקר זה.

מבצע לוט

בנובמבר 1948 נתפסה הדרך על ידי צה"ל במסגרת מבצע לוט, וחיל ההנדסה הישראלי פיתח אותה. ב-6 במרץ 1949 השתמשו בדרך כוחות חטיבת גולני, בראשות נחום גולן, בדרכם למבצע עובדה (כיבוש אילת). יום לאחר מכן, עברה חטיבת אלכסנדרוני בדרך זו לקראת כיבוש עין גדי וים המלח, במסגרת מבצע יצוב. בראש המעלה ניצבת אנדרטה בצורת צריח (סמל חיל ההנדסה הישראלי) שהוקמה לזכר מבצע סלילת הדרך ב-1950 (מבצע ערבה).

טבח מעלה עקרבים

PikiWiki Israel 34672 Maale Akrabim massacre memorial
שלט הנצחה לנרצחי מעלה עקרבים בראש מעלה עקרבים
PikiWiki Israel 34668 Lion (Frog) Rock in Maale Akrabim
סלע האריה (או הלביאה או הצפרדע). משמאל רוגם צפיר ולידו חאן

ב-17 במרץ 1954 התרחש טבח מעלה עקרבים במהלכו נרצחו ביריות על ידי טרוריסטים ערבים שהסתננו לארץ - שנים עשר מהנוסעים באוטובוס "אגד" שהיו בדרכם חזרה מחגיגות לציון חמש שנים לשחרור אילת. טבח זה עורר זעזוע עמוק בארץ באותה עת והיו לו גם השלכות מדיניות. מעל לאנדרטה, בראש המעלה, נמצא לוח זיכרון לזכר הנרצחים.

תחזוקת הכביש

מאז 1967, דרך מעלה העקרבים אינה באחריות החברה הלאומית לדרכים. היא גם אינה באחריות ברורה ישירה של כל גוף אחר, ולפיכך מצבה הפיזי גרוע וממשיך להידרדר מזה שנים רבות. הדרך אינה חסומה באופן פיזי לכניסת כלי רכב, אך ב-2007 הוצבו משני צדי הדרך תמרורי "כביש סגור לכלי רכב בשני הכיוונים". זאת, כיוון שהדרך הצרה והמפותלת, שמתחתיה תהום ואין בה מעקה בטיחות מוסדר, נמצאת במצב רעוע ונסיעת כלי רכב בה מסוכנת.

ב-2009 פנתה החברה להגנת הטבע לשר התחבורה בבקשה לתקן את הכביש ולפתוח אותו מחדש לתנועת כלי רכב.

ב-2014 הייתה הדרך מתוחזקת וסלולה באספלט לכל ארכה. הירידה בסרפנטינות ברכב גדול (אוטובוס או משאית), אינה מומלצת על אף השיפוצים, בגלל בטיחות.

בחורף 2018 הדרך ניזוקה בצורה קשה, והיא סגורה למטיילים עד שיתקנו את הנזקים.

מצד צפיר

בקצהו העליון של "מעלה עקרבים", על גבעה שלטת, נמצא מצד עתיק "מצד צפיר" או קצ'ר צפ'אר. זוהי מצודה מהמאה השלישית או הרביעית, הבנויה מאבנים גדולות. צורתה ריבוע באורך וברוחב 7.5 מטר, ונותר בה גרם מדרגות שהוביל לקומה שנייה. המקום שימש כתחנת משמר דרכים מימי התקופה הביזנטית. מצפון נמצאו בסיסים של שני מבנים מתקופת המקרא. מצפון-מערב למצודה נבנה סכר לאגירת מי שיטפונות שמתרחשים לעיתים בערוץ הנחל (וואדי) הסמוך.

בקצה התחתון של המעלה מצויה מצודה קטנה בשם "רוגם צפיר" ולידה שרידי חאן קטן.

בהשאלה

המונח "מעלה עקרבים" משמש לעיתים בספרות העברית כביטוי מיוחד לתיאור עת צרות ותלאות רבות בחיי העם היהודי. ביטוי זה נזכר לפרקים במכתבים שנשלחו מהארץ בבקשה לעזרה כספית מהגולה (החלוקה). במכתב שנשלח מירושלים מתאוננים הכותבים על מצבם הקשה: "תקף הצער הגדול... עול החובות במעלה העקרבים"[4].

למעלה עקרבים מספר אזכורים תרבותיים, למשל בשיר ציון של אליעזר בוצר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שמעון תמיר (סיימון), בלי ציניות: נחל צין ב-4X4, באתר ynet, 2 באוקטובר 2007
  2. ^ שביל ישראל / חניון מצפה המכתש - עין ירקעם - מפעל אורון, באתר מסע אחר
  3. ^ איתמר כהן, מסלולי טיול - הנגב ואילת - נחל גוב, באתר Fixtravel
  4. ^ המקור: זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל - תל אביב, השרון, השפלה והנגב, הוצאת תור ירושלים, 1950, עמ' 459.
MaaleAqrabim
מעלה עקרבים - "סלע הצפרדע"
17 במרץ

17 במרץ הוא היום ה-76 בשנה (77 בשנה מעוברת), בשבוע ה-11 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 289 ימים.

1954

שנת 1954 היא השנה ה-54 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1954 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1954 בישראל

1954 הייתה השנה השישית לעצמאותה של מדינת ישראל.

29 במרץ

29 במרץ הוא היום ה88 בשנה (89 בשנה מעוברת), בשבוע ה-13 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 277 ימים.

ה'תשי"ד

ה'תשי"ד (5714) או בקיצור תשי"ד היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-10 בספטמבר 1953, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 27 בספטמבר 1954. שנה מסוג החא, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים. זו שנה שנייה לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשי"ד 6 שנות עצמאות.

ואגן בניקה

ואגן בניקה (בדנית: Vagn Bennike;‏ 1888–1970), גנרל דני אשר שימש ראש מטה משקיפי האו"ם בישראל בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20. גילה יחס עוין לישראל בתקופה של מתח רב בגבולות המדינה.

חורמה

חורמה, עיר עתיקה המוזכרת בכיבושי יהושע. היא מוזכרת פעמים מספר בתנ"ך בעיקר באזור ערי הנגב. יש הממקמים אותה בין באר שבע לעזה, יש הממקמים בין באר שבע לערד ויש הממקמים אותה בעבר הירדן המזרחי מעל הערבה. יש חוקרים הטוענים ששני המיקומים בתחומי הנגב נכונים ומדובר בשתי ערים שנקראו בשם חורמה.

שמה הקודם (כנעני) הוא צפת וניתן לזהותה עם חורבות העיר סרתה הנמצאות על ההר העולה אל הר שעיר, מתחת לעיר טפילה (תופל המקראית). החורבות נמצאות ליד מעיין "עין אל גרבנה" והיא צופה על הערבה. מעליה ממוקמות הערים הראשיות של ממלכת אדום: תופל, סלע ובצרה. לידה עוברת דרך המטפסת אל אדום שייתכן שהיא מעלה עקרבים המקראית. במעלה זה נמלטו כנראה בני ישראל בבורחם מן הכנעני והאמורי והתבצרו בין ההרים שבשיפולי ממלכת אדום. החוקרים הטוענים שהיו שתי ערים בשם חורמה ממקמים את העיר חורמה ששמה הכנעני צפת בצפון מערב הנגב ליד היישוב המקראי תדהר.

הארכאולוג יוחנן אהרוני, בהתבססו על פסוקים מהמקרא, הציע לזהות את חורמה באתר תל משוש.

טבח מעלה עקרבים

טבח מעלה עקרבים היה פיגוע ירי שבו נרצחו 12 נוסעים של אוטובוס "אגד" ב-17 במרץ 1954, י"ב באדר ב' ה'תשי"ד, במעלה עקרבים שבנגב.

י"ב באדר

י"ב באדר הוא היום השנים-עשר בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

כ"ד באדר

כ"ד באדר הוא היום העשרים וארבעה בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ד אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת. עבור ילד שנולד באדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, פרשת בר המצווה היא, ברב השנים הפשוטות פרשת ויקהל-פקודי. בשנים פשוטות מקביעות השא פרשת בר המצווה היא פרשת פקודי לבד ובשנים פשוטות מקביעות הכז היא פרשת ויקרא. בשנים מעוברות, עבור ילד שנולד באדר א', פרשת בר המצווה היא פרשת ויקהל, ברב השנים המעוברות, אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (בשנה מקביעות השג) פרשת בר המצווה היא פרשת פקודי. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה, ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת תזריע. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת שמיני.

כביש 227

כביש 227 הוא כביש רוחב אזורי החוצה את מזרח הנגב. הכביש מתחיל בכביש 206 סמוך לנחל חתירה, ועובר דרך מעלה עקרבים אל עבר הערבה, שם הוא מסתיים בצומת עין חצבה שעל כביש 90 (כביש הערבה).

כביש 446

כביש 446 הוא כביש אורך אזורי בישראל המתחיל בצומת שילת במודיעין בדרום, ומסתיים במחלף ברוכין שעל כביש 5 בצפון. אורכו של הכביש 31 ק"מ וכמעט כולו עובר מחוץ לקו הירוק. הנקודה המעניינת ביותר בכביש היא מעבר נחל שילה שצפונית לבית אריה. על מנת להתגבר על הירידה התלולה של ההר (כ-150 מטר), נסללו בכביש שלושה סיבובים חדים, כדוגמת מעלה עקרבים.

מבצע לוט

מבצע לוט היה מבצע צבאי של חטיבת הנגב שנערך לקראת סוף מלחמת העצמאות, בין ה-23 וה-27 בנובמבר 1948. מטרת המבצע הייתה הרחבת תחום שליטתה של ישראל במזרח הנגב ופתיחת הדרך היבשתית לסדום. המבצע כמעט ולא כלל לחימה והאתגר העיקרי בו היה הקושי הלוגיסטי שהציבו תנאי השטח. כתוצאה מן המבצע הסתיים ניתוק סדום במלחמת העצמאות והורחב תחום השליטה של ישראל בנגב, בצפון הערבה ובאזור ים המלח.

מקור שם המבצע בלוט התנ"כי, אשר, כמסופר בספר בראשית, התגורר בסדום עד חורבנה.

מבצע עובדה

מבצע עוּבדה (נערך מ-6 עד 10 במרץ 1949) היה אחרון המבצעים של צה"ל במלחמת העצמאות, אשר נערכו כנגד אויב, ובו נכבשו הנגב הדרומי ודרום עמק הערבה, לרבות אילת. בנוסף, נערך במסגרתו מבצע ייצוב, אשר שלביו הראשונים נערכו מספר ימים קודם ל'עובדה', ובו נתפסו אזורי עין גדי ומצדה. מבצע עובדה היה בעיקרו מבצע לוגיסטי שהתבצע כמעט ללא לחימה, וללא אבדות לצד הישראלי.

מישור ימין

מישור ימין הוא מישור גדול (כ-100 קמ"ר) במזרח הנגב, דרומית-מזרחית לעיר דימונה. צורתו כמרובע התחום ממערב על ידי כביש 206 ורכס חתירה, מדרום על ידי כביש 227 ("דרך מעלה עקרבים"), מצפון על ידי כביש 25 (חלק המישור הנמצא צפונה לכביש זה נקרא "מישור רותם") וממזרח על ידי הר חצרה והמכתש הקטן. במרכז המישור נמצאת הקריה למחקר גרעיני ולפיכך רובו ככולו הוא שטח צבאי סגור לכל תנועה בלתי מורשית. עם זאת, לאורך כביש 227 ובפינה הדרום-מערבית סמוך לכביש 206 מוצעת שמורת טבע. בפינתו הצפון-מערבית של המישור נמצא פארק תעשיות רותם השייך לדימונה. כן מתוכנן באזור מיזם לניצול אנרגיה סולארית.

מסעודין אל-עזאזמה

מסעודין אל עזאזמה המכונה גם אל עזאזמה הוא שבט בדואי בנגב.

תושבי השבט פזורים בין באר שבע בצפון לבין מצפה רמון בדרום. אל השבט מצורפים גם מספר שבטים קטנים ביניהם: אלזיאדין, אבוחסאן, זנון, קשחר, אבן חמיד, דנפירי, אבו קרדוד ועוד מספר נוספים.

ב-17 במרץ 1954, 12 מחבלים בהובלתו של בן השבט, סעיד אבו בנדק רצחו נוסעים באוטובוס אגד בדרכו מאילת לתל אביב. זה טבח מעלה עקרבים.

בספטמבר 1959 נרצח מפקד סיירת צנחנים יאיר פלד בעת תרגיל ניווט בדד בנגב. שני הרוצחים, בני שבט סאראחין של מטה אל-עזאזמה, הוסגרו על ידי בני שבטם והוצאו להורג ללא משפט בידי חיילי צה"ל. יומיים לאחר הרצח הורה אלוף פיקוד הדרום, אברהם יפה על "מבצע הגר", במסגרתו פונה הר הנגב מבני שבט הסאראחין. משתפי הפעולה ביניהם פונו לאזור דימונה והאחרים אולצו לעבור לסיני לאחר שמקורות המים שלהם נתפסו.

מתחם אוהלים ובתים של השבט הוכר על ידי מדינת ישראל כיישוב, אך עדיין ללא מעמד מוניציפלי.

מעלה (דרך)

מעלה הוא דרך, שביל או מעבר המתגבר על הבדלי גובה גאוגרפיים בתוואי המאפשר את המעבר דרכו. במעברי הרים יש בדרך כלל שני מעלות המובילים לנקודה נמוכה יחסית ברכס, בדרך כלל גיא או אוכף, המאפשרים מעבר קל יחסית של הרכס. מעלה ידוע בישראל הוא מעלה עקרבים שהיה מעלה קשה ומפותל בדרך מהערבה להר הנגב.

נחל גוב

נחל גוב (בערבית: ואדי אל-ג'וף) הוא נחל אכזב באורך של 8 ק"מ בהר הנגב הצפוני היורד בצד מעלה עקרבים אל נחל צין, הנמשך דרך הערבה אל ים המלח.

פעולות התגמול

פעולות התגמול הוא השם שניתן בישראל בשנות החמישים והשישים לפעולות הרתעה של צה"ל, שנעשו בעקבות פעולות טרור נגד תושבי ישראל ופעולות הטרדה של צבאות המדינות הגובלות בישראל.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.