מעלה עירון

מַעֲלֶה עִירוֹןערבית: طلعة عارة טַלְעַת עַארַה) היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל. מעלה עירון נוצרה כרשות מקומית משותפת עבור הכפרים מוּסמוּס, זלַפה, מוּשֵׁיירִפה, סאלם ובַיָאדָה, הנמצאים בנחל עירון. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1996. למועצה החדשה שטח שיפוט של 3,048.5 דונם.

מעלה עירון
WikiAir Flight IL-13-09 063
תצלום אוויר של מושיריפה, ספטמבר 2013
שם בערבית طلعة عارة
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה מוסטפא אגבריה
גובה ממוצע[1] ‎249 מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 14,833 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 127
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.7% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 2,382 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 87
תחום שיפוט[2] 6,130 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 176
(למפת הכרמל רגילה)
Carmel
 
מעלה עירון
מעלה עירון
32°33′08″N 35°11′06″E / 32.552315°N 35.185°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
2 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3778
    - דירוג מדד ג'יני 193
פרופיל מעלה עירון נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
אתר המועצה האזורית
Musmus
קיר תומך מעוטר בציורים בכפר מוסמוס
מושיירפה
צומת הכניסנה למושיירפה

היסטוריה

בשנת 1992 הוקמה המועצה האזורית נחל עירון שכללה גם את היישובים ברטעה, עין א-סהלה ומועאויה. התושבים הביעו התנגדותם למהלך ההקמה ובעקבותיו הוקמה ועדת חקירה בראשותו של יוסף גינת. לאחר שהתושבים הופיעו בפני הוועדה, המליצה זו לשר הפנים לפצל את המועצה האזורית לשתי מועצות מקומיות. בשנת 1996 הוקמו 2 רשויות:

  • מועצה מקומית מעלה עירון
  • מועצה מקומית בסמ"ה שבה נכללו היישובים ברטעה, עין א-סהלה ומועאויה.

משרדי המועצה מקומית מעלה עירון שכנו עד סוף שנת 2003 בעפולה. משנת 2004 עברו לכפר זלפה.

בסוף 2006 הפסיק מנכ"ל משרד הפנים דאז את כהונתו של ראש המועצה ופיזר את מועצת הרשות עקב אי-אישור תקציב המועצה לשנת 2006 במועדו, כמתחייב מפקודת המועצות המקומיות. בעקבות זאת, באפריל 2007 מינה משרד הפנים ועדה קרואה. מאפריל 2007 ועד ספטמבר 2009 כיהן מיכאל אילוז בתפקיד יו"ר הוועדה הקרואה מאוקטובר 2009 ועד אוקטובר 2013 פרנקו גונן. ב-2015 פרסם משרד מבקר המדינה ביקורת על תפקוד הוועדה הקרואה במעלה עירון. הביקורת העלתה מחדלים חמורים בתהליכי קבלת ההחלטות ובהתקשרויות עם נותני שירותים. כמו כן, ממצאי הביקורת לימדו על התנהלותה הבזבזנית של הוועדה ועל הטבות כספיות שהוענקו לעומדים בראשה[3].

באוקטובר 2013 התקיימו בחירות לראשות המועצה ולחבריה. בסיבוב הבחירות השני לראשות המועצה נבחר מר מוסטפא אגבאריה. המועצה מונה 12 חברים, לרבות ראש המועצה.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים במעלה עירון 14,833 תושבים (מקום 127 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.7%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למעלה עירון דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 59.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 5,658 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[4]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

ראשי המועצה

  • 1997-2001: מיכאל כהן בראש מועצה ממונה
  • 2002-2006: מוחמד פאוזי גבארין בראש מועצה נבחרת
  • 2007-2009: מיכאל אילוז בראש ועדה קרואה
  • 2009-2013: פרנקו גונן בראש ועדה קרואה
  • 2013-2018: מוסטפא אגבאריה כראש מועצה נבחרת
  • מ-2018: מחמוד ג'בארין

ספורט

בתחום המועצה פועלים שלוש קבוצת כדורגל: "בני מוסמוס", "בני מושיירפה ביאדה" ו"הפועל בני זלפה". ניסיון להקים קבוצה אחת מאוחדת של המועצה המקומית לא הצליח[5].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ זיאד אבו חבלה, לחקור את מחדל משרד הפנים בפיקוח על הוועדות הממונות ביישובים ערביים, באתר TheMarker‏, 18 בינואר 2016
  4. ^ פרופיל מעלה עירון באתר הלמ"ס
  5. ^ עירד צפריר, נאסים אגברייה: "בני מוסמוס קבוצה עם אפס תנאים, צריך להוריד את הכובע", באתר הארץ, 21 בדצמבר 2017
בנימינה-גבעת עדה

בִּנְיָמִינָה-גִּבְעַת עָדָה היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל.

בנימינה הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1950. בשנת 2003 אוחדו הרשויות המקומיות בנימינה וגבעת עדה לכדי מועצה מקומית אחת.

בסמ"ה

בַּסְמָ"ה היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל.

המועצה נוצרה מאיחודם של היישובים ברטעה, עין א-סהלה ומועאוויה, בשנת 1995. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1996, בעלת שטח השיפוט של 1,700 דונם.

דלית אל-כרמל

דַלְיַת אֶל-כַּרְמֶל (בערבית: دالية الكرمل, תעתיק מדויק: דאלית אלכרמל), המכונה גם בקיצור דליה, היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל. שטח השיפוט שלה הוא 10,201 דונם. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1951. דלית אל-כרמל שוכנת על הכרמל, בלב פארק הכרמל. זהו היישוב הדרוזי הגדול ביותר בישראל

הקריות

הקריות הוא שמו של גוש יישובים השוכנים בעמק זבולון, לחופי מפרץ חיפה, מצפון-מזרח לחיפה, המונים נכון ל-2019 קצת יותר מ-200 אלף תושבים.

בקריות נכללות הערים (מצפון לדרום) קריית ים, קריית ביאליק, קריית מוצקין וקריית אתא. כמו כן, נכללות בקבוצה זו גם השכונות החיפאיות קריית חיים, וקריית שמואל, שהיא שכונה בעלת אופי דתי.

אף שכל אחד ממרכיבי הקריות הוא יישוב בפני עצמו, מתקיימת התייחסות נרחבת לגוש היישובים השלם. תושב הקריות, למשל, יציג את עצמו לעיתים כמי שבא מהקריות, מבלי לפרט את היישוב הספציפי שממנו בא.

המקומונים הפונים לתושבי הקריות הם "הד הקריות", "זמן קריות", "ידיעות המפרץ" והחינמון "חדשות הקריות".

מרבית הקריות הוקמו במסגרת פרויקטים גדולים של חברת שיכון עובדים ההסתדרותית.

זכרון יעקב

זִכְרוֹן יַעֲקֹב היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל. היא נוסדה כמושבה ב-6 בדצמבר 1882 בידי עולים חובבי ציון מרומניה, והייתה המושבה השלישית של אנשי העלייה הראשונה.

המושבה יושבת על חוטם הכרמל, חלקו הדרומי של רכס הכרמל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1950.

זלפה (כפר)

זלפה הוא כפר בצפון מזרח ואדי ערה הנכלל במעלה עירון.

בזלפה נמנו 156 תושבים במפקד האוכלוסין המנדטורי של 1922 ו-198 תושבים במפקד של 1931. במהלך המרד הערבי הגדול טענו תושבי עין החורש שעקבות התוקפים את קיבוצם הובילו לכפר זלפה.

בהתאם להסכם שביתת הנשק בין ישראל וירדן, עבר הכפר לשליטה ישראלית במאי 1949. בשנת 1950 התגוררו בכפר כ-300 תושבים. אנשי הכפר יצרו קשרים עם אנשי גבעת עוז שהחתימו כ-40% מהם על עצומת השלום של מפ"ם. במאי 1956 בעקבות רצח של שני ישראלים על ידי מסתננים, פשטו כוחות משטרה על הכפר, הכריזו עוצר ועצרו 90 מתושבי הכפר, בחיפוש אחר אנשים שסייעו לרוצחים.

בשנת 1963 הוחל בתכנון ריכוז הקרקעות ופיתוח השטחים לפי בקשת התושבים.

הכפר היה מאחרוני היישובים שהיה חסר מעמד מוניציפלי. לבסוף הכפר הוכלל במועצה מקומית מעלה עירון שהוקם בשנת 1996.

טירת כרמל

טִירַת כַּרְמֶל היא עיר במחוז חיפה בישראל. טירת כרמל ממוקמת בין המורדות המערביים של הר הכרמל לבין הים התיכון, דרומית לחיפה בסמוך לכביש 4, הכביש הישן מחיפה לתל אביב.

לטירת כרמל רצועת חוף באורך של 2.6 ק"מ.

מוסמוס

מוסמוס (נקרא גם: מוצמוץ; בערבית: مُصْمُص, תעתיק מדויק - מצמץ) הוא כפר בצפון מזרח ואדי ערה הנכלל במעלה עירון.

הכפר משתרע משני צידי כביש 65.

המשורר ראשד חוסיין נולד בכפר.

מועצה אזורית אלונה

מועצה אזורית אלונה היא מועצה אזורית בישראל המאחדת שלושה מושבים הנמצאים במערב רמות מנשה, מזרחית לבנימינה: עמיקם, אביאל וגבעת ניל"י. המועצה קיבלה מעמד מוניציפלי בשנת 1953 והיא המועצה האזורית הקטנה בישראל.ממוצע המרחקים בין שלושת יישובי המועצה הוא 4.7 ק"מ, ושלושתם משתייכים לתנועת החרות. רוב האוכלוסייה עוסקת בחקלאות, בעיקר בגידול כרמים ועצי פרי נשירים.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית אלונה 2,300 תושבים (מקום 247 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎-0.3%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית אלונה דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 90.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 11,324 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).בשטחה של המועצה האזורית, סמוך לקיסריה, נמצא "פארק אלונה" ובו אתר ארכאולוגי מהתקופה הרומית. במקום נקבת מים, אשר ניתן ללכת לאורכה.

מועצה אזורית מנשה

מועצה אזורית מנשה היא מועצה אזורית השוכנת בשטח שממזרח לחדרה היא הוקמה בשנת 1950. המועצה כוללת בתוכה קיבוצים, מושבים ומעט כפרים ערביים שמדרום לנחל עירון, ושני יישובים קהילתיים. שטח המועצה הוא כ-160,000 דונם.

שם המועצה נגזר מהתנ"ך. שטחי המועצה נמצאים בנחלת שבט מנשה.

סמל המועצה מציג את הראם, כסמל לחיות הבר ששכנו באזור בעבר.

המועצה תומכת בקבוצת הכדורסל "הפועל גן שמואל מנשה" וכן בקבוצת כדורעף בליגה הבכירה, בשיתוף עם מועצה אזורית עמק חפר ועיריית חדרה.

ראש המועצה הוא אילן שדה.

מועצה מקומית

בישראל, מועצה מקומית היא רשות מקומית בעלת אופי עירוני בדרך כלל, שמספר התושבים המתגוררים ביישוב עליה היא אחראית, קטן מכדי להכריז עליה כעל עירייה.

חלק מן המועצות המקומיות החלו כיישוב כפרי במועצה אזורית, אך מספר תושביהן גדל עד שהוחלט להכריז עליהן כרשות עצמאית.

נכון ל-2017 ישנן בישראל 124 מועצות מקומיות.

הסמכות להכריז על מועצה מקומית כעל עירייה נתונה בידי שר הפנים, והוא מתחשב בעניין זה גם ברצון התושבים. רמת השרון, למשל, נשארה במעמד של מועצה מקומית שנים רבות לאחר שהייתה ראויה למעמד של עירייה. גם פרדס חנה-כרכור, מבשרת ציון, גדרה, ערערה, מע'אר, גן יבנה וזכרון יעקב נשארו במעמד של מועצה מקומית ולא הוכרזו כעיר על אף שהן מונות למעלה מ-20,000 תושבים, כדי לשמר להן את התדמית של מושבה קטנה.

לעומת זאת המועצות מטולה ויסוד המעלה כן מוגדרות כמועצות מקומיות למרות מספר תושביהן הקטן (פחות מ-2,000) כדי להעניק יחס מיוחד למושבות הוותיקות בישראל.

מועצות אזוריות לשעבר

לפני קום המדינה ולאחריה הוקמו מועצות אזוריות שאיגדו בתוכן מספר יישובים.

לאחר מספר שנים כזה או אחר חלק מהמועצות האזוריות אוחדו ממספר סיבות:

עם הזמן חלק מהיישובים שבתחומן קיבלו מעמד של מועצה מקומית והמועצה האזורית קטנה כל הזמן ואוחדו יחד מספר מועצות אזוריות קטנות יחדיו לאחת.

כתוצאה ממשברים כלכליים במועצות אזוריות כאלה או אחרות הוחלט לאחד אותן יחדיו מטעמי חיסכון.מספר מועצות אזוריות בוטלו לאחר פינוי תושביהן.

המועצות האזוריות לשעבר:

מועצות ששינו שם:

מועצה אזורית קריית אונו - הפכה למועצה אזורית אפעלמועצות שפוצלו:

מועצה אזורית אבו בסמה - פורקה בשנת 2012 למועצות האזוריות נווה מדבר ואל קסום.

מועצה אזורית מרכז הגליל - פורקה בשנת 1990, ויישוביה התפצלו לשתי מועצות מקומיות, ומועצה מקומית תעשייתית אחת.

מועצה אזורית משוש - התקיימה בין השנים 1988 - 1996. פורקה למועצות המקומיות כסייפה, ערערה-בנגב ושגב שלום.

מועצה אזורית נוף הגליל - פוצלה בשנת 2000 וחלקה מתקיים במועצה אזורית אל-בטוף.

מועצה אזורית שוקת- פורקה למועצות המקומיות חורה ולקיה.

מועצה אזורית נחל עירון - התקיימה בין השנים 1992 - 1996. פוצלה למועצה מקומית מעלה עירון ולמועצה מקומית בסמ"המועצות בשטחים שהוחזרו:

מועצה אזורית איתם - הייתה המועצה האזורית של יישובי חבל ימית. בוטלה במסגרת הסכם השלום עם מצרים ופינוי פתחת רפיח.

מועצה אזורית חוף עזה - בוטלה במסגרת חוק יישום תוכנית ההתנתקות והיישובים בה פונו עם ביצוע תוכנית ההתנתקות.מועצות שסופחו לאחרות:

מועצה אזורית אפעל - פורקה בשנת 2007 וחולקה בין הערים רמת גן, אור יהודה וקריית אונומועצות שאוחדו:

מועצה אזורית אבן העזר - אוחדה למועצה אזורית מטה יהודה

מועצה אזורית גיזו - אוחדה למועצה אזורית מטה יהודה

מועצה אזורית הרי יהודה - אוחדה למועצה אזורית מטה יהודה

מועצה אזורית האלה - אוחדה למועצה אזורית מטה יהודה

מועצה אזורית געתון - אוחדה למועצה אזורית מטה אשר

מועצה אזורית הדר השרון - אוחדה למועצה אזורית לב השרון

מועצה אזורית הירקון - אוחדה למועצה אזורית דרום השרון

מועצה אזורית השרון הצפוני - אוחדה למועצה אזורית לב השרון

מועצה אזורית השרון התיכון - אוחדה למועצה אזורית דרום השרון

מועצה אזורית יזרעאל - אוחדה למועצה אזורית עמק יזרעאל

מועצה אזורית מפעלות אפק - אוחדה למועצה אזורית דרום השרון

מועצה אזורית נעמן - אוחדה למועצה אזורית מטה אשר

מועצה אזורית סולם צור - אוחדה למועצה אזורית מטה אשר

מועצה אזורית קישון - אוחדה למועצה אזורית עמק יזרעאל

מועצה אזורית שלחים - אוחדה למועצה אזורית מרחבים

מועצה אזורית תל מונד - הפכה למועצה אזורית הדר השרון, שלימים אוחדה למועצה אזורית לב השרון

מחוז חיפה

מחוז חיפה הוא אחד מששת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל. המחוז הסובב את העיר חיפה ומכיל בעיקר את פרווריה ובירתו חיפה.

נפת חדרה

נפת חדרה היא נפה במחוז חיפה במדינת ישראל. הנפה קרויה על שם חדרה שהיא העיר הגדולה בנפה. בשנת 2004 חיו בשטח הנפה 342,118 נפש.

שטח הנפה 572 קמ"ר, גבולותיה: במערב - חוף הים התיכון, ממזרח - נפת יזרעאל, מצפון - נפת חיפה, מדרום - נפת השרון.

נפת חיפה

נפת חיפה היא נפה במחוז חיפה במדינת ישראל. הנפה קרויה על שם חיפה שהיא העיר הגדולה בנפה.

שטח הנפה הוא 294 קמ"ר.

סאלם (עמק יזרעאל)

סאלם (בערבית: سالم) הוא כפר ערבי בעמק יזרעאל ליד צומת מגידו. הכפר סמוך לקו הירוק ולגדר ההפרדה ועד מלחמת ששת הימים היה ידוע כמרכז הברחות בין ישראל וירדן. שייך למועצה המקומית מעלה עירון.

הכפר נוסד על ידי שתי חמולות שאחת מהן היא חמולת סביחאת שהגיעו מהכפר רומנה מעבר לגדר המערכת. בתחילת נובמבר 1954 נכנסו חיילים ירדניים לתוך הכפר וירו ממנו על כוח של משמר הגבול. בישראל הייתה תרעומת על תושבי הכפר שלא הודיעו על כניסת הירדנים לכפר.

בשנת 1992 נוצרה המועצה המקומית מעלה עירון כמיזוג של סאלם ושכניו מוּסמוּס, זלַפה, ביאדה, ומשירפה. בית הספר התיכון שבכפר משרת גם את שאר תושבי המועצה.

עמק יזרעאל

עמק יִזְרְעֶאל (בערבית: مرج ابن عامر (מרג' אבּן עאמר), "עמק בן עאמר", וגם سهل زرعين (סַהְל זִרְעין), "מישור זרעין") הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, תחומיו בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן. עמק יזרעאל הוא הגדול בשברי המשנה של השבר הסורי אפריקני.

פוריידיס

פֻרֵידִיס (בערבית: الفـُرَيـْدِيس, תעתיק: אל-פרידיס) היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל, הממוקמת במורדות המערביים של רכס הכרמל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1952.

ייתכן ששמו של היישוב נגזר מהמילה הערבית فـِردَوْس ("פִרְדַוְס" - גן עדן), בצורת הקטנה, כלומר "גן עדן קטן". המילה "פרדוס" היא מילה פרסית שנשאלה גם לעברית - פרדס, וגם ללשונות אירופה - למשל באנגלית: Paradise. ואילו יש הטוענים שמקור השם הוא משיבוש השם "הורדוס", שהקים את קיסריה הסמוכה ושמו נשתמר במקום.

פרנקו גונן

פרנקו גונן (נולד ב-1948) הוא מנהל ואיש צבא ישראלי בדימוס. כיהן כמנכ"ל עיריית ראשון לציון, שירת תקופה ארוכה בצה"ל, פיקד על אגד ארטילרי ושימש סגן קצין תותחנים ראשי.

גונן שירת בצה"ל בחיל התותחנים. פיקד על גדוד 55 ובמלחמת לבנון הראשונה פיקד על אגד 449 באוגדה 880. בשנים 1982 עד 1984 פיקד על עוצבת עמוד האש. שימש קצין התותחנים הפיקודי של פיקוד הצפון וסגן קצין תותחנים ראשי. הדריך במכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה וכיהן כנספח צה"ל וראש משלחת משרד הביטחון בזאיר. השתחרר משירות הקבע בדרגת אלוף-משנה ב-1992. בשירות המילואים קודם לדרגת תת-אלוף.

לאחר שחרורו מונה למנכ"ל אגף הביטחון וחירום בעיריית ירושלים. ב-1995 מונה לסמנכ"ל תפעול ומינהל בעיריית חולון. ב-1999 מונה למנכ"ל עיריית ראש העין וב-2001 למנכ"ל עיריית רחובות. באפריל 2007 מונה על ידי שר הפנים לראש ועדה קרואה לניהול המועצה המקומית מעלה עירון וכיהן בתפקיד עד ספטמבר 2009. באוקטובר 2009 מונה למנכ"ל עיריית ראשון לציון וכיהן בתפקיד עד אפריל 2017.

גונן בעל תואר ראשון במדעי הרוח מאוניברסיטת תל אביב, בוגר המכללה לפיקוד ומטה של צבא ארצות הברית בפורט לוונוורת', ובוגר המכללה לפיקוד ומטה של צה"ל.

לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 100%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 9.7%
גילאי 5 - 9 10.0%
גילאי 10 - 14 10.7%
גילאי 15 - 19 12.2%
גילאי 20 - 29 17.8%
גילאי 30 - 44 17.8%
גילאי 45 - 59 14.4%
גילאי 60 - 64 2.8%
גילאי 65 ומעלה 4.5%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 7
–  יסודיים 4
–  על-יסודיים 5
תלמידים 3,466
 –  יסודי 1,668
 –  על-יסודי 1,798
מספר כיתות 130
ממוצע תלמידים לכיתה 27.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז חיפה
נפות נפת חיפהנפת חדרה
מפת מחוז חיפה
ערים אום אל-פחםאור עקיבאבאקה אל-גרבייהחדרהחיפהטירת כרמלנשרקריית אתאקריית ביאליקקריית יםקריית מוצקין
מועצות מקומיות בנימינה-גבעת עדהבסמ"הג'סר א-זרקאג'תדלית אל-כרמלזכרון יעקבכפר קרע • מעלה עירון • עספיאערערהפוריידיספרדס חנה-כרכורקציר-חרישקריית טבעוןרכסים
מועצות אזוריות אלונהזבולוןחוף הכרמלמנשה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.