מעיין

מעיין הוא מבוע של מי תהום מתוך האדמה. לרוב מדובר במי גשמים שחלחלו מפני הקרקע עד לשכבת קרקע אטומה (שכבת האקוויקלוד) המונעת את המשך החלחול. מים אלה זורמים על פני השכבה האטומה עד למוצא כלשהו אל פני השטח.

Gran Geysir, Área geotérmica de Geysir, Suðurland, Islandia, 2014-08-16, DD 107
מעיין וולקני באיסלנד
Hier entspringt die Fulda
מבוע של מעיין
Artesian Well he
מעיין ארטזי

סוגי מעיינות

מעיינות מתחלקים לסוגים הבאים לפי מנגנון נביעתם:[1]

  • מעיין שכבה - שבו האקווה והאקוויקלוד שמתחתיה נחשפים על פני השטח, למשל בצלע הר, ומי האקווה פורצים החוצה. מעיין עין גדי הוא מהסוג הזה.
  • מעיין קארסטי - נובע מתוך מחילות קרסטיות תת-קרקעיות המתפתחות בסלעי גיר ודולומיט. מעיין קארסטי מתאפיין בדרך כלל בשפיעת מים גדולה היכולה ליצור נחל איתן. נחלי הבניאס, הדן והחצבני נובעים ממעינות קארסטים. לעיתים המעיין הקרסטי הוא מעיין פועם, שלו צורת אגירת מים כמו סיפון של כיור. כמות המים במעיינות כאלה תלויה בכמות הגשמים העונתית. הם מכילים אחוז גבוה מאד של סידן, ומלחים שונים. מעיינות מהסוג הזה הם מעיין הגיחון שנקרא על שם שהוא מגיח, ועין פואר בוואדי קלט (בעברית: עין מבוע בנחל פרת).
  • מעיין העתק - נובע לאורך העתק (סדק בסלע) שדרכו עולים המים מהאקווה אל פני השטח. מעיינות הגלבוע הם מעיינות מהסוג הזה.

בישראל ישנו שילוב בין מעיינות קארסטיים ומעיינות העתק, דבר המתבטא במעיין חרוד ובמעיינות עמק בית שאן.[2]

חלוקה נוספת של המעיינות היא לפי סוג הזרימה שלהם:

  • מעיין איתן - הזורם כל ימות השנה, לדוגמה: מעיינות הירקון.
  • מעיין אכזב - הזורם באופן בלתי רציף, לדוגמה: גיחון.
  • מעיין מלאכותי. בחלק מהמעיינות ישנה התערבות מעשי ידי אדם, בחציבת ניקבה מלאכותית לתוך המעיין, על מנת להגדיל את שטח הספיקה שלו ולהגביר את זרימתו. מעיינות כאלו מצויים בסטף וליפתא בקרבת ירושלים.
  • מעיין חתום (מגילת שיר השירים, פרק ד', פסוק י"ב) בו ישנה סתימה של המעיין החיצוני, שנמצא לרוב מחוץ לעיר בוואדי, וחציבת נקבה פנימית שמטה את זרימת המים ומוליכה אותם לתחומי החומות של העיר כמו בגיחון. בשיטה זו מי המעיין אינם יכולים להישלט בידי אויב הצר על העיר.

בזמן הקדום חלק מהחקלאות בארץ ישראל התבססה על מעיינות. בריכת אגירה הייתה אוספת את המים שנבעו מהמעיין, ומשם היו תעלות השקיה שהזרימו את המים לשטח החקלאי באמצעות כוח הכבידה כאשר פתחו את הסכר של בריכת האגירה. שיטה זו מכונה בתנ"ך מעיין גנים (מגילת שיר השירים, פרק ד', פסוק ט"ו).

מי המעיינות נחשבים למים איכותיים וצלולים ונוהגים להפיק מחלקם מים מינרלים בבקבוקים. בספרות המעיין מסמל מקור נקי וטהור שלא מתלכלך ולא מתרפש.

מעיין מים מתוקים בים מלוח

Sweet water in the Well at salt sea a Dor beach Israel
מעיין מים מתוקים בחוף ימה של דור

מעיין מיוחד במינו בחוף הים התיכון מצוי בחוף דור. המים המתוקים נובעים מהים. המעיין נמצא במרחק מן החוף. עליו נבנה מבנה קדום, המונע את ערבוב מימיו עם מי הים.[3]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שלמה שובאל, צפונות כדור הארץ, עמ' 491-492.
  2. ^ אלישע אפרת, חיים מסינג, "מילון לגאוגרפיה ולידיעת הארץ", הוצאת "מסדה", תשכ"א, עמוד 176
  3. ^ מקור: עמנואל מזור, גאולוגיה בפטיש ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה, 1980 .
גיחון

מעיין הגִיחוֹן (בערבית:عين أم الدّرج, תעתיק: עין אום א-דרג') הנקרא גם מעיין השילוח, הוא מעיין טבעי הנובע באפיק נחל קדרון שבישראל, בגובה 636 מטר מעל פני הים.

הגיחון הוא מעיין חשוב ביותר בעיר ירושלים, וכנראה היה מהגורמים הראשיים לייסוד יישוב במעלה הגבעה המתרוממת מעליו - הגרעין של ירושלים הקדומה. ספיקתו של המעין היא כ-600,000 מ"ק לשנה בממוצע רב שנתי, מהגדולים במעיינות הרי יהודה.

המעיין נקרא בשם 'גיחון' כנראה בשל היותו מעיין פועם, כלומר שמימיו מגיחים בפעימות וגיחות קצובות. הסיבה לכך היא מבנה אגן הניקוז התת-קרקעי שלו, המורכב מכיסי מים, המתמלאים עד גדותיהם מחלחול, ואז "נשפכים" אל פתח הנביעה. התיעוד האחרון של פעימות המעיין מובא אצל לואי ונסאן בשנת 1909, שכתב כי המעיין פועם למשך כ-15 דקות כל שעתיים - שלוש. כיום המעין הפסיק לפעום, כנראה בעקבות הפעילות האורבנית באגן ההיקוות של המעיין, או בעקבות תזוזות גאולוגיות ששינו את מבנה אגן הניקוז שלו.

האח הגדול (תוכנית טלוויזיה ישראלית)

האח הגדול היא תוכנית מציאות ישראלית המבוססת על תוכנית האח הגדול העולמית - פורמט הולנדי, ששודר לראשונה בשנת 1999, ומאז משודרת בקרוב ל-70 מדינות בעולם. בתוכנית נאספים מספר מתמודדים, שנבחרו על ידי הפקת התוכנית, ומוכנסים למרחב מגורים מרווח ומפואר, המכונה "בית האח הגדול". בזמן שהותם בבית, מצולמים ומוקלטים המתמודדים בכל רגע, והתוכנית מאפשרת צפייה בהם בשידור חי (באינטרנט או בערוץ טלוויזיה ייעודי) או כתוכנית סיכום כל כמה ימים. המתמודדים שוהים ב"בית האח הגדול" למשך פרק זמן מוגדר המשתנה מעונה לעונה, ובמהלכו עליהם למלא משימות שמטילה עליהם הפקת התוכנית. במהלך התוכנית, מודחים דיירי הבית (על פי רוב מתקיימת הדחה אחת לשבוע) עד לתוכנית הגמר, בה לוקחים חלק חמשת הדיירים האחרונים שנשארו בבית. בסיום הגמר, מוכרז הדייר האחרון שנותר בבית כמנצח וזוכה בפרס.

שמה של התוכנית נלקח מהרומן "1984" מאת ג'ורג' אורוול, בו "האח הגדול" הוא דמות טוטליטארית, "רואה כול", השולטת ב"אוקיאניה" ובחיי תושביה.

בישראל, עלתה העונה הראשונה של התוכנית ב-1 בספטמבר 2008 במסגרת שידורי קשת של ערוץ 2 בהנחיית ארז טל ואסי עזר. עד היום שודרו תשע עונות רגילות ושלוש עונות VIP. בנובמבר 2015 לאחר תום העונה השישית פרש עזר מהנחיית התוכנית, ובשתי העונות הבאות והאחרונות ב"קשת", הנחו התוכנית ארז טל וקורין גדעון. במאי ועורך הסדרה, וגם הקול מאחורי האח הגדול, היה יורם זק. במקביל לשידור התוכנית בטלוויזיה, באתר האינטרנט של התוכנית ובאפליקציה MakoTV של הזכיינית קשת (ששידרו מתוך בית האח הגדול במשך 24 שעות ביממה), חברת הכבלים HOT הקדישה לתוכנית ערוץ ייעודי ובו שידור מצלמה רצוף מהבית, במשך 24 שעות ביממה; והחל מהעונה השנייה גם חברת הלווין yes הקדישה ערוץ ייעודי לתוכנית, בדומה לזה של "HOT", שבעבר שודר בערוץ 20 (שהפך בהמשך לערוץ המורשת), ומאז העונה השישית משודר בערוץ 26.

עם סיומה של העונה השביעית, נודע שבסיום העונה השמינית של התוכנית, בשל שינויי בעלות בחברות בתחום הפקת התוכן הטלוויזיוני (חברת אנדמול שיין ישראל), הזכויות לשידורה של התוכנית יהיו בבעלות "רשת". כך, רשת שידרה את העונה התשיעית, שהיא בעצם הראשונה בבעלותה, לאחר פיצול ערוץ 2 והמעבר לערוץ 13.

ביולי 2017 פירסמה חברת "רשת" כי רווית ליאור-מנדל תשמש כעורכת הראשית של התוכנית ובכך למעשה תשמש כ"אחות הגדולה". בסוף מרץ 2018 פורסם כי המנחים החדשים לאחר המעבר לרשת יהיו עפר שכטר, אסי ישראלוף ולירון ויצמן. ב-23 במאי 2018 פרשה רווית ליאור-מנדל מתפקידה כ"אחות הגדולה" ועורכת התוכנית. במקומה מונה לתפקיד רועי עוז-פרבשטיין, ששימש כעורך העונה הראשונה של התוכנית בארץ, לפני כניסתו של יורם זק לנעליו.האח הגדול עונה 9 (והראשונה של התוכנית במסגרת הזכיינית רשת) עלתה לשידור ב-5 במאי 2018 בערוץ 13, לאחר שב-10 באפריל שידרה רשת את הפרומו הראשון לעונה זו. פרק הבכורה זכה ל-29% רייטינג, ובנקודת שיאו זכה הפרק ל-33% אחוזי רייטינג עם כמיליון צופים - שיא חדש של אחוזי הרייטינג מאז פיצול ערוץ 2, בו החזיק עד כה גמר "הכוכב הבא לאירוויזיון 2018" של קשת 12 (24%) (אך השיא של "האח הגדול" נשבר בשידור גמר אירוויזיון 2018 בכאן 11, אשר השיג 35% רייטינג). השידור החי מבית האח הגדול לאורך כל העונה הזו שודר בערוץ 26 ב-HOT וב-YES, ולראשונה גם בסלקום TV, פרטנר TV, באתר ובאפליקציית "רשת".

האח הגדול VIP עונה 3 שודרה ברשת 13 החל ב-12 בינואר 2019 ועד ל-2 במרץ 2019. בנובמבר 2018 נודע כי גיא זו-ארץ ינחה את התוכנית לצד לירון ויצמן ויחליף את ישראלוף ושכטר בתפקיד ההנחיה.

הפועל גלבוע גליל

הפועל גלבוע גליל היא קבוצת כדורסל ישראלית מהמועצה אזורית גלבוע, המתמודדת בליגת העל בכדורסל.

המועדון מהווה איחוד של הקבוצות "הפועל גליל עליון" ו"הפועל גלבוע", החל מיוני 2008. עד היום זכתה הקבוצה בשתי אליפויות המדינה, שתי אליפויות הליגה הבלקנית, ושני גביעי מדינה.

לאחר מעבר הקבוצה הבוגרת שנקראה "הפועל גליל עליון" לבעלות המועצה אזורית הגלבוע, בעונת 2007/2008 הוקמה מחדש קבוצת הבוגרים בשם הוותיק בליגה ב' והעפילה בסיום אותה עונה לליגה א',

בקיץ 2014 התאחדה הקבוצה עם הפועל קריית שמונה מליגה ב' צפון, ושינתה את שמה ל"הפועל גליל עליון-קריית שמונה"

ואדי א-זרקא

ואדי א-זרקא הוא נחל, בו זורמים מי מעיינות כל השנה. שמו מתקשר למילה אזרק שפירושה צבע כחול. בעברית הוא נקרא נחל נטוף עליון.

הנחל נמצא דרומית-מערבית מההתנחלות חלמיש ומנקז אל אגן נחל איילון.

מוצאו של הואדי הוא במרכז הרי גופנא באזור הכפר דיר ניזאם. אל ואדי זרקא מתחבר ואדי טווחין שראשיתו למרגלות גבעת נבי עי'ת.

יריחו

יְרִיחוֹ (בערבית: أريحا (מידע • עזרה) - אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית באזור בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח. גובה העיר - כ-250 מטר מתחת לגובה פני הים - הופך אותה לעיר המיושבת הנמוכה ביותר בעולם. יריחו היא ממקומות היישוב העתיקים בעולם, והתקיים בה יישוב מוקף חומה כבר בשנת 9500 לפנה"ס בערך, דהיינו לפני כ-11,500 שנה.

לטרון

לטרון הוא רכס בעמק איילון, במרחק של כ-15 קילומטר מערבית לעיר ירושלים. הרכס שולט על הדרך לירושלים, נחשב ליעד אסטרטגי חשוב ונערכו בו קרבות מרכזיים, מימי התנ"ך ועד למלחמת ששת הימים.

מקור השם הוא שיבוש שמו של מבצר לטרון, מבצר צלבני שנבנה במקום ושנקרא בצרפתית "Le toron des chevaliers" ("מגדל האבירים" בתרגום חופשי). על פי השערה אחרת מקור השם הוא מלטינית Castellum bonu Latronis, מבצרו של הגנב הטוב.

מועצה אזורית מטה בנימין

מועצה אזורית מטה בנימין היא מועצה אזורית השוכנת מצפון לירושלים, באזור יהודה ושומרון, שפלת יהודה והרי ירושלים. גבולות המועצה משתרעים מלטרון במערב ועד בקעת הירדן במזרח, מירושלים בדרום ועד אזור העיר אריאל בצפון. בסוף 2016 נמנו במועצה כ-64,000 תושבים, והיא המועצה האזורית הגדולה בישראל במספר תושביה. בתחום המועצה 46 יישובים, מתוכם 34 יישובים קהילתיים, 10 מאחזים ושני מושבים. בתחום המועצה 62 בתי ספר ומאות גני ילדים. במועצה חברים 33 חברי מועצה ובראשה עומד ישראל גנץ.

מעיין ברוך

מַעְיַן-בָּרוּךְ הוא קיבוץ השוכן בצפון עמק החוּלה, בין קריית שמונה לדפנה, ליד נחל שניר (חצבני), ברום 200 מטר. הקיבוץ שייך למועצה אזורית הגליל העליון.

מעיין חם

מעיין חם הוא מעיין בו נובעים מי תהום חמים שהתחממו בעומק קרום כדור הארץ. מעיינות חמים נפוצים בכל רחבי כדור הארץ.

ישנן שתי סיבות להיווצרות מעיין חם. הראשונה היא קיומו של גוף מגמטי רדוד וחם המצוי מתחת לקרקע, הגורם לחימום המים. במקרים אלו, המעיין נמצא באזור געשי פעיל. במקרים מסוימים המים מתחממים לטמפרטורה גבוה מאוד, הופכים לקיטור, ומתפרצים באופן מרשים בצורת גייזר. הסיבה השנייה אינה קשורה בפעילות מגמטית אלא נגרמת כתוצאה ממי תהום באקווה המצויה בעומק רב. בעומקים אלו שכבת הסלע חמה מאוד והמים מתחממים כתוצאה מהמגע עם הסלע. המים החמים יכולים לעלות לפני השטח לאורך העתק עמוק, דרכו הם יכולים לפרוץ החוצה.

בדרך כלל, במי מעיינות חמים ריכוז גבוה של מינרלים שונים, הנחשבים בעלי ערך רפואי לגוף האדם, ולכן נהוג לכנותם "מעיינות מרפא". מעיינות חמים רבים מהווים יעד פופולרי לתיירות ונופש, במיוחד עבור אנשים הלוקים במחלות שונות, המגיעים אליהם כדי לטבול בהם למשך מספר ימים או שבועות, בהנחה כי הדבר יתרום לשיפור במצבם הבריאותי.

בישראל קיימים מספר מעיינות חמים. מרביתם מצויים באזור הכנרת וים המלח, שם המים החמים נובעים באזור ההעתק הפעיל המצוי באזורנו והוא חלק מהבקע הסורי-אפריקני. הידועים בהם הם חמת גדר, חמי טבריה, חמי זוהר, חממאת מעין וחמאם אל-מליח. מספר מעיינות חמים נובעים גם באזורים אחרים כדוגמת חמי יואב וחמי געש.

מעיין חרוד

מעיין חרוד (בערבית: عين جالوت, עין ג'אלות. מילולית: "מעיין גוליית") הוא אתר במערב עמק חרוד, למרגלות הר גלבוע, דרומית לכביש 71, ליד המושב גדעונה, בצד כביש 675, בין צומת יזרעאל לצומת נבות. מעין חרוד הוא מעין המים המתוקים היחיד באזור.

המעין נובע מתוך מערה במורד הר הגלבוע, 37 מטר מתחת לפני הים. מהמערה הוא זורם לתוך ברכה, אשר בסיסה הוא עתיק יומין. מהגן הלאומי מי המעין עוברים לשימוש חקלאי העמק. המערה ממנה נובע המעין מכונה "מערת גדעון" על שם גדעון השופט. זאב וילנאי כתב בספרו משנת 1941 כי המעיין מפיק 16 אלף מטר מעוקב מים ב-24 שעות והיא יוצרת סביבה ביצה גדולה. בעשור הראשון להקמת המדינה הייתה שפיעת המעין 4.7 מיליון קוב לשנה בממוצע. לאחר מכן, בעקבות הקידוחים ירדה השפיעה בצורה חדה.

מעיין צבי

מַעְיַן-צְבִי הוא קיבוץ במישור החוף ליד זכרון יעקב השייך למועצה אזורית חוף הכרמל.

נחל פצאל

נחל פצאל זורם בבקעת הירדן ואורכו 11 ק"מ. במוצאו אל מישור הבקעה מתחבר אליו ואדי רשאש, בסמוך לעינות פצאל. אגן הניקוז של שני הוואדיות הוא כ-32 קמ"ר. בוואדי רשאש נובע עין רשאש.

נחל פרת

נַחַל פְּרָת (ידוע גם בשמו בערבית: وادي القلط, תעתיק: ואדי קֶלְט, בתרגום "נקרת מעיין בסלע"), הוא נחל היורד מאזור נווה יעקב בירושלים, ונשפך לבקעת הירדן ממזרח ליריחו. אורכו של הנחל כ-30 ק"מ, שטח אגן ההיקוות שלו כ-130 קמ"ר. הנחל עובר בקניונים עמוקים, כשהוא חוצה את מדרגת הכפיפה העליונה של מדבר יהודה, ואת חלקו הצפוני של מצוק ההעתקים. תופעה ייחודית לנחל, שאינה מצויה בנחלי מדבר יהודה, היא הקטע התחתון של הנחל, העובר בכיוון של ציר הקער (סִינְקְלִינָה) הגאולוגי. בעבר היה הנחל הגבול בין מדבר יהודה למדבר בנימין.

לאורך הנחל מספר מעיינות, שני מנזרים פעילים ושרידים ארכאולוגיים מתקופות שונות. רוב הנחל נמצא בתוך שטח המוכרז כשמורת טבע - שמורת הטבע נחל פרת. פקחים של רשות הטבע והגנים שוהים באופן קבוע בשני מקומות בשמורה - עין מבוע ועין פרת.

ספא (מרחצאות)

ספא (spa) הוא כינוי לטיפול במים על ידי טבילה במימי מעיינות, בבריכות מלאכותיות או באמבטיות. טיפול כזה, הנעשה במים מינראלים, מכונה גם בלנאותרפיה (Balneotherapy). בשם ספא מכונה גם אתר המציע טיפול כזה.

כיום מקובל לעשות ספא לא רק כחלק מטיפול רפואי אלא גם למטרות נופש. בנוסף לרחיצה מציעים אתרי ספא רבים טיפולים פיזיותרפיים המבוססים על מגוון של מכשירים חשמליים, סוגי עיסוי שונים, תרגילי התעמלות, הדרכה לתזונה נכונה ועוד.

מקור המונח ספא בשם העיר הבלגית ספא (Spa). הסובלים ממחלות הנגרמות מהיעדר ברזל נהגו לשתות ממי המקום מאז ימי הביניים. במים הייתה כמות מסוימת של תחמוצת ברזל (Iron oxide).

ספא בישראל הפך למקור בילוי לזוגות, לנשים, לגברים ולקבוצות, היום נהוג לבלות בספא באווירה של רומנטיקה ונרות.

הליכה עם בן או עם בת הזוג למרכז ספא הפכה למתנה מקובלת לימי נישואין, לימי הולדת וכו'.

עין גדי (שמורה)

שְִׁמוּרַת עֵין גֶּדי הוא שמם של מעיין, שמורת טבע ועיר עתיקה השוכנים לחופו המערבי של ים המלח, בתחומי מדבר יהודה, על כביש 90, כקילומטר אחד צפונית לקיבוץ עין גדי.

השמורה משתרעת בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, על שפת ים המלח. השמורה ממוקמת בבקעת ים המלח, שהיא חלק מהשבר הסורי אפריקני.

האקלים באזור עין גדי מתאפיין בטמפרטורות גבוהות, במיעוט משקעים (כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא רק כ-65 מ"מ) ובלחות נמוכה ביותר כתוצאה ממשטר הרוחות והטמפרטורות.

בשמורה מספר רב של מסלולים, ברמות קושי שונות, החל ממסלול משפחה וכלה במסלול למטיבי לכת. בין המסלולים נחל דוד עליון, נחל דוד תחתון, שביל צפית והקניון היבש. עליה מבית ספר שדה עין גדי להר ישי, עליה מתל גורן אל מעיין עין-גדי, ועוד. רשות הטבע והגנים מתחזקת את האתר.

עין כרם

עין כרם (בערבית: عين كارم; ההגייה הרשמית של השם העברי היא עֵין כֶּרֶם, אך ההגייה הנפוצה היא עֵין כָּרֶם, בעקבות הערבית) היא שכונה בפאתיה הדרום-מערביים של ירושלים. המקום היה מיושב כבר מן התקופה הכנענית; בין המאה ה-14 ועד למלחמת העצמאות שכן במקום כפר ערבי שננטש במהלך המלחמה. בבתים הריקים יושבו עולים חדשים, ובמסגרת הרחבתה של ירושלים הוכרז הכפר כשכונה של העיר. גם כיום יש לשכונה עדיין אופי כפרי, בשל ניתוקה היחסי מהעיר והיותה מוקפת הרים, עמקים ויערות. עין כרם נחשבת גם למקום מקודש לנצרות ואתר צליינות לעולי רגל, מהיותה נודעת כמקום הולדתו של יוחנן המטביל; יש במקום מספר כנסיות ומנזרים, אותם פוקדים תיירים רבים.

עין נוטרה

שְׁמוּרַת עֵין נוֹטֵרָה או עין א-תינה (מעיין התאנה) היא שמורת טבע קטנה במורדות המערביים של רמת הגולן, סמוך לעמק החולה.

עין א-תינה הוא מעיין הנובע כל ימות השנה ועל שמו קרויה השמורה. מי המעיין פורצים מבין שכבות של מסלע געשי ונתפשים בברכת בטון. עודפי המים המציפים את הבריכה פורצים דרך ראשו של צינור גדול ומבעד לצינורות על דופנות הבריה. המים זורמים במורד הגבעה וניקווים לברכה נאה סמוך לחורשת אקליפטוסים מוצלת סמוך לערוץ מלאכותי של נהר הירדן. סביב המעיין גדלים עצי תאנה רבים והם שהעניקו למעיין את שמו. בשמורה גדלים גם עצי אלון, שיחי פטל, גומא ואירוס ענף, צמח נדיר, הפורח באביב בצהוב.

שמורת הטבע פתוחה לציבור ללא תשלום. ניתן להשתכשך ולשחות במי הבריכה, וכן לצעוד במעלה הפלג עד לנביעת המעיין. המסלול מתאים למשפחות, אך אין גישה למוגבלי ניידות.

פרה אדומה

בהלכה היהודית, פרה אדומה היא פרה שצבע שערה חום אדמדם, ומשתמשים באפרה לטיהור אנשים שנטמאו בטומאת מת, לאחר תהליך המתואר במקרא, בתחילת פרשת חוקת, הכולל בין היתר: שחיטתה, שריפתה, עירוב אפרה עם מי מעיין, והזאה (התזה) בעזרת אזוב ביום השלישי וביום השביעי על ידי איש טהור ממי הנידה על הטמא שנהפך בסיום התהליך לטהור. וגם לאחר ההזאה האדם עדיין טמא עד שיטבול במקווה, ובערב הוא חוזר להיות טהור.

רג'יינה (ססקצ'ואן)

רֶגַ'יינה (באנגלית: Regina) היא עיר הבירה של ססקצ'ואן (אחת מפרובינציות קנדה) והשנייה בגודל בפרובינציה (אחרי ססקטון). שמה של העיר ניתן על ידי הנסיכה לואיז, לכבודה של אמהּ, המלכה ויקטוריה ("ויקטוריה רֶגַ'יינה").

העיר הוקמה ב-1882. בהיותה חלק ממישור, ניצלו מתכנניה את אופיה הטופוגרפי, הרחיבו מעיין שנבע בקרבתה, והפכו אותו לאגם מלאכותי קטן (Wascana) המצוי בדרומה. בשנת 1906 הפכה רֶגַ'יינה לבירת הפרובינציה. ב-30 ביוני 1912 הרס טורנדו את מרבית בתי העיר והרג 28 אנשים, ועד היום הוא נחשב לקטלני ביותר בקנדה. בשנת 1935 פרצו בעיר מהומות של מובטלים.

בשנת 2016 התגוררו בעיר 214,631 תושבים, גידול של 11.7% ממספרם ב-2011[1].

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.