מעונות סטודנטים

מעונות סטודנטים (ובקצרה מעונות) הם מערכת של חדרי מגורים או דירות מגורים, שמוסד להשכלה גבוהה מעמיד לרשות הסטודנטים הלומדים בו, לרוב תמורת מחיר מסובסד, כדי לאפשר לסטודנטים מגורים זולים סמוך לאוניברסיטה. מרבית האוניברסיטאות במדינות המערב וכן מכללות רבות מעמידות מעונות לרשות הסטודנטים הלומדים בהן.

Sharp Hall Dorm Room
חדר מגורים במעונות אוניברסיטת דלאוור, ארצות הברית, 2002
Tel Aviv University new dormitories, 2017
מעונות סטודנטים באוניברסיטת תל אביב, 2017

מבנה המעונות

מעונות סטודנטים מתקיימים בשתי צורות עיקריות:

  • בניינים ייעודיים שנבנו לשם מגורי סטודנטים (או בניינים קיימים ששופצו למטרה זו). הבניינים ממוקמים בדרך כלל בתחומי הקמפוס של המוסד האקדמי שלו הם שייכים, או במרחק קצר ממנו, על מנת להקל על תנועת הסטודנטים ביניהם לבין בנייני הלימודים.
  • דירות מגורים בנות מספר חדרי שינה באזורי מגורים אזרחיים, שניקנו או נשכרו על ידי המוסד והועמדו לרשות סטודנטים כמעונות.

בנייני המעונות הייעודיים מתקיימים במסגרת מגוון רחב מאוד של צורות וגדלים. הם מכילים מתקני מגורים למספר קטן של דיירים (כ-10-20) ועד למאות דיירים.

חדר מגורים במעונות משותף בדרך כלל לסטודנטים אחדים, אם כי קיימים גם מעונות ובהם חדר לאדם אחד בלבד. יש בו מיטות, שולחנות עבודה ורהיטים נוספים. ברוב המעונות יש חיבור בחדרי המגורים לרשת האינטרנט.

חדרי המגורים מאורגנים בצורות שונות – במסגרת אגפים או קומות המכילים מספר גדול של חדרים, או במסגרת דירות, שבהן 4-5 חדרים. חדרי השירותים והמקלחות הם משותפים לכל הדיירים בדירה או באגף ובקומה. בבנייני מעונות חדשים, שנבנו בסטנדרט גבוה יותר, יש כיום לעיתים חדרים שלהם חדרי שירותים ומקלחות בלעדיים להם או משותפים להם ולחדר אחד נוסף בלבד. לכל קומה או אגף יש בדרך כלל מטבח משותף. בדירות יש סלון ומטבח משותפים.

בנייני מעונות מכילים מתקנים ושירותים נוספים המשותפים לדייריהם – לרוב מכונות כביסה ולעיתים חדרי מחשבים, מכונות אוטומטיות לממכר מזון, חדר כושר, קפיטריה או בר.

במעונות סטודנטים יש הפרדה בין המינים בחדרי השינה. לעיתים משוכנים גברים ונשים בקומות או באגפים נפרדים, ובמוסדות מסוימים – גם בבניינים נפרדים. באנגליה יש פחות הקפדה על הפרדה בין המינים מבארצות הברית, ובכל מקרה, המעונות מתחשבים בסטודנטים עם העדפות מיניות או מגדריות שמקשות עליהם לגור עם בני מינם.

ברוב המוסדות קיימים גם מעונות סטודנטים המיועדים לזוגות נשואים או למשפחות עם ילדים.

עם השנים עלה והשתפר סטנדרט הבניה, הריהוט והאיבזור של מעונות בעולם המערבי.

ניהול המעונות

Tylercourtc
בניין מעונות באוניברסיטת קנט, בריטניה

כיוון שהביקוש לחדרי מעונות עולה בדרך כלל על ההיצע, מקצים המוסדות האקדמיים חדרים לסטודנטים לפי סדרי עדיפויות, למשל בהתחשב במרחק בין מקום מגוריו הקבוע של הסטודנט לבין המוסד. התשלום שמשלם סטודנט עבור המגורים מכסה מלבד עלות הלינה גם את עלות השימוש בשירותים בסיסיים כמו חשמל ומים.

ניהול המעונות מצוי בידי המוסד האקדמי. למעונות יש תקנון התנהגות, הכולל לעיתים הגבלה של השעות לפעילויות שונות במסגרת בנייני המעונות.

במוסדות מסוימים קיימת במעונות מועצת סטודנטים, המוסמכת לקבל החלטות מסוימות לגבי ניהול החיים בהם – בדרך כלל ניהול חיי החברה במקום.

למעונות יש צוות תחזוקה, האחראי לנקיון השטחים המשותפים במעונות ולתחזוקת המתקנים בהם. הסטודנטים נדרשים לדאוג לנקיון חדרי המגורים שלהם. לעיתים יש למעונות "אם בית" או "אב בית", המופקדים על ניהולם.

לעיתים גרים במעונות אנשי סגל זוטרים של האוניברסיטה או המכללה. הם משמשים כאנשי קשר עם הסטודנטים, כיועצים וגם כאוכפי המשמעת במעונות (בדרך כלל תמורת הנחה או פטור משכר דירה במעונות).

ראו גם

קישורים חיצוניים

אגודת סטודנטים

אגודת סטודנטים, נקראת לפעמים גם התאחדות סטודנטים, היא ארגון המוקם על ידי סטודנטים במוסד אקדמי, על מנת לדאוג לזכויותיהם, רווחתם וטובתם של הסטודנטים, ועל מנת להגן במשותף על האינטרסים המשותפים להם ומטרותיהם המשותפות.

מרבית אגודות הסטודנטים מוקמות ומופעלות על ידי קבוצת סטודנטים שלומדים באותו מוסד שבו קמה ופועלת האגודה. ראשי האגודה נבחרים בבחירות דמוקרטיות על ידי כלל הסטודנטים החברים באגודה.

באגודות סטודנטים רבות, חברי האגודה, שהם מרבית הסטודנטים הלומדים במוסד האקדמי, משלמים דמי חבר שנתיים, והתקציב מחולק בהתאם להקצאות שנקבעות בישיבות תקציב של האגודה.

פעמים רבות, בעיקר במשטרים דמוקרטיים, האגודה עוסקת גם בעניינים פוליטיים לאומיים שלא קשורים ישירות לסטודנטים. כך הופכים הסטודנטים לגוף חברתי פעיל במישור הלאומי, על ידי פעילויות שונות בקרב האוכלוסייה, הפגנות, השפעה על ממשלות ופרלמנטים במדינות שבהן הם פועלים (לדוגמה, אירועי מאי 1968 בצרפת, נגד מלחמת וייטנאם בארצות הברית וכן במקומות רבים נוספים בעולם). לא אחת, אגודות סטודנטים מהוות כר פורה להתפתחותם של פוליטיקאים צעירים, ואלה, לאחר שצברו ניסיון בפוליטיקה באגודת הסטודנטים, עוברים לזירות מתקדמות יותר.

עם זאת, המטרה העיקרית של אגודת סטודנטים היא לדאוג לשיפור תנאיהם של הסטודנטים (כגון מעונות סטודנטים, קפיטריות וכו'), לייצוג הולם של הסטודנטים מול הנהלת המוסד האקדמי שבו הם לומדים (עזרה בערעור על החלטות הדרג האקדמי והמנהלי באוניברסיטה, ייצוג משפטי לסטודנט מול האוניברסיטה וכו'), לארגון פעילויות לרווחת הסטודנטים (כגון מסיבות, ירידים), ליצירת איגוד כלכלי של הסטודנטים על מנת להקנות להם הנחות ולחזק את כוחם הכלכלי וכו'.

במקרים רבים, אגודות סטודנטים במוסדות אקדמיים נפרדים מאוגדות בעצמן באגודות־על, כגון אגודות והתאחדויות סטודנטים מחוזיות או ארציות. מנגנון פוליטי זה מאפשר לעיתים לאגודות לטפל במטרות המשותפות לכל הסטודנטים במספר מוסדות לימוד באותו אזור או באותה מדינה, באמצעות יצירת גוף־על גדול יותר ובעל כוח רב יותר מאשר הגופים המקומיים.

כמעט בכל מוסד אקדמי בישראל פועלת אגודת סטודנטים. האגודות פועלות כמלכ"ר ומאוגדות כעמותות.

המטרות העיקריות של האגודות זהות, לרוב, למטרות הכלליות של אגודות סטודנטים בשאר העולם, קרי: ייצוג ענייני הסטודנטים מול הנהלת המוסד האקדמי, פעולות למען רווחתם וטובתם של הסטודנטים במוסד וטיפול במכלול הנושאים הנוגעים לחייהם של הסטודנטים, במישורים האקדמיים, החברתיים, הכלכליים והציבוריים.

מנהיגי וראשי האגודות נבחרים על ידי ציבור הסטודנטים חברי האגודות, בבחירות שנערכות אחת לשנה או שנתיים. לאור גודלן של האגודות, בדרך כלל הסטודנטים עצמם בוחרים באספת נציגים, המורכבת מנציגי חוגים, פקולטות או קמפוסים, וחברי האספה הנבחרים מתכנסים לאחר מכן ובוחרים את יושב ראש האגודה ואת שאר חברי ועד האגודה. המתמודדים לתפקידים באגודה הם לרוב חברי תאי סטודנטים, אך לפעמים גם סטודנטים עצמאיים.

אקדמיה

אֲקָדֶמְיָה היא מוסד לפיתוח, שימור והפצת הידע האנושי, בכל תחומי המדעים לסוגיהם. כיום מתייחס המונח בעיקר למוסדות להשכלה גבוהה.

דוקטור לשם כבוד

דוקטור לשם כבוד (בלטינית: .Dr. h. c) הוא תואר כבוד שמעניק מוסד אקדמי, לרוב אוניברסיטה, כדי לכבד אישים שהוא חפץ ביקרם. התואר מוענק לאות הוקרה על הישגים בתחום המדע, על תרומה מיוחדת לחברה או על תרומה כספית נכבדה לאוניברסיטה.

השם העברי לתואר הוא תרגום honoris causa מלטינית.

אישים שזכו לכמה תוארי דוקטור לשם כבוד נושאים בתואר .Dr. h. c. mult.

אחד האירועים הבולטים של הענקת תואר דוקטור לשם כבוד בישראל הוא אירוע הענקת התואר לרמטכ"ל יצחק רבין מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, עם תום מלחמת ששת הימים. בטקס זה נשא רבין את נאום הר הצופים.

אוניברסיטת בר-אילן מעניקה תואר דוקטור לשם כבוד גם לארגונים. בארגונים הזוכים: מגן דוד אדום ותנועת הנוער בני עקיבא.

הדרייב אין (תל אביב)

הדרייב אין בתל אביב היה בית קולנוע פתוח בשיטת דרייב אין, היחיד מסוגו בישראל, שפעל ברחוב אייזיק רמבה בתל אביב, מצפון למרכז הירידים וסמוך ללונה פארק. הדרייב אין נפתח ב-11 במרץ 1973 ונסגר בשנת 2000.

במקום הוקם חניון מכוניות ענק, שבקצהו המזרחי מסך ברוחב של 30 מטרים, והוא הכיל 960 מקומות חנייה הערוכים בצורת מניפה, וליד כל אחד מהם רמקול שהיה מונח על חלון הרכב. בעת פתיחתו היה מחיר הכניסה אליו 4 לירות וחצי למכונית. הסרט הראשון שהוקרן במקום היה ספר הג'ונגל וכאשר התארכו קטעי הפרסומות שהוקרנו ציפצפו הנהגים במשך דקות. במקום נערכו גם הופעות של זמרים מפורסמים כגון הופעה של צביקה פיק. באמצע שנות ה-80 החלו להקרין בדרייב אין סרטי פורנו בימי שישי בלילה, ורבים העדיפו לצפות בו בחינם מגבעת האוניברסיטה. בעת הקמתו של הדרייב אין טרם נחנכו נתיבי איילון, ועם סלילת הכביש המהיר, היו נהגים שנהגו לעצור בשולי הכביש כדי לצפות בסרטים.

לאחר סגירת המקום תכננה עיריית תל אביב להפוך את השטח לפארק אופניים - הכולל סלילת מסלול אספלט שיפעל כקריטריום לאימוני רוכבי אופניים, אך לבסוף נעשה ניסיון נוסף בשנת 2005 להפעיל את המקום, וזה כשל. במשך השנים שאחרי הסגירה נעשו ניסיונות למכור את השטח או להפעיל בו עסקים שונים. בשנת 2009 הופעל במקום מסלול להדרכת נהיגה עד שלבסוף הפך לחניון. בשנת 2011 החליטה חברת אחוזות החוף שבבעלות עיריית תל אביב, האחראית על החניונים בתל אביב, כי אגודות הסטודנטים יוכלו להקרין סרטים במקום.

בדיונים לפיתוח השטח עלו בין ההצעות הקמת קריית תקשורת שתכלול גם אולפני טלוויזיה גדולים לצילום (במקום אולפני הרצליה) וכן הציעו הקמת מעונות סטודנטים (שלבסוף קמו במתחם אוניברסיטת תל אביב ומוכרים בשם "מעונות ברושים").

ב-27 ביוני 2012 החליטה עיריית תל אביב להקים במתחם את היכל הספורט העירוני, אולם ספורט רב-תכליתי, שישמש בין היתר, את קבוצת הכדורסל של הפועל תל אביב, כל זאת כחלק מתוכנית לשדרוג גני התערוכה הסמוכים. ביולי 2015, פחות משנה לאחר חניכת ההיכל, שונה שמו ל"היכל קבוצת שלמה" לאחר זכייתה של "שלמה Sixt" במכרז על מתן חסות ושם מסחרי להיכל.

המרכז הבינתחומי הרצליה

המרכז הבינתחומי הרצליה היא מכללה שאינה מתוקצבת השוכנת בהרצליה ומקיימת לימודים לתואר ראשון, תואר שני בתחומים מעטים, ותואר שלישי (דוקטור) במשפטים.

המרכז נוסד בשנת 1994 על ידי פרופ' אוריאל רייכמן, ששימש כנשיא המרכז מאז הקמתו ועד לראשית שנת 2006, שבה פרש עם הצטרפותו למפלגת "קדימה" והתמודדותו לכנסת. בתחילת פברואר 2006 החליף אותו פרופ' אמנון רובינשטיין ובחודש מרץ 2007 חזר רייכמן לכהן כנשיא המרכז, לאחר שפרש מהכנסת.

בשנת הלימודים תשע"ט החלו את לימודים במרכז הבינתחומי כ-7000 סטודנטים (מהם כ-2,000 בבית הספר הבינלאומי, שהגיעו מכ-90 מדינות ברחבי העולם), לתואר ראשון ושני.ב-20 במרץ 2018 אישרו שר החינוך ויו"ר המל"ג למרכז הבינתחומי להעניק תואר שלישי (דוקטור), בתחום המשפטים בלבד, הליך שהיה שמור לאוניברסיטאות המחקר הציבוריות.[1] כמו כן, אושרה הצעה שבעתיד המכללה תהפוך לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל.

מדעי החיים

המושג מדעי החיים (Life Sciences) מתאר קבוצה של דיסציפלינות במדעי הטבע, העוסקות בחומר החי על פני כדור הארץ, בהתפתחות החיים, בהשלכות יצורים חיים על הסביבה וביחסי הגומלין בין יצורים חיים. המונח משמש בעיקר בהקשרים אקדמיים, כשמה של פקולטה להוראה ולמחקר; במרבית ההקשרים משמש המונח כמילה נרדפת לביולוגיה, אך בהקשרים אחרים מציין תחום רחב יותר, העשוי לכלול גם רפואה ומדעים נוספים.

מכללה

מכללה הוא התרגום לעברית של המושג "קולג'", המקובל בהגיות שונות בשפות שונות. משמעותו של המונח נגזרת מההקשר במדינה שבה נעשה בו שימוש. בשפה הרווחת בישראל, "מכללה" היא מוסד להשכלת המשך או השכלה גבוהה שלא במסגרת אוניברסיטאית.

מרצה

מרצה הוא אדם המעביר ידע בעזרת לימוד פרונטלי אל מול קהל מאזינים. הרצאה (דברי מרצה בפני קהל) יכולה להיות בכל תחום ידע. בשונה ממורה, מרצה בדרך כלל מלמד במסגרות על-תיכוניות.

באמצע שנות ה-30 החלו מרצים ללוות את הרצאותיהם באמצעי המחשה אודיו-ויזואליים: החל משקופיות, שקפים ומצגות שנוצרו באמצעות תוכנות ייעודיות וכלה בהקרנה של קטעי וידאו. עם זאת, מרצים רבים עדיין משתמשים בגישה המסורתית של הרצאה מול תלמידים ושימוש בלוח להמחשת החומר הנלמד.

באוניברסיטאות בשנות האלפיים, מרצה (Lecturer) הוא גם שמה של הדרגה הנמוכה בסולם הדרגות של אנשי הסגל האקדמי הבכיר והדרגה הבאה אחריה קרויה מרצה בכיר. דהיינו, "מרצה" אינו רק מעביר הרצאות אלא גם עומד בראש צוות מחקר. בטכניון הוחלט לשנות את השם, והתואר נקרא "פרופסור משנה" החל מ-2012, ועד שנת 2014, אז הורתה לו המועצה להשכלה גבוהה לחדול מהענקת תואר זה (אך לא לבטל רטרואקטיבית תארים שכבר ניתנו).

בארצות הברית ובקנדה משמשת המילה מרצה לתיאור מורה בקורסים לא-אקדמיים באוניברסיטאות, במכינות וכן בקורסים שאינם בחסות אקדמית כלל.

משפטים

משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו. מחד, יש המסווגים את המשפטים כתחום אינטרדיסציפלינרי עקב אופיו של התחום - תחום המתקשר הן למדעי החברה, הן למדעי הרוח והן למדע המדינה; מאידך, הגישה הנפוצה רואה בו תחום העומד בפני עצמו.

סטודנט

סטודנט הוא אדם הלומד במוסד להשכלה גבוהה, כגון אוניברסיטה ומכללה, במטרה לרכוש ידע ותואר אקדמי.

הישגים אקדמיים הם התוצר של תפקודו של הסטודנט בתחומי הדעת שהוא לומד.

עוזר מחקר

עוזר מחקר באוניברסיטאות, במוסדות אקדמיים שונים ובמכוני מחקר אחרים הוא אדם המסייע למחקר האקדמי הנערך במוסדות אלה. בדרך-כלל עוזר המחקר מסייע לפרופסור (או איש סגל אקדמי בכיר אחר) באחד או יותר ממחקריו השונים, או שהוא עובד במעבדה.

סוג העבודה שעושה עוזר המחקר במסגרת עבודתו יכול להיות מגוון מאוד – החל מעבודה משרדית והקלדת נתונים וכלה בהשתתפות של ממש בשיקולים המדעיים של המחקר – תכנון ניסויים, ביצועם, ניתוח תוצאותיהם והסקת המסקנות הנדרשות. כן יכול לסייע עוזר המחקר בכתיבת מאמרים מדעיים ובחיפוש המידע הנחוץ עבור מאמרים אלה.

לעיתים עובד עוזר המחקר באופן קבוע אצל פרופסור מסוים ומסייע לו בכל מחקריו, ולעיתים הוא מועסק לצורך פרויקט מסוים, כגון כתיבת ספר הדורש עבודה מחקרית או ביצוע ניסוי יחיד.

לעיתים עוזר המחקר משמש גם כעוזר הוראה בקורסים אותם מלמד הפרופסור שאצלו הוא עובד.

תפקיד עוזר המחקר ניתן בדרך כלל לסטודנטים מצטיינים (לרוב סטודנטים לתארים מתקדמים), לא רק כדי לקבל את עבודתם, אלא גם כדי לאפשר להם פרנסה נוחה בתקופת לימודיהם.

פקולטה

פקולטה היא יחידה של אוניברסיטה העוסקת במחקר ובהוראה בתחום ידע מוגדר או באיגוד של מספר תחומי ידע קרובים.

קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים

קמפוס הר הצופים הוא הגדול מארבעה קמפוסים בהם פועלת האוניברסיטה העברית והוא הוותיק והמרכזי ביותר של האוניברסיטה. הקמפוס נמצא בהר הצופים, ירושלים, סמוך לשכונת הגבעה הצרפתית. כיום פועלות בו הפקולטה למדעי החברה, הפקולטה למשפטים והפקולטה למדעי הרוח וכן מופעלים בו בתי הספר למנהל עסקים, עבודה סוציאלית, חינוך, ריפוי בעיסוק ובית הספר לתלמידי חו"ל.

בשטח הקמפוס קיים הגן הבוטני הלאומי שהוקם על ידי הבוטנאי אלכסנדר איג. בקרבת הקמפוס נמצאים מרבית בנייני ההנהלה של האוניברסיטה, שלושה מתחמי מעונות סטודנטים, בית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים וכן בית החולים הדסה הר הצופים. מן הקמפוס ניתן לצפות על נופים מרהיבים כמו העיר העתיקה, והר הבית. כמו כן קיים בשטח הקמפוס תיאטרון המעלות- תיאטרון פתוח מראשית ימי האוניברסיטה, ממנו נשקף נוף מרהיב של הרי יהודה. בשטח התיאטרון נערכו בעבר כמה חתונות.

קמפוס הנמל

קמפוס הנמל הוא מתחם אקדמי, שהוקם במסגרת תוכנית לשיקום אזור העיר התחתית בחיפה.

קמפוס הנמל הוא חלק מתוכנית לחידוש פני העיר התחתית של חיפה, בסמוך לקריית הממשלה, היכל המשפט ונמל חיפה. במסגרת התוכנית משמשים מבנים משוקמים כאכסניה למוסדות להשכלה גבוהה וכמעונות סטודנטים. באופן זה, מתממשת אחת ממטרותיו של קמפוס הנמל - לתת מענה לצורכי הסטודנטים הרבים שלומדים בחיפה.

כחלק מתכנון עתידי של המתחם, אמור רחוב שער פלמר להפוך בחלקו למדרחוב שיהיה למעשה הלב של הקמפוס כולו, המחבר בין צידו המערבי והמזרחי. נכון לשנת 2011, קמפוס הנמל כולל מבנים של המרכז האקדמי כרמל, המכללה לעיצוב "תילתן" ושל אוניברסיטת חיפה (שרוב מכריע של חוגיה פועלים בקמפוס הר הכרמל), וכן מעונות סטודנטים.

מאז 2009, נערכים בקמפוס הנמל בחודשי הקיץ אירועי "קלבת שבת" (השם הוא שיבוש מכוון של "קבלת שבת"). מדובר באירועי חוצות ומופעי תרבות הפתוחים לקהל הרחב, אותם עורכת עיריית חיפה בימי שישי בשעות אחר-הצהרים ומופיעים בהם אמנים שונים. אירועים אלה זוכים בדרך כלל לקהל רב.

באמצע אוגוסט 2009 פורסם כי עיריית חיפה אישרה להקים במתחם גם בניין מגורים רב-קומות.

קתדרה (אקדמיה)

קָתֶדְרָה (מיוונית: kathedra) καθεδρα) – כיסא, מושב. באנגלית: Chair) היא פעילות הוראה או מחקר באוניברסיטה בתחום מדעי שהאוניברסיטה מעוניינת להדגישו בתוך פקולטה מסוימת או תוך שילוב תחומי מחקר מפקולטות ומחלקות שונות. בראש הקתדרה עומד פרופסור המקבל בדרך זו מעמד של בכירות ונקרא "מופקד הקתדרה".

לעיתים משמשת קתדרה כ"זרע" להקמת תחום חדש באוניברסיטה המתפתח לכדי מחלקה נפרדת ולעיתים היא משמשת כתואר בלבד המוענק לפרופסור בכיר (למשל "הקתדרה למתמטיקה על שם לוקאס" באוניברסיטת קיימברידג' בראשה כיהנו אייזק ניוטון, פול דיראק, סטיבן הוקינג ורבים נוספים).

נהוג שהקתדרה נקראת על שם תורם או קרן המממנת אותה, או נקראת לזכר אדם מסוים לצורך הנצחה. בשם הקתדרה מוזכר תמיד התחום המדעי-מחקרי עליו היא מופקדת. התורם או הקרן משלמים לפרופסור העומד בראשה תוספת תשלום על משכורתו האקדמית הרגילה לפי התקן.

רועי פולקמן

רועי שמואל פולקמן (נולד ב-5 באוגוסט 1975, כ"ח באב ה'תשל"ה) הוא חבר כנסת מטעם מפלגת "כולנו". לפני כן היה פעיל חברתי ויועץ אסטרטגי למגזר הציבורי, ממקימי הארגון הירושלמי ”רוח חדשה”.

רקטור

רקטור (מלטינית: regere - שליט) הוא ראש המערכת האקדמית באוניברסיטאות. זאת להבדיל ממנכ"ל, שהוא בעל המשרה האדמיניסטרטיבית העליונה באותו מוסד אקדמי.

הרקטור אחראי על הניהול האקדמי של האוניברסיטה, ובכלל זה מינוי חברי סגל אקדמי, העלאתם בדרגה, פתיחה וסגירה של חוגי לימוד ונושאים אקדמיים נוספים. במוסדות אקדמיים רבים נקרא ראש המערכת האקדמית "פרובוסט" (באנגלית: Provost). בטכניון נקרא ראש המערכת האקדמית "משנה לנשיא לעניינים אקדמיים".

מאז יישום החלטות ועדת מלץ בשנים 2002–2003, בראש כל אוניברסיטה בישראל עומד נשיא, האחראי גם על המערכת האקדמית, ובכללה הרקטור, וגם על המערכת האדמיניסטרטיבית, שבראשה עומד מנכ"ל.

המונח "רקטור" משמש גם בתחומים אחרים, כגון בכנסייה הקתולית ובכנסיות אחרות, שם הוא מציין אנשים בעלי תפקיד בכיר (לרבות בישופים, אך לעיתים גם כמרים).

שכונה ד' (באר שבע)

שכונה ד' היא שכונה בבאר שבע, הנמצאת מצפון לשכונות ג' וב' מזרחית לשכונה ו' ודרום-מערבית לשכונת רמות. בהיותה שכונה גדולה מאוד, שכונה ד' מתחלקת לשלושה אזורים: ד' דרום, ד' צפון, וד' מזרח (ו' הישנה).

השכונה הוקמה בשנות החמישים כשיכון שיושב על ידי עולים חדשים, בעיקר מתוניסיה ומרוקו וניצולי שואה. בשכונה היו גם רחובות שבהם גרו משפחות בנות המעמד הבינוני, כגון אזור רחוב עוזיהו המלך ורחוב שלמה המלך.

בשנות השבעים קלטה השכונה עלייה גדולה מרוסיה ומגאורגיה, בשנות התשעים קלטה עולים רבים מברית המועצות לשעבר ובשנות האלפיים קלטה אוכלוסייה של ערבים תושבי הרשות הפלסטינית ששיתפו פעולה עם כוחות הביטחון הישראליים.

עם השנים נוצרה לשכונה הוותיקה תדמית שלילית, ושם השכונה הפך לשם נרדף לעוני ולפשע. הסיבה המרכזית לכך היא העובדה שבמשך השנים קלטה השכונה עולים רבים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, שחלקם הידרדרו לפשיעה ולהתמכרות לסמים. עד שנות ה-70, כשנסללה הכניסה החדשה לבאר שבע מכיוון צפון, השכונה הייתה בשולי העיר.

סוג הבניינים הנפוץ בשכונה הוא שיכוני ה"בלוק" - ביניינים שהוקמו בשכונות מצוקה רבות בישראל של שנות החמישים ושנות השישים ובהם ארבע קומות ושלוש עד שש כניסות לחדרי מדרגות. הדירות בשיכונים אלה הן בעיקר דירות של שני חדרים או שלושה. סוג שיכונים נפוץ אחר בשכונה הוא שיכון שטיח - מעין קוטג' טורי חד קומתי קטן, עם גינה קטנה מאוד, המוקפת חומה.

בשכונה נמצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מאז הקמתה בשנות ה-70, החלו לדור בשכונה סטודנטים, המהווים אוכלוסייה חזקה ומושכים עסקים ואירועי תרבות. עם זאת חלקים אחרים של השכונה (בעיקר צפונה) המשיכו להוות מוקדי עוני ופשיעה, וחלק גדול מבתי צפון השכונה מושכרים בדמי מפתח.

בשכונה נמצאים מספר מתנ"סים, קופות חולים, בתי ספר יסודיים ועל יסודיים, מעונות סטודנטים, שני מרכזי קניות ("אורן" ו"גילת") ומרכז ספורט. בשוליה הצפוניים של השכונה שוכנת ישיבת בני עקיבא אהל שלמה ובסמוך לה מבנה המועצה הדתית.

עם יוצאי השכונה נמנים בין היתר השר סילבן שלום, הזמר-יוצר עמיר בניון, השחקנית חנה אזולאי הספרי, הבמאי שלומי אלקבץ, הזמרת זהבה בן, איש הטלוויזיה צביקה הדר, ההיסטוריון אבנר בן-זקן, העיתונאי דני קושמרו ומרגל הגרעין מרדכי ואנונו.

תושבי השכונה הקימו את עמותת תור המדבר שפועלת לפיתוח החברה ופעילותה התרחבה עם הזמן לכל הנגב.

תארים מתקדמים

תארים מתקדמים או תארים גבוהים הם תארים אקדמיים המוענקים לבוגרי תואר ראשון המסיימים לימודי המשך מתקדמים, למשל תוארי מוסמך (M.A, M.S, L.L.M, M.F.A, M.B.A), דוקטור (J.S.D, LL.D, M.D, D.M.D, D.V.M ,Ph.D) או בתר-דוקטור.

לעיתים קרובות הזכאות לתואר מתקדם מותנית בהשלמת עבודת מחקר חדשנית בתחום הלימודים ובמקרים אלו הסטודנטים הלומדים לתואר מכונים תלמידי מחקר או סגל אקדמי זוטר. מרבית המחקר האקדמי בעולם מבוסס על עבודות מחקר אלו. במקרים אחרים התארים המתקדמים מבטאים את העובדה כי הסטודנט רכש הכשרה מקצועית מקיפה, דוגמת תואר דוקטור לרפואה (MD) או תואר מוסמך במנהל עסקים (MBA) והם אינם כוללים השלמה של עבודה מחקרית.

מערכת ההשכלה הגבוהה מאורגנת באופן שונה במדינות שונות ולפיכך גם מערכת התארים המתקדמים שונה. במדינות המושפעות מן המסורת האקדמית הגרמנית, למשל, לא הייתה קיימת באופן מסורתי הבחנה בין תואר ראשון לתואר "מאסטר", ושניהם לוכדו יחד תחת תואר אחד - ה"דיפלום" או ה"מגיסטר". מטרת הסכם בולוניה היא בין היתר לשנות מצב זה ולאחד את שלבי הלימודים הגבוהים בכל רחבי האיחוד האירופי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.