מעבד תמלילים

מעבד תמלילים הוא תוכנה המשמשת להקלדה, לעריכה ולעיצוב של מסמכים. עיבוד תמלילים הוא אחד השימושים הראשונים שנעשו במחשב האישי ואחד הנפוצים ביותר עד היום. מרבית מעבדי התמלילים המודרניים משתמשים בממשק משתמש גרפי ובטכניקת WYSIWYG.

Ooo
מעבד תמלילים של אופן אופיס

אפשרויות בסיסיות במעבד תמלילים

  • הקלדת טקסט באמצעות מקלדת והצגה מיידית של הטקסט שהוקלד על־גבי הצג
  • הקלדת מגוון רחב של סימני עיצוב: בחירת גופן, הדגשת אותיות, מעבר לדף חדש וכו'
  • שילוב תמונות בטקסט
  • הוספת טקסט ממקור חיצוני על ידי הפעולות גזור, העתק והדבק.
  • שמירת הטקסט שהוקלד על־גבי דיסק קשיח לשם המשך עיבודו מאוחר יותר
  • הדפסת המסמך בהתאם לטקסט שהוקלד ולסימני העיצוב ששולבו בו.

אפשרויות מתקדמות במעבדי תמלילים

  • יצירה וניהול של סגנונות
  • הוספת כותריות ותחתיות לעמודי המסמך
  • שילוב טבלאות בתוך המלל
  • הכנסת הערות שוליים בתחתית המלל בכל עמוד או בסוף המסמך
  • ביצוע חיפוש בתוכן המסמך והחלפת מלל או מלל וסגנון במלל וסגנון אחרים
  • הוספת מספור אוטומטי של חלקי המסמך
  • יצירת רשימות ממוספרות או מתובלטות
  • יצירת תוכן עניינים
  • יצירת מפתח עניינים המבוסס על מילים מסומנות בטקסט
  • החלפת מילים או חלקי מילים באופן אוטומטי
  • בדיקת איות של הטקסט
  • בדיקה לשונית: הצבעה על מילים לא מקובלות והצעת תחליף, איתור משפטים מורכבים מדי, איתור שגיאות תחביר ופיסוק
  • מדידת פשטותו של הטקסט, בהתאם לנוסחאות מתבססות על אורך המשפטים המרכיבים את הטקסט, שיעור המילים הארוכות, ומאפיינים דומים
  • שמירת המסמך כדף HTML לשם הצגתו באמצעות דפדפן.

השפעתו של מעבד התמלילים על ההתבטאות בכתב

במשך אלפי שנות כתיבה השתנו והשתכללו כלי הכתיבה בהתמדה: איזמל לחקיקה באבן, יתדות לכתיבה על חומר, דיו לכתיבה על פפירוס או קלף, עט לכתיבה על נייר, לחיצה על קלידים במכונת כתיבה. ואולם לכל האמצעים הללו יש מאפיין משותף שלא השתנה: אי־הפיכות. מלל שנכתב באמצעות כל אחד מהם אינו ניתן לשינוי בקלות, בלי מחיקת המלל שנכתב קודם או כתיבת המלל מהתחלה. מובן שקל יותר להעתיק מחדש מלל שנכתב על דף אחד לדף אחר בהשוואה לחקיקה חוזרת של כתובת אבן באמצעות איזמל, אך בשני המקרים היה צורך ליצור מהתחלה עותק חדש ולזרוק את הישן. מגבלה טכנית זו הנחתה את הכותבים לזהירות גדולה בניסוח דבריהם קודם ולתכנון מדוקדק טרם העלאתם על הכתב, ולכן כוונו טכניקות הכתיבה כך שהגרסה הראשונית תהיה סופית ככל האפשר.

השימוש במעבד תמלילים יצר מהפכה בשיטת העבודה, משום שאפשר, בפעם הראשונה, לשנות מלל באופן חופשי עוד לפני שזה יקבל ממד פיזי. כך, לדוגמה, אפשר במחי לחיצת מקש לשנות כל תו, מילה או משפט בטקסט, להזיז מלל ממקום למקום, לכתוב פסקאות מחדש, להעביר פסקאות ממקום למקום, וכן הלאה – והכל בלי שיהיה צורך כלשהו בהעתקה חוזרת של הטקסט.

יתרונה של שיטת העבודה במעבד תמלילים גדול במיוחד כאשר נדרש הכותב לבצע החלפות חוזרות לאורך כל הטקסט (לדוגמה, כאשר יש צורך בשינוי איותה של מילה או בהחלפת שמה של דמות ברומן), החלפת מילה החוזרת פעמים רבות במילים נרדפות, מיספור מחודש של סעיפים, וכדומה. כך משחרר מעבד התמלילים את הכותב מהחלק הפחות יצירתי של מלאכת הכתיבה: העתקה חוזרת ונשנית של הטקסט במהלך שיכתובו. הקלות שבה נעשית מלאכת העריכה מאפשרת שיכתוב של הטקסט פעמים רבות יותר, לשם השגת תוצאה טובה יותר.

כותבים רבים הדגישו את תרומת מעבד התמלילים לנוחות עבודתם. דוגמה לכך הם דבריה של עמליה כהנא-כרמון (בראיון לזיסי סתוי, "ידיעות אחרונות", 30.3.90):

"לפעמים נראה לי שכשהמציאו את מעבד התמלילים חשבו עליי. אני, כאמור, בן־אדם של טיוטות. כמותית, במקרה שלי, עיקר העבודה פירושו תמיד היה טיוטות, טיוטות. המחשב גאל אותי מכל זה".

יש גם כאלה שהטכנולוגיה אינה מדברת אליהם, והם מעדיפים את השיטות הישנות. אריקה ג'ונג מוצאת בעט יתרון שאין במעבד התמלילים, כפי שהיא מתארת בספרה "פחד חמישים":

"עד היום אני כותבת את ספריי ביד, כאילו היו מלאכת ריקמה. יש לי, כמובן, חצי תריסר מחשבים, אבל מעולם לא למדתי להשתמש באחד מהם. הם מתיישנים אגב המתנה שאלמד להשתמש בהם. אני משתעשעת שעה קלה בעולם חליפי זה, ואחר כך חוזרת אל עטי – הסמל הפאלי הנודע".

תוכנות עיבוד תמלילים בישראל

עם תחילת עידן המחשוב האישי בישראל, עלתה במלוא חומרתה בעיית ההתאמה של הטכנולוגיה החדשה לדרישותיה של השפה העברית, באשר זו כוללת הן מערכת תווים מיוחדת והן כיוון כתיבה "הפוך" מזה הנהוג בעולם הרחב. כמענה לצורך פותחו בישראל מעבדי תמלילים ישראלים מקוריים ובעלי עוצמה אשר פתרו את הבעיות המיוחדות של השפה העברית ואיפשרו את התפתחותו של תחום המיחשוב המשרדי העברי. מעבד התמלילים הראשון שהיה פרי פיתוח ישראלי מקורי היה "תמליל" שהותקן באגף תקציבים במשרד האוצר בירושלים ב-15 בספטמבר 1979. תמליל פותח על ידי חברת 2001 שירותי מערכות ומחשבים בע"מ בשותפות עם מושב יעד. תמליל הפך במהירה למעבד התמלילים התקני של כל משרדי הממשלה, צה"ל והקיבוצים. מעבדי תמלילים חלוציים נוספים היו "וורדמיל" (פותח על ידי אבינועם גוזנר), "תמר" (פותח על ידי שבתאי גרשון), "ורד" (פותח על ידי ערן סיטניק), "א-ב" (פותח על ידי עמי גרינברג), "נועם" (פותח על ידי אלון צוקר) ו"קיוטקסט" (פותח על ידי קיבוץ דביר).

לצד הפיתוחים הישראליים המקוריים הופיעו בשוק התוכנה הישראלי גם כמה תירגומים והתאמות של מעבדים אמריקאיים כמו "איינשטיין", "וורד-פרפקט" ו"וורדסטאר". עם המעבר לתוכנת "חלונות" פותח מעבד התמלילים תואם החלונות הישראלי הראשון: "דגש" (על ידי אירווין רוזנבאום).

מתן פתרונות הולמים לבעיית עיבוד התמלילים העברי היה בעל השפעה מכרעת על תפוצתם של המחשבים האישיים בתחילת דרכם.

כיום נפוצות תוכנות עיבוד תמלילים לסביבת חלונות הפועלות היטב בעברית:

נגישות

מעבד התמלילים חוסך מהקורא את הצורך להתמודד עם כתב יד, ומסייע לאנשים עם מוגבלות בכתיבה, כגון דיסגרפיה, בעיות תנועה בידיים או מוגבלות בראייה. מעבד התמלילים מכיל גם תת-תוכנות שאנשים עם מוגבלות נוטים להשתמש בהן יותר מן האוכלוסייה הכללית. בין תת-תוכנות אלו ניתן למנות את המאקרו, התמליל האוטומטי, תיקון השגיאות האוטומטי והזום. ניתן לכוונן את מעבד התמלילים כך שהשימוש בתת-תוכנות אלה יהפוך לנוח יותר מהרגיל. מעבר לזאת, ניתן לקנות תוספי נגישות למעבד התמלילים כמו משוב קולי.

מעבד התמלילים עשוי לשמש גם כאביזר נגישות לפעולות שונות מכתיבה, כגון קריאה. אדם שמתקשה בקריאה בספר עשוי לסרוק את עמודי הספר, להורות למחשב שיפענח את צילומי העמודים בתוכנת OCR ויעביר את החומר המפוענח אל מעבד התמלילים כדי לערוך בו שינויים שיהפכו אותו לנגיש. שינויים כאלה יכולים להיות הגדלה של הרווחים בין השורות ובין המילים, הסרת כתמי דיו מן הדף, והשלמת צורת האותיות במקרה שההדפסה דהויה. מניפולציות פשוטות יותר על חומר הקריאה, כמו הגדלת הטקסט ושינוי הצבע בו הוא כתוב (למשל משחור על גבי לבן לצהוב על גבי שחור.

ראו גם

Abiword

אביוורד (Abiword) הוא מעבד תמלילים חופשי המופץ תחת הרישיון הציבורי הכללי של גנו הזמין להורדה במגוון רחב של מערכות הפעלה ואשר נפוץ כחלופה ל-Microsoft Word.

התוכנה אשר כוללת את רוב הפיצ'רים הדרושים לעיבוד תמלילים ומתאפיינת בפשטות ממשק המשתמש ובדרישות מערכת נמוכות המאפשרים את הפעלתה במחשבים הנחשבים מיושנים. התוכנה מסוגלת לטעון ולשמור קבצים בפורמטים רבים, בהם הפורמטים הנפוצים של מסמכי Microsoft Word ושל OpenOffice.org.

במקור התוכנה פותחה על ידי חברת SourceGear Corporation. אף על פי כן, לבסוף החברה החליטה להפסיק את פיתוח התוכנה, ומאז היא מפותחת על ידי צוות מתנדבים כחלק מפרויקט AbiSource אשר ממוקד בפיתוח תוכנות משרדיות חופשיות שונות.

מקורו של השם "AbiWord" הוא מהמילה הספרדית "abierto" שמשמעותה "פתוח".

KOffice

KOffice היא חבילת יישומים משרדיים הזמינה למערכות ההפעלה FreeBSD, לינוקס, OS X, וחלונות. היא מכילה מעבד תמלילים, גיליון אלקטרוני, תוכנה לעריכת תמונה בגרפיקה וקטורית, ותוכנת מצגות.

לאחר שחבילת היישומים המשרדיים Calligra התפצלה מ-KOffice בשנת 2010 המיזם החל לשקוע, ועד שנת 2012 לא יצאה כל הכרזה ממנו על חידוש כלשהו.

QText

QText הוא מעבד תמלילים עברי שפיתחה חברת "דביר מוצרי תוכנה" מקיבוץ דביר שהיה פופולרי בישראל במיוחד בסוף שנות השמונים של המאה העשרים.

WYSIWYG

המושג WYSIWYG (ראשי התיבות של What You See Is What You Get; בעברית: "מה שרואים הוא מה שמקבלים"; נהגה: "וויזיוויג") הוא כינוי לתוכנה המדמה את התוצר המוגמר כבר בזמן יצירתו ועריכתו.

WYSIWYG היא תכונה של תוכנות עריכה (מעבד תמלילים, עורך HTML וכו'), שבהן הדף המוצג על-גבי הצג בזמן עריכת המסמך זהה לזה שיוצג בתוצאה הסופית: דף במדפסת במקרה של מעבד תמלילים, דף בדפדפן אינטרנט במקרה של עורך HTML וכדומה. תכונה זו מאפיינת את מעבדי התמלילים לסביבת Windows, ובראשם Microsoft Word (גם מעבד התמלילים הישראלי "דגש" ניחן בתכונה זו, וכך גם גרסת Windows של QText).

טכניקה זו, המעניקה נוחות רבה למשתמש במעבד התמלילים, פותחה בסוף שנות השבעים במרכז המחקר של חברת זירוקס בפאלו אלטו ("זירוקס פארק"), במעבד תמלילים בשם בראבו. את הפיתוח הוביל צ'ארלס סימוני, שעבר לאחר מכן לחברת מיקרוסופט ושם הוביל את פיתוחו של Word.

בודק איות

בודק איות הוא יישום מחשב או חלק מיישום, המזהה בטקסט מילים החשודות בשגיאת כתיב. בודקי איות נפוצים בתוכנות כמו מעבד תמלילים, דפדפן, דואר אלקטרוני ומנוע חיפוש. לאחר זיהוי מילה חשודה עשוי היישום להציע הצעות לתיקון או לבצע תיקון אוטומטי .

דגש (מעבד תמלילים)

דגש הוא מעבד תמלילים בעל תמיכה בריבוי שפות, שהיה נפוץ בישראל בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים.

יתרונותיה של דגש על תוכנות עיבוד תמלילים אחרות, מתבטאים בעיקר בתמיכה בריבוי שפות ובכתיבה דו-כיוונית, בניקוד אוטומטי (תוכנת הניקוד של דגש היא חצי אוטומטית) ובתמיכה בטעמי המקרא, במאגר טקסטים יהודיים ובמיקום ניקוד מדויק.

אף שחברת גל-טק סופט, החברה שפיתחה את "דגש", סגרה את שעריה, הרי שהמוצר עדיין נמצא בשימוש במקומות ספורים בהם משתמשים בתוכנה כמעבד תמלילים המאפשר שילוב של טקסט ותמונה לשם הפקה של מכתבים, חוברות וספרים.

הפורמט הסטנדרטי לשמירתם של מסמכי דגש הוא פורמט DGS, אם כי היא מאפשרת לקרוא ולשמור מסמכים בפורמטים אחרים כגון DOC, HTML, איינשטיין ו-Qtext.

כבכל מעבד תמלילים, גם דגש תומך בתכונות אלו: עיצוב טבלאות, סידור מלל בטורים, יצירת קובצי תבנית, הערות שוליים והערות סיום, יצירת טפסים ושדות, חיפוש והחלפת טקסט, בדיקת איות ושגיאות כתיב.

תכונות ייחודיות, המקנות יתרונות לדגש על פני מעבדי תמלילים אחרים הן:

בדגש מוטמעת התוכנה AutoNikud המאפשרת לנקד טקסטים שלמים בצורה חצי אוטומטית (דהיינו באופן שהתוכנה מנקדת מילה-מילה לפי בחירת המשתמש, לעומת ניקוד אוטומטי מלא בו מנקדת התוכנה את כל הטקסט בהתאם להקשר, ולמשתמש נותר רק להגיהו)

ניתן להוסיף טעמי המקרא ללא צורך בגופנים מיוחדים.

ניתן למקם את הניקוד בצורה מדויקת, ללא תלות בגופני OpenType

מאגר טקסטים הכולל סידור תפילה ואת התנ"ך.

הגהה

הגהה היא שלב בתהליך ההוצאה לאור של יצירה כתובה, שבו עוברת היצירה, לאחר סידורה ועימודה, קריאה קפדנית, שמטרתה איתור שגיאות טכניות שנפלו בה: שגיאות כתיב, טעויות העתקה וטעויות דפוס, כדי לעשותה ראויה לדפוס.

העברת הספר לסדר היישר ממעבד התמלילים של הכותב, כמקובל החל משלהי המאה העשרים, מבטיחה שכמעט לא ייווצרו טעויות העתקה וטעויות דפוס במהלך הסידור, אך בכל זאת יש לבדוק את הסדר, בין היתר כדי לגלות שיבושים שקרו בתהליך זה, כגון בחירה שגויה של גופן, סידור לא נכון של קטעים מורכבים כגון טבלאות, נוסחאות וסימנים מיוחדים ועוד. בספר המסודר, שאיכות הדפסתו גבוהה משל מעבד תמלילים מצוי, מתגלות גם טעויות שחמקו מעין המחבר בהגיהו את כתב היד.

עם תום העימוד יש לבצע הגהה נוספת, שבה יש לוודא בעיקר שלא חל שיבוש בעימוד. שיבושי עימוד כוללים:

טעות במספור העמודים

טעות בכותרת ובסיומת של הדף

טעות בסדר העמודים או בסדר הפסקאות

היעלמות של דף או פסקהלצורך ההגהה מופקת טיוטת הגהה של הספר המסודר. לשם תקשורת תקינה וחד-משמעית בין המגיה לסדר, הוגדרו סימנים מיוחדים לסימון דפי ההגהה: ביטול אותיות, הוספת אותיות וכדומה. ניתן לבטל את הצורך בתקשורת זו כאשר ההגהה נעשית ישירות על הטקסט המעומד המוצג בפורמט WYSIWYG בתוכנת הסידור והעימוד.

למרות ההגהות החוזרות ונשנות שעובר הספר עלולות בכל זאת לחמוק שגיאות מעיני המגיה. במהדורה אנגלית של התנ"ך, שנדפסה בשנת 1631, נשמטה המלה "לא" מהדיבר השביעי "לא תנאף". בדרך כלל שגיאות הדפוס קלות יותר, כאלה שלא יפגמו ביכולת הקורא להבין את הטקסט. אף-על-פי-כן אין לזלזל בהן, כפי שאמר מארק טוויין: "הישמר והיזהר כאשר אתה מעלעל בספר העוסק בנושאי בריאות – אתה עלול למות משגיאת דפוס".

ההגהה היא לרוב מלאכה חדגונית, ופעמים רבות נמצאת במקום נמוך בסולם העדיפויות של המו"ל הישראלי. חשיבותה של ההגהה ניכרת בעיקר כאשר היא נכשלת, כפי שעולה מביקורתו של יורם ברונובסקי:

לתיקון טעויות שחמקו גם בשלב ההגהה משמש דף אראטה המצורף לספר, אם כי השימוש בו אינו נפוץ.

וורד (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

חבילת יישומים משרדיים

חבילת יישומים משרדיים היא אוסף תוכנות לשימושים משרדיים נפוצים. בחבילה כזו נהוג לכלול מעבד תמלילים, גיליון אלקטרוני, מסד נתונים, מצגת שקפים, תוכנה לניהול דואר אלקטרוני ועוד. תוכנות אלה מסוגלות לפעול יחדיו בעיבוד נתונים ובכך מאפשרות קלות שימוש ולעיתים אף חיסכון כספי אם היה המשתמש נזקק לכולן והיה צריך לשלם סכום כספי עבור כל אחת ואחת מן התוכנות בנפרד.

חבילות יישומים משרדיים פופולריות הן: מיקרוסופט אופיס הקניינית ואופן אופיס וליברה אופיס החופשיות. הראשונה מהנ"ל היא הפופולרית מכולן.

טעות דפוס

טעות דפוס היא טעות הנוצרת בעת הכנתו של טקסט לדפוס. בניגוד לשגיאת כתיב, הנובעת מחוסר שליטה של הכותב בכללי הכתיב, ומביאה להחלפה של אות בדומה לה, טעות דפוס נובעת מתקלה בתפעול האמצעי המשמש לסידור האותיות בדפוס, בעיקר בחירת אות שגויה במקלדת (בדרך כלל אות סמוכה לאות הנכונה), אך גם שיבוש בבחירת הגופן, שיבוש סדר המילים במהלך הסידור לדפוס וכדומה.

למניעת הופעתן של טעויות דפוס בטקסט המודפס משמשת ההגהה, אך גם זו אינה מושלמת. מארק טוויין אמר על כך: "הישמר והיזהר כאשר אתה מעלעל בספר העוסק בנושאי בריאות - אתה עלול למות מטעות דפוס".

עד למעבר לסדר דפוס ממוחשב, מלאכת סידור הטקסט לדפוס נעשתה על ידי בעל מקצוע נפרד, סדר, שהשתמש במכונות מיוחדות למטרה זו, כגון מכונת ליינוטייפ. את עבודתו עשה הסדר על-פי טקסט בכתב יד או שנוצר במכונת כתיבה. האחריות לקיומן של טעויות הדפוס נפלה לפיכך על הסדר, שמשום מה נהוג היה לכנותו בקרב דוברי עברית דווקא ביידיש, "הבחור הזעצער".

בעבודה בסדר דפוס ממוחשב, סידור הטקסט נעשה ישירות מקובץ המקור שסיפק יוצרו של הטקסט, קובץ שנוצר באמצעות מעבד תמלילים. האחריות ליצירתן של טעויות דפוס עברה לפיכך בעיקר אל יוצרי המקור של הטקסט. לרשותם של כל המעורבים בהכנה לדפוס עומדים כלים ממוחשבים לבדיקת איות, המתריעים על רבות משגיאות הדפוס.

בעידן הממוחשב טעויות דפוס נובעות בעיקר מבעיות בהקלדה. טעויות רווחות הן הקלדה שגויה של אות סמוכה לאות הרצויה במקלדת שהוקלדה בטעות, והקלדה בשִׂיכּוּל אותיות, כאשר אות אחת מתחלפת עם רעותה בשל הקלדה בשתי ידיים. ישנן סטטיסטיקות לגבי מספר טעויות ההקלדה האמורות ליפול אצל קלדנים מיומנים, וזו אחת מהדרכים ללמוד את מיומנותם, בנוסף למספר התווים שהם מקלידים בשעה.

לעיתים מצורפת לספר רשימת תיקוני טעויות (אראטה), המנחה את הקורא בעניין טעויות (חלקן טעויות דפוס) שראוי לתקן קודם קריאת הספר.

יישום מחשב

יישום מחשב (אַפְּלִיקַצְיָה, מאנגלית: Application software), הוא סוג של תוכנת מחשב אשר מנצל את יכולות המחשב ישירות לביצוע משימות אותן המשתמש מבקש לבצע.

ישומי מחשב שונים במהותם מ"תוכנות מערכת", המשמשות להפעלה ולניהול של מערכות מחשב ורשתות, ומכלי תכנות כמו מהדרים ומקשרים, בהם משתמשים כדי לתרגם ולשלב קוד מקור וספריות של תוכנת מחשב לתוך קובצי הרצה. יישומי המחשב יכולים להיות בעלי מטרה כללית (עיבוד תמלילים, דפדפני רשת, גיליון אלקטרוני, נגן מדיה וכדומה) או בעלי מטרה ספציפית (ניהול חשבונות, ניהול לוח זמנים, וכדומה).

מספר יישומי מחשב אשר נמכרים ביחד בחבילת אחת, מכונים "חבילת יישומים". Microsoft Office, ליברה אופיס, ו-IWork, אשר כל אחת מכילה מעבד תמלילים, גיליון אלקטרוני, ועוד מספר יישומים אחרים, הן דוגמאות טיפוסית לחבילות יישומים. ליישומים השונים בחבילת היישומים יש בדרך כלל ממשק משתמש אשר יהיה בעל מראה אחיד בכל התוכנות כדי להקל על המשתמש ללמוד כיצד להשתמש בכל אחד מן היישומים. לעיתים קרובות היישומים עשויים להיות בעלי יכולת לקיים אינטראקציה ביניהם בדרכים אשר יכולות להועיל למשתמש. לדוגמה, גיליון אלקטרוני יוכל להיות מוטמע בתוך מסמך של מעבד תמלילים, אף על פי שהוא נוצר ביישום גיליון אלקטרוני נפרד.

בסוגים שונים של מערכות משובצות מחשב (embedded systems), יישומי המחשב ומערכות ההפעלה בנויות בצורה כזאת שהמשתמשים לא יוכלו להבחין ביניהם - כגון תוכנות אשר משמשות להפעלת מכשירי וידאו טייפ ונגני DVD.

כונן גוגל

כונן גוגל (או גוגל דרייב, מאנגלית: Google Drive) הוא שירות אחסון קבצים וסנכרונם למחשב האישי ולמכשירים ניידים. גוגל דרייב מרחיב את Google Docs, והם מרכיבים יחד מערכת משולבת. רכיב Google Docs מאפשר לשמור, לפתוח ולנהל בחינם מסמכים, גיליונות אלקטרוניים ומצגות באינטרנט – כתחליף לתוכנות אופיס של מיקרוסופט. נכון לשנת 2014, גוגל מציעה למשתמשי כונן גוגל נפח אחסון חינמי של 15GB (נפח הגדול מזה של המתחרה העיקרית שלה בתחום, Dropbox, אך לאחרונה יש אפשרויות חינמיות להגדלת נפח האחסון). ניתן לשלם עבור נפח אחסון נוסף.

כונן גוגל הוצג לקהל לראשונה על ידי גוגל ב-24 באפריל 2012. השירות מרחיב את Google Docs, שירות שמיזג את שירותי Writely ו-Spreadsheets ב-10 באוקטובר 2006 למוצר אחד.

יתרון מרכזי בשירות הוא האפשרות לערוך מסמך על ידי כמה משתמשים בו-זמנית. בין השאר השירות כולל את האפשרויות הבאות: שיתוף תוכן עם אחרים, הוספה של תגובות, ועריכה של קבצים קיימים. כמו כן השירות מנצל את יכולות החיפוש המתקדמות של גוגל לשם איתור מסמכים, ויכול לחפש על פי מילים הכתובות בתוך המסמכים עצמם.

כמו רוב השירותים של גוגל, כונן גוגל יהיה מקושר לשירותים האחרים של גוגל. כך, למשל, יהיה אפשר לפרסם תמונת מהכונן ישירות אל הרשת החברתית של גוגל, Google+, ולצרף מסמכים ישירות ל-Gmail.

מחברת

מחברת היא אוסף דפי נייר הכרוכים ביחד לצורך כתיבה בהם. המחברת משמשת בעיקר תלמידים בבית ספר, אך גם לצרכים משרדיים, וכותבים בה בכתב יד באמצעות מכשירי כתיבה. בעבר נעשה בה שימוש נרחב בתחומים רבים ומגוונים בחיי היום-יום, אך עם חדירת המחשב והמדפסת לכל תחומי החיים, מתמעט בה השימוש.

מחשב כף יד

מחשב כף יד (באנגלית: Personal digital assistant, ובראשי תיבות: PDA; בתרגום חופשי: עזר דיגיטלי אישי) הוא מחשב בעל מסך מגע בגודל קטן של כף יד. בתחילה נועדו מחשבי כף היד לשמש מעין יומן וספר טלפונים ובהמשך הורחב השימוש לפעולות רבות נוספות. כיום מחשבי כף יד מוחלפים

בסמארטפונים שכוללים את כל התכונות

שלהם והם למעשה מחשבי כף יד מודרניים אך בדרך כלל ללא מקלדת פיזית ובעלי מערכת הפעלה חדשה יותר- אנדרואיד או windows phone .

מחשב כף יד טיפוסי כולל יכולות זיהוי כתב יד בסיסיות, שעון, יומן, לוח שנה, ספר טלפונים, רשימת מטלות, מעבד תמלילים בסיסי, מחשבון, אלבום תמונות ויכולת סינכרון בין המכשיר למחשב אישי. הסינכרון עם המחשב האישי מתבצע באמצעות כבל USB, או באמצעות התקני תקשורת אלחוטית (תת-אדום, Bluetooth או Wi-Fi). טלפונים חכמים ("סמארטפונים") כוללים תכונות ממחשבי כף יד ותקשורת סלולרית, הכוללת שיחות וגלישה באינטרנט.

מיקרוסופט וורד

וורד הוא מעבד תמלילים נפוץ של חברת מיקרוסופט, הנמכר היום בעיקר כחלק מחבילת מיקרוסופט אופיס.

עורך טקסט

עורך טקסט היא תוכנה המיועדת לעריכת קובצי טקסט. עורכי טקסט פשוטים שונים ממעבדי תמלילים (כגון Microsoft Word) בהיותם יכולים להציג תוכן כל קובץ, ובהיותם מעוטי יכולות ברמת עיצוב התוכן. אי אפשר, לדוגמה, להוסיף בהם לתמליל תמונות, שרטוטים, תמליל אוטומטי וכדומה.

יתרונם של עורכי הטקסט על מעבדי התמלילים הוא בצריכה נמוכה של משאבי מחשב ובמחירם הנמוך. ביחס לכלל תוכנות עריכת הטקסט קיימות תוכנות קלות יחסית ובעלות פונקציות מועטות (כגון פנקס רשימות ו-Leafpad), ישנם עורכים מתקדמים מעט יותר כמו Notepad++ ומאידך, קיימות תוכנות מרובות אפשרויות וכבדות יותר, שההבדל בינן לבין מעבד תמלילים אינו ברור.

עורכי הטקסט באים בדרך כלל כחלק מהתוכנות הבאות עם מערכת ההפעלה. לעיתים באות תוכנות אלו כחלק מחבילות תוכנה המיועדות לטיפול בקוד המקור של שפות תכנות. ניתן גם לשנות הגדרות תוכנה באמצעות שימוש בעורך טקסט.

תוכנה

תוכנה היא הוראת מחשב. התכנה מורכבת מאוסף מאורגן של תוכניות מחשב המשרתות כולן יישום מסוים. באמצעות התוכנה המחשב מספק את שירותיו למשתמשים בו. תוכנה היא בדרך כלל תוצר של פרויקט תוכנה שמתוכנן על פי מתודולוגיות שונות בהנדסת תוכנה.

תמליל אוטומטי

תמליל אוטומטי הוא קטע תמליל באורך משתנה, מוכן וזמין מראש בזיכרון המחשב ומוצע כתוספת למסמך עבור מי שמחבר אותו, על ידי תוכנת מחשב (כגון מעבד תמלילים), בזמן חיבורו או עריכתו. קטע התמליל עשוי להיות באורך של אותיות בודדות עד פסקאות אחדות, והוא נבחר על ידי המשתמש מתוך תפריט, מוצע על ידי תוכנת המחשב לאחר הקלדת רצף מילים או אותיות מסוים, כך שהוספתו דורשת רק אישור מהיר בלחיצת כפתור מצד המשתמש (חיזוי תמליל / חיזוי מילים), או אפילו מתווסף באופן אוטומטי לחלוטין למסמך (השלמת תמליל / השלמת מילים).

תמליל אוטומטי חוסך מזמנם של אנשים, שמקלידים מסמכים רבים בעלי תוכן דומה, או משמש כאביזר טכנולוגיה מסייעת, המשפר את תפקוד ההקלדה של אנשים עם לקות. לקות כזו יכולה להיות לקות תנועה, המאטה את קצב ההקלדה או הופכת אותה למעייפת או כואבת, דיסגרפיה – הפרעה קוגניטיבית המתבטאת בטעויות איות תדירות או חוזרות ונשנות, או לקות דיבור שבגללה המשתמש נצרך להיעזר במחשב כאביזר תקשורת תומכת וחליפית ודורשת ממנו להקליד במהירות דומה למהירות דיבור כדי להיות מובן לזולתו.

דוגמאות לתוכנות, תת-תוכנות (מודולים) וחומרות המציעות תמליל אוטומטי:[דרושה הבהרה]

Microsoft Word

SoothSayer 4

קורצוויל 3000

iPhone

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.