מע'אר

מֻעָ'ארערבית: المغار - אַלְמֻעָ'אר, באלפבית פונטי בינלאומי: /almuɣa:r/, בעברית נכתב לעיתים "מראר" או "מגאר") היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1956‏[3]. מע'אר שוכנת מזרחית לכרמיאל על הגבול בין הגליל התחתון לגליל העליון. במזרח מע'אר נמצאת שכונת מנסורה, שהייתה בעבר כפר נפרד. במע'אר מתגוררים כיום דרוזים, ערבים נוצרים ומוסלמים.

מע'אר
PikiWiki Israel 29762 Maghar Village
שם בערבית المغار
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה פריד גאנם
גובה ממוצע[1] ‎148‏ מטר
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 22,609 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎94
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎1.6%‏ בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 1,074 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎164
תחום שיפוט[2] 20,760 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎77
(למפת הגליל העליון רגילה)
Upper galil
 
מע'אר
מע'אר
32°53′14″N 35°24′44″E / 32.8873172590092°N 35.41230186491°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
2 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3991
    - דירוג מדד ג'יני
‎133
פרופיל מע'אר נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

היסטוריה

מע'אר הוא יישוב עתיק. הרומאים קראו לו "זאר". ייתכן כי זהו הכפר שנקרא בתקופה הרומאית ובתקופה הביזנטית "מעריה" - מקום מגוריה של משפחת הכוהנים בילגה. יש האומרים כי השם "מע'אר" מקורו במילה "מערה", בשל המערות הרבות שביישוב[דרושה הבהרה]. בשכונת מנסורה נמצאו עתיקות. בשנת 1852 היוו הדרוזים שני שלישים מהתושבים והשליש הנותר היו נוצרים ומוסלמים. התושבים במע'אר התפרנסו לכל אורך ההיסטוריה ממטעי הזיתים ומענפי חקלאות אחרים. לאורך ההיסטוריה נודע השמן של מע'אר כשמן משובח ביותר. מערות ישנות וחפירות בסלעים שימשו לייצור יין ושמן.

לפי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל שערכו רשויות המנדט נאמדה אוכלוסיית הכפר ב-2,140 נפשות ושטחו השתרע על פני 55,583 דונמים (מתוכם 9,992 דונמים של שטחים ציבוריים). האומדן כלל גם את האוכלוסייה והשטח של הכפר הסמוך אל-מנסורה.

בשנת 1956 הוכרזה מע'אר כמועצה מקומית וראשי המועצה המקומית בעיירה מאז ועד היום היו מבני העדה הדרוזית, עדת הרוב. בעת הקמת המועצה הועמד בראשה הדרוזי נימר עראיידה. בבחירות שהתקיימו לאחר מכן זכה עראיידה, והוא כיהן עד סוף 1965. הבחירות לראש המועצה המקומית מונעות בעיקר על פי השתייכות חמולתית. הפיצול ביישוב בלט בבחירות בנובמבר 1965, התמודדו 19 רשימות ואף אחת מהן לא עברה את אחוז החסימה[4].

חיי היום־יום בין בני העדות השונות ביישוב מתנהלים לרוב על מי מנוחות, אך לפעמים ניצתות מריבות ומהומות בין בני הנוער על רקע עדתי. ברוב המקרים מתערבים המכובדים ביישוב למניעת מקרים אלה. במרץ 2005 התלקחו ביישוב מהומות קשות שבהן השחיתו צעירים דרוזים רכוש של נוצרים[5]. חלק גדול מהצעירים הדרוזים מפנה אצבע מאשימה במצבם הכלכלי הקשה אל המדינה, וחלק אחר מאשים את ההנהגה המקומית וראשי המועצות על שלא פעלו עד היום לקידום עניין הצעירים ביישוב[דרוש מקור].

במלחמת לבנון השנייה ספג היישוב מספר פגיעות של רקטות חזבאללה. בהתקפות אלה נהרגו שתי נשים.

אוכלוסייה

בשנת 1965 מנתה אוכלוסיית היישוב כ-4,500 תושבים, שני שלישים דרוזים ושליש נוצרים ומוסלמים[3]. אחוז הדרוזים ביישוב לעומת הנוצרים והמוסלמים נמצא בירידה מתמדת. רבים מבני מע'אר הדרוזים משרתים בשירות חובה בצה"ל, ומתגוררים בה קצינים בכירים בצה"ל ובכוחות המשטרה בעבר ובהווה.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים במע'אר 22,609 תושבים (מקום 94 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למע'אר דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 75.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 5,963 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[6]

נכון ל-2016, במע'אר מתגוררות כיום שלוש קבוצות אתניות דוברות-ערבית: דרוזים (כ-50% מהאוכלוסייה), ערבים-נוצרים (כ-25% מהאוכלוסייה) וערבים-מוסלמים (כ-25% מהאוכלוסייה).

מוסדות

יש במע'אר 6 בתי ספר יסודיים, שתי חטיבות ביניים ושני תיכונים. בבתי הספר לומדים יחד בני כל הדתות, בנים ובנות יחד, קיים מפתן אחד ובית ספר לחינוך מיוחד, מתנ"ס עם שלוחה בבית הספר היסודי א ובנוסף לאשכול פיס.

בשטח המועצה המקומית מע'אר קיימים שני מגרשי כדורגל, אחד בשכונה הצפונית ואחד בשכונה המערבית, וכן אולם ספורט שנמצא בשכונת אלמנסורה.

יש כנסייה אחת לנוצרים, 3 מסגדים למוסלמיים ו-2 בתי תפילה לדרוזים.

שכונות

  • מנסורה - שכונה דרוזית ותיקה במזרח היישוב הכוללת שכונה חדשה של חיילים משוחררים
  • שכונה דרוזית במערב
  • שכונה מוסלמית בצפון
  • שכונה נוצרית בדרום
  • שכונת ראס אלכאביה
  • שכונת לחריק- בשכונה המערבית
  • שכונת אלגמשה

אקלים

מע'אר שוכן בגובה 37 עד 400 מטר מעל פני הים. אקלימו של היישוב מושפע מקרבתו לשבר הסורי-אפריקני ונחשב לאקלים חם יחסית בצפון הארץ[דרוש מקור]. בקיץ חם מאוד, עם אחוזי לחות גבוהים המושפעים מהכנרת, ובחורף יחסית נעים ולא קר מדי. ממוצע הטמפרטורות נע בין 33–35 בשעות היום 25–27 בשעות הלילה. ובחורף נע בין 16–19 בשעות היום 12–14 בשעות הלילה .

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ 3.0 3.1 יואל דר, כפר מרר - 19 רשימות ואף אחד לא נבחר, דבר, 12 בנובמבר 1965
  4. ^ יואל דר, יש קולות - אבל אין מקומות במועצה, דבר, 8 בנובמבר 1965
  5. ^ שרון רופא-אופיר, סולחה בין הדרוזים לנוצרים במע'ר, באתר ynet, 18.05.05, 20:33
  6. ^ פרופיל מע'אר באתר הלמ"ס
אוולין דה רוטשילד

אוולין דה רוטשילד (Evelyn Achille de Rothschild;‏ 6 בינואר 1886, לונדון – 17 בנובמבר 1917, קהיר) היה קצין יהודי-בריטי, נצר למשפחת רוטשילד. נפל בקרב על גבעות מֻע'אר במערכה על ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. קבור בבית העלמין הישן של ראשון לציון.

גבעה

גבעה היא תצורת נוף המתנשאת לגובה מועט יחסית מעל סביבתה. הר נחשב לצורת נוף גבוהה יותר מאשר גבעה, אך ההבדל ביניהם אינו מוגדר בצורה חד משמעית.

גבעות מע'אר

גבעות מע'אר הן גבעות כורכר בשפלה, בין הערים יבנה, רחובות וגדרה ומדרום לגבעת ברנר עד נחל שורק. גובהן המקסימלי הוא 94 מטרים מעל לפני הים, וגובהן מעל פני השטח הוא כ-40 מטרים.

הגבעות הן הרכס הרביעי והאחרון מבין רכסי הכורכר שבמישור החוף הדרומי. בראש אחת הגבעות נמצאות בריכות לאגירת מים שנבנו על ידי חברת מקורות, כחלק מקו המים ירקון-נגב שהוקם בין השנים 1952 ל-1955.

יש המזהים בגבעות מע'אר את הר הבעלה, הנזכר כגבול נחלת שבט יהודה שבו שכנה בעלת, עיר בנחלת שבט דן. בגבעות נמצאו חרסים מהתקופה הכלכוליתית וגם מערות קבורה מתקופת הברונזה התיכונה ומהתקופה הרומית והביזנטית.

ב-13 בנובמבר 1917, כחלק מקרבות במלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל, התחולל ברכס הגבעות הקרב על גבעות מע'אר, קרב קשה בין כוחות הצבא הבריטי ובין הצבא העות'מאני. הכוחות הבריטים שהיו בדרכם לרמלה נתקלו בכוחות העות'מאניים שתפסו עמדות ברכס ובכפרים הסמוכים זרנוגה וקוביבה. בסיומו של הקרב הגיעו הכוחות הבריטיים לוואדי צארר והשתלטו על צומת הרכבות המרכזית לדרום ארץ ישראל, ובכך חרצו את גורל המערכה בדרום הארץ. הכוחות העות'מאניים שנסוגו, איבדו בקרב מאות חיילים וכאלף נפלו בשבי הבריטים. הבריטים איבדו כ-500 חיילים.

בשוליים הדרום מזרחיים של הרכס שכן כפר ערבי בשם אלמע'אר (המערות), ששמן של הגבעות נגזר ממנו. בתאריך 15 במאי 1948, במהלך מלחמת העצמאות, הכפר נכבש על ידי צה"ל וננטש מתושביו. לאחר המלחמה הפך בסיס תל נוף בקרבתן לבסיס מרכזי לאימון חטיבת הצנחנים. משום כך נחנכה במקום ב-1960 אנדרטת הצנחנים. על גבעה סמוכה נמצאת אנדרטה נוספת לזכר חללי הצנחנים שנפלו בקרב במעבר המיתלה במבצע קדש.

כיום מוכרז חלק מהרכס כגן לאומי והוא מתוחזק על ידי רשות הטבע והגנים.

הגליל המערבי

הגליל המערבי הוא אזור גאוגרפי בצפון-מערב מדינת ישראל, שהוא חלק מאזור הגליל. הגליל המערבי משתרע מראש הנקרה בצפון ועד לנחל קישון, עמק זבולון, הר הכרמל ובקעת בית נטופה בדרום, כך שהוא כולל את החלק המערבי של הגליל העליון ובמובן הרחב, גם חלק מהתחתון, וחופף עם רוב נפת עכו שבמחוז הצפון. בדרך כלל, אזור הקריות לא משויך לגליל המערבי או לגליל בכלל. במובן מצומצם הגליל המערבי מתייחס רק לחלק המישורי ממערב לגליל העליון, הנקרא גם [מישור] חוף הגליל.

האזור מגוון מבחינת נוף וכולל חוף ים מפורץ, הרים גבוהים ונחלים החורצים את ההרים לרוחבם ויוצרים עמקים. באזור נותרו שרידי חורש ים תיכוני, בו חיים חזירי בר וציפורים.

באזור פועלת המכללה האקדמית גליל מערבי, כחלק מאוניברסיטת בר-אילן. המכללה ממוקמת בקצה העיר עכו, סמוך למושב בוסתן הגליל.

את תושבי הגליל המערבי משרת מרכז רפואי נהריה (המרכז הרפואי לגליל, שנקרא בעבר "בית חולים לגליל המערבי – נהריה"), הממוקם בנהריה.

הקרב על גבעות מע'אר

הקרב על גבעות מֻע'אר (בערבית: المُغار) נערך ב-13 בנובמבר 1917 כחלק מהמערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. הקרב התחולל באזור גבעות מע'אר, גבעות הכורכר עליהן שכן הכפר הערבי מע'אר בין גדרה ורחובות. הקרב התנהל בין כוחות חיל המשלוח המצרי של הצבא הבריטי ובין הצבא העות'מאני הנסוג צפונה. בסיומו של הקרב הגיעו הכוחות הבריטיים לוואדי צראר והשתלטו על צומת הרכבות המרכזי לדרום ארץ ישראל ובכך לא רק שחרצו את גורל המערכה בדרום הארץ אלא ניתקו את הקשר המסילתי העות'מאני בין מישור החוף, השפלה וירושלים ובין שני הגייסות העות'מאניים הלוחמים בארץ ישראל – הארמייה ה-8 במישור החוף והשפלה והארמייה ה-7 בהרי ירושלים.

סוברים כי הקרבות שהתחוללו בין 6 לבין 16 בנובמבר 1917 – קרב מעא'ר, קרב עיון קרא ולטרון ונפילת יפו ורמלה ללא קרב – היו קרבות נסיגה והשהייה של הגייסות העות'מאניים ובעלי בריתם הגרמנים ונועדו לעכב את התקדמות חיל המשלוח הבריטי במטרה לחלץ כמה שיותר כוחות ולהסיג אותם לקו הגנה צפוני סביב ירושלים ובשטחים שמצפון לירקון. מטרה זו הושגה על ידיהם במידה רבה.

הכוחות הבריטיים המשיכו להתקדם בגזרת החוף וב-16 בנובמבר 1917 נכבשו יפו ושכונתה הצפונית תל אביב והצבא הבריטי התייצב על גדות נחל הירקון. חלק מהכוח הבריטי החל לנוע מזרחה בכיוון ירושלים ולאחר לחימה קשה באזור נבי סמואל כבש אותה ב-9 בדצמבר 1917.

מד התנגדות

מד התנגדות (אוהם-מטר) הוא מכשיר מדידה חשמלי באמצעותו ניתן למדוד את שיעור התנגדותו של הרכיב הנבדק למעבר זרם חשמלי דרכו. מכשיר המדידה נותן את הקריאה ביחידות אוהם (או כפולותיו), ומכאן שמו. מד התנגדות מכונה לעיתים מגר (על שמה של Megger Group Limited, חברה מובילה ליצור מדי התנגדות). אוהם-מטר הוא בעל התנגדות חשמלית גבוהה ואמור לשמש כנתק במעגל, ולכן יחובר במקביל לרכיב שאת התנגדותו רוצים למדוד.

המכשיר פועל בהסתמך על הגדרת ההתנגדות החשמלית , לפיה במתח חשמלי V נתון, תהיה עוצמת הזרם החשמלי I ביחס הפוך להתנגדות החשמלית R. זהו חוק אוהם.

המכשיר הוא למעשה מד זרם (אמפרמטר) אשר לצורך מדידת התנגדות מצורפת אליו סוללה חשמלית כמקור מתח קבוע שעוצמתו ידועה. הסוללה מפעילה מפל מתח על הרכיב, והמכשיר מודד את הזרם העובר במעגל כתוצאה ממפל מתח זה, ומציג את תוצאת המדידה בסקלה אוהמית המציגה את ערכי ההתנגדות המחושבים לזרם הנמדד במתח הידוע.

בגלל היפוך היחס בין עוצמת הזרם למידת ההתנגדות, הסקלה של אוהם-מטר איננה ליניארית, כלומר המרחק בין שנתות המדידה בה הולך וקטן ככל שההתנגדות גדלה. קיימים מכשירי אוהם מטר בעלי תצוגה ספרתית הפותרת את אי-הנוחות הכרוכה בעבודה עם סקלת מחוג לא ליניארית.

מאחר שהמכשיר מכיל מד זרם מובנה, ניתן בקלות להתאימו מראש גם למדידת נתונים נוספים, כגון זרם, מתח, ורציפות חשמלית. מכשירים משולבים הכוללים מספר פונקציות כאלה מכונים "רב מודד" (מולטי מטר), והם קיימים הן בגרסה פשוטה עם סקלת מחוג, והן בגרסאות בעלות מערכת מדידה ותצוגה ספרתיות (רב מודד דיגיטלי).


מועצה מקומית

בישראל, מועצה מקומית היא רשות מקומית בעלת אופי עירוני בדרך כלל, שמספר התושבים המתגוררים ביישוב עליה היא אחראית, קטן מכדי להכריז עליה כעל עירייה.

חלק מן המועצות המקומיות החלו כיישוב כפרי במועצה אזורית, אך מספר תושביהן גדל עד שהוחלט להכריז עליהן כרשות עצמאית.

נכון ל-2017 ישנן בישראל 124 מועצות מקומיות.

הסמכות להכריז על מועצה מקומית כעל עירייה נתונה בידי שר הפנים, והוא מתחשב בעניין זה גם ברצון התושבים. רמת השרון, למשל, נשארה במעמד של מועצה מקומית שנים רבות לאחר שהייתה ראויה למעמד של עירייה. גם פרדס חנה-כרכור, מבשרת ציון, גדרה, ערערה, מע'אר, גן יבנה וזכרון יעקב נשארו במעמד של מועצה מקומית ולא הוכרזו כעיר על אף שהן מונות למעלה מ-20,000 תושבים, כדי לשמר להן את התדמית של מושבה קטנה.

לעומת זאת המועצות מטולה ויסוד המעלה כן מוגדרות כמועצות מקומיות למרות מספר תושביהן הקטן (פחות מ-2,000) כדי להעניק יחס מיוחד למושבות הוותיקות בישראל.

מחוז הצפון

מחוז הצפון הוא אחד מששת המחוזות במדינת ישראל. המחוז משתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד בקעת בית שאן ורמות מנשה בדרום. בירת המחוז היא נוף הגליל (נצרת עילית לשעבר), והעיר הגדולה ביותר בו היא נצרת. המחוז גובל ממערב בים התיכון, מצפון בלבנון, ממזרח בסוריה ובירדן ומדרום במרחב התפר של צפון יהודה ושומרון. גודלו של המחוז הצפוני הוא 4,473 קמ"ר. כמה מאתרי הפולחן והנופש המרכזיים בישראל, לרבות אלה שסביב ים כנרת והר חרמון, שוכנים בתחומי המחוז הצפוני. המחוז חופף פחות או יותר לאזור הגליל במובנו הרחב המקובל, בנוסף לאזור הגולן.

מנסור עבאס

מַנְסוּר עַבַּאס (בערבית: منصور عباس, תעתיק מדויק: מַנְצוּר עַבַּאס; נולד ב-22 באפריל 1974) הוא סגן יושב ראש הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית, ופוליטיקאי ערבי-ישראלי. הוא יושב ראש מפלגת רע"מ וחבר הכנסת מטעם רשימת רע"ם-בל"ד.

מע'אר (השפלה)

מֻעָ'אר (בערבית: المغار, תעתיק חופשי: מגאר/מראר) היה כפר ערבי מוסלמי ששכן על רכס גבעות כורכר, כ-4 ק"מ דרומית לרחובות. הכפר נכבש ונהרס במלחמת העצמאות על ידי חטיבת גבעתי.

מרדף פלשת

מרדף פלשת מתייחס לסדרה של קרבות שהתחוללו בין חיל המשלוח המצרי והצבא העות'מאני במהלך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. המרדף החל ב-7 בנובמבר 1917, מייד לאחר פריצת קו ההגנה הטורקי בקרב תל א-שריעה ובקרב עזה השלישי והסתיים ב-16 בנובמבר 1917 עם כיבוש יפו. הפעילות הצבאית התבצעה לרוחב כל החזית בין הרי יהודה, במזרח, וחופי הים התיכון, במערב, והפיקוד הבריטי שלח למערכה זו 3 דיוויזיות רכובות ו-2 דיוויזיות רגלים.

משמרת בילגה

משמרת בילגה (נקראה גם מעדיה[דרוש מקור]) הייתה אחת מכ"ד משמרות כהונה, ונודעה בכך שמבניה, המירו את דתם והתייוונו. לבני בילגה היו שאיפות ורצון להשתלט על הכהונה הגדולה כדי להשליט את ההתייוונות על ירושלים, ולהופכה לפוליס. המקום המזוהה עם מגורי משמרת בילגה, בעת מעבר משפחות הכהונה לגליל, הוא הכפר מע'אר.

נעים עריידי

נעים עריידי (בערבית: نعيم عرايدي; 2 באפריל 1950 - 2 באוקטובר 2015) היה פרופסור לספרות, משורר, מתרגם וסופר ישראלי. בן לעדה הדרוזית. כיהן כשגריר ישראל בנורווגיה.

נפת כנרת

נָפַת כִּנֶּרֶת (נקראת לעיתים נפת טבריה) היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. הנפה קרויה על שם הכנרת הנמצאת בשטחה.

שטח הנפה הוא 529 קמ"ר. ההתיישבות היהודית על גדות הכנרת החלה בעשור הראשון של המאה ה-20 ובה הוקם הקיבוץ הראשון בארץ ישראל, דגניה.

הנפה מחולקת לשני אזורים טבעיים: אזור כנרת 221 ואזור גליל תחתון מזרחי 222

סלמאן מצאלחה

סלמאן מצאלחה (בערבית: سلمان مصالحة; נולד ב-4 בנובמבר 1953) הוא משורר, מסאי, מתרגם ופובליציסט דרוזי-ישראלי, הכותב בערבית ובעברית.

עזאם עזאם

עזאם עזאם (בערבית: عزام عزام; נולד ב-28 בספטמבר 1962) הוא דרוזי-ישראלי, שהיה כלוא במצרים כ-8 שנים באשמת ריגול לטובת מדינת ישראל.

פסוטה

פַסוּטָה (בערבית: فسّوطه) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היישוב נמצא בגובה של 600 מטר מעל פני הים. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1965.

כל האוכלוסייה הם ערבים נוצרים המשתייכים לכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית.

פסוטה נושאת שם היישוב היהודי "מפשטה" מימי המשנה והתלמוד. לאחר המרד הגדול ברומאים וחורבן הבית השני שימשה "מפשטה" מושב למשפחת הכהנים חרים מכ"ד משמרות הכהונה הנזכרת בקינה של אלעזר הקליר. בחצר הכנסייה נתגלו שרידי בית כנסת.

קצרין

קַצְרִין היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, הממוקמת במרכזה של רמת הגולן, בגובה של 300 מטר (היישוב) עד 370 מטר (אזור תעשייה) מעל פני הים. שטח השיפוט של קצרין הוא 12,214 דונם. מדרומה של קצרין נמצאת שמורת יער יהודיה.

חוקרים משערים כי מקור השם "קצרין" הוא ביישוב קיסרין שהתקיים בתקופת התלמוד ברמת הגולן. שם היישוב נשתמר בכפר ערבי שהיה מצפון לקצרין. בתחומי פארק קצרין העתיקה.

תחנה מרכזית כרמיאל

תחנה מרכזית כרמיאל, אשר נמצאת בכניסה הראשית לעיר כרמיאל, מהווה חלק חשוב ממערך התחבורה הציבורית בצפון ישראל.

התחנה אשר קדמה לתחנה זו מוקמה בסמוך לקניון כיכר העיר במקום לא נוח מבחינת תנועת האוטובוסים ומבחינת הנוסעים. התחנה לא כללה שום שירות למעט קופה ומודיעין ולא כללה רציפים או ספסלים. התחנה יכלה לאכלס רק אוטובוס אחד אשר חסם נתיב תנועה.

בעקבות רצון לייעל את השירות ולהגדיל את כמות האוטובוסים העוברים בעיר, הוחלט להקים מסוף בכניסה לעיר אשר ישמש גם בתור תחנת "חנה וסע" ולכן הוקם מגרש חנייה גדול הצמוד לתחנה. עם הקמת המסוף החדש הוקמו בתוכו 5 רציפים עירוניים ו-9 רציפים בינעירוניים. המסוף אפשר לאוטובוס מגיע להיכנס למסוף לאסוף במהרה נוסעים ולהמשיך בנסיעתו בזמן מינימלי ובלא צורך להיכנס אל עומק העיר.

התחנה בכרמיאל היא תחנה חשובה בציר חיפה-עכו-צפת-קריית שמונה, אשר משמשת את כל הקווים אשר מתחילים נסיעתם בחיפה ועוצרים בעכו בדרכם לצפת, קריית שמונה, חצור הגלילית ושאר יישובי אצבע הגליל, כמו כן משמשת קווים אלו גם בכיוון ההפוך. כמות הקווים העוברים בתחנה אינה גדולה באופן כללי וכמות הקווים אשר מתחילים את נסיעתם מכרמיאל מועטה. בין הקווים אשר מתחילים מכרמיאל ניתן למנות יעדים כגון: חיפה, עכו, נהריה, טבריה, ירושלים, תל אביב ונצרת.

לצד התחנה נבנתה תחנת הרכבת כרמיאל שהגדילה את כמות הנוסעים העוברים בתחנה. עם תחילת פעילותה של תחנת הרכבת ב-20 בספטמבר 2017, הצטמצמה פעילותה של התחנה המרכזית ורוב הקווים העירוניים והבינעירוניים של התחנה המרכזית עברו לרציף גדול שנבנה בסמוך לכניסה לתחנת הרכבת.

לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 21.2%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 21%דרוזים: 57.8%אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.8%
גילאי 5 - 9 9.1%
גילאי 10 - 14 9.0%
גילאי 15 - 19 10.0%
גילאי 20 - 29 19.1%
גילאי 30 - 44 21.1%
גילאי 45 - 59 14.8%
גילאי 60 - 64 2.9%
גילאי 65 ומעלה 5.2%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 10
–  יסודיים 7
–  על-יסודיים 8
תלמידים 4,689
 –  יסודי 2,377
 –  על-יסודי 2,312
מספר כיתות 194
ממוצע תלמידים לכיתה 24.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז הצפון
נפות נפת רמת הגולןנפת צפתנפת עכונפת כנרתנפת יזרעאל
מפת מחוז הצפון
ערים בית שאןטבריהטמרהיקנעם עיליתכרמיאלמגדל העמקמעלות-תרשיחאנהריהנוף הגלילנצרתסח'ניןעכועפולהצפתקריית שמונהשפרעם
מועצות מקומיות אבו סנאןאכסאלאעבליןבועיינה-נוג'ידאתבוקעאתאביר אל-מכסורבית ג'ןבסמת טבעוןבענהג'דיידה-מכרג'וליסג'ש (גוש חלב)דבורייהדיר חנאדיר אל-אסדזרזירחורפישחצור הגליליתטובא-זנגרייהטורעאןיאנוח-ג'תיבנאליסוד המעלהיפיעירכאכאבולכאוכב אבו אל-היג'אכסרא-סמיעכעביה-טבאש-חג'אג'רהכפר ורדיםכפר יאסיףכפר כמאכפר כנאכפר מנדאכפר תבורמג'ד אל-כרוםמג'דל שמסמגדלמגדל תפןמזרעהמטולהמסעדה • מע'אר • מעיליאמשהדנחףסאג'ורע'ג'רעיילבוןעילוטעין מאהלעין קנייאעראבהפסוטהפקיעיןקצריןראמהראש פינהריינהרמת ישישבלי - אום אל-גנםשלומישעב
מועצות אזוריות אל-בטוףבוסתאן אל מרג'גולןהגלבועהגליל העליוןהגליל התחתוןמבואות החרמוןמגידומטה אשרמעלה יוסףמרום הגלילמשגבעמק הירדןעמק המעיינותעמק יזרעאל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.