מסכת עדיות

מַסֶּכֶת עֵדֻיּוֹת (נקראת גם 'בחירתא' או 'מסכת בחירתא') היא המסכת השביעית בסדר נזיקין במשנה. במסכת זו שמונה פרקים.

מסכת זו שונה מכל המסכתות האחרות במשנה מכיוון שהיא אינה עוסקת בנושא מרכזי אחד, אלא מובאות בה הלכות בעניינים שונים. מסכת עדויות נערכה וסודרה על ידי החכמים ב'כרם ביבנה' - בזמן שהסנהדרין שכנה ביבנה לאחר חורבן בית המקדש השני. גם סידור המשניות בתוך המסכת אינו לפי עניין או תוכן, אלא לפי שמות התנאים ששנו אותן או העידו עליהן. במסכת זו נמצאות כמה הלכות יסודיות וחשובות שנמסרו על ידי תלמידים מפי רבותיהם.

לפי הגמרא[1] כל המסכת נשנתה ביום שמינו את רבי אלעזר בן עזריה לנשיא במקום רבן גמליאל. למעשה, כל מקום שנאמר במשנה "בו ביום", פירושו: ביום שמינו את רבי אלעזר בן עזריה לנשיא בישיבה ביבנה. כל זמן שרבן גמליאל היה הנשיא, הוא היה מכריז ואומר: "כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו, אל ייכנס לבית המדרש", וכשנתמנה רבי אלעזר בן עזריה לנשיא, ניתנה רשות לכל התלמידים להיכנס לבית המדרש, ומתוך שרבו התלמידים, רב החידוד והפלפול, ולא הייתה הלכה תלויה בספק בבית המדרש.

למסכת עדויות יש תוספתא, אך אין לה תלמוד ירושלמי או בבלי.

רבי שלמה סיריליו ערך מעין גמרא על מסכת עדויות, שלוקטה מסוגיות שונות בבבלי ובירושלמי הנוגעות למסכת זו. ה"גמרא" בשלמותה[2] יצאה לאור לראשונה בשנת תשע"ד על ידי מכון אהבת שלום בעריכת הרב בצלאל דבליצקי.

מיקומה של המסכת בסדר נזיקין

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה לאחר שהסתיים הדיון על הדינים (במסכת נזיקין), הדיינים (במסכת סנהדרין) וכל מה שבסמכות הדיינים (גזירת מלקות ואכיפת שבועות) הגיע העת לעסוק בעדויות. וזאת מכיוון שרוב המסכת עוסקת בעדויות על הלכות, שהעידו עליהן אנשים ברורים נאמנים, ושעדותם ראוי לסמוך עליה. ושלב העדויות הוא אחד משלבי הדין. והטעם שמסכת זו נשנתה אחר מסכת שבועות הוא שבמסכת שבועות יש צורך בכל משפט (על מנת לאמת את העדויות), ו"ועדויות הם הודעת הדברים שהעידו בם לפני השופטים בעתים ידועים, וקיבלו אותם מהם".

פרקי המסכת

  1. שמאי אומר (ארבע עשר משניות[3])[4] בפרק זה מובאים כללי פסיקה יסודיים.
  2. רבי חנינא סגן הכהנים (עשר משניות).[5]
  3. כל המטמאין באוהל (שתים עשרה משניות).[6]
  4. אלו דברים (שתים עשרה משניות)[7] רשימת הלכות שבהן בית שמאי מקלים ובית הלל מחמירים, בניגוד לרגיל.
  5. רבי יהודה אומר (שבע משניות)[8] המשך נושא הפרק הקודם והמחלוקות בין החכמים לעקביא בן מהללאל.
  6. רבי יהודה בן בבא (שלוש משניות).
  7. העיד רבי יהושע (תשע משניות).
  8. העיד רבי יהושע בן בתירא (שבע משניות).

בסה"כ יש במסכת כ- 74 משניות.

פרשני המסכת

בין הפרשנים שכתבו פירוש למסכת זו נמנים הרמב"ם, הראב"ד, תוספות ר"ש משאנץ ר' עובדיה מברטנורא, ר' פנחס קהתי ועוד.

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ח, עמוד א'
  2. ^ חלק קטן מ"גמרא" זו יצא לאור בשנת תשס"ב על ידי מכון אופק עם תוספות הרא"ש על מסכת חגיגה
  3. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
  4. ^ פרק א'
  5. ^ פרק ב'
  6. ^ פרק ג'
  7. ^ פרק ד'
  8. ^ פרק ה'
בנימין זאב וולף בוסקוביץ

רבי בנימין זאב וולף בוסקוביץ (תק"ה 1745 בערך, בוסקוביצה, כיום בצ'כיה - י' בסיוון תקע"ח, 14 ביוני 1818, בוניהד, הונגריה) היה רב ופוסק בערים רבות בבוהמיה, מוראביה ובהונגריה שתחת שלטון האימפריה האוסטרית. נודע בחידושיו שנדפסו במהדורות התלמוד הבבלי ובספריו, המפורסם שבהם "סדר משנה".

גיהנום

לפי אמונה נפוצה בדתות השונות, גיהנום הוא המקום שאליו נשלחות לאחר המוות נשמותיהם של אלה שחטאו בחייהם, ובו הן סובלות ייסורים שונים, הכוללים לדוגמה שריפה באש, מכות וחבלות על ידי מלאכי חבלה ועוד. לגיהנום גרסאות שונות, המנוסחות בידי הדתות השונות, אך לכולן בסיס זהה: מקום נורא, לפי חלק מהן הוא שוכן מתחת לפני האדמה.

במקביל לאמונה בקיום הגיהנום מתקיימת אמונה בקיומו של גן עדן, אליו מגיעות נשמותיהם של צדיקים (כולל חוטאים שחזרו בתשובה).

היתר מאה רבנים

בהלכה היתר מאה רבנים הוא היתר לחרוג מתקנות חרם דרבינו גרשום, אם הסכימו על כך מאה רבנים. ההיתר נזכר בעיקר בקשר לחרם דרבינו גרשום, אולם יש שעשו בו שימוש גם עבור חרמים שאדם קבל על עצמו.

יוסי בן יועזר

יוסי בן יועזר איש צרדה (או יוסף בן יועזר) היה כהן מהעיר צרדה שבשומרון, ונשיא הסנהדרין הראשון בתקופת הזוגות. בן זוגו היה יוסי בן יוחנן איש ירושלים.

הוא למד אצל שמעון הצדיק ואנטיגנוס איש סוכו.

יוסי בן יועזר הוצא לצליבה על ידי היוונים.

במחלוקת הגדולה בתקופת הזוגות אודות הסמיכה ביום טוב מוזכר שמו כמצדד בדעה שלא לסמוך. בצירוף העובדה כי הוא הראשון לחלוק במחלוקת זו והמסורת כי זו המחלוקת הראשונה המתועדת בהלכה היהודית, נמצא שיוסי בן יועזר הוא הראשון לחלוק בתולדות ההלכה

המימרא הידועה ביותר שלו היא המוזכרת במסכת אבות: "יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה אוֹמֵר, יְהִי בֵיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם".

בנו היה נוהג שלא כשורה, ולכן הקדיש יוסי בן יועזר את נכסיו לבית המקדש. מסופר, שבנו מצא לאחר מכן מרגלית יקרה בתוך דג שקנה.

יחד עם יוסי בן יוחנן איש ירושלים גזר טומאה על ארץ העמים ועל כלי זכוכית.הקפדתו בדיני טומאה וטהרה זיכתה אותו בכינוי "חסיד שבכהונה". בעניינים אחרים מצא דרכים להקל, ונקרא "יוסי שריא" (יוסי המתיר).אחיינו של יוסי (בן אחותו) היה יקום איש צרורות - אלקימוס, הכהן הגדול המתייוון מתקופת מרד החשמונאים. אחיינו זה לבסוף חזר בתשובה..

לאחר מותם של יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן נאמר עליהם: "משמת יוסף בן יועזר איש צרידה ויוסף בן יוחנן איש ירושלים בטלו האשכולות - איש שהכל בו".

משנה

הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים. ישנן דעות שונות מתי החל ניסוח המשנה, אך מוסכם כי עריכתה וניסוחה הסופיים נעשו בסוף תקופת התנאים, בתחילת המאה השלישית לספירה, על ידי רבי יהודה הנשיא וחכמי דורו.

נטילת ידיים

נטילת ידיים היא מצוות טיהור הידיים באמצעות רחיצה במים. דיני נטילת ידיים נידונים במשנה במסכת ידיים. אין תלמוד בבלי על מסכת ידיים והעיסוק בה מפוזר במסכתות שונות. עם זאת, עיקר הדיון בנטילת ידיים מרוכז במסכת חולין מדף ק"ה עמוד א' ועד דף ק"ז עמוד ב'.

סעודה (הלכה)

ביהדות ישנם הלכות ומנהגים העוסקים בסעודה, שהיא ארוחה שאוכל בה לחם העשוי מחמשת מיני דגן בכמות של לפחות כזית.

ישנם זמנים או אירועים מסוימים שבהם ישנו חיוב מדאורייתא או מדרבנן לאכול סעודה שיש בה לחם (סעודת מצווה). לעיתים יש שמחשיבים גם ארוחה שאוכל בה עוגה מחמשת מיני דגן, כסעודה.

פפוס בן יהודה

פַּפּוּס בֶּן יְהוּדָה הוא דמות המוזכרת בספרות חז"ל. הוא נזכר כמי שנהג בקיצוניות, והיה נועל את אשתו בבית כדי שלא תזנה, מעשה שאחריתו עלתה בכי רע, ואילו במקום אחר נזכר כמי שהתנגד למסירות נפש ולהסתכנות למען לימוד התורה בעת גזרות השמד, וסופו שנאסר על ידי השלטון הרומאי.

עקב בעיות תיארוך העולה מן המקורות השונים, הוצע שהיו שני אישים שונים בשם פפוס בן יהודה, הראשון חי במאה הראשונה לספירה והשני במאה השנייה, אולם פיצול זה אינו מוסכם.

קורבן התמיד

קורבן תָּמִיד הוא קורבן עולה הבא כקורבן ציבור שהוקרב בבית המקדש פעמיים בכל יום: אחד בבוקר ואחד בין הערבים.

קורבנות התמיד מהווים פתיחה וסיום של המלאכה בבית המקדש: אין מקריבין קורבנות לפני תמיד של שחר ולא לאחר תמיד של בין הערביים.

רבי אלעזר בן עזריה

רבי אלעזר בן עזריה (ראב"ע), תנא בן הדור השלישי לתנאים. כיהן תקופה מסוימת כנשיא הסנהדרין מעל רבן גמליאל דיבנה. ידוע בייחוסו ככהן, דור עשירי לעזרא הסופר, דודו הוא התנא שמעון אחי עזריה, ובין צאצאיו נמנו רבי עזריה בן רבי אבטולס, ושלשלת ראשי ישיבת גאון יעקב לדורותם.

רבי יהודה בן בבא

רבי יהודה בן בבא היה תנא בדור השלישי, בתחילת המאה ה-2 לספירה. אחד מעשרת הרוגי מלכות.

רבי יוסי הכהן

רבי יוסֵי הכהן היה תנא שחי בשלהי המאה הראשונה לספירה, בן הדור השני של התנאים ותלמידו של רבן יוחנן בן זכאי.בענייני הלכה נמסרו דבריו במשנה רק פעם אחת (אולי משום חסידותו, ראו להלן), בתלמוד הבבלי נאמר עליו כי עסק במעשה מרכבה יחד עם רבי יהושע, וכי רבו, רבן יוחנן בן זכאי, שיבחו על כוחו בחכמת הנסתרבמשנה נאמר על אודותיו כי רבו ובני דורו כינוהו "חסיד". (בהתאם לכך יש שזיהו אותו עם רבי יוסי "קטנותא" שעליו נאמר במשנה שמשעה שמת פסקו חסידים). יש התולים בחסידותו את היעדרם של דברי הלכה משמו, שכן דרכם של חסידים הייתה לא להתבלט בתורתם. בתלמוד הבבלי נאמר על אודותיו כי "לא נמצא כתב ידו בידי גוי מעולם" משום הזהירות בהלכות שבת.מלבד זאת נזכר שמו בדברי חז"ל במספר הקשרים נוספים; בפרשנות המקראות - הוא מוזכר במקום אחד כמפרש פסוקים מוקשים בפני רבן גמליאל, בענייני מוסר - הוא מוזכר במקום אחר, בו הוא נשאל על ידי רבו, רבן יוחנן בן זכאי, "איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם?" ועל כך הוא משיב "שכן טוב", ועל השאלה ההפוכה; "איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם?" הוא משיב בהתאם: "שכן רע". וכן בניחום אבלים, כשמת בנו של רבן יוחנן בן זכאי.

רבי יקים איש חדיד

רבי יקים איש חדיד היה תנא בדור השלישי, אשר נזכר פעם אחת במשנה. מוצאו של רבי יקים, על פי שמו, הוא העיר חדיד שבשפלה.

רבי יקים העיד על ההלכה הבאה ביבנה, ביחד עם רבי יהושע בן חנניה:

"העיד רבי יהושוע ורבי יקים איש חדיד על קלל של חטאת שנתנו על גבי השרץ, שהוא טמא, שרבי אליעזר מטהר".

שעון שמש

שעון שמש הוא שעון, שמשתמש בתנועת הצל הנופל מעצם דק המוצב באור השמש כדי להציג את השעה המקורבת.

תל חדיד

תֵּל-חָדִיד הוא תל הנמצא מצָפון ליער בן שמן ולכביש 443 ודרומית לנחל נטוף. התל ממוקם בקו הגבעות הראשון מעל מישור החוף באזור בן שמן וממנו תצפית על כל גוש דן. שביל ישראל, קטע מס' 20, עובר בתל חדיד.

תנאים

תַּנָּאִים הוא כינוי לחכמי ישראל בתקופה שמימות אנשי כנסת הגדולה והזוגות ועד לחתימת המשנה, כלומר במאה ה-1 וה־2 במשך כ-160 שנה החל מתלמידי הלל ושמאי ועד לרבי יהודה הנשיא. רבים מהתנאים היו שותפים ביצירת המשנה. לאחר תקופת התנאים החלה תקופת האמוראים שהם היו חכמי הגמרא.

המילה תנא פירושה שנה, למד, כלומר למסור את התורה שבעל פה.

מסכתות ששה סדרי משנה
סדר זרעים ברכותפאהדמאיכלאייםשביעיתתרומותמעשרותמעשר שניחלהערלהביכורים
PikiWiki Israel 29371 Religion in Israel
סדר מועד שבתעירוביןפסחיםשקליםיומאסוכהביצהראש השנהתעניתמגילהמועד קטןחגיגה
סדר נשים יבמותכתובותנדריםנזירסוטהגיטיןקידושין
סדר נזיקין מסכת נזיקין (בבא קמאבבא מציעאבבא בתרא) • סנהדריןמכותשבועות • עדיות • עבודה זרהאבותהוריות
סדר קדשים זבחיםמנחותחוליןבכורותערכיןתמורהכריתותמעילהתמידמידותקינים
סדר טהרות כליםאהלותנגעיםפרהטהרותמקואותנידהמכשיריןזביםטבול יוםידייםעוקצים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.