מסכת סופרים

מסכת סופרים היא אחת מהמסכתות הקטנות - קובץ דינים ופסקי הלכות אנונימי העוסק בדיני כתיבת ספר תורה, מנהגי תפילה ודינים אחרים. מסכת סופרים נכתבה ככל הנראה בארץ ישראל בתקופת הגאונים במאה השמינית, ויש בה מנהגים והלכות שונים שאינם מוזכרים בתלמוד הבבלי.

המסכת נודעה בעיקר אצל ראשוני אשכנז, וחכמי ספרד לא הכירו אותה, עד לתקופת הרמב"ן שהכיר אותה מקשריו עם יהודי אשכנז. חלק מהראשונים והאחרונים שהכירו אותה ראו בה מקור מחייב, ואחרים לא סברו כך, כנראה על שום איחורה ביחס לתלמוד הבבלי, שנחשב ל"סוף הוראה"[1].

בדורות האחרונים התגלה כתב יד שבו נוסח שונה של מסכת סופרים, והיו שכינו אותו "מסכת ספר תורה".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו רא"ש הלכות ספר תורה (סימן יג), שכתב: "נראה עיקר דהירושלמי הוא עיקר כנגד מסכת סופרים, כי מסכת סופרים נתחבר בדורות האחרונים ולא הובא מדבריו בתלמוד". וראו ביד מלאכי (כללי שני התלמודים סימן יב) שהקשה על דבריו והוכיח ממסורת הש"ס שדברי מסכת סופרים צוטטו פעמים רבות בתלמוד. ובברכי יוסף (סימן תקפ"ב אות ז) דחה הוכחה זו בכך שמסכת סופרים מצטטת דברים שנאמרו בדורות קודמים מהתלמוד או ממסורות שהיו בידם.
1761

שנת 1761 היא השנה ה-61 במאה ה-18. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1761 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-11 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

19 במאי

19 במאי הוא היום ה-139 בשנה (140 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה, נשארו עוד 226 ימים.

אסנת

אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן הייתה אשת יוסף שניתנה לו על ידי פרעה, וילדה את ילדיו מנשה ואפרים במצרים. במדרשי חז"ל מובא שילדה את מנשה ואפרים בחודשים אדר ואייר. ספר בראשית אינו מוסר כמעט מידע על אודותיה, אך בספר יוסף ואסנת שבספרים החיצוניים היא הדמות הראשית.

חז"ל, פירשו, שאביה פוטי פרע כהן און הוא פוטיפר שר הטבחים, שהיה אדונו של יוסף והשליכו לבית הסוהר. והשתנה שמו מ"פוטיפר" ל"פוטיפרע" על ידי שהתאווה לקיים יחסים מיניים עם יוסף, ובעקבות כך הסתרס.

על פי כמה ממדרשי חז"ל, הייתה אסנת בתה של דינה בת יעקב שנולדה בעקבות מעשה שכם בן חמור, נשלחה עם קמע זהות למצרים, ואומצה על ידי פוטיפר, שהיה סריס ולא יכול היה להביא ילדים לעולם.

אריה לייב שפירא (וילנה)

הרב אריה לייב שפירא (מווילנה) (תס"ב, 1701 – ט"ו באייר תקכ"א, 19 במאי 1761) היה ספרא דדיינא בעיר וילנה שבליטא, אב"ד קהילת וילנה ומחבר "נחלת אריאל" ו"מעון אריות" על מסכת סופרים. דור עשרים לרש"י ואבי סבו של אריה לייב שפירא, ר' "ליבלי קובנר".

ברכת הלבנה

ברכת הלבנה (בנוסח אשכנז: קידוש לבנה) היא ברכה מיוחדת הנאמרת בחציו הראשון של החודש העברי, אל מול פני הלבנה ההולכת וגדלה בתקופה זו של החודש. נוהגים להוסיף אחרי הברכה פרקי תהילים וטקסטים אחרים.

דניאל גולדשמידט

ארנסט דניאל גולדשמידט (בלועזית: Ernst Daniel Goldschmidt;‏ כ"ב בכסלו תרנ"ו, 9 בדצמבר 1895 – ו' בטבת תשל"ג, 10 בדצמבר 1972) היה חוקר ופרשן תפילה ופיוט; הגיה, ערך והוציא לאור מהדורות ביקורתיות ומדעיות של סידורים ומחזורי תפילה, לפי מנהגי הקהילות והעדות השונות. חיבר את הספר "הגדה של פסח, מקורותיה ותולדותיה במשך הדורות" והיה אחד המגיהים של תנ"ך קורן.

הנרות הללו

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ הוא תפילה שנהוג לומר או לשיר מיד לאחר הדלקת נרות חנוכה. התפילה תוקנה כנראה בתקופת הגאונים, ומופיעה לראשונה במסכת סופרים.

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה; בליטאית: Vilnius, להאזנה (מידע • עזרה); ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא בירתה של ליטא. על פי נתונים רשמיים משנת 2006, מספר התושבים הוא כ-554,000. מתוכם 58.2% ליטאים, 19.8% פולנים, 19.2% רוסים, 4.8% בלארוסים ו-3.3% בני לאומים אחרים.

וילנה היא העיר הגדולה ביותר בליטא ומהווה מרכז פוליטי, חינוכי, כלכלי ותרבותי של המדינה.

ט"ו באייר

ט"ו באייר הוא היום החמישה עשר בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום החמישה עשר בחודש השני

למניין החודשים מניסן. ט"ו באייר לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

מכשפה

מכשפה היא אישה העוסקת בכישוף. לפי אמונות עממיות, למכשפה כוחות מאגיים והיא משתמשת בהם בדרך כלל כדי להזיק לבני אדם. לעיתים היא יוצרת בריתות עם שדים ועם השטן. במהלך ההיסטוריה נרדפו נשים רבות בחשד לכישוף. נשים מכשפות מהוות מוטיב שכיח באגדות עם.

מנהג (יהדות)

בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא שם כולל להנהגות נפוצות בין היהודים. המנהג יכול להיות כתוספת למצווה, כסייג וגדר שלא להיכשל בעבירה, וכהנהגה הקשורה להלכות מסוימות, גם כשאין לה משמעות הלכתית מצד עצמה.

ישנם מנהגים שנתקבלו ונהוגים בכל תפוצות ישראל, ויש מנהגים שנתקבלו רק על חוג או קהילה מסוימת.

מסכת

מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.

מסכת גרים

מסכת גרים היא חיבור הנמנה עם המסכתות הקטנות. המסכת מכילה ארבעה פרקים העוסקים בדיני גירות וגרים בנושאים שונים, כגון דרכי הגיור וכדומה.

מסכתות קטנות

מסכתות קטנות הן קבוצת חיבורים הערוכים בסגנון המשנה. הן נחשבות בדרך כלל כברייתות (כלומר ספרות ששייכת לתקופת התנאים), אולם חלקן נכתב בתקופות מאוחרות יותר. המסכתות הקטנות נבדלות מן התוספתא בכך שחלק מהן מאוחרות - מאות שישית עד שמינית, ובכך שבניגוד לתוספתא - רובן אינן ערוכות לפי סדר המסכתות במשנה.

המסכתות הקטנות נדפסות בדרך כלל בסוף סדר נזיקין במהדורות של התלמוד הבבלי. בשמונה הראשונות יש חומר מקורי רב שאיננו מופיע במקומות אחרים בספרות חז"ל, ובשבע האחרונות ישנו בעיקר ליקוט ממקומות אחרים.

על המסכתות הקטנות לא נכתבו הרבה פרושים. בין השאר הרב חיים קנייבסקי הוציא ביאור על רוב ככול המסכתות.

עשרת ימי תשובה

עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, המוקדשים ביהדות לעשיית תשובה. היום הראשון בעשרת ימי תשובה הוא ראש השנה, הנקרא בתנ"ך "יום תרועה". היום העשירי והאחרון בעשרת ימי תשובה הוא יום הכיפורים עצמו, החל בי' בתשרי.

שם נוסף לימים אלו הוא בין כֶּסֶה לעשור, על פי הפסוק בתהילים (ספר תהלים, פרק פ"א, פסוק ד') "תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגנו". על פי המדרש, ראש השנה מכונה "כסה" מלשון המילה "כיסוי", מכיוון שבניגוד לרוב החגים הוא מצוין בתחילת החודש, ביום שבו הירח אינו נראה כלל (מכוסה), ויום הכיפורים מכונה "עשור", שכן הוא חל בעשירי לחודש תשרי.

שמיני עצרת

שמיני עצרת הוא חג מקראי החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות. הוא מתקיים אמנם בסמיכות לסוכות, אך נחשב כחג נפרד. שמיני עצרת הוא יום טוב ומצווה מהתורה לשבות בו ממלאכה, מלבד מלאכת אוכל נפש.

בארץ ישראל חל באותו יום גם חג שמחת תורה, וזהו השם הפופולרי והמוכר יותר ליום זה, אולם אין מדובר באותו החג; שמיני עצרת הוא חג מקראי, ואילו שמחת תורה נקבע רק בימי הגאונים. בארצות חו"ל, שבהן נהוג יום טוב שני של גלויות בחגים דאורייתא, ההבחנה בין החגים ברורה: היום שלאחר חג הסוכות (כ"ב בתשרי) הוא שמיני עצרת, וביום טוב השני שנוסף לו למחרת חוגגים את שמחת תורה.

שער הרחמים

שער הרחמים הוא אחד משערי ירושלים, הנמצא בצדה המזרחי של חומת ירושלים, בחלק החומה המהווה גם את החומה המזרחית של הר הבית. הוא מורכב למעשה משני פתחים, החסומים כיום בלבנים. שמו של הפתח הצפוני שער התשובה ושל הדרומי שער הרחמים. שער הרחמים היה היחיד מבין שערי החומה שמוביל ישירות להר הבית.

בבית השער פועל כיום בית תפילה ולימוד מוסלמי. הכניסה למבנה השער היא דרך הר הבית בלבד. מעל השער ניצבת עמדה של משטרת ישראל.

תהילים ק"ל

תהילים ק"ל הוא המזמור ה-130 בספר תהילים. עיקר המזמור הוא תפילה ותחינה לה' שיסלח לעמו ובקשה שיפדה אותם מכל צרה. המזמור הוא היחיד מבין המזמורים שנמצאים בקובץ שירי המעלות העוסק בחטאי עם ישראל ואינו עוסק בחטאי הגויים.

תענית אסתר

בהלכה, תענית אסתר היא יום תענית הנהוג בי"ג באדר, ערב חג הפורים (ברוב השנים, במיעוט השנים בו חל פורים ביום ראשון חלה התענית בי"א באדר).

לתענית זו תוקף של מנהג, ובשונה מצומות ישראל האחרים, איננה מוזכרת בגמרא, אלא רק במקורות מאוחרים יותר מימי הגאונים על כן גדריה קלים יותר מהצומות האחרים.

מסכתות קטנות
אבות דרבי נתן • מסכת סופרים • אבל רבתימסכת כלהמסכת כלה רבתידרך ארץ רבהדרך ארץ זוטאמסכת עבדיםמסכת גריםמסכת כותים • מסכת ספר תורה • מסכת מזוזה • מסכת תפילין • מסכת ציצית

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.