מסכת נידה

מסכת נידה היא המסכת השביעית בסדר טהרות שבמשנה, ויש בה עשרה פרקים.

המסכת עוסקת בעיקרה בטומאת נידה המופיעה בתורה, ובאופן ההיטהרות מטומאה זו. טומאת נידה היא טומאת אישה בזמן הווסת, או בלשון חז"ל - "שיצא דם ממקורה". כמו כן עוסקת הגמרא של מסכת זו בנושאי הלכות טהרה באופן כללי, יסודות בדינים וכללים שונים.

בניגוד לשאר המסכתות בסדר טהרות, ההלכות במסכת נידה רלוונטיות גם בעת המודרנית, על אף שבית המקדש עומד בחורבנו ואין נוהגים בדיני טומאה וטהרה.

מסכת זו נחשבת אחת המסכתות הקשות בכל הש"ס, יחד עם המסכתות עירובין ויבמות (וסימנן: ענ"י).

המסכת היא היחידה ממסכתות סדר טהרות שיש לה תלמוד על הסדר. בתלמוד הבבלי יש בה 72 דפים (על כל המסכת), לעומת 13 דפים בלבד בתלמוד הירושלמי, הואיל ויש בידינו רק שלושה פרקים מהתלמוד הירושלמי על המסכת. עם זאת, ידוע מדברי התוספות[1] שהיה ירושלמי לפחות עד פרק שביעי.

Nidda - Frankfurt am Main 1720
כותרת מעוטרת למסכת נדה בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ

מיקומה של המסכת בסדר טהרות

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, לאחר שהסתיים העיסוק בטומאות הכלליות לכל מין האדם, הגיע העיסוק בטומאה הפרטית לנשים.

פרקי המסכת

  1. שמאי אומר (שבע משניות[2]).
  2. כל היד המרבה לבדוק (שבע משניות).
  3. המפלת חתיכה (שבע משניות).
  4. בנות כותים (שבע משניות).
  5. יוצא דופן (תשע משניות).
  6. בא סימן (ארבע עשר משניות).
  7. דם הנדה (חמש משניות).
  8. הרואה כתם (ארבע משניות).
  9. האשה שהיא עושה צרכיה (אחת עשר משניות).
  10. תינוקת שלא הגיע זמנה לראות (שמונה משניות).

בסך הכול יש במסכת 79 משניות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ס"ו, עמוד א' דיבור המתחיל ב"ותבדוק"
  2. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
אישה שאין לה וסת

בהלכה, אישה שאין לה וסת היא אישה נשואה שאין לה מחזור חודשי סדיר. אישה כזו עשויה לקבל וסת במהלך קיום יחסי אישות, וכך היא ובעלה עלולים לעבור על איסור כרת בשוגג.

בית הפרס

בהלכות טומאה וטהרה, בֵּית הַפְּרָס הוא שדה שהיה בו קבר, ונחרש בטעות ועצמות המת נפרסו והתפזרו בשטח. חז"ל גזרו שעפר השדה מטמא את הנוגע בו או הנושא אותו כאילו נגע או נשא מת, מחשש שמא נגע או הזיז עצם קטנה ולא הבחין בכך. "פרס" הוא מלשון פריסה ושטיחה.עפר השדה מטמא במגע ובמשא עד מרחק מאה אמות מן הקבר. לעומת זאת, מי שמאהיל על שדה זה ולא נגע או הזיז את עפרו - טהור. ניתן לטהר את בית הפרס, על ידי בדיקה (סריקה) מדוקדקת של כל השטח ואיתור כל העצמות הפזורות בו.

דם בתולים

בהלכה, דם בתולים הוא דם שיוצא מגופה של בתולה שלא קיימה מעולם יחסי אישות, בעקבות ביתוק קרום הבתולים במהלך יחסי אישות או לחלופין באמצעי אחר. דם בתולים אינו מטמא את האישה כלל, אבל כיום נהוג על פי ההלכה לפרוש מיד אחרי קיום יחסי האישות לראשונה.

זבה

זבה היא אשה שנטמאה כתוצאה מדימום רחמי שלושה ימים רצופים שלא בזמן הווסת. אישה זו נטמאת בכל מובן כמו נידה, אך בניגוד לנידה שנטהרת מדאורייתא שבעה ימים אחרי תחילת הדימום, הזבה צריכה להמתין עד שיהיו שבעה ימים שלמים ללא דימום ("שבעה נקיים") ורק אז תוכל להיטהר בטבילה במקווה. כמו כן, לאחר הטבילה, הזבה נדרשת להביא קורבן לבית המקדש.

חומרא דרבי זירא

בהלכה היהודית, חומרא דרבי זירא היא מנהג מחמיר שנוצר בתקופת האמוראים על ידי בנות ישראל (ועל כן נקרא לעיתים חומרת בנות ישראל), ומשמעו חיוב כל אשה נידה לספור שבעה ימים נקיים בתום הווסת, כדין זבה. לפני קביעת חומרא זו, נידה הייתה צריכה לספור שבעה ימים מתחילת הווסת בלבד, ואם בסופם פסק הדימום, על האישה היה לטבול ולהיטהר ביום השמיני. דימום שנמשך מעבר לשבעת ימי הנידה, הצריך שמירת דיני זבה.

הסיבה לחומרא זו היא בקושי ובלבול שנוצר לנשים בהבדלה בין נידה, זבה קטנה וזבה גדולה, להם דינים שונים בטהרתם. במהלך השנים התקבעה חומרא זו כדין בסיסי בהלכות טהרת המשפחה, וכך הוא היחס אליה כיום. עדות על חומרא זו של בנות ישראל מובאת בגמרא בשם רבי זירא, ולכן קרויה חומרא זו על שמו.

טומאת זיבה

בהלכות טומאה וטהרה, טומאת זיבה היא שם כולל לטומאה של מספר אנשים שטומאה יוצאת מגופם וטומאתם שוה: טומאת זב - (בזכר) וטומאת זבה (בנקבה) טומאת נידה וטומאת יולדת, שהן טומאות מהתורה, וטומאת גויים שעליהם גזרו חכמים טומאה כזבים.

למרות שדיני הטומאה של הזב הזבה הנידה והיולדת שווים לכל דבר ועניין, אופן חלות הטומאה בהם שונה. הזב נטמא רק על ידי הפרשה שנחשבת "זיבה" הנגרמת על ידי מחלה שפוגעת בכלי הזרע ושונה במהותה מנוזל הזרע וכן בסימניה, הזבה והנידה היא אישה שיצאה ממנה דם מצוואר הרחם, ההבדל בין דם נידה לדם זיבות נעוץ בזמן בו הוא יוצא מהגוף, כאשר הוא בא בתחילת ההמחזור החודשי ועד שבעה ימים (זמן הוסת), הוא נחשב דם נידה (כיוון שהוא טבעי), ולאחר שבעת ימי הנידה, ישנם אחד עשר ימי זיבה ובימים אלו אם ראתה האישה דם (שזו צורה פחות טבעית), היא נחשבת לזבה. טומאת יולדת לעומת זאת נגרמת מכל סוג של לידה אף ללא דם, וכן גם מהפלה בכל צורה שהנפל או הוולד יוצא מבית הרחם חוץ מבניתוח קיסרי.

טומאת מדף

בהלכות טומאה, מדף הוא כינוי לטומאה הנגרמת על ידי נשיאה או אף הנחה ללא תנועה, של כלים או אדם וכן אוכלים ומשקים, על גבי זב וחבריו, טומאה זאת תחול גם ללא מגע ישיר בטמא. טומאה זאת היא מדברי חכמים. לעיתים בחז"ל טומאה זו קרויה גם עליונו של זב, ונקראת מדף על שם שהיא קלה "כעלה נידף" (נידה ד:)

ימי טוהר

בהלכה, ימי טוהר הוא כינוי הלכתי לתקופה בת 33 יום או בת 66 יום (לידת זכר או נקבה בהתאמה), החלה לאחר תקופת בה האישה היולדת טמאה בטומאת יולדת.

לשון נקייה

לשון נקייה או יופמיזם (גם איפמיזם; מלעז: Euphemism, במקור מיוונית: ευ, "טוב", ו-φήμη, "דיבור") היא מינוח חליפי למושג שאזכורו נחשב כמביך, פוגע, או מטריד באופן אחר (לדוגמה: מושגים שחל עליהם טאבו, ניבולי־פה, מושגים שמעוררים תגובה רגשית חריפה וכולי). כאשר לשימוש בלשון נקייה מניע פוליטי, שכוונתו להציג פעולה שלילית כחיובית, נהוג לכנותו מכבסת מילים.

מקור המושג העברי "לשון נקייה" הוא בתלמוד הבבלי. במסכת פסחים, דף ג', עמוד א' מובאת ברייתא: "תניא דבי רבי ישמעאל: לעולם יספר אדם בלשון נקיה". ועוד נאמר שם: "דאמר ר' יהושע בן לוי לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו שהרי עיקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו. שנאמר מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה."

מימוש נישואים

מימוש נישואים (באנגלית: Consummation) הוא מושג בעל משמעות תרבותית וחוקית המתייחס אל הפעם הראשונה בה בני זוג מקיימים יחסי מין, בין אם לאחר נישואיהם או לאחר מערכת יחסים ממושכת. בדרך כלל מתייחס ה"מימוש" למין וגינלי. קיימות גישות דתיות לפיהן אסור על בני הזוג להשתמש באמצעי מניעה במהלך קיום היחסים.המשמעות של מושג זה נגזרת מגישות שונות לחיי הנישואים. לדוגמה, לפי הגישה על פיה מטרת הנישואין היא יצירת צאצאים חוקיים משותפים של בני הזוג, היעדר מימוש הנישואים עלול לערער על קיומם. במערכות משפטיות מסוימות ניתן לבטל את הנישואים אם הוכח כי בני הזוג לא קיימו יחסי מין מעולם.

מסכת זבים

מסכת זבים היא המסכת התשיעית בסדר טהרות. יש לה תוספתא בלבד. מסכת זו עוסקת בדיני טומאת זב וזבה ומפרטת את האופנים שבהם הזב נטמא ומטמא.

נדר

נֶדֶר הוא הבטחה או שבועה חגיגית וולונטרית של אדם לאלוהים, לעצמו או לאדם אחר לשמור על כלל מסוים או לעשות מעשה כלשהו או להימנע ממנו, לעיתים במסגרת חליפין דתי. דוגמאות לנדרים: נדרים דתיים נדרי נישואים.

נידה

נידה היא אישה שנטמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת. אישה שנטמאה מדם שיצא מהרחם שלא בזמן הווסת נקראת זבה ודיניה שונים. ההלכה קובעת דינים רבים לנידה, העיקרי שבהם הוא איסור על קרבה ועל קיום יחסי אישות עם האיש, עד היטהרות הנידה מטומאתה על ידי טבילה במקווה. שורש המילה 'נידה' הוא נ-ד-ד, שמשמעותו ריחוק.

בהלכות טומאה וטהרה, הנידה היא אב הטומאה, ומטמאה אנשים, כלים, מאכלים ומשקאות.

סדר טהרות

סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

בתלמוד נדרש הפסוק "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת..." על ששה סדרי משנה. המילה הרומזת לסדר טהרות היא "וָדָעַת", כנראה כיוון שההלכות שבו מורכבות ומחכימות יותר מהלכות אחרות - ואף יותר מסדר קודשים.

סדר עולם

סדר עולם (מכונה גם סדר עולם רבה) הוא חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית, מימי אדם הראשון, עד חורבן בית שני ומרד בר כוכבא. הכרונולוגיה שבספר מונה את השנים השלמות שקדמו למועד הנזכר. הספר מבוסס על מסורות ודרשות. על פי המסורת, כתיבת הספר החלה בתקופת התנאים. לפי המסורת התלמודית הוא מיוחס לתנא רבי יוסי בן חלפתא; הספר בצורתו הנוכחית נערך ונכתב במשך הדורות. לפי השערת החוקר יום טוב ליפמן צונץ, עריכתו המאוחרת של הספר היא משנת 806.

סח'נין

סַחְ'נִין (בערבית: سخنين, במקורות חז"ל: סכנין) היא עיר במחוז הצפון בישראל. העיר נמצאת בבקעת סכנין בצפון הגליל התחתון המרכזי (לב הגליל) דרומית לכרמיאל וצפונית-מזרחית לשפרעם. היא הוכרזה כעיר בשנת 1995.

רב אסי

רב אסי אמורא מן הדור הראשון לאמוראים. מן העיר הוצל שליד נהרדעא בבבל. היה תלמיד-חבר לרב ורבו של רב יהודה. בתלמוד הבבלי (במסכת מגילה) מצוין שהיה גם כהן.

רבי חנינא בן אנטיגנוס

רבי חנינא בן אנטיגנוס (או חנניה בן אנטגנס) היה תנא בן המאה הראשונה או השנייה לספירה, שחי בסמוך לחורבן בית המקדש השני. רבי חנינא היה כהן, ולאחר חורבן המקדש הרבה להעיד על פרטים שונים שהיו בו. נודע כמקפיד על דיני טומאה וטהרה, וכמו כן התמחה בבדיקת בעלי חיים ממום. ידוע שהיה לו בן, אף הוא חכם ובקי בטומאה וטהרה.

ש"ס וילנא

ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).

הדפסת המהדורה ארכה כשש שנים, החל בכרך של מסכת ברכות, שפורסם בי"ח באייר תר"ם, ועד הכרך של מסכת נידה, שיצא לאור בי"ג בניסן תרמ"ו.

באחרית הדבר שבסוף הכרך האחרון כתב מנהל בית הדפוס, שמואל שרגא פייגנזון ('שפ"ן הסופר'), כי נוסח הש"ס גובש בעזרת חשיפת מקורות שכמעט שאבדו ועל פי כתבי יד שונים של התלמוד. הפרשנים שמופיעים לצד טקסט הגמרא גם הם הועתקו מכתבי יד ונעשתה עבודת בדיקת הנוסח. על העבודה הופקדו יותר ממאה דפסים וארבעה עשר מגיהים. בדיקת נוסח הדפוס עצמו מראה שבאחרית דבר זו יש לא מעט גוזמאות ואי דיוקים.[דרושה הבהרה]שער המסכתות הנפוץ, שבו רשימת מאה הפירושים שנלווים לתלמוד, הופיע בתחילה רק בפתח הכרך האחרון, ובהדפסות מאוחרות יותר התווסף לכל כרכי התלמוד. גם מיקומן של הלכות הרי"ף השתנה: במהדורות הראשונות הודפס החיבור בכרכים נפרדים, שיצאו לאור במקביל לכרכי מסכתות הגמרא, ורק בשכפולים המאוחרים אוחדו הגמרא והרי"ף בכרך אחד.

מסכתות ששה סדרי משנה
סדר זרעים ברכותפאהדמאיכלאייםשביעיתתרומותמעשרותמעשר שניחלהערלהביכורים
PikiWiki Israel 29371 Religion in Israel
סדר מועד שבתעירוביןפסחיםשקליםיומאסוכהביצהראש השנהתעניתמגילהמועד קטןחגיגה
סדר נשים יבמותכתובותנדריםנזירסוטהגיטיןקידושין
סדר נזיקין מסכת נזיקין (בבא קמאבבא מציעאבבא בתרא) • סנהדריןמכותשבועותעדיותעבודה זרהאבותהוריות
סדר קדשים זבחיםמנחותחוליןבכורותערכיןתמורהכריתותמעילהתמידמידותקינים
סדר טהרות כליםאהלותנגעיםפרהטהרותמקואות • נידה • מכשיריןזביםטבול יוםידייםעוקצים
טומאה וטהרה ביהדות
דרגות הטומאה אבי אבות הטומאהאב הטומאהולד הטומאה (ראשון לטומאה) • שני לטומאהשלישי ורביעי לטומאה סדר טהרות
דרגות היטמאות במאכלים חולין • מעשר שניתרומהקודש
דרכי היטמאות אוהלמגעמשאהיסטמדרסביאהבועל נידהביאה לביתמדףבליעהעיסוק
דברים המטמאים מהתורה מתנבלת חיה ובהמהנבלת עוף טהורנבלת השרץבעל קרימטמאי משכב ומושב - נידה, זבה, יולדת, זבצרעת (אדם, בתים, בגדים) • שכבת זרעחטאות המטמאותמי חטאת
דברים המטמאים מדברי חכמים טומאת ידייםארץ העמיםבית הפרסטומאת כתבי הקודשטומאת גוייםטומאת עבודה זרהטבילה במים שאובים
דברים הנטמאים אדםכלים (כלי מתכות, כלי עץ, כלי חרס, בגדים, כלי עור, שק, וכלי עצם) • אוכליםמשקין
נידה הפסק טהרהדם בתוליםחומרא דרבי זיראכתםעקרות הלכתיתפרישה סמוך לווסתשבעה נקיים
אחרים טומאת מקדש וקדשיוהאיסור לכהן להיטמא למתהכשר לקבל טומאהטומאה רצוצהטומאה הותרה בציבורטבילת עזרא
היטהרות טבילהפרה אדומהמקווהחציצהטבול יוםמחוסר כיפוריםטהרת מצורע
מסכתות בסדר טהרות כליםאהלותנגעיםפרהטהרותמקוואות • נידה • מכשיריןזביםטבול יוםידייםעוקצים
נידה
סוגי ראיות ודמים נידהזבה קטנה-שומרת יום כנגד יוםזבה גדולה - שבעה נקייםכתם (נידה)הרגשת נידהדם בתוליםדם חימודדם קישוידם טוהר סדר טהרות
סוגי וסתות וסת קבועוסת שאינו קבועעונה בינוניתוסת ההפלגהוסת החודשוסת השבוע • וסת השעות • וסת הדילוג • וסת הגוף • וסת הסירוג • וסת האונסרואה מחמת תשמישימי המבוכה
דיני הנידה בועל נידהפרישה סמוך לווסת • הרחקות הנידה
פרישה סמוך לווסת עונת אור זרוע • עונת חוות דעת • עונת אבי עזרי
טהרת הנידה בדיקת עד • הפסק טהרה • מוך דחוק • שומרת יום כנגד יוםשבעה נקייםסתירת שבעה נקייםחומרא דרבי זירא
שונות מסולקת דמים • עד בדיקה • מסכת נידה • ברייתא דמסכת נדה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.