מסכת מקואות

מסכת מִקֶוָאוֹת היא המסכת השישית בסדר טהרות. המסכת עוסקת בדיני כשרות מקווה ודיני פסילתו ומים כשרים למקווה באופן כללי.

Herodion Mikve IMG 0712
מקווה בהרודיון, שלהי תקופת בית המקדש השני

מיקומה של המסכת בסדר טהרות

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, כמו שלאחר שהסתיים העיסוק בטומאות החמורות (שמקורן בטומאת מת) הופיעה דרך ההיטהרות מהן - פרה אדומה (מסכת פרה), כך לאחר שהסתיים העיסוק בטומאות הקלות, מופיעה דרך ההיטהרות מהן.

פרקי המסכת

  1. שש מעלות במקוואות (שמונה משניות[1]) - דיני מיני מים המכונסים בקרקע (מי גבאים, מי תמציות, מי מקווה שיש בו ארבעים סאה שאינן שאובים, מעין שמימיו מועטים והרבו עליו מים שאובים, מים מוכים ומים חיים) לעניין טהרה וחילוק דיניהם לעניין טומאת עצמם וטהרת אחרים.
  2. הטמא שירד לטבול (עשר משניות) - ספקות בענייני טבילה בטובל, במקווה חסר, ספק מים שאובים וכן דיני מים שאובים הפוסלים את המקווה.
  3. רבי יוסי אומר (ארבע משניות) - דיון בשלושה לוגים מים שאובים שנפלו למקווה שלא בבת אחת ובהכשרתו של מקווה שנפסל על ידי מים שאובים.
  4. המניח כלים תחת הצינור (חמש משניות) - המשך הלכות מים שאובים.
  5. מעיין שהעבירו על גבי השוקת (שש משניות) - הלכות מעיין שהוליכו את מימיו. מעמדן ההלכתי של הימים (וגליהם) ונהרות.
  6. כל המעורב למקוה (אחת עשרה משניות) - דרכים לעירוב מקוואות ומתי עירוב זה פסול.
  7. יש מעלין את המקווה (שבע משניות) - דרכים להשלמת מקווה לארבעים סאה ומצבים בהם השלמה זו פסולה. דרכי טבילה במקווה מצומצם.
  8. ארץ ישראל טהורה (חמש משניות) - דיני מקוואות בארץ ובחו"ל. מקרים שונים של טומאת בעלי קרי וטומאת נידה. תחילת דיון בענייני חציצה.
  9. אלו חוצצין באדם (שבע משניות) - המשך דיני חציצה בכלים ואדם.
  10. כל ידות הכלים (שמונה משניות) - דיני חציצה בכלים (וטומאת אוכלין).

בסך הכל יש במסכת 71 משניות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
בעל קרי

בהלכה, בעל קרי הוא גבר שיוצא מגופו נוזל זרע ("שכבת זרע"), בין אם היה זה תוך כדי קיום יחסי מין, בקרי לילה או באוננות. על פי ההלכה בעל קרי נחשב טמא עד שיטבול במקווה.

דב קוק

הרב דב איסר הכהן קוק (נולד בב' בתשרי תשי"ז; 7 בספטמבר 1956), הוא מקובל ישראלי המתגורר בטבריה. חיבר עשרות ספרים בתורת הנגלה והנסתר.

הוויתו על ידי טהרה

בהלכות מקוואות, אחד מכללי היסוד הוא הוויתו על ידי טהרה. כלל זה, נלמד מהפסוק בפרשת אמור "אך מקווה ובור מים יהיה טהור", שממנו נלמד בתלמוד כי על המקווה להיווצר על ידי דברים טהורים שאינם מקבלים טומאה בשום אופן, כמו למשל כלי גללים (כלי העשוי מצואת בהמה) או כלי אדמה, ולא למשל כלי ברזל או כלי זכוכית. לפי רוב הפוסקים, גם פלסטיק נחשב לדבר שאינו מקבל טומאה.

המשכה

בהלכה היהודית, המשכה היא אחד מכללי המקווה, המשמש על מנת להכשיר מים שאובים, כדי להוריד מהם את פסול השאיבה ולהכשירם לטבילה.

השקה (הלכה)

בהלכות מקווה, ההשקה משמשת כאחת מהדרכים להכשיר מים שנשאבו ומונחים בבור הטבילה, על ידי השקתם וחיבורם לבור אחר בצד בור הטבילה, שבו קיימים ארבעים סאה של מי גשמים שלא נשאבו בכלי, הנחשבים למקווה כשר.

זוחלין

בהלכות טומאה וטהרה, זוחלין הוא אחד מהדברים הפוסלים מקווה טהרה. "זוחלין" הוא כינוי למי מקווה, שאינם "אשבורן" (מכונסים ועומדים במקום אחד) אלא זורמים או זוחלין על מקומם ואינם שוקטים; מכיוון שמקומם אינו עשוי בצורה שמחזיקה אותם על מקומם.

זריעה (מקוואות)

בהלכות מקווה, זריעה היא אחת מהדרכים בהם מכשירים מים שאובים לטבילה, על ידי חיבורם למי גשמים שבמקווה שיש בו ארבעים סאה מי גשמים.

חזקיהו יוסף שרייבר

הרב חזקיהו יוסף שרייבר (נולד בשנת תשי"ד, 1954) הוא ראש ישיבת מהרי"ל-אבן ישראל.

טבילה במעיין

טבילה במעיין היא הטבילה המהודרת ביותר בהלכות טומאה וטהרה, שרק באמצעותה אפשר לזב לטהר מטומאתו, בשונה מטבילה במקווה המועילה רק לטבילת טהרה, ולטבילת נידה.

למעיין הלכות שונות ומקלות יותר מאשר הלכות המקווה. בשונה ממקווה הנחשב לכזה רק אם מימיו אינם "זוחלין" - נדים ונעים, אלא ב"אשבורן" - מים העומדים על מקומם ללא תנועה, הרי שמעיין מטהר אפילו אם מימיו זורמים, כדרך המעיין.

ישראל אליהו וינטרוב

הרב ישראל אליהו וינטרוב (כ"ב באדר ב' ה'תרצ"ב, 30 במרץ 1932 - י"א בניסן ה'תש"ע, 25 במרץ 2010) היה מקובל, מחבר ספרים והוגה דעות חרדי-ליטאי.

מי גבאים

בהלכות טומאה וטהרה, מי גבאים הם שלולית מי גשמים (או מים שאובים) המוטלים בחור בקרקע, ואין בהם שיעור ארבעים סאה כדי להחשיב את השלולית למקווה טהרה. למים אלו יש כללים מיוחדים בהלכות טומאה וטהרה. בפרק הראשון שבמסכת מקוואות, העוסק ב"שש מעלות במקוואות", מוגדרים מים אלו כמעלה הראשונה (התחתונה בדרגה) בהלכות טהרה.

מים שאובים

בהלכות טומאה וטהרה, מים שאובים הם מים שנשאבו על ידי אדם בכלי שיש לו כלי קיבול. מים אלו פסולים למקווה, ולא עוד, אלא שהם מטמאים את האדם, כאשר שלושה לוגין מהם נשפכו על אדם.

מקווה

מִקְוֶה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות). לפי היהדות, טבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים, כמו כן המקווה משמש לטבילת כלים שנקנו מגוי, ומהוה כחלק מתהליך הגיור היהודי.

בתקופת בית המקדש, כשהיו נוהגות הלכות טומאה וטהרה, היו טובלים במקווה גברים, נשים, כלים ובגדים כדי להיטהר מטומאות שונות.

כיום השימוש העיקרי במקווה הוא לטבילת אשה נידה כחלק מהלכות טהרת המשפחה וכן לטבילת כלים חדשים שנקנו מגוי. עבור גברים אין בימינו חובה הלכתית לטבול, אך מקוואות גברים נפוצים בקרב הקהילות הדתיות לשם קיום טבילת מנהג, וכן לשם עלייה להר הבית.

בניית מקוואות וניהולם - לטבילת גברים, נשים וכלים - כולל העסקת בלניות וגביית תשלום מהטובלים, היא בין שרותי הדת שמדינת ישראל מספקת באמצעות המועצות הדתיות. לצד מקוואות אלו, בתי כנסת רבים מפעילים מקוואות לטבילת כלים.

משה רוזין

הרב משה רוזין (תרל"א, 1871 - י"ז בתשרי תשי"ח, 1957) היה רב ליטאי-אמריקאי, נשיא אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה ומחבר ספרי נזר הקודש. חתנו של הרב הלל דוד הכהן טריווש.

נתן סאה ונטל סאה

נתן סאה ונטל סאה הוא מושג בהלכות מקוואות העוסק באדם שלקח מי גשמים ממקווה כשר ונתן במקומם נוזל אחר, שפסול למקווה, כמו מי פירות (לפי רוב השיטות), או מים שאובים (לפי שיטה אחת).

שיחין

שִׁיחִין (בכתבי יוסף בן מתתיהו אסוכיס) הייתה עיירה יהודית בגליל התחתון בימי בית שני ובתקופת המשנה וייתכן שגם בתקופת התלמוד.

העיירה נזכרת רבות בכתבי חז"ל, בעיקר בקשר לתעשיית הקדרות הענפה שהתקיימה בה, ולחכמים שישבו בה, ובהם יוסף בן סימאי ונחמיה איש שיחין, וכן בקשר לחורבנה לצד מספר עיירות נוספות בגליל. כמו כן, הייתה אחת מערי משמרות הכהונה בגליל. העיירה מתוארת במקורות כסמוכה לציפורי.

העיירה זוהתה במחקר עם אתר ארכאולוגי השוכן בין ציפורי ובין כביש 77, ממערב ליישוב הושעיה, בו אותרו שרידים מרשימים של תעשיית קדרות וכן שרידי בית כנסת. בעבר הועלתה השערה כי היישוב שכן בתל חנתון. משמעות המילה "שיחין" היא מאגרי מים ארוכים ופתוחים.

שמעון בן ננס

שמעון בן ננס המכונה גם סתם בן ננס היה תנא בדור השלישי.

שפרעם

שְׁפַרְעָם (בערבית: شفاعمرو - שַפָאעַמְרו) היא עיר במחוז הצפון בישראל. העיר משתרעת על שבע גבעות, ושטח השיפוט שלה הוא 22,000 דונם. היא מרוחקת 13 ק"מ מהים ו-20 ק"מ מהערים חיפה, עכו ונצרת, מה שמעניק לתושביה אפשרויות תעסוקה בערים אלה. המבנה והמיקום הגאוגרפי של שפרעם כנקודת המפגש בין הרי הגליל לבין העמקים הפכו אותה לאורך תולדותיה לעיר המרכזית באזור, במיוחד בתקופתו של עות'מאן בנו של דאהר אל עומר. שפרעם היא עיר ערבית עם רוב מוסלמי ומיעוט נוצרי ודרוזי.

טומאה וטהרה ביהדות
דרגות הטומאה אבי אבות הטומאהאב הטומאהולד הטומאה (ראשון לטומאה) • שני לטומאהשלישי ורביעי לטומאה סדר טהרות
דרגות היטמאות במאכלים חולין • מעשר שניתרומהקודש
דרכי היטמאות אוהלמגעמשאהיסטמדרסביאהבועל נידהביאה לביתמדףבליעהעיסוק
דברים המטמאים מהתורה מתנבלת חיה ובהמהנבלת עוף טהורנבלת השרץבעל קרימטמאי משכב ומושב - נידה, זבה, יולדת, זבצרעת (אדם, בתים, בגדים) • שכבת זרעחטאות המטמאותמי חטאת
דברים המטמאים מדברי חכמים טומאת ידייםארץ העמיםבית הפרסטומאת כתבי הקודשטומאת גוייםטומאת עבודה זרהטבילה במים שאובים
דברים הנטמאים אדםכלים (כלי מתכות, כלי עץ, כלי חרס, בגדים, כלי עור, שק, וכלי עצם) • אוכליםמשקין
נידה הפסק טהרהדם בתוליםחומרא דרבי זיראכתםעקרות הלכתיתפרישה סמוך לווסתשבעה נקיים
אחרים טומאת מקדש וקדשיוהאיסור לכהן להיטמא למתהכשר לקבל טומאהטומאה רצוצהטומאה הותרה בציבורטבילת עזרא
היטהרות טבילהפרה אדומהמקווהחציצהטבול יוםמחוסר כיפוריםטהרת מצורע
מסכתות בסדר טהרות כליםאהלותנגעיםפרהטהרותמקוואותנידהמכשיריןזביםטבול יוםידייםעוקצים
מסכתות ששה סדרי משנה
סדר זרעים ברכותפאהדמאיכלאייםשביעיתתרומותמעשרותמעשר שניחלהערלהביכורים
PikiWiki Israel 29371 Religion in Israel
סדר מועד שבתעירוביןפסחיםשקליםיומאסוכהביצהראש השנהתעניתמגילהמועד קטןחגיגה
סדר נשים יבמותכתובותנדריםנזירסוטהגיטיןקידושין
סדר נזיקין מסכת נזיקין (בבא קמאבבא מציעאבבא בתרא) • סנהדריןמכותשבועותעדיותעבודה זרהאבותהוריות
סדר קדשים זבחיםמנחותחוליןבכורותערכיןתמורהכריתותמעילהתמידמידותקינים
סדר טהרות כליםאהלותנגעיםפרהטהרות • מקואות • נידהמכשיריןזביםטבול יוםידייםעוקצים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.