מסכת מידות

מַסֶּכֶת מִדּוֹת היא המסכת העשירית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה, ויש בה חמישה פרקים. אין על מסכת זו תוספתא או גמרא.

המסכת מתארת את צורת בית המקדש השני והעזרות שסביבו לפרטיהם (דהיינו מידותיהם, בנייניהם, שעריהם, לשכותיהם ותאיהם).

על פי המסורת וכפי הנובע מנוסח המסכת, מי ששנה אותה היה רבי אליעזר בן יעקב, שמוצאו מצד אמו היה מהכוהנים[1]; ומה שרבי אליעזר שכח, השלים אבא שאול[2].

מיקומה של המסכת בסדר קדשים

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, הטעם שמסכת זו סודרה אחר מסכת תמיד הוא כשיבנה המקדש במהרה בימינו יש לעשות את צורת המקדש כפי שנעשה. וזאת כי דבר זה (צורת המקדש) נאמר ברוח הקדש כמו שנאמר[3]: "הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה' עָלַי הִשְׂכִּיל כֹּל מַלְאֲכוֹת הַתַּבְנִית".

פרקי המסכת

  1. בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת (תשע משניות[4]) - עוסק בסדרי השמירה שהייתה על הר הבית;
  2. הַר הַבַּיִת (שש משניות) - עוסק בעזרות השונות שהיו סביב המקדש, ובלשכות שהיו בעזרת הנשים;
  3. הַמִּזְבֵּחַ (שמונה משניות) - עוסק בעזרת הכוהנים, הסמוכה למקדש, ובמה שנמצא בה - המזבח, הכיור וכדומה, ובאולם - חלקו החיצוני של בניין המקדש;
  4. פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל (שבע משניות) - עוסק בהיכל - החלק המרכזי של בניין המקדש;
  5. כָּל הָעֲזָרָה (ארבע משניות) - עוסק בעזרת ישראל ובפרט בלשכות שהיו בתוכה.

בסה"כ במסכת 34 משניות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו משנה, מסכת מדות, פרק א', משנה ב'
  2. ^ למשל משנה, מסכת מדות, פרק ב', משנה ה'
  3. ^ ספר דברי הימים א', פרק כ"ח, פסוק י"ט
  4. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
בגדי כהונה

בגדי כהונה (ידועים גם בשמות: בגדי שרד או בגדי קודש) הם הבגדים שחייבים הכהנים ללבוש בעת העבודה במשכן ובבית המקדש. תפקיד הבגדים טקסי - לכבוד ולתפארת. קורבן המוקרב על ידי כהן שלא בבגדי כהונה פסול.

הבגדים שונים בין כהן גדול לכהן הדיוט. כהן הדיוט לובש ארבעה בגדי כהונה, בעוד שכהן גדול לובש שמונה.

הציווי על לבישת הבגדים ותיאורם מופיע בפרשת תצווה. הכנת הלבוש הוטלה לפי המקרא על בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך, שני אמנים מומחים שעסקו גם ביצירת המשכן וכליו.

בית החליפות

בית החליפות היה מקום באולם של בית המקדש השני, שהיה משמש לאיכסון סכיני השחיטה. מקום זה היה אחד מההבדלים בין בית המקדש הראשון לבית שני, שכן הוא היה ממוקם בתוספת של 15 אמות (כ-7.5 מטר) מצפון ו-15 מדרום, שהיה האולם עודף על ההיכל - תוספת שלא הייתה קיימת במקדש הראשון. עם זאת, יש הסבורים (אלחנן אייבשיץ, 'הבית השני בתפארתו' עמ' שסח ואילך) ש'בית החליפות' הוא כינוי אחר לאולם כולו, ולא לתוספות מן הצדדים.

לדעה המקובלת, שמו של המקום מקורו בסכינים שהיו מאכסנים בו - 'חלפים' (או 'מחלפים' בלשון ספר עזרא א, ט); וכך משמע פשט לשון המשנה (מסכת מידות ד, ז): "והוא היה נקרא בית החליפות, ששם גונזים את הסכינים". עם זאת, לדעת חוקר המקדש אלחנן אייבשיץ זוהי רק משמעות משנית, ואילו המשמעות הראשונה והעיקרית היא על שם חילופי המשמרות שהיו נערכים במרכז האולם.

בפינה הצפון-מערבית ובפינה הדרום-מערבית של בית החליפות היו פתחים קטנים ("פשפשים") לכיוון העזרה, וכך ניתן היה לשחוט קדשים קלים בכל שטחה, על פי ההלכה שהשחיטה צריכה להיעשות לפני 'פתח אוהל מועד'.

בית המקדש השני

בית המקדש השני היה מקדש לאלוהים אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון, ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש הראשון מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהצהרת כורש. המקדש עבר שיפוץ והורחב במידה ניכרת על ידי המלך הורדוס בשנת 19 לפנה"ס, ונחרב בשנת 70 לספירה בידי הרומאים.

לפי המחקר ההיסטורי, המקדש הוקם בשנת 516 לפנה"ס ועמד על תלו כ-586 שנים. לפי חז"ל המקדש עמד על תלו 420 שנים (351 לפני הספירה עד 70 לספירה, או לפי חישוב אחר 353 לפני הספירה עד 68 לספירה). ההפרש הגדול נובע מתארוך שונה של אורך שלטון הממלכה האחמנית על ממלכת פרס, הידוע בשם "השנים החסרות".

בסדר קדשים במשנה נמצאת מסכת מידות המתארת את מראה בית המקדש השני.

בן גבר

בן גבר היה הממונה על נעילת השערים בבית המקדש השני, מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש.

השיתין

השיתין (שיתים, בהגיה ארמית) הן שני נקבים שהיו במזבח העולה, שלשם ניסכו את יין הנסכים בבית המקדש, ואת המים בחג הסוכות. מעל שני השיתין היו שני ספלי כסף שבתחתיתם היה נקב כדי שהמים והיין ישפכו לתוך השיתין.

השיתין במזבח ירדו עד למאגר תת-קרקעי מתחת לרצפת העזרה, במערב הכבש היה פתח בגודל אמה על אמה שהוביל למאגר, ופעם בשבעים שנה היו מורידים פרחי כהונה לנקות את המאגר, היין הקרוש שהוצא נשרף במקום קדוש בעזרה. בתלמוד הובאה דעה שהמאגר חילחל עד התהום.

התפוח (בית המקדש)

התפוח היה ערימת אפר ענקית באמצע מזבח העולה, ונקרא כך משום שהיה תָפוּחַ, ונראה כתפוח גדול מאוד. התפוח שימש כמאגר ענקי של דשן ואפר על גבי המזבח, שאליו העבירו, בכל בוקר, את האפר שנשאר מהמערכה הגדולה.

בתפוח השתמשו גם כפח אשפה של מזבח העולה, למשל כאשר הקריבו קרבן כלשהו, זרקו אל התפוח את גיד הנשה, שאותו אסור להקריב.

טדי קולק

טדי קוֹלֶק (27 במאי 1911, כ"ט באייר ה'תרע"א – 2 בינואר 2007, י"ב בטבת ה'תשס"ז) היה ראש עיריית ירושלים במשך 28 שנה, בשנים 1965–1993, חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת למדינה.

לשכת בית אבטינס

לשכת בית אבטינס היא אחת הלשכות שהיו בבית המקדש השני. לשכה זו שימשה את משפחת בית אבטינס, משפחה שתפקידה היה להכין את הקטורת שהקטירו בבית המקדש.

לשכת הגולה

לשכת הגולה הייתה אחת הלשכות בצפון העזרה של בית מקדש.

הלשכה נקראת כך מפני שעולי הגולה בנו אותה.

לשכת הפרווה

לשכת הפרווה הייתה לשכה בחלקה הדרומי (לפי גרסה אחרת: הצפוני) של העזרה של בית המקדש השני. בלשכת הפרווה מלחו את עורות הבהמות שהוקרבו, ועל גגה שכן מקווה טהרה, שבו היה טובל הכהן הגדול ביום הכיפורים.

מזבח העולה

מזבח העולה (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת ומזבח אדמה) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני. מזבח העולה נקרא גם "מזבח החיצון" כיון שהוא עמד בעזרה מחוץ להיכל בבית המקדש. השם מזבח העולה בא להבדיל בין המזבח העומד בעזרה, ועליו מקריבים קרבנות, ובין מזבח הקטורת, הקטן יותר, שעמד בהיכל, ושימש להקטרת קטורת.

מידות

האם התכוונתם ל...

מסיבה (בית המקדש)

המסיבה הייתה רמפה או פרוזדור מדרגות בבית המקדש השני המתואר במסכת מידות, אשר הובילה לגג ההיכל.

מקור השם מסיבה, שייך לשורש ס-ב-ב. כלומר, השם נגזר מכך שעליית המסיבה הייתה בסיבוב.

סדר קדשים

סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.

עניינו העיקרי של הסדר הוא עבודת הקרבנות בבית המקדש ומוספים בו עניינים נוספים המתקשרים לנושא זה.

בתלמוד נדרש הפסוק "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת..." על ששה סדרי משנה. המילה הרומזת לסדר קודשים היא "חָכְמַת", כנראה מפני שההלכות שבו מורכבות ומחכימות יותר מהלכות אחרות.

רבי אליעזר בן יעקב

רבי אליעזר בן יעקב הוא תנא שחי בשלהי ימי בית המקדש השני ובתקופה שלאחר חורבנו (המאה הראשונה לספירה). הוא מרבה למסור פרטים על בית המקדש ועבודתו, ובתלמוד מיוחס לו חיבורה של מסכת מידות, המתארת בפרוטרוט את בית המקדש השני. נאמר עליו ש"משנתו קב ונקי" – סולת מנופה, מעטת כמות ורבת איכות. לאור הגדרה זו, מקובל בין פוסקי ההלכה לתת עדיפות לדעתו על פני החולקים עליו.

יש אומרים שהיו שני תנאים בשם זה: האחד בשלהי ימי בית שני, כאמור, והשני – "רבי אליעזר בן יעקב השני" כעבור כמה עשרות שנים, מתלמידי רבי עקיבא (על פי החלוקה המקובלת של דורות התנאים: האחד בדור השני, והשני בדור הרביעי).

שמירת המקדש

מצוות שמירת המקדש היא מצוות עשה לפיה על הלוויים והכהנים לשמור על מקום בית המקדש. השמירה מתבצעת על ידי הכהנים והלויים ב-24 מקומות. השמירה התבצעה במשך כל הלילה, ויש אומרים שגם ביום. הפוסקים נחלקו אם מצווה זו נוהגת בימינו.

שער ברקלי

שער ברקלי (Barclay) הוא מעבר חסום בכותל הר הבית. פתחו בכותל המערבי, אלמלא היה חסום, נמצא במקום שבו מצויה כיום עזרת הנשים של הכותל המערבי, מתחת לשער המוגרבים. משקוף השער נמצא בגובה של כ-3 נדבכים מעל לרצפת רחבת הכותל ומוסתר על ידי המבנה שנמצא בפינה הדרום מערבית של עזרת הנשים. מתוך שטח הר הבית נמצאת כיום הגישה למעבר בתוך מסגד תת-קרקעי הנקרא "מקאם אל-בוראק" ("אל-בוראק" הוא שמו של הכותל המערבי בפי המוסלמים).

שער קיפונוס

שער קיפונוס הוא שער כניסה להר הבית מצד מערב. שער זה נזכר במשנה, במסכת מידות א, ג: "חמשה שערים היו להר-הבית... קיפונוס מן המערב משמש כניסה ויציאה".

במשנה מתואר הר הבית בטרם הרחבותיו של הורדוס; על פי החפירות הארכאולוגיות, בכותל המערבי של הר הבית בתקופת הורדוס היו לא שער אחד כי אם ארבעה: שער מעל קשת רובינסון, שער ברקלי, שער מעל קשת וילסון ושער וורן. לפי החוקר מאיר בן דב, שער קיפונוס המתואר במשנה לא יכול להתייחס לשער וורן או לקשת וילסון, משום ששניהם היו מיועדים לכהנים והובילו ישירות לתחום המקודש, ולא ייתכן שהשער היחיד המופיע במשנה הוא לא השער ששימש לכולם.

לכן הסיק ש"שער קיפונוס" מהמשנה הוא השער שנתגלה בחפירות הר הבית מצדו המערבי ב-1852 על ידי ג'יימס טרנר ברקלי, ונקרא על שמו – "שער ברקלי". לעומתו, החוקר לין ריטמאיר משער שדווקא שער וורן הוא שער קיפונוס, כיון שהוא מכוון כנגד הסלע שמתחת לכיפת הסלע, אשר משערים כי הוא מקום קודש הקודשים. לדעת ריטמאיר, שער וורן לא נפתח ישר לתחום המקודש, אלא לרחבת הר הבית, אל מול מערב המקדש.

שער שושן

שער שושן, נקרא גם "שער המזרח", הוא שער הכניסה המזרחי למתחם הר הבית, דרכו היו נכנסים להר הבית מכיוון הר הזיתים בתקופת בית המקדש השני, והוא היה אחד מחמשת השערים שנבנו בחומת הר הבית בימי בית המקדש השני.

מסכתות ששה סדרי משנה
סדר זרעים ברכותפאהדמאיכלאייםשביעיתתרומותמעשרותמעשר שניחלהערלהביכורים
PikiWiki Israel 29371 Religion in Israel
סדר מועד שבתעירוביןפסחיםשקליםיומאסוכהביצהראש השנהתעניתמגילהמועד קטןחגיגה
סדר נשים יבמותכתובותנדריםנזירסוטהגיטיןקידושין
סדר נזיקין מסכת נזיקין (בבא קמאבבא מציעאבבא בתרא) • סנהדריןמכותשבועותעדיותעבודה זרהאבותהוריות
סדר קדשים זבחיםמנחותחוליןבכורותערכיןתמורהכריתותמעילהתמיד • מידות • קינים
סדר טהרות כליםאהלותנגעיםפרהטהרותמקואותנידהמכשיריןזביםטבול יוםידייםעוקצים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.