מסכת כתובות

מַסֶּכֶת כְּתוּבּוֹת היא המסכת השנייה בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה. במסכת זו שלושה עשר פרקים אשר עוסקים ברובם בפרטי הלכות הכתובה (שטר ההתחייבות שכותב הבעל לאישה בשעת הנישואין), ובשאר התחייבויות הבעל והאישה זה כלפי זו, וזו כלפי זה. במסכת נידונים גם הלכות אונס ומפתה ומוציא שם רע.

מסכת זו מכונה גם בשם ש"ס קטן, כיוון שנידונים בה אגב העיון בהתחייבויות הכספיות בין בני הזוג עניינים רבים מהתלמוד כולו (כפי שציין ה"ברכי יוסף" על יורה דעה סימן רמ"ו), ובהם סוגיות יסודיות כגון חזקה, רוב, טענת מיגו טענת ברי ושמא ועוד נושאים רבים המהווים את יסודות המשפט העברי.

בתלמוד בבלי יש למסכת זו 111 דפים.

V03p128a01 Ketubah
מסכת כתובות עוסקת בעיקר בהלכות כתובה, בתמונה: כתובה מהמאה ה-18

מיקומה של המסכת בסדר נשים

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, הטעם שמסכת זו מופיעה מיד אחר כך מסכת יבמות הוא על מנת שלא להבדיל בין שתי מסכתות שענינם אחד - מעשה הביאה.

פרקי המסכת

  1. בְּתוּלָה נִשֵּׂאת ליום הרביעי (עשר משניות[1]) - דיני חופה ונישואין, ודיונים הלכתיים בנוגע לסכום הכתובה.
  2. הָאִשָּׁה שֶׁנִּתְאַרְמָלָה (עשר משניות) - דיני שטרות, דיני שבויה.
  3. אֵלּוּ נְעָרוֹת שיש להן קנס (תשע משניות) - דיני קנסות.
  4. נַעֲרָה שֶׁנִּתְפַּתָּתָה (שתים עשרה משניות) - דיני נערה (הלכה).
  5. אַף עַל פִּי שאמרו (תשע משניות) - דיני כתובה.
  6. מְצִיאַת הָאִשָּׁה (שבע משניות) - דיני ממונות בין האיש לאשתו.
  7. הַמַּדִּיר את אשתו (עשר משניות) - דיניהם של איש ואשה המדירים הנאה זה מזה. מסופר, כי הפרק היה תמיד שגור על לשונו של האמורא המפורסם שמואל[2].
  8. הָאִשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ לה נכסים (שמונה משניות) - דיני נכסי מלוג.
  9. הַכּוֹתֵב לְאִשְׁתּוֹ (תשע משניות) - דיני קניין סילוק.
  10. מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי שתי נשים (שש משניות) - דיני גביית הכתובה, בפרק גם מופיעה הסוגיא המפורסמת מי שהיה נשוי שלוש נשים.
  11. אַלְמָנָה נִזּוֹנֶת מנכסי יתומים (שש משניות) - דיני גביית מזונות האלמנה וכתובתה, ודיני אלמנה ודיינים שטועים, ודיני אלו שאין להם כתובה.
  12. הַנּוֹשֵׂא אֶת הָאִשָּׁה (ארבע משניות) - דיני מזונות בת אשתו ומדור האלמנה.
  13. שְׁנֵי דַּיָּנֵי גזירות (אחת עשר משניות) - הלכות שנאמרו על ידי שני דייני גזירות שהיו בירושלים: אדמון וחנן בן אבישלום. פרק זה נשנה במסכת זו שכן חלק מהלכותיו שנויות במסכת.

בסך הכל יש במסכת 111 משניות.

סוגיות מפורסמות במסכת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
  2. ^ מובא בסוף הפרק.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ט', עמוד א'
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף י"ג, עמוד א'-דף י"ד, עמוד ב'
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ה, עמוד ב'
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף צ"ג, עמוד א'
טענת ברי

טענת בָּרִי בהלכה היהודית היא טענה בה אדם טוען טענה מסוימת מכיוון שהוא יודע בבירור שכך היה. לטענה כזו יש תוקף מיוחד, בין אם יש אדם המכחיש זאת, ובין אם לא. תוקפה של טענה זו דומה לטענת הקים לי.

בשונה מברי ושמא בה טענת הברי אין לה חשיבות כשלעצמה אלא רק מפני העדיפות שיש למי שטוען ברי על פני בעל הדין הטוען שמא, ולכן מועלת כמובן רק בדיני ממונות, יש לטענת ברי גם חשיבות עצמאית. ואז היא פועלת את פעולתה, למרות שגם בעל הדין השני הוא ברי כמותו.

לטענת הברי יש גם חשיבות מיוחדת באיסורין, בשונה מדיני ממונות.

יום חמישי

יום חמישי הוא היום החמישי מצאת השבת. בחלק ממדינות אירופה ובתקן ISO-8601 הוא היום הרביעי בשבוע.

יום רביעי

יום רביעי הוא היום הרביעי מצאת השבת. בחלק ממדינות אירופה ובתקן ISO 8601 הוא היום השלישי בשבוע (השבוע מתחיל ביום העבודה הראשון). בחלק מהמדינות המוסלמיות זהו היום האחרון בשבוע העבודה.

כתובה

כְּתובָּה היא מסמך משפטי שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן. כיום נהוג להעניק את שטר הכתובה לכלה במהלך מעמד החופה.

במהלך ההיסטוריה ופיזורם של ישראל בגולה, נקבעו נוסחים שונים בקהילות שונות, בעיקר על רקע התחייבויות נוספות שנקבעו בקהילות, והגדרות הלכתיות שונות.

מי שהיה נשוי שלוש נשים

מי שהיה נשוי (ל)שלוש נשים הוא משפט הפתיחה של משנה בסדר נשים, מסכת כתובות, פרק י', משנה ד', העוסקת בחלוקת רכוש בין מספר נשים. המשנה דנה בדוגמה של חלוקת עזבונו של אדם בין שלוש אלמנותיו, אולם מציינת שאותו הכלל תקף גם למקרים כגון פירוק שותפות. במשנה מוצג אופן החלוקה בשלושה מקרים שבהם העיזבון אינו גדול דיו כדי לכסות את הסכום שהובטח בכתובה לכל אחת מהנשים. פרשני המשנה התקשו למצוא את הכלל המנחה שעל פיו נקבעו מקרים אלו, והמשנה נותרה ללא פירוש פשוט. בשנת 1985 הציעו ישראל אומן ומיכאל משלר פתרון אפשרי לבעיה, שמבוסס על הכללת שיטת החלוקה שמתוארת במשנת שניים אוחזין, הפותחת את מסכת בבא מציעא. הפתרון הוא יוצא דופן בכך שהוא התגלה באמצעות הפעלת כלים מתורת המשחקים המודרנית (תחום מומחיותם של אומן ומשלר), על טקסט מן המשנה.

מסכת קידושין

מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד. עוסקת בדיני פעולת הקידושין - שלב קודם לנישואין, שבו בני הזוג עדיין לא נשואים ואסורים אחד לשני, אבל הם כבר קשורים אחד לשני וצריכים גט כדי להיפרד. על-פי התורה, הקידושין הם "קנין" של הבעל באשתו, והמילים הראשונות בהן פותחת המסכת הן: "האשה נקנית בשלוש דרכים...".

בתלמוד בבלי יש למסכת זו פב' דפים (כולל השער, 81 דפי תוכן).

מצוות הלוואה

מצוות הלוואה, או מצוות הלוואה לעני, היא מצווה שמהותה להלוות כסף לעני לפי צורכו ולפי יכולתו של המלווה.

מצוות יישוב ארץ ישראל

מצוות יישוב ארץ ישראל היא מצווה ביהדות ליישב את ארץ ישראל. ישנה מחלוקת ראשונים האם מדובר באחת מתרי"ג מצוות; אולם מכל מקום ישיבת ארץ ישראל היא יסוד חשוב ביהדות, וחז"ל אף קבעו שהיא שקולה כנגד כל המצוות שבתורה. מצוות יישוב הארץ מתקיימת בבניית בתים ובנטיעת אילנות במקומות שוממים.

נדוניה

נדוניה, היא תשלום הניתן בכסף או במתנות, על ידי משפחת הכלה לחתן או לשני בני הזוג יחד. בחברות מסורתיות התשלום מיועד לחתן, לעומת זאת בחברות שוויוניות יותר התשלום ניתן לשני בני הזוג. הנדוניה נחשבת לעיתים לחלק של הבת בירושה של הוריה, והוא נמסר לה בעת חתונתה.

לפרקטיקה זו שתי פונקציות מרכזיות:

בחברות מסורתיות בהן פרקטיקה זו רווחת, רווקוּת אינה מקובלת ונתפסת כפגם של הרווקה ומשפחתה, ונישואין בגיל צעיר הם הנורמה הרצויה חברתית. הנדוניה מאפשרת להורי הכלה קלף מיקוח, אמצעי לניהול משא ומתן מול חתנים פוטנציאליים.

הנדוניה נועדה להבטיח שהאשה לא תישאר חסרת כל במקרה של מות הבעל או גירושים.

קיום שטרות

קיום שטרות הוא שמה של תקנת חכמים מתקופת המשנה, לפיה לא ניתן לסמוך על שטר רק על סמך העובדה שהוא חתום בידי שני הצדדים ושני עדים, אלא צריך שהעדים או הלווה יעידו כי השטר אכן אמיתי.

רב הונא

רב הוּנא (215–297) היה מגדולי אמוראי בבל מהדור השני. נחשב לגדול תלמידיו של רב, ולאחר פטירתו של רב ירש את מקומו כראש ישיבת סורא, הישיבה הגדולה והדומיננטית בבבל, שבה למדו אלפי תלמידים ובאופן קבוע קרוב לאלף תלמידים, ובראשה עמד במשך כ-40 שנה. לרב הונא היו מאות תלמידים, רבים מהם היו אמוראי הדור השלישי. כונה בתואר "מחסידי בבל". שמו של רב הונא מוזכר מאות פעמים בתלמוד הבבלי והירושלמי.

רב הונא נודע בזכות ידיעותיו המקיפות במשפט העברי ובהלכה, ובזכות בית הדין שעמד בראשו, שהוסמך על ידי ראש הגולה. הוא היה צאצא למשפחת ראש הגולה, ובזכות זאת אף היה מקורב לבית ראש הגולה בדורו.

השפעתו של רב הונא ניכרת גם בדור השלישי של אמוראי בבל, באמצעות תלמידיו המובהקים רב חִסְדָא ורב שַׁשֶת ובנו המפורסם רבה בר רב הונא.

רב הונא לא רצה להתפרנס מהתורה, ולמחייתו עסק במסחר ביין, שאיבת מים וחקלאות.

רב יהודה

רב יהודה בר יחזקאל (194 או 220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית. מייסדה של ישיבת פומבדיתא, שהתקיימה כ-800 שנה, וראש הישיבה. בתלמוד מוזכר תמיד בשם הסתמי "רב יהודה".

רב יהודה היה בן הדור השני של האמוראים בבבל, תלמיד מובהק של רב ושל שמואל, ומאות מאמרים שלהם מובאים על ידי רב יהודה בתלמוד. אביו, רב יחזקאל, נמנה אף הוא עם החכמים. תלמידיו של רב יהודה, רבה בר נחמני, רב יוסף ורבי זירא, היו גדולי הדור הבא של האמוראים.

נהג לשקוד על תלמודו, והתמיד לחזור על הנלמד. רבו, שמואל, שיבח אותו לא אחת בביטויים שונים. רב יהודה התאפיין בתקיפות.

חיבר כמה ברכות, בהן קידוש לבנה ושבע ברכות של חתן וכלה. ידועה הייתה חיבתו לארץ ישראל, ועם זאת אסר לעלות אליה מבבל.

רב פפא

רב פָּפָּא (ד'נ"ו (296) - 370 או ד'קל"ו 376) נמנה עם הדור החמישי של אמוראי בבל במאה ה-4. למד תורה מפי אביי ורבא בישיבת פומבדיתא. כיהן כראש הישיבה בעיר נרש.

לאחר פטירת רבא, הקים ישיבה בנרש הסמוכה לסורא. ישיבה זו התקיימה עד למותו. לאחר מכן הועתקה על ידי רב אשי ל"מתא מחסיא", פרבר של העיר סורא. בשיעוריו של רב פפא בנרש השתתפו באופן קבוע מאתיים חכמים.

רב שילא

רב שילא חי בתקופת המעבר בין התנאים לאמוראים ונחשב לאמורא. כנראה שאת רוב תורתו למד בארץ ישראל ולאחר מכן עבר לבבל, בבבל עמד בראש ישיבת סידרא (שנקראה בהמשך ישיבת נהרדעא).

רב חסדא מביא בגמרא מאמר בשם רב שילא ומכנה אותו "גברא רבה" תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ה, עמוד א'

מסופר בגמרא שפעם טעה רב שילא בפסק הלכה, רב רצה לנדותו אך שמואל מנע זאת ובירר עם רב שילא את העניין, רב שילא הודה בטעותו ולא נודה.

רבי אבהו

רבי אבהו היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור השלישי (סוף המאה ה-3 - תחילת המאה ה-4). מתלמידיו החשובים של רבי יוחנן. ישב בקיסרין.

רבי אבהו כיהן בתור ראש ישיבה בקיסריה וייצג את היישוב היהודי בארץ בפני שלטונות האימפריה הרומית. הוא ידע להגן על עמו ותורתו בכבוד וכישרון. הצטיין בייחוד באגדה, אבל גם בהלכה הוא תפס את אחד המקומות החשובים בין חכמי דורו.

רבי חייא

רבי חייא (נקרא גם רבי חייא הגדול או חייא רובא) היה חכם מפורסם, שחי בדור המעבר בין התנאים לאמוראים, בסוף המאה השנייה לספירה. היה בנו של אבא כרסלא מכפרי שבבבל.

רבן גמליאל ברבי

רַבַּן גַּמְלִיאֵל בָּרַבִּי (כלומר, בנו של רבי, נקרא גם רבן גמליאל השלישי) - נשיא הסנהדרין במאה ה-3, מחכמי 'דור המעבר' שבין התנאים לאמוראים.

בצוואתו (מסכת כתובות ק"ג ע"ב), מינה רבי יהודה הנשיא את רבן גמליאל בנו לנשיא, את רבי שמעון בנו לחכם (אחראי על ההוראה בסנהדרין), ורבי חנינא בר חמא "ישב בראש", כלומר יהיה אב בית הדין – אחראי על השיפוט בסנהדרין.

תפיסה (משפט עברי)

במשפט העברי, תפיסה היא השתלטות של אחד מבעלי הדין על החפץ נשוא הדיון, במקרה שבית הדין אינו יכול להכריע בדין, בגלל העדר הכרעה הלכתית ברורה, העדר ראיות או חוסר סמכות. במקרים מסוימים מקנה תפיסה זו לתופס זכויות בחפץ, ובמקרים אחרים לא.

תשלומי בושת

בהלכות מזיק וניזק, תשלומי בושת הם אחד מחמשת התשלומים המוטלים על המזיק לשלם לניזק (נזק וצער, ריפוי, שבת ובושת). התשלומים הם עבור כל בושה שנגרמה בשעת הנזק, בעקבות צפייה של הרואים, או שם רע שיצא בעקבות מעשה הנזק (למשל בעקבות מעשה אונס).

חיוב בושת הוא רק כאשר המזיק הזיק בכוונה.

מסכתות ששה סדרי משנה
סדר זרעים ברכותפאהדמאיכלאייםשביעיתתרומותמעשרותמעשר שניחלהערלהביכורים
PikiWiki Israel 29371 Religion in Israel
סדר מועד שבתעירוביןפסחיםשקליםיומאסוכהביצהראש השנהתעניתמגילהמועד קטןחגיגה
סדר נשים יבמות • כתובות • נדריםנזירסוטהגיטיןקידושין
סדר נזיקין מסכת נזיקין (בבא קמאבבא מציעאבבא בתרא) • סנהדריןמכותשבועותעדיותעבודה זרהאבותהוריות
סדר קדשים זבחיםמנחותחוליןבכורותערכיןתמורהכריתותמעילהתמידמידותקינים
סדר טהרות כליםאהלותנגעיםפרהטהרותמקואותנידהמכשיריןזביםטבול יוםידייםעוקצים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.