מסכת ידיים

מַסֶּכֶת יָדַיִם היא מסכת בסדר טהרות בששה סדרי משנה אשר עוסקת בטומאת הידיים ובנטילת ידיים. טומאת ידיים היא גזירה קדומה של חכמים, אשר קבעו שהידיים נחשבות טמאות אם האדם לא הקפיד לשומרן מטומאה, שכן הן עלולות לגעת בדברים אף מבלי משים. המסכת עוסקת בפרטי הדינים של נטילת ידיים לחולין ולתרומה: בשיעור המים הכשר לנטילה, בכלי הראוי לנטילה, באופן הנטילה, במיני מים הפוסלים לנטילה ועוד.

SilverWashingCup
הפרק הראשון עוסק (בין השאר) בהלכות הכלי שבו אפשר ליטול. בתמונה: כלי לנטילת ידיים, עשוי מכסף.

מיקומה של המסכת בסדר טהרות

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, מכיוון שהטומאות שהוזכרו כוללות את כל הגוף (אדם שנטמא באחד מאיברי גופו נטמא כולו), הגיע כעת לעיסוק בטומאת אבר אחד בלבד - ידיים.

פרקי המסכת

  1. מֵי רְבִיעִית נוֹתְנִין לַיַּדָיִ (חמש משניות[1]) - הפרק עוסק בהלכות נטילת ידיים: שיעור המים, הכלים שבהם אפשר ליטול, סוג המים שבהם אפשר ליטול וסוג הנוטל הראוי.
  2. נָטַל לְיָדוֹ אַחַת מִשְּׁטִיפָה אַחַת (ארבע משניות) - נטילות שאינן מטהרות, חלק היד שמקבל טומאה וכן במקרי ספק שונים בדיני טומאת ידיים.
  3. הַמָּכְנִיס יָדָיו לְבַיִת הַמְּנֻגָּע (חמש משניות) - הפרק פותח בדיון בדברים שמטמאים את הידיים וממשיך בדיון על טומאת כתבי הקודש. אגב כך מובא דיון אודות קדושתם של ספרי שיר השירים וקהלת.
  4. בּוֹ בַּיּוֹם נִמְנוּ וְגָמְרוּ (שמונה משניות) - הפרק פותח במספר הלכות בנושאים שונים שנקבעו ביום שהתמנה רבי אלעזר בן עזריה לראש הישיבה. לאחר מכן הוא חוזר לעסוק בטומאת כתבי הקודש, שנשנה אגב הוויכוח בין הצדוקים לפרושים על טומאת כתבי הקודש. הפרק מסיים בקובץ מחלוקות בין הפרושים לצדוקים.

בסך הכל יש במסכת 22 משניות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
אורי שרקי

הרב אוּרי עמוס שֶׁרְקִי (נולד בתשי"ט, 1959) הוא ר"מ במכון מאיר, רבהּ של קהילת "בית יהודה" בקריית משה בירושלים ויו"ר ברית עולם - המרכז העולמי לבני נח ומחבר ספרים ומאמרים. ביולי 2019 מונה לרב תנועת הנוער עזרא.

אותיות סת"ם

אותיות סת"ם או כתב אשורי הוא גופן אותיות האלפבית של הכתב העברי.

לכתב זה מיוחסת קדושה מיוחדת, והוא משמש בייחוד לכתיבת תשמישי קדושה יהודיים, כגון ספרי תורה, תפילין ומזוזות.

בן סירא

הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, מבחינת מספר האזכורים שלו במקורות יהודיים ומבחינת הפופולריות שהייתה לו בקרב יהודים ונוצרים.

הספר לא נכלל בקורפוס המקראי אצל היהודים ונחשב כאבוד במקורו העברי, ולעומת זאת נשמר מתורגם בביבליה הנוצרית כחלק מהברית הישנה. רק עם התגלות הגניזה הקהירית ומגילות קומראן נתגלו כתבי יד (לא שלמים) של המקור העברי של הספר.

ספר בן סירא הוא מהווה במובנים מסוימים המשך של ספרות החכמה המקראית, אך בשינויים חשובים. לשונו של ספר בן סירא דומה לזו של ספרות החכמה המקראית כדוגמת משלי ואיוב, כמו גם ללשונם של חלק ממזמורי תהילים. עם זאת ניכר בלשונו איחורו לעומת ספרים אלה, ויש בו כמה תופעות המטרימות את לשון חז"ל .הספר כולל הנחיות מוסריות וקריאה לשמירת התורה, יחד עם המנונים בשבח אבות העולם ובשבח הכהן הגדול, ועוד.

ספר בן סירא דוגל בשיטת שכר ועונש עוד בעולם הזה, ואין בו זכר לעולם הבא או תחיית המתים. בזאת דומה בן סירא לספר מקבים א, אשר מדגיש את ה"תהילה" וה"שם" שמותיר האדם לאחר מותו, ללא רמז לחיים שלאחר המוות. השקפה המזוהה עם השקפת הצדוקים.

הלכה למשה מסיני

הלכה למשה מסיני הוא מונח המתאר את כל אותן הלכות התורה שבעל פה שניתנו, על פי המסורת היהודית, במעמד הר סיני מאלוהים למשה, כביאור הראשוני לתורה שבכתב. המונח מתאר למעשה סוגה הלכתית - ההלכות הראשונות והבסיסיות ביותר מבחינת היהדות.

הרמב"ם מגדיר את סוגת ההלכות הזאת במילים הבאות: "כל דבר שאין לו רמז במקרא, ואינו נקשר בו, ואי אפשר להוציאו בדרך מדרכי הסברה - עליו לבדו נאמר 'הלכה למשה מסיני'".

כיום, יש המשתמשים בביטוי זה גם כמטבע לשון לחוק או כלל אותו יש לבצע ללא עוררין, ללא בקשת טעם[דרוש מקור].

הפרוור ההרודיאני

מוזיאון וואהל לארכאולוגיה - הפרוור ההרודיאני הוא מוזיאון ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים המציג מספר בתים רחבי היקף של שכונת פאר שעמדה במקום (העיר העליונה של ירושלים בתקופת הבית השני) בתקופת שלטונו של המלך הורדוס ובתקופה שלאחר מכן עד חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה.

הבניינים התגלו בעת שיקום הרובע היהודי לאחר מלחמת ששת הימים, בחפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום על ידי משלחת ארכאולוגית בראשותו של פרופ' נחמן אביגד. במקום מוצגים מספר מבנים לציבור (לא כל המבנים שהתגלו מוצגים לקהל). שיטת החפירות הארכאולוגיות, בשל מחסור בזמן ובכוח אדם, הביאה לכך שלאחר חפירת יסודות הבתים כוסו המוצגים, ועליהם נבנו הבתים. לאחר מכן, עם סיום בניית מבנה המגורים נחפרו הממצאים מתחת לרצפת המבנה.

טומאת ידיים

בהלכה, טומאת ידיים היא טומאה שגזרו חכמים במקרים מסוימים על ידיו של אדם. מסכת ידיים בסדר טהרות עוסקת בהלכות טומאה זו ובדרכי הטהרה ממנה. אחת מגזירות שמונה עשר דבר.

מגילת מקצת מעשי התורה

מגילת מקצת מעשי התורה (או MMT, 4Q394-4Q397), היא מגילה שנמצאה בין מגילות ים המלח. המגילה מכילה עשרים ושנים עניינים, בהם חלוקות שתי קבוצות בדעותיהן. אף על פי שהמגילה מתארת חילוקי דעות, היא נכתבה באופן של כבוד כלפי הקבוצה החולקת.

נטילת ידיים

נטילת ידיים היא מצוות טיהור הידיים באמצעות רחיצה במים. דיני נטילת ידיים נידונים במשנה במסכת ידיים. אין תלמוד בבלי על מסכת ידיים והעיסוק בה מפוזר במסכתות שונות. עם זאת, עיקר הדיון בנטילת ידיים מרוכז במסכת חולין מדף ק"ה עמוד א' ועד דף ק"ז עמוד ב'.

סדר טהרות

סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

בתלמוד נדרש הפסוק "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת..." על ששה סדרי משנה. המילה הרומזת לסדר טהרות היא "וָדָעַת", כנראה כיוון שההלכות שבו מורכבות ומחכימות יותר מהלכות אחרות - ואף יותר מסדר קודשים.

רבן יוחנן בן זכאי

רבן יוחנן בן זכאי (חי במאה ה-1 לספירה) היה, לפי מסורת חז"ל, מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני. נמלט מירושלים הנצורה ושיכנע את אספסיאנוס להתיר לו להקים את הסנהדרין מחדש ביבנה. שם הנהיג את שרידי החכמים, שיקם את חיי התורה בארץ ישראל, והיה מהראשונים שתיקנו תקנות המתאימות למציאות ללא מקדש. המחקר המודרני ממעיט מאוד בהשפעה שהייתה לאנשי יבנה בפועל על יהודי ארץ ישראל. לפי המסורת, התואר "רבן" ניתן לו משום שכיהן תקופה מסוימת כנשיא הסנהדרין, על אף שלא השתייך למשפחת נשיאי בית הלל הזקן. הוא היה תלמידם של הלל ושמאי, ועל פי המסופר במדרש חי מאה ועשרים שנה.

שיר השירים

מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שב"כתובים" בתנ"ך. המגילה היא סדרה של שירי אהבה בין בני זוג, גבר ואישה, הפונים זה אל זו. במסורת חז"ל נתפרשו שירים אלה באופן אלגורי, כמשל ליחסי עם ישראל והקב"ה. במסורת הנוצרית מופיע פירוש אלגורי דומה, הרואה במגילה דימוי ליחסי ישו והכנסייה הנוצרית. מגילת שיר השירים השפיעה רבות על השירה העברית כמו גם על הספרות העולמית.

מסכתות ששה סדרי משנה
סדר זרעים ברכותפאהדמאיכלאייםשביעיתתרומותמעשרותמעשר שניחלהערלהביכורים
PikiWiki Israel 29371 Religion in Israel
סדר מועד שבתעירוביןפסחיםשקליםיומאסוכהביצהראש השנהתעניתמגילהמועד קטןחגיגה
סדר נשים יבמותכתובותנדריםנזירסוטהגיטיןקידושין
סדר נזיקין מסכת נזיקין (בבא קמאבבא מציעאבבא בתרא) • סנהדריןמכותשבועותעדיותעבודה זרהאבותהוריות
סדר קדשים זבחיםמנחותחוליןבכורותערכיןתמורהכריתותמעילהתמידמידותקינים
סדר טהרות כליםאהלותנגעיםפרהטהרותמקואותנידהמכשיריןזביםטבול יום • ידיים • עוקצים
טומאה וטהרה ביהדות
דרגות הטומאה אבי אבות הטומאהאב הטומאהולד הטומאה (ראשון לטומאה) • שני לטומאהשלישי ורביעי לטומאה סדר טהרות
דרגות היטמאות במאכלים חולין • מעשר שניתרומהקודש
דרכי היטמאות אוהלמגעמשאהיסטמדרסביאהבועל נידהביאה לביתמדףבליעהעיסוק
דברים המטמאים מהתורה מתנבלת חיה ובהמהנבלת עוף טהורנבלת השרץבעל קרימטמאי משכב ומושב - נידה, זבה, יולדת, זבצרעת (אדם, בתים, בגדים) • שכבת זרעחטאות המטמאותמי חטאת
דברים המטמאים מדברי חכמים טומאת ידייםארץ העמיםבית הפרסטומאת כתבי הקודשטומאת גוייםטומאת עבודה זרהטבילה במים שאובים
דברים הנטמאים אדםכלים (כלי מתכות, כלי עץ, כלי חרס, בגדים, כלי עור, שק, וכלי עצם) • אוכליםמשקין
נידה הפסק טהרהדם בתוליםחומרא דרבי זיראכתםעקרות הלכתיתפרישה סמוך לווסתשבעה נקיים
אחרים טומאת מקדש וקדשיוהאיסור לכהן להיטמא למתהכשר לקבל טומאהטומאה רצוצהטומאה הותרה בציבורטבילת עזרא
היטהרות טבילהפרה אדומהמקווהחציצהטבול יוםמחוסר כיפוריםטהרת מצורע
מסכתות בסדר טהרות כליםאהלותנגעיםפרהטהרותמקוואותנידהמכשיריןזביםטבול יום • ידיים • עוקצים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.