מסכת גיטין

מַסֶּכֶת גִּטִּין היא המסכת השישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה, ויש בה תשעה פרקים.

המסכת עוסקת בעיקר באופן שבו נעשים הגרושין. ביהדות, גירושין מתבצעים כאשר איש נותן לאשתו שטר (המכונה "ספר כריתות" בלשון המקרא, או "גט" בלשון חכמים), שבו משחרר אותה מן הנישואים. כתיבת הגט ומסירתו הם חלק ממעשה הגירושין, ועל כן עוסקת המסכת גם בפרטים אלו.

המסכת כוללת גם כפרק וחצי (סוף הפרק הרביעי וכל הפרק החמישי) העוסקים בענייני "תיקון העולם" - גזרות ותקנות שמטרתן מניעת מכשולים ותקלות.

קבוצת אגדתות מפורסמת בגמרא שעל המסכת[1] מכונה בשם "אגדות החורבן" ומספרת את סיפור חורבנם של ירושלים ובית המקדש.

בדפוס וילנה לתלמוד בבלי למסכת זו יש 89 דפים.

סדר הגט

ב____ בשבת ב____ יום/ימים לירח ____ שנת חמשת אלפים ושבע מאות ו____ לבריאת העולם למניין שאנו מונים כאן בעיר/מקום ____ היושב/ת על נהר ____ ועל מי מעינות אני ____ בן ____ המכונה ____ העומד היום ב____ עיר/מקום היושב/ת על נהר ____ ועל מי מעינות חפצתי ברצון נפשי מבלי שאני אנוס ועזבתי ופטרתי וגירשתי :אותך לַך אַת אשתי ____ בת ____ העומדת היום ב____ עיר/מקום היושב/ת על נהר ____ ועל מי מעינות שהיית אשתי מקודם לכן ועתה פטרתי ועזבתי וגירשתי אותך לך שתהיי רשאית ושולטת בנפשך ללכת להינשא לכל גבר שתרצי ואיש לא ימחה בידך מיום זה ולעולם והרי את מותרת לכל אדם וזה שיהיה לך ממני ספר גירושין ואגרת עזיבה וגט פיטורין כדת משה וישראל ____ בן ____ עד ____ בן ____ עד

נוסח גט בתרגום לעברית. הנוסח המקורי נכתב בארמית

מיקומה של המסכת בסדר נשים

בנוסח המשנה לרמב"ם, המסכת מופיעה לאחר מסכת נדרים, ולפני מסכת סוטה. הרמב"ם מסביר סדר זה כך:

וכשהשלים לדבר על הנישואין ומה שיתחייב בשבילן מהפרת הנדרים, התחיל בעניין הגירושין, שאחרי נישואין באין הגירושין, וסידר גיטין אחר נזירות. ואחר גיטין סוטה, שעניינה מעניין הגירושין, שהסוטה כשתזנה – יש לכוף האיש והאשה על הגירושין.

אולם סדר המסכתות המצוי הוא שהמסכת מופיעה אחרי מסכת סוטה, וזאת עקב הרצון שלא להפריד בין מסכתות נזיר לסוטה הקשורות זו לזו כמו שמבואר במסכת סוטה[2]: "למה נסמכה פרשת נזיר שבתורה לפרשת סוטה?[3] לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה ידיר עצמו מן היין".

פרקי המסכת

  1. המביא גט קמא (שש משניות[4]) – דיני שליחות גט מ"מדינת הים", והקשר בין גיטין לשטרות שחרור עבדים, ובין היתר גם בגבולות ארץ ישראל.
  2. המביא גט בתרא (שבע משניות) – סיום דיני שליחות ממדינת הים, דיני כתיבת וחתימת הגט ושליח הבאה.
  3. כל גט שנכתב (שמונה משניות) – דיני כתיבת הגט לשמה, שליח גט שחלה, וחזקות.
  4. השולח גט לאשתו (תשע משניות) – דיני ביטול שליח, ודינים שנאמרו מפני תיקון העולם.
  5. הניזקין שמין להם בעידית (תשע משניות) – עוד דינים מפני תיקון העולם ומפני דרכי שלום.
  6. האומר התקבל גט זה לאשתי (שבע משניות) – עוד דיני שליחים בגט: לכתיבה, חתימה, הולכה וקבלה.
  7. מי שאחזו קרדיקוס[5] (תשע משניות) – המשך דיני שליחים, ודיני גט על תנאי.
  8. הזורק גט לאשתו (עשר משניות) – דיני קבלת הגט, גט ישן, נשים שחובה לגרשן וגט קרח.
  9. המגרש את אשתו (עשר משניות) – דיני גירושין לחצאין, עדים בגט, ועילות לגירושין.

לפי רש"י[6], הרא"ש והמאירי פרק מי שאחזו קודם לפרק האומר התקבל. זאת לעומת התוספות[7] בשם התלמוד ירושלמי הר"ן והרמב"ם שמסדרים כפי הסדר המופיע כיום.

במסכת זו 75 משניות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מדף נ"ה, עמוד ב' עד דף נ"ח, עמוד א'
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ב', עמוד א'
  3. ^ פרשת סוטה מופיעה בספר במדבר, פרק ה', פסוק י"א ועד סוף הפרק ופרשת נזיר מיד אחריה.
  4. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
  5. ^ קרדיקוס, או: קורדייקוס, הוא מצב רפואי שהיה בימי חז"ל. על זיהויו, ראו: מהו קורדייקוס?, פרופ' יהודה לוי, באתר מכון שלזינגר; והערך "מחלות", באתר ויקישיבה, החל מהערה 183.
  6. ^ דף ע"א, עמוד ב'
  7. ^ דף ס"ב, עמוד ב'
אבא סיקרא

אַבָּא סִיקְרָא (=אבי הפגיון) היה כינויו בתלמוד של אחד ממנהיגי המרד הגדול של היהודים ברומאים לפני חורבן בית שני (70-66 לספירה) ומנהיגם של הסיקריים. בתלמוד הוא מוזכר כ"ראש הבריונים".

היה בן אחותו של רבן יוחנן בן זכאי, מראשי מפלגת המתונים. בתלמוד מסופר, כי הקנאים הציתו בזמן המרד את כל מחסני המזון שבירושלים כדי לאלץ את תושבי העיר להילחם, בכך גרמו לרעב כבד בעיר הנצורה. רבן יוחנן בן זכאי שלח בהסתר לקרוא לאבא סיקרא וביקש ממנו שינסה למצוא דרך להוציא אותו מן העיר בתקווה שיוכל להציל משהו מן החורבן הכללי. אבא סיקרא נענה לבקשתו ובאמצעות תחבולה הבריח את דודו מן העיר.

כן מסופר בתלמוד: "אבא סיקרא, ראש בריוני ירושלים, בן אחותו של ר' יוחנן בן זכאי היה, שלח לו: בוא אצלי בצנעא. בא, אמר לו: עד מתי אתם עושים כך וממיתים את האנשים ברעב? אמר לו: מה אעשה? אם אומר להם דבר – יהרגוני" (תלמוד בבלי, מסכת גיטין, פרק ה', דף נ"ו, עמוד א'.)

יש המזהים את אבא סיקרא עם בן בטיח המוזכר בתלמוד.

אשמדאי

אַשְׁמְדַאי הוא מלך השדים במסורות העממיות היהודיות והנוצריות. מקורו מהשפה הפרסית; אזמידאן - שטן (מילולית: aesma-כעס; daeva-רוח, שד).

ניתן למצוא את גזרון השם אשמדאיוס (ασμοδαιοσ) לראשונה מהלחם של שתי מילים בשפת הפרסיים המזרחיים - אווסטית aesma ו daēuua, או בשפה הפרסית/פהלווית xem-dew משמעותם זהה בשני הלשונות והיא: שד-הזעם.

היהדות העממית מזהה באשמדאי את השורש ש.מ.ד, קרי הרס; הכחדה.

בן ציצית הכסת

בן ציצית הכסת היה מעשירי ירושלים בדור של חורבן בית שני. מוזכר בספרות המדרש והאגדה מספר פעמים. באבות דרבי נתן (פרק ו) נמנה בן ציצית הכסת כאחד האנשים המכובדים ביותר בירושלים בימיו של רבן יוחנן בן זכאי ורבי אליעזר בן הורקנוס. לצדו מצוינים כלבא שבוע ונקדימון בן-גוריון.

גם בתלמוד הבבלי על מסכת גיטין (נו, א) נמנה בן ציצית הכסת כאחד מעשירי ירושלים הגדולים לצד כלבא שבוע ונקדימון בן-גוריון. התלמוד מספר שמחסני המזון של שלושת העשירים הללו יכלו להזין את העיר במצור כעשרים שנה.

במדרש בראשית רבה (פרק צח, ח) נכתב שנמצאה בירושלים מגילת יוחסין ולפיה "בית ציצית הכסת" הם מצאצאיו של אבנר בן נר. נראה שהדברים מכוונים אל בן ציצית הכסת. הנחה זאת מתעצמת לאור העובדה שלצד יחוסו של בן ציצית הכסת נכתב גם על יחוסו של כלבא שבוע. כפי שראינו לעיל כלבא שבוע ובן ציצית הכסת נמנו יחדיו מספר פעמים ולכן סביר שהמילים 'בית ציצית הכסת' מכוונים אל 'בן ציצית הכסת'.

גט

גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי כתוב בדיו על קלף, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם. משפט המפתח בגט הוא "הרי את מותרת לכל אדם".מקור המילה במשנה והתלמוד, שם משמשת המילה 'גט' במשמעות של שטר, שלעיתים קרובות הוא גט במשמעות ימינו, אך לא תמיד. כיום מקובל לכנות במילה גט רק את השטר שבו מגרש הבעל את אשתו.

היזק שאינו ניכר

היזק שאינו ניכר הוא סוגת נזקים בהלכה, בה לא ניכרים סימני ההיזק בגוף החפץ הניזוק, והנזק אינו אלא בפן ההלכתי.

לפי שיטת רש"י היזק שאינו ניכר הוא רק אם הנזק אינו גורם לכל שינוי פיזי בחפץ, לדוגמה אדם שטימא את התרומה של חברו, ובכך מנע מחברו לאכול אותה. מדין התורה לא חלה חובת תשלום עבור נזק מסוג זה בדיני אדם, דהיינו בבית דין, אך על מנת לצאת ידי חובת דיני שמים, על האדם לשלם בעבור הנזק שגרם גם אם מדובר בהיזק שאינו ניכר. בנוגע לחובת תשלום מדרבנן - קיימת מחלוקת אמוראים.

לפי שיטת התוספות במסכת בבא בתרא מחלק בין אדם שגרם לאיסור כלאים בפירות חבירו, שהיזק זה נחשב להיזק ניכר, מכיוון שניתן להבחין בכך שהתבואה מעורבבת עם הגפנים, (למרות שהנזק - איסור הכלאים הוא רוחני), לבין שרץ המונח על טהרות, שמכיוון שלא ידוע אם הוכשר לקבל טומאה על ידי מים שנפלו עליו, לא ניתן לדעת אם הפירות נטמאו.

מסכת קידושין

מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד. עוסקת בדיני פעולת הקידושין - שלב קודם לנישואין, שבו בני הזוג עדיין לא נשואים ואסורים אחד לשני, אבל הם כבר קשורים אחד לשני וצריכים גט כדי להיפרד. על-פי התורה, הקידושין הם "קנין" של הבעל באשתו, והמילים הראשונות בהן פותחת המסכת הן: "האשה נקנית בשלוש דרכים...".

בתלמוד בבלי יש למסכת זו פב' דפים (כולל השער, 81 דפי תוכן).

סדר נשים

סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה. הסדר עוסק בעיקר בדיני המשפחה והזוגיות. בין הנושאים בהם הוא עוסק: דיני הנישואין והגירושין, החובות שבין בני זוג האחד כלפי השני וכלפי ילדיהם. דיני ירושה וצוואות, בגידות בין בני זוג והתחייבויות אנשים נשואים האחד כלפי השני.

בתלמוד נדרש הפסוק "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת..." על ששה סדרי משנה. המילה הרומזת לסדר נשים היא "חֹסֶן", מפני שהשורש ח.ס.נ משמעותו גם ירושה והאישה מולידה יורשים.

סוריא

סוריא (שטח ארם נהריים וארם צובא) הוא שמו ההלכתי של שטח בגבול ארץ ישראל, שנכבש על ידי דוד המלך וסופח על ידו לארץ ישראל. לשטח זה מעמד ביניים מבחינת מצוות התלויות בארץ. שטח ארץ ארם הוא לחופו המזרחי של הים התיכון, ומשתרע בין חצי האי ערב ומצרים בדרום וקיליקיה בצפון.

עד אחד נאמן באיסורין

עד אחד נאמן באיסורין הוא כלל בהלכה היהודית, שמשמעותו שמספיק יהודי נאמן אחד לקבוע האם דבר מסוים כשר או אסור,

לדוגמה, אם יש חתיכה ספק של חלב האסור באכילה, ספק של שומן המותר, ואדם אחד מעיד שהיא של שומן, אדם זה נאמן על כך ומותר לאוכלה.

לכלל זה יש מספר הגבלות:

עד אחד לא נאמן באיסורין כאשר יש לו נגיעה אישית בדבר.

העד חייב לדעת את דיני האיסור, אחרת לא ידע איך להתיר או לאסור.

ראיות ברורות סותרות עד אחד.

דבר שהוא ספק ולא הוחזק באיסור אמנם אם בידו הדבר לדוגמה מעשר נאמן אף בהוחזק האיסור.

נאמן רק להתיר אך לא לאסור.

קלף (יהדות)

קלף הוא עור בהמה טהורה המשמש לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות - ראשי התיבות של סת"ם - ספרי תורה, תפילין, מזוזות. כמו כן מגילת אסתר יש לכתוב על קלף. על פי ההלכה כתבי קודש אלה חייבים להכתב על עור בהמה מעובד בעפצים.

על פי התלמוד ישנם שלושה סוגי קלפים לכך, "גוויל" הוא העור השלם, ועליו יש לכתוב רק ספרי תורה, בנוסף ניתן להפריד מהגוויל שתי שכבות, השכבה הדקה קלף המשמש לכתיבת תפילין, והשנייה דוכסוסטוס משמש לכתיבת מזוזות. בסביבה יבשה מתאימה (או בתיק) עשויים כתבים על גוויל, קלף או דוכסוסטוס להישמר אלפי שנים.

כיום ספרי תורה, תפילין ומזוזות נכתבים על עור שעבר עיבוד בסיד ומלח בלבד, ואז שוייף מצידו הפנימי, כך שנותר רק קלף.

קניין אגב

קניין אגב הוא אחד הדרכים לקניית מיטלטלין על פי ההלכה. קניין זה מתבצע כאשר מקנים קרקע, בצורת ההקנאה של קרקע (כסף, שטר או חזקה), ומקנים לקונה גם את המטלטלים שנמצאים בתוכה - אגב הקניין של הקרקע, ומכאן שמו קניין אגב.

קניין ארבע אמות

קניין ארבע אמות במשפט העברי הוא תקנה שקבעו חז"ל, לפיה חפץ של הפקר שייך לאדם שחפץ זה נמצא בקרבתו (במרחק עד שני מטרים) והוא רוצה לזכות בו.

קניין חצר

קניין חצר במשפט העברי הוא אחת הדרכים שבהן ניתן לקנות ולהקנות חפצים. על פי ההלכה לשם העברת בעלות על חפץ לא די בהסכמה מילולית בין המוכר לקונה, אלא נדרשת פעולת קניין מסוימת, כגון הגבהת החפץ. אולם כאשר החפץ המדובר מצוי בשטח פרטי של הקונה - עצם הנוכחות של החפץ ברשות הקונה נותנת תוקף משפטי להסכמה ביניהם, ללא צורך במעשה נוסף של קניין. כמו כן, חפץ של הפקר שנמצא ברשותו של אדם - שייך לו.

רב חסדא

רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית. מן האמוראים הבולטים בדורו, דיין וראש ישיבת סורא. למד תורה מפי רב ותלמידיו ומפי תלמידי שמואל, והיה תלמיד-חבר של רב הונא. אחרי פטירתם של רב הונא ורב יהודה, ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא, עמד רב חסדא בראש ישיבת סורא במשך 10 שנים.

רב חסדא נודע בשקדנותו ובתורתו, והיה ממעט לישון בלילות. נשא ונתן בהלכה עם רב נחמן, עם רב ששת ועם רבה בר רב הונא. תלמידיו נמנו עם גדולי הדור שאחריו, ובהם רבי זירא ורבא. מאמריו של רב חסדא רבים והם מקיפים תחומים רבים בהלכה ובאגדה, דברי מוסר ודרך ארץ. החוקרים דנו בשאלה, האם שהה רב חסדא תקופה מסוימת בארץ ישראל.רב חסדא עסק בייצור שיכר בהצלחה רבה והתעשר מכך. לרב חסדא הייתה משפחה ענפה. בגיל 16 נישא לבתו של רב חנן בר רבא, חתנו של רב. בנותיו נישאו לתלמידי חכמים מפורסמים, אחד מהם הוא האמורא רבא, שנישא לבתו לאחר שנפטר בעלה הראשון, האמורא רמי בר חמא. בניו נמנו עם חכמי הדורות הבאים.

רב יוסף בר חמא

רב יוסף בר חמא היה אמורא בבלי שחי בדור השלישי של תקופת האמוראים, במחוזא. היה תלמידו של רב ששת, אך מובאים בתלמוד ציטוטים שלו גם בשם רב נחמן בר יעקב.בנו היה רבא, מגדולי האמוראים וראש ישיבת פומבדיתא במחוזא.

רבה בר רב הונא

רבה בר רב הונא היה אמורא בבלי מהדור השני והשלישי של התקופה - במאה ה-3 וה-4. בנו של רב הונא. שימש כראש ישיבת סורא לאחר מות רב חסדא.

רבי צדוק

רבי צדוק היה תנא וכהן בסוף ימי בית המקדש השני ובראשית דור יבנה, בדורם של רבי יהושע ורבי אליעזר.

ריש לקיש

ריש לקיש או רבי שמעון בן לקיש (בר"ת: ר"ל או רשב"ל) היה מגדולי אמוראי ארץ ישראל.

פעל בטבריה בדור השני לאמוראים, במחצית השנייה של המאה השלישית לספירה, ושימש כתלמיד חבר ובר פלוגתא מרכזי של גיסו, רבי יוחנן.

תיקון עולם

תיקון עולם הוא ההגנה והטיפוח של אורחות החיים של האנושות; בעברית החדשה משמעותו שיפור, תמורה ואף מהפכה בחיי האנושות. תיקון העולם, שיש בו מרכיב של הבאת גאולה, הפך למושג מקובל במשנותיהם של הוגים, מהפכנים ומדינאים ברחבי העולם בעת החדשה.

מסכתות ששה סדרי משנה
סדר זרעים ברכותפאהדמאיכלאייםשביעיתתרומותמעשרותמעשר שניחלהערלהביכורים
PikiWiki Israel 29371 Religion in Israel
סדר מועד שבתעירוביןפסחיםשקליםיומאסוכהביצהראש השנהתעניתמגילהמועד קטןחגיגה
סדר נשים יבמותכתובותנדריםנזירסוטה • גיטין • קידושין
סדר נזיקין מסכת נזיקין (בבא קמאבבא מציעאבבא בתרא) • סנהדריןמכותשבועותעדיותעבודה זרהאבותהוריות
סדר קדשים זבחיםמנחותחוליןבכורותערכיןתמורהכריתותמעילהתמידמידותקינים
סדר טהרות כליםאהלותנגעיםפרהטהרותמקואותנידהמכשיריןזביםטבול יוםידייםעוקצים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.