מסכת אהלות

מסכת אהלות היא המסכת השנייה בסדר טהרות, הסדר השישי והאחרון בששה סדרי משנה. במסכת אהלות שמונה-עשר פרקים אשר דנים בדיני טומאת מת בכלל ובדיני טומאת אוהל המת בפרט ומכאן שמה. בסוף הפרק הראשון של המסכת נמצאת המשנה הידועה של רמ"ח איברים.

הנושאים במסכת נגעים ובמסכת אהלות נחשבים נושאים עמוקים וקשים ביותר להבנה.[1]

אין בידינו תלמוד בבלי או ירושלמי למסכת זו, אך בשני התלמודים עסקו במשניות המסכת במסגרת סוגיות אחרות. רבי גרשון חנוך הניך ליינר (1839 - 1891) ליקט מובאות ממקורות אחרים העוסקים במשניות המסכת לספרו "סדרי טהרות". מהדורה מדעית של המסכת יצאה לאור בשנת 1955 על ידי פרופ' אברהם גולדברג.

שם המסכת

שם המסכת מופיע במקורות שונים במספר וריאציות[2]:

  • אֳהָלוֹת או אָהֳלוֹת - צורת הריבוי של אוהל, לפי הצורה המקראית אֳהָלִים[3], ולעיתים הלשון מתהפכת בלשון חז"ל מזכר לנקבה.
  • אֹהָלוֹת - צורת הריבוי הרגילה במקרא של אוהל, אוהלים, ולשון חז"ל מתהפכת כאמור
  • אֲהָלוֹת - מלשון "מור ואהלות" (ספר תהלים, פרק מ"ה, פסוק ט' ועוד), לשון נקייה לדיבור על אוהל המת בעל המשמעות השלילית.
  • אהילות - גירסת התלמוד הירושלמי לשם המסכת במקומות רבים[4]

מיקומה של המסכת בסדר טהרות

המסכת שייכת לסדר טהרות מכיוון שרובה ככולה עוסקת בענייני טומאת מת. לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, הוקדמה המסכת לפני כל המסכתות האחרות מכיוון שדיניה קשים מכל הטומאות.

פרקי המסכת

  1. שנים טמאים במת (שמונה משניות[5]).
  2. אלו מטמאין באוהל (שבע משניות).
  3. כל המטמאין באוהל (שבע משניות).
  4. מגדל שהוא עומד באוויר (שלוש משניות).
  5. תנור שהוא עומד בתוך הבית (שבע משניות).
  6. אדם וכלים נעשין אוהלין לטמא (שבע משניות).
  7. הטומאה בכותל (שש משניות).
  8. יש המביאין את הטומאה וחוצצין (שש משניות).
  9. כוורת שהיא בתוך הפתח (שש עשרה משניות).
  10. ארובה שהיא בתוך הבית (שבע משניות).
  11. הבית שנסדק (תשע משניות).
  12. נסר שהוא נתון על פי תנור (שמונה משניות).
  13. העושה מאור בתחילה (שש משניות).
  14. הזיז מביא את הטומאה (שבע משניות).
  15. סגוס עבה (עשר משניות).
  16. כל המיטלטלין (חמש משניות).
  17. החורש את הקבר (חמש משניות).
  18. כיצד בוצרים בית הפרס (עשר משניות).

בסך הכל יש במסכת 134 משניות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו: תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ד, עמוד א'; תלמוד ירושלמי, מסכת מועד קטן, פרק ב', הלכה ה' (דפוס וילנא: דף ט, עמוד ב')
  2. ^ לסיכום ופרשנות, ראו: מלאכת שלמה, מסכת אהלות, פרק א משנה א.
  3. ^ ספר שופטים, פרק ח', פסוק י"א, ספר ירמיהו, פרק ל"ה, פסוקים ז'-י', ספר הושע, פרק י"ב, פסוק י'. המופע היחיד של צורה זו בחטף קמץ תחת הה]' הוא "אָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ" ספר דניאל, פרק י"א, פסוק מ"ה.
  4. ^ ראו: תלמוד ירושלמי, מסכת עירובין, פרק א', הלכה ז', תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, פרק ב', הלכה ד', תלמוד ירושלמי, מסכת מועד קטן, פרק ב', הלכה ה' ועוד.
  5. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
אבן גולל

אבן גוֹלֵל היא שיטה לחסימת מערות-קבורה ופתחים צרים אחרים.

אברהם גולדברג (חוקר תלמוד)

אברהם גולדברג (22 בינואר 1913 — 13 באפריל 2012) היה פרופסור לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, חוקר ספרות התנאים והאמוראים. חתן פרס ישראל לחקר התלמוד (2000).

אוהל (הלכה)

אוהל הוא מונח הלכתי המתייחס לכל דבר המשמש להאהיל או לסוכך מעל אדם או בעל חיים. לאוהל משמעות חשובה בהלכה, בעיקר בהלכות טומאה וטהרה, שכן מת המונח באוהל, מטמא את כל הנמצא תחת אותו אוהל. בדין זה עוסקת מסכת אהלות. בשבת יש איסור על עשיית אוהל משום מלאכת בונה, ויש לדבר חשיבות רבה בגלל חפצים נפוצים הנחשבים לאוהל, כמו מטרייה.

אוהל (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

אירוס הלבנון

אִירוּס הַלְּבָנוֹן או אִירִיס הַלְּבָנוֹן (שם מדעי: Iris histrio) הוא מין בסוג אירוס בתת-הסוג הרמודקטילואידס (Hermodactyloides).

בהמה וחיה בהלכה

בהלכה, היונקים היבשתיים הגדולים מתחלקים לשתי תת-קטגוריות, חיה ובהמה, השונות זו מזו בהלכותיהן.

תת-הקטגוריה "בהמה" כוללת את חיות המשק המבויתות המצויות במקום יישוב, ואילו תת-הקטגוריה "חיה" כוללת את חיות הבר.

בית הפרס

בהלכות טומאה וטהרה, בֵּית הַפְּרָס הוא שדה שהיה בו קבר, ונחרש בטעות ועצמות המת נפרסו והתפזרו בשטח. חז"ל גזרו שעפר השדה מטמא את הנוגע בו או הנושא אותו כאילו נגע או נשא מת, מחשש שמא נגע או הזיז עצם קטנה ולא הבחין בכך. "פרס" הוא מלשון פריסה ושטיחה.עפר השדה מטמא במגע ובמשא עד מרחק מאה אמות מן הקבר. לעומת זאת, מי שמאהיל על שדה זה ולא נגע או הזיז את עפרו - טהור. ניתן לטהר את בית הפרס, על ידי בדיקה (סריקה) מדוקדקת של כל השטח ואיתור כל העצמות הפזורות בו.

טומאה רצוצה

טומאה רצוצה היא כלל יסוד בדיני הטומאות בהלכה היהודית, ולפיה טומאה המטמאה טומאת מת שאין במקומה רווח אוויר בגודל של טפח על טפח, נחשבת לרצוצה ומטמאת כל מה שעליה או מתחתיה ללא יכולת חציצה. פירוש המילה "רצוצה" הוא דבר שאין במקומו רווח.

דין זה, שהוא הלכה למשה מסיני, אומר כי לטומאה חייב להיות לכל הפחות טפח שבו היא חלה; ולכן אם אין מקום כזה מסביב למקום הטומאה, אלא היא נמצאת במקום סגור, היא פורצת מעליו עד אין סוף, עד שאוהל (בשיעור מינימום של טפח על טפח) אחר יכסה אותה.

טומאת אוהל

בהלכות טומאה, אוהל שתחתיו נמצא מת, מטמא את כל אשר באותו אוהל משותף עם המת.

טומאת ארץ העמים

טומאת ארץ העמים הוא מושג ביהדות בהלכות טומאה וטהרה, לפיו גזרו חז"ל על השטח שמחוץ להתיישבות היהודית בארץ ישראל בימי בית שני, המכונה 'גבולות עולי בבל', טומאה שדינה כדין טומאת מת, מאחר שבמקום מגורי הנכרים לא הקפידו לקבור את נפליהם בקבר מסודר ומסומן, ובכל מקום היה חשש שתחתיו קבור נפל שמטמא בטומאת מת כמו כל אדם שמת.

טומאת כלי מתכות

בהלכות טומאת כלים, כלי מתכת הם כלים שסווגו בסיווג מיוחד לעניין דיני קבלת הטומאה, וקיימים הבדלים רבים בינם לבין החומרים האחרים בהלכות קבלת הטומאה.

טומאת מת

טומאת מת בהלכה היא אחת מסוגי הטומאה, הבאה על ידי גופת אדם מת או חלק מגופתו. טומאה זו מוגדרת אבי אבות הטומאה. המת יכול לטמא אדם, כלים, אוכלין או משקין.

ירוקת חמור מצויה

ירוקת חמור מצויה (שם מדעי: Ecballium elaterium) היא מין יחיד בסוגו של עשב רב שנתי ממשפחת הדלועים, גדלה בר ופורחת בקיץ. פרחיה צהובים ופירותיה עסיסיים. כשהפרי מבשיל ניתק החיבור שבין העוקץ לגוף הפרי והציפה שבתוך הפרי ניתזת ומפיצה למרחוק את הזרעים שבציפה.

מקור השם במשנה: "האירוס והקיסום וירקות חמור ודלעת יונית" (משנה, מסכת אהלות, פרק ח', משנה א'), הזיהוי נעשה לפי השם הערבי לצמח: קת'אא אלחמאר - קישוא החמור. בכתבי יד מסוימים של המשנה הנוסח: יריקת החמור וייתכן שלפי זה הכוונה לדרך הפצת זרעיו שנעשית במעין יריקה, בדומה לשמו הלטיני: Ecballium elaterium שגם בו ישנה משמעות של יריקה.

ברפואה העממית של ערביי ארץ-ישראל יש למוהל הפרי (שהינו רעיל) שימושים רפואיים רבים. הוא משמש כתרופה לצהבת, לקטרקט על העין, לנוזלים המצטברים בדרכי הנשימה, לדלקות אוזניים ולעצירות. כשהפרי בשל כל נגיעה קלה גורמת לו להתיז את תוכנו, במיץ הזה משתמשים כתרופה לסתימה חריפה בדרכי הנשימה.

מהר"ם מרוטנבורג

רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ (1220) - י"ט באייר ה'נ"ג (1293)), מגדולי ראשוני אשכנז בתקופת ימי הביניים ומאחרוני בעלי התוספות.

בשנת ה'מ"ו 1286 נכלא המהר"ם על ידי השלטונות במבצר אנזיסהיים (Ensisheim) לאחר שנתפס כשניסה להגר לארץ ישראל, הקיסר הגרמני דרש סכום כופר עצום כדי לשחררו. על פי המסורת המקובלת, סירב המהר"ם שהקהילה היהודית תפדהו תמורת סכום שכזה מחשש לתקדים שיביא למאסרים ולדרישות כופר דומות נוספות, בסופו של דבר נפטר המהר"ם בכלאו.

מסכת נגעים

מסכת נגעים היא מסכת בסדר טהרות. המסכת עוסקת בדיני נגעים וכן בדיני מצורע ומפרטת את אופני הטהרה והטומאה על פי הנגעים השונים ושיעוריהם.

סדר טהרות

סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

בתלמוד נדרש הפסוק "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת..." על ששה סדרי משנה. המילה הרומזת לסדר טהרות היא "וָדָעַת", כנראה כיוון שההלכות שבו מורכבות ומחכימות יותר מהלכות אחרות - ואף יותר מסדר קודשים.

רגליים לדבר

רגליים לדבר הוא ביטוי שנתנו חז"ל בהלכה לאומדנא המתבססת על צירוף שני מקרים שנראה כי יש קשר ביניהם ועשויים להורות על מעשה מסוים או על תופעה מסוימת.

שכונת קברות

בהלכות טומאה וטהרה, שכונת קברות היא מושג הלכתי, החל על כל מקום שבו נמצאו שלושה מתים בשטח של בין ארבע לשמונה אמות.

שמואל אוירבך

הרב שמואל אוירבך (נכתב גם אויערבאך; י' בתשרי ה'תרצ"ב, 21 בספטמבר 1931 - ט' באדר ה'תשע"ח, 24 בפברואר 2018) היה ראש ישיבת מעלות התורה בירושלים וחבר נשיאות ועד הישיבות. לאחר פטירת הרב אלישיב והפילוג בציבור הליטאי היה המנהיג הרוחני של זרם מיעוט מחמיר מבחינה אידאולוגית בציבור החרדי ליטאי, המיוצג בידי מפלגת בני תורה. אנשיו ראו בו את ממשיך הקו ההשקפתי של הרב אלעזר מנחם מן שך. הרב אוירבך היה חבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה, אולם מאז הפילוג לא השתתף בישיבותיה.

מסכתות ששה סדרי משנה
סדר זרעים ברכותפאהדמאיכלאייםשביעיתתרומותמעשרותמעשר שניחלהערלהביכורים
PikiWiki Israel 29371 Religion in Israel
סדר מועד שבתעירוביןפסחיםשקליםיומאסוכהביצהראש השנהתעניתמגילהמועד קטןחגיגה
סדר נשים יבמותכתובותנדריםנזירסוטהגיטיןקידושין
סדר נזיקין מסכת נזיקין (בבא קמאבבא מציעאבבא בתרא) • סנהדריןמכותשבועותעדיותעבודה זרהאבותהוריות
סדר קדשים זבחיםמנחותחוליןבכורותערכיןתמורהכריתותמעילהתמידמידותקינים
סדר טהרות כלים • אהלות • נגעיםפרהטהרותמקואותנידהמכשיריןזביםטבול יוםידייםעוקצים
טומאה וטהרה ביהדות
דרגות הטומאה אבי אבות הטומאהאב הטומאהולד הטומאה (ראשון לטומאה) • שני לטומאהשלישי ורביעי לטומאה סדר טהרות
דרגות היטמאות במאכלים חולין • מעשר שניתרומהקודש
דרכי היטמאות אוהלמגעמשאהיסטמדרסביאהבועל נידהביאה לביתמדףבליעהעיסוק
דברים המטמאים מהתורה מתנבלת חיה ובהמהנבלת עוף טהורנבלת השרץבעל קרימטמאי משכב ומושב - נידה, זבה, יולדת, זבצרעת (אדם, בתים, בגדים) • שכבת זרעחטאות המטמאותמי חטאת
דברים המטמאים מדברי חכמים טומאת ידייםארץ העמיםבית הפרסטומאת כתבי הקודשטומאת גוייםטומאת עבודה זרהטבילה במים שאובים
דברים הנטמאים אדםכלים (כלי מתכות, כלי עץ, כלי חרס, בגדים, כלי עור, שק, וכלי עצם) • אוכליםמשקין
נידה הפסק טהרהדם בתוליםחומרא דרבי זיראכתםעקרות הלכתיתפרישה סמוך לווסתשבעה נקיים
אחרים טומאת מקדש וקדשיוהאיסור לכהן להיטמא למתהכשר לקבל טומאהטומאה רצוצהטומאה הותרה בציבורטבילת עזרא
היטהרות טבילהפרה אדומהמקווהחציצהטבול יוםמחוסר כיפוריםטהרת מצורע
מסכתות בסדר טהרות כלים • אהלות • נגעיםפרהטהרותמקוואותנידהמכשיריןזביםטבול יוםידייםעוקצים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.