מסילת ישרים

מסילת ישרים הוא ספר שכתב רבי משה חיים לוצאטו - הרמח"ל, וכולל ענייני מוסר, תיקון מידות הנפש, והדרכה להתקרבות לאל. הוא נדפס לראשונה באמסטרדם בשנת ה'ת"ק (1740), ובהמשך במהדורות רבות נוספות, והתקבל כספר יסוד בתורת המוסר היהודית בקהילות ישראל. רבי אליהו מווילנה, הגר"א, ראה בו הופעת אור חדש בעולם, ואמר שאם הרמח"ל היה חי בזמנו - הוא היה הולך ברגל כדי לקבל את פניו.[1]

מסילת ישרים
Mesilat Yesharim
מידע כללי
מאת רבי משה חיים לוצאטו (הרמח"ל)
סוגה מוסר
הוצאה
שנת הוצאה ה'ת"ק
מהדורות נוספות
מהדורה מדעית מכון אופק, תשנ"ד
הסכמות הרב דוד ישראל עטיאס, הרב יצחק חיים, הרב רפאל בן הרב אלעזר מילדולה
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט מסילת ישרים

רקע לכתיבת הספר

מסילת. ישרים מדרגות
שלבי מסילת ישרים כתובים על גבי מדרגות בישיבת בני עקיבא פרחי אהרן

על פי המסורת, החל משנת 1727 חווה רמח"ל התגלויות רוחנית של "מגיד" שגילה לו סודות קבליים רבים. אחרי זמן מה רמח"ל שיתף בסוד את תלמידיו, אך אלה פרסמוהו והדבר עורר את חמתו של רבי משה חגיז, רב ירושלמי שפעל באירופה נגד שרידי השבתאות. הרב חגיז ראה את רמח"ל כנביא שקר וכממשיכה של השבתאות, ופנה באיגרות אזהרה לרבני ונציה. הפולמוס הגדול שפרץ הקיף את מרבית רבני איטליה, ובסופו, בחודש אב ה'ת"ץ (1730) אולץ רמח"ל להפקיד את ארגז כתביו ולא לפותחו מבלי רשות רבו. כמו כן אולץ רמח"ל להצהיר בשבועה בפני רבני ונציה כי לא יעסוק בייחודים, בהשבעת מגידים, ובכתיבת ספרים בלשון הזוהר. רמח"ל עצמו התייחס לשבועה זו כאל שבועה שהוצאה בכפייה שהיא חסרת תוקף הלכתי.

במהלך ארבע השנים הבאות שרר שקט בין הצדדים.

בסוף שנת 1734 פנה לרבו על מנת לקבל רשות והסכמה להדפיס באמסטרדם את ספרו "חוקר ומקובל", המיועד להוכיח את אמיתות תורת הקבלה. לאחר שעיין בספר התיר הרב ישעיהו באסאן לרמח"ל להדפיסו, ורמח"ל עמד לצאת לאמסטרדם. השמועה הגיעה במהירות לוונציה, ורבני העיר חוללו שערורייה סביב הטענות כי פרסום הספר מהווה הפרה של השבועה. מערכה זו עוררה הד ברחבי אירופה, ועוררה שנית את רבי משה חגיז נגד רמח"ל. רמח"ל הכחיש את כל ההאשמות נגדו, אך בעוברו בפרנקפורט בדרכו לאמסטרדם הובא רמח"ל בפני רב העיר, שאילץ את רמח"ל להודות בפני בית-דין כי הפר את שבועתו, ולהשבע עליה שנית. הכתבים נידונו לקבורה ומיעוטם לשריפה. עותקים בודדים של חלק מספרי רמח"ל שרדו בכתבי יד, ומהם התפשטו והועתקו בסתר עד להדפסתם במחצית השנייה של המאה ה-20.

רמח"ל המשיך בדרכו מפרנקפורט לאמסטרדם. הוא השתקע באמסטרדם ועסק בליטוש יהלומים. באמסטרדם הוא חיבר והדפיס את ספריו "דרך ה'" ו"מסילת ישרים" שאינם עוסקים בקבלה, לפחות לא באופן גלוי, אך יש המשייכים להם רמיזות קבליות נסתרות. "מסילת ישרים" הוא הספר העיקרי אשר הקנה לרמח"ל לגיטימציה היסטורית, והפך עם השנים לספר יסוד תורני, ובפרט בתנועת המוסר.

מבנה הספר ותוכנו

הספר מתווה דרך להתקדמות בעבודת הבורא. בדומה לרוב הספרים התורניים, מקורות הידע והסמכות המרכזיים הם פסוקי התנ"ך ומאמרי חז"ל. יחד עם זאת, פעמים רבות מובאות בספר טענות שמבוססות על ההגיון האנושי.

בספר 26 פרקים, אך המחבר מציין בתחילת פרק י"ג, כי מעתה והלאה הוא עוסק במדרגה שונה של עבודת הבורא: "ותראה שכל מה שביארנו עד עתה הוא מה שמצטרך אל האדם לשיהיה צדיק ומכאן והלאה הוא לשיהיה חסיד".

הרמח"ל סידר את הספר על פי ברייתא המופיעה בתלמוד הבבלי:

"אמר ר' פנחס בן יאיר: תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי פרישות, פרישות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי רוח הקודש, רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים".

לדברי המחבר, אין בכוונתו לחדש דבר, אלא רק להזכיר ולהטמיע את דברי חז"ל, ובלשונו:

"החיבור הזה לא חיברתיו ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו, אלא להזכירם את הידוע ומפורסם אצלם פרסום גדול... אלא שכפי רוב פרסומם... כך ההעלם מהם מצוי מאוד והשכחה רבה".

לאחר ההקדמה והפרק הראשון הכללי, מסודר הספר בקבוצות של 3-4 פרקים, על פי הסדר של המידות בברייתא של רבי פנחס בן יאיר מן הזהירות ועד לקדושה[2]. הרמח"ל מבאר כל מידה ממידות הברייתא בפרק אחד, מפרט את חלקיה בפרק שאחריו ומביא את דרכי השגתה ואת המכשולים הקיימים בדרך להשגת המידה בפרקים לאחר מכן.

פירוט

הספר בנוי באופן שיטתי והדרגתי, במסלול של עלייה ממדרגה למדרגה. כשבכל מדרגה רוחנית הוא מגדיר את מהותה, הדברים שמקרבים אליה והדברים שגורמים להתרחק ממנה.

בתחילת הספר הוא קובע שמטרת בריאתו של האדם היא להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו, אך הנאה זו שמורה לעולם הבא והעולם הזה מיועד לעבודת הבורא ולמלחמה תקיפה ביצר הרע ובתאוות.

המדרגות של הספר

צדקות

  • זהירות - זהירות והימנעות ממצוות לא תעשה וסייגיהם, מתוך התבוננות ופיקוח של האדם על מעשיו ודרכיו.
  • זריזות - זריזות והקפדה בקיום מצוות עשה, והתגברות על העצלות ועל רדיפת תענוגות.
  • נקיות - נקיות שלמה מכל מידה רעה ומכל חטא, גם כאלו שלא ידועים בציבור, ובמיוחד בתחומים הממוניים, המיניים והחברתיים. אדם המקיים בצורה מלאה את כל הדרישות של נקיות מוגדר כצדיק על פי הרמח"ל.

חסידות

  • פרישות - הימנעות מדברים מותרים שאינם רעים בעצמם, אבל עלול להגרם מהם רע; "קדש עצמך במותר לך".
  • טהרה - טהרת הכוונה והמחשבה. תיקון פנימי של הלב ומחשבותיו. עבודת הבורא לשמה ולא לשם השגת רווח אישי.
  • חסידות - עשייה מוסרית מאהבה שלא על פי קו הדין והרחבת קיום המצוות בכל הצדדים והתנאים על פי תפיסתו עד היכן שידו מגעת, ובכלל זה הטבה לבריות בגוף בנפש ובממון, מתוך כוונה להגדיל את כבודו של הבורא וקידוש שמו.

קדושה

  • ענווה - חוסר החשבה של האדם את עצמו מכל סיבה שהיא אף אם הוא בעל כישורים מיוחדים, וחוסר עניין של האדם בסטטוס חברתי וכבוד.
  • יראת חטא - יראת רוממות של הבורא, להרגיש כאילו הוא מהלך בארמונו של מלך, וחרד לפגום בכבודו ואף חרד לאבד את המודעות העמוקה הזו.
  • קדושה - דבקות רוחנית של האדם באלוהים בכל עת ובכל מצב, אף בעשייה החומרית שלו, מחשבותיו יהיו קשורות לאלוהים, והוא יהיה כעין מקדש בזעיר אנפין.

רוח הקודש

  • רוח הקודש - קבלתה איננה בשליטת האדם אלא מתנה משמים, לאחר השתדלותו והתאמצותו.
  • תחיית המתים - היכולת להחיות מתים, כפשוטו.

הספר מסתיים במדרגת ה"קדושה", ואינו ממשיך ומדריך ל"רוח הקודש" ו"תחיית המתים", כי מדרגות אלו אינן בשליטתו של האדם.

יש הסוברים כי המדרגות העיקריות עליהן מושתת הספר הן: ישר, צדיק, חסיד וקדוש - בדומה להופעתן בתפילת "נשמת כל חי":

בְּפִי יְשָׁרִים תִּתְרוֹמָם.

וּבְשִׂפְתֵי צַדִּיקִים תִּתְבָּרַךְ.

וּבִלְשׁוֹן חֲסִידִים תִּתְקַדָּשׁ.

וּבְקֶרֶב קְדוֹשִׁים תִּתְהַלָּל:

הספר ומהדורותיו

  • אייזיק מאיר דיק, (תרגום), מסילת ישרים : ענייני מוסר... וחברו הגאון... מוה' משה חיים לוצאטו : דיזען ספר..., (האבין מיר אוף עברי דייטש גטאן איבר זעצן), מו"ל : יוסף ראובן ראם, תרי"ד, 1853, וילנא.
  • מסילת ישרים, בתיקון השיבושים וההשמטות מהדפוסים הקודמים, ירושלים: הוצאת אורות חיים, תשמ"ח (1987).
  • מסילת ישרים, מהדורה שלמה כוללת: מסילת ישרים א - סדר ויכוח, מסילת ישרים ב - סדר פרקים, על פי כתב ידו של המחבר ועל פי דפוס ראשון, ירושלים: מכון אופק, תשנ"ד.
  • מסילת ישרים, בתוספת ראשי פרקים ביאורים ומפתחות ("שמחת מרדכי"), ירושלים: הוצאת פלדהיים, תשנ"ח (1998).
  • מסילת ישרים - יחוד ההטבה. הסוד שמאחורי המסילה. פירוש על דרך הפנימיות. הוצאת קהילת הרמח"ל תשס"ט (2009).

מהדורה מעובדת

בשנת 2010 הופיעה באינטרנט מהדורה מעובדת לעברית קלה. מהדורה זו מיועדת לקורא הנתקל בקשיים בהבנת העברית בה כתוב הספר, שפה העלולה להיות זרה לקרוא בן זמננו.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הרב יצחק מאלצאן, בפתח דבר לספר דרך ה', ירושלים תרע"ד.
  2. ^ הגרסה שמופיעה בהקדמת הספר שונה במקצת מהגרסה שמופיעה בתלמוד, כמו כן קיימות גרסאות נוספות לברייתא זו.
אביהם של ישראל (ספר)

אביהם של ישראל היא סדרת ספרים שערך הרב שמואל אליהו ובהם סיפורים אודות אביו, הרב מרדכי אליהו.

הכרך הראשון בסדרה יצא לקראת יום השלושים לפטירת הרב אליהו והתבסס על סיפורים שנשמעו במהלך ימי האבל. הסדרה כולה כוללת שבעה חלקים שיצאו בשנים תש"ע-תשע"ז בהוצאת "דרכי הוראה לרבנים". כל כרך בנוי מ-14 פרקים, על פי סדר הנושאים המרכיבים את ספר המוסר "מסילת ישרים".

דיאלוג

דִּיאָלוֹג (בעברית: דּוּ שִׂיחַ) הוא שיחה הדדית בין שתי ישויות או יותר. מקורה של המילה ביוונית, והיא מורכבת משתי מילים: דיא (διά) = דרך, ולוגוס (λόγος) = מילה או דיבור. זאת בניגוד להנחה המוטעית כי דיאלוג מוגבל לשני אנשים בעקבות התחילית, המובנת בטעות כדי (δι), שפירושהּ "שתיים"(2), ובעקבות המונח העברי.

הלבירינת של סטרה

הלבירינת של סטרה (באיטלקית: Il labirinto di Strà), או בשמו האחר: "לבירינת האהבה", נמצא בווילה פיזאני (Villa Pisani) הבנויה על שפת התעלה המלאכותית, תעלת ברנטה, המובילה מהעיר פדובה ללגונה של ונציה, באיטליה.

הווילה שוכנת בתוך פארק רחב ידיים, הכולל בין השאר את הלבירינת של סטרה, שהוא אחד משלושת היחידים מסוגו באיטליה. משנת 1822 הווילה והפארק הם מוזיאון ציבורי.

הלבירינת של סטרה, קרוב לודאי, שימשה השראה לרמח"ל, בבואו לתאר את הזהירות הנדרשת מהאדם במבוך החיים בספרו מסילת ישרים.

חומרא וקולא

חומרא וקולא הם שני כיוונים קוטביים בפסיקת הלכה ובמנהגים, כאשר חומרא היא פסיקה שלרוב אוסרת ומחייבת ואילו קולא היא פסיקה שלרוב מתירה ופוטרת.

להגדרות אלו חשיבות הלכתית, המתבטאת, בין השאר, בקביעה ההלכתית כי "ספק דאורייתא לחומרא" ו"ספק דרבנן לקולא".

יאיר גזבר

הרב יאיר גזבר (נולד בי"ד בטבת תשכ"ה 19 בדצמבר 1964) הוא ראש ישיבת ירושלים לצעירים, ממייסדי וממנהלי ת"ת ממ"ד "נחלה" בשכונת הר נוף בירושלים ור"מ בישיבת מרכז הרב.

יחזקאל סרנא

הרב יחזקאל סרנא (כונה: ר' חצקל; כ"ח בשבט תר"נ, 18 בפברואר 1890 - ו' באלול תשכ"ט, 20 באוגוסט 1969) היה ראש ישיבת חברון כנסת ישראל וחבר מועצת גדולי התורה. היה אחראי למעבר הישיבה מסלובודקה לחברון (1925) ובהמשך לאחר מאורעות תרפ"ט לירושלים (1929).

מבוך

מבוך הוא חידה הבנויה ממעברים מתפצלים, אשר על הפותר למצוא נתיב דרכה. המבוך שונה מן הלבירינת, שבו מסלול אחד בלבד, והוא לא נועד להקשות על מציאת הדרך בו. המבוך עשוי להיות בנוי חדרים המובילים לחדרים אחרים, כפי שמצוי לעיתים קרובות במשחקי תפקידים בסגנון מבוכים ודרקונים: במובן זה, החדרים מתפקדים כמעברים.

מבוכים נבנים מחומרים שונים: מבוך קירות אבן, מבוך חיטה או תירס, מבוך זכוכיות, מבוך מאבני ריצוף בצבעים שונים ומבוך שיחים. ניתן לשרטט מבוכים על גבי נייר ולעקוב אחר הדרך בתוכם באמצעות עיפרון.

חורחה לואיס בורחס מתאר באחד מסיפוריו ספר המהווה מבוך ספרותי.

קיימים אלגוריתמים לייצור מבוכים ביד או באמצעות מחשב.

לפי דברי הרמח"ל בספרו מסילת ישרים, עוד בזמנו (נפטר ב־1744) היו נוהגים שרים לעשות גני מבוך, גנים אלו מכנה הרמח"ל בשם "גן המבוכה". יש הסוברים כי הרמח"ל התייחס למבוך מסוים שכנראה היה מוכר לו - הלבירינת של סטרה.

מוסר

מוסר הוא הבחנה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות". לפיכך, זהו סוג של חשיבה אנושית. אחת ממטרות המוסר היא לתת כללים מנחים וערכים (רע/טוב) להתנהגות בכל תחומי החיים, אשר לא בהכרח עולים עם רצונותיו של האדם (סוכן מוסר). בכלל זה, התנהגותו עם משפחתו חבריו ועמיתיו, עם זרים, בפוליטיקה, במדע, במקומות ציבוריים, כלפי עצמו, כלפי בעלי חיים, כלפי כדור הארץ ואף כלפי בני אדם עתידיים או היפותטיים (שעשויים להיוולד).

מוסר הוא אחד התחומים הגדולים והחשובים בפילוסופיה, בפסיכולוגיה ובדת. רוב הגישות הפילוסופיות והדתות קבעו כללי מוסר ורבים מכללי המוסר נובעים מהן. מוסר נחשב לאחד המניעים של האדם. משחר ההיסטוריה חותרת כל חברה שיהיו לה ערכים שבהם היא מאמינה ופועלת ליישמם, לשמרם ולשנותם בהתאם להתחדשויות. הם משוננים, נלמדים ומועברים מדור לדור ועל החורגים או מפרים אותם מוטלות סנקציות חברתיות או חוקתיות (או שתיהן גם יחד).

מרדכי מנשה זילבר

הרב מרדכי מנשה זילבר (מכונה ר' מוטל; נולד בג' באלול תשי"א, 4 בספטמבר 1951) הוא אדמו"ר של חסידות תולדות יהודה סטוטשין.

ספרות המוסר

ספרות המוסר היא ענף של הספרות התורנית הכולל ספרים שנכתבו החל מימי הביניים שעיקרם חיזוק האמונה, חיי הרוח ותיקון המידות. לדברי משה הלברטל, מטרתו של ספר המוסר היא להציב דמות של טיפוס אנושי אידיאלי, שעל האדם לשאוף להידמות לו. ניתן לחלק את ספרות המוסר לשתי חטיבות כרונולוגיות: ספרות המוסר של ימי הביניים, שעיקרה ספרות פילוסופיה ומשלים, וספרות המוסר שנכתבה החל מן המאה ה-16 בקרב חוג מקובלי צפת ומגמתה תיקון עצמי-דתי. יורשי ספרות זו החל מהמאה ה-18 הגיעו בעיקר (אך לא רק) מזרם המתנגדים (לחסידות) .

ענווה

עֲנָוָה או עַנְוְתָנוּת היא תכונת נפש או רגש שבו האדם מחשיב עצמו כשווה בין שווים, ואינו מרגיש כחשוב ונישא מאחרים מכל סיבה שתהיה. מי שיודע את ערכו ומכיר בכישוריו היתרים, אך לא שם את עצמו במרכז, ולא מבקש לעצמו תהילה וכבוד מהעולם, אלא מבקש לעשות את המעשים הראויים והרצויים.

בדתות ובחברות רבות נחשבת תכונה זו לתכונה חיובית ונעלה, שרק רמי המעלה הצליחו להקנות לעצמם, והיא קרובה לתכונת הצניעות, שבה האדם מצניע את כישוריו ומעשיו הטובים ואינו מבליט את עצמו. תכונת הענווה היא מידה ממוצעת שבין השפלות לגאווה ויהירות.

יש הקושרים רגש זה אל תכונה השפלות והביזוי העצמי, שבהן האדם מבטל את ערכו מכל וכל, אבל זו טעות והקצנה של תפיסת הענווה, שכן הענווה אינה מבטלת את כישוריו של האדם, אלא מבקשת לשים אותו במקומו ובהקשר הראוי.

על פי פרופסור שלום רוזנברג הענווה היא היפוכה של הנרקיסיזם, והיא כוללת בתוכה שלושה מרכיבים שונים: א. הערכה עצמית שקולה ונאותה. ב. סובלנות כלפי האחר, ובמיוחד כלפי מי שעומד במדרגה חברתית ושכלית נמוכה יותר. ג. מוכנות לוותר על כבוד והערצה של אחרים ועל גינוני כבוד.

פרישות (יהדות)

פרישות משמעותה הִמנעות מענייני העולם הזה, התנזרות מהנאות, או נזירות חלקית עד מלאה.

משמעותו של המונח והמושג, ובכלל זה דרגת החומרה של הפרישות, וכן ההתייחסות אל משמעויותיו השונות, תוארו בהגות היהודית לדורותיה.

קבוצת התיאטרון הירושלמי

קבוצת התיאטרון הירושלמי היא הקבוצה הוותיקה בארץ היוצרת תיאטרון פרינג'. הקבוצה יוצרת מופעי תיאטרון ומוזיקה מקוריים השאובים מהמקורות היהודים.

הקבוצה הוקמה ביוזמתה של גבריאלה לב זוכת פרס מפעל חיים "קיפוד הזהב 2016", יחד עם עליזה עליון ישראלי, רות וידר מגן וג'ויס מילר. בראש חברי העמותה של הקבוצה, עומדת פרופ' אליס שלוי, כלת פרס ישראל על מפעל חיים לשנת 2007.

עבודותיה של הקבוצה מקוריות וייחודיות, ועל יצירתה ותרומתה לתרבות זכתה בפרסים ושבחים רבים בארץ ובעולם. משכנה של הקבוצה היום, בית מזיא לתיאטרון, רחוב מסילת ישרים 18, ירושלים

הקבוצה מקיימת קורסים וסדנאות מגוונים המשלבים בחינה מעמיקה ומעשירה של מיתוסים ואמנות המדרש לצד לימוד יסודות המשחק: עבודה עם טקסטים, קול ותקשורת בינאישית, שפת גוף, תנועה ואימפרוביזציה דרך הבנת הטקסטים המקראיים ופרשנותם. דרך רכישת מיומנויות השחקן כמוביל וכמנהיג סוחף על הבמה.

מאז 2016 מקיימת הקבוצה מדי שנה במשך שבוע "פסטיבל יהודי בינלאומי לתרבות עכשווית". הפסטיבל מוקדש כולו ליצירה היהודית לסוגיה, ובמסגרת הפסטיבל מועלות יצירות מתחומי התיאטרון, הקולנוע, המוזיקה, המחול והספרות.

רבי פינחס בן יאיר

רבי פינחס בן יאיר (ג'תתק"ל - ג'תתק"ס, 170–200) היה תנא בן הדור השלישי לתנאים.

רמח"ל

רבי משה חיים לוצאטו, הרמח"ל (ה'תס"ז, 1707 – כ"ו באייר ה'תק"ד, 27 באפריל 1744) היה רב, משורר, מקובל, איש מוסר, סופר, וחוקר יהודי-איטלקי.

שכינה

שְׁכִינָה בספרות היהדות, היא ההתגלות האלוהית בעולם. הביטוי הוא שם הפעולה הנגזר מהשורש שכ"נ ('לשכון'). על פי תפיסת הספרות הקבלית, הפילוסופיה הפרו קבלית והחסידית, האל שוכן בפנימיותו של העולם כולו ומחיה אותו, ו'שכינתו' היא נשמת העולם ורוח אפיו.בחלק מהספרות מוסבר, כי דרך הפן הזה של האלוהות, שהוא התחתון מכול ההתגלויות האחרות, מתקשר אלוהים עם בני אדם. פן זה של התגלות הוא יחסי למעמדם של האנשים ולמעשיהם - הופעתו או היעלמותו תלויה בהם. השכינה היא ביטוי פסיבי להתגלות האל, וככזו נמשלת לדמות נשית.

תיאטרון האינקובטור

תיאטרון האינקובטור הוקם בשנת 2005, בתמיכת "קרן ברכה", כפרויקט שמטרתו העיקרית ליצור תשתית ליצירה ירושלמית מקורית ולאפשר התבססותם של היוצרים בעיר זו. התיאטרון מורכב מקבוצת שחקנים בוגרי הסטודיו למשחק ניסן נתיב בירושלים. הפרויקט נוסד על מנת "לשמש חממה לעשייה ויצירה בתחום התיאטרון והבידור בעיר ירושלים". הקבוצה מונה כ-20 שחקנים, ומעלה ברחבי הארץ הצגות ואירועים שונים, רובם בעלי אופי סאטירי.

מאז היווסדו ונכון לשנת (2014) הפיק התיאטרון מעל ל-900 הופעות והצגות מקוריות. התיאטרון זכה להכרה של גורמים מוסדיים ציבוריים, כגון עיריית ירושלים ומשרד התרבות. תיאטרון האינקובטור פועל בימים אלה בבית מזי"א לתיאטרון הממוקם ברחוב מסילת ישרים 18 במרכז העיר בירושלים.

תיקון המידות

תיקון המידות או מצוות הליכה בדרכי ה' הם תחום מרכזי ביהדות העוסק בזיכוך תכונות הנפש והטבת רגשות האדם, במטרה לעשותו לאדם שלם וטוב יותר. הציווי המופיע בתורה, "ללכת בכל דרכיו", מבואר ככולל את תיקון המידות והטיית הרגשות לדרכים מתוקנות וראויות. נכתבו ספרים על הנושא כמו גם איגרות של חכמי ישראל שקראו לחזקו.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.