מסילת איילון


מסילת האיילון היא מסילת רכבת של רכבת ישראל, שעוברת לאורך נחל איילון בין הנתיבים של נתיבי איילון ומחברת בין מסילת החוף בתחנת הרכבת תל אביב מרכז ובין מסילת הרכבת לירושלים בתחנת הרכבת תל אביב דרום - תפעולית (מקטע תל אביב-לוד). אורכה כ-5 ק"מ והיא מהווה חלק מהקו הראשי של רכבת ישראל. זאת המסילה הראשונה בישראל שנבנתה מלכתחילה כמסילה כפולה והיא כיום המסילה העמוסה ביותר ברשת המסילות של רכבת ישראל. המסילה משמשת את כל קווי הנוסעים הבינעירוניים ואת הקווים הפרבריים של גוש דן.

מסילת איילון
AyalonRailWithTrain
רכבת דו קומתית לנתב"ג נוסעת על מסילת האיילון בין תחנת הרכבת תל אביב מרכז לתחנת הרכבת תל אביב השלום
מדינה ישראל
עיר תל אביב
מפעיל IsraelTrainLogoSymbolOnly.svg  רכבת ישראל
מידע על ההקמה
פתיחת המסילה יולי 1993
מידע על המסילה
תחילת המסילה תל אביב מרכז
סיום המסילה תחנת הרכבת תל אביב דרום - תפעולית
אורך המסילה 4.7 ק"מ
רוחב המסילה 143.5 ס"מ
מסלולים 3
מספר התחנות 3
רשימת התחנות
תל אביב מרכז, תל אביב השלום, תל אביב ההגנה
מסילת איילון
מקרא
Straight track
מסילת החוף
Station on track
0 תל אביב – סבידור מרכז
Underbridge
דרך מנחם בגין, כביש 481 ISR-HW481.png
Underbridge
רח' על פרשת דרכים
Underbridge
רח' מוזס
Station on track
1.3 תל אביב – השלום
Underbridge
רח' גבעת התחמושת
Underbridge
רחוב יצחק שדה
Underbridge
רחוב לה גוארדיה
Underbridge
דרך ההגנה
Station on track
3.6 תל אביב – ההגנה
Unknown route-map component "ABZgl"
מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום
Underbridge
נתיבי איילון (צפון) ISR-HW20.png
Underbridge
דרך קיבוץ גלויות, כביש 461 ISR-HW461.png
Unknown route-map component "eBHF"
4.7 תל אביב דרום
Straight track
מסילת הרכבת יפו-ירושלים

היסטוריה

כבר בימי הרכבת המנדטורית עלה הרעיון לסלול מסילה לאורך נחל איילון לצורך שיפור רשת המסילות בארץ ישראל[דרוש מקור]. תכנון המסילה החל בשנת 1956[1].

ב־1970 הוקמה "חברת נתיבי איילון" בבעלות שווה של ממשלת ישראל ועיריית תל אביב. שב-1973, הציגה את תוכנית נתיבי איילון לכביש מהיר, רב־נתיבים שיחצה את האזור המטרופוליטני של תל אביב רבתי מצפון לדרום לאורך נחל איילון, ויחבר את רשתות הכבישים הבין־עירוניים לירושלים, לחיפה ולאשדוד. במסגרת הפרויקט הציגה החברה גם תוכנית לבניית מסילות רכבת במקביל לכביש. מסילות אשר מיועדות לקשר את רשת המסילות הצפונית בישראל עם רשת המסילות הדרומית (עד בניית מסילת איילון, תחנת הרכבת תל אביב מרכז הייתה זו תחנת קצה של מסילת החוף לכיוון חיפה, ותחנת הרכבת תל אביב דרום לרכבות מירושלים, רחובות ובאר שבע). כמו כן תכננו המסילות לשמש כמערכת תעבורה להסעת המונים לכל האזור המטרופוליטני של תל אביב עם שלוחות בין-עירוניות. בתכנון מ-1973 נלקחה גם בחשבון האפשרות שבעתיד יוסטו מי האיילון לים התיכון, דרך יפו, ועל ידי כך יפונה תוואי התעלה לשירותים תחבורתיים נוספים[2].

העבודות בפועל החלו רק ב-1988 עם העתקת תחנת הרכבת תל אביב מרכז ממקומה המקורי אל ערוץ נחל איילון (עד אז הסתימה מסילת החוף בצמוד לתחנה מצפון לה) והמשכת המסילות ממנה דרומה[3]. המסילה נפתחה ב-1993 כמסילה כפולה, ושירתה את הקווים מתל אביב לרחובות, אשדוד, וירושלים. לאורך המסילה הוכנה תשתית לשלוש תחנות רכבת עתידיות מתחת לגשרי הרחובות השלום, יצחק שדה וההגנה. נכון לעכשיו אין תוכניות להקים את תחנת הרכבת תל אביב יצחק שדה.

במרץ 1996 נפתחה תחנת הרכבת תל אביב השלום וב-22 ביוני 2002 נפתחה תחנת הרכבת תל אביב ההגנה.

עם פתיחת הקו הפרברי לראש העין בשנת 2000 (שהוארך מאוחר יותר אל כפר סבא) החל להיווצר עומס על המסילה הכפולה שהגיע בשעות השיא ל-8 רכבות בכל כיוון בשעה. על מנת להוסיף רכבות נוספות וקווי שירות נוספים היה צורך במסילות נוספות. ב-2001 הוחלט להוסיף מסילה נוספת ולהרחיב את כל התחנות לאורכו. העבודות החלו ב-2002 וכללו הוספת רציף אחד בתחנת הרכבת תל אביב השלום ושני רציפים בתחנת הרכבת תל אביב מרכז ובתחנת הרכבת תל אביב ההגנה. לשם הרחבת תחנת הרכבת תל אביב השלום הוסטה התעלה בה זורם נחל איילון מזרחה כך שחלקה עובר מתחת לנתיבים של נתיבי איילון צפון. המסילה השלישית והרציפים הסמוכים לה נכנסו לשימוש ב-2 בספטמבר 2006[4] וכיום פועלות במסילה המשולשת עד 14 רכבות בשעה בכל כיוון.

בשת 2005, המליצה חברת ההנדסה האמריקאית PB (חברת הבקרה החיצונית של רכבת ישראל מטעם משרד האוצר) על הקמת מסילה רביעית באיילון, כדי שהרכבת תוכל לעמוד ברמות הביקוש הצפוי (לפי התחזיות אז, בשנת 2010 יסעו ברכבת כ-60 מיליון נוסעים וב-2020 - יותר מ-110 מיליון נוסעים). במרץ 2006, אושר תקציב של כ-2 מיליארד שקל. אך הביצוע התעכב עקב מחלוקת על הטיית תוואי נחל איילון[5].

ב-25 בספטמבר 2011 נפתח קו מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום שממשיך לאשדוד ולאשקלון, ומתפצל ממסילת איילון בתחנת הרכבת תל אביב ההגנה. במסגרת העבודות על הקו נבנה בתחנה רציף חמישי, שיחד עם רציף 4 משרת את הרכבות בקו.[6]

תכנונים עתידיים - מסילה רביעית

מסילת האיילון (יחד עם המסילה הכפולה מתחנת הרכבת תל אביב דרום תפעולית עד מחלף גנות) מהווה צוואר בקבוק של רשת המסילות. על מנת להגדיל את מספר הרכבות ולהוסיף קווים יש צורך בהוספת מסילה רביעית, אך לשם כך יש להטות את נחל איילון לנתיב אחר ולהשתמש בשטח התעלה להקמת המסילה הנוספת ורציפים נוספים.[7] כדי למנוע הצפות של גשמי החורף בתעלה שבה עובר נחל איילון, שתהפוך לצרה יותר עם הוספת המסילה, יש לגבש תוכנית ניקוז שתבטיח מניעת הצפות בנתיבי איילון. מספר חלופות הוצגו למשרד התחבורה ורשות ניקוז ירקון (האחראית גם על האיילון) וחברת נתיבי ישראל:[8]

  • להזרים את מי השיטפונות לים בצינור תת־קרקעי.
  • להקים אתרי אגירה של מי שיטפונות במעלה הנחל ובפארק אריאל שרון בכניסה לתל אביב
  • להכשיר שטח במקווה ישראל שאותו ניתן יהיה להציף במי שיטפונות
  • לנצל שטחים בשלוש מחצבות מודיעין, נטון ונשר, במעלה האיילון לאגירת מים. המים במאגרים אלו יחלחלו בחלקם לקרקע וכך יוכלו לתגבר את מאגרי מי התהום הטבעיים.

מורכבות הפרויקט ועלותו הרבה הביאו לדחיית ההחלטה לשנים רבות.[9]

ביוני 2018 אישרה הממשלה את תת"ל 33 אשר במסגרתה תוקם המסילה הרביעית באיילון החל מקטע תחנת תל אביב מרכז ועד לוד.[10] הצפי להשלמתה הוא ב-2026. עוד קודם לכן מתוכנן עד 2023 להחליף את מערכת האיתות והבקרה של הרכבת מה שיאפשר להגדיל את העומס במסילות איילון לתנועה של עד 17 רכבות בשעה. כמו כן כבר ב-2019 יוסבו חלק מהמסילות למסילות רכבת חשמלית, תחילה בקו המוביל מתל אביב אל נתב"ג וירושלים.

בתוכנית הפיתוח העתידית אף נידונים תוכניות לשתי מסילות נוספות על אותו תוואי, אלא שהן מתוכננות להיחפר במנהרה תת-קרקעית באורך כולל של כ-50 ק"מ בין נתב"ג אל קיבוץ שפיים, שם מתוכנן מרכז תחבורה גדול.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חציית ת"א במסילת ברזל לסלוק תקלות התחבורה בעיר, הארץ, 12 בפברואר 1959
  2. ^ י אבנון, נתיבי איילון פרויקט התחבורתי הגדול בישראל, דבר, 1 באוקטובר 1973
  3. ^ דניאל מולד, חשמלית ושמה תקווה לתל אביב, מעריב, 24 במרץ 1987
  4. ^ שרון קדמי, רכבת ישראל פתחה לתנועה את המסילה השלישית באיילון, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2006
  5. ^ קטר מחפש מסילה, באתר TheMarker‏, 17 במרץ 2006
  6. ^ מיכאל יעקובסון, הקטרים באים: קו הרכבת החדש של גוש דן נחשף, באתר Xnet‏, 11 ביולי 2011
  7. ^ דניאל שמיל, איתי טרילניק, "פתרון להצפות בנתיבי איילון יעלה 2 מיליארד שקל", באתר TheMarker‏, 9 בינואר 2013
  8. ^ נתי יפת, ‏התוכנית להקמת מסילה רביעית בציר איילון עולה שלב, באתר גלובס, 20 בדצמבר 2016
  9. ^ שרון קדמי, קובי הבר: לא נאשר מסילה רביעית באיילון עד סיום הבדיקות הכלכליות והתכנוניות, באתר הארץ, 5 במרץ 2006
  10. ^ אביעד ברטוב, הנה באה הרכבת: מגדילים את מספר המסילות ברצועת האיילון – עד לוד, מקומונט לוד, ‏11 ביוני 2018
אגד תעבורה

אגד תעבורה בע"מ היא חברת אוטובוסים ישראלית שהוקמה בשנת 2006 על ידי איחוד החברות "אגד פלוס תעבורה" ו"אגד אישי". החברה מפעילה, באמצעות כ-500 אוטובוסים, את התחבורה הציבורית בנתניה, במבשרת ציון, מעלה אדומים, גבעת זאב, שומרון, בנימין, גוש עציון, הר חברון ובקעת הירדן.

דן באר שבע

דן באר שבע היא מפעילת התחבורה הציבורית הפנימית בבאר שבע.

דן בדרום

חברת דן בדרום תחבורה (2015) בע"מ, המוכרת בשמה המקוצר דן בדרום הוקמה בשנת 2015 על ידי חברת נהור, חברת בת של דן חברה לתחבורה ציבורית, על מנת להתמודד במכרזי הפריפריה בדרום הארץ, דבר שמשרד התחבורה אוסר על חברת דן, ולכן הקימה דן את חברת דן בצפון שמפעילה את המטרונית ואת דן בדרום שמפעילה קווי תחבורה ציבורית בצפון הנגב.

מנכ"ל החברה הראשון היה יורי ברונשטיין אשר עבר לחברת דן באר שבע ובמקומו טל כהן מונה למנכ"ל החברה עד היום.

הקו הראשי של רכבת ישראל

הקו הראשי של רכבת ישראל הוא הכינוי שניתן למסילת הרכבת החוצה את ישראל מצפון לדרום, מנהריה למסוף המטענים שבהר צין.

קו זה הוא למעשה מספר מסילות נפרדות שנבנו בתקופות שונות וחוברו בשלב מאוחר לקו אחד - מסילת החוף, מסילת איילון, מסילת הרכבת לירושלים (מקטע תל אביב-לוד) ומסילת הדרום. מהקו הראשי מתפצלות שלוחות - מסילת עכו-כרמיאל, העמק, מסילת השרון, המסילה המזרחית, מסילת הירקון, מסילת הרכבת לראשון לציון הראשונים, קו הרכבת למודיעין וירושלים, מסילת הרכבת לירושלים, מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום, המסילה המזרחית ושלוחות לנמלי ים (נמל אשדוד ונמל חיפה) ולמסופי משא ומטען (מסוף המטענים ברמת חובב, ממגורות חיטה בדבירה וליד גן שמואל, בתי הזיקוק בחיפה ועוד).

לאורך המסילה פועל קו נוסעים בינעירוני של רכבת ישראל שמנצל את הקו כמעט למלוא אורכו - קו נהריה-חיפה-בנימינה-תל אביב-לוד-באר שבע, וקו פרברי בין הקריות לחיפה. בשאר קווי הנוסעים הבינעירוניים והפרבריים נעשה שימוש בחלק מהמסילה לצד שימוש בשלוחות המתפצלות ממנה.

בשנת 2018 פוצל קו הנוסעים לשניים עקב מחסור בציוד נייד ומערכי הקרונות נלקחו לטובת הקו המהיר לירושלים. קו הנוסעים פעיל בסופי השבוע במתכונתו המלאה וצפוי לשוב לפעול בכל ימות השבוע ברבעון השלישי של 2019.

מחלף קק"ל

מחלף קק"ל (גם "מחלף קרן קיימת") הוא מחלף בנתיבי איילון הממוקם בצפון תל אביב-יפו ובנוי בתצורת מחלף יהלום. בדומה למחלפים אחרים בנתיבי איילון, גם במחלף זה נבנה הגשר בתוואי הדרך העירונית והוא חולף מעל הדרך המהירה ומסילת הרכבת. בעוד שהתנועה לאורך נתיבי איילון מתאפשרת ללא רמזורים, היציאות והכניסות למחלף ממערב וממזרח מוסדרות על ידי רמזורים. מקור שמו של המחלף בשדרות קק"ל (קרן קיימת לישראל) החוצות אותו.

מדרום למחלף נמצא צומת תל ברוך - מחלף מסילתי המקשר בין מסילת החוף למסילת הירקון (מסילת איילון מתחילה בתחנת הרכבת תל אביב מרכז ודרומה, זאת למרות שנחל איילון נמשך גם צפונה לה).

קודם להקמת המחלף עבר במקום גשר ששימש את שדרות קק"ל למעבר מעל ערוץ נחל איילון. גשר זה לא התאים לצרכים של נתיבי איילון, ולכן נהרס ובמקומו הוקם הגשר הנוכחי.

מסילת החוף

מסילת החוף היא מסילת רכבת של רכבת ישראל, המתחילה בתחנת הרכבת נהריה ומסתיימת בתחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז. שמה של המסילה נגזר מקרבתה היחסית אל חוף הים התיכון לכל אורכה. המסילה משמשת כחלק מן הקו הראשי של רכבת ישראל.

המסילה מהווה את הדרך הראשית לרכבות נוסעים, בקו העמוס בין נהריה וחיפה ובין חיפה ותל אביב.

מסילת הירקון

מסילת הירקון היא מסילת רכבת של רכבת ישראל, המסתעפת ממסילת החוף בצומת תל ברוך מצפון לתחנת הרכבת תל אביב אוניברסיטה ומתחברת למסילה המזרחית בסמוך לתחנת הרכבת ראש העין דרום. אורכה כ-15 ק"מ.

החל מסוף שנות ה-60 (עם פירוק מקטע המסילה המזרחית ההיסטורית בין תחנת הרכבת חדרה מזרח וכפר סבא) ועד תחילת שנות ה-90 (עם פתיחת מסילת איילון), היוותה מסילה זו חלק מהקו הראשי של רכבת ישראל והחיבור המסילתי היחידי בין צפון ישראל לדרומה. כיום המסילה היא חלק מ"לולאת השרון" והיא מקבילה למסילת השרון אשר נמצאת מצפון לה.

כיום במסילה עובר קו רכבת נוסעים, רכבות משא הנעות בין דרום ישראל ונמל חיפה וגם רכבת משא היוצאת פעם ביום מתחנת הרכבת בני ברק ומפנה זבל של גוש דן אל אזור הטמנה בדרום הארץ.

מסילת השרון

מסילת השרון היא מסילת רכבת המחברת בין מסילת החוף ובין המסילה המזרחית דרך ערי השרון הרצליה, רעננה וכפר סבא. המסילה עוברת בין מסלולי כביש 531 ממחלף שמריהו מזרח בו נפגש כביש 531 עם נתיבי איילון עד לצומת חמד סמוך למושב שדי חמד בו פונה המסילה דרומה ומתחברת למסילה המזרחית. אורך המסילה כ-33 קילומטרים כאשר בהם מנהרה באורך 1.8 קילומטרים באזור רעננה. במסילת השרון פועלות תחנות הנוסעים הבאות: כפר סבא - נורדאו, הוד השרון סוקולוב, רעננה דרום ורעננה מערב.

מסילה זו מאפשרת לתת שירות נוסעים לערי השרון ובנוסף מאפשרת יתירות ברשת המסילות של רכבת ישראל כאשר רכבות (נוסעים ומשא) הנוסעות מצפון הארץ לדרומה (או להפך) יכולות לעקוף את ציר תל אביב ואת מסילת איילון העמוסה גם דרך מסילת השרון ומשם דרומה למסילה המזרחית ולא רק דרך מסילת הירקון.

המסילה נבנתה על ידי שותפות סולל בונה, לסיכו ובאנבאו, מחלף רעננה דרום ותחנת הרכבת רעננה דרום נבנו על ידי חברת שפיר הנדסה. המסילה נבנתה כחלק מתוכנית החומש של רכבת ישראל במסגרת הקמת לולאת השרון ושיפור השירות הרכבתי לנוסעים בערי השרון.

נמל היובל

נמל היובל, המכונה גם "מסוף איתן" על שמו של רפאל איתן, הוא מסוף מים עמוקים הממוקם בקצה הצפוני של נמל אשדוד. המסוף נחנך באוגוסט 2005 והוא אחד ממיזמי התשתית הגדולים ביותר שבוצעו אי פעם בישראל ובבנייתו הושקעו כ-3 מיליארד ש"ח.

המסוף כולל שלושה רציפים - רציפים 22 ו-23 מהווים רציפי מכולות, ורציף 21 המשמש למטען כללי ולפריקת מכוניות.

נרקיס גל הסעות

נרקיס גל הסעות בע"מ היא חברת הסעות ישראלית המפעילה קווי תחבורה ציבורית בשם "גלים".

החברה, שנוסדה בשנת 1996 כחברה פרטית, זכתה ב-2009 במכרז להפעלת ארבעה קווים עירוניים וארבעה קווים בין-עירוניים בעיר רהט.

ברשות החברה 26 אוטובוסים שפועלים ב-11 קווי תחבורה ציבורית חדשים, בהם 4 קווים עירוניים ו־4 קווים בין-עירוניים.

מחירי הנסיעה ברהט נמוכים יותר ממחירי הנסיעה הנהוגים בישראל, ודומים לאזורי עיירות הפיתוח. החברה פועלת גם עם הכרטיס החכם "רב-קו".

חברת גלים היא חברת התחבורה הציבורית הקטנה והאחרונה בתחום בשירותי התחבורה הציבורית בישראל ומפעילה את מספר קווי האוטובוס הנמוכים ביותר בארץ.

נתיבי היובל

נתיבי היובל בע"מ היא חברה ייעודית (Special Purpose Entity) אשר זכתה במכרז למימון, הקמה, תפעול ותחזוקת פרויקט כביש 431

בשיטת PFI ‏ (Private Finance Initiative) .בהתאם לתנאי המכרז, אחראית נתיבי היובל על הקמת הכביש ותפעולו בתקופה של 25

שנים תמורת תשלום מהמדינה, שלאחריה יוחזר הכביש למדינה, ללא תמורה.

עילית

עילית קווי תחבורה בע"מ הייתה חברת תחבורה ציבורית ישראלית שהוקמה בשנת 2005. ב-3 ביולי 2011 החברה התמזגה עם חברת קווים, הממשיכה ומפעילה את קווי האוטובוס בביתר עילית ואליה תחת המותג "עילית".

בשנת 2006 זכתה החברה לראשונה במכרז להפעלת קווי התחבורה הציבורית העירוניים ביישוב ביתר עילית, את הקווים להסעת תלמידים בו, וכן את קווי התחבורה הבין-עירוניים ממנו ואליו, לירושלים, בית שמש, בני ברק, מודיעין עילית, אלעד, ולקריית גת, ולכפר חב"ד. ובסופי שבוע גם לנתניה, רחובות, חפץ חיים, יסודות וגבעת זאב. החברה החליפה בכך את חברת "ביתר-תור" שפעלה בביתר עילית עד אז. לעילית הייתה שותפות בחברת אפיקים המפעילה את התחבורה הציבורית בשומרון ובקווים הבינעירוניים באשדוד (אשדוד-ת"א, אשדוד-יבנה, אשדוד-רחובות, אשדוד-אשקלון) ובקווים הבינעירוניים באשקלון.

רכבת נוסעים

רכבת נוסעים היא אמצעי תחבורה ציבורי המיועד להסיע מספר רב של נוסעים בין תחנות רכבת תוך שימוש ברשת מסילות. רכבות נוסעים פועלות בדרך כלל בין נקודות בהן יש תנועת נוסעים גדולה, אולם קיימים גם קווי רכבת נוסעים באזורים דלילי אוכלוסייה.

רכבת נוסעים יכולה להיות מורכבת ממערכי קרונועים או ממספר קרונות נוסעים הנגררים או נדחפים על ידי קטר. בנוסף לפעמים כוללת רכבת נוסעים קרון משא המיועד למטענם של הנוסעים, קרון כוח לאספקת חשמל לתאורה ולמיזוג האוויר ברכבת, וברכבות מסוג מו-דו גם קרון ניהוג המאפשר לשלוט בקטר כאשר הוא דוחף את הרכבת. אורכה הכולל של רכבת נוסעים מוגבל על ידי אורך הרציפים שבתחנות בהן היא עוצרת, ולכן בדרך כלל אינו עולה על 500 מטרים.

רכבת פרוורית

רכבת פרוורית היא אמצעי תחבורה שמטרתו להסיע נוסעים ביוממות מקצות המטרופולין אל מרכזו ומהטבעת התיכונה של המטרופולין אל אזורי התעשייה שבשוליו.

לרוב, לרכבות פרווריות יש תחנות במרחקים של 3 עד 10 קילומטר זו מזו. דהיינו, תחנות קרובות יחסית לאלו של הרכבות הבינעירונית (עשרות קילומטרים זו מזו), אך רחוקות יחסית לאלו של הרכבות הקלות (חצי עד שלושה קילומטר). לרוב לרכבות אלו תדירות גבוהה (מעל ארבע רכבות בשעה), דלתות רחבות על מנת לאפשר לנוסעים לעלות ולרדת תוך זמן קצר מאוד, וזמני תאוצה ותאוטה קצרים. בנוסף מושקע מאמץ רב יותר למנוע מפגעי איכות סביבה ובעיקר רעש וזיהום הסביבה: הקווים הפרווריים הם בדרך כלל מחושמלים. על המסילות עצמן להיות באיכות גבוהה יותר ומושם דגש על גדרות או קירות אקוסטיים לאורך התוואי שעובר ברובו באזור מאוכלס.

מכיוון שהרכבת מסיעה יוממים, תהיה בה צפיפות רבה בשעות העומס בבוקר ואחר הצהריים, ועליה להיות ערוכה לכך מבחינת תפוסת קרונות.

שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת

שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת בע"מ היא חברת אוטובוסים המפעילה שירותי תחבורה ציבורית באזור נצרת, נוף הגליל ובסביבתן. החברה שייכת במלואה לחברת הנסיעות והתיירות נצרת והיא מפעילה 24 קווי אוטובוס ושירותי הסעת תלמידים באמצעות 85 האוטובוסים שבבעלותה. בחברה 180 עובדים, מהם 130 נהגים, וברשותה שני מוסכים בנוף הגליל. החברה נוסדה ב-1956.

שרותי אוטובוסים הייתה החברה הראשונה בארץ שהפעילה אוטובוסים זעירים בקווי תחבורה עירוניים.

תחנת הרכבת צומת חולון

תחנת הרכבת צומת חולון היא תחנת רכבת ביניים שהוקמה כחלק ממסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום על מסילת איילון בדומה לתחנות הרכבת בתל אביב. התחנה ממוקמת סמוך למחלף חולון אשר על נתיבי איילון, שמהווה את הכניסה הצפונית לעיר. התחנה נבנתה כך שרציפי התחנה ימוקמו מעל מבנה התחנה בדומה לתחנת רכבת הראשונים.

על פי תחזיות רכבת ישראל שנמסרו בעת פרסום המכרז להקמתה, כמיליון נוסעים היו צפויים להשתמש בתחנה כבר בשנת 2013‏.

בסמוך לתחנה זו הוקם חניון בהיקף של 120 מקומות חניה למכוניות וכלי רכב דו-גלגליים.

תחנת הרכבת תל אביב דרום

תחנת הרכבת תל אביב דרום הייתה תחנת נוסעים של רכבת ישראל ששכנה תחילה בתל אביב-יפו, ולאחר מכן הועתקה מדרום לעיר, ופעלה כחלק ממסילת הרכבת לירושלים. התחנה הראשונה מוקמה ברחוב הרכבת (בין הרחובות החשמל ולבונטין), ופעלה בין השנים 1920–1970. התחנה השנייה שכנה בסמוך למחלף קיבוץ גלויות שבנתיבי איילון ובית הספר הולץ, ופעלה בין השנים 1970–1993. לתחנה השנייה היו שני רציפי צד ואי רציפים ששירתו ארבע מסילות. בשטח התחנה היו גם שתי מסילות נוספות שאינן סמוכות לרציפים, ששימשו לחיוג רכבות גרורות קטר.

תחנת הרכבת תל אביב – ההגנה

תחנת הרכבת תל אביב – ההגנה היא תחנת רכבת בתל אביב-יפו. היא ממוקמת על דרך ההגנה וסמוכה לתחנה המרכזית החדשה של תל אביב. מקום התחנה הוא על מסילת איילון. מיקום התחנה על מסילת החוף הוא כ-98.5 קילומטר דרומית לתחנת הרכבת חיפה מזרח.

תחנת הרכבת תל אביב – השלום

תחנת הרכבת תל אביב – השלום היא תחנה של רכבת ישראל בעיר תל אביב. היא נמצאת במרכז נתיבי איילון על מסילת איילון בסמוך למרכז עזריאלי ודרך השלום, ומכאן בא שמה של התחנה. התחנה ממוקמת בקילומטר 94.563 של הקו הראשי של רכבת ישראל. מיקומה במרכז העיר וסמיכותה למחנה הקריה ולמרכז עזריאלי הביאו לכך שהיא התחנה השנייה בארץ בהיקף הנוסעים העוברים בה. התחנה מחוברת לקניון עזריאלי דרך גשר העובר מעל הכביש. שער היציאה הראשי של התחנה נמצא על "גשר חיים לנדאו".

תחבורה בישראל
כבישי ישראל כביש 1כביש 2 (כביש החוף)כביש 3כביש 4כביש 5כביש 6 (חוצה ישראל)כביש 7כביש 9כביש 12כביש 20 (נתיבי איילון)כביש 22 (נתיבי המפרץ)מנהרות הכרמל (כביש 23)כביש 25כביש 31כביש 40כביש 50 (כביש בגין)כביש 60כביש 65כביש 70כביש 77כביש 90כביש 431כביש 443כביש 471כביש 531כביש 899 (כביש הצפון)ציר אלון • לרשימה המלאה
מכולות בנמל חיפה

בואינג 767 של חברת אל-על

נתיבי איילון

מערך קרונועים
חברות כבישים נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורהחברת דרך ארץחברת כביש חוצה ישראלחברת נתיבי איילוןנתיבי הכרמל מערכות ותפעולנתיבי היובל
אוטובוסים אגדאגד תעבורהאפיקיםגליםדןדן באר שבעדן בדרוםמטרופוליןנסיעות ותיירות נצרתנתיב אקספרססופרבוסקווים - עיליתרמה תחבורה ציבורית גולןשירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת
תחנות מרכזיות התחנה המרכזית החדשה של תל אביבהתחנה המרכזית הישנה של תל אביבמסוף 2000התחנה המרכזית של ירושליםהתחנה המרכזית החדשה של ראשון לציוןמרכזית המפרץמרכזית חוף הכרמלמרכזית הקריותהתחנה המרכזית של באר שבעהתחנה המרכזית של אשדודתחנה מרכזית יבנהתחנה מרכזית מודיעיןהתחנה המרכזית של נתניהתחנה מרכזית חדרההתחנה המרכזית של הרצליהתחנה מרכזית קריית גתהתחנה המרכזית של קריית שמונהתחנה מרכזית בית שאןתחנה מרכזית דימונהתחנה מרכזית ערדהתחנה המרכזית של עכותחנה מרכזית נהריהתחנה מרכזית כפר סבאתחנה מרכזית רחובותהתחנה המרכזית של לודהתחנה המרכזית של אשקלוןהתחנה המרכזית של טבריההתחנה המרכזית של צפתתחנה מרכזית כרמיאלתחנה מרכזית אילתמסוף צומת רעננהתחנה מרכזית רמלה
נמלים נמל אילתנמל אשדוד (נמל היובל) • נמל הדרוםנמל המפרץנמל חיפהנמל הקישוןהמרינה הכחולהמרינה אשקלוןמרינה הרצליה

נמל חדרה (נמל מסחרי) • נמל אשקלון - קצא"א (נמל מסחרי) • נמל מספנות ישראלרשות הספנות והנמליםחברת נמלי ישראל

רכבת ישראל פורטל רכבת ישראל • הקו הראשי של רכבת ישראלמסילת הרכבת יפו–ירושליםקו הרכבת המהיר לירושלים • מסילת איילון • תחנות רכבת בישראל
מערכת תנועה עתירת נוסעים כרמליתמטרוניתרכבליתרכבל חיפהמסילת חיפה–נצרתהרכבת הקלה בתל אביב (הקו האדום, הקו הירוק, הקו הסגול, הקו החום) • קווי מטרו בתל אביב (קו M1, קו M2, קו M3) • הרכבת הקלה בירושלים (הקו האדום, קו הקמפוסים, הקו הירוק, הקו הכחול) • הרכבת הקלה בבאר שבעהרכבל לכותל
תעופה רשות התעופה האזרחיתרשות שדות התעופהנמל התעופה בן-גוריוןנמל התעופה רמוןאל עלישראיירארקיעסאן דור • שדות תעופה בישראל
היסטוריה נמל תל אביבנמל יפוהרכבת המנדטוריתרכבת העמקחברות תעופה עבריות ביישובכביש הנפטכביש הגבורהדרך בורמההרפורמה בנמלים
שונות הרשות הארצית לתחבורה ציבוריתמשרד התחבורה והבטיחות בדרכיםמוניות בישראלמוניות שירות בישראלרב-קותחבורה בתל אביבתחבורה ציבורית בישראלתל-אופן • ערכים נוספים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.