מסה (חיבור עיוני)

מַסָּהמלרע; תרגום שומר משמעות וצליל של המילה הבינלאומית ממקור צרפתי essai) היא חיבור עיוני הבוחן נושא מחיי החברה או מעולם הרוח. המסה מתאפיינת בגישה סובייקטיבית, המציגה את נקודת המבט המקורית של הכותב (המכונה "מסאי" או "מסאית", בהתאם למינו). המסה עוסקת בנושאים כגון אתיקה, דת, אופי החברה ועוד.

הוגה הדעות הצרפתי מישל דה מונטן הוא הראשון שעסק בכתיבת מסות (או לפחות הראשון שראה בפעילות כתיבה זו ראויה לסיווג עצמאי), ביצירתו Essais, שפורסמה לראשונה ב-1580. את המושג essai שטבע, גזר מהפועל הצרפתי essayer, שפירושו "לנסות". גם המונח העברי "מסה" מגיע משורש נ-ס-ה. את המסות החל לכתוב לאחר מות ידידו ואיש סודו, אטיין דה לה בואטי, כתחליף לשיחות עם אותו ידיד.

אף שמסה היא יצירה עיונית שאינה בדיונית, נכללות מסות גם ביצירותיהם של סופרים עבריים עכשוויים, ובהם שולמית הראבן ודויד גרוסמן. קדם להם בכך המשורר חיים נחמן ביאליק, שעם מסותיו הידועות נמנית המסה "גילוי וכיסוי בלשון". בין המסאים העבריים הבולטים: אליעזר שטיינמן, שזכה לכינוי "מונטן העברי" (ואף חיבר "מסה על המסות", שהתפרסמה ב"מאסף סופרי ארץ ישראל", ת"ש), יעקב שטיינברג, שלמה צמח, דב סדן, ישראל כהן ושלמה גרודזנסקי.

השופטים בתחרות המסה של עיתון "הארץ" ניסו לעמוד על ייחודה של המסה:

המסה מביעה רעיון אינטלקטואלי, מחשבה שנהגתה, שנפתחת להרהור ומגיעה למיצוי מסוים בתוך הכתיבה. אולם לעומת המאמר, היא אינה מתאפיינת בדיסקרטיות עניינית, בעיגון לוגי וברטוריקה סמכותית. כלי מסירתה הם פואטיים: הם מדגישים את ייחודיותו של הכותב, את קולו ואת האופן שבו המחשבה יכולה לטעות, את האופן שבו היא נפתלת, מתערסלת, אובדת לרגע וחוזרת; דרכי עיצובה של המחשבה כרוכות ברושם האסתטי שהיא מעוררת. המסה מקדישה תשומת לב דומה לתוכן ולצורה, ולאופן שבו התוכן והצורה משרתים זה את זה. היא מצויה בתווך הרטורי שבין הפרוזה לבין המאמר.

עמרי הרצוג, דורי מנור, אורן קקון, מה היא מסה?, באתר הארץ, 19 באפריל 2008

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אליעזר שטיינמן, 'מסה על המסות', בקובץ מסותיו חיים של שפע, כרך א, תל אביב: עם עובד – תרבות וחינוך, תשל"ח, עמ' 9 ואילך. (התפרסם במקור ב"מאסף סופרי ארץ ישראל", ת"ש)

קישורים חיצוניים

La France périphérique

La France périphérique: Comment on a sacrifié les classes populaires (בצרפתית: צרפת הפריפרית: כיצד הקרבנו את המעמדות העממיים) הוא ספר עיון מאת הגאוגרף החברתי-פוליטי כריסטוף גילווי. הספר בא לתאר את הקרע אותו מזהה גילווי בין "שתי צרפת" - זו המטרופוליטנית, החיה בערים הגדולות, נהנית מן הגלובליזציה ומשירותי תעסוקה, בריאות, רווחה, חינוך ותחבורה ברמה הגבוהה ביותר בעולם לבין זו הפריפריאלית (בעיקר בערים הקטנות והבינוניות הוותיקות של לב הארץ) המתקשה למצוא פרנסה ושירותים ולמעשה היא וערכיה נזנחו על ידי תושבי הערים הגדולות. הספר ראה אור ב-2014, לאחר גיבוש רעיוני שהחל במיוחד לאחר הבחירות לנשיאות צרפת 2012. הספר זכה להתייחסות רבה לאחר הוצאתו ומונחיו הפכו שגורים בשיח. גילווי הפך לפרשן פוליטי ובמסגרת זו הכליל את הרעיונות שהביע בספרו ואף ביקש להסביר את הצלחתו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016, כמי שפנה אל "אמריקה הפריפריאלית", ערכיה והנושאים החשובים לה (בפרט תעסוקה). הספר זכה להתעניינות וחשיבות רבה במיוחד עם פרוץ מחאת האפודים הצהובים בשלהי 2018, אשר קיבלה בסיס רעיוני והצדקה תוך התבססות על רעיונות הספר.

הנאום על כבוד האדם

הנאום על כבוד האדם (בלטינית: Oratio de hominis dignitate) הוא מסה (חיבור עיוני) שנכתבה על ידי ג'ובאני פיקו דלה מירנדולה, פילוסוף בן תקופת הרנסאנס בשנת 1486. הנאום מסביר את מעמדו המיוחד והחשוב של האדם בבריאה כיצור עצמאי, חופשי ושותף לאל בבריאה. המסה נחשבת עד היום למניפסט של ההומניזם. עיקרו: לאדם יש יכולת עצמאית בלתי קבועה מראש (ללא פרדסטינציה); האדם, בניגוד לכל שאר היישים, יכול לעצב את עצמו כפי רצונו ולקבוע את גורלו בעצמו.

חיבור

באריתמטיקה, חיבור היא פעולה יסודית שמשמעותה צירוף של שני אוספי פריטים לאוסף הכולל את שניהם. את החיבור מסמנים בעזרת הסימן + (פלוס). למספרים שמחברים קוראים "מחוברים" ולתוצאה קוראים "סכום". התמונה משמאל מדגימה את הביטוי 2+3=5: אם נצרף 3 צורות מלמעלה ו-2 צורות מלמטה, נקבל ביחד 5 צורות. לפעולה קוראים "פלוס" או "ועוד" לכן את הביטוי ניתן לקרוא כ"שתים ועוד שלוש" או "שתים פלוס שלוש". הדוגמה מדגימה את המשמעות היסודית של חיבור, היא חיבור מספרים טבעיים, אולם ניתן להגדיר גם חיבור מספרים שליליים, אי-רציונליים ואף מרוכבים, וכמו כן חיבור פונקציות, וקטורים, מטריצות, עוצמות ועוד.

מאמר

מאמר הוא יצירה עיונית כתובה, קצרה יחסית (יצירה ארוכה כזו קרויה ספר).

מאמר חדשות הוא מאמר המפורסם בדפוס או במדיום האינטרנט, שיכול להופיע בעיתון, מגזין או אתר חדשות, ועיסוקו בחדשות אקטואליות או עניין כללי או ספציפי אחר. מאמר המערכת הוא מאמר שבו מוצגת עמדתה של מערכת העיתון בנושא הנמצא על סדר היום הציבורי.

קיימים בלוגים אחדים אשר מנוסחים כמאמר יותר מאשר כיומן.

מאמרים מתפרסמים בעיקר בכתבי עת, אך לעיתים גם בספרים הכוללים אוסף מאמרים בעלי נושא משותף.

ישנו גם סוג מאמר הנקרא "מאמר וידאו" שמוגש לא בכתב, אלא בעל פה בדרך שמשלבת אמצעים ויזואלים. מאמרים אילו נפוצים בעיקר באתר יוטיוב ובנושאי קולנוע בעיקר.

מסה

מָסָה (יוונית עתיקה: μᾶζα) היא גודל פיזיקלי של עצמים פיזיים המבטא את עוצמת התנגדותם של עצמים לשינוי במצב תנועתם ואת עוצמת האינטראקציות הכבידתיות שלהם. בהשאלה, משתמשים בחיי היום-יום במידת גודלה של המסה לתיאור כמות החומר בגוף כלשהו, והיא נמדדת לרוב באמצעות שקילה.

המסה היא גודל בסיסי שממנו, יחד עם הזמן וההעתק, נגזרים שאר הגדלים במכניקה ניוטונית (כמו אנרגיה, תנע ועוד).

על פי תורת היחסות מסה ניתנת להמרה לאנרגיה ולהפך, ולכן תורת היחסות מתייחסת אליה כתכונה שגודלה תלוי גם במהירות הגוף המסיבי ביחס לצופה. כבסיס לחישובי מסה יחסותיים משתמשים במסת המנוחה של הגוף, שהיא המסה עבור צופה שביחס אליו הגוף במנוחה.

בוזון היגס הוא חלקיק יסודי אשר על פי המודל הסטנדרטי מעניק לכל שאר החלקיקים את המסה. החלקיק קרוי על שמו של המדען הבריטי פיטר היגס שהגה אותו, ואף קיבל פרס נובל על כך לאחר גילוי החלקיק בשנת 2012 בידי פרנסואה אנגלר שחלק עמו בפרס.

מסה (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

מרים הרי

מרים הרי (בצרפתית: Myriam Harry;‏ 21 בפברואר 1869 - 10 במאי 1958) הייתה סופרת צרפתיה, בתו של זייפן העתיקות המומר מוזס וילהלם שפירא.

פי בטא קפא

אחוות פי בטא קפא (באנגלית: Phi Beta Kappa Society; השם מורכב משלוש אותיות ביוונית עתיקה: פי בטא קפא (ΦΒΚ) ראשי התיבות של המוטו Φιλοσοφία Βίου Κυβερνήτης; "אהבת הלמידה היא המדריך לחיים") היא אחוות הסטודנטים הוותיקה והמכובדת ביותר בארצות הברית. היא נוסדה בשנת 1776 בקולג' ויליאם ומרי, בוויליאמסבורג, וירג'יניה עבור תלמידים מצטיינים. כ-10% מהסטודנטים לתואר בוגר במדעי הרוח, מדעי החברה ומדעים מדויקים במוסדות העילית של האקדמיה האמריקאית מוזמנים להיות חברים באחווה, ציון המהווה אות כבוד והערכה. הבוגרים ממשיכים לקיים ביניהם קשר במסגרת האחווה לאורך כל חייהם. נכון לשנת 2017 קיימים 286 סניפים (chapters) של האחווה המקבלים כ-19,000 חברים חדשים מדי שנה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.