מסדר גיזת הזהב

מסדר גיזת הזהבצרפתית: Ordre de la Toison d'Or; בהולנדית: Orde van het Gulden Vlies; בספרדית: Orden del Toisón de Oro; בגרמנית: Orden vom Goldenen Vlies) הוא מסדר אבירות שנוסד ב-1430 בעיר ברוז' על ידי פיליפ הטוב, דוכס בורגונדיה. במסדר יכלו להיות חברים מספר קבוע של אבירים (בעת ייסודו 24 ולאחר מכן עלה המספר) ובראשו עמד הריבון (הדוכס ולאחר מכן המלך), דבר שהפך אותו למסדר הגבוה ביותר בתחום השליטה (הדוכסות או הממלכה, בהתאמה). בהמשך, כאשר ירש בית הבסבורג את הדוכסות, עבר המסדר לראשות בית הבסבורג, ובעקבות מלחמת הירושה הספרדית התפצל המסדר לשניים: מסדר גיזת הזהב הספרדי ומסדר גיזת הזהב האוסטרי. הקדוש המגן של המסדר הוא אנדרו הקדוש.

Weltliche Schatzkammer Wien (216)b
שרשרת השייכות למסדר. מוצג בשאצקאמר (Schatzkammer בגרמנית: חדר האוצרות) בווינה
Philip the good
פיליפ הטוב, דוכס בורגונדיה עונד את השרשרת בדיוקן מאת רוחיר ון דר ויידן (1450 לערך)
DukeofWellingtonSmall.jpeg
דוכס ולינגטון עונד את השרשרת, הפרוטסטנטי הראשון במסדר
Armas de Juan de Austria
דוגמה לשילוב אות המסדר בשלט אצולה

המסדר עד הפיצול

לרגל נישואיו עם איזבלה מאביז, נסיכת פורטוגל, החליט פיליפ הטוב לייסד מסדר אבירים במתכונת דומה לזו של מסדר הבירית הבריטי. עם ייסודו של המסדר נקבע מספר חבריו ל-24 (לא כולל הריבון), ב-1433 הועלה המספר ל-30 וב-1516 הועלה שוב המספר ל-50. פירוש המספר הקבוע הוא שרק מוות או הדחה של חבר מאפשרת כניסת מועמד אחר.

ייחודו של המסדר מכל שאר המסדרים בא לידי ביטוי בזכויות המיוחדות לו. המלך התייעץ עם אביריו בהחלטות גורליות, כולל יציאה למלחמה. האבירים התחייבו לפתור סכסוכים בינם לבין עצמם במסגרת המסדר. בכל כינוס של המסדר נסקרו מעשיהם של האבירים בתקופה שחלפה והוטלו עונשים על התנהגות בלתי הולמת, גם המלך עצמו לא היה פטור מהליך זה. מעשי גבורה ואבירות, מאידך, זכו לתיעוד מפורט מאת הכרוניקנים. היה ביכולתם של חברי המסדר לבקש להישפט על ידי עמיתיהם למסדר במקרי האשמתם באשמות בגידה או כפירה. אם עמד אביר למשפט, לא נעצר בטרם ניתן לו פסק דין, אלא היה נתון במשמרתם המכובדת של עמיתיו למסדר. מאסרו של אביר היה חייב בחתימתם של שישה מעמיתיו על מנת לקבל תוקף חוקי. על האבירים, פרט למלך, נאסר להיות חברים בשום מסדר אחר.

אל המסדר התקבלו רק אצילים שהוכיחו דבקות ללא רבב בנצרות הקתולית, וכך הפך למעוז קתולי בעת הרפורמציה.

סמל המסדר היה עור כבש מוזהב ואביריו ענדו אותו כתליון על גבי ענק זהב שחוליותיו מעוצבות בצורת האות B (המסמלת "בורגונדיה"). בחיבורים בין החוליות שובצו אבני חלמיש, סמלו של פיליפ. מוטו המסדר, "Pretium Laborum Non Vile" (בלטינית: אין גמול רע על עשייה טובה), היה חרוט מלפנים והמילים "Non Aliud" (בלטינית: אין אחר) מאחור, לאמור, המסדר הוא מסדר האבירים היחיד אליו שייך האביר. במקור מרמז שם המסדר לסיפור גיזת הזהב מן המיתולוגיה היוונית, אך בישוף שמונה לנשיא המסדר על ידי פיליפ הציע לקשר את השם לגיזת הצמר שמצא השופט גדעון בן יואש בגורן (שופטים, ו', ל"ד-מ'), שהיא גם סמל נוצרי להתעברות הבתולה מרוח הקודש - וכך הרחיק את המסדר משמו הפגאני[1].

לחברי המסדר ניתנו שמות טקסיים שציינו תפקידים אותם ביצעו בפגישותיהם. כך למשל היו תפקידי נשיא המסדר, גזבר, מזכיר, הממונה על הטקס, כרוז, עוזרי כרוזות (שכונו בשמות כגון "הר המלך" - Montreal, "אבן צור" - Fusil ושמות נוספים הקשורים לעולם הסמלי של רומן הוורד) וראש עוזרי הכרוזות שנשא בכינוי "גיזת הזהב"[1].

ב-5 בינואר 1477 מת שארל האמיץ, דוכס בורגונדיה ללא יורש. ב- 18 באוגוסט של אותה שנה בתו, מארי, דוכסית בורגונדיה נישאה למקסימיליאן אשר ב- 1487 הפך למקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה מבית הבסבורג, וכך ירש בית הבסבורג את דוכסות בורגונדייה ובאופן מסורתי הציב בראשו את ראש בית הבסבורג. מלכי הבסבורג כיהנו כמלכי ספרד עד 1700, אז ירש את כתר ספרד פליפה החמישי. שהיה מבית בורבון. עקב כך פרצה מלחמת הירושה הספרדית. תוצאה משנית של התפתחות זו הייתה פיצול המסדר למסדר אוסטרי ומסדר ספרדי. בכל מקרה, כתבי ההאמנה של שני המסדרים ותכתובתם הרשמית נותרה בשפה הצרפתית.

המסדר הספרדי

המסדר הספרדי נקלע לבעיה כאשר העניק אבירות לנפוליאון בונפרטה ולאחיו ז'וזף, בעוד לואי השמונה עשר, מלך צרפת המודח היה חבר במסדר אף הוא, דבר שגרם לאחרון להחזיר את שרשרת-המסדר שלו במחאה. חברות במסדר הוענקה גם לפילדמרשל הבריטי דוכס ולינגטון, ובכך היה הוא לפרוטסטנטי הראשון שהיה חבר המסדר. ראמה התשיעי, מלך תאילנד היה ללא-נוצרי הראשון שזכה לחברות במסדר.

בשנות הרפובליקה הספרדית השנייה, 19311936, ובתקופת שלטונו של פרנסיסקו פרנקו, 19391975, החזיק בית בורבון הספרדי בראשות המסדר. כיום עומד בראש המסדר הספרדי פליפה השישי, מלך ספרד.

המסדר האוסטרי

המסדר האוסטרי לא עמד בפני בעיות פוליטיות ודתיות כמו המסדר הספרדי ונותר בחזקה קתולית. בעיית היותה של מריה תרזה ראש השושלת, אך מנועה מלהיות ראש המסדר בשל היותה אשה, נפתרה על ידי מינוי בעלה פרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה כראש המסדר.

עם התמוטטות המשטר המלוכני באוסטריה לאחר מלחמת העולם הראשונה דרש אלברט הראשון, מלך הבלגים את ראשות המסדר בעת ועידת השלום בפריז (1919), כיורש שטחי דוכסות בורגונדיה ההיסטורית. אך אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד עירער על דרישה זו ודרש שראשות המסדר תשמר על ידי עמיתו האוסטרי המודח, קרל הראשון, קיסר אוסטריה. ואכן, המסדר מתקיים עד ימינו בראשות צאצאי קרל הראשון לבית הבסבורג.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 יוהאן הויזינחה, סתיו ימי הביניים, הוצאת כרמל 2009 עמוד 145
אבדילאזיז

אַבְּדִילְאָזִיז (בטורקית: Abdülaziz;‏ בטורקית עות'מאנית: عبد العزيز, 8 בפברואר 1830–4 ביוני 1876) היה הסולטאן ה-32 של האימפריה העות'מאנית, שלט עליה מ-25 ביוני 1861 ועד 30 במאי 1876.

אומברטו הראשון, מלך איטליה

אומברטו הראשון, מלך איטליה (14 במרץ 1844 - 29 ביולי 1900). מלך איטליה שנרצח בידי אנרכיסט.

אלכסנדר השני, קיסר רוסיה

אלכסנדר ניקולאייביץ' השני (רוסית: Александр II Николаевич‏; 17 באפריל 1818 - 13 במרץ 1881) היה צאר האימפריה הרוסית מ-1855 ועד 1881. אלכסנדר השני הנהיג קו ליברלי ורפורמות מקיפות, בייחוד שחרור הצמיתים ב-1861, וחתר ליציבות ביחסי החוץ של המדינה. כונה "הצאר הטוב", "המשחרר". נרצח על ידי טרוריסטים נרודניקים.

אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד

אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד (בספרדית: Alfonso XIII de España‏, 17 במאי 1886 - 28 בפברואר 1941) היה מלך ספרד בין השנים 1886–1931.

וילהלם הראשון, קיסר גרמניה

וילהלם הראשון, קיסר גרמניה (שמו המלא: וילהלם פרידריך לודוויג, בגרמנית: Wilhelm Friedrich Ludwig von Preuße; ‏ 22 במרץ 1797 - 9 במרץ 1888) היה מלך פרוסיה בין 2 בינואר 1861 ועד 9 במרץ 1888, וקיסר האימפריה הגרמנית בין 18 בינואר 1871 ועד 9 במרץ 1888.

לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (בגרמנית: Leopold II Heiliger Römischer Kaiser; ‏5 במאי 1747, וינה – 1 במרץ 1792, וינה) היה קיסר האימפריה הרומית הקדושה ומלך הונגריה ובוהמיה במשך שנתיים, מ-1790 ועד 1792.

מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (בגרמנית: Maximilian I, Heiliger Römischer Kaiser ‏22 במרץ 1459 - 12 בינואר 1519), היה קיסר האימפריה הרומית הקדושה מ-1493 עד 1519.

מרגרטה השנייה, מלכת דנמרק

מרגרטה השנייה, מלכת דנמרק (בדנית: .‏Margrethe 2; נולדה ב-16 באפריל 1940 בקופנהגן) היא מלכת דנמרק ומלכת גרינלנד הנוכחית.

פליפה החמישי, מלך ספרד

פליפה החמישי, מלך ספרד (בספרדית: Felipe V de España;‏ 19 בדצמבר 1683 - 9 ביולי 1746) היה מלך ספרד בין השנים 1700 ל-1746.

פליפה הראשון, מלך קסטיליה

פֶליפֶּה הראשון, המכונה גם פליפה היפה (בספרדית: Felipe el Hermoso;‏ 22 ביולי 1478 – 25 בספטמבר 1506), היה מלך קסטיליה ונכלל כיום ברשימת מלכי ספרד. הוא היה הראשון מבני בית הבסבורג ששלט על קסטיליה, והיה למשך תקופת מה גם מלך לאון וגרנדה.

פליקס פור

פליקס פרנסואה פור (בצרפתית: Félix François Faure;‏ 30 בינואר 1841 - 16 בפברואר 1899) היה מדינאי צרפתי אשר כיהן כנשיא צרפת משנת 1895 ועד מותו. היה נשיא צרפת בזמן פרשת דרייפוס. מאמרו המפורסם של אמיל זולא, "אני מאשים" (J'accuse) נכתב כ"מכתב אל כבוד הנשיא פליקס פור".

בשנת 1881 נבחר פור לאספה הלאומית, ב-1882 התמנה לתת שר המושבות ובשנת 1894 התמנה לשר הימייה.

פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (10 במרץ 1503 – 27 ביולי 1564) היה קיסר האימפריה הרומית הקדושה משנת 1556 ועד יום מותו.

פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (13 ביולי 1608 – 2 באפריל 1657), שלט בין ה-15 בפברואר 1637, ועד מותו, כעשרים שנים אחר כך.

פרנסואה השני, מלך צרפת

פרנסואה השני (בצרפתית: François II;‏ 19 בינואר 1544 - 5 בדצמבר 1560), בן לשושלת ולואה, היה מלך צרפת בשנים 1559–1560.

פרנץ פרדיננד, ארכידוכס אוסטריה

הארכידוכס פרנץ פרדיננד (בגרמנית: Franz Ferdinand von Österreich-Este;‏ 18 בדצמבר 1863 - 28 ביוני 1914) היה יורש העצר של דודו, הקיסר פרנץ יוזף. פרדיננד היה שליט הקיסרות האוסטרו-הונגרית, שנרצח על ידי גברילו פרינציפ, לאומן בוסני. רצח פוליטי זה היה הניצוץ או התירוץ שהצית את מלחמת העולם הראשונה.

קרלוס השלישי, מלך ספרד

קרלוס השלישי, מלך ספרד (20 בינואר 1716 - 14 בדצמבר 1788) היה שליט אירופי לבית בורבון בן המאה ה-18. היה מלך ספרד בין השנים 1759–1788 (כקרלוס השלישי לבית בורבון; Carlos III de Borbón); מלך נאפולי וסיציליה בין השנים 1735–1759 (כקרלו השביעי; Carlo VII); ודוכס פארמה בין השנים 1732–1735 (כקרלו הראשון; Carlo I). קרלוס השלישי היה מחסידי האבסולוטיזם הנאור וממקדמן הפעיל ביותר של הרפורמות הבורבוניות.

שארל העשירי, מלך צרפת

שארל העשירי, מלך צרפת (9 באוקטובר 1757 - 6 בנובמבר 1836) היה מלך צרפת משנת 1824 עד ל-1830.

שארל הראשון, דוכס בורגונדיה

שארל הראשון "הנמהר" (בצרפתית: Charles le Téméraire; ‏10 בנובמבר 1433 - 5 בינואר 1477) היה דוכס בורגונדיה מ-1467 עד מותו.

שארל התשיעי, מלך צרפת

שארל התשיעי, מלך צרפת (בצרפתית: Charles IX de France‏, 27 ביוני 1550 - 30 במאי 1574), בן לשושלת ולואה, מלך צרפת מ-1560 עד מותו.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.