מסגד עומר

מסגד עוּמרערבית: مسجد عمر) הוא מסגד שנמצא ממול לכניסה הראשית (דרומית) לכנסיית הקבר הקדוש ברובע הנוצרי בירושלים.

על פי המסורת, לאחר שירושלים נכבשה על ידי המוסלמים הוזמן הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב על ידי הפטריארך סופרוניוס לבקר בכנסיית הקבר הקדוש. על פי מסורת זו, כשהגיע זמן התפילה הציע הפטריארך לח'ליף להתפלל בכנסייה, אולם הח'ליף סירב, כדי שהמקום לא יהפוך למקום קדוש גם למוסלמים, ויפתח פתח לסכסוכים ומלחמות על המקום, ויצא להתפלל מחוץ לכנסייה.[1] יש לציין כי באותה תקופה הייתה הכניסה אל הכנסייה מצד מזרח. ואמנם, קיימת סברה כי מסגד עומר הראשון הוקם במקום בו התפלל הח'ליף, דהיינו ממזרח לכנסיית הקבר.

המסגד הנוכחי הוקם בשנת 1193 על ידי הסולטאן אל-מליכ אל-אפד'ל עלי, בנו של צלאח א-דין, על יסודותיו של בית חולים צלבני,[2] כדי להנציח את תפילת הח'ליף עומר. המסגד נמצא ממול (מדרום) לכניסה הנוכחית של כנסיית הקבר. צריח המסגד חודש לאחרונה בשנת 1458 לאחר רעידת אדמה שפקדה את העיר.

אין לבלבל את המסגד הזה עם כיפת הסלע המצויה על הר הבית וקרויה על ידי רבים בטעות בשם "מסגד עומר". עומר אמנם בנה על הר הבית מסגד, אך לא הייתה זו כיפת הסלע, אלא מסגד אל-אקצא, שהיה אך מבנה דל עשוי עץ, שלאחר כ-60 שנה הוחלף במבנה גדול ומפואר. (הערה: אחד מהאגפים במבנה מסגד אל-אקצא נושא אף הוא את השם "מסגד עומר").

Jerusalem oldcity hebrew
Mosque of Sidna Omar, Jerusalem (1925)
צריח המסגד, אשר נבנה בתקופה הממלוכית, בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים
Mosque of Omar in Jerusalem2
שער הכניסה למסגד - נבנה באמצע המאה ה-19

הערות שוליים

  1. ^ ספר ירושלים - התקופה המוסלמית הקדומה 638-1099, בעריכת יהושע פראוור, הוצאת יד יצחק בן צבי עמ' 47
  2. ^ Burgoyne, M. H., Mamluk Jerusalem: An Architectural Study, The British School of Archaeology in Jerusalem, 1987, עמ' 568
אדריכלות ממלוכית

האדריכלות הממלוכית היא הסגנון האדריכלי של מבנים מונומנטליים ומבני דת ברחבי הסולטנות הממלוכית, אשר שלטה במרחב המזרח התיכון בין השנים 1250–1517. האדריכלות הממלוכית באה לידי ביטוי בעיקר בקהיר, דמשק וירושלים.

בוסרה

בּוֹסְרָה (בערבית بصرى) ולעיתים בוסטרה או בוסרה אלשאם היא עיר עתיקה השוכנת כ-35 ק"מ דרומית-מזרחית לעיר דרעא בגולן הסורי, וכ-15 ק"מ צפונית לגבול עם ירדן. העיר שימשה כבירתה של הפרובינקיה הרומית ערביה, כמרכז דתי חשוב וכתחנה בדרכם של עולי הרגל למכה. מהעיר, שבה התגוררו בעבר כ-80,000 איש, נותר כיום כפר קטן, שהוכרז בשנת 1980 כאתר מורשת עולמית בזכות התיאטרון הרומי מראשית המאה ה-2 שהוקף במצודה ערבית. עוד השתמרו במקום שרידיהם של מבנים מהתקופה הנוצרית המוקדמת ושל מספר מסגדים. בשנת 2013 הכריז ארגון אונסק"ו על בוסרה ועל כל אתרי המורשת בעולמית בסוריה כאתרים הנתונים בסיכון.

בית אומיה

שושלת בֵּית אוּמַיָה (ערבית: بنو أمية, בני אמיה; الأمويون , האמיים) הייתה שושלת הח'ליפים הראשונה באימפריה המוסלמית לאחר שלטונם של ארבעת "א-ראשידון" (ישרי הדרך: אבו בכר, עומר, עות'מאן, ועלי). היא נקראת על שמו של אמיה בן עבד שמס, הנחשב לאחד המנהיגים החשובים בעיר מכה לפני האסלאם. הח'ליפים לבית אומיה שלטו באימפריה המוסלמית בדמשק (661 עד 750), ולאחר מכן שלטו בספרד (756 עד 1031).

בית לחם

בֵּית לֶחֶם (בערבית: بيت لحم בֵּיתּ לַחְםְ) היא עיר בהר חברון שבהרי יהודה, כ-10 ק"מ דרומית לירושלים. העיר נמצאת בשטח A שבשליטת הרשות הפלסטינית.

נכון ל-2010 מתגוררים בעיר כ-30,000 בני אדם. העיר היא בירת נפת בית לחם, שכוללת עיירות כגון בית סחור, בית ג'אלה, אל-ח'דר ועוד. בנפה מתגוררים על פי הערכות הרשות הפלסטינית כ-200,000 בני אדם.בעבר הייתה רוב אוכלוסייתה של העיר נוצרית, אך שינויים דמוגרפים שכללו הגירת נוצרים רבים לארצות אמריקה ואירופה, והגירת מוסלמים מכפרי הסביבה ומחברון אל העיר, הפכו אותה כיום לעיר מוסלמית בעיקרה. על פי חלק מהאומדנים 40% מהם נוצרים. אומדנים אחרים מעריכים שרק חמישית (20%) מכלל התושבים הם נוצרים.

הרובע הנוצרי

הרובע הנוצרי (בערבית: حارة النصارى) הוא הרובע הצפון-מערבי מבין ארבעת רובעי העיר העתיקה של ירושלים, לצד הרובע המוסלמי, הרובע היהודי, והרובע הארמני. שמו היה מקובל מאז המאה ה-19.

ברובע הנוצרי כ־40 מבני דת, בעיקר כנסיות, הידוע שבהם כנסיית הקבר במרכזו, מנזרים ואכסניות לעולי רגל נוצריים. אוכלוסיית הרובע הנוצרי מונה כ-6,000 תושבים.

ויליאם ג'ון וודקוק

ויליאם ג'ון וודקוק (באנגלית: William John Woodcock‏ נולד: ?, נפטר ב-9 בדצמבר 1851) היה כומר אנגלי. בשנת 1848 ביקר בארץ ישראל ופרסם ספר המתעד את מסעותיו.

יוסף בודקו

יוסף הכהן בּוּדְקוֹ (בכתיב יידי: בודקאָ; בלועזית: Budko;‏ 27 באוגוסט 1888 – 16 ביולי 1940), צייר, גרפיקאי ואמן יהודי, יליד פולין. שימש כמנהלו של בית הספר לאמנות "בצלאל החדש" לאחר פתיחתו בשנת 1935.

כיכר האבוס

כיכר האבוס (בערבית: ميدان المهد, "כיכר העריסה"; באנגלית: Manger Square) היא הכיכר העירונית המרכזית בבית לחם. מקור השם הערבי הוא בעובדה שבצדה המזרחי ניצבת כנסיית המולד, שבה הונח ישו באבוס, מיד לאחר לידתו. בציבור הישראלי רווח גם שמה האנגלי של הכיכר, שמשמעותו זהה, היינו "כיכר האבוס".

הכיכר נחלקת לשני חלקים: החלק המערבי רבוע בצורתו, ומשמש כמדרחוב מאז ששופץ בשנים 1998-1999, ובו נטועים עצי מיש דרומי. בצדה המערבי של רחבה זו ניצב מסגד עומר, המסגד היחיד בעיר, אשר נבנה בשנת 1860 ושופץ בשנת 1954. המסגד קרוי על שם עומר בן אל-ח'טאב. מדרום לו ניצב בניין עיריית בית לחם. בצדה הצפוני של הכיכר שוכן "מרכז בית לחם לשלום" ותחנת משטרה. חלקה המזרחי של הכיכר מוארך ומוביל בין המנזר הארמני מדרום ובית הקברות האורתודוקסי מצפון, לעבר כנסיית המולד, כנסיית קתרינה הקדושה הקתולית ואכסניית קאזה נובה.

הרחוב הראשי, המוביל מהכיכר צפונה לעבר ירושלים, קרוי גם הוא בשם "האבוס" או "מאנגר". עוד יוצאים ממנה רחוב הרועים, המוביל מזרחה לעבר בית סאחור, ורחוב פאולוס השישי, המוביל ממנה מערבה. הכיכר משמשת כמוקד העיקרי לחגיגות חג המולד בעיר, עת מוצב בה עץ עץ חג המולד והיא מקושטת ומוארת. מאז 2012 מהווה הכיכר חלק מאתר המורשת העולמית בעיר.

כיפת הסלע

כיפת הסלע (ערבית: قبة الصخرة, תעתיק: קבת אל-צח'רה, הגייה: קוּבַּת אַ-סַחְ'רַה; נקראת לעיתים "כיפת הזהב") היא מבנה מוסלמי הבנוי על-פי המסורת על גבי אבן השתייה, בפסגתו של הר הבית.

כיפת הסלע היא המבנה המוסלמי העתיק ביותר שנשתמר ללא שינויים מהותיים, ונחשבת למופת אדריכלי ואמנותי, ולפינת יסוד בתולדות האמנות והאדריכלות האסלאמיים. כיפת הסלע עצמה אינה מסגד, ואין נערכות בה תפילות בציבור, אלא היא חלק ממתחם הר הבית. אין לבלבל בינה לבין מסגד עומר השוכן סמוך לכנסיית הקבר ברובע הנוצרי.

הכיפה נבנתה על מקומו של המקדש הרומאי יופיטר קפיטולינוס (Jupiter Capitolinus), אשר בתורו נבנה על מקומו של בית המקדש השני, שנהרס בשנת 70 לספירה בעת כיבוש ירושלים. הכיפה המקורית התמוטטה בשנת 1016, ונבנתה מחדש חמש שנים לאחר מכן.

כמאל ח'טיב

שייח' כמאל ח'טיב (או חטיב; בערבית: كمال الخطيب; נולד ב-25 באוגוסט 1962) הוא סגן יושב ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל, ואימאם מסגד עומר אבן אל-ח'טאב בכפר כנא.

ח'טיב נעצר מספר פעמים בידי כוחות הביטחון, והתבטאויותיו הקיצוניות מצוטטות בעיתונות לעיתים תכופות. הוא כותב ראשי בביטאון התנועה האסלאמית 'צוות אל-חק ואל-חורייה' (קול הצדק והחופש), היוצא לאור באום אל-פחם מאז 1989. ב-2002 הוצא צו סגירה לעיתון בעקבות התבטאויות קיצוניות, אחת מהן של ח'טיב: באוגוסט 2001, במהלך האינתיפאדה השנייה, כתב מאמר המדמה את ישראל ל"כינה, שמקננת בגוף העולם הערבי ומוצצת את דמו ומשאביו תוך בולמוס של כיבושים", אשר "הרשתה לפרעושים הרבנים לפגוע באל-אקצא, ואז מצאה עצמה כנגד עולם אסלאמי שלם, שנכון להקריב כל יקר למען אל-אקצא".

ח'טיב מטיף במסגרת נאומיו נגד שירות אזרחי, מתנגד לציונות ומצדד בזכותם של הפלסטינים להתיישב בישראל.

כיום הוא מתגורר בכפר כנא שבגליל התחתון.

כפר קדום

כפר קדום (בערבית: كفر قدوم) היא עיירה פלסטינית בשומרון, במרחק 13 ק"מ משכם ו-17 ק"מ מקלקיליה השייכת לנפת קלקיליה. נכון לשנת 2009 חיו בעיירה כ-4,000 תושבים, כולם מוסלמים. שטחה של העיירה הוא 19 קמ"ר, מתוכם 8 קמ"ר בשטח הרשות הפלסטינית, והיתר תחת שליטה ישראלית. העיירה עצמה בנויה על שטח של כחצי קמ"ר, ויתר האדמה משמשת לחקלאות - 80% ממנה בשימוש לגידול עצי זית.

מסגד עומר (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

מסגד עומר בן אל-ח'טאב (ברלין)

מסגד עומר בן אל-ח'טאב (בגרמנית: Umar-Ibn-Al-Khattab-Moschee, בטורקית: Ömer İbnu’l Hattâb Camii) הוא מסגד בשכונת קרויצברג שבברלין.

המסגד נבנה על ידי ארגון IVWP (ארגון אסלאמי למיזמי צדקה) ונקרא על שמו של הח'ליפה עומר בן אל-ח'טאב.

בנייתו החלה בשנת 2004 ועלתה כ-10 מיליון אירו. למסגד כיפה קטנה וארבעה מינארטים בגובה של כ-7 מטרים, המעוטרים בחצי סהר מוזהב. היכל התפילה יחד עם שתי קומות נוספות יכולים להכיל כ-1000 איש. חלק נוסף במסגד, הנקרא "מרכז משארי" (Maschari Center), כלל שבעה אולמות אירועים, בית ספר לקוראן וכמו כן גם חנויות בוטיק, מאפיות ומרכול.

ה"ארגון האסלאמי למיזמי צדקה" שייך ל"אגודת מיזמי צדקה אסלאמיים" (Association of Islamic Charitable Projects), תנועה אסלאמית מלבנון. "מרכז משארי" הוא מרכז התנועה בגרמניה.

נאות דוד

"נאות דוד" הוא כינויו של אגף יהודי השוכן בבניין בצדו המערבי של המוריסטן (רח' סנט הלנה) שברובע הנוצרי בעיר העתיקה, למרגלות מסגד עומר. במבנה התגוררו בשנת 2013 עשר משפחות יהודיות, ופועלים בו ישיבה ובית כנסת.

עומאר

האם התכוונתם ל...

עומר

האם התכוונתם ל...

עומר בן אל-ח'טאב

עֻמַר בִן אלְחַ'טַּאב (בערבית: عمر بن الخطّاب; 586-644) היה הח'ליפה השני, שלט בשנים 644-634. עלה לשלטון לאחר מותו של אבו בכר. קברו נמצא במסגד הנביא באל-מדינה.

עומר נחשב למייסד האימפריה המוסלמית. הוא השלים את ההשתלטות על חצי האי ערב, לחם נגד הביזנטים וכבש את ארץ ישראל, סוריה, עיראק ומצרים. עומר היה כובש ירושלים, ומסגד עומר ברובע הנוצרי בירושלים קרוי על שמו.

לפני מותו מינה אבו בכר את עמר בן אלח'טאב כיורש הח'ליפות. דרך זו של העברת השלטון, המכונה "עהד" (عهد), לא הייתה נפוצה בתרבות הערבית של הימים ההם. מינוי יורש לשליט נעשה בדרך-כלל באמצעות מועצה ("שורא") או על-פי קרבת משפחה. על-פי המסורת השיעית, המינוי היה פסול שכן הוא חסם את הדרך לעלייתו של עלי בן אבי טאלב, יורשו הלגיטימי של מוחמד בעיני השיעים, כשליט על המוסלמים. בספרות השיעית כונו אבו בכר, עומר ועת'מאן בשם "גונבי הח'לאפה" כי לטענתם גזלו אותה מיורשה החוקי, עלי.

פוז דו איגואסו

פוז דו איגואסו (בפורטוגזית: Foz do Iguaçu - הגייה מדויקת בפורטוגזית: "פוֹס דוּ איגואסו") היא העיר השישית בגודלה במדינת פרנה הברזילאית והשתים-עשרה בגודלה באזורה הדרומי של ברזיל, ובה אוכלוסייה של 270,000 תושבים. היא ממוקמת כ-500 ק"מ ממערב לקוריטיבה, עיר הבירה של פרנה.

קרויצברג

קרויצברג ("הר הצלב") היא שכונה במערב ברלין, גרמניה. בשנת 2001, במסגרת רפורמת השכונות, אוחדה קרויצברג למחוז אחד עם שכונת פרידריכסהיין הצמודה, והמחוז המאוחד נקרא באופן רשמי פרידריכסהיין-קרויצברג, אך בפי התושבים והמבקרים נשמרת ההבחנה בין שתי השכונות. הברלינאים מבדילים בין שני חלקיה של קרויצברג לפי מספרי המיקוד הישנים: החלק קרויצברג 61, הגדול יותר, וקרויצברג 36 (הקרוי גם SO36), הקטן יותר אך המוכר יותר. בזמן שגרמניה המזרחית הייתה קיימת, הייתה קרויצברג 36 מוקפת משלושה כיוונים בחומת ברלין ונוצרה בה אווירה אלטרנטיבית.

השכונה גובלת בפרידריכסהיין (Friedrichshain) במזרח, במיטה (Mitte) בצפון ובמערב, בטמפלהוף (Tempelhof) בדרום-מערב, בטירגארטן (Tiergarten) במערב, ובנויקלן (Neukölln) בדרום. בכיוון מזרח-מערב חוצים אותה קווי הרכבת התחתית U1 בצפונה ו-U7 בדרומה, וכן הקווים U6 ו-U8 בכיוון צפון-דרום.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.