מנשר אוקטובר

מִנְשָׁר אוקטובררוסית: Октябрьский Манифест) הוא קובץ של זכויות שניתן על ידי הצאר הרוסי ניקולאי השני ב־17 באוקטובר 1905 (לפי הלוח היוליאני; 30 באוקטובר לפי הלוח הגרגוריאני) כתגובה למהפכת 1905. בין הזכויות שניתנו במנשר אוקטובר הם: חופש הדת, חופש הביטוי וחופש ההתארגנות. מנשר אוקטובר הוא גם הבסיס של החוקה הרוסית של שנת 1906.

עם הצגת המנשר לצאר ב-14 באוקטובר (לפי הלוח היוליאני) בידי סרגיי ויטה ואלכסיס אובולסקי, התווכח הצאר על תוכנו במשך שלושה ימים. אולם בסופו של דבר אושר על ידו. לאחר פרסום המנשר התחרט הצאר על כך שחתם על המנשר. הוא אמר כי הרגיש באותו רגע "בחילה ובושה על הבגידה בשושלת".

מנשר אוקטובר לא שינה את חייו של הרוסי הממוצע. למרות פרסום המנשר עדיין היה הצאר גורם מכריע בפוליטיקה הרוסית, שיכול לשנות ולהתאים את חוקי המדינה כרצונו. כמו כן שמר הצאר על שליטתו בפרלמנט הרוסי - הדומה.

Repin 17October
"17 באוקטובר 1905", מאת הצייר הרוסי איליה רפין

קישורים חיצוניים

17 באוקטובר

17 באוקטובר הוא היום ה-290 בשנה (291 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה, נשארו עוד 75 ימים.

1905

שנת 1905 היא השנה החמישית במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1905 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1905 ברוסיה

1905 ברוסיה הייתה שנה ה-292 מתחילת שליטת שושלת רומנוב במדינה. במהלך השנה הסתיימה מלחמת רוסיה-יפן והגיעו לשיאם אירועי מהפכת 1905.

אוקטובר (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

גאורגי גפון

גאורגי אפולונוביץ' גפון (17 בפברואר 1870 - 10 באפריל 1906) היה כומר רוסי אורתודוקסי והיה מנהיג פועלים פופולרי לפני מהפכת 1905. גפון היה בן של איכר אמיד באזור פולטבה. הוא רכש השכלה בסמינר תאולוגי. אחרי מות אשתו הוא עבר להתגורר בסנקט פטרבורג, והיה בוגר האקדמיה התאולוגית שם ב-1903.

גפון, שהיה איש של המשטרה החשאית הצארית - האוכרנה, אירגן תנועה שנקראה "התאגדות פועלי המפעלים הרוסיים" בסנקט פטרבורג. מטרות התנועה היו להגן על זכויות הפועלים ברוסיה ולרומם את המורל הדתי שלהם. רק אנשי הכנסייה האורתודוקסית היו רשאים להיות חברים בתנועה. תוך זמן קצר היו לתנועה 12 סניפים ו-8,000 חברים וגפון שאף להתפשטות המפלגה אף לקייב ומוסקבה.

גפון, שבתחילה היה סוכן שתול של המשטרה כדי למנוע פעילות מהפכנית, ניתק את הקשר עמם ורצה לשאוף לתוכניותיו שלו. מסוף 1904 גפון שיתף פעולה עם החוגים הרדיקליים, ורצה בחיסול המשטר האוטוקרטי של הצאר ניקולאי השני.

ב-22 בינואר 1905 הוא ארגן יחד עם חבריו לתנועה צעדה לעבר ארמון החורף של הצאר בסנקט פטרבורג. תהלוכה זו נסתיימה בטרגדיה (יום ראשון העקוב מדם (1905)). באותו אירוע, חיילי הצאר ירו על המפגינים ואלו הגנו על גפון והוא אפילו לא נפצע. לאחר האירוע, שהחל את מהפכת 1905, נמלט גפון מרוסיה, וחזר רק לאחר פרסום מנשר אוקטובר. גפון שמר על קשר עם האוכרנה. בתור חשוד בהיותו סוכן שתול, גפון נתלה בצריף פיני על ידי פנחס רוטנברג (לימים מייסד חברת החשמל בארץ ישראל) בהתאם לגזר דין של המפלגה הסוציאל-רבולוציונית.

ויאצ'סלב מנז'ינסקי

ויאצ'סלב מנז'ינסקי (ברוסית: Вячеслав Рудольфович Менжинский‏ בפולנית: Wacław Mienżynski‏ (19 באוגוסט (הלוח היוליאני, 31 באוגוסט לפי הלוח הגרגוריאני) 1874 סנקט פטרבורג - 10 במאי 1934 מחוז מוסקבה) מהפכן, ראש האו.ג.פ.או. לאחר פטירת פליקס דזרז'ינסקי.

ולדימיר אנטונוב-אובסיינקו

ולדימיר אנטונוב-אובסיינקו (ברוסית: Владимир Александрович Антонов-Овсеенко;‏ 21 במרץ 1883 צ'רניגוב - 10 בפברואר 1938) היה מהפכן, פוליטיקאי וקצין סובייטי. נרצח במהלך הטיהורים הגדולים, נוכה מכל אשמה בשנת 1956.

ולדימיר אובסיינקו נולד לאב קצין בגמלאות בצ'רניגוב, אז בתחומי האימפריה הרוסית היום באוקראינה. בשנת 1901 הוא סיים פנימייה צבאית והמשיך לבית הספר לקצינים. לאחר מספר חודשי לימוד נדרש להישבע אמונים לצאר, סירב ולימודיו הופסקו. בהיותו בוורשה (אז בתחומי האימפריה הרוסית) הוא התקרב לחוגים מהפכנים. בסתיו 1902 התחיל לימודיו בבית הספר לקציני חיל רגלים בסנקט פטרבורג. בשנת 1904 סיים את בית הספר לקצינים והוצב בוורשה. בהיותו בוורשה הוא המשיך בפעילות מהפכנית והקים סניף צבאי של מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית בבסיס חיל המצב ששהה בעיר.

ימין רדיקלי

ימין רדיקלי, או ימין קיצוני, הוא מונח מקובל לתיאור אידאולוגיה פוליטית ימנית הדוגלת בשינויים שורשיים ומעמיקים במבנה השלטון והחברה, במיוחד בתחומי הכלכלה, הלאומיות, התרבות, ויחסי הכוח בחברה. לעומת הימין המתון, הימין הרדיקלי דוגל בגישה רדיקלית יותר לגבי עמדות ימין מסורתיות בנושאים כגון שמרנות, סמכותניות, ומשמעות רבה ללאום ולמורשת הלאומית. בדרך כלל, אם כי לא תמיד, קבוצות של ימין רדיקלי תומכות בליברליזם כלכלי ויוזמה חופשית ככלים לפיתוח המשק.

במהלך ההיסטוריה, תנועות ימין רדיקלי באירופה היו קשורות לרוב לנאציזם, נאו-נאציזם, פשיזם ונאו-פשיזם, ותמכו באידאולוגיה הכוללת דעות לאומניות קיצוניות, שוביניזם, שנאת זרים, גזענות או ריאקציונריות. גישות אלה ראו בחלקים מהאוכלוסייה קבוצות נחותות, המהוות איום על המדינה ומוסדותיה, או על הקבוצה האתנית השלטת, ובכך הצדיקו דיכוי ואלימות כלפי מיעוטים.

מהפכת 1905

מהפכת 1905 הייתה ניסיון כושל של סוציאליסטים וליברלים להפיל את שלטון הצאר הרוסי, ניקולאי השני. המהפכה התפרשה על כל שנת 1905 אולם בסוף השנה דוכאה. שתי התוצאות הישירות של המהפכה היו: פרסום מנשר אוקטובר על ידי הצאר שהעניק מספר זכויות לתושבים והקמת הדומה - פרלמנט רוסי שבו היה רוב לשׂוחרי המודרניזציה.

סוצ'י

סוֹצְ'י (רוסית Сочи להאזנה (מידע • עזרה); אדיגית Шъачэ; אבחזית Шəачa; גאורגית სოჭი) היא עיר לחופו של הים השחור, בדרום-מזרחו של מחוז קרסנודאר ברוסיה. לעיר מעמד של חבל עירוני (городской округ) המשתרע על פני 3,502 קמ"ר, הגדול ברוסיה, ואילו השטח הבנוי של העיר גופא משתרע על-פני 176.77 קמ"ר. בשנת 2010 התגוררו בעיר גופא 347,932 איש, ובמטרופולין חיו באותה עת 420,589 נפש.

מקורה של העיר במבצר שהקימו הרוסים לראשונה בשנת 1838. בתקופה הסובייטית היא התבססה כאתר תיירות לחופי הים השחור. העיר ידועה כמרכז לספורט חורף וכנקודת מוצא לאתרי הקווקז המערבי, ובכללם השמורה הביוספרית הלאומית של הקווקז, שהוכרזו כאתרי מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1999. עוד ידועה העיר בחופיה ובאקלימה הנוח וכן במבנים הסטליניסטיים שהוקמו בה במהלך ימי השלטון הסובייטי.

סוצ'י אירחה את משחקי החורף האולימפיים בשנת 2014, שהביאו לעיר תנופת פיתוח. היא נמנתה גם עם הערים שארחו את משחקי גביע העולם בכדורגל ב-2018, באצטדיון פישט האולימפי שנבנה לקראת אולימפיאדת החורף ומכיל 40,000 מושבים.

סרגיי ויטה

הרוזן סרגיי יולייביץ' וִיטֵּה (ברוסית: Серге́й Ю́льевич Ви́тте; הולנדית: Witte;‏ 29 ביוני 1849 - 13 במרץ 1915), נודע גם בתור סרגיוס ויטה היה מדינאי רב השפעה ומי שעמד בראש תיעושׂ האימפריה הרוסית. הוא היה גם מחבר מנשר אוקטובר וקידם את החוקה הרוסית הראשונה. וייטה גם היה ראש מועצת השׂרים (ראש הממשלה הרוסית).

הוא נולד בטביליסי שבגאורגיה בשנת 1849 במשפחה של גרמנים-בלטים. למד באוניברסיטת אודסה. לאחר הלימודים עבד במערכת מסילות הברזל.

בתפקידו של ויטה כשׂר האוצר הרוסי מ-1892, ביצע רפורמות רבות ברוסיה שהראשונה ביניהן הייתה תיעושׂ המדינה. עזב את התפקיד בשנת 1903. בשנים 1905–1906 היה ראש הממשלה. במהלך מהפכת 1905 נאלץ להתפטר לטובת מחליפו איוואן גורמיקין.

התחתן עם יהודיה שהתנצרה.

פנחס רוטנברג

פנחס (פיוטר) רוטנברג (תרל"ט, 5 בפברואר 1879 - י"ד בטבת תש"ב, 3 בינואר 1942) היה מהפכן רוסי ממוצא יהודי, חבר המפלגה הסוציאל-רבולוציונית, ממנהיגי היישוב העברי וחלוץ התעשייה המודרנית בארץ ישראל, מייסד 'חברת החשמל פלשתינה' הורתה של חברת החשמל.

פרעות קישינב

פרעות קישינב (ביידיש: קישינעווער שחיטה) היו פרעות נגד יהודים שהתרחשו בשנת 1903 ובאופן מצומצם יותר ב-1905 בעיר קישינב שהייתה אז ברוסיה, בחבל בסרביה, שסופח לאימפריה הרוסית ב-1812 (כיום בירתה של רפובליקת מולדובה, אחת מחבר המדינות העצמאיות שהוקמו לאחר התפרקותה של ברית המועצות בשנת 1991).

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.