מנשה

מְנַשֶּׁה הוא דמות מקראית, בנו הבכור של יוסף; אמו הייתה אסנת בת פוטי פרע והוא אביהו הקדמון של שבט מנשה.

Rembrandt Harmensz. van Rijn - Jacob Blessing Ephraim and Manasseh - Schloss Wilhelmshöhe Kassel
יעקב מברך את בניו של יוסף, מנשה ואפרים. ציור מעשה ידי רמברנדט משנת 1656. שמן על קנבס.

בספר בראשית[1], כחלק ממניין בני ישראל, מופיע גם מנשה. תרגום השבעים מוסיף לפסוק זה גם את צאצאי מנשה: ויוולד למנשה אשר ילדה לו פילגשו הארמייה את מכיר, ומכיר הוליד את גלעד[2].

מצאצאיו הידועים בתנ"ך היו גדעון ויפתח הגלעדי[3] ובנות צלפחד[4].

מדרש שמו

ההסבר לשמו של מנשה ניתן במקום סיפור לידתו[5]: "וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת־שֵׁם הַבְּכוֹר, מְנַשֶּׁה: כִּי־נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת־כָּל־עֲמָלִי, וְאֵת כָּל־בֵּית אָבִי" פירוש המילה נַשַּׁנִי הוא הִשְׁכִּיחַ. והכוונה כאן שסבלו של יוסף נשכח, כאשר נולד לו בן. יוסף בן מתתיהו מסביר את השם על דרך המסורה כ'גורם לנשיה', משום שאביו מצא באושרו שכחה לאסונות שפקדו אותו[6].

ברכת יעקב

כאשר בירך יעקב את שני בני יוסף לפני מותו, הקדים את אפרים הצעיר לפני מנשה הבכור.

"הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל-רָע, יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי, וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק; וְיִדְגּוּ לָרֹב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. יז וַיַּרְא יוֹסֵף, כִּי-יָשִׁית אָבִיו יַד-יְמִינוֹ עַל-רֹאשׁ אֶפְרַיִם--וַיֵּרַע בְּעֵינָיו; וַיִּתְמֹךְ יַד-אָבִיו, לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ-אֶפְרַיִם--עַל-רֹאשׁ מְנַשֶּׁה. יח וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אָבִיו, לֹא-כֵן אָבִי: כִּי-זֶה הַבְּכֹר, שִׂים יְמִינְךָ עַל-רֹאשׁוֹ. יט וַיְמָאֵן אָבִיו, וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי--גַּם-הוּא יִהְיֶה-לְּעָם, וְגַם-הוּא יִגְדָּל; וְאוּלָם, אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ, וְזַרְעוֹ, יִהְיֶה מְלֹא-הַגּוֹיִם. כ וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא, לֵאמוֹר, בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה; וַיָּשֶׂם אֶת-אֶפְרַיִם, לִפְנֵי מְנַשֶּׁה"

יעקב ממאן לברך את מנשה הבכור תחילה. יעקב בוחר לברך את שני האחים בברכה אחת, שלא כיצחק, וזאת, כנראה, כדי למנוע קנאה בין האחים. יוסף מודע לתוקפה של ברכה זו, והוא מבין שאפרים הצעיר יזכה בברכה המיועדת לבכור, שהרי יעקב מניח על ראשו את יד ימינו. השורש ד-ג-ה בפסוק ט"ז הוא שורש נרדף לשורש השם אפרים: פ-ר-ה ומתפקד כמדרש שם סמוי הרומז כי לצעיר עיקרה של הברכה. במעשה הברכה ישנו רמז לגזילת הברכה של יעקב מעשו[7].

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ מ"ו, כ'.
  2. ^ תרגום השבעים לתורה, מהדורת צבי קארל, ירושלים, החברה לחקר המקרא בישראל, 1979, עמ' 60.
  3. ^ שופטים, ו'; שם פרק י"א.
  4. ^ במדבר, כ"ו, ל"ג.
  5. ^ ספר בראשית, פרק מ"א, פסוק נ"א.
  6. ^ קדמוניות היהודים, ירושלים, מוסד ביאליק, 2002, עמ' 47.
  7. ^ יאיר זקוביץ, יעקב הסיפור המפתיע על אבי האומה, אור יהודה, דביר, 2012, עמ' 166-155.
אלפי מנשה

אַלְפֵי מְנַשֶּׁה היא התנחלות ישראלית במערב השומרון, סמוך לקו הירוק, דרומית-מזרחית לקלקיליה ודרומית לכביש 55. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1987.

היישוב הוקם בספטמבר 1983 ביוזמת משרד הביטחון כיישוב לעובדים של מערכת הביטחון ולמשפחות אנשי קבע. ראש המועצה הראשון היה שלמה קטן. גדר ההפרדה הותוותה כך שהיישוב נכלל בצדה המערבי.

מקור שם היישוב בפסוק מספר דברים: "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה" (ל"ג, יז).

בית שאן

בֵּית שְׁאָן היא עיר במחוז הצפון בישראל, בבקעת בית שאן, ממזרח לעמק יזרעאל, ממוקמת על כביש 90 כ-25 קילומטר מדרום לים כנרת.

בית שאן מיושבת ברציפות מראשית התקופה הכלקוליתית (כ-4000 לפנה"ס) ועד ימינו (סך הכול כ-6,000 שנה).

המועצה המקומית החדשה נוסדה בחודש יוני 1949 ונקראה בית שאן. רוב האוכלוסייה הערבית עזבה קודם לקרבות מלחמת העצמאות ובמהלכם ומיעוטה פונה לאחריהם, בעיקר לנצרת. שטח השיפוט שלה הוא 7.1 קמ"ר, הוכרזה כעיר בשנת 1999.

בית שאן נודעה בימי הביניים כמקום עם קרקע דשנה ופוריה, שבה שדות אורז וקני סוכר, מטעי תמרים, כרמי זית וכרמי גפן. בתלמוד הבבלי אמר עליה ריש לקיש: "גן עדן... אם בארץ ישראל הוא - בית שאן פתחו", והסביר רש"י: "שפירותיו מתוקין מכל ארץ ישראל".

בנדיקטינים

מסדר בנדיקטוס הקדוש (בלטינית: Ordo Sancti Benedicti - OSB), או הבנדיקטינים, היא קבוצת-גג של נזירים קתולים קוינוביטים (החיים בקהילה) אשר קיבלו על עצמם את הרגוּלה (התקנון) של בנדיקטוס הקדוש מנורסיה (Nursia) (480-547). נזירים אלה חיים בקהילות עצמאיות, אשר אינן כפופות להנהגה מרכזית. ראשיתו של המסדר במאה השישית באיטליה עם התקבצותם של תלמידים סביב בנדיקטוס, אשר הקים במהלך חייו שנים עשר מנזרים וניסח בשנת 540 את הרגולה לפיה עליהם לפעול. מתוך הבנדיקטינים התפצלו במהלך השנים מסדרים נוספים, דוגמת מסדר קלוני והציסטרציאנים. כיום ניתן למצוא קהילות בנדיקטיניות ברחבי העולם.

גלעד ארדן

גלעד מנשה אֶרְדָן (נולד ב-30 בספטמבר 1970) הוא השר לביטְחון הפנים, והשר לנושאים אסטרטגיים והסברה, חבר הקבינט המדיני-ביטחוני וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. בעברו כיהן בין היתר כשר הפנים, כשר התקשורת, כשר להגנת העורף וכשר להגנת הסביבה. עורך דין במקצועו.

הכרמל

הַכַּרְמֶל (בערבית: جبل الكرمل (הר הכרמל), בתעתיק: ג'בל אלכרמל) הוא שלוחת הרים צפונית-מערבית של השומרון המשתרעת עד למפרץ חיפה ומתנשאת לגובה מרבי של 546 מטר מעל פני הים ("רום כרמל" ליד עספיא). שלושה אזורים לכרמל: רכס אמיר – רכס הרים בדרום מזרח הכרמל, רמות מנשה במרכז ו"רכס הכרמל" בצפון-מערב – משולש הנתחם על ידי עמק יזרעאל ממזרח ומצפון, עמק זבולון מצפון, מישור חוף הכרמל במערב ורמות מנשה בדרום.

המרכז לבריאות הנפש שער מנשה

המרכז לבריאות הנפש שער מנשה הוא בית חולים פסיכיאטרי בקרבת פרדס חנה-כרכור. בית חולים זה הוא המוסד הרפואי הגדול ביותר בישראל לחולי נפש. מטופלים בו מבוגרים מגיל 18 ומעלה. מנהלו של בית החולים הוא ד"ר אלכסנדר גרינשפון.

הרצי הלוי

הרצל (הרצי) הלוי (נולד ב-17 בדצמבר 1967) הוא קצין בצה"ל בדרגת אלוף, המכהן כמפקד פיקוד הדרום. קודם לכן שימש ראש אמ"ן, מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה, מפקד עוצבת הגליל, ראש חטיבת ההפעלה המבצעית באמ"ן, מפקד חטיבת הצנחנים, מפקד חטיבת מנשה ומפקד סיירת מטכ"ל.

ישעיהו

יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמוֹץ או יְשַׁעְיָהוּ הַנָבִיא, היה נביא שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון. ישעיהו נחשב לאחד הנביאים החשובים, המרכזיים והמשפיעים בנבואה הישראלית הקלאסית. הוא פעל בתקופת הגדולה של ממלכת אשור ותקופת היחלשותה של ממלכת יהודה, ורבות מנבואותיו מתייחסות למהלכים המדיניים בתקופה זו.

ישעיהו התנבא רבות על עמי האזור ועל חורבנם העתידי, זאת בנוסף לנבואותיו על ממלכת ישראל. מספר הסברים ניתנו לסיבה להתנבאות זו על הממלכות, כאשר יש הטוענים כי מדובר בנבואות שנועדו לרומם את רוחו של עם ישראל באמירה כי עמי האזור יפלו בעוד ישראל ישרדו, לעומתם יש הטוענים כי ישעיהו התנבא ישירות אל העמים המוזכרים בנבואה. מספר חוקרים אף טוענים כי חלק מהנבואות כלל לא נתחברו על ידי ישעיהו. לפי הטוענים כי ישעיהו התנבא ישירות אל העמים המוזכרים בנבואה, ייתכן שהיה נביא מוכר בעמי האזור ולא רק בישראל.

מועצה אזורית מנשה

מועצה אזורית מנשה היא מועצה אזורית השוכנת בשטח שממזרח לחדרה היא הוקמה בשנת 1950. המועצה כוללת בתוכה קיבוצים, מושבים ומעט כפרים ערביים שמדרום לנחל עירון, ושני יישובים קהילתיים. שטח המועצה הוא כ-160,000 דונם.

שם המועצה נגזר מהתנ"ך. שטחי המועצה נמצאים בנחלת שבט מנשה.

סמל המועצה מציג את הראם, כסמל לחיות הבר ששכנו באזור בעבר.

המועצה תומכת בקבוצת הכדורסל "הפועל גן שמואל מנשה" וכן בקבוצת כדורעף בליגה הבכירה, בשיתוף עם מועצה אזורית עמק חפר ועיריית חדרה.

ראש המועצה הוא אילן שדה.

מחוז הצפון

מחוז הצפון הוא אחד מששת המחוזות במדינת ישראל. המחוז משתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד בקעת בית שאן ורמות מנשה בדרום. בירת המחוז היא נוף הגליל (נצרת עילית לשעבר), והעיר הגדולה ביותר בו היא נצרת. המחוז גובל ממערב בים התיכון, מצפון בלבנון, ממזרח בסוריה ובירדן ומדרום במרחב התפר של צפון יהודה ושומרון. גודלו של המחוז הצפוני הוא 4,473 קמ"ר. כמה מאתרי הפולחן והנופש המרכזיים בישראל, לרבות אלה שסביב ים כנרת והר חרמון, שוכנים בתחומי המחוז הצפוני. המחוז חופף פחות או יותר לאזור הגליל במובנו הרחב המקובל, בנוסף לאזור הגולן.

מנשה (מלך יהודה)

מְנַשֶּׁה מחשובי המלכים ביהודה, מלך בשנים 697 לפנה"ס עד 643 לפנה"ס. לפי המקרא הוא עלה למלוכה בגיל 12 לאחר שאביו חזקיהו נחל כישלון במרד נגד אשור. מנשה שיקם את הממלכה שנחרבה בעקבות מסע סנחריב וניהל יחסים הרמוניים עם שליטי אשור. בימיו זכתה יהודה לתקומה יחסית, מבחינה כלכלית. הוא היה המלך ששלט הכי הרבה זמן בהיסטוריה של עם ישראל, 55 שנים.

מלבד המקורות המקראיים, מוזכר מנשה פעמיים בכתובת האשוריות "מנשה מלך יהודה" (Menasî/Ninsi šar Iaudi), האחת ב"מנסרת נינוה א" של אסרחדון, והשנייה באנאלים של אשורבנפל.

מנשה קדישמן

מנשה קדישמן (21 באוגוסט 1932 - 8 במאי 2015) היה צייר ופסל ישראלי, חתן פרס ישראל בתחום הפיסול.

מנשה קליין

הרב מנשה קליין (כינה עצמו: מנשה הקטן; א' בניסן תרפ"ג, 9 באפריל 1923 – כ"ט באלול תשע"א, 28 בספטמבר 2011) היה רב חרדי בארצות הברית, אב בית הדין של "קהילת אונגוואר" וראש ישיבת בית שערים בברוקלין, ולאחר מכן בישראל. מפורסם בשל סדרת ספרי השו"ת שלו, מִשְנֶה הלכות.

מרדכי מנשה זילבר

הרב מרדכי מנשה זילבר (מכונה ר' מוטל; נולד בג' באלול תשי"א, 4 בספטמבר 1951) הוא אדמו"ר של חסידות תולדות יהודה סטוטשין.

נחל עירון

נַחַל עִירוֹן (בערבית: وادي عارة; תעתיק: ואדי עארה) הוא נחל באזור רמות מנשה והשרון הצפוני בארץ ישראל, באורך 20 קילומטרים, הממוקם בקווי המפגש של השומרון, רמות מנשה, והשרון. הנחל הוא אחד מיובלי נחל חדרה.

ראשיתו של נחל עירון בהר אלכסנדר שליד אום אל־פחם, משם הוא יורד לכיוון דרום-מערב, במקביל לקו התחום בין רכס אום אל־פחם לקער רמות מנשה. כקילומטר ממערב לצומת משמר הגבול יוצא הנחל אל מישור השרון הצפוני, ומתחבר לנחל חדרה מדרום למושב תלמי אלעזר.

בעמק הנחל ועל גדותיו מספר גדול של יישובים. בחלקו המזרחי, ההררי, היישובים הערביים (ממזרח למערב) מושריפה, מוצמוץ, עין איברהים, אום אל פחם, ערערה, עארה וכפר קרע אום אל קוטוף, חור צקר, דאר אל חנון, אל עריאן, ביאדה, עין אבראהים וואדי אל קצב, מערבה משם, לאורך חלקו המישורי, היישובים היהודיים ברקאי, עין עירון, עין שמר, מענית, גבעת חביבה, שער מנשה ותלמי אלעזר. צמוד לאפיקו עובר כביש מספר 65, המכונה כביש ואדי עארה, המחבר בין צומת משמר הגבול לצומת מגידו, ומשמש כעורק תחבורה חשוב במדינת ישראל.

עבר הירדן

עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן. מאז הקמתה של ממלכת ירדן בשנת 1946, מרבית שטחו של עבר הירדן נמצא בשליטתה.

עשרת השבטים

עשרת השבטים הם עשרה שבטים מתוך שנים עשר שבטי ישראל, אשר לפי המסורת המקראית הוגלו לאחר כיבוש ממלכת ישראל בידי אשור ומאז לא נודע גורלם. העיסוק בגורל עשרת השבטים הוא עתיק יומין ואוניברסלי. במהלך השנים הועלו מספר השערות לגבי שיוך עמים כצאצאים של עשרת השבטים, אולם לא נמצאו הוכחות ברורות.

רמות מנשה

רָמות מְנַשֶּׁה (נקרא בעבר "רמת מנשה") הוא חבל ארץ בדרום הכרמל, בין רכס הכרמל לרכס אמיר (הרי אום אל פחם). אזור רמות מנשה הוא החלק הקעור והנמוך מבין שלושתם. הגובה הממוצע הוא כ-250 מטר מעל פני הים ופסגותיו הגבוהות מתנשאות לגובה של כ-400 מטר. צורתו של רמות מנשה היא מעוין והוא נתחם על ידי עמק יזרעאל בצפון מזרח, נחל תות, נחל יקנעם (ואדי מילק) בצפון מערב - מפריד בין רמות מנשה להר הכרמל, נחל עירון (ואדי ערה) בדרום מזרח - מפריד בין רמות מנשה לרכס אמיר, ובקעת הנדיב בדרום מערב.

שבט מנשה

שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא על שם אבי השבט מנשה, בנו הבכור של יוסף שהיה בן לרחל וליעקב. יוסף הוא הבכור לבני רחל, ואחיו השני, בנימין, הוא בנה הצעיר.

שבטי ישראל

שבטי ישראל או בני ישראל היו לפי המקרא קבוצה אתנית במזרח התיכון הקדום. לפי המסופר, עם ישראל הורכב משנים עשר שבטים נפרדים, ממוצא משותף. מקור שמות השבטים על פי המקרא הוא בשנים-עשר בניו של יעקב (שנקרא גם ישראל). שני בניו של יוסף, אפרים ומנשה, הפכו לשבטים נפרדים, בהתאם לברכת יעקב לפני מותו. השבטים התנחלו באזורים שונים של ארץ ישראל ויחד הקימו את ממלכת ישראל המאוחדת.

בארכאולוגיה המקראית ישנן מספר תאוריות בנוגע למוצאם האתני והגאוגרפי של השבטים. בין ההשערות שמקורם בהגירת שבטים מעבר הירדן, בשילוב של מספר קבוצות אתניות שישבו בארץ ישראל, או בהתפתחות של תרבות ישראלית מתוך עמי כנען שישבו בארץ.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.