מנצח

מנצח הוא מוזיקאי העוסק בניצוח על הרכב מוזיקלי.

פרט להנחיה של הביצוע המוזיקלי, למנצח תפקידים נוספים אפשריים והם: קביעת אופן התנהלות החזרות – אדמיניסטרטיבית ומוזיקלית, פירוש היצירה והנחלתה לכלל מבצעיה, הוספת הוראות ביצוע שאינן כתובות במקור (כגון דינמיקה, קצב וכיוצא בזאת), ועוד.

מנצח קבוע של תזמורת (בניגוד למנצח אורח), המעורב בניהול האמנותי של התזמורת או להקת האופרה, מכונה לפעמים "מנהל מוזיקלי", או, בימינו, במונח הגרמני קאפלמייסטר. מנצחי מקהלה מכונים לפעמים מנהלי מקהלה. מנצחים בכירים (כמו נגנים בכירים) זוכים לפעמים לתואר הכבוד האיטלקי מאסטרו.

תורת הניצוח נלמדת באקדמיה למוזיקה, במגמה העוסקת בכך. בין המנצחים רבים העוסקים רק בניצוח, ואחרים העוסקים בניצוח במקביל לפעילותם כמבצעים (פסנתרנים, כנרים וכדומה). מוזיקאים רבים, זמרים ונגנים, מפנים את עיקר פעילותם לניצוח בשלב מסוים בקריירה שלהם, כגון דניאל בארנבוים ודיטריך פישר-דיסקאו, למשל.

מנצחים שונים מסגלים להם סגנונות ניצוח שונים - יש המרבים להתנועע על הדוכן, לנתר ולפזז בעת הניצוח, ואחרים הניצבים ללא ניע ורק ידיהם ומבטם עושים את המלאכה. אישיותו של המנצח ויכולתו ליצור קשר בכל רגע נתון עם כל אחד מהמבצעים היא הקובעת את איכות הביצוע ורמתו, זאת בנוסף לפרשנות שכל מנצח עשוי לתת ליצירה, בכל הנוגע לדינמיקה, קצב והבלטת קבוצות כלים שונות על פני אחרות. מנצחים מסוימים מצטיינים באינטנסיביות של ניצוחם, עד להזדהות מוחלטת של המנצח עם התזמורת, בעוד אחרים מנהיגים את הנגנים באחריות ובנאמנות לפרטיטורה; אלה כאלה עשויים להשיג תוצאה טובה ואף מעולה, אך רישומה על המאזין יהיה שונה לחלוטין.

במהלך הופעתה של התזמורת פונה המנצח אל נגני התזמורת, ולפיכך מפנה את גבו אל הקהל. את פניו הוא מפנה אל הקהל קודם לתחילת נגינתה של יצירה, ועם סיום הנגינה, בעת מחיאות הכפיים. לעיתים מוסיף המנצח דברי הסבר קצרים על היצירה.

בסיום יצירה, נוהג המנצח ללחוץ את יד הכנר הראשי ואת ידי הסולנים, אם היו. כאשר נכללים בפרטיטורה תפקידי סולו לנגנים מן התזמורת, המנצח מורה להם לקום לקידה ולעיתים לוחץ גם את ידיהם לאות הוקרה מיוחדת. לאחר הקמת הכנר הראשי והסולנים לקידות לפני הקהל, מורה המנצח לכל התזמורת (ולמקהלה, אם נוכחת) לקום למחיאות הכף. במקרים מסוימים יקרא המנצח אל הבמה את מלחין היצירה ואת מנצח המקהלה.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

100 מטר חופשי

100 מטר חופשי הוא משחה בשחייה תחרותית. כפי שמצוין בשם המשחה, המתחרים חופשיים לבחור את סגנון השחייה וכמעט אינם מוגבלים לחוקים ולתנועות כמו במשחי הסגנונות האחרים (פרפר, גב וחזה). כמעט תמיד בוחרים השחיינים לשחות בסגנון החתירה שנחשב כסגנון המהיר ביותר. המשחה נחשב כמשחה קלאסי בתחרויות השחייה בשל היותו המהיר ביותר. החל משנת 1976, עת הוכר משחה ה-50 מטר חופשי על ידי התאחדות השחייה הבינלאומית (FINA), הפך המשחה ל-100 מטר לשני במהירותו. למרות זאת, נחשב עדיין המשחה ל-100 מטר חופשי כחשוב וכיוקרתי ביותר.

כבר במשחקיים האולימפיים הראשונים באתונה 1896 היה המשחה ל-100 מטר חופשי חלק מהתוכנית האולימפית, אלא שאז הוא התקיים במים פתוחים - מי ים. נשים החלו להתחרות במשחה זה מסטוקהולם 1912. מאז ועד היום הוא חלק מתחרויות השחייה בכל האולימפיאדות.

בדרך כלל כולל המשחה שחייה של שתי בריכות באורך של 50 מטר, הלוך וחזור אל נקודת הזינוק. החל משנת 1991 מוכרים גם משחים בבריכות קצרות באורך של 25 מטר, בהן על המתחרים לשחות ארבע בריכות. טבלאות השיאים למשחה זה נפרדות לשיאים בבריכות רגילות ולשיאים בבריכות קצרות.

18 בספטמבר

18 בספטמבר הוא היום ה-261 בשנה (262 בשנה מעוברת), בשבוע ה-38 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 104 ימים.

1927

שנת 1927 היא השנה ה-27 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1927 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1936

שנת 1936 היא השנה ה-36 במאה ה-20. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 1936 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1 בספטמבר

1 בספטמבר הוא היום ה-244 בשנה בלוח הגריגוריאני (245 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 121 ימים.

20 באוקטובר

20 באוקטובר הוא היום ה-293 בשנה (294 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה, נשארו עוד 72 ימים.

25 בינואר

25 בינואר הוא היום ה־25 בשנה בלוח הגריגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 340 ימים (341 ימים בשנה מעוברת)

26 בדצמבר

26 בדצמבר הוא היום ה-360 בשנה (361 בשנה מעוברת), בשבוע ה-52 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 5 ימים.

28 באוגוסט

28 באוגוסט הוא היום ה-240 בשנה בלוח הגרגוריאני (241 בשנה מעוברת) עד לסיום השנה נשארו עוד 125 ימים.

28 ביוני

28 ביוני הוא היום ה-179 בשנה (180 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 186 ימים.

6 בנובמבר

6 בנובמבר הוא היום ה-310 בשנה (311 בשנה מעוברת), בשבוע ה-45 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 55 ימים.

7 באוקטובר

7 באוקטובר הוא היום ה-280 בשנה בלוח הגרגוריאני (281 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 85 ימים.

במאי תיאטרון

במאי תיאטרון הוא הדמות המרכזית בתחום העשייה התיאטרונית. הוא אמור לראות תמונה כוללת, לנתח ולפרש מחזה, לתזמר העלאה של מחזה ולהבטיח את איכות ושלמות המוצר התיאטרוני, על ידי איחוד המאמצים, האמצעים, והכלים השונים של ההפקה. הבמאי עובד עם המפיק, המחזאי ויתר בעלי התפקידים בהפקה, לרבות השחקנים. הבמאי משמש למעשה מנהל אמנותי של ההפקה, והוא מנצח על כלל פעילויות ההפקה - תחקיר, משחק, עיצוב במה, עיצוב תלבושות, עיצוב תאורה, עבודת במה, עיצוב סאונד וכל התכנים הפילוסופיים והאמנותיים. לצד הבמאי פועל המפיק, המנהל את הנושאים הטכניים של ההפקה (שאינם קשורים לתוכן האמנותי של היצירה) כמו התקציב ולוחות הזמנים.

בתיאטרון המודרני, הבמאי הוא בדרך כלל מוביל החזון. הוא מחליט על התפיסה האמנותית והפרשנות של הטקסט. יש במאים השותפים גם ליצירת וכתיבת הטקסט, אם על ידי ליווי המחזאי בתהליך היצירה במחזות חדשים, על ידי עיבוד מודרני של מחזה קלסי, או עיבוד טקסט ספרותי או דוקומונטרי למחזה. ידועה גם התופעה של מחזאים שמביימים את מחזותיהם בעצמם, כמו מייק לי הבריטי, חנוך לוין, הלל מיטלפונקט, פיטר ברוק, אריאן מנושקין ואחרים.

תפקיד הבמאי, כמתואר לעיל, הוא חידוש בהיסטוריה של התיאטרון, שראשיתו באירועים בודדים בסוף המאה ה-19 ומיצובו במרכז העשייה התיאטרונית נפוץ מאז ראשית המאה ה-20. לפני כן השחקנים והמחזאי היו אחראים להפקת המחזה ותיאום פעילויות המשתתפים. למרות שיש עדיין הפקות וקבוצות תיאטרון הפועלות ללא במאי, הבמאי נחשב היום לדמות חיונית בתהליך יצירת המופע התיאטרלי.

מרכיבים רבים יוצרים את סגנונו הייחודי של הבמאי ואת שפת התיאטרון האישית שלו. בהם:

רמת שיתוף הצוות בתהליך היצירה (מסמכותיות קיצונית לעבודת קולקטיב)

אופן השימוש בתפאורה (ריאליסטית, סימבולית, מינימליסטית, מופשטת... )

שיטת הדרכת שחקנים

אופן עבודה עם טקסט (שימוש במחזות, עיבודים ספרותיים, בניית טקסט באלתור עם השחקנים...)

אופן הצגת הסיפור

ניהול ממד הזמןרוב הבמאים עובדים במסגרת קבוצות תיאטרון קיימות כחלק מאנסמבל הבמאים של הקבוצה. מקצתם מקימים קבוצת תיאטרון שהם מנהלים ובמסגרתה מביאים לידי ביטוי את ה"אני מאמין" התיאטרוני הייחודי שלהם. דוגמאות: אריאן מנושקין שהקימה את תיאטרון השמש המפורסם בפריז, פיטר ברוק שהקים את המרכז הבינלאומי ליצירה תיאטרונית ולמחקר תיאטרוני בפריז, יבגני אריה שהקים את תיאטרון גשר, רינה ירושלמי שהקימה את אנסמבל עיתים, דורון שמש שתורם לקהילת נוער, אוריאל זוהר שהקים את תיאטרון הטכניון ועוד.

התזמורת הפילהרמונית הישראלית

התזמורת הפילהרמונית הישראלית היא התזמורת הפילהרמונית העיקרית והידועה ביותר במדינת ישראל.

מוזיקאי

מוזיקאי הוא אדם העוסק ביצירת מוזיקה או בביצועה. מוזיקאים יכולים להיות מסווגים לפי תפקידיהם ביצירת המוזיקה או בביצועה. הסיווג של מוזיקאים מתחלק בדרך כלל לקטגוריות שלהלן:

נגן או אינסטרומנטליסט, אדם המנגן בכלי נגינה.

זמר, המשתמש בקול להפקת צלילים מוזיקליים.

מנצח, המנחה הרכב מוזיקלי אינסטרומנטלי, בדרך-כלל תזמורת המבצעת מוזיקה קלאסית.

מלחין, מפיק מוזיקלי ומעבד מוזיקלי, היוצרים את היצירות המוזיקליות, השירים או העיבודים המוזיקליים.

מנהל מוזיקלי

מנהל מוזיקלי הוא תואר המשמש תזמורות רבות להגדרת תפקידו של המנצח הראשי או המנהיג האמנותי של התזמורת. בתיאטרון מוזיקלי, אחריותו של המנהל המוזיקלי חלה על כל החלק המוזיקלי של המופע ובמסגרת זו עליו לוודא שליטה מלאה ויסודית של צוות המבצעים במוזיקה, לפקח על הפרשנות המוזיקלית של המבצעים על הבמה והתזמורת שבבור התזמורת (דוּת), ולנצח על התזמורת.

במאה ה-20 הייתה כרוכה בתואר ובמשרה שליטה בלתי מוגבלת כמעט בענייניה של תזמורת מסוימת. כפי שמשתמע מן השם, המנהל המוזיקלי לא רק מנצח על קונצרטים אלא גם קובע איזו מוזיקה תנגן התזמורת, בקונצרטים או להקלטות, וסמכותו רבה בכל הנוגע לקבלה לעבודה, לפיטורים ולהכרעות אחרות בענייני סגל הנגנים בתזמורת. שלטון סמכותי כזה, שנחשב פעם לצפוי ואפילו נחוץ לתפקוד נאות של הרכב סימפוני, התרופף במידת מה בעשורים האחרונים של המאה ה-20 כשהופיעו, וזכו לעידוד, מידה רבה יותר של חלוקת כוח וסגנונות ניהול שיתופיים (עם נגני התזמורת עצמם, עם ההנהלה ועם מועצת המנהלים המתנדבת).

המונח "מנהל מוזיקלי" נפוץ בארצות הברית באמצע המאה ה-20, כתוצאה מההתפתחות שחלה בתארים. בעבר הוגדר העומד בראש התזמורת פשוט כ"מנצח". בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 נכנס לשימוש המונח "מנהל מוזיקלי", בכוונה להדגיש את העובדה שממלא התפקיד הזה עושה הרבה יותר מניצוח גרידא ובמטרה להבחין בין נושא משרה זו לבין מנצח אורח, המנצח על תוכנית אחת או קונצרט אחד מסוים. גאורג סל, למשל, מונה כ"מנהל מוזיקלי" (Musical Director) של תזמורת קליבלנד בשנת 1946 וכך הוגדרה משרתו עד מותו בשנת 1970. הבא אחריו, לורין מאזל, קיבל את התואר (הפעם זה נקרא Music Director). תזמורות חשובות אחרות באמריקה היו מעודכנות יותר והחלו להשתמש במונח הפשוט יותר בשנות ה-50 וה-60.

"מנהל מוזיקה" בהפקת תיאטרון או במחזמר של ברודוויי משמש במקרים רבים כפסנתרן חזרות ומנצח.

מנהלים מוזיקליים אפשר למצוא גם בתזמורות כלי נשיפה ממתכת או מעץ, במקהלות, ובהרכבים אחרים.

ניצוח

ניצוח הוא מעשה ההנחיה של ביצוע מוזיקלי, אם באמצעות מחוות ברורות, בשרביט ניצוח או בלעדיו, ואם בשפת גוף מרומזת, ארשת פנים ומבטים. תזמורות סימפוניות ותזמורות קאמריות, מקהלות ותזמורות צבאיות משתמשות על פי רוב במנצחים. המנצח משתף פעולה עם אחרים בפרשנות מוזיקלית ודרמטית. ונותן ליצירה את האופי האישי לפי מיטב הבנתו ותחושתיו לגבי הביצוע. המונח במשמעותו המודרנית, באופרה ובקונצרטים, נטבע במאה ה־19. בהרכבים קאמריים הנגן הראשי מקבל עליו את תפקיד ההנחיה.

מנצח קבוע של תזמורת (בניגוד למנצח אורח), המעורב בניהול האמנותי של התזמורת או להקת האופרה, מכונה לפעמים "מנהל מוזיקלי", או, בימינו, במונח הגרמני "קאפלמייסטר". מנצחי מקהלה מכונים לפעמים "מנהלי מקהלה". מנצחים בכירים (כמו נגנים בכירים) זוכים לפעמים לתואר הכבוד האיטלקי "מאסטרו".

קונצרט

קונצרט הוא מופע מוזיקלי, שבו נגנים, מקהלה או כל הרכב אינסטרומנטלי או קולי מבצעים מוזיקה לפני קהל מאזינים.

תזמורת

תזמורת היא הרכב מוזיקלי כֵּלי גדול. התזמורת מחולקת לסקציות שונות, לפי סוגי כלי הנגינה המנגנים בה. השמות תזמורת סימפונית ותזמורת פילהרמונית נרדפים ומשמשים שניהם לתיאור תזמורת קלאסית בגודל מלא, בה שישים נגנים ויותר. מספר הנגנים משתנה בהתאם ליצירות המנוגנות, ועשוי להגיע ליותר ממאה. השם תזמורת סינפונייטה משמש לחלופין להתייחסות לתזמורת סימפונית קטנה ולתזמורת המורכבת רק מכלי קשת. תזמורת קאמרית היא תזמורת קטנה בה מנגן בדרך כלל נגן אחד בכל כלי. סוג נוסף של תזמורת קאמרית משתמש בכלים אותנטיים לביצועים תקופתיים של יצירות מתקופת הרנסאנס או הבארוק. מחוץ למסורת הקלאסית ניתן למצוא סוגים אחרים של תזמורות: תזמורת מארש, המנגנת בצעידה, ובה כלי נשיפה והקשה; תזמורת ביג בנד, המנגנת ג'אז, ובה כלי נשיפה וחטיבת קצב; ותזמורות עממיות שונות, כמו תזמורת כלי מיתר ערבית או תזמורת כלי נשיפה מזרח אירופאית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.