מנצ'וקוו

מָנְצ'וּקְווֹיפנית: 滿洲國,‏ ברומאג'י: Manshū koku, מילולית: "מדינת מנצ'וריה"; בסינית מפושטת: 满洲国,‏ בפין-יין: Mănzhōu Guó, מָאנג'וֹאוּ גְווֹ) הייתה מדינת חסות יפנית שהתקיימה בין השנים 19321945, שנשלטה על ידי שליט בובההקיסר הסיני לשעבר פויי, הקיסר האחרון של שושלת צ'ינג. המדינה השתרעה על פני מנצ'וריה ועל מזרח מונגוליה הפנימית. ממשלת סין ובעלות בריתה התייחסו למנצ'וקוו כאל "ממשלת בובות" שהוקמה על ידי יפן הקיסרית ולא כאל מדינה ריבונית.

מרבית בני ההאן התייחסו למנצ'וקוו כאל ממשלת בובות יפנית. יפן לחצה על הרפובליקה הסינית להכיר במנצ'וקוו עם הקמתה ב-1932, למרות שמרבית הסינים התייחסו אליה כאל שטח כבוש. עם פרוץ מלחמת סין-יפן השנייה ביולי 1937 התייחסו כמעט כל הישויות הפוליטיות הסיניות - כולל הקוומינטנג והמפלגה הקומוניסטית הסינית - למנצ'וקוו כממשלת בובות.

מנצ'וקוו הייתה לבסיס צבאי ממנו המשיכו היפנים לפלוש לאזורים אחרים בסין. כיבוש מנצ'וריה נתן ליפן חיזוק מוראלי ואסטרטגי. במנצ'וקוו ביצעו היפנים פשעי מלחמה איומים, הכוללים רצח של מיליונים, הרעבה, אונס ועינויים.

האימפריה (הגדולה) של מנצ'וריה
Flag of Manchukuo Emblem of the Emperor of Manchukuo
דגל סמל
Manchukuo map 1939
המנון לאומי ההמנון הלאומי של מנצ'וקוו
שלטונך
יבשת אסיה
שפה נפוצה יפנית (בכפייה)
מנדרינית
מונגולית
מנצ'ורית (לא עודדה)
עיר בירה שינג'ינג
משטר מונרכיה חוקתית (ממשלת בובות)
הקמה
תאריך
כיבוש מנצ'וריה
1932
פירוק
תאריך

1945
ישות קודמת הרפובליקה הסינית הרפובליקה הסינית
ישות יורשת הרפובליקה הסינית הרפובליקה הסינית
שליטים בולטים הקיסר פויי
מטבע ין מנצ'וקווי ‏
מפת מנצ'וריה

רקע היסטורי

החל מהעשור האחרון של המאה ה-19 עמדה מנצ'וריה התיכונה תחת השפעה רוסית חזקה, בשל בניית מסילת הברזל הסינית מזרח-אסיאתית דרך חרבין לולדיווסטוק. לאחר מלחמת רוסיה-יפן (19041905) גברה השפעתה של יפן באזור, בעיקר לאור הנחת מסילת הברזל הדרום מנצ'ורית ב-1906 לדאליאן (פורט ארתור) והגירת אזרחים יפנים.

קציני הצבא היפני תכננו זמן רב לפלוש למנצ'וריה, אך בשל התנגדות מבית לא יכלו לעשות זאת. ב-18 בפברואר 1931 התרחשה תקרית מוקדן אשר נתנה לצבא היפני את הלגיטימציה לפלוש למנצ'וריה.

הכיבוש הסתיים בהצלחה והיה מאוד פופולרי בקרב תושבי יפן, אך גרם לגינויים אשר הובילו את יפן לפרוש מחבר הלאומים. לאחר הכיבוש, בשנת 1932, יסדו היפנים במנצ'וריה את מנצ'וקוו.

פוליטיקה

מנצ'וקוו התאפיינה במערכת פוליטית ריכוזית וטוטליטרית מאוד, ובעוד הכח הפוליטי היה דה יורה מרוכז בידי הקיסר פויי ומפלגת הימין הקיצוני שלו, איחוד קונקרדו, דה פקטו נשלטה המדינה בידי הצבא היפני. עם זאת, הותרו התארגנויות פוליטיות מסוימות, בעיקר למהגרים (כגון תנועות פשיסטיות או "רוסיות לבנות" של מהגרים מלוכנים שברחו לשם ממלחמת האזרחים הרוסית, ואף תנועות ציוניות של מהגרים יהודים).

באופן רשמי, המדינה הייתה איחוד של חמשת עמי האזור (מנוצ'וריאנים, בני האן, יפנים, קוריאנים ומונגולים), תחת הסיסמה "חמישה עמים, איחוד אחד", סיסמה שנלקחה במקור מן הרפובליקה הסינית. בפועל, הכח היה בעיקר בידי הכובשים הזרים היפנים.

ראו גם

18 בפברואר

18 בפברואר הוא היום ה-49 בשנה בשבוע ה-7 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 316 ימים (317 בשנה מעוברת).

1932

שנת 1932 היא השנה ה-32 במאה ה-20. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 1932 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

ג'ילין

גִ'ילִין (吉林/Jílín) (או קִירִין) הוא מחוז בצפון מזרח סין. שטחו - 187,400 קמ"ר; אוכלוסייתו מונה כ-27 מיליון נפש; בירתו היא העיר צָ'אנְגְצ'וּן (长春/Chángchūn).

זהו מחוז המשתייך לאזור המוכר כמנצ'וריה. בעבר הייתה רוב אוכלוסייתו מנצ'ורית. עם זאת, כיום מהווים המנצ'ורים 4% בלבד מאוכלוסייתו והקוריאנים כ-4% נוספים, בעוד עיקר האוכלוסייה היא בני האן. המחוז גובל בקוריאה הצפונית וברוסיה וכן במחוזות חיילונגג'יאנג, ליאונינג ומונגוליה הפנימית.

ב-1932 הפכו היפנים את המחוז לחלק ממדינת מנצ'וקוו כשמושב ממשלת הבובות הוא בצ'אנגצ'ון, בירתה של ג'ילין. עם תבוסת היפנים ב-1945 הועברה ג'ילין, יחד עם יתר מנצ'וריה לידי הקומוניסטים על ידי הסובייטים, והאזור שימש כבסיס לקומוניסטים שמאוחר יותר כבשו את יתר סין.

זהו מחוז הררי עם חורפים ארוכים וקרים (14°c- עד 20°c- בינואר). עיקר החקלאות שלו מתבססת על אורז, תירס ודורה, וכן חטיבת עצים בהרי צ'אנגבאי ורעיית צאן במערב המחוז. עיקר מוצרי התעשייה של המחוז הם מכוניות, קרונות רכבת וסגסוגות ברזל.

דאליין

דָאלְיֵין (סינית: 大连, פיניין: Dàlián) היא תת-מחוז עירוני ועיר נמל חשובה במחוז ליאונינג שבצפון-מזרח סין. זוהי העיר השנייה בגודלה במחוז, ומהווה מוקד חשוב של פיתוח תעשייתי בסין.

הפלישה היפנית למנצ'וריה

הפלישה היפנית למנצ'וריה התרחשה בשנת 1931, ובה כבש צבא יפן חלקים נרחבים ממנצ'וריה, אזור בסין.

חרבין

חַרְבּין (בסינית מפושטת: 哈尔滨, בסינית מסורתית: 哈爾濱, בפין-יין: Hā'ěrbīn) היא בירת מחוז היילונגג'יאנג שבצפון מזרח סין. מרכזה של העיר נמצא במחוז דאולי. העיר שוכנת על גדות נהר שונגואה. העיר היא מרכז תעשייה אזורי וכן מרכז התקשורת המרכזי בצפון מזרח סין.

מקור שמה של העיר בשפת מנצ'ו ומשמעה: "מקום לייבוש רשתות דייגים".

בעיר חרבין מתגוררים כ-4.7 מיליון תושבים, ובעיר רבתי מתגוררים כ-9.8 מיליון תושבים.

יחסי יפן–רוסיה

היחסים בין רוסיה ליפן הם המשך מערכת היחסים של יפן עם ברית המועצות משנת 1917 עד 1991, ועם האימפריה הרוסית משנת 1855 עד 1917. מבחינה היסטורית, שתי המדינות ניהלו יחסים לבביים עד שהתנגשות של שאיפות טריטוריאליות באזור מנצ'וריה שבצפון מזרח סין הובילה למלחמת רוסיה–יפן בשנת 1904, שהסתיימה בניצחון יפני שתרם להיחלשות המונרכיה ברוסיה. יפן התערבה אחר כך במלחמת האזרחים ברוסיה משנת 1918 עד 1922, ושלחה כוחות למזרח הרחוק ולסיביר הרוסית. אחריה הגיעו סכסוכי גבולות בין ברית המועצות החדשה לאימפריה של יפן לאורך שנות השלושים. שתי המדינות חתמו על הסכם הנייטרליות הסובייטי-יפני בשנת 1941, אף על פי שהממשלה הסובייטית הכריזה מלחמה על יפן בכל זאת באוגוסט 1945, ואף פלשה למדינת הבובות היפנית מנצ'וקוו וכן תפסה את האיים הקוריליים שמצפון ליפן. שתי המדינות סיימו את מצב המלחמה הרשמי שלהן עם ההצהרה המשותפת הסובייטית-יפנית משנת 1956, אך נכון לפברואר 2019 לא פתרו את המחלוקת הטריטוריאלית הזו של הבעלות על האיים הקוריליים.סקר דעת קהל משנת 2018 שפרסם מרכז לבדה הרוסי מראה כי 61% מהרוסים הם בעלי השקפה חיובית על יפן, כאשר 20% מביעים דעה שלילית. על פי מרכז המחקר פיו לשנת 2017, 64% מהיפנים רואים את רוסיה בצורה שלילית, לעומת 26% שרואים אותה בצורה חיובית. אנשים בגילאי 50 ומעלה נוטים הרבה פחות להשקפות חיוביות ברוסיה (16%) בהשוואה לאלה שבין 18 ל-29 (53%). עם זאת, ממשלת יפן רואה ברוסיה שותף חשוב לביטחון ואיזון נגד סין וקוריאה הצפונית באזור. מסיבה זו, מאז תחילת המשבר באוקראינה וסיפוח קרים ב-2014, המשיכה יפן לנהל קשרים עם רוסיה על אף הסנקציות על ידי בעלות ברית המערב של יפן. ממשלות שתי המדינות התאמצו להגדיל את היחסים, כולל השקעות יפניות ברוסיה, שיתוף פעולה צבאי, וארגנו שנת חילופי תרבות בין רוסיה ליפן לשנת 2018.

מבצע סערת אוגוסט

מבצע סערת אוגוסט היה מבצע צבאי שנערך בשלהי מלחמת העולם השנייה, בין 9 באוגוסט ל-2 בספטמבר 1945, ובמהלכו תקפה ברית המועצות שטחים בשליטת יפן בצפון-מזרח סין ובצפון האוקיינוס השקט. המתקפה הסובייטית נפתחה יומיים לאחר הטלת פצצת האטום האמריקאית על הירושימה. תוך 11 יום הביסו שלוש החזיתות הסובייטיות שהשתתפו במתקפה את צבא קוואנטונג היפני בצפון סין, והשתלטו על שטח עצום הכולל את מנצ'וריה, קוריאה הצפונית, דרום האי סחלין והאיים הקוריליים, בסדרת מבצעים מהירים שבהם השתתפו כוחות יבשה, ים ואוויר. המבצע נחשב כפסגת היישום של דוקטרינת קרב העומק, שפותחה בברית המועצות בשנות ה-30, וכמבצע הצבאי הסובייטי המוצלח ביותר בתקופת מלחמת העולם השנייה. במסגרת המבצע הנחיל הצבא האדום לצבא היפני את התבוסה הקשה ביותר, שנחלו כוחות היבשה שלו במהלך המלחמה כולה.

במסגרת ועידת יאלטה בראשית 1945 הסכימה ברית המועצות, לבקשת ארצות הברית, לבטל את הסכם הנייטרליות שלה עם יפן ולהצטרף למערכה במזרח הרחוק נגד יפן, שלושה חודשים לאחר תום המלחמה באירופה נגד גרמניה הנאצית. במהלך ועידת פוטסדם ביולי 1945, שב סטלין ואישר את מחויבות ארצו להצטרף למלחמה נגד יפן. זה היה הרקע לעריכת המתקפה הסובייטית על הצבא היפני בצפון-מזרח אסיה בשלב הסיום של המערכה הצבאית, שניהלו כוחות בעלות הברית נגד האימפריה היפנית.

המתקפה הסובייטית הפתיעה לחלוטין את ההנהגה היפנית וזעזעה אותה. לפחות לדעת מספר חוקרים הייתה לה השפעה משמעותית על החלטת יפן להסכים להיכנע ללא תנאי ב-14 באוגוסט 1945. יצוין כי לפיקוד הסובייטי היו תוכניות לפלוש לאי הצפוני של יפן, הוקאידו, לפני הפלישה האמריקאית המתוכננת לאי קיושו, אילו המלחמה הייתה נמשכת.

מנצ'וריה

מַנְצ'וּריה וצפון-מזרח סין הם שמותיו של חבל ארץ בצפון־מזרח סין שכיום מצוי בשטחה של הרפובליקה העממית של סין וגובלת ברוסיה ובקוריאה הצפונית. כיום מונה אוכלוסיית החבל כ-110 מיליון איש.

במאה ה-17 פלשה קואליציה של שבטים מצפון לחומה הסינית, בהנהגת שבט אַיִסִין גיוֹרוֹ, ממנצ'וריה לסין, והחליפה בשלטון את שושלת מינג. השבט הקים שושלת חדשה, שושלת צ'ינג, ששלטה בסין עד תחילת המאה ה-20 והייתה לשושלת הקיסרית האחרונה ששלטה בסין.

החל מהעשור האחרון של המאה ה-19 עמדה מנצ'וריה התיכונה תחת השפעה רוסית חזקה, בשל בניית מסילת הברזל הסינית מזרח-אסיאתית דרך חרבין לוולדיווסטוק. אחרי מלחמת רוסיה-יפן (1904–1905) גברה השפעתה של יפן באזור, בעיקר לאור הנחת מסילת הברזל הדרום מנצ'ורית ב-1906 לדאליאן (פורט ארתור).

בין השנים 1932–1945 נכבשה מנצ'וריה על ידי האימפריה היפנית, והייתה למדינת חסות יפנית בשם "מַנְצ'וּקְווֹ". המדינה נשלטה על ידי שליט-בובה, הקיסר הסיני לשעבר פויי, הקיסר האחרון של שושלת צ'ינג. חבל הארץ הוחזר בשנת 1945 לסין לאחר כניעתה של יפן.

פויי, קיסר סין

פּוּיִי (בסינית: 溥儀, פין-יין: Pǔyí‏; 7 בפברואר 1906 – 17 באוקטובר 1967) היה הקיסר האחרון של סין. שימש כ"שליט בובה" של מנצ'וריה בתקופת הכיבוש של האימפריה היפנית.

צ'אנגצ'ון

צָ'אנְגְּצ'וּן (בסינית: 长春, בפין-יין: Chángchūn, מילולית: "אביב ארוך") היא בירת מחוז ג'ילין ברפובליקה העממית של סין. צ'אנגצ'ון היא תת-מחוז עירוני השוכן בחבל מנצ'וריה בצפון-מזרח סין, והיא משתרעת על שטח בגודל של כ-20,000 קילומטרים רבועים.

צבא קוואנטונג

צבא קוואנטונג או צבא גוואנדונג (ביפנית: Kantōgun 関東軍; בסינית: Guāndōngjūn 关东军) היה קבוצת ארמיות של הצבא הקיסרי היפני במחצית הראשונה של המאה ה-20. תפקיד הפיקוד על הצבא הפך לתפקיד היוקרתי ביותר בכל הצבא היפני. רבים מסגל הצבא, כמו הידקי טוג'ו, התקדמו בסולם הדרגות בצבא וכמו כן בממשלת האימפריה היפנית, והיו אחראים במידה רבה על הקמת מדינת הבובות מנצ'וקוו.

קיי טומיאמה

זהו שם יפני; שם המשפחה הוא טומיאמה. קיי טומיאמה (יפנית: 富山敬‏; 31 באוקטובר 1938 - 25 בספטמבר 1995), נולד באנשאן, מנצ'וקוו. היה שחקן ומדבב (סאייו) ותיק ופופולרי ביפן.

קרב אגם חסן

קרב אגם חסן היה התנגשות צבאית, מוגבלת בהיקף ובזמן, שאירעה בקיץ 1938, בין ברית המועצות לבין הקיסרות היפנית באזור המזרח הרחוק, על רקע סכסוך גבולות שפרץ בין שני הצדדים. הקרב הסתיים בניצחון סובייטי ובנסיגת הכוחות היפניים.

קרב חלקין גול

קרב חלקין גול (במונגולית: Халхын гол. ביפנית: ノモンハン事件 - "נומונהאן ג'יקן", תקרית נומונהאן) קרוי על שם הנהר חלחה שבמונגוליה (במונגולית "חלחין גול". "חלקין גול" הוא ככל הנראה שיבוש שהתקבל בתרגום העברי), שסביבו התנהלה המערכה הצבאית. השם היפני של הקרב, "תקרית נומונהאן", מתייחס לשמו של כפר סמוך לזירת הקרב, על גבול מנצ'וריה ומונגוליה. קרב זה היה האחרון בסדרת עימותים צבאיים בין האימפריה היפנית לבין ברית המועצות, המכונה "מלחמת הגבול הסובייטית-יפנית" בשנת 1939. הקרב ארך כארבעה חודשים, והתנהל בהפסקות בין 11 במאי 1939 ל-16 בספטמבר 1939. הוא הסתיים בניצחון סובייטי מכריע, לאחר כיתור והשמדה של עיקר הכוח היפני בזירת הקרב.

בקרב זה התגלו לראשונה כישוריו הצבאיים של המפקד הסובייטי גיאורגי ז'וקוב, אשר הוכיח עצמו לאחר מכן כאחד מהמפקדים הסובייטים החשובים ביותר במהלך מלחמת העולם השנייה.

הניצחון הסובייטי בקרב שם קץ לשאיפות ההתפשטות של יפן במזרח ברית המועצות וגרם לחתימת הסכם שביתת נשק ונייטרליות בין שני הצדדים, הסכם שנשמר עד לשלב הסיום של מלחמת העולם השנייה ומבצע סערת אוגוסט במסגרתו כבשו הסובייטים את מנצ'וריה ואזורים נוספים במזרח הרחוק. השקט שנשמר בין יפן וברית המועצות במהלך מלחמת העולם השנייה היה גורם חשוב בניצחון ברית המועצות על גרמניה הנאצית, ובין היתר איפשר העברת כוחות צבא ניכרים מהמזרח הרחוק למערב ברית המועצות לאחר פתיחת מבצע ברברוסה. יחידות התגבורת הרעננות מסיביר מילאו תפקיד חשוב בהשגת הניצחון הסובייטי בקרב מוסקבה.

שן-יאנג

שֶׁן-יָאנְג (בסינית: 沈阳; בפין-יין: Shěnyáng) היא תת-מחוז עירוני ובירת מחוז ליאונינג שבצפון-מזרח סין העממית. עם אוכלוסייה אורבנית המונה 5,090,000 נפש (נכון לשנת 2008), זוהי העיר הגדולה במחוז. היא מהווה מרכז חשוב של תעשייה כבדה, וכן את צומת התחבורה והסחר העיקרי בצפון-מזרח המדינה.

העיר הוקמה על ידי מדינת יֶן בתקופת המדינות הלוחמות, בשנת 300 לפנה"ס לערך. בשנת 1625 העתיק המנהיג המנצ'ורי נוּרְהָאצִ'י את בירתו לשניאנג, ובשנת 1634 הוחלף שמה למוּקְדֶן במנצ'ורית, או שֶׁנְגגִ'ינְג (סינית: 盛京, פיניין: Shèngjīng) בסינית, שמשמעו "הבירה המשגשגת". היא נשארה עיר הבירה של שושלת צ'ינג המנצ'ורית עד להכנעת שושלת מינג וכיבוש בייג'ינג ב-1644. עם זאת נותרה לה חשיבות מיוחדת בחצר הקיסרות, הארמונות שבה החזיקו ברבים מאוצרות הממלכה, וקברי הקיסרים הראשונים שבה המשיכו להוות מוקד עלייה לרגל עוד זמן רב. כיום מהווים קברים אלו חלק מאתר מורשת עולמית. ארמון מוקדן מהווה אף הוא, ביחד עם העיר האסורה בבייג'ינג, אתר מורשת עולמית נוסף.

לאחר הנחת פסי רכבת שחיברו את המזרח הרחוק הרוסי עם צפון-מזרח סין, הפכה העיר למוקד השפעה רוסי. בשנת 1905 התחולל בעיר קרב מוקדן, הקרב החשוב האחרון במלחמת רוסיה יפן. במקום הוקמה אנדרטה לזכר החיילים הרוסיים שעומדת נטושה ואינה מתוחזקת.

לאחר הניצחון היפני, הפכה העיר למוקד הפעילות הכלכלית של יפן בדרום מנצ'וריה. לאחר כיבוש מנצ'וריה והקמת מנצ'וקוו הפכו היפנים את העיר למרכז תעשייה כבדה.

העיר שוכנת מצפון לנהר הוּן, יובל חשוב של נהר ליאו. אקלימה של העיר הוא יבשתי לח עם השפעה מונסונית. הקיץ חם ולח, עם טמפרטורת מקסימום של 36.1 °C, בהשפעת מונסונים, והחורף קר ויבש, עם טמפרטורת מינימום של 28.5 °C-, בהשפעת אנטי ציקלון סיבירי. כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 705.5 מ"מ.

שנות ה-30 של המאה ה-20

שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.

במהלך שנות השלושים, מדינות העולם ניסו להיחלץ מהמיתון הכלכלי העולמי, שפרץ בסוף שנות ה-20. באירופה התחזקו המשטרים הטוטליטריים, כמו הפשיזם והנאציזם. בארצות הברית הופעלה תוכנית הניו דיל שהשקיעה כספי מדינה בצמצום האבטלה, אך רק פריצת מלחמת העולם השנייה, בשנת 1939, הובילה לסיום המיתון העולמי.

תקרית מוקדן

תקרית מוקדן הייתה מבצע דגל כוזב שתוכנן על ידי אנשי הצבא היפני הקיסרי כתירוץ לפלוש למנצ'וריה ב-1931.

ב-18 בספטמבר 1931 התפוצצה כמות קטנה של דינמיט בסמוך למסילת הרכבת של חברת הרכבות של דרום מנצ'וריה ליד העיר מוקדן (כיום שן-יאנג). אף על פי שהפיצוץ היה כה קטן עד שלא נגרם כל נזק למסילה, הצבא היפני האשים בדלנים סינים במעשה, והגיב בפלישה שהסתיימה בכיבוש מנצ'וריה, בה הקימה שישה חודשים לאחר מכן יפן ממשלת בובות בשם מנצ'וקוו. התחבולה נחשפה לקהילה הבינלאומית זמן מה לאחר מכן, ותרמה לבידודה של יפן ברמה הבינלאומית, דבר שהוביל אותה לפרוש מחבר הלאומים.

התקרית ידועה בהיסטוריוגרפיה היפנית בשם "תקרית מנצ'וריה" (Manshujihen 満州事変), ובהיסטוריוגרפיה הסינית בשם "תקרית ה-18 בספטמבר" (Jiǔyībā Shìbiàn 九•一八事变/九•一八事變).

מדינות עצמאיות "בלתי מוכרות"
אבחזיה  אבחזיהאמבזוניה  אמבזוניההרפובליקה העממית של דונצק דונצקדרום אוסטיה  דרום אוסטיההמדינה האסלאמית  המדינה האסלאמיתטאיוואן  טאיוואןטרנסניסטריה  טרנסניסטריה
לוגון  לוגוןהרפובליקה העממית של לוהנסק לוהנסקנגורנו קרבאך  נגורנו קרבאךסהרה המערבית סהרה המערביתסומלילנד  סומלילנדהרשות הפלסטינית מדינת פלסטיןקוסובו  קוסובוצפון קפריסין  צפון קפריסין

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.