מניה

מניה היא נייר ערך המקנה חלק בבעלות בחברה (בזכויות השליטה בחברה) ובכלל זה זכות הצבעה, זכות לקבלת דיבידנד וזכויות בפירוק. לכל אחד מבעלי המניות ישנן מניה או מניות, כלומר זכויות וחובות הנוגעות לבעלות בחברה וליחסים בין בעלי המניות האחרים. חלק מהזכויות שמקנות המניה הן זכויות כלכליות (כספיות), ומכאן שהמניה היא נכס השווה כסף. חלוקת המניות בין בעלי המניות מייצגת את שיעור הבעלות של כל אחד מהם בחברה. דהיינו, מעמדו של מחזיק המניה ילך ויתחזק ככל שיש בבעלותו יותר מניות.

המניה הראשונה בעולם הייתה של חברת הודו המזרחית ההולנדית ונסחרה בבורסת אמסטרדם.

מניות ובעלות בחברות

BMW SB Aktie
תעודת בעלות משנת 1922 על מניות בחברת BMW

חברה היא ישות משפטית הפועלת בעיקר להשגת רווח לבעלי המניות, אך יש גם סוגי חברות נוספים. קימים מנגנונים שונים להפרדה בין בעלי המניות לחברה, והמנגנון המקובל הוא ערבות מוגבלת (ערבון מוגבל). לחברה יש לרוב יותר מבעל קניין אחד, ומספר הבעלים עשוי להגיע עד מיליונים רבים. כמו בעלות בנכס מוחשי, גם הבעלות בחברה מבטאת את האפשרות לשלוט בפעילות החברה, ולהנות מרווחי אותה פעילות. כך למשל, עשויים בעלי החברה לקבוע שהחברה תעסוק במסחר בתחום מסוים, ולהתחלק ביניהם ברווחים שיצמחו מאותו מסחר.

הבעלות מתבטאת בהחזקה במניות. לכל מניה צמודות זכויות וחובות, ובדרך כלל אלה הן הזכויות הבסיסיות הנובעות מהבעלות, ונוגעות לשליטה בחברה ולהנאה מרווחיה. בקשר לשליטה בחברה, מקובל שמניה מעניקה לבעליה כוח הצבעה באספה הכללית של בעלי המניות של החברה. האספה הכללית קובעת את תקנון החברה וממנה את דירקטוריון החברה ובעלי-תפקידים נוספים, וכך מתווה את כיוון ההתנהלות הכללי של החברה, בשיטה המכונה ממשל תאגידי. גורם המחזיק ממניות חברה באופן שיש לו האפשרות לכוון את פעילותה מכונה "בעל שליטה".

הזכויות המקובלות ביחס לרווחי החברה נוגעות לאפשרות שהחברה תבחר לחלק את הרווחים שצברה לבעלי המניות (בתור דיבידנד). במצב כזה, מניה מקנה זכות לקבל חלק מהרווחים המחולקים. זכות נוספת היא לקבל חלק מנכסי החברה כאשר החברה מתפרקת ומגיעה לסוף קיומה. במצב זה נכסי החברה משמשים לכיסוי חובותיה והיתרה מחולקת לבעלי המניות.

למניה צמודות גם חובות. לפי החוק, על כל בעל מניות להשתמש בזכויותיו בתום לב, ולא לנצל לרעה את כוחו כדי לקפח בעלי מניות אחרים.

החובות והזכויות הכלולות במניה נקבעות בחוקים שונים (בראשם חוק החברות, התשנ"ט - 1999 וחוק ניירות הערך התשכ"ח-1968) וכן בתקנונה של כל חברה, הנקבע על ידי האספה הכללית שלה.

מניות והשקעה בחברה

כאמור, מניות מייצגות את חלקם של הבעלים בחברה. חלק זה נקבע לרוב לפי השקעתם בחברה. כך למשל, אם מוקמת חברה ולה שני מייסדים, כאשר אחד מהם השקיע בה סכום של 10,000 ש"ח והשני סכום של 20,000 ש"ח, אזי לרוב הם יבחרו לחלק ביניהם את המניות לפי יחס ההשקעה, כלומר הראשון עשוי לקבל 10 מניות והשני 20. בדרך כלל יהיו לבעל המניות הראשון עשרה קולות באספה הכללית, ואילו לשני יהיו 20 קולות באספה. גם בעת חלוקת דיבידנד יקבלו השניים את הסכום המחולק ביחס זה.

דוגמה נוספת: כאשר חברה מעוניינת לגייס סכום כסף ממשקיע חדש, מחשבים את מספר המניות שיש להקצות לאותו משקיע כדי לתת לו שיעור הולם מהבעלות בחברה. למשל, אם חברה מעוניינת לגייס סכום כסף של 50,000 ש"ח, על מנהלי החברה להעריך את שווי החברה לאחר ההשקעה (למשל – 100,000 ש"ח), ואז להציע למשקיע החדש מניות כך שלאחר ההשקעה יהיו לו חצי מתוך מניות החברה (מניות שייצגו 50,000 ש"ח של השקעה מתוך 100,000 סך כל ערך החברה). מבחינה טכנית, אם לבעלי המניות יש למשל כרגע 5,000 מניות, אזי כדי שהמשקיע יחזיק במחצית המניות תצטרך החברה להנפיק (לתת) גם לו 5,000 מניות בתמורה להשקעתו.

תהליך זה של הערכת שווי החברה, לפני או אחרי פעולה כלשהי הוא הבסיס לסחר על ערכים משתנים בבורסה לניירות ערך.

עסקת חילופי מניות

עסקת חילופי מניות היא עסקה למכירת מניותיה של חברה (כולן או חלקן), כשהתמורה אינה מתקבלת במזומן, אלא במניות של החברה הרוכשת, בהתאם למחיר השוק שלהן. ראו תשלום מבוסס מניות.

קישורים חיצוניים

בית ביאליק

בית ביאליק הוא ביתו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק ברחוב ביאליק 22, בתל אביב, בסמוך לבית העירייה הישן.

בעל מניות

בעל מניות הוא אדם או ארגון שיש בבעלותו מניות בחברה ציבורית או בחברה פרטית. בישראל מוסדר מעמדם של בעלי מניות בחוק החברות.

הון מניות

הון מניות של חברה מייצג את סכום הנכסים שקיבלה החברה עבור המניות שהקצתה (הנפיקה) לבעלי מניות. במאזן החברה, הון המניות מופיע תחת ההון העצמי (לצד הנתונים האחרים המרכיבים אותו, ובראשם עודפי החברה, שמקורם ברווח הנקי שלה). כלומר, הון המניות הוא ההשקעה בחברה על ידי בעלי הזכות הכלכלית כלפי ההון העצמי שלה.

מובן מרכזי אחר של הביטוי "הון מניות" הוא כמות ומבנה המניות בהון החברה – כמה מניות ישנן ומאילו סוגים.

הפרעה דו-קוטבית

הפרעה דו-קוטבית (באנגלית: Bipolar Disorder), הידועה גם בשם מאניה דֶפרסיה (manic depression), היא הפרעה נפשית המתאפיינת בגלים (אפיזודות) של שינויים, לעיתים קיצוניים מאד, במצב הרוח, ללא תלות הכרחית בנסיבות הסביבתיות. ב-ICD 10 (קטלוג המחלות וההפרעות הנפשיות של ארגון הבריאות העולמי) מופיעה הפרעה זו בפרק העוסק בהפרעות מצב רוח, יחד עם דיכאון חד-קוטבי (דיכאון מז'ורי) והפרעות מצב רוח נוספות. ה-DSM 5 מקדיש להפרעה זו פרק שלם (Bipolar Related Disorders), בנפרד מהפרעות מצב רוח.

הרצת מניות

הרצת מניות היא דרך בלתי חוקית להשפיע על מחירי מניות הנסחרות בבורסה לניירות ערך. פעולה זו משפיעה על סוחרים שאינם מודעים לתרמית, ועלולה לגרום להם לקבל החלטות שגויות, וכתוצאה מכך להפסדים כספיים.

הרצת מניות היא אחת התופעות הנפוצות ביותר בתחום המסחר בניירות ערך, ומתקיימת כמעט בכל הבורסות בעולם. הרוב הגדול של מריצי המניות פועל בדרכים קשות לגילוי שכוללות פעמים רבות ניצול פרצות בחוק כדי לגרום לשינויים בשערי המניות.

השומר

"השוֹמֵר" היה ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל שפעל בשנים 1909–1920. הארגון הוקם על ידי אנשי ארגון בר גיורא, ומטרתו המוצהרת הייתה "כיבוש השמירה" ו"כיבוש העבודה", כלומר, לימוד עבודת האדמה והמלאכות בכל ענף ומקצוע והעדפתם בהעסקה אצל יהודים, על פני פועלים נכרים. בשיא פעילותו, בשנת 1913, מנה הארגון כ-100 חברים וכ-300 שכירים יהודים, וריכז את השמירה ב-13 מושבות בארץ ישראל. לאחר פירוק "השומר" בשנת 1920, השתתפו חברי הארגון בהקמת "ההגנה" גדוד העבודה, מחתרת הקיבוץ החשאי ותרומתם ניכרה בהקמת הפלמ"ח, וצבא ההגנה לישראל. לארגון "השומר" חלק במורשת הציונית בשל עקרונות 'כיבוש העבודה' וככוח מגן בהקמת ההתיישבות היהודית בארץ ישראל.

חורבת מנים

חוּרְבַּת מִנִים, הידועה גם בשמה הערבי חִ'רְבַּת אל-מִנְיָה, היא אתר ארכאולוגי השוכן בבקעת גינוסר, דרומית לעין שבע וצפונית לקיבוץ גינוסר, בצפון מערב הכנרת. האתר מכיל ממצאים ממספר תקופות, שהחשוב שבהם הוא ארמון אומיי. האתר והשטח סביבו (39.7 דונם סה"כ) הוכרז גן לאומי ב-28 בפברואר 2002, אך אינו מוסדר לקבלת מבקרים.

בסמוך לארמונות נמצאים שרידי מרחצאות ביזנטיים, וכ-400 מטרים צפונה לארמונות שוכן ח'אן אל-מניה, שתקופתו מאוחרת לארמונות.

ישראל שוחט

ישראל שוחט (30 בינואר 1886, ליסקובו, חבל גרודנה, כיום בבלארוס - 7 ביולי 1961) היה מחלוצי העלייה השנייה, ממקימי ארגון בר גיורא והמנהיג המקובל על חברי אגודת השומר עד לפירוקה, חבר בגדוד העבודה, ממנהיגי הארגון החשאי "הקיבוץ" ופעיל בתנועת העבודה הישראלית.

מאניה ביאליק

מאניה ביאליק (לבית אוורבוך; 11 בדצמבר 1876 – 10 בספטמבר 1972) הייתה אשתו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק.

מדד תל אביב 35

מדד תל אביב 35 (שנקרא בעבר מדד המעו"ף, כראשי התיבות של "מכשירים עתידיים ופיננסיים", ובהמשך, עד אמצע פברואר 2017, "מדד תל אביב 25") הוא מדד הדגל של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, העוקב אחר 35 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר הנסחרות בה, בכפוף לתנאי סף מסוימים. חלק ממניות אלה הן מניות דואליות. מדובר במדד תשואה כוללת, כלומר מדד שמייצג הן את השינוי המצרפי במחירי המניות המרכיבות אותו והן את הדיבידנדים המתקבלים מהן, בהנחה שהדיבידנדים מושקעים מחדש במניות המדד. משקל כל מניה במדד נקבע לפי שווי החזקות הציבור בה. ערכו של המדד בנקודות הוא ביחס לערך בסיס שרירותי של 100 נקודות - ערכו ביום השקתו, 1 בינואר 1992. המדד מתעדכן לפרקים על ידי הבורסה לניירות ערך בתל אביב ומשנה את הרכבו; בתקופה של עדכון ייתכן מצב שנכללים בו יותר מ-35 מניות.

המדד מהווה כלי לסקירה מהירה של השינוי במצב שוק המניות. המוצרים והנגזרים העוקבים אחר מדד זה הם הסחירים ביותר בבורסה בתל אביב. בזכות התעניינות זו של המשקיעים במדד נהנות המניות החברות בו מיתרון בסחירות ביחס לשאר המניות בבורסה, נוסף על זה שמקנה להן גודלן.

מדד תל אביב 35 נחשב ל"מדד העם". רוב השקעות הציבור הלא מתוחכם, המבקש להשקיע בבורסה באופן ישיר, מתבצעות דרך מוצרי מדד ת"א 35 (לשעבר ת"א 25). זאת משום שמדד זה נחשב סולידי יחסית בעיני הציבור בעיקר בשל העובדה שהמדד מכיל חברות ענק כגון "טבע" ומניות בנקים. ב-19 באוקטובר 2010 היה שווי השוק הכולל של מניות ת"א 25 כ-520 מיליארד ש"ח, כשני שלישים משווי כלל המניות וההמירים בבורסה.

מניות מדד תל אביב 35 יחד עם מניות מדד תל אביב 90 מרכיבות את מדד תל אביב 125. אין לשווי נקודה במדד כל משמעות ישירה, שכן לא ניתן לקנות את המדד אלא רק מוצרי מדד (תעודות סל או נגזרים). רוב התעודות העוקבות אחר מדד ת"א 35 עושות זאת ביחס של 1:1 עם שער המדד. בתעודות אלו, שווי כל נקודה הוא אגורה.

באוגוסט 2016 הודיעה הבורסה בתל אביב על "רפורמת המדדים", במסגרתה מדד ת"א 25 הוחלף על ידי "מדד ת"א 35" החל מ-9 בפברואר 2017.

מניה רגילה

מניה רגילה (common stock או ordinary share) היא מניה המקנה זכויות הצבעה באספה הכללית של בעלי המניות הרגילות וזכות להשתתפות בחלוקת רווחים או בחלוקת נכסי החברה במקרה של פירוק. מניות רגילות מייצגות את שכבת המניות הנמוכה ביותר בחברה, למשל ביחס למניות בכורה, להן יש עדיפות בזכויות החלוקה. לכל מניה רגילה יש ערך נקוב המייצג את חלקה בסך הערך הנקוב שהונפק בחברה באותו סוג מניות. בחברות הנסחרות בבורסה בישראל ערכן הנקוב של מרבית המניות הרגילות הוא 1 שקל חדש.

בחברות בהן קיימים מספר סוגים של מניות רגילות, זכויות ההצבעה של בעלי המניות הרגילות מחושבות בהתאם למספר המניות המוחזקות, לפיכך מניה רגילה אחת של 1 ש"ח ערך נקוב מייצגת אותם קולות הצבעה שמייצגת מניה רגילה 5 ש"ח. עם זאת, הזכות לקבלת רווחים נקבעת על פי הערך הנקוב ולכן בעת חלוקת רווחים מניה 5 ש"ח ערך נקוב מקנה זכות לקבל פי 5 רווחים מהזכות שמקנה מניה 1 ש"ח ערך נקוב.

מניה שוחט

מַניָה (וִילבּוּשֶביץ) שוֹחַט (1878‏ – 17 בפברואר 1961) הייתה מנהיגה ומהפכנית ברוסיה הצארית, מנהיגה ציונית בתנועת העבודה בארץ ישראל, מראשי הארגונים "בר גיורא", "השומר" ו"הקיבוץ החשאי", גדוד העבודה וקיבוץ כפר גלעדי ואחרים.

מניית בכורה

מניית בכורה היא מניה שבאה לענות על הצורך שיש לחברות שונות להגדיל את משאביהן הכספיים על ידי גיוס הון בורסאי מבלי לדלל את זכויות המנהלים. היתרון המרכזי של מניית בכורה הוא בעדיפות שהיא מעניקה למחזיקים בה במועד המוקדם יותר, בהשוואה לשאר בעלי המניות, בקבלת דיבידנדים, כך ששאר בעלי המניות נאלצים להסתפק ביתרה. מניה זו אינה מעניקה למחזיקים בה זכות הצבעה בכל הנוגע לזכויותיהם. ככלל, נחלקות מניות הבכורה בעיקר על פי אופי הצבירה וההשתתפות שלהן:

מניית בכורה משתתפת: כלומר, מניית בכורה המעניקה למחזיק בה את כל ההטבות הנזכרות, אך בנוסף גם מעניקה לו את הזכות להשתתף בחלוקת הדיבידנדים עם שאר בעלי המניות שאינם מחזיקים במניות בכורה.

מניית בכורה שאינה משתתפת: מניית בכורה רגילה שאינה משתתפת בחלוקת הדיבידנדים עם בעלי המניות האחרים (אך עדיין מקבלת את הדיבידנדים מחלקה שלה).

מניית בכורה צוברת, כלומר, מניית בכורה המאפשרת למחזיק בה לקבל דיבידנד למפרע, גם על שנים שבהן לא חולק דיבידנד (כלומר, אם בשנה אחת לא חולק דיבידנד אך בשנה לאחריה כן חולק, יקבל המחזיק בה דיבידנד על שתי השנים).

מניית בכורה שאינה צוברת, כלומר, מניה המאפשרת למחזיק בה לקבל דיבידנד רק על שנים שבהן חולק דיבידנד.

מניית הטבה

מניות הטבה הן מניות המוקצות על ידי חברה, ללא תמורה, לבעלי מניותיה הזכאים לכך. בדרך כלל, זכאותם של בעלי המניות לקבלת מניות הטבה נובעת מהזכויות הצמודות למניות הקיימות, שבבעלותם טרם הקצאת מניות ההטבה. הגדרה נוספת של מניות הטבה, הדנה באופן מפורש במצב בו הזכאות למניות הטבה נובעת מהמניות הקיימות (או מניירות ערך קיימים אחרים), היא זו לפיה מניות הטבה הן "מניות שחברה מקצה בלא תמורה לכל המחזיקים בניירות הערך שלה אשר זכאים למניות הטבה, לפי יחס החזקותיהם בניירות הערך ביום שקבעה לכך החברה". זאת ועוד, בחוק נקבע כי במקרה בו יש למניות ערך נקוב, הקצאת המניות תתבצע באופן יחסי לערך הנקוב של כל מניה (קרי, כל בעל מניות יקבל מניות הטבה בהתאם למספר המניות הקיימות שבבעלותו), אלא אם נקבע אחרת בתקנון.את יחס ההקצאה של מניות הטבה ניתן לבטא כמספר של מניות הטבה עבור כל מניה קיימת. לדוגמה, אפשר שחברה תקצה מניות הטבה ביחס של 9 ל-1, כך שבגין כל מניה קיימת יוקצו 9 מניות הטבה. ניתן גם לבטא את יחס ההקצאה של מניות ההטבה באמצעות אחוזים. בדוגמה לעיל, החברה תקצה מניות הטבה בשיעור של 900%. ההקצאה תגדיל את מספר המניות הקיימות פי 10. תיתכן גם הקצאת מניות הטבה בשיעור הנמוך מ-100%. לדוגמה, בעת הקצאת מניות הטבה בשיעור של 25%, תוקצה מניית הטבה אחת בגין כל 4 מניות קיימות.

מכיוון שהקצאת מניות ההטבה היא ללא תמורה, היא אינה מייצגת שינוי כלכלי בהון החברה. בניגוד להקצאה רגילה של מניות, הנעשית כנגד תמורה המועברת לחברה, הקצאת מניות הטבה אינה מגדילה את ההון העצמי של החברה. לכן, נדרש כי במידה שיש למניות מחיר שוק, מחיר זה יופחת בהתאם ליחס ההקצאה של מניות ההטבה, כך ששווי השוק של החברה לא ישתנה עקב הקצאת מניות ההטבה. לדוגמה, הקצאה של מניות הטבה ביחס של 9 ל-1 או 900% תביא להפחתת מחיר המניה פי 10.

הקצאת מניות הטבה, מעצם הגדרתה, אינה מייצגת שינוי במערכת היחסים הכלכלית שבין החברה לבעלי מניותיה או בזו שבינם לבין עצמם. בעל מניות אינו אמור להרוויח או להפסיד דבר, במונחי ערך כספי, כתוצאה מהקצאת מניות הטבה. כמו כן, הקצאת מניות הטבה לא אמורה לגרום לשינוי שיעור אחזקתו היחסי של כל בעל מניות בהון העומד של החברה. דברים אלו נובעים מהמאפיינים המגדירים הקצאת מניות הטבה: 1. ההקצאה היא ללא תמורה; 2. היא נעשית באופן שוויוני בין כל בעלי המניות "הזכאים לכך", קרי, בין כל בעלי המניות מאותו סוג; 3. היא מביאה להפחתת מחיר המניה בהתאם ליחס ההקצאה.

הקצאת מניות הטבה אינה דיווידנד. לפי חוק החברות, דיווידנד הוא מתן "נכס" מחברה לבעל מניה. בהקצאת מניות הטבה לא מועבר כל נכס כלכלי. יתר על כן, החוק מוציא במפורש את מניות ההטבה מן ההגדרה של דיווידנד.אם הקצאת המניות ללא תמורה אינה שוויונית, כך שחלק מבעלי המניות מקבלים מניות "הטבה" וחלקם האחר אינם מקבלים, הרי שלא מדובר במניות הטבה כלל. במקרה כזה מתבצעת הקצאת מניות לכל דבר ועניין. מאחר שההקצאה נעשית ללא תמורה או ללא תמורה הוגנת, קרי, במחיר נמוך מהשווי ההוגן של המניות, בדרך כלל היא תייצג העברת עושר מבעלי המניות שלא קיבלו מניות נוספות לאלו שכן. בחלק מהמקרים, הדבר עשוי לעלות כדי קיפוח זכויותיהם של בעלי המניות שלא קיבלו מניות נוספות.

מניית שליטה

מניית שליטה היא מניה המעניקה לבעליה שליטה בחברה, על ידי זכויות הצבעה עדיפות המוקנות לה. המחזיק במניית השליטה יכול לכפות את רצונו על בעלי המניות האחרים ולהחליט כיצד תתנהל החברה, אף אם ערכן של מניותיו אינו רוב בהון החברה.

נייר ערך

ניירות ערך הם מניות, איגרות חוב, כתבי אופציה וניירות ערך מסחריים שלרוב יש להם ערך כספי מסוים. הם עשויים להיות מונפקים בידי תאגיד (כגון חברה או אגודה שיתופית) או ממשלה. חלק מניירות הערך נסחרים בבורסה, שוק מוסדר ומפוקח, בו קונים ומוכרים נפגשים על מנת לבצע עסקאות בניירות ערך, סחורות, מטבע חוץ וכדומה. כיום, מרבית העסקאות מבוצעות בבורסה, אך קיימות גם עסקאות מחוץ לבורסה המבוצעות בדרך כלל על ידי משקיעים מוסדיים. העסקאות מבוצעות על ידי חברי הבורסה. מחירי ניירות הערך הנסחרים בבורסה משתנים באופן רציף מדי יום בהתאם להיצע וביקוש.

נייר ערך המיר

נייר ערך הָמִיר (באנגלית: Convertible security) הוא נייר ערך הניתן להמרה בנייר ערך אחר או בניירות ערך אחרים, בהתקיים תנאים מסוימים. בבורסה לניירות ערך נסחרים מספר סוגים של ניירות ערך המירים, בהם כתבי אופציה ואיגרות חוב להמרה. המשקיע רואה את כלי ההמרה למניה כערך מוסף אשר נותן חשיפה לצמיחה עתידית של החברה. במועד הנפקתם מבטיחים מוצרים אלו מחיר מופחת עבור המניה במקרה של כתב אופציה, או ריבית במקרה של איגרת חוב.

קבוצה בת מנייה

בתורת הקבוצות, קבוצה בַּת מְנִיָּה היא קבוצה שעוצמתה שווה לעוצמה של תת-קבוצה כלשהי של קבוצת המספרים הטבעיים, כלומר ניתן למספר את איבריה כך שלכל איבר יותאם מספר טבעי ייחודי לו. במילים אחרות, כדי להוכיח שקבוצה היא בת מנייה, יש להדגים פונקציה חד-חד-ערכית ממנה אל קבוצת המספרים הטבעיים. עוצמה של קבוצה בת מניה יכולה להיות סופית או אינסופית. לדוגמה, קבוצת המספרים הטבעיים הזוגיים היא תת-קבוצה של המספרים הטבעיים ועוצמתה היא אינסופית.

העוצמה של קבוצה בת מנייה אינסופית מסומנת באות העברית (אָלֶף אֶפֶס).

ממשפט קנטור-שרדר-ברנשטיין נובע שקבוצה אינסופית שאפשר לסדר את איבריה בסדרה (ואפילו עם חזרות) גם היא בת מנייה. למשל, אם הקבוצות ו- שתיהן בנות מנייה, אז האיחוד שלהן גם הוא בן מנייה, שהרי .

מובן שקבוצת המספרים הטבעיים היא קבוצה בת מנייה. גם כל קבוצה אינסופית שהיא קבוצה חלקית של הטבעיים, כגון קבוצת המספרים הזוגיים או קבוצת המספרים שבייצוג העשרוני שלהם מופיעה הספרה 7, היא קבוצה בת מנייה. תוצאות פחות מובנות מאליהן הן התוצאות לפיהן גם קבוצת המספרים הרציונליים וקבוצת המספרים האלגבריים הן קבוצות בנות מנייה.

שווי שוק

שווי שוק הוא שווייה של חברה ציבורית, לפי מחירן של מניותיה הנסחרות בבורסה לניירות ערך. ככלל, שווי השוק הוא מכפלת מספר המניות במחיר למניה. לדוגמה, אם לחברה יש 20 מיליון מניות ומחירה של כל מניה הוא 20 דולר, שווי השוק של החברה הוא 400 מיליון דולר. שווי השוק מהווה את אחד הכלים במדידת כדאיות ההשקעה במניות חברה מסוימת, וכן בקביעת משקלה של מניה במדדים השונים. בחישוב שווי השוק לא מביאים בחשבון מניות רדומות, שהן מניות שהחברה רכשה בחזרה.

כאשר לחברה יש יותר מסוג מניות אחד, שווי השוק הוא סכום כל שוויי השוק של המניות מהסוגים השונים. כמו כן, אם לחברה יש ניירות ערך הנכללים בהון העצמי שלה שאינם מניות (למשל, כתבי אופציה), והנסחרים בבורסה, אזי גם ניירות ערך אלו יובאו בחישוב שווי השוק. אם יש סוג מניות שאינו נסחר (לדוגמה, מניות יסוד), הרי שהוא לא ייכלל בחישוב שווי השוק של החברה. המונח "שווי שוק" מחייב את קיומו של שוק. מסיבה זו, לחברות פרטיות, אף שיש להן שווי, אין שווי שוק.

שווי השוק מהווה בסיס למספר חישובים כלכליים מרכזיים הנוגעים לחברה. למשל, מכפיל הרווח הוא שווי השוק של החברה חלקי הרווח הנקי שלה. מכפיל ההון של חברה הוא שווי השוק שלה חלקי ההון העצמי שלה. ככל שמכפילים אלו נמוכים יותר, החברה מציגה לכאורה הזדמנות טובה יותר להשקעה (שכן המחיר הנוכחי שבו המשקיע יכול לרכוש את מניותיה הוא נמוך יחסית לשווי הכלכלי שהן מייצגות). ככל שהם גבוהים יותר, החברה לכאורה יקרה יותר, עבור המשקיע במניות, ביחס לערך הכלכלי הפנימי שלה.

שווי השוק של כלל החברות הנסחרות בשוקי העולם במרץ 2007 נאמד בכ-50 טריליון דולר ארצות הברית.

בנוסף, שווי שוק הוא שווייה של סדרת ניירות ערך מסוימת. לדוגמה, סדרת אג"ח, שיש בה 100 מיליון יחידות אג"ח שמחיר השוק של כל אחת מהן הוא 1.2 ש"ח, היא בעלת שווי שוק של 120 מיליון ש"ח. אין לכך קשר לשווי שוק במובן של שווייה של חברה. במקרה זה, הנתון אינו משמש בעיקר לבחינת כדאיות ההשקעה אלא לקביעת משקלה של האגרת במדד, כגון מדד תל בונד 60.

ניירות ערך והשקעות בשוק ההון
ניירות ערך הוניים הון מניות • מניה • מניה רגילהכתב אופציהכתב זכויותמניות הטבהכתב זכויותמניית בכורהמניית שליטהמניות באוצריחידת השתתפותבעל מניות
ניירות ערך התחייבותיים איגרת חוב (איגרת חוב קונצרניתאיגרת חוב ממשלתיתאיגרת חוב מוניציפלית) • אג"ח אופציה
ניירות ערך אחרים תעודת סלתעודת סל בחסרנייר ערך המירהמירותאג"ח להמרה
קבוצות ניירות ערך שטר הוןמניית בכורה
השקעות שאינן נייר ערך קופת גמל (קרן פנסיהקרן השתלמות) • קרן נאמנותמוצר מובנהפיקדון מובנהחיסכוןחשבון בנקקופת גמל להשקעהביטוח מנהליםקרן הון סיכוןקרן גידורקרן השקעות פרטיותמימון המוניםהלוואת בעליםקרן נדל"ן
נגזרים אופציהחוזה עתידיאופציה אקזוטית (אופציה בינאריתאופציה אסייתית) • CDO • CDS • חוזה החלף
סחורות נפוצות סחורהזהבכסף (יסוד)נפט
מטבעות דיגיטליים הצעת מטבע ראשונית • מטבע מבוזרביטקוין
ניתוח ניירות ערך ניתוח טכנימודל בלק ושולסבטא (מדד)ארביטראז'רווח למניה
מדדים ובורסות מרכזיות הבורסה לניירות ערך בתל אביבנאסדאקהבורסה לניירות ערך בניו יורקהבורסה לניירות ערך בלונדוןת"א 35דאו ג'ונסS&P 500 • FTSE
תאגידים מיזוגים ורכישותהערכת שוויבדיקת נאותותהצעת רכשהשתלטות עוינתרכישה ממונפתמנוף פיננסידיבידנדמיזוג חברותפירוק חברותדיני תאגידיםאמצעי שליטה
דוחות כספיים יחסים פיננסיים • דוחות כספייםרואה חשבוןתקן דיווח כספי בינלאומיתשקיףהערת עסק חי
רגולציה וגופים רגולטוריים רשות ניירות ערךרשות שוק ההון ביטוח וחיסכוןהפיקוח על הבנקיםחוק ניירות ערךהוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית)מועצה לפיקוח על הביקורת בחברות ציבוריותהבנק הפדרליחוק גלאס-סטיגלרפורמת בכרחוק החברות
היסטוריה השפל הגדולמשבר הסאבפרייםמשבר מניות הבנקים (ישראל, 1983)
תחומים אקדמיים קשורים מימוןחשבונאותכלכלהמנהל עסקים
דירוג אשראי דירוג אשראידירוג אג"חמודי'ס • פיץ' • סטנדרד אנד פורס
ערכים נוספים הנפקהערך נקובהנפקה ראשונה לציבורהשוק הראשוני • השוק המשני • בנק השקעותחיתוםרכישה עצמיתבורסה לניירות ערךניירות ערךברוקר • דילר • חוזה הפרשים • מסלקת הבורסה • נייר ערך מגובה משכנתהאיגוחעושה שוקמעבר לדלפק • ספר הפקודות • מכירה בחסר • קסטודיאן • שוק המעו"ףבקדייטינגמידע פנים • Dark Pool • הרצת מניותויסות שערי ניירות ערךסיכון אשראינזילות פיננסיתEBITDAאמות מידה פיננסיותפירמידת שליטהעקום התשואהאזהרת רווח

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.