מנחם מגידור

פרופסור מנחם מגידור (נולד ב-24 בינואר 1946) הוא מתמטיקאי ישראלי, לשעבר נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים.

מנחם מגידור
MenachemMagidor
מנחם מגידור, 1996
ענף מדעי מתמטיקה
מדינה ישראל
פרסים והוקרה פרס על שם הומבולדט למצוינות במחקר
תרומות עיקריות
תרם תרומה נכבדה לתורת הקבוצות וללוגיקה מתמטית.

ביוגרפיה

נולד בפתח תקווה, בן יחיד להוריו, גדל במושב גבעת שפירא בשרון. בגיל 16 התקבל ללימודי מתמטיקה באוניברסיטה העברית. שירת בצה"ל בחיל הים.

בשנת 1973 קיבל תואר דוקטור במתמטיקה באוניברסיטה העברית. את העבודה לתואר עשה בהנחייתו של פרופ' עזריאל לוי. במחקריו תרם תרומה נכבדה לתורת הקבוצות וללוגיקה מתמטית. עסק גם במדעי המחשב. מחזיק במספר ארדש 1.

בשנת 1982 מונה לפרופסור באוניברסיטה העברית. בין השנים 1992 ל-1996 כיהן כדיקן הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע. בשנת 1997 נבחר לנשיא האוניברסיטה, תפקיד בו כיהן עד שנת 2009.

בשנים 2005–2006 עמד בראש ועדת נשיא המדינה לבחינת מבנה הממשל, שבחנה אפשרויות לשינוי שיטת הממשל בישראל. בתחילת שנת 2007 הגישה הוועדה לנשיא המדינה דו"ח עם מסקנות בנושא זה.

בעת מאבק הסטודנטים בשנת 2007 למען הורדת שכר הלימוד התבטא בחריפות נגד המאבק ומנהיגיו, ואף הציע להפסיק לחלוטין[1] את סבסוד הממשלתי של שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה. כחבר בוועד ראשי האוניברסיטאות היה שותף להחלטה לנסות ולשבור את שביתת הסטודנטים על ידי הצבת אולטימטום לסטודנטים[2].

בדצמבר 2007, בעקבות פניית ועד ראשי האוניברסיטאות לבית הדין הארצי לענייני עבודה להוצאת צווי מניעה נגד שביתת הסגל האקדמי הבכיר, החל הסגל הבכיר באוניברסיטה העברית בהליכים בניסיון להדיחו[3] מתפקיד נשיא האוניברסיטה בשל חלקו בהחלטה.

למרות זאת ב-2008 הוא מונה ליו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות ובחודש ספטמבר אף הוביל בהצלחה מאבק למען השבת 480 מיליון שקלים שקוצצו מתקציב האוניברסיטאות. בסופו של דבר לאחר התערבות נדירה של ראש הממשלה, אהוד אולמרט סוכם כי לאוניברסיטאות יועבר סכום של 515 מיליון שקלים.

בשנת 2011 הוענק לו פרס על שם אלכסנדר פון הומבולדט בזכות הישגיו לאורך השנים במחקר ובהוראה[4].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תמרה טראובמןנשיא האוניברסיטה העברית: להפסיק סבסוד שכר הלימוד של הסטודנטים, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2004
  2. ^ מורן זליקוביץ', אזהרה: מי שלא יחזור ללמוד - יאבד את הסמסטר, באתר ynet, 3 במאי 2007
  3. ^ יובל לידור, המרצים פועלים להדחת נשיא האוני' העברית, באתר nrg‏, 25 בדצמבר 2007
  4. ^ הודעה על זכייתו בפרס הומבולדט, אתר האוניברסיטה העברית. ב-2015 נבחר כנשיא החטיבה ללוגיקה, מתודולוגיה ופילוסופיה של המדע (Division of Logic, Methodology and Philosophy of Science). ב-2016 נבחר כעמית כבוד של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
אודיסאה (כתב עת)

אודיסיאה היה כתב עת ישראלי שעסק ב"במחשבות, רעיונות, דילמות וויכוחים המתקיימים בחזית העשייה המדעית והפילוסופית העכשווית", כהגדרתו. כתב העת, בעריכת העיתונאי שמואל שם-טוב ובהוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים וחברת טבע, החל לצאת באוקטובר 2008 והופיע ארבע פעמים בשנה עד אוקטובר 2015, אז ראה אור הגיליון ה-29 והאחרון.

בגיליונות המגזין ניתן היה למצוא כתבות מפרי עטם של בכירי אנשי האקדמיה, ההגות והמדע בישראל.

מגזין "אודיסאה" קיבל את השראתו מכתב העת "מחשבות", שיצא על ידי חברת IBM בעריכת צבי ינאי. שמואל שם-טוב הצליח לגייס את מנכ"ל חברת טבע, שלמה ינאי ואת מנחם מגידור, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים על מנת להוציא את העיתון לפועל, והוא יצא כמיזם משותף לשני הגופים.

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון). האוניברסיטה העברית הוציאה מתוכה אנשי שם בכל תחומי המחקר, לרבות פרופסורים ומדענים ידועים, ואף חתני פרסי נובל.

לאוניברסיטה חמישה קמפוסים:

הר הצופים, משמש את מרבית הפקולטות של האוניברסיטה ואת מרבית משרדי המנהל שלה.

גבעת רם, משמש את הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, את החוג להוראת המדעים, את בית הספר למדע יישומי וחלק ממשרדי המנהל כגון יחידת הרכש. כמו כן מכיל קמפוס זה מוסדות השייכים לאוניברסיטה באופן חלקי כגון הספרייה הלאומית ומרכז ארצי לבחינות ולהערכה ומוסדות שאינם שייכים לאוניברסיטה כגון האקדמיה ללשון העברית והאקדמיה למוסיקה ולמחול.

עין כרם (בשיתוף עם בית החולים הדסה), משמש את מקצועות הבריאות: הפקולטה לרפואה, הפקולטה לרפואת שיניים ועוד.

רחובות, שבה נמצאת הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית ובית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט

קמפוס מכון וולקני משמש את בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאילאוניברסיטה גם מעבדה לביולוגיה ימית באילת.

בקמפוסים אלו מצויות עבודות אמנות רבות שנוצרו במהלך המאה ה-20 והמאה ה-21.

האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים

האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (באנגלית: American Academy of Arts and Sciences) היא ארגון המוקדש לידענות ולקידום הלמידה בארצות הברית. זהו ארגון לאומי כלל-אמריקאי המאגד את אנשי המדע הבכירים בארצות הברית ובעולם, מארגן כנסים ותומך במחקרים.

ג'יימס בודוין (James Bowdoin), ג'ון אדמס וג'ון הנקוק ייסדו את האקדמיה בבוסטון במהלך המהפכה האמריקאית. מטרתם, כפי שהוצהרה בכתב האמנה הייתה "לטפח כל אמנות ומדע שייתכן שיובילו לקידום תחומי העניין, הכבוד, המעמד, והאושר של בני אדם חופשיים, עצמאיים ומוסריים." רוברט פיין הרכיב את האקדמיה לראשונה מ-58 מנהיגי קהילה מקומיים. אנשים בולטים אחרים הצטרפו במהרה בכללם בנג'מין פרנקלין (שהחברה הפילוסופית האמריקאית שלו בפילדלפיה דירבנה את מנהיגי בוסטון ליצור חברה בעלת נטייה פוליטית יותר), ג'ורג' וושינגטון, תומאס ג'פרסון ואלכסנדר המילטון. ברשימת חברי הארגון למעלה מ-170 חתני פרס נובל. חברות בארגון או חברות כבוד של אזרח זר בארגון נחשבת ליוקרתית ביותר. בשנים האחרונות, רוב מקבלי פרס נובל נבחרו לחברים בטרם זכייתם בנובל כפי שקריאה קפדנית ברשימת זוכי פרס נובל ורשימת החברים הנוכחיים באקדמיה תגלה.

מטה האקדמיה הנוכחי ממוקם בקיימברידג', מסצ'וסטס. היא תומכת בוועידות, פרויקטי מחקר, ומפרסמת כתב עת מדי רבעון בשם "Dædalus". האקדמיה הנוכחית מונה כ-4,000 חברים בעלי נתינות של ארצות הברית וכ-600 חברים בעלי אזרחות זרה. במהלך השנה האקדמית, חברים מוזמנים לדיונים קבועים ולפגישות בקיימברידג' ובמטות האזוריים של הארגון באוניברסיטת שיקגו ובאוניברסיטת קליפורניה באירוויין.

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי מטעם מדינת ישראל המופקד על שמירת אוצרותיה המודפסים של מדינת ישראל, ושל תרבות העם היהודי. הספרייה ממוקמת בירושלים, בירת ישראל, ורשומים בה מעל לחמישה מיליון פריטי דפוס וארכיון. הספרייה שוקדת על שמירת עותקים מכל ספר המודפס באופן מסחרי במדינת ישראל, ובנוסף היא אוספת יצירות הקשורות למדינת ישראל, ליהדות ולמזרח התיכון, הכוללים ספרים, כתבי עת, מפות, כתבי יד, יצירות אודיו וחומרי אפמרה.

ניהול הספרייה, שנוסדה ב-1892 על ידי ארגון בני ברית, היה נתון שנים רבות בידי האוניברסיטה העברית כנאמן, ולא בידי גוף ציבורי לאומי. בעקבות קבלת "חוק הספרייה הלאומית", הוגדרה הספרייה רשמית כ"ספרייה לאומית" (עד קבלת החוק היא הייתה ספרייה לאומית רק דה פקטו). ב-23 ביולי 2008 שינתה הספרייה הלאומית את מעמדה לחברה לתועלת הציבור. בשלב ראשון הייתה חברה-בת של האוניברסיטה העברית והחל מ-1 בינואר 2011 נמצאת בבעלות משותפת של מדינת ישראל והאוניברסיטה העברית.

הפיגוע באוניברסיטה העברית (2002)

הפיגוע באוניברסיטה העברית הוא פיגוע טרור שאירע ב-31 ביולי 2002 (כ"ב באב ה'תשס"ב), בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים. הפיגוע התרחש בקפיטריית "פרנק סינטרה" בזמן ארוחת הצהריים, בעת שסעדו במקום עשרות סטודנטים, מרצים ואורחים. בפיגוע נרצחו תשעה אנשים, חמש עובדות האוניברסיטה וארבעה סטודנטים ממדינות שונות, ונפצעו כ-100 אנשים נוספים.

הפיגוע בוצע על ידי חוליית סילואן ממזרח ירושלים שפעלה תחת חסות חמאס. חבריה נתפסו ונשפטו למאסר עולם בכלא הישראלי בעקבות ביצוע פיגוע זה ואחרים. אבראהים חאמד, שהיה בין האחראים על תכנון פיגוע זה ואחרים, נתפס, הועמד לדין ונדון בשנת 2012 ל-54 מאסרי עולם.פיגוע זה היה אחד מגל פיגועי הטרור של פלסטינים נגד מדינת ישראל במהלך האינתיפאדה השנייה.

השערת המונה החריג

בתורת הקבוצות, השערת המונה החריג (SCH) היא ההנחה שהשערת הרצף לא נכשלת במונים חריגים באופן לא טריוויאלי. למונח "לא טריוויאלי" יש שני מובנים מקובלים:

הגרסה השנייה גוררת את הראשונה, ואינה נובעת ממנה ( היא הקופינליות של ).

כיוון שהשערת הרצף המוכללת עקבית ביחס ל-ZFC, לפי תוצאה של גדל, השערת המונה החריג היא עקבית. לעומת זאת, בניגוד למצב הקיים במונים סדירים, קיימות מגבלות לא טריוויאלית על הפרת השערת הרצף במונה חריג. שאלות בנוגע לחוזק ההתיישבות והעקביות של הפרות שונות של השערת המונה החריג הן מרכזיות בתורת הקבוצות המודרנית.

לאורך הערך, הפונקציה המקבלת מונה ומחזירה את עוצמת קבוצת החזקה שלו, תיקרא "פונקציית הרצף".

ועדת נשיא המדינה לבחינת מבנה הממשל

ועדת נשיא המדינה לבחינת מבנה הממשל, הקרויה גם ועדת מגידור, הוקמה בשנת 2005 על ידי נשיא המדינה משה קצב, ומטרותיה היו "לבחון את מבנה הממשל בישראל, ולדון בחלופות האפשריות לשינוי שיטת הממשל, מתוך מגמה להגביר את היעילות והיציבות השלטונית."

בראש הוועדה עמד נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ´ מנחם מגידור, ובין חבריה נמנו פרופ´ איתמר רבינוביץ', פרופ´ אבי בן בסט, פרופ' שמעון שטרית, בני גאון, אורי לופוליאנסקי, דב לאוטמן, אוריאל לין, דוד ליבאי, דוד עברי, יעקב עמידרור ואחרים. פרופ' יחזקאל דרור היה חבר בוועדה אך התפטר ממנה עקב חילוקי דעות. ליוזמה זו הצטרף המרכז הישראלי להעצמת האזרח שסיפק את התשתית לפעולת הוועדה. האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת תל אביב הסכימו לספק את התשתית האקדמית.

הוועדה התכנסה במהלך השנים 2005-2006. באוקטובר 2006 פורסמו מספר המלצות שיזם שמעון שטרית לצמצום סמכויות בית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ). שטרית הציע שבג"ץ יוכל בעתיד להצהיר שחוקים מנוגדים לחוקה - אבל לא יוכל לבטלם. בנוסף הציע לצמצם את זכות העמידה - זכותו של אדם שלא נפגע ישירות מהחלטת רשות מסוימת, לעתור לבג"ץ נגד ההחלטה. על פי ההמלצה, רק מי שנפגע באופן ישיר מפעולות השלטון יוכל לעתור. הצעה זו פוגעת בעיקר בעותרים הציבוריים, ארגוני זכויות האדם ואיכות השלטון.

בינואר 2007 הגישה הוועדה את דו"ח ההמלצות המסכם. הוועדה המליצה לא לעבור למשטר נשיאותי, אלא לשיטת בחירות אזורית-למחצה.

המלצותיה העיקריות של הוועדה היו:

בחירות אזורית-למחצה: לפי ההצעה, 60 חברי כנסת ייבחרו גם בעתיד בבחירות יחסיות ארציות, ועוד 60 ייבחרו בבחירות אזוריות ב-17 אזורים, שניים עד חמישה חברי כנסת בכל אזור.

העלאת אחוז החסימה ל-2.5%.

סימון מועמדים מועדפים בעיני כל בוחר.

הוספת 40 ימי עבודה בשנה לחברי כנסת.

חוק חבר כנסת חלופי (החוק הנורווגי).בזמן הגשת הדו"ח התנהלה חקירה משטרתית של הנשיא משה קצב שנחשד בעבירות מין, דבר שפגע ביוקרתה של הוועדה וגרם למבוכה. המלצות הוועדה לא יושמו בפועל.

זאב סגל

זאב סגל (13 בינואר 1947 – 11 בינואר 2011) היה משפטן ישראלי, פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ראש תוכנית ללימודי מוסמך במדיניות ציבורית למנהלים, הפרשן המשפטי של עיתון "הארץ" וחבר הנהלת המערכת.

יחידת מצוף 247

יחידת מצוף 247 היא יחידה צבאית שהוקמה ב־1955 לשם החזקת מובלעת הר הצופים, איסוף מודיעין, חימוש וביצור העמדות אשר נשאר מובלעת מפורזת בתוך השטח הירדני

משנת 1958 כונה מפקד ההר בשם "מלך" כפי הנראה בגלל צורת הכובע של קציני המשטרה באותם ימים. כובע השוטרים שסופק רק לקציני משטרה מדרגת רב-פקד ומעלה, היה מעוטר בכותרת סביב הכובע. בשל צורת הכובע שדמתה ל"כתר מלוכה" החליטו לכנות את המפקד בשם "מלך" ואת הסגל הקבוע "נערי המלך". סגן המפקד כונה: "המלך 2".

על ההר היו 13 עמדות (מתחמים) שנקראו "קיפודים" (הצירוף 7+4+2 יצר 13)

לוטה זלצברגר

לוטה זלצברגר (י"ט באלול תרפ"ג 31 באוגוסט 1923 - ז' בטבת תשנ"ה 10 בדצמבר 1994) הייתה מרצה ומנהלת בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, סגנית ראש עיריית ירושלים ומייסדת ויושבת ראש של המוקד להגנת הפרט.

מאיר בוזגלו

מאיר בוזגלו (נולד ב-1959) הוא פילוסוף ישראלי. ד"ר לפילוסופיה ומרצה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עוסק בפילוסופיה של המתמטיקה, בפילוסופיה של הלשון ובפילוסופיה של היהדות. בוזגלו פעיל בקידום חינוך שוויוני, בקידום הוראת המתמטיקה, בחידוש מסורת הפיוט ובבשורת היהדות המזרחית והמסורתית לחברה הישראלית.

מונה על-קומפקטי

בתורת הקבוצות, מונה על-קומפקטי הוא סוג מסוים של מונה גדול.

משה ויגדור

משה ויגדור (ירושלים, 1947) שימש כמנכ"ל האוניברסיטה העברית בירושלים, מנכ"ל הסוכנות היהודית ומנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה. מאז 2012 משמש כמנכ"ל קרן מנדל ישראל.

משה קצב

משה קצב (נולד בא' בטבת ה'תש"ו, 5 בדצמבר 1945) הוא איש ציבור ישראלי שכיהן כנשיאהּ השמיני של מדינת ישראל. קודם לכן כיהן כראש מועצת קריית מלאכי, כחבר הכנסת וכשר בממשלות ישראל.

קצב הורשע בביצוע עבירות אונס, מעשה מגונה בכוח והטרדה מינית של נשים שהיו כפופות למרותו בעת שכיהן כשר התיירות וכנשיא המדינה, וכן בשיבוש מהלכי משפט. בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר על קצב שבע שנות מאסר. בדצמבר 2016, בתום חמש שנות מאסר, שוחרר מהכלא בתנאים מגבילים, לאחר שעונשו קוצר. קצב הוא נשיא מדינת ישראל היחיד שהורשע בעבירה פלילית.

עזריאל לוי

עזריאל לוי (נולד ב-1934) הוא מתמטיקאי ולוגיקן ישראלי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים.

פאול ארדש

פאול ארדש (בהונגרית: Erdős Pál; אלפבית פונטי בינלאומי: /paːl ɛrdøːʃ/‏; 26 במרץ 1913 – 20 בספטמבר 1996) היה מתמטיקאי יהודי יליד הונגריה. חי בארצות הברית, וגם בישראל במשך תקופה ארוכה. נחשב לאחד המתמטיקאים הגדולים והפוריים ביותר בהיסטוריה.

שינוי שיטת הממשל בישראל

שינוי שיטת הממשל בישראל הוא כינוי למכלול הצעות שהועלו על סדר היום הציבורי והפוליטי החל משנות ה-80 במטרה לשנות את מבנה הממשל הפרלמנטרי הקיים בישראל. חלק מההצעות קוראות לערוך שינויים מבניים "קטנים" במסגרת השיטה הפרלמנטרית, בעוד שחלקן קוראות לשינוי "גדול" במבנה הממשל. מרבית ההצעות לשינויים "גדולים", הן לכיוון ממשל נשיאותי עם התאמות למציאות הפוליטית הישראלית. לאור התפתחות היכולות החישוביות והאמצעים לתקשורת אישית, יש גם הצעות בכיוון ההפוך. דהיינו, להגדיל את הכח שניתן לציבור על חשבון הפוליטיקאים והפקידות הקימים.

שמעון שטרית

שמעון שטרית (נולד ב-1 במרץ 1946) הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ואיש ציבור ישראלי. כיהן כחבר הכנסת וכשר בממשלות ישראל.

תוכנית פולברייט

תוכנית פולברייט (באנגלית: Fulbright Scholar Program) היא תוכנית של הממשל האמריקאי להקצאת מענקי מימון לחילופי סטודנטים, חוקרים ומרצים, אשר נחשבת לאחת מתוכניות המלגות היוקרתיות ביותר בעולם.

התוכנית שמנוהלת על ידי מחלקת המדינה, נוסדה ועוגנה בחוק האמריקאי ב-1946, מאז התרחבה באופן משמעותי ופועלת במעל 155 מדינות ברחבי העולם.

מהקמת התוכנית זכו ארבעים ושלושה מבוגריה בפרס נובל ושבעים שמונה בוגרים זכו בפרס פוליצר. תוכנית המענקים מעניקה 8,000 מלגות מדי שנה ללימודי תואר שני, דוקטורט ופוסט-דוקטורט.

בשנת 2010 העניקה תוכנית פולברייט העולמית כ-6,000 מלגות בעשרות מדינות שונות בעלות כוללת של למעלה מ-322 מיליון דולר. עד ל-2010, השתתפו מעל 300,000 אקדמאים בתוכנית. מתוכם, 114,000 מארצות הברית והשאר מרחבי העולם.

נשיאי האוניברסיטה העברית בירושלים
יהודה לייב מאגנסזליג ברודצקימשה שוובה (בפועל) • בנימין מזריואל רקח (בפועל) • אליהו אילתאברהם הרמןדן פטינקיןאמנון פזייורם בן-פורתחנוך גוטפרוינד • מנחם מגידור • מנחם בן-ששוןאשר כהן

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.