מנחם יערי

מנחם יערי (נולד ב-26 באפריל 1935) הוא פרופסור אמריטוס לכלכלה. היה נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ונשיא האוניברסיטה הפתוחה.

מנחם יערי
מנחם יערי
יערי, 2015
Menachem yari
יערי, 2012

ביוגרפיה

יערי נולד בירושלים. בשנים 19521955 עשה את שירותו הצבאי בנח"ל, בסיומו החל בלימודי כלכלה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית. בשנת 1958 סיים את לימודיו לתואר ראשון והחל בלימודי דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה, אותם סיים בשנת 1962. לאחר מכן הוא הצטרף לסגל המחלקה לכלכלה באוניברסיטת ייל (1962–1969) ולסגל המחלקה לכלכלה ופילוסופיה של המדע באוניברסיטה העברית (19671971). בשנת 1969 הועלה לדרגת פרופסור חבר[1] בשנת 1971 מונה יערי לדרגת פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית. לצד פעילותו בחוג לכלכלה מונה יערי לכהן בקתדרה לכלכלה מתמטית באוניברסיטה העברית ובשנים 1971–1973 היה ראש החוג לכלכלה. בשנים 19761977, ובשנית בין 19821983, הוא היה עמית במכון ללימודים מתקדמים של האוניברסיטה העברית ומאוחר יותר, בשנים 19851992 כיהן כראש המכון.

במהלך השנים שימש יערי כפרופסור אורח במוסדות אקדמיים שונים ובהם: אוניברסיטת ברקלי, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, אוניברסיטת קיימברידג' ואוניברסיטת פנסילבניה. בשנים 19681975 היה יערי עורך משותף של כתב העת Econometrica. בשנת 1994 הוא מונה לחבר ועדת החקירה הממלכתית לעניין הטבח במערת המכפלה.

יערי נבחר בשנת 1969 לחבר עמית בחברה האקונומטרית, בשנת 1988 נבחר כחבר זר של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ובשנת 1993 כחבר כבוד לאגודה האמריקאית לכלכלה. בארץ קיבל יערי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון (1989), נבחר לחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (1991). באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים כיהן יערי סגן נשיא האקדמיה (1994–1995) ומשנת 2004 עד 2010 שימש כנשיאה, נבחר לחברה הפילוסופית האמריקנית בשנת 2008.

בשנים 19921997 שימש יערי כנשיא האוניברסיטה הפתוחה.

יערי חבר במועצה של הקרן החדשה לישראל.[2] ויו"ר ועדת ההיגוי של היזמה למחקר יישומי בחינוך מאז הקמתה ב-2008.

פרסים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ העלאות ומינויים באוניברסיטה העברית, דבר, 17 בנובמבר 1969
  2. ^ אתר הקרן החדשה לישראל.
  3. ^ מנחם יערי באתר א.מ.ת
1987 במדע

ערך מורחב – 1987

ה'תשמ"ז

ה'תשמ"ז (5747) או בקיצור תשמ"ז היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-4 באוקטובר 1986, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 23 בספטמבר 1987. שנה מסוג זשג, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנת שמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשמ"ז 39 שנות עצמאות.

האוניברסיטה הפתוחה

האוניברסיטה הפתוחה (מכונה בראשי תיבות האו"פ) היא אחת מתשע האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה. ייחודה של האוניברסיטה הפתוחה הוא בקבלת כל אדם ללימודי תואר ראשון, ללא תנאים מוקדמים כגון תעודת בגרות, ציון בבחינה הפסיכומטרית או עמידה בבחינות קבלה.

שיטת הלימוד באוניברסיטה הפתוחה משלבת הוראה בלמידה מרחוק באמצעות טכנולוגיות ומפגשים פרונטליים למעוניינים. מרכזי לימוד של האוניברסיטה הפתוחה פזורים ברחבי ישראל. קבלת התואר באוניברסיטה הפתוחה מותנה בעמידה בהצלחה בדרישות הקורסים השונים, ובעיקר בהצלחה בבחינות. כמו כן, נדרשת ידיעת השפה האנגלית. עיקר התארים שהאוניברסיטה מציעה הם תארים ראשונים, אך ישנם גם מספר מועט של תארים שניים, ודרישות הקבלה אליהם דומות למקובל ברוב האוניברסיטאות האחרות.

בשנת הלימודים תשע"ח סגל האוניברסיטה הפתוחה כלל 1,302 נשים ו-787 גברים: חברי סגל אקדמי בכיר – 97; חברי סגל זוטר מרכזי הוראה - 309; חברי סגל זוטר מנחים - 80; חברי סגל מנהלי – 881.

האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים

האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (באנגלית: American Academy of Arts and Sciences) היא ארגון המוקדש לידענות ולקידום הלמידה בארצות הברית. זהו ארגון לאומי כלל-אמריקאי המאגד את אנשי המדע הבכירים בארצות הברית ובעולם, מארגן כנסים ותומך במחקרים.

ג'יימס בודוין (James Bowdoin), ג'ון אדמס וג'ון הנקוק ייסדו את האקדמיה בבוסטון במהלך המהפכה האמריקאית. מטרתם, כפי שהוצהרה בכתב האמנה הייתה "לטפח כל אמנות ומדע שייתכן שיובילו לקידום תחומי העניין, הכבוד, המעמד, והאושר של בני אדם חופשיים, עצמאיים ומוסריים." רוברט פיין הרכיב את האקדמיה לראשונה מ-58 מנהיגי קהילה מקומיים. אנשים בולטים אחרים הצטרפו במהרה בכללם בנג'מין פרנקלין (שהחברה הפילוסופית האמריקאית שלו בפילדלפיה דירבנה את מנהיגי בוסטון ליצור חברה בעלת נטייה פוליטית יותר), ג'ורג' וושינגטון, תומאס ג'פרסון ואלכסנדר המילטון. ברשימת חברי הארגון למעלה מ-170 חתני פרס נובל. חברות בארגון או חברות כבוד של אזרח זר בארגון נחשבת ליוקרתית ביותר. בשנים האחרונות, רוב מקבלי פרס נובל נבחרו לחברים בטרם זכייתם בנובל כפי שקריאה קפדנית ברשימת זוכי פרס נובל ורשימת החברים הנוכחיים באקדמיה תגלה.

מטה האקדמיה הנוכחי ממוקם בקיימברידג', מסצ'וסטס. היא תומכת בוועידות, פרויקטי מחקר, ומפרסמת כתב עת מדי רבעון בשם "Dædalus". האקדמיה הנוכחית מונה כ-4,000 חברים בעלי נתינות של ארצות הברית וכ-600 חברים בעלי אזרחות זרה. במהלך השנה האקדמית, חברים מוזמנים לדיונים קבועים ולפגישות בקיימברידג' ובמטות האזוריים של הארגון באוניברסיטת שיקגו ובאוניברסיטת קליפורניה באירוויין.

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נוסדה בשנת 1961, לפי חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התשכ"א-1961 (למעשה הקמתה, בחירת החברים הראשונים והישיבה הראשונה נעשו עוד קודם לחקיקת החוק). נכון לאוקטובר 2016, חברים בה מאה וחמישה עשר מדענים ומלומדים ישראלים מן המעלה הראשונה, מהם שישים ושניים במדעי הטבע וחמישים ושלושה במדעי הרוח והחברה.

האקדמיה שוכנת בצמוד למכון ון ליר ואל בניין המועצה להשכלה גבוהה בירושלים ובכניסה אליה ישנה כיכר על שם אלברט איינשטיין. בתוך מתחם האקדמיה ישנו פסל של איינשטיין שהוא העתק של פסל הנמצא באקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים בוושינגטון הבירה.

היזמה למחקר יישומי בחינוך

היזמה למחקר יישומי בחינוך היא יחידה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. היזמה הוקמה בשלהי שנת 2003 – מיזם משותף של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, משרד החינוך ויד הנדיב. מתחילת שנת 2010 פועלת היזמה כיחידה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

המרכז לחקר הרציונליות

המרכז לחקר הרציונליות הוא מכון מחקר בין-תחומי באוניברסיטה העברית בירושלים העוסק בחקר הבסיס הרציונלי של קבלת החלטות. המחקר מתבצע בדיספלינות של מתמטיקה, כלכלה, פסיכולוגיה, ביולוגיה, מדעי המחשב, פילוסופיה, סטטיסטיקה, משפטים, ועוד. במוקד עומד השימוש בתורת המשחקים ויישומיה כפרדיגמה מחקרית.

המרכז לחקר הרציונליות הוקם בשנת 1991 בהשראת עבודתם של ישראל אומן (זוכה פרס נובל לכלכלה), מנחם יערי, סרג'יו הרט, מיה בר-הלל, אבישי מרגלית ואחרים. כיום חברים בו כ-50 אנשי-סגל ו-30 סטודנטים לתארים גבוהים מן הדיספלינות השונות. הוא ממוקם בקמפוס גבעת רם.

הקרן הלאומית למדע (ישראל)

הקרן הלאומית למדע (באנגלית: ISF - Israel Science Foundation) היא הגוף המרכזי כיום התומך במחקר הבסיסי במדינת ישראל. מענקי המחקר של הקרן ניתנים על בסיס תחרותי, על פי מדדי מצוינות מדעית, במסלולים שונים לפי הצורך. הקרן מפעילה מערך שיפוט והערכה בינלאומיים הייחודיים לה, המאפשרים לה לבחון את הבקשות ולדרגן בסופו של דבר.

פעילות הקרן מקיפה את כל התחומים: מדעים מדויקים וטכנולוגיה, מדעי החיים והרפואה, מדעי הרוח והחברה. מקבלי המענקים הם חוקרים ישראלים באוניברסיטאות, במכוני המחקר, במוסדות להשכלה גבוהה אחרים ובבתי החולים.

כ-1,500 מדענים ישראלים נהנים מדי שנה מתמיכת הקרן. תמיכה זו מהווה כשני-שלישים מסך מענקי הקרנות למחקר בסיסי העומדים לרשות החוקרים בישראל.

ועדת שמגר (טבח מערת המכפלה)

ועדת החקירה לעניין הטבח במערת המכפלה בחברון התשנ"ד היא ועדת חקירה ממלכתית שהוקמה בעקבות טבח מערת המכפלה שאירע ב-25 בפברואר 1994 (פורים ה'תשנ"ד) במערת המכפלה בחברון, ובו נרצחו 29 מתפללים פלסטינים ונפצעו 125 באולם התפילה המוסלמי שבאתר. הרוצח היה יהודי תושב קריית ארבע, ברוך גולדשטיין, שנהרג במהלך האירוע.

הוועדה מכונה גם ועדת שמגר, על שם מי שעמד בראשה, נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר (כך קרויות גם שלוש ועדות חקירה נוספות שבראשן עמד שמגר).

חברי הוועדה, בנוסף לשמגר, היו:

שופט בית המשפט העליון אליעזר גולדברג

שופט בית המשפט המחוזי עבד אל-רחמן זועבי

נשיא האוניברסיטה הפתוחה, פרופ' מנחם יערי

הרמטכ"ל לשעבר משה לוי.הוועדה נדרשה לבחון את מדיניות אכיפת החוק וההתרעה כלפי מעשי עבריינות פוליטית של מתנחלים; היא נדרשה גם לבחון את פרטי המקרה ובייחוד האם גולדשטיין היה חלק מארגון טרור, או פעל על דעת עצמו. הוועדה נפגשה 31 פעמים, ושמעה עדויות מ-106 מקורות (16 מהם בדלתיים סגורות).

דו"ח הוועדה הוגש ביוני 1994. הוועדה הסיקה כי גולדשטיין פעל לבד, ולא במסגרת ארגון (אף על פי שהיה חבר "כך" ותלמיד של מאיר כהנא). הוועדה מתחה ביקורת על רמת התיאום בין גופי הביטחון השונים ועל רמת האכיפה של עבריינות פוליטית בקרב פעילי ימין קיצוני. עם זאת, היא קבעה כי המנהיגות הפוליטית והצבאית לא יכלה לחזות את האירוע וכי עדויות של חלק מניצולי הטבח, לפיהן נשמעו בחלל האולם גם קולות נפץ רימונים, אינן אמינות ומלאות סתירות.

הוועדה קבעה כי גולדשטיין פורק מנשקו בטרם נהרג.

חגית מסר-ירון

חַגִּית מֶסֶר-יָרוֹן (נולדה ב-13 במאי 1953) היא פרופסור מן המניין בבית הספר להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב. כיהנה כסגנית יו"ר המועצה להשכלה גבוהה (מאוקטובר 2013 ועד פברואר 2016). בתפקידים קודמים, כיהנה בתפקיד נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, סגנית הנשיא למחקר ופיתוח באוניברסיטת תל אביב, והמדענית הראשית של משרד המדע והטכנולוגיה.

יערי

האם התכוונתם ל...

מימי אייזנשטדט

מימי אייזנשטדט היא פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית, במכון לקרימינולוגיה שבפקולטה למשפטים וכן בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית. החל מאוקטובר 2018 היא משמשת כנשיאת האוניברסיטה הפתוחה, והיא האדם התשיעי המאייש את התפקיד.

מקס רואו

מקס רואו (באנגלית: Max Rowe‏; 1912–1985) היה מנהל החברה היהודית ליישוב ארץ ישראל (פיק"א) ונשיאה הראשון של האוניברסיטה הפתוחה.

נחמיה לבציון

פרופ' נחמיה לבציון (24 בנובמבר 1935 - 15 באוגוסט 2003) היה היסטוריון ומזרחן ישראלי, חוקר אפריקה והאסלאם, דקאן הפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית בירושלים, ראש מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, נשיא האוניברסיטה הפתוחה, ראש מכון ון ליר בירושלים ויו"ר הות"ת של המועצה להשכלה גבוהה.

פרס א.מ.ת

פרס א.מ.ת. (אמנות-מדע-תרבות) הוא פרס המוענק בישראל מדי שנה, מאז שנת 2002. הפרס, בסך מיליון דולר אותו חולקים הזוכים, ממומן על ידי קרן א.מ.נ. - לקידום המדע התרבות והאמנות בישראל, אשר הוקמה לצורך עניין זה על ידי אגודת ידידי ישראל באמריקה הלטינית.

הפרס ניתן בחסותו של ראש ממשלת ישראל בחמישה תחומים: תרבות ואמנות, מדעים מדויקים, מדעי החיים, מדעי הרוח, ומדעי החברה. הפרס מוענק מדי שנה על-פי תחומי משנה המתחלפים במחזוריות מדי שנה.

הקריטריונים לזכייה בפרס מבוססים על הצטיינות והישגים מקצועיים או אקדמיים שיש בהם פריצת דרך בתחום העיסוק של הזוכה וכן תרומה מיוחדת לתרבות ולחברה הישראלית. ההחלטה על הזוכים מתקבלת על ידי ועדה בראשות שופט, הממנה ועדות משנה שמורכבות ממומחים בתחומים הרלוונטיים. את הקרן ייסד הנדבן אלברטו מוסקונה ניסים.

פרס גרשם שלום

הפרס לחקר הקבלה ע"ש גרשם שלום הוא פרס המוענק בישראל מדי ארבע שנים לערך לחוקר או חוקרת המצטיינים בתחום הקבלה על כל תקופותיה וזרמיה. הפרס מוענק על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, שהודיעה על ייסוד הקרן למימון הפרס בשנת 1991, על מנת להנציח את זכרו של גרשם שלום, אשר היה ממקימיה, "נשיאה השלישי, ומגדולי חוקרי הקבלה והמיסטיקה בארץ ובעולם".

פרס רוטשילד

פרס רוטשילד הוא פרס יוקרתי שמעניקה יד הנדיב מאז שנת 1959 מדי שנתיים.

פרס רוטשילד מחולק בתשע דיסציפלינות: הנדסה, חקלאות, מדעי החברה, מדעי החיים, מדעי היהדות, מדעי הכימיה, מדעי הפיזיקה, מדעי הרוח ומתמטיקה. הפרסים מוענקים אחת לשנתיים אך התחומים מחולקים לשתי קבוצות, כך שכל תחום חוזר על עצמו פעם בארבע שנים, עבור עבודת מחקר מקורית ויוצאת דופן.

המועצה המייעצת לפרס מתמנה לתקופה של ארבע שנים ומורכבת מיושב ראש ושמונה חברים. יושבת ראש הפרס היא פרופסור שפי גולדווסר, המכהנת בתפקיד משנת 2015. חברי המועצה הנוספים, נכון לשנת 2017, הם נציגו של הלורד רוטשילד פרופסור מנחם יערי, נציגתו של ראש ממשלת ישראל דוקטור לאה נס, נציג מועצת הנאמנים של מכון ויצמן למדע פרופסור מוטי הייבלום, נציגת נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופסור מרגלית פינקלברג, נציגת שר החינוך פרופסור מרגלית שילה, נציג חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים ברוך מינקה, נציגת הקורטוריון (חבר הנאמנים) של הטכניון פרופסור עדית קידר ונציג חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב פרופסור נגה אלון. היושבי ראש הקודמים היו ד"ר שניאור זלמן אברמוב (1992-1984), והפרופסורים דן פטינקין (1993-1994), מיכאל ברונו (1996-1995), אילן חת (2002-1997), יהודית בירק (2010-2004), ואיתן קולברג (2015-2011).

רשאים להגיש מועמדים לפרס: ראשי האוניברסיטאות בישראל, דיקני הפקולטות של האוניברסיטאות בישראל, ראשי המחלקות והחוגים הרלוונטיים וחברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וכן כל אדם שהוענק לו פרס רוטשילד בעבר, ובלבד שיציע מועמד בתחום שבו הוא קיבל את הפרס. בשנת 2012 עומד גובה הפרס על 50,000 דולר לזוכה.

קנת' ארו

קנת' ג'וזף ארו (באנגלית: Kenneth Joseph Arrow; ‏23 באוגוסט 1921 - 21 בפברואר 2017) היה כלכלן יהודי אמריקאי, פרופסור באוניברסיטת סטנפורד. ארו זכה בפרס נובל לכלכלה ב-1972, בשיתוף עם ג'ון היקס על תרומתם לתאוריית שיווי המשקל הכללי בכלכלה, ולתאוריה של כלכלת רווחה. עד היום הוא צעיר הזוכים בפרס נובל לכלכלה, בגיל 51. בשנת 2004 זכה במדליה הלאומית למדעים, העיטור המדעי הנכבד ביותר שמחולק על ידי ארצות הברית, על מחקריו בנושאי קבלת החלטות בתנאי אי ודאות ומחקרו על נטילת סיכונים.

יחד עם פול סמואלסון, הוא נחשב לאחד מהמייסדים של הכלכלה הנאו-קלאסית המודרנית (שלאחר מלחמת העולם השנייה). רבים מתלמידיו לשעבר זכו בפרס נובל בעצמם.

התרומות הבולטות שלו הן מתחום של תאוריית הבחירה הציבורית, בעיקר משפט אי האפשרות של ארו; וכן עבודתו על ניתוח של שיווי משקל כללי. הוא הציב יסודות לכמה ענפים נוספים בכלכלה, ביניהם תאוריית הצמיחה האנדוגנית, כלכלת בריאות וכלכלת מידע.

רות ארנון

רות ארנון (נולדה ב-1 ביוני 1933) היא ביוכימאית מומחית לאימונולוגיה, פרופסור מן המניין במכון ויצמן למדע, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בין השנים 2010–2015 וכלת פרס ישראל למדעי הרפואה לשנת ה'תשס"א (2001).

נשיאי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
מרטין בובראהרן קצירגרשם שלוםאריה דבורצקיאפרים אלימלך אורבךיהושע יורטנריעקב זיו • מנחם יערי • רות ארנוןנילי כהן

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.