מנחם גולדברג

מנחם גולדברג (193417 במאי 2006) היה הנשיא השני של בית הדין הארצי לעבודה ומחברם של ספרי יסוד במשפט העבודה והביטחון הסוציאלי.

מנחם גולדברג
מנחם גולדברג ז"ל
מדינה ישראל  ישראל
נשיא בית הדין הארצי לעבודה ה־2
4 ביוני 198615 ביולי 1997
(11 שנים)
שופט בבית הדין הארצי לעבודה
23 בפברואר 198315 ביולי 1997
(14 שנים)
שופט בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע
יוני 1969 – מרץ 1975
(כ־5 שנים ו-39 שבועות)
תפקידים בולטים
  • סגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה
  • יועץ לדיני עבודה בהתאחדות התעשיינים
  • בעליו של משרד בתחום דיני העבודה
  • יו"ר האגודה הישראלית למשפט העבודה והביטחון הסוציאלי

תולדות חייו

מנחם גולדברג נולד בתל אביב בשנת 1934. למד בגימנסיה הרצליה וסיים לימודיו ב-1952.

שירת בצה"ל בחיל התותחנים. בשנת 1957 סיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1960 הוסמך כעורך דין[1].

בשנים 19601964 היה יועץ לדיני עבודה בהתאחדות התעשיינים[2]. לאחר מכן פעל ארבע שנים כעורך דין עצמאי. בשנת 1969, עם הקמתה של מערכת בתי הדין לעבודה, החל לכהן כשופט בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע[3], וכיהן בתפקיד זה עד 1975[4].

בשנת 1975 חזר לפעול כעורך דין, והיה בעליו של משרד מוביל בתחום דיני העבודה, שייצג מעבידים[5] ועובדים[6].

ב-23 בפברואר 1983 חזר גולדברג למערכת בתי הדין לעבודה, הפעם כסגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה. את הבעלות על משרד עורכי הדין העביר לשותפו, נחום פינברג.

ב-4 ביוני 1986 מונה לנשיא השני של בית הדין הארצי לעבודה[7], במקומו של הנשיא צבי בר-ניב. לאחר 11 שנות כהונה החליט לפרוש לגמלאות ב-15 ביולי 1997. לאחר פרישתו עסק בהוראה, וכן בבוררות, בגישור ובייעוץ.

בשנים 19861996 כיהן כיו"ר האגודה הישראלית למשפט העבודה והביטחון הסוציאלי.

לימד כמורה מן החוץ בפקולטות למשפטים של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב ובמסגרות אקדמיות נוספות.

כמקובל בקהילה המשפטית, פרסמו חבריו לכבודו בשנת 2001 ספר יובל - "ספר מנחם גולדברג" - לקט מאמרים בדיני עבודה וביטחון סוציאלי. עורכי הספר הם אהרן ברק, סטיב אדלר, רות בן ישראל, יצחק אליאסוף ונחום פינברג. את הקדמתו לספר זה החל נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, במילים:

הנשיא מנחם גולדברג הוא מייסד וממשיך. הוא מהאבות המייסדים של מערכת בתי הדין לעבודה. הוא היה מהשופטים הראשונים אשר מונו לכהן בבתי דין אלה עם הקמתם. הוא מממשיכי מסורת בית הדין לעבודה. ניתן לומר כי את המסד הניח הנשיא בר-ניב המנוח, את הטפחות בנה הנשיא גולדברג. אכן, את התשתית האינטלקטואלית למשפט העבודה - האינדיבידואלי והקולקטיבי - הניח הנשיא בר-ניב. היו אלה יסודות איתנים, המעוגנים בשכל ישר ובמשפט משווה. על יסודות אלה, בנה הנשיא גולדברג את המבנה של משפט העבודה. הוא עשה כן בזהירות, תוך שינויים הנדרשים, בשל שינויי העתים, המשקפים את צורכי החברה הישראלית. בזכותו שלו, יש לה למדינת ישראל משפט עבודה הלכתי מפותח, מודרני, המאזן בצורה ראויה בין מעביד לעובד והמבקש ליתן פתרונות צודקים לבעיות הזמן והמקום.

מנחם גולדברג נפטר בשנת 2006.

עמדות

שביתות

בשנת 1966 הביע גולדברג עמדות התומכות בהטלת הגבלות על שביתות[8]. הוא צוטט כאומר:

דרוש תיקון ... שיחייב את ארגון העובדים ... לשאת בנזיקין על הפרת ההסכם. .... ודרוש חוק יישוב סכסוכי עבודה שיאפשר לחייב את הצדדים לקיים בוררות בסכסוכים חיוניים.

בסוף 1969 גולדברג היה בהרכב הראשון שניסה להטיל איסור על שביתה, ובוקר בחריפות על כך בעיתון על המשמר[9].

הגמשת דיני העבודה

בשנת 1966 הביע גולדברג עמדות התומכות בהגמשת חוק שעות עבודה ומנוחה[8]. הוא צוטט כאומר: "יש לתקן ... כדי שבעת הצורך אפשר יהיה להתיר עבודה של שעות נוספות מעבר למותר ...". גישתו זו התקבלה בשנת 1974, בעקבות גיוס המילואים הנרחב במלחמת יום הכיפורים, עם פרסום ההיתר הכללי להעבדה בשעות נוספות.

בתחילת 1972 כתב בפסק דין ביקורת נגד שירות התעסוקה על הגשת כתב אישום בגלל העסקת עובדת מחליפה לימים ספורים שלא דרך לשכת התעסוקה. הוא כתב: "חייב אני להביע פליאתי על עצם הגשת כתב האישום במקרה זה. כבר נאמר על ידי בית הדין הארצי, שיש להניח ששירות התעסוקה לא יעסיק את מנגנונו ולא יפעל להעמדתו לדין של אדם אשר עקב צורך פתאומי נעזר באקראי בפועל בנסיבות שכלל לא יכול היה לצפותן מראש ולהזמין פועל מלשכת העבודה. על אחת כמה וכמה במקרה שלפנינו. אין כל אינטרס ציבורי בהעמדתו לדין של גוף ציבורי, הניזון מתרומות ואינו פועל לשם השגת רווחים, אשר נזקק לעובדת למספר ימים, עקב היעדרה של העובדת הקבועה מחמת אבל"[10].

סמכויות בית הדין לעבודה

מחלוקת משפטית התקיימה בין הנשיא גולדברג לנשיא ברק בשאלת היחסים בין בית הדין לעבודה לבית המשפט הגבוה לצדק. גולדברג, כקודמו בר-ניב, ראה את בית הדין הארצי לעבודה כערכאה עליונה בנושאים הנדונים בו[11]. ברק, לעומתו, התיר עתירות לבג"ץ כנגד פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה[12]. מרבית עתירות אלה נדחו, משום שבג"ץ לא ראה עצמו כסמכות ערעור על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה, אך יש שעתירות אלה התקבלו, ובג"ץ הפך את החלטתו של בית הדין הארצי לעבודה. גולדברג וקודמו בתפקיד לא רק שסברו שאל לבג"ץ להתערב בפסיקות בית הדין לעבודה, אלא אף לא הרבו להתייחס לפסיקות בג"ץ גם כאשר זה הפך את פסקי הדין של בתי הדין לעבודה, למרות שערכאת בג"ץ קובעת הלכה ומחייבת את הערכאות שתחתיה.

כתביו

גולדברג חיבר ספרים אחדים, שמרביתם יצאו לאור בהוצאת "סדן" במתכונת דומה: כינוס של החקיקה העדכנית (חוקים, תקנות וצווים) בתחום מסוים, כשלאחר כל סעיף של החקיקה מופיע ציטוט של קביעותיהם של בתי המשפט בנושא הסעיף. כל אחד מהספרים התעדכן באופן שוטף - מדי כשנה יצאו לאור דפי עדכון ובהם כל החידושים מאז המהדורה הקודמת. כל אחד מספריו הפך לספר יסוד בתחומו, ובפרט זכה להצלחה הספר "דיני עבודה".

Goldberg's books
  • דיני עבודה: מהדורות ראשונות יצאו לאור בשיתוף עם עו"ד יוסף האוזמן, עד לפטירתו של האוזמן. מהדורה ראשונה יצאה לאור בשנת 1966, ובנובמבר 2007 יצאה לאור המהדורה ה-46.[13] לאחר פטירתו של גולדברג, ממשיך עו"ד נחום פינברג בעריכת הספר.
  • עוקדן הביטחון הסוציאלי: מהדורה ראשונה, בשם דיני הביטוח הלאומי, יצאה לאור בשנת 1972, ובעקבותיה יצאו 14 מהדורות נוספות עד שנת 1994, שבה שינה הספר את שמו לשם הנוכחי, תוך הרחבת התחום שהוא עוסק בו. מהדורה 14 של הספר בשמו זה יצאה לאור בינואר 2008. לאחר פטירתו של גולדברג, ממשיכה עו"ד רות הורן בעריכת הספר.
  • דיני בטיחות בעבודה: מהדורה ראשונה יצאה לאור בשנת 1973.
  • דיני ירושה ועיזבון: ארבע מהדורות ראשונות בשיתוף רו"ח יחזקאל פלומין, למהדורה החמישית הצטרף גם ד"ר א' מעוז, למהדורה השישית הצטרף השופט שאול שוחט. מהדורה ראשונה יצאה לאור בשנת 1970.
  • סיומם של יחסי עובד-מעביד, הוצאת סדן, 2003. לאחר פטירתו של גולדברג, ממשיך עו"ד נחום פינברג בעריכת הספר.
  • חופש העיסוק והגבלתו, הוצאת סדן, 1998.
  • Labour Law in Israel, 1982.

ממאמריו

בנוסף לספריו, הרבה מנחם גולדברג לפרסם מאמרים בכתבי עת משפטיים בישראל ובחו"ל.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הוסמכו 75 עורכי דין חדשים, דבר, 17 במאי 1960
  2. ^ אישים ומוסדות, הצופה, 8 בדצמבר 1963
    יורם פרי, 9 שנות מאבק, דבר, 17 ביולי 1964
  3. ^ רפאל אלדור, נדחו מועמדי השר אלמוגי, מעריב, 27 באוגוסט 1969
  4. ^ ביה"ד לעבודה בבאר שבע נותר בלי שופט, דבר, 1 באוקטובר 1975
  5. ^ ביה"ד לעבודה יקיים דיון רצוף בתביעת עובדי בתי־המשפט, מעריב, 12 באוקטובר 1982
  6. ^ נדחתה בקשה להוצאת צו להפסקת שביתת הספרנים, דבר, 16 באוקטובר 1975
    ביה"ד לעבודה דחה בקשה לאסור שביתה בדפוס "הארץ", מעריב, 12 במאי 1977
  7. ^ השופט גולדברג - נשיא במדד הארצי לעבודה, מעריב, 6 במאי 1986
  8. ^ 8.0 8.1 יום עיון על חוקי העבודה, הצופה, 29 בדצמבר 1966
  9. ^ טכנאי הרנטגן ימשיכו בשביתה, על המשמר, 13 בנובמבר 1969
    ישראל הרץ, על שופטים ושביתות, על המשמר, 16 בנובמבר 1969
  10. ^ שלמה גבעון, שופט נוזף בשירות התעסוקה, מעריב, 27 בינואר 1972
  11. ^ מנחם גולדברג, "על היקף הביקורת של בית המשפט העליון על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה, הפרקליט ל"ח
  12. ^ אהרן ברק, "ביקורת שיפוטית ואחריות ממלכתית - היקף הביקורת של בית המשפט העליון על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה", הפרקליט ל"ח
  13. ^ דוד שי, "מהדורה חדשה: הספר 'דיני עבודה' מאת מנחם גולדברג", נטו+, פברואר 2004
אסף שחר

אסף שחר הוא במאי קולנוע, תסריטאי ומפיק ישראלי.

שחר למד בימוי, צילום ועריכה ב"קאמרה אובסקורה", וסרט הגמר שלו, "בומרנג" (1997), על-פי סיפור קצר של אתגר קרת, זכה בפרס ראשון בפסטיבל סרטים ביפן.

סרטו הדוקטמנטרי "בדרכי אבות" (2007), אשר הופק בתמיכת קרן גשר והרשות השנייה, משתתף בתחרות הסרט התיעודי בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-23 בחיפה. הסרט מתעד שחזור עלייה לרגל תנ"כית מהגליל לירושלים, שעשה בשנת 1998 תושב הושעיה מנחם גולדברג עם שני בניו הקטנים, ברגל ובעזרת אתונות, דרך ההתנחלויות והיישובים הערבים ביהודה ושומרון.

כיום, שחר מלמד תקשורת בחטיבה העליונה בתיכון חדרה.

בית המשפט הגבוה לצדק

בית המשפט הגבוה לצדק (בראשי תיבות: בג"ץ) הוא אחד מהתפקידים אותו ממלא בית המשפט העליון במדינת ישראל. במסגרת זו דן בית המשפט בעתירות המוגשות נגד רשויות המדינה ונגד גופים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים במדינה. בסמכותו של בג"ץ לדון בכל עניין אשר הוא רואה צורך לתת בו סעד למען הצדק, ואשר אינו בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר. כללי הדיון בבג"ץ מוסדרים על פי תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984, ועוצבו בפסיקות בג"ץ לאורך השנים. מעמדו של בג"ץ, סמכויותיו ודרכי פעולתו הם בין מאפייניו הייחודיים של המשפט בישראל.

בתי הדין לעבודה

בשיטת המשפט הישראלית מערכת בתי הדין לעבודה היא מערכת ייחודית של בתי דין שהוקמה מכוח חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט–1969. מערכת בתי דין זו היא ערכאת שפיטה עצמאית העוסקת בשפיטה בתחומי משפט העבודה והביטחון הסוציאלי (ביטוח לאומי, ביטוח בריאות ממלכתי ועוד).

גולדברג

גולדברג (Goldberg) הוא שם משפחה שמקורו בגרמנית ומשמעותו הר זהב.

האם התכוונתם ל...

דברי הכנסת

דברי הכנסת הם אוסף הפרוטוקולים הרשמי של הדיונים הנערכים במליאת הכנסת.

דיני עבודה

דיני העבודה או משפט עבודה עוסקים בהסדרתם המשפטית של העבודה ויחסי העבודה, בתחומים הבאים:

קביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד, מערכת היחסים החוזית בין העובד לבין המעביד והסדרת היחסים לפי החוזה בין הצדדים.

חובותיהם וזכויותיהם של הצדדים לפי הדין החקוק, ובפרט לפי חקיקת המגן, אשר מעניקה לעובד הגנות הגוברות על ההסכמות החוזיות בין הצדדים.

משפט העבודה הקיבוצי - במסגרתו מוסדרים היחסים שבין ארגון עובדים למעביד, בתחומים כגון חופש ההתאגדות, זכות השביתה והסכם קיבוצי. בנוסף, תחום זה מתייחס לצווי ההרחבה וליחסים שבין ארגוני עובדים לארגוני מעבידים.ייחודם של דיני העבודה מודגש בישראל (ולא רק בה) בין היתר דרך קיומן של ערכאות נפרדות ומתמחות המיוחדת לתחום זה - בתי הדין לעבודה.

השעיה

השעיה, שפירושה הרחקה זמנית מפעילות, היא אחד מהעונשים הנהוגים בדין משמעתי, ולעיתים היא משמשת כצעד מניעתי לפני ההעמדה לדין משמעתי.

חופש החוזים

חופש החוזים הוא אחד העקרונות הבסיסיים בדיני חוזים ובו שני מרכיבים:

חופש ההתקשרות: לכל אדם ולכל התאגדות נתון החופש להתקשר בחוזה עם מי שייבחרו.

חופש העיצוב: לצדדים לחוזה נתון החופש לקבוע את תוכנו של החוזה.חופש החוזים נמצא בבסיסן של אסכולת לסה פר וכלכלת שוק. חופש החוזים עשוי להיות מוצדק הן על ידי תפיסות אינדיבידואליסטיות (מטעמים של אוטונומיית הרצון החופשי) והן על ידי תפיסות כלכליות המקנות משנה תוקף לרצונם החופשי של הצדדים (מטעמים של השאת רווחת הפרטים המתקשרים והרווחה המצרפית).

חופש החוזים, שהיה דומיננטי במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, הולך ומצטמצם עקב הגבלות שבחקיקה, שבאו למנוע עושק של חלש בידי חזק, הפליה ופגמים נוספים המתאפשרים בחופש חוזים מוחלט. בעקבות זאת יש האומרים שבמקום חופש החוזים מתקיים בימינו צדק חוזי.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 הוא החוק המרכזי והכללי ביותר, במדינת ישראל, העוסק בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. מטרת החוק מוצגת בסעיף 2 לחוק: "חוק זה מטרתו להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות (דהיינו, לקות קבועה או מגבלה זמנית), ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו".

חרש אופן

חרש אופן הוא בית החרושת הראשון בישראל לייצור אופניים.

ראשיתו של בית החרושת, בעסק שהוקם על ידי מנחם גולדברג (1872 - 1961) ליבוא אופניים מבריטניה לארץ ישראל, בשנת 1921 בתל אביב.

בשנת 1950, עקב מגבלות חדשות שהוטלו על עסקי היבוא סמוך לאחר קום המדינה, הוקם בית החרושת חרש אופן, במטרה לייצר אופניים "כחול לבן" ולהשתתף בפיתוח התעשייה הצעירה במדינת ישראל.

בשיא פעילותו של בית החרושת, היו כ- 40% מכלל האופניים במדינה מתוצרת חרש אופן.

משפחתו של מנחם גולדברג, מייסד בית החרושת, המשיכה את דרכו, באמצעות בנו, בנציון גולדברג (1907 - 1960), ונכדו, יאיר גולדברג. כיום מנוהל בית החרושת על ידי אינג' אשר י. כשר, אשר הצטרף לעסק המשפחתי לאחר נישואיו לנכדתו של מנחם גולדברג בשנת 1962.

בית החרושת פעיל ומייצר אופניים מסוגים שונים, לרבות אופני עבודה, תלת-אופן ואח', במשכנו באזור התעשייה קריית אריה בפתח תקווה.

יחסי עובד–מעביד

יחסי עובד-מעביד הם היחסים החוזיים שבין עובד לבין מעביד, שבמסגרתם מבצע העובד עבודה בעבור מעבידו.

משפט העבודה נועד להסדיר בעיקר יחסים בין עובד למעביד, כך שנקודת המוצא בהחלת משפט העבודה על מקרה ספציפי הוא בזיהוי של הצדדים כעובד וכמעביד. סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה מסמיך באופן ייחודי את בתי הדין לעבודה לדון בשאלה המקדמית בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד.

כפר קדם

כפר קדם הוא אתר תיירות המשחזר את החיים בגליל לפני 2,000 שנה, בתקופת המשנה וממוקם על כביש 77 בסמוך למחלף המוביל. האתר הוקם בשנת 1992 תשנ"ב ביישוב הושעיה, על ידי מנחם גולדברג. שטחו כולל כ-15 דונם של צמחי ועצי ארץ ישראל.

מנחם בורישו

מנחם בּוֹרֵישׁוֹ (ביידיש: מנחם באָרײשאָ; ברוסית: Менахем Борейшо; באנגלית: Menachem Boreisho)‏ (1888, בריסק, בלארוס – 1949, ניו יורק) הוא שם העט של מנחם גולדברג, שהיה משורר יידיש, מחזאי ועיתונאי.

שיריו הראשונים של בורישו, שנחשב נדפסו בעיתונות היידיש בשנת 1905. והוא היגר לארצות הברית בשנת 1914, תוך כדי מלחמת העולם הראשונה. ספר שיריו הראשון נדפס באמריקה בשנת 1916.

מנחם בורישו פרסם למעלה מעשרים כרכים ביידיש: שירה, פואמות וביקורת אמנות. הפואמות שלו על פולין זכו בשעתו לתפוצה נרחבת בעולם היהודי. לעברית תורגמו רק שניים מספריו.

נחום פינברג

נחום פינברג (נולד ב-1944 בירושלים) הוא עורך דין ישראלי, השותף הבכיר במשרד עורכי הדין נ. פינברג ושות'.

סטיב אדלר

סטפן (סטיב, ובשמו העברי ישראל אהרן) אדלר (Stephen Adler; נולד ב-17 בפברואר 1941, כ' בשבט ה'תש"א), הוא משפטן ומומחה בדיני עבודה. שימש נשיא בית הדין הארצי לעבודה בישראל בשנים 1997–2010, וכיום מגשר בסכסוכי עבודה בגופים גדולים.

ספר יובל

ספר יוֹבֵל (בלועזית, מגרמנית: Festschrift, "פֶסְטְשְׁרִיפְט"; בלטינית: liber amicorum) הוא ספר היוצא לאור לכבודו של מדען, איש רוח או שופט, לכבוד פרישתו לגמלאות, הגיעו לגיל 70 או נסיבות חגיגיות דומות.

ספר היובל הוא אוסף של מאמרים בתחומי עשייתו של האיש שלכבודו יצא הספר לאור. המאמרים נכתבים על ידי עמיתיו ומוקיריו, וריכוזם ועריכתם נעשים על ידי מערכת המורכבת מעמיתיו. פעמים רבות ניתנת בספר היובל תמונתו של חתן השמחה, ביוגרפיה שלו, רשימה ביבליוגרפית של כתביו. לעיתים כולל הספר גם מאמר מאת חתן השמחה.

פעמים רבות מרמז שמו של הספר, ישירות או בעקיפין, על האיש שלכבודו יצא הספר.

בהתחשב בכך שספר יובל הוא אסופה של מאמרים אקדמיים, הוא מעניין בראש ובראשונה את קוראי ספרות אקדמית בתחום זה: חוקרים וסטודנטים. לעיתים נכתב הספר כך שיפנה לקהל קוראים רחב יותר של מתעניינים בתחום.

חלופה לספר יובל הוא הקדשה של גיליון של כתב עת מדעי לכבודו של חתן השמחה.

דוגמאות:

לכבודו של מנחם גולדברג, נשיא בית הדין הארצי לעבודה יצא לאור "ספר מנחם גולדברג", ובו 19 מאמרים בתחום דיני העבודה, מאת אנשי אקדמיה, שופטים ועורכי דין העוסקים בתחום זה.

לכבודו של פרופ' מרדכי רוטנברג מהאוניברסיטה העברית בירושלים יצא לאור הספר "החיים כמדרש - עיונים בפסיכולוגיה יהודית", ובו מאמרים מאת יורם בילו, יהודה ליבס, אדמיאל קוסמן, עדין שטיינזלץ, שלמה גיורא שוהם, משה אידל, אלי ויזל ואחרים. מאמרים אלה הם בתחומי הפסיכולוגיה והמדרש שבהם עוסק רוטנברג. הספר יצא לאור בהוצאת ידיעות אחרונות, שמפיצה אותו לציבור הרחב, ולא רק לאנשי האקדמיה.

בשנת 2005 פרשה לגמלאות חוקרת הספרות, פרופ' נורית גוברין, ולכבוד זאת הוגש לה הספר "ממרכזים למרכז - ספר נורית גוברין" (בעריכת אבנר הולצמן ובהוצאת אוניברסיטת תל אביב),- אסופה נרחבת של דברי ספרות, מחקר ויצירה, בהשתתפותם של ארבעים יוצרים וחוקרים. הספר מעלה בצורה מורחבת ומגוונת את הנחות היסוד שהניחה בחקר הספרות העברית החדשה ובהוראה.

גיליון של כתב העת The Electronic Journal of Combinatorics הוקדש לכבודו של פרופ' אביעזרי פרנקל ממכון ויצמן למדע, עם מלאת לו 70 שנה.

לציון ארבעים שנות הוראה ומחקר של פרופ' דניאל פרידמן הוציאו עמיתיו לכבודו את "ספר דניאל - עיונים בהגותו של פרופ' דניאל פרידמן". הספר, בעריכתם של פרופ' נילי כהן ופרופ' עופר גרוסקופף, כולל 18 ממאמריו הבולטים של פרידמן, ובצד כל אחד מהם מאמר מחווה מאת חוקר משפטי בולט, שנכתב במיוחד לספר זה.

פגיעה בעבודה

פגיעה בעבודה כמונח משפטי היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע, הפוגעים ביכולתו של עובד לעבוד. תאונת עבודה היא תאונה המתרחשת לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. מחלת מקצוע היא מחלה הנגרמת עקב העבודה, כתוצאה מתנאי העבודה או מנסיבות אחרות הכרוכות בעבודה.

פיטורים

פיטורים הוא תהליך ההפסקה של מעסיק את עבודתו של שכיר שעד כה עבד אצלו. תהליך זה עשוי להיות מהיר מאד (הודעה ובקשת עזיבה מיידיות), או לארוך מספר חודשים ויותר, כמו הקורה במוסדות ממשלתיים ואקדמיים.

חוקי הפיטורים משתנים ממדינה למדינה:

במדינות קפיטליסטיות כמו ארצות הברית חוקי הפיטורים מצדדים בעיקר בזכותו של המעסיק לנהל את עסקיו כראות עיניו ואילו במדינות סוציאליסטיות כמו מדינות סקנדינביה הליך הפיטורים מסובך בהרבה והחוק דורש הסברים וסיבה מוצדקת מהמעסיק לכך שפיטר עובד.

דגל ישראל
נשיאי בית הדין הארצי לעבודה
צבי בר-ניב • מנחם גולדברג • סטיב אדלרנילי ארדיגאל פליטמןורדה וירט לבנה סמל ישראל

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.