מנחם בורשטין

הרב מנחם בורשטין (נולד בי"ט בסיוון ה'תשט"ז, מאי 1956) הוא ראש מכון פוע"ה לפוריות ורפואה על פי ההלכה בירושלים, רב בישיבת "מרכז הרב" ובמוסדות נוספים ומחבר ספרים.

הרב בורשטין חבר בוועדות של משרדי החינוך והבריאות. בשירות המילואים הוא מרצה מטעם הרבנות הצבאית.

הרב מנחם בורשטין
Menahem Borstein
לידה י"ט בסיוון ה'תשט"ז (בן 63)
מונטווידאו
מקום פעילות מכון פועה, ישיבת מרכז הרב
תחומי עיסוק הלכה, טהרת המשפחה, אתיקה רפואית, חידוש מצוות התכלת, שמיטה
תפקידים נוספים ראש מכון פועה, ר"מ בישיבת מרכז הרב
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב מרדכי אליהו
חיבוריו התכלת
שמיטה - תדריך לימודי
ספר פוע"ה

קורות חייו

הרב בורשטין והרב יצחק יוסף
הרב בורשטין יחד עם הרב יצחק יוסף באזכרה לנרצחים בפיגוע בישיבת מרכז הרב

נולד באורוגוואי, לרב שלמה בורשטין, ראש "ישיבת הרב קוק" במונטווידאו. בגיל 5 עלתה משפחתו לישראל והתיישבה בחדרה. הוא נכנס ללמוד ב"מרכז שפירא", וב"תחכמוני" בחדרה. את לימודיו התיכוניים עשה בישיבתו של אביו, ישיבת בני עקיבא "בית שמואל" בחדרה. לאחר מכן למד בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, בין היתר אצל ראש הישיבה הרב אברהם אלקנה שפירא. במקביל למד גם אצל הרב מרדכי אליהו, ושניהם היו רבותיו המובהקים. בעל כושר לרב עיר מהרבנות הראשית לישראל. ערך מחקרים ביהדות, בפרט בתחומים המשלבים תורה ומדע.

IMG-20190402-WA0010
הרב מנחם בורשטיין והרב שמואל זעפרני בכנס הרבנים בירושלים, אייר תשע"ח

בשנת ה'תש"ן (1990) הקים את מכון פוע"ה - פוריות ורפואה על-פי ההלכה, העוסק בתחומי פוריות, גנטיקה, הריון ולידה, אישות וטהרת המשפחה.

בשנת ה'תשע"א, לרגל יום העצמאות, קיבל הרב את אות ההצטיינות של חיל הרפואה על תרומתו כחבר בוועדת הלסינקי של צה"ל[1].

בשנת ה'תשע"ח זכה ביחד עם מכון פוע"ה באות הנשיא למתנדב.

בשנת ה'תשע"ט זכה ביחד עם מכון פוע"ה בפרס ירושלים.

לבקשת הרבנות הראשית לישראל, נרתם הרב בורשטין לפרויקט "תנועת בני נח", במסגרתו הנחה קבוצות של גויים שהחלו לקיים את שבע מצוות בני נח. בעזרת רבנים נוספים הוא הכין עבורם ספרי הלכה וסייע בהתארגנותם.

בנוסף לשיעוריו בישיבת מרכז הרב, הרב בורשטיין לימד ומלמד בישיבות "אור עציון", "עטרת כהנים", "קרני שומרון" וישיבת "בית אל", וכן במכללות הרצוג, מכון לב ועוד. הרב בורשטין הוא בעל טור קבוע בעלון השבת גילוי דעת. חבר ההנהגה הרבנית של "חותם"[2].

הרב בורשטין עומד בקשר עם פוסקים בולטים, הן מהציבור החרדי והן הדתי לאומי.

ישיבת מרכז הרב 2009 10 27 10 38 11
הרב בורשטיין בהקפות שניות בבית הרב קוק

משפחתו

הרב בורשטין מתגורר בירושלים, בשנת תשמ"א (1981) נשא את טובה, מחנכת באולפנת "צביה" בירושלים. לזוג 8 ילדים. אביה של רעייתו היה הרב בנימין הרלינג. גיסיו הם הרב אליקים לבנון ויואב שורק. אחותו זיווה נשואה לרב אברהם שילר, רב היישוב עלי. בנו, הרב אברהם הוא ר"מ בישיבת ירושלים לצעירים. חתן נוסף, הרב יוחאי פרלמן, הוא חצר"מ בישיבת בית אל.

מכון פוע"ה

בעקבות בקשתו של הרב מרדכי אליהו הקים הרב בורשטין בשנת ה'תש"ן את מכון פוע"ה. המכון מסייע, הן בצד הרפואי והן בצד ההלכתי, בכל תחומי הגינקולוגיה בכלל והפוריות בפרט. במסגרת המכון פועלים כחמישה עשר רבנים יועצים-פוסקים המשיבים על שאלות באופן יומיומי ומכוונים את הפונים לרופאים מתאימים. הליווי וההכוונה ניתנים ללא תשלום.

פרויקטים שונים

מצוות התלויות בארץ

הרב בורשטין עוסק בהנחלת לימוד המצוות התלויות בארץ. במסגרת זו הוא הוציא תדריך לימודי בשם: "שמיטה - תדריך לימודי" (4 מהדורות). הספר כולל ביבליוגרפיה נרחבת בנושא השמיטה, גבולות הארץ, ביעור מעשרות, יובל ומצוות הקהל. הספר גם כולל פרק העוסק באמצעי עזר בהוראת נושא השמיטה: חוברות לימוד ועבודה, תערוכות, סיפורים, משחקים, קלטות, תוכנות מחשב, שקפים ושקופיות ועוד. בחלקו השני של הספר מובאים פסקי הלכה למעשה בהלכות שביעית. ההלכות מתייחסות גם להשלכות של "היתר מכירה".

היה שותף גם להקמתה של "האגודה להכרת הפירות במקורות ישראל", אגודה של בוטנאים, ארכאולוגים, גנטיקאים, אגרונומים, רבנים ועוד, שהקימה, בשיתוף הקרן הקיימת לישראל, בנק גנים לשבעת המינים באתר ה"סטף".

ישיבת מרכז הרב 2009 7 28 20 48 28
הרב מנחם בורשטיין (משמאל) והרב יוסף טולדאנו ביום ירושלים בישיבת מרכז הרב

הריאליה במקדש

הרב בורשטין ערך מחקר בנושא הקטורת שהוקטרה בבית המקדש. לצורך כך אסף צמחים שזוהו כסממני הקטורת. על מחקר זה זכה בפרסים של המחלקה לתרבות תורנית במשרד החינוך[3] וקרן הזיכרון לתרבות יהודית. מחקר נוסף שלו עוסק בצבע התכלת אשר היה בשימוש במקדש, ובו הצטווה עם ישראל לצבוע את ציציות הבגדים. לאחר מחקר של שנים פרסם את הספר "התכלת" (3 מהדורות). הספר עוסק בפרטי המצווה, תיאורי הצבע ומקורו (החילזון) לאורך הדורות, עד לחפירות הארכאולוגיות האחרונות, כולל תהליכי ההתחקות, החיפוש והזיוף של התכלת. הספר מלווה תמונות צבע שצולמו מעל ומתחת לפני המים.

הרב בורשטין חקר גם את הצביעה בעזרת תולעת השני, השימוש בתולעת השמיר לחיתוך אבנים, מסורות בעניין שירת הלווים במהלך הדורות והדרכים לאיתור פרה אדומה. הוא עסק גם בניסיונות להתחקות אחר מקום הימצאם של כלי המקדש בארץ ומחוצה לה, ובשיטות השונות לגבי אבני החושן.

במסגרת פרויקט זה הוכנו שלוש ערכות הוראה הבנויות על מצגות: א. מסע החיפושים אחר הקטורת במקדש; ב. חשיפת סוד התכלת; ג. לאן נעלמו כלי המקדש.

לצורך פעילות זו הקים הרב בורשטין עמותה בשם "מכון שלמה" לחקר המקדש.

ארבעת המינים - הלכה למעשה

הרב בורשטין עסק במחקר ובהוראה של הצדדים הבוטניים וההלכתיים של ארבעת המינים. בסמוך לחג הסוכות הוא מקדיש זמן להוראה אישית בתחום זה, על מנת ללמד את השילוב המיוחד של הלכה ומציאות[4].

פרסומים

  • התכלת - בעניין חידוש מצוות התכלת, הוצאת ספרייתי-גיטלר, ירושלים תשמ"ח
  • שמיטה - תדריך לימודי, כיצד ללמוד וללמד ענייני שמיטה, ירושלים תשס"ח (מהדורה חמישית)
  • סוגיות אקטואליות במקורות היהדות - כ-250 חוברות שבהן מרוכזים מקורות רבים בנושאים שונים (רשימה באתר מכון פוע"ה)
  • שלמי יחזקאל - מאמרי המשגיח הרב ר' יחזקאל לוינשטיין והרב שלמה בורשטין, עריכה, מקורות ותרגום - הרב מנחם בורשטין, ירושלים תשמ"ה
  • רחשי אילן, מאמרי המשגיח הרב יוסף לייב ננדיק. עריכה, מקורות ותרגום - הרב בורשטין, ירושלים [תשמ"ו]
  • ספר פוע"ה - ספר הלכתי בסוגיות משפחה וטהרה
  • שו"ת פוע"ה - שאלות ותשובות מגדולי ישראל בנושא פוריות יוחסין וגנטיקה שנשאלו על ידי הרב בורשטין ורבני מכון פוע"ה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שמעון כהן, ראש מכון פוע"ה - מצטיין חיל הרפואה, באתר ערוץ 7, 25 במאי 2011
  2. ^ אודות, באתר "חותם"
  3. ^ ידיעה באתר נח זבולוני.
  4. ^ בית מדרש וירטואלי - ישיבת מרכז הרב (24 בספטמבר 2017), המדריך לארבעת המינים - שיעור מס' 1 - האתרוג, בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2017
אברהם אלקנה כהנא שפירא

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (כונה בפי תלמידיו "רֵבּ אברוֹם"; י"ד באייר ה'תרע"א[דרוש מקור] - ט"ו בתשרי ה'תשס"ח, 12 במאי 1911 - 27 בספטמבר 2007) היה הרב הראשי לישראל בשנים ה'תשמ"ג-ה'תשנ"ג (1993-1983), דיין בבית הדין הגדול וראש ישיבת מרכז הרב מאז פטירת הרצי"ה קוק בתשמ"ב, ועד פטירתו שלו. דמות רבנית מרכזית בציונות הדתית.

בנימין הרלינג

הרב שמואל בנימין הרלינג (כ"ד באדר ה'תרצ"ו 18 במרץ 1936 - כ' תשרי תשס"א 19 באוקטובר 2000) היה רב ומחנך ישראלי. נרצח בפיגוע ירי שהתפתח בהר עיבל שליד שכם, לאחר שמחבלים פלסטינים פתחו באש על קבוצת מטיילים.

חברותא - הומואים דתיים

חברותא - הומואים דתיים הוא ארגון יהודי דתי של הומואים בני החברה הדתית,

דתיים ודתיים לשעבר בישראל, הפועלת בפומבי לקידום סובלנות וקבלה בחברה דתית בנושא נטייה מינית ושונות מגדרית.

הארגון מהווה בית חברתי להומואים מבית דתי ומסייע לחבריו להשלים עם נטייתם המינית ללא ויתור על זהותם הדתית. לשם כך מקיים הארגון שלל פעילויות חברתיות על בסיס קבוע בירושלים, תל אביב וחיפה, וכן טיולים ושבתות משותפות בכל שטחי ארץ ישראל.

במקביל פועל הארגון לקידום סובלנות ושילוב הומואים בחברה הדתית באמצעות ארגון כנסים, פרסום עלונים, שיח ישיר עם רבנים ומחנכים ונראות תקשורתית. פעילות שזיכתה את הארגון בעיטור ממשלת צרפת, יחד עם שותפיו בקהילה הדתית הגאה.

הארגון מחויב להלכה ושומר על צביונו הדתי.

י"ט בסיוון

י"ט בסיוון הוא היום התשעה עשר בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום התשעה עשר בחודש השלישי

למניין החודשים מניסן. י"ט בסיוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

יהושע בן-מאיר

הרב מאיר יהושע בן-מאיר (נולד בי"ג בכסלו תש"ח נובמבר 1947) הוא מייסד ישיבת ההסדר שבות ישראל באפרת ומי שעמד בראשה.

יואב שורק

יואב שורק (שלזינגר) (נולד ב-11 בפברואר 1970) הוא הוגה דעות, פובליציסט ועורך כתב העת "השילוח", מבית קרן תקווה. בעבר ערך את המוסף הספרותי-תורני "שבת" בעיתון מקור ראשון, ואת המגזין סגולה וניהל את "היוזמה הישראלית".

יוסף ליב ננדיק

הרב יוסף אריה ליב נֶנְדִיק (נספה בשואה בשנת ה'תש"ג) היה מהדמויות הבולטות בתנועת המוסר בין מלחמות העולם, מחניכי ה'תלמוד תורה' בקלם ושימש כמשגיח רוחני בישיבות רבות, בהן: בישיבת לומז'ה, בישיבת ראדין, בישיבת שער התורה בגרודנה ובישיבת קלצק.

יצחק יוסף

הרב יצחק יוסף (נולד בי"ח בטבת ה'תשי"ב, 16 בינואר 1952) הוא הראשון לציון, הרב הראשי לישראל (הספרדי) ונשיא מועצת הרבנות הראשית. הרב יוסף חיבר את סדרת ספרי ההלכה "ילקוט יוסף" המבוססת על פסקי אביו, הרב עובדיה יוסף. הסדרה נפוצה במיוחד בקרב חרדים ספרדים בישראל ובעולם.

ישיבת ההסדר קרני שומרון

ישיבת ההסדר קרני שומרון הידועה גם כקרנ"ש היא ישיבת הסדר שנוסדה בשנת 1980 שנתיים לאחר הקמת ההתנחלות קרני שומרון. לאחר כמה שנים שבהן שכנה הישיבה בצריפים הצליח מנהל הישיבה הראשון, יגאל המאירי, להקים קמפוס של מבני קבע במרכז היישוב, בו שוכנת הישיבה כיום. לאחר שביסס את הישיבה, פרש יגאל המאירי מתפקידו, והחליפו ליאור ליפשיץ בוגר הישיבה. במהלך שנת ה'תשע"ו 2016 החל למלא את תפקיד מנהל הישיבה - אלי כהן, בוגר הישיבה.

ישיבת מרכז הרב

מרכז הרב – הישיבה המרכזית העולמית (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה בארץ ישראל.

ישיבת "מרכז הרב" נוסדה על ידי הרב הראשי האשכנזי הראשון של ארץ ישראל, הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה), בשנת ה'תרפ"ד (1924). הישיבה ממוקמת כיום בשכונת קריית משה בירושלים.

רבים ממקימי הישיבות הציוניות בדור הבא למדו בישיבת מרכז הרב או היו תלמידים של רבנים שלמדו בה. היא נחשבת בעיני רבים ל"אם הישיבות הציוניות".

ישיבת עטרת ירושלים

ישיבת עטרת ירושלים (בעבר ישיבת עטרת כהנים ורבים ממשיכים להשתמש בשם זה) היא ישיבה גבוהה בראשות הרב שלמה אבינר הממוקמת ברחוב הגיא שברובע המוסלמי בירושלים.

בבניין הישיבה שוכן "בית הכנסת איגוד לוחמי ירושלים".

כמוך - הומואים דתיים אורתודוקסים

כָּמוֹךָ - הומואים דתיים אורתודוקסים היא עמותה של הומוסקסואלים דתיים בישראל הפועלת על פי ההלכה האורתודוקסית.

להט"ב ויהדות

האיסורים בנוגע להומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים (להט"ב), נדונו עוד בתורה. בספר ויקרא מופיע איסור משכב זכר (ויקרא, י"ח, כ"ב), וכן מצוות לא ילבש, האוסרת על גברים להתלבש ב"בגדי נשים" וההפך. העמדה כלפי השתלבות להט"ב בקהילה הדתית שנויה במחלוקת בתוך הזרמים והקהילות: ככלל, קהילות אורתודוקסיות ובפרט חרדיות על פי רוב סגורות בפני חברים המזדהים ככאלו. קהילות מן הזרמים האחרים הן פתוחות יחסית ללהט"ב.

טרנסג'נדרים דתיים ודתיות כמעט ואינם מצויים בשיח הציבורי בחברה הדתית בישראל. כאשר כבר ישנה התייחסות, היא מוגבלת לרוב להתייחסות לטרנסקסואליות מזכר לנקבה, ואילו טרנסקסואלים נקבה לזכר, זוכים להתעלמות גורפת.

מכון פוע"ה

מכון פוע"ה - פוריות ורפואה על פי ההלכה משלב בין ההלכה היהודית לרפואה המודרנית, בעיקר בתחומי הפוריות, הגינקולוגיה והבית היהודי. המכון הוא חלק מפורום המכונים התורניים 'חותם'.

תחום ההלכה במכון מתבסס על הסכמתם של פוסקי הלכה ותחום הרפואה מתבסס על הרפואה בארץ ובעולם. המכון מספק שירותי ייעוץ בחינם, לכלל הציבור: דתי לגווניו, חילוני ומוסלמי.

מרדכי אליהו

הרב מרדכי צמח אליהו (כ"א באדר א' ה'תרפ"ט – כ"ה בסיוון ה'תש"ע; 3 במרץ 1929 – 7 ביוני 2010) היה פוסק, מקובל ומנהיג דתי. כיהן בתפקיד הראשון לציון והרב הראשי לישראל בשנים ה'תשמ"ג–ה'תשנ"ג (1983–1993).

מרדכי גרינברג

הרב מרדכי גרינברג (נולד בי"ז בכסלו ה'תש"ג, 1942) הוא רב ציוני-דתי ישראלי, נשיא ישיבת כרם ביבנה שכיהן בראשה עד שנת ה'תשע"ז (2017).

ספר פוע"ה

ספר פוע"ה הוא ספר הדרכה מעשי הלכתי רפואי בנושאי משפחה, טהרה, פוריות ועוד. הספר נכתב על ידי הרבנים מנחם בורשטין וגבריאל גולדמן, בייעוץ רפואי של ד"ר חנית דאום ופרופ' שמחה יגל. עורך משנה הלכתי הוא הרב אריה כץ. הסדרה בת חמשה כרכים (שנכון לשנת תשע"ט יצאו לאור שלושה מהם) נכתבה במשך כחמש עשרה שנה על סמך הידע שנצבר במכון פוע"ה. על שני הכרכים הראשונים של הספר זכו המחברים והעורכים בפרס משרד הבריאות.

עלון שבת

עלון שבת (מכונה גם עלון פרשת השבוע) הוא עלון המחולק בבתי כנסת בשבתות. בעלון מופצים דברי תורה, שמבוססים על פרשת השבוע של אותה שבת, לעיתים גם יחד עם התייחסות לענייני השעה. כאשר העלון מופץ מטעם גוף אידאולוגי לרוב ניתן גם ביטוי להשקפת עולמם של מוציאי העלון. נכון לשנת תשע"ח יוצאים לאור למעלה מ-500 עלונים כל שבוע.כמו כן, ישנם עלוני שבת שמופצים מטעם חברות פרסום ושיווק. בשל מגמה מסחרית זו, התעוררה ביקורת על תופעת העלונים ותפוצתם.

על השפעתם של עלוני השבת אמר ירון לונדון: "היום יש כל כך הרבה אמצעי תקשורת: לא רק עיתונות מודפסת, אלא בעיקר האינטרנט והמון המון עיתונות דתית מסוגים שונים, שלדעתי השפעתם המצטברת גדולה יותר מהעיתונות הממוסדת. למשל עלוני בתי הכנסת. זה אמצעי תקשורת עצום בתפוצתו והשפעתו. כאשר מדברים על ימין ושמאל בתקשורת לא מביאים בחשבון את המדיה הזאת."

עקרות הלכתית

עקרות הלכתית (או עקרות דתית) הוא כינוי למצב שבו אישה יהודיה בריאה ופוריה בעלת מחזור קצר או דימום ארוך אינה יכולה להרות בשל קיום הלכות נידה, שכוללות חיוב ספירה 7 ימים נקיים לאחר תום הוסת, אפילו בנידה (שאינה זבה) מחמת חומרא דרבי זירא בהם נאסר לקיים יחסי אישות, וכן למנהג האשכנזים גם מינימום של 5 ימים לוסת עצמו מחשש פליטת שכבת הזרע, עד שתוכל להתחיל לספור שבעה נקיים.

כיום קיימים פתרונות הלכתיים ואמצעים רפואיים למניעת בעיית העקרות ההלכתית.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.