מנוע חיפוש

מנוע חיפוש הוא מערכת אחזור מידע שמטרתה לאתר מידע דיגיטלי מסוגים שונים (אתרי אינטרנט, קבצים או רשומות המייצגות פריטים פיזיים) המאוחסן במחשב או במערכת מידע. מנוע חיפוש מנגיש מידע למחפש, עוזר לצמצם את הזמן הנדרש כדי למצוא מידע, ועוזר להתגבר על הצפת המידע הקיימת כיום במדיה הדיגיטלית.

צורת החיפוש הנפוצה ביותר כיום היא חיפוש אתרים באמצעות מנועי חיפוש אינטרנטיים, אך היא שימושית גם במחשבים מקומיים, למשל: באיתור קובץ במחשב האישי (desktop search), או בשימוש במאגרי מידע מקומיים, כמו מאגרי פסקי דין או ספרי יהדות הנמצאים על גבי תקליטור. מנועי חיפוש קיימים גם בארגונים (Enterprise search), בין אם מדובר בחיפוש ספרים או תמונות בספרייה או ארכיון, אתרים פנים ארגוניים או רשומות במערכת המידע המייצגות פריטים פיזיים (כגון איתור פריט במחסן או מוצר בקטלוג ממוחשב לפי תיאור או מאפיינים אחרים שהוגדרו) או בלתי מוחשיים (כגון משימות ופרויקטים, מידע בנושאי תקציב ורכש וכן הלאה).

בעזרת מנוע חיפוש ניתן למצוא מגוון רחב של מידע: אתרי אינטרנט ותכנים המאוחסנים בהם, קבצים עם תוכן כתוב או קובצי מולטימדיה הקשורים לנושא מסוים, חיפוש אנשים ברשתות חברתיות, מידע גאוגרפי כגון כתובות, נקודות ציון וזמני נסיעה בתחבורה הציבורית. החיפוש יכול להיות מוכוון לפי התוכן עצמו, לפי מטא-דטא (מידע על המידע כגון-תאריכים, מחבר המידע, קטגוריה, שפה) או באמצעות מידע המייצג תוכן לא טקסטואלי (מילות מפתח או ייצוג דיגיטלי של מידע שאינו כתוב כגון תמונה או רצועת קול). לדוגמה, מנוע החיפוש של גוגל מסוגל לבצע חיפוש על תמונות הדומות לתמונה המוזנת למנוע והשירות שזאם מבצע חיפוש של שירים הדומים לרצועת קול המוזנת על ידי המשתמש.

עקרון הפעולה הבסיסי של מנוע חיפוש הוא שהלקוח מגדיר שאילתה שמתארת את המידע הנחוץ לו (הכוללת לרוב, מחרוזת חיפוש והגדרות נוספות, אך לא בהכרח) ושולח אותה למנוע האיחזור. המנוע מקבל את השאילתא ומפעיל יישום לביצוע הפעולה, תוך הפעלת אלגוריתמים שנועדו לסנן את התוצאות כך שיהיו רק בנושא שהלקוח מחפש. לסיום פעולתו מציג השרת את התשובה בפני המשתמש, בדרך כלל ברשימה.

נכון ל-2015, מנועי חיפוש לא מבצעים חיפושים מבוססי הקשר-במידה ומוזנת מחרוזת חיפוש לא מספיק מדויקת, רשימת התוצאות שתוחזר על ידי המנוע תכלול תוצאות בעלות משמעויות שונות או שיתקבלו תוצאות שמתאימות באופן מקרי. באופן דומה, מנוע החיפוש עשוי לא למצוא תוצאות שבהן מופיעה מילה נרדפת ולא זו שהוזנה במחרוזת. בעיות מסוג זה עשויות לקבל מענה עם כניסת טכנולוגיות של רשת סמנטית (המהווה רכיב משמעותי בתפיסת web 3.0).

Search-engine-diagram-he
חיפוש מבוסס אינדקס

היסטוריה

מנוע החיפוש הראשון נקרא "ארצ'י". הוא פותח בשנת 1990 על ידי אלן אמטאג, סטודנט באוניברסיטת מקגיל שבמונטריאול. מנוע החיפוש איפשר לחפש קבצים על שרתי FTP, שהיוו את פרוטוקול העברת הקבצים המרכזי באינטרנט באותה תקופה. בשנת 1991 פותח פרוטוקול "גופר" על ידי מארק מקהיל מאוניברסיטת מינסוטה. גופר סרק מסמכי טקסט שהיו מאוחסנים על שרתי FTP ויצר רשימות קונקורדנציה של המילים המופיעות בהן, החיפוש ברשימות אלה התבצע באמצעות התוכנות "ורוניקה" ו"ג'ארהד" (ששמותיהן היוו מחווה לשם ארצ'י - ורוניקה וג'ארהד הן דמויות בסדרת הקומיקס ארצ'י).

מנוע החיפוש הראשון שסרק את רשת המידע העולמית באמצעות זחלן (Crawler) היה Wandex. מנוע חיפוש זה, שאינו פועל כיום, פותח על ידי מתיו גריי מאוניברסיטת MIT בשנת 1993 ומטרתו הייתה למדוד את קצב הגידול של הרשת. באותה שנה פותח גם Aliweb, המנוע הוותיק ביותר שעדיין קיים. בשנת 1994 יצא לשוק WebCrawler, שהיה מנוע החיפוש הראשון ששילב חיפוש בטקסט שבגוף האתרים ולא רק בכותרות האתרים.

מנוע החיפוש המסחרי הגדול של התקופה היה לייקוס שפותח על ידי מייקל מלודין מאוניברסיטת קרנגי מלון. בעקבות הצלחתו של לייקוס פותחו מנועי חיפוש נוספים שהתחרו בשירותי הספריות שהיו נהוגים באותה תקופה לצורך חיפוש מידע.

מנועי חיפוש באינטרנט נבחנים על ידי הגולשים בעיקר לפי איכות התוצאות שהם מספקים [דרוש מקור: מה עם לחץ חברתי, פרסום, מיתוג, וכדומה?]. מאז שנת 2001 שולט מנוע החיפוש Google בשוק מנועי החיפוש.

מרכיבי מנוע החיפוש

AdunaAutoFocus5
מנוע חיפוש שולחני AutoFocus, שמשוחרר תחת רישוי של קוד פתוח. אחת המגבלות הבולטות של התוכנה, היא היעדר תצוגה מקדימה של התוכן המבוקש.

מנוע חיפוש מודרני יורכב בדרך כלל משלשה חלקים:

  • ספיידר - רכיב שמאתר את הקבצים הנמצאים במחשב האישי או במרחב האינטרנט ומחלץ את תוכנם
  • מנוע אינדקס - רכיב שמפרק את תוכני המסמכים ויוצר מהם אינדקס לפי מילים
  • מנוע איחזור - רכיב שמקבל שאילתא מהמשתמש, מאתר את התוצאות, ומאחזר קטעי מידע למשתמש

מנועי החיפוש נבדלים ומשתנים זה מזה בכל אחד מן הרכיבים: באלגוריתם החיפוש של איתור הקבצים, בניית האינדקס, ואיחזור הנתונים.

בשלב איתור הקבצים ישנם מנועי חיפוש שמאגרי המידע שלהם נבנים באופן אוטומטי, באמצעות סריקה של האינטרנט על ידי רובוט, וישנם כאלו שהאינדקס שבו מקוטלג המידע אצלם נעשה בידי בני אדם. לעיתים ישנם מקרים שבהם האיתור הוא חצי אוטומטי, וישנה מעורבת אנושית בחלק מהמקרים כמו למשל במנוע החיפוש גוגל.

בשלב של האינדקס, משתרע תחום רחב של ביצוע מטלה זו, החל ממנועי חיפוש שאין להם מנוע אינדקס כלל, והם מבצעים חיפוש ישיר בקבצים, ועד למנועי חיפוש, שיוצרים אינדקס מפורט, עד לשמירת התכנים בשלמותם פעם נוספת אצלם.

בשלב של איחזור המידע, יש מנועי חיפוש שמאחזרים תצוגה מקדימה של שורה או מספר שורות לכל תוצאה שהם מוצאים, ויש כאלו שמאחזרים שמות של קבצים או אתרים, שבהם נמצא התוכן, ללא כל תצוגה מקדימה. בדרך כלל השלב הראשון של איתור הקבצים ויצירת האינדקס נעלמים מעיני המשתמש, שמקבל רק את החלק של איחזור המידע.

מנועי חיפוש אינטרנטים

באינטרנט קיימים סוגים שונים של מנועי חיפוש. לצד מנועי החיפוש הכללים ישנם מנועי חיפוש בעלי התמחות מיוחדת. מנועי החיפוש האינטרנטים שואפים להנגיש את החיפוש באמצעות ממשק ידידותי ביחד עם שליפת התוצאות המקוות ביותר מצד המחפש. בצד חיפוש טקסטואלי יש למנועי חיפוש אלו יכולת לחפש תמונות, וליאהו קיימת אף חיפוש קטעי וידאו וניגונם מתוך מסך החיפוש. מנוע חיפוש ייחודי נוסף, לדוגמה, הוא טכנורטי, המתמחה בחיפוש דרך בלוגים. כיום אפשרות גישה למנועי חיפוש באינטרנט משולבת בדפדפנים, ואין צורך לגלוש לאתר כדי להפעיל את החיפוש. לעיתים בדפדפנים משולבת אפשרות של חיפוש בהצבעה על מילה, ולחיצה על תפריט של עכבר ימני.

היסטוריית חיפוש

מנועי חיפוש מנסים לזהות את המשתמש שמבצע את החיפוש (למשל בעזרת עוגייה בדפדפן), ולהציע לו תוצאות יותר רלוונטיות, לפי חיפושים קודמים של אותו משתמש, או לפי מידע אחר שנצבר במנוע החיפוש אודות המשתמש. משתמשים שנרשמים במנוע החיפוש (למשל בעזרת "סרגל כלים" מיוחד לחיפוש), מזוהים גם בחיפושים שמבוצעים על פני דפדפנים שונים, והתאמת התוצאות יכולה להיות הדוקה יותר, משום שמנוע החיפוש יודע יותר על המשתמש. בגלל הפגיעה בפרטיות, מציעות חלק מהחברות דרכים להסרת ההיסטוריה.[1]

דף תוצאות החיפוש

בדף תוצאות החיפוש, מציג מנוע החיפוש למחפש את תמצית התוצאות שהניב החיפוש. על פי רוב מכיל דף זה כותרת שהיא קישור לדף האינטרנט או למסמך שנמצא וכן חלקי טקסט ובהם משפט או שניים שאמורים להסביר למחפש מדוע נבחר הדף או המסמך להכלל בין התשובות שקיבל (בדרך כלל מודגש).

במנועי חיפוש שונים ניתן למצוא לעיתים מידע נוסף על המסמך כגון גודל המסמך, כתובת המסמך וכן "מטמון" שהוא תמצית המסמך כפי שהיא נרשמה על ידי הבוט בפעם האחרונה שביקר בדף.

במנוע חיפוש המתקיים מפרסומת שהוא מציג, מוצגים בדרך כלל שלושה סוגים של תוצאות:

  • Pay-Per-Click advertising - פרסומות משולבות בראש התוצאות (כמו גוגל לדוגמה).
  • תוצאות החיפוש – שהן התוצאות ה-"טבעיות" שהחזיר המנוע בתגובה למילות החיפוש שהוזנו על ידי המחפש.
  • פרסומות בצד העמוד.

בעלי אתרים מייחסים חשיבות רבה למיקום האתר שלהם בתוצאות החיפוש שכן למיקום בדף החיפוש יש השפעה מכרעת על מספר הגולשים שיגיעו לאתר ממנוע החיפוש. מאחר שאפקטיביות של האתר (פרסום, ביצוע מכירה וכדומה) תלויה במספר המבקרים בו, נוצרת תחרות עזה בין האתרים השונים על המיקום בדף התוצאות. הפעילות של חברות העוסקות בקידום אתרים במנועי חיפוש באה לשפר את מיקומו של האתר בדף התוצאות.

מצד שני מנועי החיפוש פועלים כל הזמן לשפר את תוצאות החיפוש ומנסים לאתר ניסיונות התערבות לא "טבעית" בתוצאות. לעיתים קורה שמנועי החיפוש אף "מענישים" אתר שבו הם חושדים שמתקיימת פעילות קידום לא הוגנת בכך שהם מרחיקים את האתר מקדמת תוצאות החיפוש אף מעבר למקום שהיה זוכה לו בלי כל התערבות.

מחקרים רבים עוסקים בנושא ההטייה במנועי החיפוש, ביניהם מחקרים של החוקר הישראלי ד"ר אלעד שגב מאוניברסיטת תל אביב.

לעיתים ישנם אנשים או גופים המבקשים לעדכן את עותק הדף השמור בשרתי החברה או אף להסיר תוצאות מסיבות שונות ובהן חשיפת מידע פרטי או הזכות להישכח.

גמישות לשונית

אחת התכונות הבסיסיות שעל מנוע חיפוש לספק היא גמישות לשונית, אם כי מנועי חיפוש רבים עדיין אינם מצוידים בתכונה זו. גמישות לשונית היא יכולתו של מנגנון החיפוש להתגבר על בעיות הקשורות בשפה הטבעית, כגון כתיב מלא וכתיב חסר, יחיד ורבים, טעויות כתיב קלות, טעויות הקלדה וכדומה.

רוב מנועי החיפוש לא מאפשרים גמישות במילות החיפוש. משמעות הדבר היא שמנוע החיפוש מוצא רק דפים בהם מופיעות כל המילים הזהות למילות החיפוש. Google באנגלית - ובעברית, הוא בעל יכולת כזו במידה מסוימת. חיפוש wikipedya, למשל, גורם ל-Google לשאול "Did you mean: wikipedia". בעברית, לדוגמה, אם נקליד "מילחמה", גוגל ישאל אותנו אם התכוונו ל"מלחמה".

נאמנות למנוע חיפוש ספציפי

אחת השאלות המרכזיות ביחס למנועי החיפוש היא מה גורם לאדם לפתח נאמנות למנוע חיפוש ספציפי זה או אחר. מחקרים שנערכו לאחרונה מלמדים שגולשי אינטרנט מפתחים נאמנות למנוע חיפוש ספציפי, בעיקר בשל שירותים נוספים שהוא מספק ואשר מסונכרנים עם יכולת החיפוש.[2] לדוגמה, מנוע החיפוש גוגל מספק שורה ארוכה של שירותים מסונכרנים לחיפוש כמו: שירותי התראות, דואר אלקטרוני, העלאת קבצים לרשת, פתיחה וניהול של בלוגים ועוד. הרציונל שבני אדם מפתחים נאמנות למנוע חיפוש בשל השירותים הנוספים שהוא מספק, מסביר היטב מדוע גוגל רכשה את אתר האינטרנט יוטיוב. למעשה, באמצעות רכישה זאת, גוגל מצפה לחזק ולפתח את נאמנות גולשי האינטרנט למנוע החיפוש שלה, וזאת על ידי הענקת שירות חדש של סרטי וידאו המסונכרנים לחיפוש בגוגל.

מנוע-על

מנוע-על (meta-search engine) הוא מנגנון שלוקח שאילתה ממשתמש קצה, שולח אותה במקביל למספר מנועי חיפוש ומחזיר תוצאות מכל אחד ממנועי החיפוש. בהתחשב בכך שאין מנוע חיפוש שמסוגל לקטלג את כל האתרים ברשת האינטרנט, יתרונו של מנוע-העל הוא ביכולתו להחזיר תוצאות רבות יותר מאשר מנוע חיפוש יחיד. חסרונם של מנועי-העל הוא במספר הגדול של תוצאות לא-רלוונטיות שהם מחזירים לעומת מנוע חיפוש בודד - בעיה שאפשר להתמודד איתה דרך ניסוח של שאילתות ממוקדות ושימוש באלגוריתם שיסנן את התוצאות הלא-רלוונטיות או ידחק אותן לסוף רשימת התוצאות.

מנועי-על הם מנועים טפיליים - הם לא מכילים בסיס נתונים משל עצמם, אלא משתמשים בבסיסי נתונים של מנועים אחרים. הקושי בבניית אלגוריתם למנוע-על הוא בסידור תוצאות החיפוש של המנועים השונים לפי רלוונטיות, כאשר לכל מנוע יש שיטה שונה לדרוג האתרים. בנוסף לכך, מכיוון שלכל מנוע חיפוש יש שיטה שונה במקצת לניסוח שאילתות, האלגוריתם של מנוע-העל צריך 'לתרגם' את השאילתה של המשתמש כך שתתאים לכל אחד ממנועי החיפוש. כתוצאה מכך, מנוע-העל לא יכול לנצל את כל אפשרויות החיפוש של המנועים השונים (לדוגמה, כאשר במנוע חיפוש אחד יש אפשרות שלא קיימת בשאר המנועים).

מנועי חיפוש שולחניים

תפקידם של מנועי החיפוש השולחניים לגרום להאצה ומידיות בחיפוש של קבצים ותכנים במחשב האישי. בשוק קיימים מספר רב של תוכנות אלו, בין מנועי החיפוש העיקריים כיום: גוגל דסקטופ, יאהו דסקטופ סרץ, חלונות דסקטופ סרץ, קופרניק דסקטופ סרץ, ISYS דסקטופ סרץ, dtSearch ואוטופוקוס (שהוא היחיד ביניהם שמשוחרר ברישיון של קוד פתוח). כל מנועי חיפוש אלו, סורקים את הקבצים השונים הנמצאים בדיסק הקשיח (או בחלקו) ויוצרים להם אינדקס, שבו נרשמים וממויינים התכנים, כך שהם נעשים נגישים לחיפוש.

ההבדלים בין תוכנות החיפוש הם רבים, ונוגעים לצורת הממשק, קלות השימוש, הנגשה של המידע (באמצעות תצוגה מקדימה של המשפטים שבהם קיימת מחרוזת החיפוש), גמישות של החיפוש (חיפוש בוליאני מתקדם, חיפוש לפי שורשים), סוגי הקבצים שהן יודעות לקרוא ומתייחסות אליהם, שליטה על מנגנון האינדקסים וגמישות בתפעולו, מהירות יצירת האינדקסים, העמסה על משאבי המחשב, בטיחות המידע (יש ביניהן שמצפינות את האינדקס), תימחור של התוכנות (יש ביניהן בחינם), תמיכה בשפות זרות (כולל עברית) ועוד פרמטרים רבים.

כמו כן, קיימים מנועי חיפוש שולחניים שמחפשים ישירות בקבצים ללא יצירת אינדקס. תוכנות אלו בדרך כלל אינן יעילות בחיפוש במסות גדולות של חומר או בכל המחשב האישי, ועיקר שימושן הוא בחיפוש ממוקד בספרייה מסוימת, כאשר התוכן אינו רב מדי.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • ג'ון בטל, החיפוש – כיצד גוגל ומתחרותיה שינו את פני התרבות וכתבו מחדש את חוקי עולם העסקים, הוצאת "עברית" ו"כתר", 2006.
  • Allan Hanson, From classification to indexing: How automation transforms the way we think, in: Social Epistemology, Volume 18, Number 4, October-December 2004, pp. 333-356. (באנגלית) (אבסטרקט)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חברת גוגלהוראות לניקוי היסטוריית החיפוש בגוגל
  2. ^ שירות גלובס ונועה פרג, ‏המחפשים בגוגל נאמנים למנוע החיפוש ולא משתמשים באחרים, באתר גלובס, 16 באוגוסט 2009
AllMovie

AllMovie‏ (לשעבר All Movie Guide) הוא אתר אינטרנט המתמחה בסרטי קולנוע. האתר מכיל בסיס נתונים מקוון של מידע אודות סרטי קולנוע, תוכניות טלוויזיה, שחקני קולנוע ועוד. אתר האינטרנט "AllMovie.com" והמותג לצרכן "AllMovie" הם כיום בבעלות All Media Network.‏האתר עלה לראשונה לרשת האינטרנט בשנת 1998.

Chabad.org

Chabad.org (וגרסתו בעברית בית חב"ד או: he.chabad.org) הוא האתר הרשמי של חסידות חב"ד העומד תחת דוברות חב"ד המרכזית. הבסיס לאתר היה אחד מראשוני האתרים היהודיים באינטרנט ומהראשונים שהפעילו את מדור "שאל את הרב".

האתר פעיל ב-8 שפות: עברית, אנגלית, צרפתית, רוסית, ספרדית, גרמנית, פורטוגזית ואיטלקית. על פי נתוני האתר, בשנת 2012 נכנסו אליו למעלה מ-20 מיליון כתובות IP שונות. האתר מכיל כ-100,000 דפי תוכן והוא מפעיל כ-1,500 אתרים עבור בתי חב"ד בעולם.

מנהל האתר וממייסדיו הראשיים הוא מאיר שמחה קוגן.

אוצר החכמה

אוצר החכמה הוא מאגר תורני המכיל מאה אלף ספרים תורניים וספרי מחקר סרוקים בפורמט זהה לצורת עמודי הדפוס המקורי שעברו זיהוי תווים אופטי, שמאפשר אחזור מידע באמצעות מנוע חיפוש שמוטמע במערכת.

בגרסה 17.0 (חורף 2018/19) של המאגר ישנם 100,767 כותרים, קצב העדכון של המאגר עומד על כ-5,000 ספרים מדי שנה. המאגר מאפשר חלוקה של הספרים לפי קטגוריות, כמו: תנ"ך ופרשניו; משנה ומפרשיה; תלמוד בבלי ומפרשיו; תלמוד ירושלמי ומפרשיו; קבלה; מוסר; חסידות; היסטוריה; פולמוסים; כתבי עת; ספרי קהילות, ספרי יובל וספרי זיכרון. כתבי יד ודפוסים ראשונים.

המאגר נמכר במחיר מלא על גבי דיסק קשיח לשימוש לא מקוון, או בתשלום מנוי חודשי דרך אתר המאגר המקוון. המאגר מציע גם מנויים יומיים ודרכים שונות לשימוש בו. החיפוש באתר וכל הספרים זמינים לעיון חופשי במגבלת עמודים (נכון ל-2019 עד עמוד 40), דברי דפוס רבים כמו קונטרסים המופיעים במאגר זמינים לעיון חופשי בשלמותם בצורה זו.

המאגר פועל בשיתוף פעולה עם כמה מכוני הוצאה לאור תורניים מובילים וחלקם מציעים את ספריהם בתשלום נפרד כחלק מהמאגר. בין המכונים שספריהם נמצאים במאגר: יד הרב נסים, מוסד הרב קוק, מכון ירושלים, עוז והדר וקה"ת.

יוצר המאגר הוא ארז סלע, בעלי המאגר הם ארז ובשמת סלע.

לצד המאגר מפעילה מערכת אוצר החכמה פורום אינטרנט שבו מתנהלים דיונים בענייני ספרות תורנית, הלכה, היסטוריה יהודית וביוגרפיות של אישים רבניים.

בינג (מנוע חיפוש)

Bing (בינג) הוא מנוע חיפוש אינטרנטי מבית חברת Microsoft, הפועל החל משנת 2009 (לשעבר היה ידוע בשמות Live Search, Windows Live Search, ו-MSN Search). בינג הוא מנוע החיפוש השני בתפוצתו.

גוגל

האם התכוונתם ל...

גוגל (מנוע חיפוש)

גוגל (Google) הוא מנוע חיפוש הנמצא בבעלות חברת Google. זהו מנוע החיפוש הפופולרי ביותר באינטרנט ואתר האינטרנט הגדול בעולם. מדי יום הוא זוכה למאות מיליוני מבקרים השולחים אליו כ־3 מיליארדי בקשות ביום למציאת תוכן באתרי אינטרנט. המנוע פותח במקור על ידי לארי פייג' וסרגיי ברין בשנת 1997 ומשמש כדף הבית של חברת "גוגל".

גוגל וידאו

גוגל וידאו (באנגלית: Google Video) הוא מנוע חיפוש מבית גוגל, לחיפוש סרטון וידאו באינטרנט. המנוע משולב עם מנוע החיפוש העיקרי של החברה. השירות הושק ב-25 בינואר 2005. ב-9 באוקטובר 2006 גוגל רכשה את המתחרה Youtube

בדף התוצאות מופיעות תוצאות החיפוש בזכוכית מגדלת הפותחת קטעים מתוך הווידאו וקישור לדף באתר המקור של הווידאו. כמו כן ישנן אפשרויות חיפוש מתקדמות בהם ניתן להגביל ולסנן את תוצאות חיפוש של הווידאו: ניתן להגדיר את גודל וזמן הווידאו הרצוי.

בעבר היה הממשק שירות שאפשר להעלות וידאו לרשת בסגנון YouTube, לאחר שגוגל ב-9 באוקטובר 2006 רכשה את המתחרה YouTube, היא הפסיקה לאפשר העלאת וידאו לאתר ובאפריל 2011 הכריזה על ביטול השירות עד שהורד סופית ב-20 באוגוסט 2012. כיום הדומיין של Google Videos משמש לאחסון וידאו המועלה לשירות Google Photos.

גוגל סקולר

גוגל סְקוֹלַר (באנגלית: Google Scholar) הוא מנוע חיפוש מקוון מבית היוצר של גוגל, הממפתח את הטקסט המלא של ספרות מחקרית ממגוון רחב של הוצאות ובמקצועות שונים.

מנוע החיפוש, שהושק בגרסת בטא בנובמבר 2004, כולל בעיקר כתבי עת מקוונים שעברו ביקורת עמיתים מאירופה וארצות הברית ושייכים להוצאות הגדולות ביותר בתחום. הוא דומה בהתנהלותו למנועי החיפוש החינמיים Scirus מ-Elsevier, CiteSeerX, ו-getCITED. הוא דומה גם למנועים למנויים Scopus של Elsevier ו-Web of Science של Thomson ISI.

סיסמת הפרסום של גוגל סקולר - "עימדו על כתפי נפילים" (Stand on the shoulders of giants) – היא מחווה למלומדים שתרמו למדע במרוצת מאות שנים וסיפקו את היסודות להישגים אינטלקטואליים חדשים, ובמיוחד לאייזק ניוטון, שהסיסמה מבוססת על ציטוט ממכתב שכתב ובו נאמר "אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפיהם של ענקים."

גיגול

גיגול (מאנגלית:‏ To google) היא מילה שמשמעותה חיפוש מידע באינטרנט באמצעות גוגל (מנוע חיפוש), ולעיתים גם חיפוש במנוע חיפוש אחר, כדוגמת בינג או Yahoo!.

הפועל "לגגל" הוא תחדיש שנוצר עקב הפופולריות של מנוע החיפוש של חברת "גוגל". ארגון הלשון האמריקאי העניק לפועל זה את התואר "המילה השימושית ביותר" בשנת 2002, ובשנת 2006 הוא נוסף למילון האנגלי של אוקספורד ולמילונים נוספים בשפה האנגלית.

השימוש המתועד הראשון בביטוי נעשה ב-8 ביולי 1998 על ידי לארי פייג', אחד ממייסדי חברת "גוגל", ששלח הודעת דואר אלקטרוני לרשימת נמענים ובה נכתב "Have fun and keep googling!" ("תהנו ותמשיכו לגגל!"). השימוש הראשון המתועד בביטוי בטלוויזיה האמריקאית היה בפרק של הסדרה "באפי ציידת הערפדים" מ-15 באוקטובר 2002, בו ווילו שאל את באפי "האם כבר גיגלת אותה?"

חברת גוגל מניאה משתמשים משימוש נרחב בביטוי, בפרט כאשר נעשה בו שימוש כמילה נרדפת לחיפוש כללי באינטרנט, מחשש שמא הביטוי "גוגל" יהפוך לשם גנרי ויפגע במוניטין ובסמל המסחרי של החברה. בשנת 2002 חברת "גוגל" פנתה מספר פעמים לאתרי אינטרנט פופולריים וביקשה מהם להימנע משימוש בפועל זה. בשנת 2003 אתר העיתון "וושינגטון פוסט" קיבל מכתב רשמי מעורכי הדין של "גוגל", ובו מתוארות דרכים "נאותות" ו"בלתי נאותות" לשימוש בפועל "לגגל". לבסוף, בשנת 2006 פנתה חברת "גוגל" לציבור הרחב בבקשה הבאה: "אנא השתמשו במילה "לגגל" רק כאשר נעשה שימוש במנוע החיפוש של "גוגל" ובשאר שירותי החברה."מהפועל "לגגל" נגזרו מילים ומונחים נוספים, שהבולט בהם הוא ungoogleable, מונח שמשמעותו הוא מידע שלא ניתן למצוא בקלות באמצעות מנועי חיפוש באינטרנט. בשנת 2013 הציעה האקדמיה ללשון השוודית להוסיף גרסה שוודית של מונח זה ("ogooglebar") לרשימת התחדישים בשפה השוודית, אך חברת "גוגל" התנגדה לכך, מכיוון שהביטוי לא התייחס ספציפית לחיפוש במנוע החיפוש של "גוגל". אי לכך החליטה האקדמיה להסיר את המילה מהרשימה, על מנת להימנע מעימות משפטי עם החברה.

גרף הידע

גרף הידע (באנגלית: The Knowledge Graph) הוא בסיס ידע (Knowledge base) המשמש את חברת גוגל על מנת לשפר את תוצאות החיפוש של מנוע החיפוש שלה באמצעות מידע סמנטי שנאסף ממגוון רחב של מקורות. זהו מאגר מידע המבוסס על ישויות ולא על מילות מפתח ושאילתות. אלו תשובות מלאות המראות הבנה, ולא רק תשובה אחת קצרה. מכיוון שהשאילתא אינה

רק תשובה למה ששואלים אלא כוללת הקשר רחב יותר, גוגל החליטו ליצור גרף שמבין את הישויות מהעולם האמיתי ואת היחסים שלהן עם דברים אחרים. תצוגת גרף הידע התווספה למנוע החיפוש של גוגל ב-4 במאי 2012, בתחילה רק למשתמשים הנמצאים בארצות הברית, ב-4 בדצמבר 2012 גרף הידע הושק בעוד שבע שפות: ספרדית, צרפתית, גרמנית, פורטוגזית, יפנית, רוסית ואיטלקית. גרף הידע מספק מידע מובנה ומפורט על הנושא, בנוסף לרשימה של קישורים לאתרים אחרים. המטרה היא שמשתמשים יוכלו להשתמש במידע זה על מנת לפתור את השאילתא שלהם ללא צורך להיכנס לאתרי אינטרנט אחרים על מנת לאתר את פריט המידע הרלוונטי בעצמם ועל מנת לקצר את זמן החיפוש תוך הבאת התשובה בדף החיפוש. בסיכום הקצר המוצג בגרף הידע נעשה לרוב שימוש כתשובה מדוברת במאגרי Google Now.

בסיס הנתונים של גרף הידע מהווה אוסף של ישויות כמו אנשים, מקומות, מדינות, ערים, יצירות אמנות ומוזיאונים, קבוצות ספורט, מבנים מפורסמים, סרטים, שחקנים ובמאים, זמרים, להקות ואלבומי מוזיקה וכיוצא באלו והוא מכיל את רשימת הישויות, את הסיווג שלהן, מידע המתאר אותן ואת הקשרים ביניהן. לדוגמה, "גרף הידע" עשוי להבין ש"מאזדה" זה סוג של "רכב".

ב-2013 עמית סינגהל כתב על היכולות החדשות של החיפוש של גוגל שבגוגל עבדו מאוד קשה על מנת לאפשר למנוע להתמודד עם שאלות הנשאלות על ידי בני אדם. בגוגל עמלים על חיפוש העתיד של המנוע. סינגהל ציין שלוש פונקציות עיקריות שצריכות להתפתח: לענות, לשוחח ולצפות. ברצונם ליצור מנוע חיפוש המבוסס של שיח בין האדם למחשב. חיפוש מסוג זה הודגם על ידי ג'אונה רייט, גוגל נשאל שאלה "הראה לי מה ניתן לעשות בסנטה קרוז", גוגל ענה בעזרתו של גרף הידע, הראה מידע על המקום ואת המקומות הקשורים לסנטה קרוז. כעת נשאלת השאלה הבאה, כיצד לגרום למידע להישאר רלוונטי למשתמשים, איך ינצלו את החיפוש החדש לרף הידע ואיך תוכן האיחזור ישתנה בעקבות כך.

הידען

הידען הוא אתר תוכן ישראלי בתחום המדע והטכנולוגיה בשפה העברית. האתר הוקם ב-1997 על ידי העיתונאי אבי בליזובסקי והוא משמש כעורך האתר עד היום. האתר מספק ידיעות וכתבות חדשותיות, מאמרים, ראיונות, דעות וסיקורים תקשורתיים בישראל ובעולם המתעדכנות מידי יום, בנושאים הקשורים למדע. אחרי שני עשורים של פעילות, כולל האתר מאגר מידע מקיף ונרחב של למעלה מ-20,000 (הנתון נכון לדצמבר 2017) נושאים במגוון רחב של תחומי המדע והטכנולוגיה. אתר האינטרנט כולל מנוע חיפוש פנימי, ערוצי RSS, ניוזלטר ואפשרות לכתיבת תגובות הגולשים. הנושאים מאוגדים לששה פורטלים עיקריים המחולקים לתת-ידענים :

• חלל ואסטרונומיה - ידעני משנה : אסטרופיסיקה, אסטרונומיה, מערכת השמש, משימות חלל ואדם בחלל.

• סביבה ואנרגיה - ידעני משנה : מדעי הסביבה, מדעי כדור הארץ, סוגיות סביבתיות, אנרגיה ותחבורה.

• מחשוב וטכנולוגיה - ידעני משנה : מדעים מדויקים, מיחשוב ורובוטיקה, ננו-טק, טכנולוגיה צבאית ועתידנות.

• ביולוגיה ורפואה - ידעני משנה : אבולוציה וטבע, רפואה, גנטיקה והמוח.

• חברה והיסטוריה - ידעני משנה : מדע וחברה, היסטוריה, הספקן, מדע בדיוני ומדעים.

• מדע בישראל - ידעני משנה : מו"פ בישראל, ביוטכנולוגיה בישראל, ישראל בחלל, התעשיות הבטחוניות ואקדמיה וחינוך.

לאתר שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים ומחקר, מוזיאונים, שיתוף עם פורטל סביבה ומדע YNET ( מקבוצת ידיעות אחרונות ), אתר התוכן זווית ( סוכנות ידיעות למדע וסביבה המהווה פלטפורמת התוכן מבית האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה ), המגזינים : מדע פופולרי (Popular Science) , סיינטיפיק אמריקן (Scientific American) וגופים נוספים. בנוסף לכתבות המובאות כתרגום של ידיעות מרחבי הרשת ומחוץ לישראל, מהווה אתר הידען במה למדענים וחוקרים ישראליים מן השורה הראשונה בתחומי המדע והטכנולוגיה, הכותבים מאמרים מקוריים בנושאים שונים הקשורים לתחום מחקרם..

באתר מובאים לעיתים מאמרי דעה וכתבות המבקרים את הדת, את הפסאודו מדע וגם את הימין השמרני בארצות הברית.

בנובמבר 2012 זכה בליזובסקי בפרס למצוינות בעיתונות הדיגיטלית מטעם אגודת העיתונאים תל אביב ו-Google.

וולפרם אלפא

וולפרַם אַלפַא (באנגלית: Wolfram Alpha) הוא מנוע חיפוש חישובי, שפותח על ידי מעבדות וולפרם והושק במאי 2009. ייחודו הוא בביצוע שאילתות בשפה טבעית, בשילוב עם חישובים והחזיית מידע (ויזואליזציה) נרחבת.

מודעת דרושים

מודעת דרושים היא מודעה המפרסמת את דבר קיומה של משרה פנויה ומבקשת מועמדים בעלי כישורים מתאימים לאיוש המשרה.

מודעות הדרושים נהוג לפרסם בעיתונות, ובעיתונים הגדולים יש מוספים מיוחדים של מודעות דרושים.

עם התפתחות האינטרנט החלו בפרסום מודעות דרושים באינטרנט, באתרים המיוחדים לכך או כחלק מהאתר של המפעל המפרסם את המודעה. אתר Indeed.com פעול ביותר מ-60 מדינות לרבות ישראל. מנוע חיפוש המתמקד במודעות "דרושים" מאפשר לדורש עבודה לאתר את המודעות המתאימות לו.במקצועות שבהם יש ביקוש גדול לעובדים משמשים לכך גם שלטי חוצות ותשדירי פרסום ברדיו ובטלוויזיה.

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה מחייב את ניסוח המודעות "בלשון זכר ובלשון נקבה, בין ביחיד ובין ברבים", וכן אוסר על אפליית מועמדים על רקע מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים.

בתיקון לחוק העונשין מיוני 2018 נאסר פרסום הצעה לעסוק בזנות.

מנוע

מנוע הוא מכונה הממירה אנרגיה לעבודה מכנית. מנועים מסוגים שונים ממירים סוגים שונים של אנרגיות לעבודה מכנית. ניתן להמיר אנרגיית חום, לחץ או חשמל לאנרגיה מכנית.

במנוע בעירה פנימית, למשל, הופכים את אנרגיית החום הנוצרת בשריפת הדלק לאנרגיית לחץ של גזי שריפה, אשר דוחפים בוכנה ועל ידי כך מבצעים עבודה מכנית. את האנרגיה (עבודה) המכנית המתקבלת מנצלים לסיבוב גלגלי רכב, מדחף של אנייה וכדומה.

בכל מנוע קיימים הפסדים מסוימים - חלק מהאנרגיה המושקעת אינו הופך לאנרגיה מכנית. אנרגיה זו הופכת ברוב המקרים לאנרגיית חום, ומתפזרת לסביבה. נצילות המנוע היא היחס בין כמות האנרגיה המתקבלת מן המנוע לבין כמות האנרגיה המושקעת בו, ובדרך כלל מבוטאת באחוזים. בכל המקרים בהם המנוע הופך אנרגיית חום לעבודה מכנית, נצילות המנוע מוגבלת, ולא יכולה לעבור את הנצילות של מנוע קרנו התאורטי. במנועי דיזל ובנזין מודרניים, למשל, הנצילות הגבוהה ביותר שהושגה היא כ-50%.

ספארי (דפדפן)

ספארי (באנגלית: Safari), הוא דפדפן אינטרנט מתוצרת אפל. ספארי זמין כחלק ממערכת ההפעלה OS X, הגרסה העדכנית של מערכת ההפעלה MacOS של מחשבי מקינטוש; ספארי כלול כדפדפן ברירת המחדל ב-OS X 10.3.

ספארי הוא הדפדפן המובנה במכשירי iPhone iPad ו-iPod Touch.

ספארי הוצג בגרסה למערכת ההפעלה Microsoft Windows לראשונה ב-11 ביוני 2007, וגירסתו היציבה הנוכחית היא 5.1.7 שהושקה ל-OS X.

בדומה לדפדפנים אחרים, ספארי מאפשר גלישה באמצעות לשוניות (טאבים) ו"סימניות" (Bookmark). בדפדפן משולבים גם מנוע חיפוש של גוגל, אפשרות לגלישה באמצעות המקלדת, תמיכה בעדכוני RSS, צפיה בקובצי PDF ללא יציאה מהתוכנה וכן חוסם חלונות קופצים ("פופ אפס", popups).

מאז השקת הדפדפן ב-7 בינואר 2003 ועד היום, נתח השוק שלו מבין כלל הדפדפנים גדל בהדרגה. נכון לינואר 2019, מחזיק הדפדפן בנתח שוק של 15.23%.

סרגיי ברין

סרגיי מיכאילוביץ ברין (ברוסית: Сергей Михайлович Брин, באנגלית: Sergey Brin; נולד ב־21 באוגוסט 1973) הוא איש מחשבים ויזם יהודי-אמריקאי, יליד ברית המועצות. ברין ייסד יחד עם לארי פייג' את חברת גוגל, ומשמש כיום כנשיא אלפאבית.

שווי ההון של סרגיי ברין הוא 51.6 מיליארד דולר (נכון ל-2018).ברין היגר עם הוריו לארצות הברית בגיל 6. את תוארו הראשון עשה באוניברסיטת מרילנד. כמו גם אביו וסבו, בחר ברין לעשות את תוארו הראשון במתמטיקה. את תארו השני עשה ברין במדעי המחשב. אחרי קבלת התואר, עבר ברין לאוניברסיטת סטנפורד לצורך רכישת תואר שלישי במדעי המחשב. שם פגש בלארי פייג', מי שהפך מהר מאוד להיות בן שיחו לשיחות נפש אינטלקטואליות וחברו הקרוב. הם מילאו את חדרם במעונות במחשבים זולים ויישמו בעזרתם את תוכנית כריית המידע של ברין ליצירת מנוע חיפוש עליון. התוכנה נהייתה פופולרית בסטנפורד והצמד השהה את לימודי הדוקטורט, לטובת הקמת "גוגל" במוסך שכור.

פייסבוק

פייסבוק (מאנגלית: Facebook, בתרגום חופשי לעברית: "ספר פנים") הוא אתר אינטרנט המופעל על ידי חברת פייסבוק האמריקאית. האתר מהווה את הרשת החברתית המקוונת הגדולה בעולם, והוא זמין ביותר משבעים שפות. ביוני 2017, דיווחה החברה על כשני מיליארדי חברים הרשומים באתר, כש-800 מיליון מהם פעילים בתדירות יומיומית. על פי חברת דירוג האתרים אלקסה, פייסבוק הוא האתר השביעי הנצפה ביותר באינטרנט ברחבי העולם והרביעי הנצפה ביותר בישראל.

האתר הוקם על ידי מארק צוקרברג, אדוארדו סברין, דסטין מוסקוביץ', כריס יוז ואנדרו מקקולום , בהיותם סטודנטים באוניברסיטת הרווארד, ב-4 בפברואר 2004. בבעלות צוקרברג 28.2% ממניות החברה. תחילה התאפשר רק לסטודנטים מהרווארד להצטרף לרשת, אך ב-11 בספטמבר 2006 היא נפתחה לשימוש כלל הציבור.

שם האתר נובע משמו של הספר המקובל במכללות ובאוניברסיטאות, המכיל את תמונות הסטודנטים, והמחולק להם בשנתם הראשונה באקדמיה, על מנת שהסטודנטים החדשים יוכלו להכיר טוב יותר איש את רעהו. ספר זה מכונה "Face Book" ("ספר פנים").

פרויקט השו"ת

פרויקט השו"ת (בשמו הרשמי: מאגר היהדות הממוחשב) הוא כינוי לתוכנית ליצירת מאגר מידע ממוחשב של כתבים יהודיים תורניים עם דגש על ספרות הלכתית וספרי שאלות ותשובות (שו"ת), ופיתוח מנוע חיפוש המאפשר אחזור מידע מהמאגר על פי מילות חיפוש. הפרויקט החל בשנות השישים של המאה ה-20 במכון ויצמן והיה מהראשונים בעולם לשמירה דיגיטלית של טקסט שלם ("טקסט מלא") לצורך חיפוש בו. כיום הוא מובל על ידי אוניברסיטת בר-אילן. הפרויקט זכה בפרס ישראל לספרות תורנית לשנת תשס"ז. הכינוי "פרויקט השו"ת" משמש כיום גם ככינוי לתוכנה המכילה את המאגר עצמו.

קונקורדנציה

קוֹנְקוֹרְדַּנְצְיָה היא רשימה אלפביתית של כל המילים (או המילים העיקריות) שבשימוש ביצירה מסוימת בצירוף מראה מקום של כל מילה. קונקורדנציה נהוג לחבר לקורפוס, ספר חשוב, מפורסם או נפוץ מאוד, או למכלול יצירתו של סופר או משורר. הקונקורדנציה היא כלי עזר ראשון במעלה לחוקרים את היצירה הנידונה וללומדיה. הקונקורדנציה הראשונה נתחברה לתנ"ך, והיא נכתבה על ידי נזירים וכמרים נוצרים, בין השאר ככלי עזר לוויכוחים בין-דתיים (ואף תורגמה לעברית בדיוק למטרות הללו). בעת החדשה השתמשו בה גם לגבי יצירות נוספות.

בימי הביניים וראשית העת החדשה, בין השאר משום שיצירת קונקורדנציה הייתה מלאכה מייגעת, ארוכה ויקרה, נוצרו קונקורדנציות רק ליצירות חשובות במיוחד כמו התנ"ך, הקוראן או יצירותיו של ויליאם שייקספיר.

היום, למרות השימוש במחשבים, יצירת קונקורדנציה (מודפסת או ממוחשבת) עדיין עשויה לדרוש עבודה ידנית רבה, משום שבביצועה נדרשת מיומנות לשונית גבוהה: בקונקורדנציה יש לרכז יחדיו את כל המילים הנובעות משורש אחד, לפי הטיותיהן השונות. יחד עם זאת, יש להפריד בין שתי מילים בעלות משמעות שונה, הנכתבות שתיהן באותה צורה או נובעות שתיהן מאותו שורש. בנוסף כוללת הקונקורדנציה לרוב מידע נוסף כמו פרשנות או הגדרות של המילים, כמו גם הצלבות על פי נושאים - מה שלא בהכרח אפשרי לייצר בקונקורדנציות הנוצרות אוטומטית על ידי תוכנת מחשב.

עם זאת, כאשר טקסט כלשהו נמצא בזיכרון המחשב, יכול אדם בעל מיומנות לשונית לבצע עליו חיפושים ולקבל את היכולות הבסיסיות של קונקורדנציה. (מנוע חיפוש איננו מאפשר בדרך כלל את מציאת כל ההטיות האפשריות של השורש).

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.