מנהרות הכרמל

מנהרות הכרמל (מסומנות ככביש 23) הן מערכת כבישי אגרה הסלולים בשתי מנהרות כפולות מתחת לרכס הכרמל בחיפה. הן מחברות בין מחלף חיפה דרום בכביש 2 לצ'ק פוסט (מחלף הקריות) בכניסה המזרחית לעיר. המנהרות נפתחו לתנועת כלי רכב ב-1 בדצמבר 2010.

Carmel Tunnels 2011 (4)
הכניסה למנהרה מכיוון חוף הכרמל
Nave Sha'anan
מחלף רופין

מאפייני המנהרות ותפעולן

פתחה של המנהרה המערבית ממוקם בסמוך למרכז הקונגרסים בחיפה והוא מאפשר גישה מכביש 2 וממישור חוף הכרמל (כביש 4). המנהרה מסתיימת בנווה שאנן, במחלף רופין. מחלף זה הוא גם הפתח המערבי של המנהרה המזרחית, שממשיכה עד לצ'ק פוסט, ביציאה לכביש 4 וכביש 75. החל משלהי 2014, ישנו גם חיבור ישיר מהמנהרות אל כביש 22.

מהירות הנסיעה המרבית המותרת במנהרות הכרמל היא 80 קילומטר לשעה.

סך אורך הכבישים בפרויקט מנקודת הכניסה אל נקודת היציאה הוא 6.5 קילומטרים, מהם כ-4.7 קילומטרים במנהרות. המנהרה המערבית, שאורכה 3,200 מטרים, היא הארוכה ביותר בישראל כיום לנסיעת כלי רכב. אורכה של המנהרה המזרחית הוא 1,643 מטרים. כל אחת משתי המנהרות היא בגובה של 6.5 מטרים וברוחב 10 מטרים, מספיק כדי לאפשר לשתי משאיות "פול-טריילר" לנסוע זו לצד זו. המנהרות אינן מיועדות לכניסת הולכי רגל. המחלף שהוקם בנווה שאנן הוא המחלף הגדול בישראל, עם שבעה גשרים בארבעה מפלסים.

המנהרות נבנו בידי שותפות "כרמלטון", אשר הוקמה במיוחד לצורך הקמת המיזם. הפעלת המנהרות נעשית עבור "כרמלטון" בידי חברת נתיבי הכרמל מערכות ותפעול, שהיא חברה-אחות של "דרך ארץ", מפעילת כביש 6. חברת כביש חוצה ישראל היא המפקחת על פעילותו של הזכיין במנהרות הכרמל, גביית האגרות (כולל ועדות ערר על גובה החיוב), התפעול והתחזוקה.[1]

היסטוריה

הצעה ראשונה לכריית מנהרות מתחת לכרמל עלתה כבר בתקופת המנדט הבריטי,[2] וכן הועלה באמצע שנות ה־60, כפתרון לבעיות התחבורה הקשות בעיר התחתית ובדרכים לנמל חיפה.[3] בסוף שנות ה-80 הוצע הרעיון לראש עיריית חיפה, אריה גוראל, אך לא התממש. בתחילת שנות ה-90 קידם את הרעיון ראש עיריית חיפה, עמרם מצנע, והוביל צעדים שהביאו למימושו.

לכל אורך תכנונו וביצועו היה המיזם שנוי במחלוקת.[4] מתנגדיו טענו כי הוא יעודד את מגמת הפירוור כתוצאה מעקיפת מרכז העיר ויעודד את השימוש ברכב פרטי (המביא לפגיעה רבה יותר באיכות הסביבה על פני תחבורה ציבורית). לטענתם הוא יביא ל"ייבוש" של מרכז העיר הישן, ועצם תכנונו שם לאל כל מאמץ מקביל של התחדשות תוך-עירונית. נגד הפרויקט הוגשו 223 התנגדויות והוא התעכב בוועדות התכנון ובתי המשפט שנים רבות.[5]

המכרז לפרויקט פורסם בדצמבר 1996.[6] בשנת 1997 זכתה בו קבוצת כרמלטון, לביצוע הפרויקט במשך ארבע שנים וגביית האגרה במשך 31 שנים, בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT). קבוצת כרמלטון הייתה מורכבת מחברת דרגדוס (Dragados) - חברת תשתיות ספרדית, אשטרום, פ.י.ב.י. אחזקות, ו"נכסים ובניין" מקבוצת דיסקונט השקעות. במסגרת המכרז, התחייבה כרמלטון לשלם למדינה תמלוגים בסך 266 מיליון שקלים. בשנת 1999 נחתמו הסכמי המימון לביצוע הפרויקט ונחתם הסכם סופי עם הממשלה.

הקבוצה התכוונה להתחיל את העבודות, אולם עיכובים באישורים החוקיים של התוכנית לא אפשרו את התחלת העבודות עד שנת 2002. אז התעוררה בעיה חדשה, כאשר בנק דיסקונט נסוג מהסכמתו לספק אשראי למימון פעולות הבנייה. הפרויקט הותנע מחדש לאחר התדיינות משפטית ארוכה בה נפסק כי על בנק דיסקונט לעמוד בהתחייבויותיו. הבעלות על הזכיינית כרמלטון שונתה וכיום היא בבעלות של אשטרום (50% בעלות) ו"שיכון ובינוי" (50% בעלות). שינוי זה דרש אישור מיוחד של הממונה על ההגבלים העסקיים מאחר ששתי החברות פועלות באותו התחום.

לאחר שהוקמה גם קבוצת מימון חדשה, ביולי 2005 נחתם חוזה מחודש עם הממשלה. בהסכם המחודש התחייבה הממשלה להעניק לזכיינית "רשת ביטחון" במקרה שיסעו בכביש פחות כלי רכב מהתכנון, בדומה להסכם עם זכיינית כביש חוצה ישראל. כרמלטון תשתף את המדינה ברווחיה אם התנועה במנהרות תהיה גבוהה מהצפוי.

ההערכה היא שעלות ביצוע הפרויקט היא כמיליארד ורבע שקל במימון פרטי וכרבע מיליארד שקל נוספים לסלילת דרכי גישה שבוצעה על ידי חברת "יפה נוף".

שלבי ההקמה

בינואר 2007 החלו העבודות בשטח. שנתיים לאחר מכן, בינואר 2009‏,[7] הסתיימה חפירתה של המנהרה הראשונה באורך 1,643 מטרים, מהצ'ק פוסט למחלף רופין בנווה שאנן. זו אחת מזוג מנהרות מקבילות המוליכות במסלול זה, כל מנהרה חד-סטרית בכיוון אחר. את המנהרה חפרו משני הכיוונים: מצד אחד חברת CCECC הסינית ומהצד השני חברת "י. לרר (הנדסה) בע"מ"[8] הישראלית. כאשר הגיעו שני הצוותים האחד מול משנהו, בוצע פיצוץ מבוקר שהסיר את המכשול האחרון. חפירת המנהרה המקבילה הסתיימה ב-25 בפברואר 2009‏.[9] חפירת המנהרה השלישית הסתיימה ב-5 במאי 2009‏[10] וב-21 ביולי 2009 הסתיימה חפירת המנהרה הרביעית. טקס חנוכת המנהרות התקיים במעמד ראש הממשלה ב-30 בנובמבר 2010‏,[11] ובבוקר המחרת נפתחו המנהרות לתנועת כלי רכב.

Carmel Tunnels, Check Post entrance 1

הכניסה למנהרות מכיוון צומת הצ'ק פוסט

Carmel Tunnels 2011 (3)

הכניסה המערבית למנהרות

טונות העפר הרבות שהוצאו מההר בעת חציבת המנהרות, הועברו לכמה אתרים, בהם שימוש לצורך ייבוש ים במסגרת הקמת רציפי "מסוף הכרמל" בנמל חיפה וסלילת כביש 772 מצומת "דשנים" לצומת יגור. לצורך הוצאת העפר מהמחלף המרכזי, נסלל כביש במרכזו של נחל גיבורים, שחסך את נסיעת המשאיות עמוסות העפר בכבישי חיפה. בתמורה, התחייבה "כרמלטון" להקמת פארק ציבורי רחב-ידיים בנחל הגיבורים.

תקופת ההפעלה

שנתיים וחצי לאחר חנוכת המנהרות, הפרויקט לא עמד ביעדי ההכנסות. נפח התעבורה היה קטן בשליש ממה שציפו, ובשל כך נאלצה המדינה לפצות את המפעילים בסכום של 50 מיליון שקל.[12]

בראשית 2014 נפתחה דרך נחל הגיבורים בחיפה, המקשרת בין העיר התחתית למחלף רופין. דרך זו מקבילה לחלקו המזרחי של פרויקט מנהרות הכרמל, אך בניגוד אליו, הנסיעה בה אינה בתשלום. במרץ 2014 נחנך קטע הכביש המקשר את מנהרות הכרמל אל נתיבי המפרץ באמצעות מחלף מבוא כרמל.

מחירי הנסיעה

הנסיעה במנהרות כרוכה באגרה, שאת גובההּ קבעה ועדת הכלכלה של הכנסת. המחיר לנוסעים שאינם מנויים, נכון לחודש יולי 2019[13] הוא 10.9 שקלים לנסיעה ברכב פרטי של מחצית הדרך ותשלום של 20.18 שקלים עבור נסיעה למלוא אורכן של המנהרות. בעלי רכב דו-גלגלי מחויבים במחיר הזהה למחיר מכונית פרטית. התשלום מתבצע בשני מסלולים: מסלול מהיר למנויים ומסלול ובו קופות ללקוחות מזדמנים. במסלול המהיר למנויים השער פתוח בכל עת והרכב מזוהה על ידי צילום לוחית הרישוי הקדמית, או באמצעות התקן אלקטרוני ייעודי לכלי רכב דו-גלגליים שבהם מותקנת לוחית אחורית בלבד.

תעריפי הנסיעה לרכב ציבורי ולמשאית גבוהים יותר: מחיר הנסיעה למשאיות עומד על פי חמישה ממחיר הנסיעה לרכב פרטי (בכביש 6, לשם השוואה, דמי הנסיעה למשאית הם פי 2.5 בממוצע מרכב פרטי, בהתאם לסוג המנוי). דבר זה נועד להרתיע משאיות מלהשתמש במנהרות, וכך להשאיר את המנהרות פנויות. דמי הנסיעה לרכב ציבורי (אוטובוס), הם פי 3 מהמחיר לרכב פרטי.

החל מ-19 בדצמבר 2010 מפעילה "אגד" מספר קווי אוטובוס עירוניים שמסלולם עובר במנהרות הכרמל, לרבות קו 101 הנוסע במנהרות במסלולן המלא ונע בין תחנת מרכזית המפרץ לתחנת מרכזית חוף הכרמל.

בראשית 2015, בעקבות עלייה בעלות הנסיעה במנהרות, ייקור שישי בארבע שנים, הוקמה תנועת מחאת מנהרות הכרמל ופתחה את דף הפייסבוק תחת שם זה .[14] המחאה היא כנגד תעריפי הנסיעה הגבוהים. המחאה, שבין המצטרפים אליה היה גם ראש עיריית חיפה, יונה יהב, כוללת עצומה עליה חתמו למעלה מ-30 אלף איש.[15]

החל מינואר 2018, הוחל תעריף מוזל למנויים בחלק מקטגוריות כלי הרכב, וכן נוספה ללוח התעריפים הקטגורייה "משאית קלה" למשאיות שמשקלן עד 12 טון. התעריף המוזל למנויים, התאפשר בזכות הסכם עם משרד האוצר, לסיבסוד המנהרות.[16]

תוקף ההסכם עד שנת 2024, ובמסגרתו מתוכננות עליות מחירים למנויים, כמתואר בטבלה:[17]

2018 2019 2020 2021 2022 2023 2024
תעריף למנויים בש"ח (רכב פרטי) 6.95 7 7 8 8 9 9

עליית מחירי הנסיעה

עליית תעריפי הנסיעה לאורך הזמן
תאריך שעות תעריף רכב פרטי בש"ח תעריף רכב ציבורי בש"ח תעריף משאית קלה בש"ח תעריף רכב כבד בש"ח
מקטע אחד שני מקטעים מקטע אחד שני מקטעים מקטע אחד שני מקטעים מקטע אחד שני מקטעים
פתיחה כל היממה 5.70 11.40 17 34 זהה לרכב כבד 28.5 57
12/10/11 כל היממה 6 12 18 36 30 60
1/1/12 11:00-15:00,

21:00-6:00

6 12 18 36 21 42
6:00-11:00,

15:00-21:00

30 60
1/1/13 11:00-15:00,

21:00-6:00

7 14 21 42 24.50 49
6:00-11:00,

15:00-21:00

35 70
1/7/13 11:00-15:00,

21:00-6:00

7.38 14.76 22.10 44.20 25.80 51.60
6:00-11:00,

15:00-21:00

36.90 73.80
1/7/14 כל היממה 7.47 14.94 22.41 44.82 37.35 74.7
1/1/15 כל היממה 8.70 17.40 26.10 52.20 43.49 86.98
1/4/15 כל היממה 8.55 17.10 25.68 51.36 42.80 85.60
1/7/15 כל היממה 8.66 17.32 25.98 51.96 43.29 86.58
1/10/15 כל היממה 8.69 17.38 26.07 52.14 43.45 86.90
1/7/16 כל היממה 8.58 17.16 25.76 51.52 42.94 85.88
1/10/16 כל היממה 8.61 17.22 25.86 51.72 43.09 86.18
1/4/17 כל היממה 8.58 17.16 25.74 51.48 42.88 85.76
1/7/17 כל היממה 8.66 17.32 25.94 51.88 43.29 86.58
1/10/17 כל היממה 8.60 17.20 25.86 51.72 43.08 86.16
1/1/18 כל היממה מנוי 6.95 13.90 29.58 59.16 29.58 59.16 49.27 98.54
כל היממה מזדמן 9.86 19.72 49.27 98.54
1/4/18 כל היממה מנוי 6.93 13.86 29.45 58.9 29.45 58.9 49.14 98.28
כל היממה מזדמן 9.83 19.66 49.14 98.28
1/7/18 כל היממה מנוי 7.01 14.02 29.80 59.60 29.80 59.60 49.69 99.38
כל היממה מזדמן 9.94 19.88 49.69 99.38
1/10/18 כל היממה מנוי 7.02 14.04 29.86 59.72 29.86 59.72 49.80 99.60
כל היממה מזדמן 9.96 19.92 49.80 99.60
1/1/19 כל היממה מנוי 7.08 14.16 29.91 59.82 29.91 59.82 49.82 99.64
כל היממה מזדמן 9.97 19.94 49.82 99.64
1/4/19 כל היממה מנוי 7.06 14.12 29.85 59.70 29.85 59.70 49.75 99.50
כל היממה מזדמן 9.92 19.84 49.75 99.50
1/7/19 כל היממה מנוי 7.15 14.30 30.27 60.54 30.27 60.54 50.44 100.88
כל היממה מזדמן 10.09 20.18 50.44 100.88
1/10/19 כל היממה מנוי 7.08 14.16 30.06 60.12 30.06 60.12 50.10 100.20
כל היממה מזדמן 10.02 20.04 50.10 100.20

מסלול המנהרות

מסלול המנהרות
מסלול המנהרות
כביש 23
ISR-HW-23
WikiAir Flight IL-13-02 1236
הכניסה למנהרות הכרמל מכיוון חוף הכרמל
סיווג כביש ארצי
ציר כביש רוחב
כביש אגרה ממחלף חיפה דרום עד מחלף הקריות (צ'ק פוסט)
אורך 7.85 ק"מ
נקודת התחלה מחלף חיפה דרום
ערים ראשיות חיפה
נקודת סיום מחלף מבוא כרמל
קילומטרים שם סוג מפגש מיקום דרכים מצטלבות
מנהרות הכרמל (ממערב למזרח)
0 מחלף חיפה דרום HaifaSouthInterchange.svg חיפה ISR-HW2 blue.png  כביש 2, ISR-HW4 red.png  כביש 4
0.5 שער אגרה Toll road symbol Israel.png חיפה לשני הכיוונים
0.8 מנהרה AB-Tunnel.svgAB-Tunnel.svg חיפה 2 מסלולים – אורך 3,200 מטר
4 מחלף רופין RupinInterchange.svg נווה שאנן רח' רופין, שדרות גולן
4.2 מנהרה AB-Tunnel.svgAB-Tunnel.svg נווה שאנן 2 מסלולים – אורך 1,650 מטר
6.5 שער אגרה Toll road symbol Israel.png צ'ק פוסט לשני הכיוונים
6.75 מחלף הקריות (צ'ק פוסט) CheckpostInterchange.svg צ'ק פוסט ISR-HW4 red.png  כביש 4, ISR-HW752.png  כביש 752
7.85 מחלף מבוא כרמל MevoCarmelInterchange.svg חיפה ISR-HW22.png  כביש 22

ראו גם

קישורים חיצוניים

עיינו גם בפורטל:
פורטל חיפה

הערות שוליים

  1. ^ אודות מנהרות הכרמל, באתר של מנהרות הכרמל
  2. ^ ליאור גוטמן, מנהרות הכרמל: הפרויקט הענק שתוכנן עוד לפני קום המדינה, באתר כלכליסט, 29 ביולי 2009
  3. ^ ש. שחורי, מנהרה לרוחב הכרמל תפתור בעיות התחבורה בחיפה, דבר, 11 בספטמבר 1964
  4. ^ ענת ג'ורג'י, זכייני מנהרות הכרמל מתחו ביקורת על העיכוב באישורן, באתר הארץ, 3 במאי 2001
  5. ^ דוד רטנר, איך נולד ונתקע פרויקט בישראל, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2001
  6. ^ דוד חיון ונעה ווסרמן, ‏דורון בלשה: פרסום המיכרז לפרוייקט מינהרות הכרמל נדחה לחודש דצמבר, באתר גלובס, 21 בנובמבר 1996
  7. ^ אחיה ראב"ד, הסתיימה חפירת מנהרת הכרמל הראשונה, באתר ynet, 19 בינואר 2009
  8. ^ ליאור ברון ומישל אודי, ‏הסכסוך מחריף: כרמלטון הכניסה קבלן ישראלי לכרייה בפרויקט מנהרות הכרמל, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2008
  9. ^ הסתיימה חפירת המנהרות מתחת לנווה-שאנן
  10. ^ מנהרות הכרמל: הסתיימה המנהרה השלישית
  11. ^ ראש הממשלה נתניהו חנך היום את מנהרות הכרמל בחיפה, באתר משרד ראש הממשלה, 30 בנובמבר 2010
  12. ^ דניאל שמיל, מחכים לאור בקצה המנהרה: למה מתעלמים הנהגים ממנהרות הכרמל?, באתר TheMarker‏, 21 במרץ 2013
  13. ^ מחירון עלות נסיעה במנהרות הכרמל, באתר מנהרות הכרמל
  14. ^ מחאת מנהרות הכרמל
  15. ^ נעה שפיגל, קריאה להחרמת מנהרות הכרמל בעקבות העלאת מחירים, באתר הארץ, 9 בינואר 2015
  16. ^ אורן דורי, לאחר מחאת תושבי חיפה: הנסיעה במנהרות הכרמל תוזל – אבל לא לכולם, באתר TheMarker‏, 31 בדצמבר 2017
  17. ^ תעריפי 2018 - הודעה לציבור מנהרות הכרמל, ‏2017-12-31
2010 בישראל

2010 בישראל (ה'תש"ע-ה'תשע"א) הייתה השנה בה חגגה מדינת ישראל 62 שנה מיום היווסדה. האירועים הבולטים בה היו האסון בכרמל, המשט לעזה ומסמך גלנט.

שנת 2010 נחשבת לשנה החמה ביותר מאז החלו מדידות מזג אוויר בארץ ישראל.

30 בנובמבר

30 בנובמבר הוא היום ה-334 בשנה (335 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 31 ימים.

אגד תעבורה

אגד תעבורה בע"מ היא חברת אוטובוסים ישראלית שהוקמה בשנת 2006 על ידי איחוד החברות "אגד פלוס תעבורה" ו"אגד אישי". החברה מפעילה, באמצעות כ-500 אוטובוסים, את התחבורה הציבורית בנתניה, במבשרת ציון, מעלה אדומים, גבעת זאב, שומרון, בנימין, גוש עציון, הר חברון ובקעת הירדן.

אשטרום

קבוצת אשטרום היא קונצרן בנייה פרטי, מהגדולים בישראל. לקבוצה 20 חברות בנות שכולן עוסקות בתחומי הבניין השונים, כמה מתוכן נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. בין הפרויקטים של הקבוצה ניתן למנות את מנהרות הכרמל, הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים, נמל היובל באשדוד, בניית מבני תעשייה, בתי חולים וגשרים רבים.

מלבד ישראל, לחברה פעילות ענפה בארצות הברית, מערב ומזרח אירופה (רומניה, בולגריה, סרביה, אזרבייג'ן), אפריקה והאיים הקאריביים.

בנה-הפעל-העבר

בנה-הפעל-העבר (BOT) (באנגלית: Build-Operate-Transfer) היא שיטה של שותפות ציבורית-פרטית למימון פרויקט, שבה גוף פרטי מקבל זיכיון מגוף ציבורי כדי לממן, לתכנן, לבנות ולהפעיל מתקן ציבורי לתקופה קצובה. בישראל משך ההסכם הוא לרוב 25–35 שנים (כולל תקופת ההקמה), ואילו במדינות אחרות משך ההסכם הוא בין 10 ל-99 שנים. בתום תקופת ההסכם נמסר המתקן לידי הגוף הציבורי. הבעלות על המתקן נמצאת בידי הגוף הציבורי, אך במשך תקופת הזיכיון מקבל המפעיל זכות לגבות תשלום ממשתמשי המתקן, בהתאם לתנאים האמורים בחוזה, וזאת כדי להשיב לעצמו את ההשקעה בבניית המתקן ובאחזקתו וכן רווח (וזאת בשונה מחוזה BOOT - Build-Own-Operate-Transfer לפיו הבעלות בתקופת הזיכיון נמצאת בידי היזם).

חוזי BOT הפכו נפוצים מאוד בעיקר בארצות מתפתחות, החל משנות ה-90 של המאה ה-20, ככל שגבר הקושי לגיוס מימון בינלאומי לעבודות תשתית לאומיות.

בין המדינות שבהן נפוצים חוזי BOT נמצאות אנגליה, אוסטרליה, יפן, הרפובליקה הסינית (טאיוואן), מלזיה והונג קונג. במספר מדינות, כגון קנדה וניו זילנד מקובל דגם של עסקאות BOOT. חוזי BOT נפוצים לבניית תחנות כוח, מתקני טיהור שפכים והתפלת מים, כבישים מהירים, נמלים ושדות תעופה, רכבות תחתיות, מתקני תקשורת, ועוד.

בעשורים האחרונים נעשות עסקאות BOT אף בין חברות פרטיות. במקרים אלה חברות מערביות גדולות, מצפון אמריקה ואירופה, חותמות על חוזה עם גוף מסחרי בדרך כלל בהודו או בסין, לפיו החברה מאסיה תבנה ותפעיל מרכז שירות לקוחות עבור החברה המערבית, או שירות אחר, לתקופת זמן קצובה, אולם החברה המערבית מחזיקה בזכות להעביר לבעלותה את המפעל שהוקם, בתנאים ובמחיר הנקובים בחוזה.

לעלייה במספר עסקאות BOT הנעשות בעולם קיימים מספר גורמים, בהם: שילוב יתרונות המגזר הפרטי והציבורי, ביקוש העולה על ההיצע לתשתיות ציבוריות, וכן מגבלות תקציביות ציבוריות כפועל יוצא מסדרי עדיפויות.

הפרויקטים הבולטים בשיטת BOT בישראל הם:

כביש חוצה ישראל

מנהרות הכרמל

הרכבת הקלה בירושלים

צינור הגז הטבעי אל-עריש-אשקלון

הנתיב המהיר בכביש 1

תחנת הכוח באשלים

רוב מתקני ההתפלה

עיר הבה"דים של צה"ל

קמפוס התקשוב הטכנולוגי של צה"ל

המכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש

דן באר שבע

דן באר שבע היא מפעילת התחבורה הציבורית הפנימית בבאר שבע.

דן בדרום

חברת דן בדרום תחבורה (2015) בע"מ, המוכרת בשמה המקוצר דן בדרום הוקמה בשנת 2015 על ידי חברת נהור, חברת בת של דן חברה לתחבורה ציבורית, על מנת להתמודד במכרזי הפריפריה בדרום הארץ, דבר שמשרד התחבורה אוסר על חברת דן, ולכן הקימה דן את חברת דן בצפון שמפעילה את המטרונית ואת דן בדרום שמפעילה קווי תחבורה ציבורית בצפון הנגב.

מנכ"ל החברה הראשון היה יורי ברונשטיין אשר עבר לחברת דן באר שבע ובמקומו טל כהן מונה למנכ"ל החברה עד היום.

דרך ארץ (חברה)

חברת דרך ארץ הייוויז (1997) בע”מ, המוכרת בשם המקוצר דרך ארץ, היא בעלת הזיכיון לתחזוק, הפעלת וגביית האגרה עבור הנסיעה בכביש חוצה ישראל.

חיפה

חֵיפָה היא העיר השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל, ביתה של אוכלוסייה מעורבת יהודית-ערבית. היא חברה בארגון פורום ה-15, משמשת מרכזהּ של מטרופולין חיפה, בירת מחוז חיפה, ונחשבת בירת הצפון והמרכז העירוני הגדול בו.

חיפה היא מרכז תחבורה, תעשייה ותרבות חשוב ומשפיע על כל מדינת ישראל ואחד ממרכזי הסחר הימי של ישראל. עוד מראשית ימיה, הייתה עיר נמל. גם בשנות האלפיים, אחד מסמלי העיר הוא נמל חיפה, שהוא אחד משני נמלי המסחר הגדולים של ישראל.

כביש אגרה

כביש אגרה הוא כביש שהשימוש בו כרוך בתשלום. האגרה הנגבית מכלי הרכב העושים שימוש בכביש, משמשת, לבדה או ביחד עם אמצעי מימון אחרים, לתחזוקתו של הכביש ולפיתוחו, או לשם השבת ההשקעה שהשקיע מפעיל הכביש בהקמתו, במסגרת שיטת בנה-הפעל-העבר. בדומה לכבישי אגרה קיימים גם גשרים ומנהרות שהשימוש בהם כרוך באגרה, וכן אזורים, כמו מרכזי ערים, שהכניסה אליהם בכלי רכב מחייבת תשלום אגרה (לדוגמה בלונדון, סטוקהולם, בולוניה ובברגן). כביש אגרה הוא אחת השיטות למימון הקמתו ו/או הפעלתו של קטע כביש, בדרך כלל בעל איכויות של כביש מהיר, והרעיון העומד בבסיסה, הוא שנטל מימונו של הכביש מוטל באופן ישיר על אלה שעושים בו שימוש בפועל. שיטה אחרת למימון הקמתם ותחזוקתם של כבישים היא האגרה התקופתית הנוהגת במדינות מסוימות באירופה, לדוגמה באוסטריה, שווייץ ובצ'כיה, והמכונה וינייט (מצרפתית Vignette). אגרה זו נגבית מכל כלי הרכב הרשומים במדינה, או מחלקם, בין כחלק מאגרת הרישוי ובין כאגרה נפרדת, וכן מכלי רכב זרים הנכנסים אליה לראשונה דרך כביש מהיר או עושים בו שימוש. במדינות אחרות ממומנות הקמת כבישים מהירים ותחזוקם מהתקציב הכללי, בדומה לכל פעולה ממשלתית אחרת.

בישראל מופעלים מספר כבישי אגרה: כביש 6, מנהרות הכרמל והנתיב המהיר בכביש 1.

מחלף מבוא כרמל

מחלף מבוא כרמל, הנקרא גם "מחלף ידין" הוא מחלף המחבר את כביש 22 (נתיבי המפרץ) עם כביש 23 (מנהרות הכרמל) ודרך יגאל ידין בחיפה.

המחלף שהוא אחד הגדולים בישראל נפתח לתנועה בשנת 2010 בעלות של כ-170 מיליון שקל, והוא מקצר משמעותית את הדרך לחיפה לבאים מעכו והקריות, והוא חלק מכביש עוקף קריות המחבר בין חיפה לעכו.

המחלף מאפשר נסיעה רציפה וללא רמזורים על כביש 22 והוא עובר בגשר עילי מעל דרך יגאל ידין שממנו ניתן לעלות על הגשר באמצעות רמפת עליה מיוחדת, כמו כן הירידה מן הגשר לכיוון שדה התעופה חיפה הצמודה אליו מתבצעת על ידי לולאה סיבובית אל דרך יגאל ידין. הגשר עובר מעל מסילת הרכבת לכיוון נהריה, וכן מעל נחל קישון ונחל גדורה.

מחלף רופין

מחלף רופין (או מחלף נווה שאנן) הוא מחלף מהגדולים בישראל ובו מערכת גשרים בארבעה מפלסים, המקשרים את מנהרות הכרמל עם שכונת נווה שאנן ומרכז העיר חיפה.

נחל אזוב

נַחַל אֵזוֹב הוא נחל אכזב היורד בחיפה מהמורדות המערביים של רכס הכרמל. גיא הנחל מפריד בין שכונת כרמליה מצפון, ושכונת אחוזה מדרום. מצפון לו זורם נחל שיח. לנחל מספר יובלים קצרים. מוצא הנחל מצפונו ובצמוד לפתח הכניסה המערבי של מנהרות הכרמל ולשרידי חורבת קסטרא.

בנחל מסלול טיול מוסדר שתחילתו ברחוב אופקים וסופו במוצא הנחל. הצמחייה בנחל היא של חורש ים תיכוני הכולל עצי אלון מצוי חלקם טבעיים וחלקם נטועים, עצי ער אציל ועצי חרוב מלווים בשיחים שונים כגון רתמה קוצנית, מרווה משולשת ואלת המסטיק. בנוסף צומח במוצא הנחל חלבלוב השיח שהוא צמח נדיר בארץ וצומח רק בנחל אזוב ונחל שיח. במוצא הנחל צומחים פרחי חצב מצוי, נרקיסים, חבצלת קטנת פרחים ועוד.

בסקר ארכאולוגי שנערך בנחל נמצאה על המדרון המשתפל אל יובל הנחל מחצבה קדומה שסביבה חרסים מהתקופה הביזנטית וכן כבשן סיד בקוטר 4.5 מטר.

ביובלו הדרומי של הנחל נבנה בעבר מכון טיהור שפכים שאינו פעיל. במוצא הנחל על הצלע בצידו הצפוני של הואדי הרחב נבנו בעבר מבנים עגולים של אכסניית נוער, המבנים נטושים.

לאורך הגדה הדרומית של הנחל עובר שביל אופניים שהוקם לכבוד אליפות אירופה באופני הרים שנערכה באזור בחודש יולי 2010. מתחת לוואדי עוברת מנהרת הכרמל בקטע שבין הכניסה הדרומית לכניסה בנווה שאנן.

תוכניות בנייה בוואדי של שכונה וכביש, הביאו למאבק ציבורי על שמירת השטחים הירוקים בכרמל. המאבק החל באוקטובר 2011 ונכון לאמצע 2012 עדיין לא הסתיים. במסגרת המאבק שוקם ביחד עם החברה להגנת הטבע שביל הטיול בנחל.

נרקיס גל הסעות

נרקיס גל הסעות בע"מ היא חברת הסעות ישראלית המפעילה קווי תחבורה ציבורית בשם "גלים".

החברה, שנוסדה בשנת 1996 כחברה פרטית, זכתה ב-2009 במכרז להפעלת ארבעה קווים עירוניים וארבעה קווים בין-עירוניים בעיר רהט.

ברשות החברה 26 אוטובוסים שפועלים ב-11 קווי תחבורה ציבורית חדשים, בהם 4 קווים עירוניים ו־4 קווים בין-עירוניים.

מחירי הנסיעה ברהט נמוכים יותר ממחירי הנסיעה הנהוגים בישראל, ודומים לאזורי עיירות הפיתוח. החברה פועלת גם עם הכרטיס החכם "רב-קו".

חברת גלים היא חברת התחבורה הציבורית הקטנה והאחרונה בתחום בשירותי התחבורה הציבורית בישראל ומפעילה את מספר קווי האוטובוס הנמוכים ביותר בארץ.

נתיבי היובל

נתיבי היובל בע"מ היא חברה ייעודית (Special Purpose Entity) אשר זכתה במכרז למימון, הקמה, תפעול ותחזוקת פרויקט כביש 431

בשיטת PFI ‏ (Private Finance Initiative) .בהתאם לתנאי המכרז, אחראית נתיבי היובל על הקמת הכביש ותפעולו בתקופה של 25

שנים תמורת תשלום מהמדינה, שלאחריה יוחזר הכביש למדינה, ללא תמורה.

נתיבי הכרמל מערכות ותפעול

נתיבי הכרמל מערכות ותפעול בע"מ היא החברה האחראית לתפעול מערכת כבישי האגרה העירוניים בחיפה, "מנהרות הכרמל". המנהרות משמשות כמערכת תנועה תת-קרקעית המקצרת באופן משמעותי את זמן הנסיעה בין הכניסות לחיפה – מחלף חיפה דרום (חוף הכרמל) ומחלף הקריות (צומת הצ'ק פוסט).

נתיבי המפרץ

נתיבי המפרץ ( כביש 22 ומוכר יותר בשם כביש עוקף קריות) הוא כביש פרוורי מהיר במטרופולין חיפה, המשמש ציר תחבורה ראשי במטרופולין, בדומה לנתיבי איילון במטרופולין תל אביב ודרך בגין במטרופולין ירושלים, המקשר את העיר התחתית בחיפה עם הקריות עם עכו. אורך הכביש הוא כ-19 קילומטרים בקירוב, ולאורכו מספר מחלפים.

צ'ק פוסט

מחלף הקריות, הוא שמו של מחלף מרכזי במזרחה של חיפה. זהו מחלף כניסה חשוב לחיפה ממזרח, והוא מנקז גם חלק מהתנועה המגיעה לעיר מצפון. הוא מקשר בין כביש 4 (שדרות ההסתדרות), הממשיך צפונה לכיוון הקריות, עכו, ועד נהריה וראש הנקרה, וכביש 752 (דרך בר-יהודה) המוביל מזרחה לנשר – ומערבה לעיר התחתית, שם הוא הופך לציר התנועה הראשי שלה. בדצמבר 2010 נפתח המוצא המזרחי של מנהרות הכרמל (כביש 23) בקרבת המחלף, וקצהו של כביש האגרה מתחבר עם שדרות ההסתדרות.

בימי השלטון הבריטי בארץ ישראל היה מפגש דרכים זה צומת T פשוט. הוא קיבל את הכינוי "Check Post" שמשמעותו באנגלית הוא עמדת בדיקה, על שם מחסומי ביקורת שנהגו הבריטים לפרוס בצומת כדי לאתר לוחמי מחתרות. למרות שכיום שמו הרשמי הוא "מחלף הקריות", נשאר שמו הישן בפי תושבי המטרופולין.

בשנות ה-50 נקבע בו מעגל תנועה, ששני עשורים אחר כך הוחלף במערכת רמזורים. במפנה המאה ה-21, על מנת להקל על גודש התנועה המאמיר, נבנה גשר המעביר את התנועה מחיפה צפונה מעל לצומת המרומזר, והצומת הפך למחלף.

בעבר שימש כביש 752 כעורק הבינעירוני הראשי שקישר את חיפה עם נצרת והעמקים; אך דרך העמקים הועברה כמחצית הקילומטר צפון-מזרחה, שם נחנך מסוף האוטובוסים "מרכזית המפרץ", ונכון להיום הצ'ק פוסט משמש בעיקר תנועה לעיר נשר. לפנים היה בסמיכות לצומת גם צומת של רכבות, שכן רכבת העמק ההיסטורית חלפה בו, ושרידי מסילת הרכבת שנותרו בצומת מהווים עדות דוממת לפעילותה בעבר. כיום נמצאת בקרבת מקום תחנת הרכבת מרכזית המפרץ.

בסמוך למחלף מתוכננת תחנת החלפה של הרכבל נוסעים שצפוי לקשר את הצ'ק-פוסט לטכניון ולאוניברסיטת חיפה.

מאז חנוכתה של "מרכזית המפרץ", פחתה חשיבותו של הצ'ק פוסט מבחינת תחבורה ציבורית. חלק ניכר מתחנות האיסוף וההורדה שהיו משלושת עברי הצומת בוטלו ורוב תנועת הנוסעים מתנקזת אל מרכזית המפרץ ואל התחנה שבצומת קישון. מאז פתיחתו של כביש 22 פוחת גם השימוש במחלף מבחינת התחבורה הפרטית הבאה מצפון.

שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת

שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת בע"מ היא חברת אוטובוסים המפעילה שירותי תחבורה ציבורית באזור נצרת, נוף הגליל ובסביבתן. החברה שייכת במלואה לחברת הנסיעות והתיירות נצרת והיא מפעילה 24 קווי אוטובוס ושירותי הסעת תלמידים באמצעות 85 האוטובוסים שבבעלותה. בחברה 180 עובדים, מהם 130 נהגים, וברשותה שני מוסכים בנוף הגליל. החברה נוסדה ב-1956.

שרותי אוטובוסים הייתה החברה הראשונה בארץ שהפעילה אוטובוסים זעירים בקווי תחבורה עירוניים.

תחבורה בישראל
כבישי ישראל כביש 1כביש 2 (כביש החוף)כביש 3כביש 4כביש 5כביש 6 (חוצה ישראל)כביש 7כביש 9כביש 12כביש 20 (נתיבי איילון)כביש 22 (נתיבי המפרץ) • מנהרות הכרמל (כביש 23) • כביש 25כביש 31כביש 40כביש 50 (כביש בגין)כביש 60כביש 65כביש 70כביש 77כביש 90כביש 431כביש 443כביש 471כביש 531כביש 899 (כביש הצפון)ציר אלון • לרשימה המלאה
מכולות בנמל חיפה

בואינג 767 של חברת אל-על

נתיבי איילון

מערך קרונועים
חברות כבישים נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורהחברת דרך ארץחברת כביש חוצה ישראלחברת נתיבי איילוןנתיבי הכרמל מערכות ותפעולנתיבי היובל
אוטובוסים אגדאגד תעבורהאפיקיםגליםדןדן באר שבעדן בדרוםמטרופוליןנסיעות ותיירות נצרתנתיב אקספרססופרבוסקווים - עיליתרמה תחבורה ציבורית גולןשירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת
תחנות מרכזיות התחנה המרכזית החדשה של תל אביבהתחנה המרכזית הישנה של תל אביבמסוף 2000התחנה המרכזית של ירושליםהתחנה המרכזית החדשה של ראשון לציוןמרכזית המפרץמרכזית חוף הכרמלמרכזית הקריותהתחנה המרכזית של באר שבעהתחנה המרכזית של אשדודתחנה מרכזית יבנהתחנה מרכזית מודיעיןהתחנה המרכזית של נתניהתחנה מרכזית חדרההתחנה המרכזית של הרצליהתחנה מרכזית קריית גתהתחנה המרכזית של קריית שמונהתחנה מרכזית בית שאןתחנה מרכזית דימונהתחנה מרכזית ערדהתחנה המרכזית של עכותחנה מרכזית נהריהתחנה מרכזית כפר סבאתחנה מרכזית רחובותהתחנה המרכזית של לודהתחנה המרכזית של אשקלוןהתחנה המרכזית של טבריההתחנה המרכזית של צפתתחנה מרכזית כרמיאלתחנה מרכזית אילתמסוף צומת רעננהתחנה מרכזית רמלה
נמלים נמל אילתנמל אשדוד (נמל היובל) • נמל הדרוםנמל המפרץנמל חיפהנמל הקישוןהמרינה הכחולהמרינה אשקלוןמרינה הרצליה

נמל חדרה (נמל מסחרי) • נמל אשקלון - קצא"א (נמל מסחרי) • נמל מספנות ישראלרשות הספנות והנמליםחברת נמלי ישראל

רכבת ישראל פורטל רכבת ישראל • הקו הראשי של רכבת ישראלמסילת הרכבת יפו–ירושליםקו הרכבת המהיר לירושליםמסילת איילוןתחנות רכבת בישראל
מערכת תנועה עתירת נוסעים כרמליתמטרוניתרכבליתרכבל חיפהמסילת חיפה–נצרתהרכבת הקלה בתל אביב (הקו האדום, הקו הירוק, הקו הסגול, הקו החום) • קווי מטרו בתל אביב (קו M1, קו M2, קו M3) • הרכבת הקלה בירושלים (הקו האדום, קו הקמפוסים, הקו הירוק, הקו הכחול) • הרכבת הקלה בבאר שבעהרכבל לכותל
תעופה רשות התעופה האזרחיתרשות שדות התעופהנמל התעופה בן-גוריוןנמל התעופה רמוןאל עלישראיירארקיעסאן דור • שדות תעופה בישראל
היסטוריה נמל תל אביבנמל יפוהרכבת המנדטוריתרכבת העמקחברות תעופה עבריות ביישובכביש הנפטכביש הגבורהדרך בורמההרפורמה בנמלים
שונות הרשות הארצית לתחבורה ציבוריתמשרד התחבורה והבטיחות בדרכיםמוניות בישראלמוניות שירות בישראלרב-קותחבורה בתל אביבתחבורה ציבורית בישראלתל-אופן • ערכים נוספים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.