ממשלת ישראל התשיעית

ממשלת ישראל התשיעית, בראשותו של דוד בן-גוריון פעלה מה-17 בדצמבר 1959 עד ה-2 בנובמבר 1961, והושבעה עם היבחרה של הכנסת הרביעית.

ב-31 בינואר 1961 הגיש ראש הממשלה דוד בן-גוריון את התפטרותו לנשיא המדינה יצחק בן צבי, והממשלה הוסיפה לכהן כממשלת מעבר במשך כ-10 חודשים.

ממשלת ישראל התשיעית
MemBG9
ממשלת ישראל התשיעית בראשות דוד בן-גוריון בבית הנשיא יצחק בן-צבי. יושבים משמאל לימין: גולדה מאיר, יעקב משה טולידאנו, יצחק בן-צבי, דוד בן-גוריון ופנחס רוזן. עומדים משמאל לימין: משה דיין, גיורא יוספטל, זלמן ארן, בכור-שלום שטרית, מרדכי בנטוב, פנחס ספיר, חיים משה שפירא, ישראל ברזילי, אבא אבן, יוסף בורג, יצחק בן-אהרן וכתריאל כץ - מזכיר הממשלה
מידע כללי
תחילת כהונה 17 בדצמבר 1959
סוף כהונה 2 בנובמבר 1961
ראש ממשלה דוד בן-גוריון
הקבינט הקודם ממשלת ישראל השמינית
הקבינט הבא ממשלת ישראל העשירית

תוצאות הבחירות לכנסת הרביעית

כנסות וממשלות ישראל
מועצת המדינה הזמנית
הממשלה הזמנית

הכנסת הראשונה

הממשלה הראשונה
הממשלה השנייה

הכנסת השנייה

הממשלה השלישית
הממשלה הרביעית
הממשלה החמישית
הממשלה השישית

הכנסת השלישית

הממשלה השביעית
הממשלה השמינית

הכנסת הרביעית

הממשלה התשיעית

הכנסת החמישית

הממשלה העשירית
הממשלה האחת עשרה
הממשלה השתים עשרה

הכנסת השישית

הממשלה השלוש עשרה
הממשלה הארבע עשרה

הכנסת השביעית

הממשלה החמש עשרה

הכנסת השמינית

הממשלה השש עשרה
הממשלה השבע עשרה

הכנסת התשיעית

הממשלה השמונה עשרה

הכנסת העשירית

הממשלה התשע עשרה
הממשלה העשרים

הכנסת האחת עשרה

הממשלה העשרים ואחת
הממשלה העשרים ושתיים

הכנסת השתים עשרה

הממשלה העשרים ושלוש
הממשלה העשרים וארבע

הכנסת השלוש עשרה

הממשלה העשרים וחמש
הממשלה העשרים ושש

הכנסת הארבע עשרה

הממשלה העשרים ושבע

הכנסת החמש עשרה

הממשלה העשרים ושמונה
הממשלה העשרים ותשע

הכנסת השש עשרה

הממשלה השלושים

הכנסת השבע עשרה

הממשלה השלושים ואחת

הכנסת השמונה עשרה

הממשלה השלושים ושתיים

הכנסת התשע עשרה

הממשלה השלושים ושלוש

הכנסת העשרים

הממשלה השלושים וארבע

הכנסת העשרים ואחת

הכנסת העשרים ושתיים

הממשלה השלושים וחמש
פורטל - הממשל בישראל
רשימה ראש הרשימה מנדטים מספר קולות אחוז מהקולות מושב הערות
מפא"י דוד בן-גוריון 47 370,585 38.2% קואליציה
חרות מנחם בגין 17 130,515 13.5% אופוזיציה
מפד"ל חיים משה שפירא 12 95,581 9.9% קואליציה
מפ"ם יעקב חזן, מאיר יערי 9 69,468 7.2% קואליציה
הציונים הכלליים 8 59,700 6.2% אופוזיציה התאחדו מאוחר יותר עם המפלגה הפרוגרסיבית בהקמת המפלגה הליברלית
אחדות העבודה-פועלי ציון יגאל אלון 7 58,043 6.0% קואליציה
חזית דתית תורתית 6 45,569 4.7% קואליציה רשימה משותפת למפלגות אגודת ישראל ופא"י; התפלגה במהלך כהונת הכנסת לרכיביה
המפלגה הפרוגרסיבית פנחס רוזן 6 44,889 4.6% קואליציה התאחדה מאוחר יותר עם הציונים הכלליים בהקמת המפלגה הליברלית
מק"י שמואל מיקוניס 3 27,374 2.8% אופוזיציה
קידמה ופיתוח 2 12,347 1.3% קואליציה
שיתוף ואחווה 2 11.104 1.1% קואליציה
חקלאות ופיתוח מחמוד א-נאשף 1 10,902 1.1% קואליציה

הקמת הממשלה

קשיי הרכבת הקואליציה, הצפויים לאחר כל בחירות, התגלעו הפעם לא במישור שבין מפא"י ובין שותפותיה לקואליציה, הדתיים, הפרוגרסיבים, ואנשי מפ"ם ואחדות העבודה, אלא במישור הפנימי והמפלגתי. עלייתם של ה"צעירים" הייתה לצנינים בעיני דור הביניים במפלגה. גולדה מאיר סירבה להצטרף לממשלה, שכן חששה כי אבא אבן, משה דיין, ושמעון פרס, ידחקו את רגליה, ויטלו ממנה כל השפעה. בסופו של דבר התרצתה ונטלה את תיק החוץ, כאשר אבא אבן מונה לשר בלי תיק במשרד החוץ. משה דיין היה לשר החקלאות, ושמעון פרס לסגן שר הביטחון. משה שרת, שנדחק מכל עמדות ההשפעה, נותר גם הפעם מחוץ לממשלה. במהלך השנים הבאות יהיה המאבק הבין דורי בתוך מפא"י הגורם המניע העיקרי בפוליטיקה הישראלית, כאשר הדלק המצית את הבערה, הוא "הפרשה".

ציוני דרך ומדיניות

ב- 19 ביולי 1960 הצטרפה פא"י לממשלה, לאחר שהתפצלה מסיעת החזית דתית תורתית, ונציגה בנימין מינץ מונה לשר הדואר[1]. הממשלה קרסה אחרי התפטרותו של בן-גוריון ב-31 בינואר 1961 בעקבות רצונו לאלץ את מרכז מפא"י להדיח את פנחס לבון מן המפלגה.

סיעות הקואליציה

סיעה מנדטים משרדי השרים משרדי סגני השרים תחילת חברות בממשלה סיום חברות הערות
מפא"י 47 משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון,
משרד האוצר, משרד החוץ,
משרד החינוך והתרבות, משרד החקלאות,
משרד המסחר והתעשייה,
משרד המשטרה, משרד העבודה, משרד הדתות, משרד הדואר,
שר בלי תיק
משרד הביטחון,
משרד החינוך והתרבות
17 בדצמבר 1959 2 בנובמבר 1961
מפד"ל 12 משרד הסעד, משרד הפנים משרד הפנים
מפ"ם 9 משרד הבריאות, משרד הפיתוח 17 בדצמבר 1959 2 בנובמבר 1961
אחדות העבודה-פועלי ציון 7 משרד התחבורה 17 בדצמבר 1959 2 בנובמבר 1961
פועלי אגודת ישראל 3 משרד הדואר 19 ביולי 1960 2 בנובמבר 1961
המפלגה הפרוגרסיבית 6 משרד המשפטים 17 בדצמבר 1959 2 בנובמבר 1961
קידמה ופיתוח 2 17 בדצמבר 1959 2 בנובמבר 1961 הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג
בממשלה
שיתוף ואחווה 2 17 בדצמבר 1959 2 בנובמבר 1961 הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג
בממשלה
חקלאות ופיתוח 1 17 בדצמבר 1959 2 בנובמבר 1961 הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג
בממשלה
מספר הח"כים החברים בקואליציה

הרכב הממשלה

הממשלה מנתה עם כינונה 16 שרים, בהרכב דומה לממשלה השמינית עם פיזורה, אך הנציגות של אחדות העבודה-פועלי ציון ירדה לשר אחד: יצחק בן אהרון שהיה פנים חדשות בממשלה, ושני שרי המפד"ל שבו אליה לאחר שובם לקואליציה. בנוסף, חילופי משמרות בתוך מפא"י הביאו לכניסתם של אבא אבן, משה דיין וגיורא יוספטל במקום קדיש לוז, פרץ נפתלי ומרדכי נמיר. במהלך כהונת הממשלה ירד מספר חבריה ל-14, בעקבות התפטרות זלמן ארן ופטירתו של יעקב משה טולדאנו. בנימין מינץ, שנכנס באמצע כהונת הממשלה כנציג פא"י, נפטר במהלך כהונת הממשלה.

שם סיעה משרד תאריך תחילת כהונה תאריך סיום כהונה הערות דיוקן
דוד בן-גוריון מפא"י משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, משרד הדתות, משרד הדואר 17 בדצמבר 1959 2 בנובמבר 1961 Ben Gurion 1959
לוי אשכול מפא"י משרד האוצר 17 בדצמבר 1959 2 בנובמבר 1961 Levi Eshko portrait 1964
ישראל ברזילי מפ"ם משרד הבריאות 17 בדצמבר 1959 2 בנובמבר 1961 Israel Barzilai 1966-01-16
בנימין מינץ חזית דתית תורתית משרד הדואר 17 ביולי 1960 30 במאי 1961 נפטר במהלך הכהונה Binyamin Mintz
יעקב משה טולידאנו לא היה ח"כ משרד הדתות 17 בדצמבר 1959 15 באוקטובר 1960 נפטר במהלך הכהונה Yaacov Toledano 1960
גולדה מאיר מפא"י משרד החוץ 17 בדצמבר 1959 2 בנובמבר 1961 Golda Meir 03265u
זלמן ארן מפא"י משרד החינוך והתרבות 17 בדצמבר 1959 10 במאי 1960 Zalman Aranne
אבא אבן מפא"י שר בלי תיק, משרד החינוך והתרבות 17 בדצמבר 1959 2 בנובמבר 1961 כיהן כשר בלי תיק עד 3 באוגוסט 1960, עת החליף
את זלמן ארן כשר החינוך והתרבות
Abba Eban 1970
משה דיין מפא"י משרד החקלאות 17 בדצמבר 1959 2 בנובמבר 1961 Mosche Dajan
פנחס ספיר מפא"י משרד המסחר והתעשייה 17 בדצמבר 1959 2 בנובמבר 1961 Pinchas Sapir 1955
בכור שלום שטרית מפא"י משרד המשטרה 17 בדצמבר 1959 2 בנובמבר 1961 Bechor-Shalom Shitreet
פנחס רוזן המפלגה הפרוגרסיבית משרד המשפטים 17 בדצמבר 1959 2 בנובמבר 1961 Pinchas Rosen
יוסף בורג מפד"ל משרד הסעד 17 בדצמבר 1959 2 בנובמבר 1961 Yosef Burg
גיורא יוספטל מפא"י משרד העבודה 17 בדצמבר 1959 2 בנובמבר 1961 Yoseftal Giora
מרדכי בנטוב מפ"ם משרד הפיתוח 17 בדצמבר 1959 2 בנובמבר 1961 MordechaiBentov
חיים משה שפירא מפד"ל משרד הפנים 17 בדצמבר 1959 2 בנובמבר 1961 Moshe Shapira
יצחק בן אהרן אחדות העבודה-פועלי ציון משרד התחבורה 17 בדצמבר 1959 2 בנובמבר 1961 Yitzhak ben Aharon

סגני שרים

שם סיעה משרד תאריך תחילת כהונה תאריך סיום כהונה דיוקן
שמעון פרס מפא"י משרד הביטחון 21 בדצמבר 1959 2 בנובמבר 1961 Shimon Peres 1994
עמי אסף מפא"י משרד החינוך והתרבות 28 בדצמבר 1959 2 בנובמבר 1961 Assaf ami
ישראל שלמה בן-מאיר מפד"ל משרד הפנים 28 בדצמבר 1959 2 בנובמבר 1961 Israel Shlomo Benmeir 14-01-1966

חילופי שרים

השר היוצא סיעה משרד עילת סיום התפקיד תאריך סיום התפקיד השר המחליף סיעה תאריך כניסה לתפקיד
זלמן ארן מפא"י משרד החינוך והתרבות התפטרות 10 במאי 1960 אבא אבן מפא"י 3 באוגוסט 1960
יעקב משה טולידאנו לא היה חבר כנסת משרד הדתות פטירה 15 באוקטובר 1960 דוד בן-גוריון מפא"י 15 באוקטובר 1960
בנימין מינץ חזית דתית תורתית משרד הדואר פטירה 30 במאי 1961 דוד בן-גוריון מפא"י 30 במאי 1961

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הכנסת אשרה צירוף פא"י לממשלה, שערים, 19 ביולי 1960
הקודם:
ממשלת ישראל השמינית
1958-1959
ממשלת ישראל התשיעית
17 בדצמבר 1959 - 2 בנובמבר 1961
הבא:
ממשלת ישראל העשירית
1961-1963
17 בדצמבר

17 בדצמבר הוא היום ה-351 בשנה, (352 בשנה מעוברת) בשבוע ה-51 בלוח הגריגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 14 ימים.

1959

שנת 1959 היא השנה ה-59 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1959 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1959 בישראל

בשנת 1959 בישראל חגגה המדינה הצעירה 11 שנים מיום עצמאותה. מספר אירועים בולטים אירעו ב-1959. מחד, חל שיפור במצב הכלכלי והופסקה מדיניות ה"צנע"; מאידך, מתחים חברתיים ועדתיים ומרירות על פערים מתגברים הובילו למהומות העדתיות הראשונות בישראל - אירועי ואדי סאליב. אירוע מרכזי נוסף הוא "ליל הברווזים", שמועה על גיוס מילואים של צה"ל (אשר מקורה בתרגיל) שנתפסה כהכנה למלחמה.

1960 בישראל

1960 בישראל הייתה השנה בה חגגה 12 שנה מיום היווסדה.

1961 בישראל

1961 בישראל הייתה השנה בה חגגה 13 שנה מיום היווסדה. בין האירועים החשובים שאירעו בישראל בשנה זו, משפט אייכמן והבחירות לכנסת החמישית, לאחר התפטרות דוד בן-גוריון (אשר נבעה מדחייתו את מסקנות הוועדה שחקרה את העסק הביש).

ה'תש"ך

ה'תש"ך או ה'תש"כ (5720) ובקיצור תש"ך או תש"כ –

היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-3 באוקטובר 1959, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 21 בספטמבר 1960.המולד של תשרי חל ביום שישי, 19 שעות ו-19 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג זשג, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים.זו שנה ראשונה לשמיטה, ושנת 1 במחזור העיבור ה-302. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 8 במחזור השמש ה-205.שנה זו היא שנת 1,891 לחורבן הבית, ושנת 2,271 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תש"ך 12 שנות עצמאות.

הבחירות לכנסת הרביעית

הבחירות לכנסת הרביעית התקיימו ב־3 בנובמבר 1959, ב' בחשוון ה'תש"ך. הבחירות נערכו בתקופת שיא כוחה של מפא"י בראשות דוד בן-גוריון. בבחירות אלו זכתה מפא"י בהישג הגדול בתולדותיה – 47 מנדטים.

הכנסת הרביעית

כהונתה של הכנסת הרביעית החלה ב-30 בנובמבר 1959, בעקבות הבחירות שנערכו ב-3 בנובמבר אותה שנה. את ישיבתה הראשונה פתח נשיא המדינה יצחק בן-צבי, ולאחר מכן העביר את ניהול הישיבה לזקן חברי הכנסת, נחום ניר-רפאלקס. מיד אחר כך נבחר קדיש לוז ליושב ראש הכנסת. לוז היה המועמד היחיד, והוא נבחר בתמיכתם של 112 מחברי הכנסת וללא מתנגדים. 3 מחברי הכנסת נמנעו.

הכנסת הרביעית כיהנה במשך תקופה קצרה ביותר מבין כל הכנסות (שנייה רק לכנסת העשרים ואחת) - 644 ימים, שהם שנה, תשעה חודשים וארבעה ימים, עד לתחילת כהונתה של הכנסת החמישית, ב-4 בספטמבר 1961.

המשרד לביטחון הפנים

המשרד לביטְחון הפנים הוא משרד ממשלתי של מדינת ישראל המופקד על ביטחון הפנים במדינה.

המשרד לביטחון פנים, שנקרא עד לאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 משרד המשטרה, הוא גוף ממשלתי ייחודי למדינת ישראל. בעוד שברחבי העולם כפופות רשויות ביטחון הפנים כמו המשטרה למשרד הפנים או למשרד המשפטים, ובמקומות רבים מהוות רשויות אלו חלק ממארג השלטון המקומי וראשי המערכות ממונים בידי ראשי הערים, במדינת ישראל הוקם משרד משטרה נפרד, מסיבות שונות. גוף דומה הוקם ב-2003 בקנדה בעקבות פיגועי 11 בספטמבר 2001, הגוף נקרא המשרד לביטחון הציבור וכפופים לו גם גופי חירום שבישראל כפופים לפיקוד העורף.

בשל ייחודיותו של המשרד כפופים לו גופים מתחומים שונים הקשורים לביטחון הפנים: מערכת אכיפת החוק (למעט החלק המשפטי הכפוף למשרד המשפטים: משטרת ישראל, השיטור העירוני, הרשות להגנה על עדים ושירות בתי הסוהר. מנגנון בטיחות הכולל רק את הרשות הארצית לכבאות והצלה מאחר שגורמי הבטיחות הקשורים בבריאות כפופים למשרד הבריאות, ותחומי רווחה הקשורים לביטחון הפנים ולכן הוכפפו למשרד ולא למשרד הרווחה: הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, מצילה ועיר ללא אלימות.

שר המשטרה הראשון היה בכור-שלום שטרית, שוטר ושופט לשעבר, שכיהן בתפקיד החל מיום הקמת המדינה במאי 1948 ועד ינואר 1967, מספר שבועות לפני מותו. שטרית כיהן כשר המשטרה לאורך ארבע-עשרה ממשלות (18 שנים וחצי), מה שהפך אותו לשר שכיהן בתפקיד לאורך תקופה רצופה הארוכה ביותר מבין כל שרי ממשלות ישראל לדורותיהן.

ט"ז בכסלו

ט"ז בכסלו הוא היום השישה עשר בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השישה עשר בחודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ז כסלו היא פרשת וישב, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וישלח אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שלישי, שני או שבת.

ממשלת ישראל העשירית

ממשלת ישראל העשירית, בראשותו של דוד בן-גוריון פעלה מה-2 בנובמבר 1961 עד ה-26 ביוני 1963, והושבעה עם היבחרה של הכנסת החמישית.

ב-16 ביוני 1963 הגיש ראש הממשלה דוד בן-גוריון את התפטרותו לנשיא המדינה זלמן שזר.

ממשלת ישראל השמינית

ממשלת ישראל השמינית, בראשותו של דוד בן-גוריון פעלה מה-7 בינואר 1958 עד ה-17 בדצמבר 1959, בזמן כהונתה של הכנסת השלישית.

ב-5 ביולי 1959 הגיש ראש הממשלה בן-גוריון את התפטרותו לנשיא המדינה יצחק בן צבי והממשלה המשיכה לכהן כממשלת מעבר כ-5 חודשים.

משרד האוצר

משרד האוצר הוא המשרד הממשלתי האחראי על קביעת המדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל, ויסות הפעילות הכלכלית והעסקית במשק, קביעת תקציב המדינה השנתי לפעילות הממשלה וחלוקתו למשרדי הממשלה השונים.

משרד הביטחון

משרד הביטחון (או בראשי תיבות: משהב"ט) הוא המשרד הממשלתי האמון על ביטחונה של מדינת ישראל. זהו המשרד הממשלתי בעל התקציב הגדול בישראל, אחריו משרד החינוך. מטה המשרד ממוקם במחנה רבין (הקריה) בתל אביב-יפו.

משרד הבריאות

משרד הבריאות הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל. משרד זה אחראי על נושא הבריאות בישראל, ובכלל זה:

אחריות על מערכת הבריאות בישראל, ובכלל זה בתי חולים, מרפאות, ומוסדות רפואיים אחרים.

אחריות על כלל הפעילות בתחום הבריאות בישראל, ובין היתר - רפואה מונעת, בריאות הציבור, בריאות הסביבה, בריאות תלמידים ועובדים, וקידום בריאות.

אחריות על רישוי מקצועות הבריאות, ופיקוח על העיסוק במקצועות אלה בישראל. עם בעלי המקצוע בתחום זה נמנים, בין היתר, רופאים, רופאי שיניים, אחיות, מיילדות, רוקחים, דיאטניות, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, פסיכולוגים, ועוד.

אחריות על פיקוח על פעילות קופות החולים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

אחריות על נושאים נוספים כגון מחקרים רפואיים בבני אדם ובבעלי חיים, פיקוח על פעילות מגן דוד אדום, שותפות בפיקוח על נושאי איכות הסביבה יחד עם המשרד להגנת הסביבה, פיקוח על ייצור וייבוא מזון, תרופות וכדומה.משרד הבריאות הוא המחזיק והמפעיל של בתי החולים הגדולים במדינה, ותקציבו הוא התקציב השלישי בגודלו בממשלה (לאחר משרד הביטחון ומשרד החינוך). למרות זאת, משרד הבריאות אינו נחשב כמשרד בעל עוצמה בתוך הממשלה, עקב ריבוי הבעיות וחוסר יכולת ממשית לעריכת שינויים משמעותיים וברי-מדידה בזמן קצר, בתחום הבריאות. תפקיד שר הבריאות אינו, בדרך כלל, תפקיד מבוקש, בין השאר בשל הקושי למנות בו מינויים פוליטיים. משרד הבריאות הוא אחד ממשרדי הממשלה היחידים שמנהלו הכללי מתמנה מתחום המקצוע הרלוונטי, רפואה. בדרך כלל התמנה המנכ"ל מבין מנהלי בתי החולים הממשלתיים, או קציני רפואה ראשיים לשעבר, אך בתחילת המאה ה-21 הפך התפקיד לפחות אטרקטיבי, ונוצר קושי למצוא מועמדים מתאימים המעוניינים בתפקיד.

בשנת 2015, הכריז סגן שר הבריאות יעקב ליצמן (שבהמשך הכהונה מונה לשר הבריאות), זמן קצר לפני שנכנס לתפקידו, כי ימנה את משה בר סימן טוב לתפקיד מנכ"ל המשרד. בר סימן טוב היה סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר וכן הנספח הכלכלי בשגרירות בוושינגטון, אבל לא רופא, ומעולם לא עסק ברפואה. זו הפעם הראשונה שמונה מנכ"ל למשרד שלא בא מעולם הרפואה, והצעד ספג ביקורת מיושב ראש ההסתדרות הרפואית בישראל, ליאוניד אידלמן. ליצמן, מנגד, זקף זאת לזכותו. הממשלה אישרה את המינוי ב-7 ביוני 2015.

משרד החוץ

משרד החוץ בישראל, כבמדינות אחרות בעולם, עוסק בגיבוש מדיניות החוץ של הממשלה, בביצועה ובהסברתה - המשרד מטפל בניהול יחסיה הבינלאומיים של המדינה. המשרד מייצג את המדינה בפני ממשלות זרות וארגונים בינלאומיים; שוקד על קידום קשרי הכלכלה, התרבות והמדע, ומקדם את שיתוף הפעולה עם ארצות מתפתחות. המשרד גם משמש ככלי מרכזי בטיפוח הקשרים עם הקהילות היהודיות בתפוצות. המשרד פועל בכמה מוקדים, דרך המשרד הראשי הממוקם בקריית הלאום בירושלים, ודרך נציגויות ישראל בחו"ל, שגרירויות וקונסוליות.

בראש המשרד עומד שר החוץ, והוא האחראי על הניהול התקין של המשרד, ועל ביצוע מדיניות החוץ של הממשלה. בעיצוב וגיבוש של מדיניות החוץ יש השפעה רבה לראש הממשלה (השפעה רבה מהשפעתו על משרדי ממשלה אחרים), ולעיתים מבצע ראש הממשלה מהלכים מדיניים חשובים באופן עצמאי, או תוך שיתוף מזערי של משרד החוץ.

משרד החוץ אמון גם על ההסברה ויצירת תדמית חיובית למדינת ישראל. בעקבות אירועי האינתיפאדה השנייה והמלחמה על ההסברה בתקשורת, נמתחה ביקורת על תפקודו של מערך ההסברה במשרד החוץ.

משרד החוץ הישראלי נוהג לסייע לישראלים השוהים בחו"ל ונקלעים למצוקה בשל אסון טבע, תאונה או מלחמה. במקרים כאלה מקים משרד החוץ חדר מצב ומעדכן את משפחותיהם בארץ.

רחבת הכניסה הראשית קרויה על שם אבא אבן.

משרד החינוך

משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.

המשרד אחראי על מערכת החינוך בישראל, כלומר גנים, בתי ספר, השכלה גבוהה וחינוך בלתי פורמלי. שר החינוך הנוכחי הוא הרב רפי פרץ.

בעבר היה משרד החינוך אמון גם על כלל הפעילות התרבותית בישראל כגון: קולנוע, תיאטרון, מוזיקה וכן על ענפי הספורט והעיסוק הספורטיבי בישראל. בתחום זה נכללו בין השאר תמיכה בספורטאים ישראלים וארגון השתתפות ישראלית באירועי ספורט בינלאומיים כדוגמת האולימפיאדה. האחריות על תחומי התרבות והספורט הועברה למשרד התרבות והספורט.

ראש האופוזיציה

ראש האופוזיציה בישראל, המכונה גם יושב ראש האופוזיציה, הוא מנהיג האופוזיציה בכנסת, ובדרך כלל ממלא את התפקיד מי שעומד בראשות הסיעה הגדולה מבין סיעות האופוזיציה. לראש האופוזיציה במדינת ישראל לא היה תפקיד מוגדר בחוק עד שנת 2000, אז שינתה הכנסת את החוק, והתפקיד הפך למשמעותי יותר.

תמונת ממשלת ישראל בבית הנשיא

לפי מסורת שהתגבשה בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, עם כינונה של ממשלה חדשה מתייצבים ראש הממשלה והשרים במשכן הנשיא לתצלום קבוצתי עם הנשיא. אל חברי הממשלה והנשיא מצטרף פעמים רבות מזכיר הממשלה. שינויים בהרכב הממשלה, כגון מינוי שר חדש או פרישה של שר, אינם מובילים לתצלום קבוצתי מעודכן.

בתקופת כהונתם של הנשיאים יצחק בן-צבי וזלמן שזר צולמה התמונה בצריף ששימש משכנם של נשיאים אלה. מאז חנוכת משכן הנשיא, מצולמת התמונה באולם קבלת הפנים של משכן זה, על רקע "כותל תהילה לירושלים" של משה קסטל.

החל מכינונה של ממשלת ישראל הארבע עשרה ניתן לתמונה מבנה קבוע: הנשיא וראש הממשלה יושבים בחזית התמונה (לעיתים ישב לצדם גם סגן ראש הממשלה), ומאחוריהם עומדים השרים, בשורה אחת או בשתי שורות.

מרבית השרים לבושים בתצלום בחליפה כהה (מרבית הגברים עונבים עניבה), אך אין זה קוד לבוש מחייב. השרות לובשות פעמים רבות בגד צבעוני, ובשרים יש הנמנעים מעניבה, לציון השתייכותם למעמד הפועלים.

התצלום מוצג ברבים באמצעי התקשורת בישראל. בעיתונות החרדית נהוג שלא להציג תצלומי נשים. עקב כך יש במגזר זה עיתונים הנמנעים מהצגת תמונת הממשלה (שבה מכהנות גם נשים), ואחרים מציגים את התמונה שבה הנשים מטושטשות, או מוצאוּת לחלוטין.אף שככלל בתצלום לא משתתפים סגני השרים, בתצלום של ממשלת ישראל ה-34 השתתף סגן שר הבריאות יעקב ליצמן. השופט אליקים רובינשטיין הביע תמיהה בעניין זה בדיון בעתירה לבג"ץ נגד אי-מינויו של שר בריאות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.