ממשלת ישראל השמונה עשרה

ממשלת ישראל השמונה עשרה, בראשותו של מנחם בגין פעלה מה-20 ביוני 1977 עד ה-5 באוגוסט 1981, בתקופת כהונתה של הכנסת התשיעית.

ממשלת ישראל השמונה עשרה
The 18 Israeli government
ראש ממשלת ישראל ה-18 מנחם בגין במליאת הכנסת ב-27 בספטמבר 1978, ועמו (מימין לשמאל) שר הביטחון עזר ויצמן, שר החוץ משה דיין, סגן ראש הממשלה יגאל ידין, ושר האוצר שמחה ארליך
מידע כללי
תחילת כהונה 20 ביוני 1977
סוף כהונה 5 באוגוסט 1981
ראש ממשלה מנחם בגין
הקבינט הקודם ממשלת ישראל השבע עשרה
הקבינט הבא ממשלת ישראל התשע עשרה

תוצאות הבחירות לכנסת התשיעית

רשימה ראש הרשימה מנדטים מספר קולות אחוז מהקולות מושב הערות
הליכוד מנחם בגין 43 583,968 33.4% קואליציה
המערך שמעון פרס 32 430,023 24.6% אופוזיציה
  • רשימה משותפת למפלגות העבודה ומפ"ם
  • בהמשך כהונת הכנסת:
    • פרש חבר הכנסת משה דיין והקים סיעת יחיד; בהמשך הצטרף לחברי כנסת נוספים בהקמת תל"ם
    • הצטרפו שני חברי כנסת משינוי
ד"ש יגאל ידין 15 202,265 11.6% קואליציה, שינוי פרשה לאופוזיציה. בהמשך כהונת הכנסת התפלגה הסיעה לתנועה הדמוקרטית ושינוי
מפד"ל יוסף בורג 12 160,787 9.2% קואליציה
חד"ש 5 80,118 4.6% אופוזיציה
אגו"י 4 58,652 3.3% קואליציה
פלאטו שרון שמואל פלאטו שרון 1 35,049 2.0% אופוזיציה שינה מאוחר יותר את שם סיעתו ל"פיתוח ושלום"
שלומציון אריאל שרון 2 33,947 1.9% קואליציה הצטרפה לליכוד לאחר הקמת הממשלה
מחנה של"י 2 27,281 1.6% אופוזיציה מאוחר יותר פרש חבר הכנסת סעדיה מרציאנו והקים את סיעת היחיד
"שוויון בישראל - פנתרים"
רע"ם סיף-אלדין אל-זועבי 1 24,185 1.4% אופוזיציה
פאג"י קלמן כהנא 1 23,571 1.3% אופוזיציה
רצ שולמית אלוני 1 20,621 1.2% אופוזיציה
ל"ע גדעון האוזנר 1 20,384 1.2% אופוזיציה

הקמת הממשלה

כנסות וממשלות ישראל
מועצת המדינה הזמנית
הממשלה הזמנית

הכנסת הראשונה

הממשלה הראשונה
הממשלה השנייה

הכנסת השנייה

הממשלה השלישית
הממשלה הרביעית
הממשלה החמישית
הממשלה השישית

הכנסת השלישית

הממשלה השביעית
הממשלה השמינית

הכנסת הרביעית

הממשלה התשיעית

הכנסת החמישית

הממשלה העשירית
הממשלה האחת עשרה
הממשלה השתים עשרה

הכנסת השישית

הממשלה השלוש עשרה
הממשלה הארבע עשרה

הכנסת השביעית

הממשלה החמש עשרה

הכנסת השמינית

הממשלה השש עשרה
הממשלה השבע עשרה

הכנסת התשיעית

הממשלה השמונה עשרה

הכנסת העשירית

הממשלה התשע עשרה
הממשלה העשרים

הכנסת האחת עשרה

הממשלה העשרים ואחת
הממשלה העשרים ושתיים

הכנסת השתים עשרה

הממשלה העשרים ושלוש
הממשלה העשרים וארבע

הכנסת השלוש עשרה

הממשלה העשרים וחמש
הממשלה העשרים ושש

הכנסת הארבע עשרה

הממשלה העשרים ושבע

הכנסת החמש עשרה

הממשלה העשרים ושמונה
הממשלה העשרים ותשע

הכנסת השש עשרה

הממשלה השלושים

הכנסת השבע עשרה

הממשלה השלושים ואחת

הכנסת השמונה עשרה

הממשלה השלושים ושתיים

הכנסת התשע עשרה

הממשלה השלושים ושלוש

הכנסת העשרים

הממשלה השלושים וארבע

הכנסת העשרים ואחת

הכנסת העשרים ושתיים

הממשלה השלושים וחמש
פורטל - הממשל בישראל

בעת הרכבת ממשלתו הראשונה, הפתיע בגין כאשר מינה כשר חוץ את משה דיין, ממנהיגי תנועת העבודה. בגין גם הכריז בעת ביקור בהתנחלות אלון מורה: "בעתיד הקרוב יהיו הרבה אלוני מורה". סמוך לאחר הקמת הממשלה ביקר בגין בארצות הברית כאורחו של הנשיא ג'ימי קרטר והשניים הצהירו שנוצרה ביניהם מערכת יחסים קרובה.

ביקורת נמתחה על בגין, בתחילת דרכו כראש ממשלה, כאשר כיהן גם כשר המשפטים, על שהמליץ בפני הנשיא קציר להעניק חנינה לבנקאי יהושע בן-ציון.

ציוני דרך ומדיניות

כלכלה וחברה

מדיניותה הכלכלית והחברתית של הממשלה נגזרה, מחד, מדגילתה של מפלגת הליכוד בליברליזם כלכלי ושוק חופשי; ומאידך, ממחויבות לעקרונות של "צדק סוציאלי", שהיו נדבך חשוב באידאולוגיה של תנועת החרות ובמשנתו של זאב ז'בוטינסקי. בין היתר כתב על כך: "צמצום אי השוויון הוא בהתקרבות בלתי פוסקת של הקצוות החברתיים, התקרבות לא בכיוון "מלמעלה למטה" המביא בהכרח לירידה ונסיגה כלכלית, אלא בכיוון "מלמטה למעלה" המביא לעלייה והתקדמות... הקידמה הכלכלית והחברתית לא תתבטא בביטול המותרות כי אם בתהליך של ביטול מושג המותרות, על ידי הפיכתם המתמדת למצרכים הנדרשים על ידי הכול והנרכשים על ידי הכל."

בתחום ה"צדק הסוציאלי" השקיעה הממשלה כספים רבים. במרץ 1978 הציגה הממשלה הצעת חוק לחינוך תיכוני חינם שאושרה באפריל. כמו כן, הושקעו כספים רבים באספקת דיור למשפחות שחיו בצפיפות של מעל שלוש נפשות בחדר, רמת צפיפות שהוגדרה כקו העוני לדיור. ב-1977 היו מתחת לקו העוני לדיון קרוב ל-3% ממשקי הבית, כ-30,000 משקי בית. ב-1983 ירד השיעור ל-1.2%, כ-10,000 משקי בית, בלבד. בשנים אחר כך הייתה ירידה לשיעורים אפסיים. יוזמה נוספת של הממשלה הייתה מפעל שיקום השכונות שהוגשה לכנסת על ידי גדעון פת, שר הבינוי והשיכון, בשם הממשלה, במאי 1978. שנה אחר כך תיאר יגאל ידין את התוכנית במילים "המפעל החברתי הגדול ביותר שתוכנן אי פעם בישראל. ראשיתה ביוזמתו של ראש הממשלה לפתרון בעיות הדיור בשכונות המצוקה... מדובר כאן בשיקום אוכלוסייה של מאה ושישים שכונות ואזורי מצוקה בישראל בהיקף כספי גדול... הפרויקט הזה של שיקום השכונות... הוא מהפכה שלמה בכל דפוסי השיקום השכונתי".

בהיעדר מקור תקציבי לכספים הרבים שהשקיעה הממשלה, מומנו פעולות אלה באמצעות "הדפסת כסף", דבר שהגביר את האינפלציה. מנגנון ההצמדה של השכר שהיה נהוג המעיט את הפגיעה של האינפלציה בשכירים ואיפשר דו-קיום עם ההסתדרות, ועל כן בגין לא איבד מן הפופולריות שלו בשל כישלון ההידרדרות הכלכלית. בתחילה, הגידול בחוב החיצוני והפנימי של ישראל עדיין לא נתן את אותותיו. אולם בשנת 1980 המצב הידרדר ויגאל הורביץ שהתמנה לשר אוצר הנהיג מדיניות תקציבית מרסנת. אולם לאחר פחות משנה החליף אותו יורם ארידור שהנהיג מדיניות של הורדת מכסים, בסיסמה שיש להיטיב עם העם, ובטענה שהקניות המוגברות יביאו לעלייה בהכנסות ממיסים.

לעומת זאת, בתחום צמצום מעורבות הממשלה במשק נעשו רק מספר צעדים מוגבלים. הותר לציבור לקנות סכום מסוים של מטבע חוץ לצורך נסיעה לחוץ לארץ, ללא צורך בהיתר.

חוץ וביטחון

עוד לפני הקמת הממשלה הגיע בגין להסכמה עם סאדאת על מגעים לשלום בין ישראל למצרים, ומדיניות הממשלה נגעה בראש ובראשונה להשגת הסכם שלום עם מצרים. בנובמבר 1977 ביקר סאדאת בישראל וב-26 במרץ 1979 נחתם הסכם השלום בין ישראל למצרים, הסכם השלום הראשון שנחתם עם מדינה ערבית.

הממשלה הקימה התנחלויות ברחבי יהודה ושומרון, אולם על מנת שלא לפגוע במגעים עם מצרים עשתה זאת בהססנות, כאשר בתחילה מוקמו 12 התנחלויות חדשות בתוך בסיסים צבאיים.

במרץ 1978, לאחר פיגוע אוטובוס הדמים הורתה הממשלה לצה"ל לפגוע באש"ף בדרום לבנון, במבצע ליטני. בשלהי כהונת הממשלה, ב-7 ביוני 1981 הפציץ חיל האוויר הישראלי את הכור האטומי בעיראק, במה שכונה מבצע אופרה.

הממשלה סיימה כהונתה עם פיזור הכנסת לקראת הבחירות לכנסת העשירית

סיעות הקואליציה

סיעה מנדטים משרדי השרים משרדי סגני השרים תחילת חברות בממשלה סיום חברות הערות
הליכוד 43 משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון,
משרד החוץ, משרד המשפטים,
משרד העבודה והרווחה, משרד התחבורה,
משרד התקשורת, משרד החקלאות
משרד התעשייה, המסחר והתיירות,
משרד האוצר, משרד האנרגיה והתשתית,
משרד הבינוי והשיכון, המשרד לקליטת עלייה,
משרד הבריאות, 2 שרים בלי תיק
משרד האוצר,
משרד הביטחון,
משרד התעשייה,
המסחר והתיירות
,
משרד ראש הממשלה
20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981
ד"ש 15 סגן ראש הממשלה, משרד המשפטים,
משרד העבודה והרווחה, משרד התחבורה,
משרד התקשורת
24 באוקטובר 1977 14 בספטמבר 1978 עד להתפרקות הסיעה
מפד"ל 12 משרד הדתות, משרד החינוך, התרבות והספורט,
משרד הפנים
20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981
התנועה
הדמוקרטית
7 סגן ראש הממשלה, משרד המשפטים,
משרד העבודה והרווחה
14 בספטמבר 1978 10 במרץ 1981 פלג של ד"ש שנשאר בקואליציה עד
להתפרקותו שלו
אגו"י 4 20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981 הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה
שלומציון 2 משרד החקלאות 20 ביוני 1977 5 ביולי 1977 עד להשתלבותה הרשמית בליכוד
משה דיין 1 משרד החוץ 20 ביוני 1977 23 באוקטובר 1979 פרש מהמערך והקים סיעת יחיד
יגאל ידין 1 סגן ראש הממשלה 10 במרץ 1981 5 באוגוסט 1981 המשיך לכהן בממשלה גם לאחר התפרקות
התנועה הדמוקרטית
מספר הח"כים החברים בקואליציה

הרכב הממשלה

עם כינונה, מנתה הממשלה 13 שרים, מכיוון שהושאר מקום למשרות שרים לנציגי ד"ש לכשיצטרפו. אלו כללו 9 מהליכוד: 3 מתנועת החרות, 3 מהליברלים, 2 מלע"ם ואריאל שרון, 3 מהמפד"ל ומשה דיין שערק ממפלגת העבודה. באוקטובר 1977 הצטרפו 4 נציגי ד"ש, ומספר השרים עלה ל-17. בינואר 1978 צורפו שני שרים נוספים של הליכוד, אחד מהליברלים ואחד מתנועת החרות ומספר השרים עלה ל-19. בספטמבר 1978 התפטר מאיר עמית, באוקטובר 1979 התפטר משה דיין, במרץ 1980 צורף יצחק שמיר לממשלה, במאי 1980 התפטר עזר ויצמן ובאוגוסט 1980 התפטר שמואל תמיר. בכך ירד מספר השרים ל-16.

בממשלה כיהנו בסך הכל 21 שרים, מתוכם רק 6 כיהנו בעבר בממשלה (בגין, דיין, המר, בורג, לנדאו וויצמן) ו-15 שרים כיהנו לראשונה בממשלה זו (ארליך, ארידור, אבוחצירה, פת, לוי, הורוביץ, ידין, מודעי, כץ, עמית, נסים, שוסטק, שרון, שמיר ותמיר)

שם סיעה משרד תאריך תחילת כהונה תאריך סיום כהונה הערות דיוקן
מנחם בגין הליכוד משרד ראש הממשלה,
משרד הביטחון,
משרד החוץ, משרד המשפטים,
משרד העבודה והרווחה,
משרד התחבורה,
משרד התקשורת
20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981 Menachem Begin, Andrews AFB, 1978
יגאל ידין ד"ש 24 באוקטובר 5 באוגוסט 1981 Ygal Yadin - Lt Gel 1949-1952
שמחה ארליך הליכוד משרד האוצר 20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981 Erlich simcha
יגאל הורביץ הליכוד משרד התעשייה, המסחר והתיירות,
משרד האוצר
20 ביוני 1977
7 בנובמבר 1979
1 באוקטובר 1978
13 בינואר 1981
Horvitz yigal
יורם ארידור הליכוד משרד התקשורת, משרד האוצר 5 בינואר 1981 5 באוגוסט 1981 Emblem of Israel
יצחק מודעי הליכוד משרד האנרגיה והתשתית,
משרד התקשורת
20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981 Yitzhak Modai 1
עזר ויצמן הליכוד משרד הביטחון 20 ביוני 1977 26 במאי 1980
  • התפטר עקב חילוקי דעות עם ראש הממשלה
ויצמן חתוך
גדעון פת הליכוד משרד הבינוי והשיכון,
משרד התעשייה, המסחר והתיירות
20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981
  • כיהן כשר הבינוי והשיכון עד ל-15 בינואר 1979, עת החל
    לכהן כשר התעשייה, המסחר והתיירות
Gideon Patt 1980 crop
דוד לוי הליכוד המשרד לקליטת עלייה,
משרד הבינוי והשיכון
20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981 David Levy (26927184749) (cropped)
אליעזר שוסטק הליכוד משרד הבריאות 20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981 Eliezer Shostak
אהרן אבוחצירא מפד"ל משרד הדתות 20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981 אהרן אבוחצירא
משה דיין סיעת יחיד משרד החוץ 20 ביוני 1977 23 באוקטובר 1979
  • התפטר עקב חילוקי דעות עם ראש הממשלה
Moshe Dayan cropped
יצחק שמיר הליכוד משרד החוץ 10 במרץ 1980 5 באוגוסט 1981 Yitzhak Shamir 1988
זבולון המר מפד"ל משרד החינוך, התרבות והספורט 20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981 Flickr - Government Press Office (GPO) - Soccer Player Yehoshua Glazer Receiving Medal (Zevulon Hammer)
אריאל שרון הליכוד משרד החקלאות 20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981 Ariel Sharon 2004
שמואל תמיר ד"ש משרד המשפטים 24 באוקטובר 1977 5 באוגוסט 1980 Shmuel Tamir1980
משה נסים הליכוד שר בלי תיק, משרד המשפטים 10 בינואר 1978 5 באוגוסט 1981
  • כיהן כשר בלי תיק עד ל-13 באוגוסט 1980, עת החליף את
    שמואל תמיר בתפקידו כשר המשפטים
Moshe Nissim Portrait 2007
ישראל כץ לא היה חבר כנסת משרד העבודה והרווחה 24 באוקטובר 1977 5 באוגוסט 1981
  • כיהן כשר מטעם ד"ש
IsraelKatz
יוסף בורג מפד"ל משרד הפנים 20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981 Yosef Burg
מאיר עמית ד"ש משרד התחבורה,
משרד התקשורת
24 באוקטובר 1977 15 בספטמבר 1978
  • התפטר עקב פרישת סיעת שינוי מהקואליציה (לאחר
    התפרקות ד"ש)
Meir Amit
חיים לנדאו לא היה חבר כנסת באותה תקופה שר בלי תיק, משרד התחבורה 10 בינואר 1978 5 באוגוסט 1981
  • כיהן כשר מטעם הליכוד
  • כיהן כשר בלי תיק עד ל-15 בינואר 1979, עת החל לכהן כשר
    התחבורה
Landau haim

סגני שרים

שם סיעה משרד תאריך תחילת כהונה תאריך סיום כהונה הערות דיוקן
יחזקאל פלומין הליכוד משרד האוצר 28 ביוני 1977 30 ביולי 1979 Emblem of Israel
מרדכי צפורי הליכוד משרד הביטחון 28 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981 Mordechai zipori
יצחק פרץ הליכוד משרד התעשייה, המסחר והתיירות 28 ביוני 1977 15 בינואר 1979 Perez yizhak
יורם ארידור הליכוד משרד ראש הממשלה 4 ביולי 1977 28 בדצמבר 1980 Emblem of Israel

חילופי שרים

השר היוצא סיעה משרד עילת סיום התפקיד תאריך סיום התפקיד השר המחליף סיעה תאריך כניסה לתפקיד
מנחם בגין הליכוד משרד העבודה והרווחה מסירת התיק לשר במשרה מלאה 24 באוקטובר 1977 ישראל כץ לא היה חבר כנסת 24 באוקטובר 1977
מנחם בגין הליכוד משרד התחבורה, משרד התקשורת מסירת התיקים לשר במשרה מלאה 24 באוקטובר 1977 מאיר עמית ד"ש 24 באוקטובר 1977
מנחם בגין הליכוד משרד המשפטים מסירת התיק לשר במשרה מלאה 24 באוקטובר 1977 שמואל תמיר ד"ש 24 באוקטובר 1977
מאיר עמית ד"ש משרד התחבורה פרישת הסיעה מהקואליציה 15 בספטמבר 1978 חיים לנדאו לא היה ח"כ 15 בינואר 1979
מאיר עמית ד"ש משרד התקשורת פרישת הסיעה מהקואליציה 15 בספטמבר 1978 יצחק מודעי הליכוד 15 בינואר 1979
יגאל הורביץ הליכוד משרד התעשייה, המסחר והתיירות התפטרות 1 באוקטובר 1978 גדעון פת הליכוד 15 בינואר 1979
גדעון פת הליכוד משרד הבינוי והשיכון החל לכהן כשר התעשייה, המסחר והתיירות 15 בינואר 1979 דוד לוי הליכוד 15 בינואר 1979
משה דיין סיעת יחיד משרד החוץ התפטרות 23 באוקטובר 1979 מנחם בגין הליכוד 23 באוקטובר 1979
שמחה ארליך הליכוד משרד האוצר התפטרות 7 בנובמבר 1979 יגאל הורביץ הליכוד 7 בנובמבר 1979
מנחם בגין הליכוד משרד החוץ מסירת התיק לשר במשרה מלאה 10 במרץ 1980 יצחק שמיר הליכוד 10 במרץ 1980
עזר ויצמן הליכוד משרד הביטחון התפטרות 26 במאי 1980 מנחם בגין הליכוד 28 במאי 1980
שמואל תמיר ד"ש משרד המשפטים התפטרות 5 באוגוסט 1980 משה נסים הליכוד 13 באוגוסט 1980
יצחק מודעי הליכוד משרד התקשורת מסירת התיק לשר במשרה מלאה 22 בדצמבר 1980 יורם ארידור הליכוד 5 בינואר 1981
יגאל הורביץ הליכוד משרד האוצר התפטרות 13 בינואר 1981 יורם ארידור הליכוד 21 בינואר 1981
יצחק פרץ הליכוד סגן שר במשרד התעשייה, המסחר והתיירות פרישה מהסיעה 15 בינואר 1979 לא מונה מחליף
יחזקאל פלומין הליכוד סגן שר במשרד האוצר התפטרות 30 ביולי 1979 לא מונה מחליף
יורם ארידור הליכוד סגן שר במשרד ראש הממשלה עמד להתחיל לכהן כשר התקשורת 28 בדצמבר 1980 לא מונה מחליף

קישורים חיצוניים

הקודם:
ממשלת ישראל השבע עשרה
1974-1977
ממשלת ישראל השמונה עשרה
20 ביוני 1977 - 5 באוגוסט 1981
הבא:
ממשלת ישראל התשע עשרה
1981-1983
1977

שנת 1977 היא השנה ה-77 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1977 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1977 בישראל

1977 בישראל (ה'תשל"ז - ה'תשל"ח) הייתה השנה בה חגגה מדינת ישראל 29 שנה מיום היווסדה. השנה בולטת בראש ובראשונה בשל "המהפך" הפוליטי בבחירות לכנסת התשיעית - עליית הליכוד לשלטון לאחר 29 שנות שלטון מפא"י והמערך.

1978 בישראל

1978 בישראל (ה'תשל"ח - ה'תשל"ט) הייתה השנה בה חגגה מדינת ישראל 30 שנה מיום היווסדה. האירוע הבולט בשנה זו היו הסכמי קמפ דייוויד שסללו את הדרך להסכם שלום בין ישראל למצרים.

20 ביוני

20 ביוני הוא היום ה-171 בשנה (172 בשנה מעוברת), בשבוע ה-25 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 194 ימים.

ד' בתמוז

ד' בתמוז הוא היום הרביעי בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הרביעי בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. ד' בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

התחדשות עירונית

התחדשות עירונית היא שם כללי לתהליך בו אזור עירוני מדורדר ברמה כלשהי, מבחינה פיזית, חברתית או אחרת, משתקם וחוזר להיות חלק מרקמה עירונית פעילה.

מבצע ליטני

מבצע ליטני (כינויו הצבאי של המבצע היה אבי החכמה) הוא מבצע צבאי שנערך בחודש מרץ 1978 ובו חדר צה"ל לחלקה הדרומי של לבנון עד לנהר הליטני, והחזיק בשטח זה במשך כשלושה חודשים, עד לנסיגתו חזרה לגבול הבינלאומי. מטרת המבצע הייתה לפגוע בתשתיות ארגוני הטרור הפלסטינים בדרום לבנון, ובכך להפחית את פעילותם כנגד מדינת ישראל ואזרחיה.

ממשלת ישראל השבע עשרה

ממשלת ישראל השבע עשרה, בראשותו של יצחק רבין פעלה מה-3 ביוני 1974 עד ה-20 ביוני 1977, בתקופת כהונתה של הכנסת השמינית.

ממשלת ישראל התשע עשרה

ממשלת ישראל התשע עשרה בראשות מנחם בגין הושבעה ב-5 באוגוסט 1981 (ה' באב ה'תשמ"א). בממשלה זו נמשכו מגמות שונות אשר את שורשיהן ניתן למצוא בממשלה הקודמת, כדוגמת המדיניות הכלכלית הליברלית והסכמי השלום עם מצרים. בין מהלכיה הבולטים של הממשלה כלולים החלת החוק הישראלי על רמת הגולן, ופתיחה במלחמת לבנון הראשונה; ראש הממשלה מנחם בגין התפטר ב-28 באוגוסט 1983, עם הכרזתו בישיבת ממשלה "איני יכול עוד", והממשלה סיימה את כהונתה עם השבעתה של הממשלה ה־20 בראשות יצחק שמיר ב-10 באוקטובר 1983 (ג' בחשוון ה'תשמ"ד), ממשלה שהייתה דומה מאוד בהרכבה לממשלה זו.

משרד האוצר

משרד האוצר הוא המשרד הממשלתי האחראי על קביעת המדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל, ויסות הפעילות הכלכלית והעסקית במשק, קביעת תקציב המדינה השנתי לפעילות הממשלה וחלוקתו למשרדי הממשלה השונים.

משרד האנרגיה

משרד האנרגיה הוא משרד ממשלתי, הממונה על כלל תחומי האנרגיה, המשאבים הטבעיים, התשתיות והמים במדינת ישראל.

משרד הביטחון

משרד הביטחון (או בראשי תיבות: משהב"ט) הוא המשרד הממשלתי האמון על ביטחונה של מדינת ישראל. זהו המשרד הממשלתי בעל התקציב הגדול בישראל, אחריו משרד החינוך. מטה המשרד ממוקם במחנה רבין (הקריה) בתל אביב-יפו.

משרד הבינוי והשיכון

משרד הבינוי והשיכון הוא המשרד האחראי על תחום הבנייה והדיור בישראל, כמו גם על יצירת תנאים שיאפשרו למשקי הבית בה אפשרות סבירה לדיור. בין השאר, המשרד מעודד הגברת הבנייה למגורים, אכיפת תקני בנייה, שיקום שכונות ותיקות והתחדשות עירונית.

משרד הבריאות

משרד הבריאות הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל. משרד זה אחראי על נושא הבריאות בישראל, ובכלל זה:

אחריות על מערכת הבריאות בישראל, ובכלל זה בתי חולים, מרפאות, ומוסדות רפואיים אחרים.

אחריות על כלל הפעילות בתחום הבריאות בישראל, ובין היתר - רפואה מונעת, בריאות הציבור, בריאות הסביבה, בריאות תלמידים ועובדים, וקידום בריאות.

אחריות על רישוי מקצועות הבריאות, ופיקוח על העיסוק במקצועות אלה בישראל. עם בעלי המקצוע בתחום זה נמנים, בין היתר, רופאים, רופאי שיניים, אחיות, מיילדות, רוקחים, דיאטניות, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, פסיכולוגים, ועוד.

אחריות על פיקוח על פעילות קופות החולים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

אחריות על נושאים נוספים כגון מחקרים רפואיים בבני אדם ובבעלי חיים, פיקוח על פעילות מגן דוד אדום, שותפות בפיקוח על נושאי איכות הסביבה יחד עם המשרד להגנת הסביבה, פיקוח על ייצור וייבוא מזון, תרופות וכדומה.משרד הבריאות הוא המחזיק והמפעיל של בתי החולים הגדולים במדינה, ותקציבו הוא התקציב השלישי בגודלו בממשלה (לאחר משרד הביטחון ומשרד החינוך). למרות זאת, משרד הבריאות אינו נחשב כמשרד בעל עוצמה בתוך הממשלה, עקב ריבוי הבעיות וחוסר יכולת ממשית לעריכת שינויים משמעותיים וברי-מדידה בזמן קצר, בתחום הבריאות. תפקיד שר הבריאות אינו, בדרך כלל, תפקיד מבוקש, בין השאר בשל הקושי למנות בו מינויים פוליטיים. משרד הבריאות הוא אחד ממשרדי הממשלה היחידים שמנהלו הכללי מתמנה מתחום המקצוע הרלוונטי, רפואה. בדרך כלל התמנה המנכ"ל מבין מנהלי בתי החולים הממשלתיים, או קציני רפואה ראשיים לשעבר, אך בתחילת המאה ה-21 הפך התפקיד לפחות אטרקטיבי, ונוצר קושי למצוא מועמדים מתאימים המעוניינים בתפקיד.

בשנת 2015, הכריז סגן שר הבריאות יעקב ליצמן (שבהמשך הכהונה מונה לשר הבריאות), זמן קצר לפני שנכנס לתפקידו, כי ימנה את משה בר סימן טוב לתפקיד מנכ"ל המשרד. בר סימן טוב היה סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר וכן הנספח הכלכלי בשגרירות בוושינגטון, אבל לא רופא, ומעולם לא עסק ברפואה. זו הפעם הראשונה שמונה מנכ"ל למשרד שלא בא מעולם הרפואה, והצעד ספג ביקורת מיושב ראש ההסתדרות הרפואית בישראל, ליאוניד אידלמן. ליצמן, מנגד, זקף זאת לזכותו. הממשלה אישרה את המינוי ב-7 ביוני 2015.

משרד החינוך

משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.

המשרד אחראי על מערכת החינוך בישראל, כלומר גנים, בתי ספר, השכלה גבוהה וחינוך בלתי פורמלי. שר החינוך הנוכחי הוא הרב רפי פרץ.

בעבר היה משרד החינוך אמון גם על כלל הפעילות התרבותית בישראל כגון: קולנוע, תיאטרון, מוזיקה וכן על ענפי הספורט והעיסוק הספורטיבי בישראל. בתחום זה נכללו בין השאר תמיכה בספורטאים ישראלים וארגון השתתפות ישראלית באירועי ספורט בינלאומיים כדוגמת האולימפיאדה. האחריות על תחומי התרבות והספורט הועברה למשרד התרבות והספורט.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר

משרד החקלאות ופיתוח הכפר הוא משרד בממשלת ישראל האחראי על החקלאות והמרחב הכפרי. בין פעילויותיו העיקריות של המשרד: תכנון ופיתוח ההתיישבות, החקלאות והכפר, מתן שירותים וטרינריים, שימור קרקע, ניקוז והגנת הצומח. המשרד משתף פעולה עם גופים ציבוריים כגון מינהל מקרקעי ישראל, הרשות הממשלתית למים ולביוב, קרן קיימת לישראל, החטיבה להתיישבות ועוד.

מבנה וסמכויות המשרד שונו במקצת במהלך השנים (למשל: נציבות המים הייתה שייכת בעבר למשרד זה) ועד לממשלת ישראל העשרים וחמש נקרא "משרד החקלאות".

משרד התיירות

משרד התיירות הוא המשרד הממשלתי האחראי על פיתוח ושיווק התיירות למדינת ישראל.

פרויקט שיקום שכונות

פרויקט שיקום שכונות הוא פרויקט עליו הכריזה ממשלת ישראל השמונה עשרה בראשות מנחם בגין ב-1977, ובמסגרתו שוקמו 160 אזורי מצוקה בישראל.

מאז קבלת ההחלטה על ביצוע הפרויקט, אותרו 210 שכונות מצוקה, בכ-70 שכונות הסתיים הפרויקט, והוא עתיד להתבצע בעשרות שכונות נוספות. האוכלוסייה ב-160 השכונות הראשונות שבהן יושם הפרויקט מונה כמיליון איש. בין השכונות שהשתתפו בפרויקט: פת, גבעת אולגה, בקעה, תלפיות ורמת עמידר.

ראש האופוזיציה

ראש האופוזיציה בישראל, המכונה גם יושב ראש האופוזיציה, הוא מנהיג האופוזיציה בכנסת, ובדרך כלל ממלא את התפקיד מי שעומד בראשות הסיעה הגדולה מבין סיעות האופוזיציה. לראש האופוזיציה במדינת ישראל לא היה תפקיד מוגדר בחוק עד שנת 2000, אז שינתה הכנסת את החוק, והתפקיד הפך למשמעותי יותר.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.