ממשלת ישראל השבע עשרה

ממשלת ישראל השבע עשרה, בראשותו של יצחק רבין פעלה מה-3 ביוני 1974 עד ה-20 ביוני 1977, בתקופת כהונתה של הכנסת השמינית.

ממשלת ישראל השבע עשרה
17thGov
הישיבה הראשונה של הממשלה ה-17 בכנסת
מידע כללי
תחילת כהונה 3 ביוני 1974
סוף כהונה 20 ביוני 1977
ראש ממשלה יצחק רבין
הקבינט הקודם ממשלת ישראל השש עשרה
הקבינט הבא ממשלת ישראל השמונה עשרה

הרכב הכנסת השמינית ערב הקמת הממשלה

סיעה ראש הסיעה מנדטים מושב הערות
המערך יצחק רבין 54 קואליציה

בהמשך כהונת הכנסת:

הליכוד מנחם בגין 39 אופוזיציה

בהמשך כהונת הכנסת:

מפד"ל יוסף בורג 10 קואליציה
חזית דתית תורתית 5 אופוזיציה בהמשך התפצלה לאגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל
ליברלים עצמאיים משה קול 4 קואליציה בהמשך פרש חבר כנסת אחד והצטרף לליכוד
רק"ח מאיר וילנר 4 אופוזיציה
רצ שולמית אלוני 3 קואליציה
מוקד מאיר פעיל 1 אופוזיציה

הקמת הממשלה

כנסות וממשלות ישראל
מועצת המדינה הזמנית
הממשלה הזמנית

הכנסת הראשונה

הממשלה הראשונה
הממשלה השנייה

הכנסת השנייה

הממשלה השלישית
הממשלה הרביעית
הממשלה החמישית
הממשלה השישית

הכנסת השלישית

הממשלה השביעית
הממשלה השמינית

הכנסת הרביעית

הממשלה התשיעית

הכנסת החמישית

הממשלה העשירית
הממשלה האחת עשרה
הממשלה השתים עשרה

הכנסת השישית

הממשלה השלוש עשרה
הממשלה הארבע עשרה

הכנסת השביעית

הממשלה החמש עשרה

הכנסת השמינית

הממשלה השש עשרה
הממשלה השבע עשרה

הכנסת התשיעית

הממשלה השמונה עשרה

הכנסת העשירית

הממשלה התשע עשרה
הממשלה העשרים

הכנסת האחת עשרה

הממשלה העשרים ואחת
הממשלה העשרים ושתיים

הכנסת השתים עשרה

הממשלה העשרים ושלוש
הממשלה העשרים וארבע

הכנסת השלוש עשרה

הממשלה העשרים וחמש
הממשלה העשרים ושש

הכנסת הארבע עשרה

הממשלה העשרים ושבע

הכנסת החמש עשרה

הממשלה העשרים ושמונה
הממשלה העשרים ותשע

הכנסת השש עשרה

הממשלה השלושים

הכנסת השבע עשרה

הממשלה השלושים ואחת

הכנסת השמונה עשרה

הממשלה השלושים ושתיים

הכנסת התשע עשרה

הממשלה השלושים ושלוש

הכנסת העשרים

הממשלה השלושים וארבע

הכנסת העשרים ואחת

הכנסת העשרים ושתיים

הממשלה השלושים וחמש
פורטל - הממשל בישראל

עם התפטרות ראש הממשלה, גולדה מאיר, בעקבות דו"ח ועדת אגרנט, התמודד רבין על הנהגת מפלגת העבודה מול שמעון פרס - התמודדות ראשונה מבין רבות בין השניים. בהצבעה החשאית במרכז מפלגת העבודה קיבל רבין 298 קולות לעומת 254 להם זכה פרס. לאחר ניצחונו בבחירות פנימיות אלו התמנה רבין ב-3 ביוני 1974 לראש הממשלה החמישי של מדינת ישראל.

ציוני דרך ומדיניות

בחזית המדינית נערך בתחילת כהונתו של רבין המשא ומתן עם מצרים על הסכמי הביניים שבעקבות מלחמת יום הכיפורים. במסגרת המלחמה בטרור ערך צה"ל את "מבצע אנטבה", אולי הישגה הגדול ביותר של ממשלת רבין. ממשלת רבין סבלה מאי יציבות, ומסכסוכים בינו לבין שר הביטחון שמעון פרס, שרבין הרגיש כי הוא חותר תחתיו. פרס החליש מאוד את יכולתו של רבין לשנות, אם כי ספק אם היה ביכולתה של ממשלת רבין לחולל שינוי משמעותי במורשת הקשה בתחום הכלכלי, המדיני, הפנימי והציבורי שהותירו הממשלות הקודמות.

תנועת "גוש אמונים" הגבירה את פעילותה, ובגיבויו של שר הביטחון שמעון פרס ובתמיכה של חלק מצעירי המפד"ל (למשל, זבולון המר) החלה לפעול לעידוד יישובם של יהודים ביהודה ושומרון. בתקופת כהונתו של רבין נחקרו והתגלו פרשות שחיתות בצמרת המדינה, בהן היו מעורבים אישים כמו מועמדו של רבין לתפקיד נגיד בנק ישראל, אשר ידלין, ושר השיכון והבינוי אברהם עופר.

ההתרחשות הדרמטית בשנות ממשלת רבין הייתה בתחום הכלכלי, שעמד במרכז תשומת הלב לאורך כל תקופת כהונתה. האינפלציה, שהחלה לעלות כבר בתחילת שנות השבעים, גאתה אחרי מלחמת יום הכיפורים ומשבר הנפט. רבין ושר האוצר יהושע רבינוביץ לא רצו, וככל הנראה גם לא יכלו, לנקוט במדיניות של ריסון תקציבי, שמשמעותה הייתה פיטורי עובדים במגזר הממשלתי וקיצוץ בתוכניות הרווחה. הממשלה הנהיגה רפורמה מקיפה בנושאי מיסים בעקבות המלצות ועדת בן שחר, ולראשונה הנהיגה תשלום מס ערך מוסף. כן הוחל בשנת 1975 לקבוע את שערי מטבעות החוץ לראשונה מדי יום ובשיטת הפיחות הזוחל.

סוף כהונת הממשלה

ב־14 בדצמבר 1976 נערכה בכנסת הצבעה על הצעת אי אמון שהגיש הרב קלמן כהנא מסיעת פועלי אגודת ישראל בשל חילול השבת שנגרם כאשר חלק משרי הממשלה לא הספיקו לחזור לביתם לפני כניסת השבת מטקס קבלת מטוסי ה־F-15 הראשונים של חיל האוויר. שניים משלושת שרי סיעת המפד"ל נמנעו בהצבעה. רבין, בהתייעצות עם שר המשפטים חיים צדוק, החליט לראות את הצבעתם זו כהתפטרות. הוא הודיע על כך בכנסת ב־20 בדצמבר, ובאותו לילה כינס ישיבת ממשלה מיוחדת בו הודיע על כוונתו להתפטר, ונסע לבית הנשיא להגיש את התפטרותו. במהרה התקבל חוק לפיזור הכנסת, והקדמת הבחירות ל־17 במאי 1977, מה שהבטיח שהממשלה תהיה עד אחרי הבחירות ממשלת מעבר בה אי אפשר להביע אי אמון. הליך זה כונה אחר כך בלעג "התרגיל המבריק".

בהתמודדות הפנימית במרכז מפלגת העבודה שהתקיימה בפברואר גבר רבין על שר הביטחון שמעון פרס ברוב קטן, ונבחר למועמד המערך השני לראשות הממשלה. אולם בעקבות הפרסום ב-15 במרץ 1977 על קיום חשבון בנק בחו"ל השייך לרבין ואשתו, בניגוד לחוק הפיקוח על מטבע זר, התפתח פרשת חשבון הדולרים. ב־7 באפריל 1977, בשעה 23:40, הודיע רבין על הסתלקותו ממועמדותו לראשות הממשלה.

ב־10 באפריל נבחר פרס ברוב גדול על ידי מרכז מפלגת העבודה להחליף את רבין כמועמדה לראשות הממשלה. רבין רצה לפרוש מראשות הממשלה, אולם בשל היות הממשלה ממשלת מעבר הדבר לא התאפשר. גם מינוי של ממלא מקום לא היה אפשרי לפי החוק, ולבסוף הוחלט שרבין יצא לחופשה החל מה־22 באפריל, ופרס ישמש כראש הממשלה בפועל, אם כי מבחינה חוקית רבין המשיך לשאת באחריות כראש הממשלה וקיבל עדכונים שוטפים.

סיעות הקואליציה

סיעה מנדטים משרדי השרים משרדי סגני השרים תחילת חברות בממשלה סיום חברות הערות
המערך 54 משרד ראש הממשלה, משרד החוץ,
משרד האוצר, משרד הביטחון,
משרד הבריאות, משרד הסעד,
משרד הדתות, משרד המשפטים,
משרד ההסברה, משרד החינוך והתרבות,
משרד החקלאות, משרד התקשורת,
משרד המסחר והתעשייה, משרד המשטרה,
משרד הפנים, משרד העבודה,
המשרד לקליטת עלייה, משרד השיכון,
משרד התחבורה, שר בלי תיק
משרד התקשורת,
משרד החקלאות
3 ביוני 1974 20 ביוני 1977 תיקי הדתות, הסעד והפנים היו בידי המפד"ל
בעת כהונתה בממשלה
מפד"ל 10 משרד הדתות, משרד הסעד,
משרד הפנים
29 באוקטובר 1974 22 בדצמבר 1976 הודחה עקב אי תמיכה בממשלה בהצבעת אי אמון
ל"ע 4 משרד התיירות, שר בלי תיק 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977
רצ 3 שרה בלי תיק 3 ביוני 1974 6 בנובמבר 1974
קידמה ופיתוח 2 משרד החקלאות 8 ביוני 1976 8 במרץ 1977 החל מפרישתה מהמערך, ועד להשתלבותה ברע"ם
רשימה ערבית
לבדואים וכפריים
1 8 ביוני 1976 8 במרץ 1977 החל מפרישתה מהמערך, ועד להשתלבותה ברע"ם
רע"ם 3 משרד החקלאות 8 במרץ 1977 20 ביוני 1977 החל מיצירת הסיעה
מספר הח"כים החברים בקואליציה

הרכב הממשלה

עם כינונה, כללה הממשלה 19 שרים, 16 שרים מטעם המערך, 2 שרים מטעם הליברלים העצמאיים ושולמית אלוני מרצ. מקרב שרי המערך בממשלה השש עשרה, לא נכללו בממשלה ה-17: גולדה מאיר, משה דיין, אבא אבן, פנחס ספיר וחיים גבתי. במקומם נכנסו השרים החדשים: אברהם עופר, אהרון ידלין, גד יעקבי ומשה ברעם.

בסוף אוקטובר 1974, עם הצטרפות המפד"ל לממשלה, עלה מספר השרים ל-21, בהצטרפות שלושה שרים של המפד"ל ועזיבת שולמית אלוני. התפטרותו של אהרן יריב בראשית 1975 הורידה את מספר השרים ל-20. פיטורי שרי המפד"ל במסגרת התרגיל המבריק הוריד את מספר השרים ל-17, והתאבדות אברהם עופר הוריד את מספר השרים ל-16.

בסך הכל כיהנו בממשלה 23 שרים אם כי לא כולם ביחד. מתוכם 17 המשיכו מממשלות קודמות (רבין, אלון, רבינוביץ, שם-טוב, פרס, בר-לב, הלל, חזני, בורג, קול, גלילי, צדוק, אוזן, יריב, האוזנר, רוזן ורפאל) ו-6 שרים כיהנו לראשונה בממשלה זו (עופר, ידלין, יעקבי, ברעם, המר ואלוני).

שם סיעה משרד תאריך תחילת כהונה תאריך סיום כהונה הערות דיוקן
יצחק רבין המערך משרד ראש הממשלה, משרד הסעד,
משרד התקשורת
3 ביוני 1974 20 ביוני 1977 Flickr - Israel Defense Forces - Life of Lt. Gen. Yitzhak Rabin, 7th IDF Chief of Staff in photos (11)
יגאל אלון המערך משרד החוץ 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977 Hare Majesteit ontvangt Allon op Huis ten Bosch (928-2632).A
יהושע רבינוביץ לא היה חבר כנסת משרד האוצר 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977 Yehoshua rabinovitz
שמעון פרס המערך משרד הביטחון 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977
  • מילא באופן לא רשמי את תפקיד ראש הממשלה החל
    מ-22 באפריל 1977, לאחר שיצחק רבין יצא לחופשה
Shimon Peres 2001-10-22
ויקטור שם-טוב לא היה חבר כנסת משרד הבריאות, משרד הסעד 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977 VictorShemTov
חיים יוסף צדוק המערך משרד הדתות, משרד המשפטים 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977
  • כיהן כשר המשפטים לאורך כל כהונת הממשלה
  • כיהן כשר הדתות החל מ-3 ביוני 1974 עד
    ל-29 באוקטובר 1974, ושוב החל מ-16 בינואר 1977,
    לאחר התפטרותו של יצחק רפאל, עד לסיום כהונת הממשלה
Haim Yosef Zadok
יצחק רפאל מפד"ל משרד הדתות 30 באוקטובר 1974 22 בדצמבר 1976
  • הודח עקב אי תמיכת הסיעה בממשלה בהצבעת אי אמון
Yitzhak Refael
אהרן יריב המערך משרד ההסברה 3 ביוני 1974 4 בפברואר 1975 Aharon Yariv
אהרן ידלין המערך משרד החינוך והתרבות 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977 Aharon Yadlin1974
אהרן אוזן לא היה חבר כנסת משרד החקלאות, משרד התקשורת 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977 Aharon Uzan 1966-01-12
חיים בר-לב לא היה חבר כנסת משרד המסחר והתעשייה 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977 HaimBarLev1948
שלמה הלל המערך משרד המשטרה, משרד הפנים 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977
  • כיהן כשר המשטרה לאורך כל כהונת הממשלה
  • כיהן כשר הפנים החל מיום הקמת הממשלה עד ל-29 באוקטובר
    1974, ושוב החל מ-16 בינואר 1977, לאחר פרישת יוסף בורג,
    ועד לסיום כהונת הממשלה.
Portrait of Knesset Speaker Shlomo Hillel 1986
מיכאל חזני מפד"ל משרד הסעד 30 באוקטובר 1974 2 ביולי 1975
  • נפטר במהלך כהונת הממשלה
Michael Hazani
יוסף בורג מפד"ל משרד הפנים, משרד הסעד 29 באוקטובר 1974 22 בדצמבר 1976 Yosef Burg
זבולון המר מפד"ל משרד הסעד 4 בנובמבר 1975 22 בדצמבר 1976
  • הודח עקב אי תמיכת הסיעה בממשלה בהצבעת אי אמון
Flickr - Government Press Office (GPO) - Soccer Player Yehoshua Glazer Receiving Medal (Zevulon Hammer)
משה ברעם המערך משרד העבודה, משרד הסעד 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977 Baram moshe
שלמה רוזן לא היה חבר כנסת המשרד לקליטת עלייה,
משרד השיכון
3 ביוני 1974 20 ביוני 1977 Shlomo Rosen 1965-12-17
אברהם עופר המערך משרד השיכון 3 ביוני 1974 3 בינואר 1977
  • התאבד במהלך כהונת הממשלה
Offer avraham
גד יעקבי המערך משרד התחבורה 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977 Gad Yaacobi 1996-1998
משה קול לא היה חבר כנסת משרד התיירות 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977 Moshe Kol
שולמית אלוני רצ שרה בלי תיק 3 ביוני 1974 6 בנובמבר 1974 Shulamit Aloni
ישראל גלילי המערך שר בלי תיק 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977 Israel Galili
גדעון האוזנר לא היה חבר כנסת שר בלי תיק 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977 Gideon Hausner and Robert Servatius at the Eichmann trial USHMM No 65284

סגני שרים

שם סיעה משרד תאריך תחילת כהונה תאריך סיום כהונה הערות דיוקן
ג'בר מועדי המערך משרד התקשורת, משרד החקלאות 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977 الشيخ جبر داهش معدي
אליהו מויאל המערך משרד התקשורת 24 במרץ 1975 20 ביוני 1977 Moyal eliyau

חילופי שרים

השר היוצא סיעה משרד עילת סיום התפקיד תאריך סיום התפקיד השר המחליף סיעה תאריך כניסה לתפקיד
חיים יוסף צדוק המערך משרד הדתות מסירת התיק לשר במשרה מלאה 29 באוקטובר 1974 יצחק רפאל מפד"ל 30 באוקטובר 1974
ויקטור שם-טוב לא היה חבר כנסת משרד הסעד מסירת התיק לשר במשרה מלאה 29 באוקטובר 1974 מיכאל חזני מפד"ל 30 באוקטובר 1974
שלמה הלל המערך משרד הפנים מסירת התיק לשר במשרה מלאה 29 באוקטובר 1974 יוסף בורג מפד"ל 29 באוקטובר 1974
יצחק רבין המערך משרד התקשורת מסירת התיק לשר במשרה מלאה 20 במרץ 1975 אהרן אוזן המערך 20 במרץ 1975
שולמית אלוני רצ שרה בלי תיק התפטרות 20 במרץ 1975 לא מונה מחליף
מיכאל חזני מפד"ל משרד הסעד פטירה 2 ביולי 1975 יצחק רבין המערך 7 ביולי 1975
יצחק רבין המערך משרד הסעד מסירת התיק לשר במשרה מלאה 29 ביולי 1975 יוסף בורג המערך 29 ביולי 1975
יוסף בורג מפד"ל משרד הסעד מסירת התיק לשר נוסף מטעם הסיעה 4 בנובמבר 1975 זבולון המר מפד"ל 4 בנובמבר 1975
יצחק רפאל מפד"ל משרד הדתות פיטורין 22 בדצמבר 1976 חיים יוסף צדוק המערך 16 בינואר 1977
זבולון המר מפד"ל משרד הסעד פיטורין 22 בדצמבר 1976 משה ברעם המערך 16 בינואר 1977
יוסף בורג מפד"ל משרד הדתות פיטורין 22 בדצמבר 1976 שלמה הלל המערך 16 בינואר 1977
אברהם עופר המערך משרד השיכון פטירה 3 בינואר 1977 שלמה רוזן המערך 16 בינואר 1977
ג'בר מועדי המערך סגן שר במשרד התקשורת החל לכהן כסגן שר החקלאות 24 במרץ 1975 אליהו מויאל המערך 24 במרץ 1975

לקריאה נוספת

  • עמוס שיפריס, ממשלת רבין הראשונה 1977-1974, צור יגאל: פורת, 2013.

קישורים חיצוניים

הקודם:
ממשלת ישראל השש עשרה
מרץ 1974-יוני 1974
ממשלת ישראל השבע עשרה
3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
הבא:
ממשלת ישראל השמונה עשרה
1977-1981
1975 בישראל

1975 בישראל (ה'תשל"ה - ה'תשל"ו) הייתה השנה בה חגגה מדינת 27 שנה מיום היווסדה.

1976 בישראל

1976 בישראל (ה'תשל"ו - ה'תשל"ז) הייתה השנה בה חגגה מדינת ישראל 28 שנה מיום היווסדה.

1977 בישראל

1977 בישראל (ה'תשל"ז - ה'תשל"ח) הייתה השנה בה חגגה מדינת ישראל 29 שנה מיום היווסדה. השנה בולטת בראש ובראשונה בשל "המהפך" הפוליטי בבחירות לכנסת התשיעית - עליית הליכוד לשלטון לאחר 29 שנות שלטון מפא"י והמערך.

דליה רבין

דליה רבין (נולדה ב־19 במרץ 1950) היא אישיות ציבורית ישראלית. כיהנה כחברת הכנסת בכנסת ה-15 מטעם מפלגת המרכז ומפלגת העבודה.

האנדרטה לזכר יצחק רבין

האנדרטה לזכר יצחק רבין הוקמה באתר הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין בסמוך לגרם המדרגות של בניין עיריית תל אביב, מצפון לכיכר מלכי ישראל, שלאחר הירצחו נקראה על שמו כיכר רבין.

הלוויית יצחק רבין

הלוויית ראש ממשלת ישראל יצחק רבין התקיימה בירושלים ביום שני, 6 בנובמבר 1995, לאחר שנרצח יומיים קודם לכן בתל אביב.

הנצחת יצחק רבין

יִצְחָק רַבִּין היה ראש ממשלת ישראל אשר נרצח במהלך כהונתו בשנת 1995. לאחר מותו, הונצח רבין בדרכים שונות בישראל וברחבי העולם.

יום הזיכרון ליצחק רבין

יום הזיכרון ליצחק רבין נקבע על ידי הכנסת בחוק יום הזיכרון ליצחק רבין, התשנ"ז-1997. הוא חל בי"ב בחשוון, יום הירצחו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין לפי הלוח העברי. יום זה אינו חל בשבת, אך אם הוא חל ביום שישי, מועד יום הזיכרון מוקדם ליום חמישי (י"א בחשוון). יש המציינים את יום הירצחו של יצחק רבין לפי הלוח הלועזי, ב-4 בנובמבר 1995.

לאחר רצח רבין הועלתה דרישה ציבורית לציין את הירצחו באופן שנתי. הצעה לציין את צום גדליה כיום הזיכרון לרבין, בשל הקשר בין הרצח הפוליטי של גדליה בן אחיקם ובין הרצח הפוליטי של יצחק רבין, נדחתה עד מהרה[דרוש מקור]. חקיקת החוק התעכבה בצורה משמעותית בשל קשיים פוליטיים לגבי החוק הנוסף העוסק בהנצחתו של רבין, חוק המרכז להנצחת זכרו של יצחק רבין, התשנ"ז-1997 (ובמיוחד לגבי תקצובו של מרכז יצחק רבין לחקר ישראל) והושלמה רק לקראת יום השנה השני.

יום הזיכרון מצוין בטקסים ממלכתיים, בהר הרצל (שם קבור רבין), בכיכר רבין (שם נרצח) וברחבי ישראל. דגלי המדינה מורדים לחצי התורן בכל המוסדות הממלכתיים. בחוק נקבע כי

"בבתי הספר יצוין יום הזיכרון -

(1) בפעולות שבהן יועלו דמותו ופועלו של יצחק רבין;

(2) בפעולות שיוקדשו לחשיבות הדמוקרטיה בישראל ולסכנת האלימות לחברה ולמדינה".מיד לאחר קביעת היום הציעו רבנים רפורמים בולטים לקיים מנהגי אבלות ויום צום ביום הזיכרון, קריאה שלא זכתה להיענות בקרב הציבור הרפורמי. מספר שנים לאחר מכן החלה קבוצת אזרחים קטנה לצום ביום רבין ולעודד אחרים לעשות כן. אולם גם קבוצה זו לא הצליחה להנחיל את היום כיום צום.

יום הזיכרון מצוין בבתי המדרש הפלורליסטיים בערבי לימוד, בהם נלמדים המקורות היהודיים העוסקים בהתמודדות עם מצבים של מחלוקת וחוסר הסכמה, תוך שימת דגש על מקורות יהודיים המעודדים סובלנות דתית.

בנוסף ליום זיכרון זה, נערכת מדי שנה עצרת הזיכרון המרכזית לרבין, שאינה ממלכתית, במוצאי שבת הקרובים ל-י"ב בחשוון, בכיכר רבין בתל אביב. בעצרת נואמים אנשי רוח ופוליטיקה, ומופיעים אמנים.

לאה רבין

לאה רבין (לבית שלוסברג; 8 באפריל 1928 – 12 בנובמבר 2000) הייתה רעייתו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין. שימשה יושבת ראש אגודת אלו"ט והייתה פעילה בארגונים התנדבותיים שונים.

ממשלת ישראל השמונה עשרה

ממשלת ישראל השמונה עשרה, בראשותו של מנחם בגין פעלה מה-20 ביוני 1977 עד ה-5 באוגוסט 1981, בתקופת כהונתה של הכנסת התשיעית.

ממשלת ישראל השש עשרה

ממשלת ישראל השש עשרה, בראשותה של גולדה מאיר פעלה מה-10 במרץ 1974 עד ה-3 ביוני 1974, והושבעה עם כינונה של הכנסת השמינית. ממשלה זו כיהנה את תקופת הזמן הקצרה ביותר מכל ממשלות ישראל.

מרכז רפואי רבין

מרכז רפואי רבין הוא מרכז רפואי בבעלות שירותי בריאות כללית, נמצא בפתח תקווה ומורכב מבית חולים בילינסון ומבית חולים גולדה השרון. זהו המרכז הרפואי הרביעי בגודלו בישראל. הוא משתרע על שני קמפוסים ברחבי העיר - המרכזי ברח' זאב ז'בוטינסקי - בית החולים בילינסון (בקרבתו נמצא מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל), והקמפוס הקטן יותר ברח' קרן קיימת לישראל שם נמצא "בית חולים גולדה השרון". שני בתי החולים אוחדו למרכז אחד ב-1996 שנקרא על שם ראש הממשלה יצחק רבין.

בית החולים מטפל בלמעלה מחצי מיליון חולים בשנה שמגיעים מישראל אך גם מהמדינות השכנות ומהרשות הפלסטינית. נולדים בו כל שנה כ-9,000 ילדים. הוא כולל 37 חדרי ניתוח ומכיל בסך הכול 1,300 מיטות. מרכז רבין הוא המרכז החשוב ביותר להשתלות ולטיפול בסרטן בישראל. מנהל המרכז הרפואי הוא ד"ר איתן וירטהיים.

משרד הבינוי והשיכון

משרד הבינוי והשיכון הוא המשרד האחראי על תחום הבנייה והדיור בישראל, כמו גם על יצירת תנאים שיאפשרו למשקי הבית בה אפשרות סבירה לדיור. בין השאר, המשרד מעודד הגברת הבנייה למגורים, אכיפת תקני בנייה, שיקום שכונות ותיקות והתחדשות עירונית.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר

משרד החקלאות ופיתוח הכפר הוא משרד בממשלת ישראל האחראי על החקלאות והמרחב הכפרי. בין פעילויותיו העיקריות של המשרד: תכנון ופיתוח ההתיישבות, החקלאות והכפר, מתן שירותים וטרינריים, שימור קרקע, ניקוז והגנת הצומח. המשרד משתף פעולה עם גופים ציבוריים כגון מינהל מקרקעי ישראל, הרשות הממשלתית למים ולביוב, קרן קיימת לישראל, החטיבה להתיישבות ועוד.

מבנה וסמכויות המשרד שונו במקצת במהלך השנים (למשל: נציבות המים הייתה שייכת בעבר למשרד זה) ועד לממשלת ישראל העשרים וחמש נקרא "משרד החקלאות".

נאצר מחכה לרבין

"נאצר מחכה לרבין" הוא פזמון ישראלי מאת חיים חפר, שחובר בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים במטרה לחזק את המורל הלאומי.

הפזמון חובר בעקבות הכרזתו התוקפנית של נשיא מצרים, גמאל עבד אל נאצר, כי הוא מחכה לרבין, רמטכ"ל צה"ל.

נחמיה רבין

נחמיה רבין (רביצוב) (1886–1971) היה פעיל ציבור, חבר מועצת עיריית תל אביב, מועצת פועלי תל אביב, ופעיל מרכזי ב"הגנה". אביו של יצחק רבין.

פארק יצחק רבין

פארק יצחק רבין הוא פארק מיוער המשתרע על פני שטח בן כ-15,000 דונם. הפארק נמצא באזור שער הגיא. בצד מערב נמצאים נחשון ובקוע ובצד מזרח האנדרטה לזכר פורצי הדרך לירושלים שליד מחלף שורש.

פרשת חשבון הדולרים

פרשת חשבון הדולרים היא פרשה שבמסגרתה נחשפה עבירה על הוראות הפיקוח על מטבע בידי ראש הממשלה יצחק רבין ואשתו, שהובילה לפרישתו של רבין מהמועמדות לראשות הממשלה מטעם המערך השני בשנת 1977.

שלום, חבר

שָׁלוֹם, חָבֵר הוא צמד המילים העבריות שבהן בחר ביל קלינטון, נשיא ארצות הברית ה-42, להיפרד מיצחק רבין בליל הירצחו, ב-4 בנובמבר 1995. את הביטוי חיבר כותב הנאומים שלו, טוני בלינקן.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.