ממשלת ישראל

ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל. בראשה עומד ראש הממשלה, וחברים בה שרים, אשר בידי ראש הממשלה הסמכות למנותם (באישור הכנסת) ולפטרם. בידי ממשלת ישראל הסמכות ברוב ההיבטים הממלכתיים והציבוריים, והיא מייצגת את מדינת ישראל כלפי חוץ. מאז שנת 1968, מוסדרות בחירתה וכהונתה של הממשלה באמצעות חוק יסוד: הממשלה. השרים נושאים באחריות כלפי כל החלטות הממשלה ופעולותיה, והם אחראים להן, גם אם הן מנוגדות לדעתם.

במשך שנים אחדות התקיימה בחירה ישירה לראשות הממשלה, מתוך מגמה לשנות את השיטה הפוליטית במדינת ישראל; אך מטעמים שונים היא לא צלחה ובוטלה. במרבית שנות המדינה (כולל בעשור השני של המאה ה-21) מוטלת הקמת הממשלה על ידי נשיא המדינה על מי שהומלץ על ידי רוב הסיעות בכנסת והוא המיועד להיות ראש ממשלה - הפורמייטור . לצורך הקמת ממשלה נדרש הפורמייטור, לקבל את אמון רוב חברי הכנסת. לפיכך, טבעי הדבר להקים קואליציה של מפלגות אחדות (במה שכונה "מעשה מרכבה") ולמנות את ראשי המפלגות לשרים, ובכך לקבל את אמון הכנסת. פעם אחת הוקמה ממשלה, שראשי המפלגות הגדולות בה (הליכוד והעבודה) כיהנו בה כראשי ממשלה ברוטציה.

החל משנות ה-90 רוב הקואליציות היו צרות באופן יחסי, אך פעמיים הוקמה ממשלת אחדות לאומית, שכללה חלק ניכר מסיעות הכנסת. חלק קטן מהקואליציות הצליחו לזכות לאמונם של מספר רב של חברי כנסת.

לאורך השנים, מונו מספר שרים, אשר לא כיהנו כחברי הכנסת באותה עת.

מקום מושבה של ממשלת ישראל הוא קריית הממשלה, ירושלים.

היסטוריה

Israel Government ca1952
ישיבת ממשלת ישראל, 1952 לערך

לקראת הכרזת המדינה, ב-11 באפריל 1948, הוקמה בארץ ישראל מועצת העם כפרלמנט ביישוב היהודי ומתוך חבריה נבחרו על ידי הנהלת הסוכנות היהודית מִנְהלת העם, על מנת שינהלו את ענייני היישוב והמלחמה. בראש המינהלה עמד דוד בן-גוריון והיא כללה מלבדו 12 חברים. כשבוע בלבד לאחר בחירתה, ב-18 באפריל חולקו התיקים השונים כאשר בן-גוריון קיבל את תיק הביטחון. ההחלטה החשובה ביותר של המינהלה הייתה דחיית הצעת שר החוץ האמריקאי ג'ורג' מרשל לדחות את ההכרזה על הקמת המדינה וקיומה במועד שנקבע - ה־14 במאי 1948.

ב-14 במאי 1948, עת קריאת מגילת העצמאות על ידי דוד בן-גוריון, הוכרז בין היתר, כי מינהלת העם הופכת להיות לממשלה הזמנית של המדינה.
הרכב הממשלה הזמנית היה זהה להרכב מנהלת העם והיא התקיימה כמעט שנה עד ל-10 במרץ 1949, מועד בו הוקמה הממשלה הראשונה, לאחר הבחירות לכנסת הראשונה.

מבנה הממשלה בישראל

ברשימה הבאה מובאים המוסדות והתפקידים אשר מרכיבים את הממשלה הישראלית:

ראש הממשלה

ראש הממשלה ניצב בראש הרשות המבצעת במדינה, הוא בעל הסמכות הגבוה ביותר במערכת השלטון הישראלית. (אמנם החוק מגדיר את הנשיא כעומד בראש המדינה, אולם הוא מקנה לראש הממשלה את מרב סמכויות השלטון). ראש הממשלה הוא השר הבכיר בממשלה, ואחריותו היא לכל הפעילויות שלה. ראש ממשלה חובה שיהיה גם חבר הכנסת (כל שר אחר זולת ראש הממשלה אינו חייב שיהיה חבר הכנסת). אם התפטר ראש הממשלה מחברותו בכנסת - רואים בהתפטרות זו גם כהתפטרותו מראשות הממשלה.

החוק קובע, כי כשראש הממשלה נפטר או מתפטר - מתפטרת עמו הממשלה כולה, ויש צורך להקים ממשלה חדשה. סמכויותיו:

  • הוא מייצג את הממשלה והמדינה כלפי פנים וחוץ.
  • הוא מנהל את ישיבות הממשלה ואת עבודת הממשלה בכלל: קובע את סדר יומה של הממשלה ויושב ראש בישיבותיה, מנחה את מזכיר הממשלה בפרסום עניינים הנוגעים לדיוני הממשלה ולהחלטותיה וקובע את העניינים שבהם תטפל הממשלה והוא הנושא באחריות הראשית לתוצאות מדיניות הממשלה.
  • שרי הממשלה אחראים בפני ראש הממשלה לתפקידים שעליהם הם ממונים.
  • הוא רשאי להעביר שר מכהונתו לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כך, ולאחר שהעביר לשר הודעה על העברה מכהונתו. ראש הממשלה גם ממלא את מקומם של שרים שהתפטרו או שנבצר מהם למלא את תפקידם.
  • הוא מפקח על עבודתן של ועדות השרים.
  • ראש הממשלה הוא יושב ראש וועדת השרים לענייני ביטחון.
  • הוא חותם על חוקי הכנסת.
  • לראש הממשלה השפעה ניכרת בתחום המינויים העיקריים, המחייבים את אישור הממשלה.
  • ראש הממשלה אינו יכול לכפות את דעתו על הממשלה באופן ישיר, אולם הוא יכול לפטר שרים (גם בלי הסכמת הכנסת) ולמנות שרים חדשים (באישור הכנסת) באופן שיקנה לו תמיכה מרבית. הוא רשאי לפזר את הכנסת במצב בו יש בכנסת רוב שלא מאפשר לממשלה לתפקד, באישור נשיא המדינה ובכך להביא לעריכת בחירות חדשות.
כנסות וממשלות ישראל
מועצת המדינה הזמנית
הממשלה הזמנית

הכנסת הראשונה

הממשלה הראשונה
הממשלה השנייה

הכנסת השנייה

הממשלה השלישית
הממשלה הרביעית
הממשלה החמישית
הממשלה השישית

הכנסת השלישית

הממשלה השביעית
הממשלה השמינית

הכנסת הרביעית

הממשלה התשיעית

הכנסת החמישית

הממשלה העשירית
הממשלה האחת עשרה
הממשלה השתים עשרה

הכנסת השישית

הממשלה השלוש עשרה
הממשלה הארבע עשרה

הכנסת השביעית

הממשלה החמש עשרה

הכנסת השמינית

הממשלה השש עשרה
הממשלה השבע עשרה

הכנסת התשיעית

הממשלה השמונה עשרה

הכנסת העשירית

הממשלה התשע עשרה
הממשלה העשרים

הכנסת האחת עשרה

הממשלה העשרים ואחת
הממשלה העשרים ושתיים

הכנסת השתים עשרה

הממשלה העשרים ושלוש
הממשלה העשרים וארבע

הכנסת השלוש עשרה

הממשלה העשרים וחמש
הממשלה העשרים ושש

הכנסת הארבע עשרה

הממשלה העשרים ושבע

הכנסת החמש עשרה

הממשלה העשרים ושמונה
הממשלה העשרים ותשע

הכנסת השש עשרה

הממשלה השלושים

הכנסת השבע עשרה

הממשלה השלושים ואחת

הכנסת השמונה עשרה

הממשלה השלושים ושתיים

הכנסת התשע עשרה

הממשלה השלושים ושלוש

הכנסת העשרים

הממשלה השלושים וארבע

הכנסת העשרים ואחת

הכנסת העשרים ושתיים

הממשלה השלושים וחמש
פורטל - הממשל בישראל

ממלא מקום ראש הממשלה

התואר "ממלא מקום ראש הממשלה", להבדיל מהתארים "סגן ראש ממשלה" ו"משנה לראש הממשלה" הוא תפקיד בעל משמעות חוקית ולא רק סמלית. ממלא מקום ראש הממשלה מנהל את ישיבות הממשלה כשראש הממשלה נמצא מחוץ לישראל והוא מכהן במקומו כאשר נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו באופן זמני. כאשר ראש הממשלה אינו יכול למלא את תפקידו באופן קבוע, או כאשר הנבצרות הזמנית נמשכת מעל "100 ימים רצופים", ממלא מקום ראש הממשלה אינו מתמנה במקומו, אלא הממשלה נחשבת כמתפטרת וממשיכה לכהן כממשלת מעבר. בעת כהונת ממשלת מעבר, רשאית הממשלה למנות "ראש ממשלה בפועל" שימלא את תפקידי ראש הממשלה ללא עדיפות לממלא מקום ראש הממשלה.

סגני ראש הממשלה

תואר "סגן ראש ממשלה" בישראל הוא סמלי בלבד וללא סמכויות. על כן, אין הגבלה על מספר סגני ראש הממשלה.

משנה לראש הממשלה

משנה לראש הממשלה הוא תואר שאינו קיים בחוקי מדינת ישראל ואין לו משמעות סטטוטורית. מטרתו להוות תואר נכבד יותר מתואר סגן ראש ממשלת ישראל.

שרים

מדוע לא נאמר בפשטות מיניסטר?

דיון לקביעת המונח "שר" בישיבה הראשונה של מועצת-המדינה הזמנית.

ראש-הממשלה ד. בן-גוריון, פותח את הישיבה הראשונה של מועצת-המדינה הזמנית:
לפי פקודה זו ייקראו מנהלי המחלקות השונות - שרים. אבקש את שר-המשפטים להביא לפניכם את הצעת הפקודה.
שר-המשפטים פליכס רוזנבליט (לימים פנחס רוזן):
בנוסח הקודם נקראו חברי הממשלה הזמנית "נגידים". אבל אחרי דיון רב בממשלה נפלה ההצעה הזאת ועכשיו לפניכם הצעה לקרוא לחברי הממשלה הזמנית בשם "שרים".
נחום ניר-רפאלקס, חבר המועצה:
אין זו בשבילי שאלה פרינציפיונית, אבל הייתי מתנגד לתוארים שמציעים לנו כגון "נגידים" ו"שרים". אי-אפשר לקבל מונחים שהיו במקומם לפני אלפים שנה אבל צלצולם כיום הוא שונה. מדוע לא נאמר בפשטות מיניסטר?
הצעת פקודת ייסוד השלטון מס׳ 1 לשנת 1948:
אחד מחברי הממשלה הזמנית יהיה ראש-הממשלה. חברי הממשלה הזמנית ייקראו שרים ויהיו אחראיים לאותם עניינים שייקבעו על ידי הממשלה הזמנית.

מפרוטוקול הישיבה הראשונה של מועצת-המדינה הזמנית, תל אביב, בית הקהק"ל, ז׳ אייר תש"ח 16 מאי 1948

השרים מכהנים כחברי הממשלה, והם מופקדים בדרך כלל על משרדים ממשלתיים וכל עבודת הממשלה. עם זאת, בממשלה ממונים ומכהנים גם שרים בלי תיק, שהם חברי ממשלה מן המניין, אולם אינם ממונים על משרד ממשלתי. מוטלים עליהם תפקידים שונים, קבועים או זמניים. תפקיד של שר קרוי גם "תיק": שר הביטחון מחזיק בתיק הביטחון בממשלה, שר התשתיות מחזיק בתיק התשתיות בממשלה ושר הבריאות מחזיק בתיק הבריאות בממשלה.

שרים אינם חייבים להיות חברי כנסת. שרים שאינם חברי כנסת יכולים להשתתף בדיוני הכנסת, אך לא בהצבעות. תפקיד השרים לבצע את כל הנושאים שהממשלה אחראית עליהם: יחסי חוץ, ביטחון, כלכלה, חינוך, משטרה, בריאות וכדומה.

מספר השרים

הממשלה מספר שרים בשיא גודלה
הממשלה הזמנית 13
הממשלה הראשונה 12
הממשלה השנייה 13
הממשלה השלישית 14
הממשלה הרביעית 16
הממשלה החמישית 16
הממשלה השישית 12
הממשלה השביעית 16
הממשלה השמינית 16
הממשלה התשיעית 16
הממשלה העשירית 16
הממשלה האחת עשרה 16
הממשלה השתים עשרה 16
הממשלה השלוש עשרה 18 (22 בעת ממשלת הליכוד הלאומי)
הממשלה הארבע עשרה 22
הממשלה החמש עשרה 24 (18 לאחר פירוק ממשלת הליכוד הלאומי)
הממשלה השש עשרה 22
הממשלה השבע עשרה 21
הממשלה השמונה עשרה 19
הממשלה התשע עשרה 20
הממשלה העשרים 20
הממשלה העשרים ואחת 25 (ממשלת אחדות לאומית)
הממשלה העשרים ושתיים 25 (ממשלת אחדות לאומית)
הממשלה העשרים ושלוש 26 (ממשלת אחדות לאומית)
הממשלה העשרים וארבע 20
הממשלה העשרים וחמש 20
הממשלה העשרים ושש 21
הממשלה העשרים ושבע 18
הממשלה העשרים ושמונה 23
הממשלה העשרים ותשע 28
הממשלה השלושים 23
הממשלה השלושים ואחת 25
הממשלה השלושים ושתיים 30
הממשלה השלושים ושלוש 23
הממשלה השלושים וארבע 22

בתיקון לחוק יסוד: הממשלה, שהיה אמור להיכנס לתוקף החל מהבחירות לכנסת העשרים, נקבע: "מספר חברי הממשלה, ובכלל זה ראש הממשלה, לא יעלה על 19, אלא אם כן הביעה הכנסת אמון בממשלה או החליטה לאשר צירוף שרים לממשלה, ברוב של שבעים חברי הכנסת לפחות".[1] עם זאת, לאחר הבחירות תוקן החוק שוב בהוראת שעה, שדחתה מגבלה זו כך שלא תחול על ממשלה שכוננה בתקופת כהונתה של הכנסת ה-20.[2]

נשים

מספר הנשים המכהנות כשרות בממשלות ישראל נותר נמוך ללא קשר לגודלה של הממשלה. גם בשנים שבהן הגיע מספר השרים הכולל בממשלה לשיא של 28 מספר השיא של השרות לא השתנה והוא נע בין 2 ל-4 בלבד בכל שנה.[3]

סגני השרים

שר הממונה על משרד ממשלתי רשאי למנות סגן שר. סגן שר פועל בכנסת או במשרד הממשלתי במסגרת העניינים והסמכויות שהוקצו לו על ידי השר.

להבדיל משרים בממשלה, שאינם חייבים להיות חברי כנסת, סגני השרים חייבים להיות חברי הכנסת (או חברי הכנסת בהפסקת חברות לפי החוק הנורווגי), והתפטרותם מהכנסת תחייב את הפסקת כהונתם.

כאשר שר מתפטר או מפוטר מהממשלה, מסיים את תפקידו גם סגן השר שמונה לאותו משרד. בנוסף, רשאים ראש הממשלה, הממשלה או השר שמינה אותו להעביר או לסיים את כהונתו של סגן שר.

בתיקון לחוק יסוד: הממשלה, שהיה אמור להיכנס לתוקף החל מהבחירות לכנסת העשרים, נקבע שמספר סגני השרים לא יעלה על ארבעה, אך מגבלה זו תוקנה לאחר הבחירות כך שלא תחול על ממשלה שכוננה בתקופת כהונתה של הכנסת ה-20.

הקמת הממשלה

לאחר הבחירות, או התפטרות ממשלה, על נשיא המדינה להתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת, ולהטיל את התפקיד להרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת. התקופה להרכבת הממשלה נמשכת 28 ימים, אך ניתן לבקש ארכה מהנשיא לתקופה שלא עולה על 14 ימים. לאחר שחבר הכנסת שעליו הוטלה מלאכת הרכבת הממשלה הצליח להרכיבה, עליו להודיע על כך לנשיא המדינה וליושב ראש הכנסת. אז נקבע מועד לישיבה של הכנסת לצורך כינון הממשלה, וזאת תוך שבעה ימים. משהורכבה הממשלה, היא מודיעה לכנסת על קווי היסוד של מדיניותה, על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין השרים, ומבקשת הבעת אמון בה. עם תום הצבעת האמון בממשלה, היא נכנסת לתפקידה ואז נדרשים ראש הממשלה והשרים להצהיר אמונים בפני הכנסת. אם לא הצליח חבר הכנסת שעליו הוטלה המשימה, להרכיב את הממשלה, רשאי הנשיא להטיל את התפקיד על אחד מחברי הכנסת האחרים. במצב כזה התקופה להרכבת הממשלה היא בת 28 ימים, ללא אפשרות להארכות. במקרה שגם חבר הכנסת הזה לא הצליח במשימה, המערכת הפוליטית הולכת לבחירות חוזרות לכנסת.

ועדות השרים

אחת מדרכי פעולתה של הממשלה בקבלת הכרעות פוליטיות היא מינוי ועדות שרים קבועות, זמניות, או לעניינים מסוימים. תקנון הממשלה מפרט את רשימת ועדות השרים הקבועות

בישיבות ועדות השרים לענייני ביטחון לאומי, על פי קביעת ראש הממשלה או יושבי ראש הוועדות, נערך גם רישום סטנוגרפי. הסטנוגרמות הנרשמות וכן ההקלטות של הדיונים נשארות במסגרת מזכירות הממשלה בלבד והן אינן מופצות.

ממשלת מעבר

ממשלת מעבר מתקיימת בישראל לאחר מותו, התפטרותו, נבצרות קבע של ראש הממשלה, או עקב הרשעתו בפסק דין חלוט בעבירה שיש עמה קלון, כמו גם עם פרסום בקשתו של ראש הממשלה לפיזור הכנסת (פעולות אלו כהתפטרות הממשלה)[4] או לאחר בחירות ולפני כינונה של ממשלה רגילה (אם הממשלה לא הייתה ממילא ממשלת מעבר "עם בחירתה של כנסת חדשה").[5] בחוק יסוד: הממשלה החדש בוטל הסעיף אשר מנע משר להתפטר מכהונתו בעת ממשלת מעבר. התיקון נעשה מכיוון שהמצב הקודם נגד את חוק יסוד: חופש העיסוק בכך שמנע מאדם את החופש לעסוק במשלח ידו על-פי בחירתו. בנוסף, הממשלה רשאית, בעת ממשלת מעבר, למנות חבר הכנסת לשר חדש בתפקידו של שר שחדל לכהן, ללא אישור הכנסת.

מזכירות הממשלה

מזכירות הממשלה בראשותו של מזכיר הממשלה אחראית על רישום פרוטוקולים, מתן שירותי מזכירות לממשלה ולוועדותיה, העברת החלטות הממשלה וועדותיה לגורמי הביצוע בדרגי הממשלה השונים, מעקב אחר ביצוע החלטות הממשלה, פרסום הודעות מטעם הממשלה וקיום קשר בין הממשלה ולבין הכנסת ורשויות מדינה נוספות. מזכירות הממשלה אמונה על זימונן וקיום ישיבותיהן של ועדות השרים המתכנסות במזכירות הממשלה, וזאת על-פי בקשת יושבי-הראש. בהתאם לכך אחראית מזכירות הממשלה על מתן כל השירותים המזכירותיים לחברי ועדת השרים ולוועדות עצמן בעת קיום ישיבות ועדות השרים.

מזכירות הממשלה מכינה עבור ועדות השרים, בהתאם להנחיות יושב-ראש הוועדות, את סדרי היום וכן את החומר הנלווה לישיבות ועדות השרים, לרבות חומר רקע מסוגים שונים, לפי העניין.

מזכיר הממשלה אחראי להכנת סדר היום לישיבות הממשלה ולוועדות השרים. לצורך זה, הוא מקיים קשר שוטף עם כל חברי הממשלה שבמהלכו מתואמות ההצעות להחלטת הממשלה וועדות השרים המונחות על שולחן הממשלה והוועדות. מזכיר הממשלה משמש דובר הממשלה ומתדרך את נציגי התקשורת בתום ישיבות הממשלה. הוא נושא באחריות לקשר בין הממשלה לבין הכנסת, יחד עם השר אשר מונה כמקשר בין הממשלה לבין הכנסת. בנוסף לאחריותו על עבודת מזכירות הממשלה מזכיר הממשלה ממלא משימות נוספות אשר מטיל עליו ראש הממשלה.

מזכיר הממשלה בממשלה הנוכחית הוא צחי ברוורמן.

מקום מושב הממשלה

לאחר החלטת החלוקה בכ"ט בנובמבר 1947, עוד בראשית דצמבר 1947, הוחל בדיון על מקום מושבה של הממשלה. ברקע הדיון עמדה העובדה שירושלים לא נכללה בשטח המדינה היהודית על פי החלטת החלוקה. דוד בן-גוריון הציע שהממשלה תשב בכורנוב שבנגב, לאור חיבתו לנגב. כתמיכה בהצעה ציין שהמקום רחוק מגבולות המדינה היהודית בתוכנית החלוקה. הבעיה בהצעה הייתה שהשליטה היהודית בנגב הייתה מוגבלת ועל כן ההצעה לא הייתה מעשית. גולדה מאיר לעומת זאת הציעה את הכרמל, שגם הוא היה מרוחק מהגבולות של המדינה היהודית בתוכנית החלוקה. אולם היות חיפה שער-היציאה לצבא הבריטי הביאה לגניזת ההצעה.[6] והיו הצעות נוספות.

זמן קצר לאחר הקמת המדינה, וכתגובת נגד לדרישת האו"ם לבינאום העיר ירושלים החליטה בחודש דצמבר 1949 ממשלת ישראל, בראשות ראש הממשלה אז דוד בן-גוריון להעביר את מוסדות השלטון מתל אביב לירושלים. לצורך מיקום מוסדות השלטון ומוסדות המדינה הראשיים נערך חיפוש אחר שטח במרכז ירושלים באזור רחוב יפו ומשלא נמצא הוחלט על הקמת קריית הממשלה באזור גבעת רם שהייתה סמוכה אל מרכז העיר ומרכזי העסקים הראשיים. עם זאת, משרדים רבים ויחידותיהם נותרו פזורים במבנים שכורים ברחבי העיר. במהלך שנות השמונים רוכזו חלק ממשרדים אלה, ומשרדים חדשים שהוקמו (כגון משרד המדע והטכנולוגיה) לקריית הממשלה במזרח ירושלים בשכונת שייח' ג'ראח. בשנת 2013 רוכזו משרדים נוספים למגדלי הבירה במערב העיר.

משרדי הממשלה

ממשלת ישראל כוללת משרדי ממשלה המופקדים על תחומים שונים. רוב המשרדים פועלים במתכונת תחומיהם מאז העשור הראשון למדינה. משיקולים קואליציוניים הוקמו במשך השנים משרדי ממשלה חדשים, ולעיתים מפוצל משרד קיים לשניים. לעיתים משתנים שמות המשרדים, כדי להדגיש היבטים מסוימים בפעילותם. משרדי הממשלה העיקריים הם:

ממשלות ישראל

הממשלה ראש הממשלה
הממשלה תמונה קבוצתית הכנסת דיוקן ראש הממשלה סיעה
הממשלה הזמנית The temp Israeli government מועצת המדינה הזמנית Ben-Gurion דוד בן-גוריון מפא"י
הממשלה הראשונה First Government of Israel on May 1, 1949 הכנסת הראשונה
הממשלה השנייה Israel 2nd government
הממשלה השלישית Israel 3rd Gov הכנסת השנייה
הממשלה הרביעית The fourth Israeli government
הממשלה החמישית Mem Sharet5 Moshe Sharett (1948) משה שרת
הממשלה השישית Israel sixth Gov
הממשלה השביעית Flickr - Government Press Office (GPO) - New cabinet after presentation to the Pres. הכנסת השלישית Ben-Gurion דוד בן-גוריון
הממשלה השמינית Israel Eighth Gov
הממשלה התשיעית MemBG9 הכנסת הרביעית
הממשלה העשירית MemBG10 הכנסת החמישית
הממשלה האחת עשרה Mem Eshkol11 Portrait of prime minister Levy Eshkol. August 1963. D699-070 לוי אשכול
הממשלה השתים עשרה New government with Shazar 1964
הממשלה השלוש עשרה Thirteenth government of Israel 12-01-1966 הכנסת השישית המערך
הממשלה הארבע עשרה Mem Meir14 Golda Meir 03265u-2 גולדה מאיר
הממשלה החמש עשרה 15thGov הכנסת השביעית
הממשלה השש עשרה Mem Meir16 הכנסת השמינית
הממשלה השבע עשרה Mem Rabin17 Flickr - Israel Defense Forces - Life of Lt. Gen. Yitzhak Rabin, 7th IDF Chief of Staff in photos (15) יצחק רבין
הממשלה השמונה עשרה 18thGovPre הכנסת התשיעית Menachem Begin 2 (cropped) מנחם בגין הליכוד
הממשלה התשע עשרה The 19 Israeli government הכנסת העשירית
הממשלה העשרים Mem Shamir20 Flickr - Government Press Office (GPO) - HADERA ABSORPTION CENTER (cropped) יצחק שמיר
הממשלה העשרים ואחת The 21 Israeli government הכנסת האחת עשרה Shimon Peres שמעון פרס המערך
הממשלה העשרים ושתיים Mem Shamir22 Flickr - Government Press Office (GPO) - HADERA ABSORPTION CENTER (cropped) יצחק שמיר הליכוד
הממשלה העשרים ושלוש Mem Shamir23 הכנסת השתים עשרה
הממשלה העשרים וארבע The 24 Israeli government
הממשלה העשרים וחמש Mem Rabin25 הכנסת השלוש עשרה Flickr - Israel Defense Forces - Life of Lt. Gen. Yitzhak Rabin, 7th IDF Chief of Staff in photos (11) יצחק רבין העבודה
הממשלה העשרים ושש Mem Peres26 Shimon Peres שמעון פרס
הממשלה העשרים ושבע Mem Netanyahu27 הכנסת הארבע עשרה Flickr - Government Press Office (GPO) - PM Benjamin Netanyahu giving a speech at the Ramat Gan Diamond Exchange בנימין נתניהו הליכוד
הממשלה העשרים ושמונה Mem Barak28 הכנסת החמש עשרה Ehud Barak Face אהוד ברק ישראל אחת
הממשלה העשרים ותשע The 29 Israeli government Ariel Sharon Headshot אריאל שרון הליכוד
הממשלה השלושים The 30 Israeli government הכנסת השש עשרה
קדימה
הממשלה השלושים ואחת The 31 Israeli government הכנסת השבע עשרה Clinton and Olmert 2009 (cropped 2) אהוד אולמרט
הממשלה השלושים ושתיים Gov32 הכנסת השמונה עשרה Benjamin-Netanyahu-0026 בנימין נתניהו הליכוד
הממשלה השלושים ושלוש The 33 Israeli government הכנסת התשע עשרה
הממשלה השלושים וארבע Thirty-fourth government of Israel הכנסת העשרים
הכנסת העשרים ואחת

ראו גם

ספר: כנסות וממשלות ישראל

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חוק יסוד: הממשלה (תיקון), ס"ח 2440 מ־19 במרץ 2014
  2. ^ מירי רגב: להגדיל מספר השרים ל-23; לפיד: נעתור לבג"ץ, באתר גלובס, 19 במרץ 2015
  3. ^ מדד המגדר, מכון ון ליר, 2017, עמ' 79
  4. ^ חוק יסוד: הממשלה (2001)
  5. ^ ראו סעיף 30 ב' לחוק יסוד: הממשלה (2001)
  6. ^ זאב שרף, שלושה ימים, תל אביב, עם עובד, 1959, עמודים 125–127, הפרק "מקום מושבה של הממשלה"
אביגדור ליברמן

אביגדור (איווט) ליברמן (נולד ב-5 ביולי 1958, י"ז בתמוז ה'תשי"ח) הוא חבר הכנסת מטעם ישראל ביתנו, יושב ראש המפלגה ומייסדה. בין היתר היה סגן ראש הממשלה, שר הביטחון, שר החוץ, שר האנרגיה והתשתיות הלאומיות, שר התחבורה, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, מנכ"ל תנועת הליכוד ומנכ"ל משרד ראש הממשלה.

אהוד אולמרט

אֵהוּד אוֹלְמֶרט (נולד ב-30 בספטמבר 1945) הוא פוליטיקאי ישראלי אשר כיהן כראש הממשלה ה-12 של מדינת ישראל מטעם מפלגת קדימה, בין השנים 2006–2009. קודם לכן היה שר בממשלות ישראל מטעם מפלגות קדימה והליכוד וראש עיריית ירושלים (1993–2003). האירועים הביטחוניים המרכזיים במהלך כהונתו של אולמרט בראשות הממשלה השלושים ואחת היו מלחמת לבנון השנייה, תקיפת הכור הגרעיני בסוריה, מבצע גשמי קיץ ומבצע עופרת יצוקה. על תפקודו במלחמה ספג ביקורת ממבקר המדינה ומ"ועדת וינוגרד".

בעקבות עדות מוקדמת שנגבתה בפרשת מעטפות הכסף דרשה מפלגת העבודה, השותפה העיקרית בקואליציה, את התפטרותו והוא התפטר מתפקיד ראש הממשלה. במרץ 2015 הורשע בפרשה זו בעבירות של מרמה, הפרת אמונים ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ובהמשך נגזרו עליו 8 חודשי מאסר וקנס. במשפט נוסף הורשע בקבלת שוחד ב"פרשת חברת הזרע" ונגזר עליו עונש מאסר בפועל של 18 חודשים. נגזר עליו גם חודש מאסר בפועל נוסף, בגין שיבוש מהלכי משפט. ב-2 ביולי 2017 סיים לרצות את עונש המאסר לאחר שנוכה שליש ממנו. אולמרט הוא ראש ממשלת ישראל היחיד שהורשע בעבירה פלילית.

אהוד ברק

אהוד ברק (במקור: ברוֹג; נולד ב-12 בפברואר 1942) הוא איש ביטחון, איש עסקים ופוליטיקאי ישראלי, שכיהן כראש הממשלה העשירי של מדינת ישראל (בשנים 1999–2001), כשר הביטחון (בשנים 2007–2013) וכרמטכ"ל ה-14 של צה"ל (בשנים 1991–1995). ברק היה חבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה ומפלגת העצמאות. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים הקים את מפלגת ישראל דמוקרטית.

במהלך כהונתו בראשות ממשלת ישראל העשרים ושמונה, נסוג צה"ל מדרום לבנון, פרצה האינתיפאדה השנייה לאחר כישלון המשא ומתן המדיני עם הרשות הפלסטינית בוועידת קמפ דייוויד ובוועידת טאבה, וישראל ניהלה שיחות שלום עם סוריה בוועידת שפרדסטאון. במהלך כהונתו כשר הביטחון תקף חיל האוויר את הכור הגרעיני בסוריה, והוצאו לפועל מבצע חורף חם, מבצע עופרת יצוקה ומבצע עמוד ענן.

הוא חולק, עם נחמיה כהן, את התואר (הלא רשמי) "החייל המעוטר ביותר בצה"ל".

בנימין נתניהו

בנימין (בּיבּי) נתניהו (להאזנה (מידע • עזרה); נולד ב-21 באוקטובר 1949, כ"ח בתשרי ה'תש"י) הוא ראש ממשלת ישראל, שר הביטחון ושר הבריאות הנוכחי.

בין השנים 1984–1988, טרם הצטרפותו למפלגת הליכוד ובחירתו כחבר הכנסת השתים עשרה, היה נתניהו שגריר ישראל באו"ם. לאחר מכן כיהן כראש ממשלה במשך ארבע כהונות, המחולקות לשתי תקופות: הראשונה, בראשות ממשלת ישראל העשרים ושבע, בין השנים 1996–1999; והשנייה, שהחלה ב-2009, בראשות ממשלת ישראל השלושים ושתיים, ונמשכת עד היום (2019). הוא ראש הממשלה הישראלי שכיהן במשך התקופה הארוכה ביותר בתפקיד זה. כיהן גם כשר האוצר וכשר החוץ, וכן כראש האופוזיציה. בין השנים 1993–1999 כיהן כיושב ראש מפלגת הליכוד, תפקיד שחזר למלא החל מדצמבר 2005.

במהלך כהונתו בראש הממשלה יצאה ישראל למבצעי עמוד ענן וצוק איתן ברצועת עזה, והתמודדה עם גל הטרור הפלסטיני בשנים 2015–2016. עם זאת, מספר הנרצחים בפיגועי טרור בתקופתו נמוך בהשוואה לראשי הממשלה שקדמו לו. ישראל, ונתניהו אישית, הקדישו מאמץ רב לסיכול תוכנית הגרעין האיראנית, ונערכו תקיפות רבות, בעיקר של חיל האוויר הישראלי, במסגרת סכסוך ישראל–איראן–חזבאללה בסוריה. בתקופת כהונתו הכירה ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל ובריבונות ישראל על רמת הגולן, והעבירה את שגרירותה לירושלים.

גולדה מאיר

גולדה מאיר (מאירסון; נולדה בשם גולדה מאבוביץ'; 3 במאי 1898, י"א באייר ה'תרנ"ח – 8 בדצמבר 1978, ח' בכסלו, תשל"ט) הייתה ראש ממשלת ישראל הרביעית, בין מרץ 1969 ליוני 1974. לפני כן כיהנה כשרת העבודה (1949–1956), וכשרת החוץ (1956–1966). כראש הממשלה, הנהיגה את ישראל בתקופת מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים. גולדה מאיר היא האישה הראשונה והיחידה שכיהנה כראש ממשלה בישראל. נוסף על היותה ראש הממשלה הרביעית של ישראל, היא האישה השלישית בעולם שנבחרה לראשות ממשלה.

ד' בתמוז

ד' בתמוז הוא היום הרביעי בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הרביעי

למניין החודשים מניסן.

י"ב בחשוון

י"ב בחשוון הוא היום השנים עשר בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השמיני

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ב חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.

יצחק רבין

יִצְחָק רַבִּין (להאזנה (מידע • עזרה);‏ א' באדר תרפ"ב, 1 במרץ 1922 – י"ב בחשוון תשנ"ו, 4 בנובמבר 1995) היה הרמטכ"ל השביעי של צה"ל וראש ממשלת ישראל החמישי.

רבין היה מפקד גדוד בפלמ"ח, מפקד חטיבת הראל במלחמת העצמאות, הרמטכ"ל השביעי של צה"ל עליו פיקד בעת מלחמת ששת הימים. לאחר פרישתו מצה"ל היה שגריר ישראל בארצות הברית וראש ממשלת ישראל מטעם מפלגת העבודה בשתי קדנציות: הראשונה בשנים 1974–1977, במהלכה יצא אל הפועל מבצע יונתן, והשנייה בשנים 1992–1995, שבמהלכה נחתמו הסכמי אוסלו והסכם השלום עם ירדן. בנוסף כיהן כשר הביטחון במשך כתשע שנים.

על חלקו בהסכמי אוסלו זכה בפרס נובל לשלום לשנת 1994 (יחד עם שמעון פרס ויאסר ערפאת). רבין נרצח במהלך כהונתו כראש ממשלה בידי מתנקש יהודי-ישראלי, יגאל עמיר, שהתנגד להסכמי אוסלו.

כ"ב בתמוז

כ"ב בתמוז הוא היום העשרים ושניים בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הרביעי

למניין החודשים מניסן.

כ"ז באדר

כ"ז באדר הוא היום העשרים ושבעה בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

ממשלת ישראל השלושים וארבע

ממשלת ישראל השלושים וארבע היא ממשלת ישראל המכהנת, בראשותו של חבר הכנסת בנימין נתניהו. הממשלה הושבעה ב-14 במאי 2015, וזכתה לאמון הכנסת העשרים, שנבחרה בבחירות שנערכו ב-17 במרץ 2015, בהן זכתה רשימת הליכוד ב-30 מנדטים.

בממשלה כיהנו, בשיא גודלה, מלבד ראש הממשלה, 21 שרים, כאשר שש הסיעות שהרכיבו את הקואליציה הן: הליכוד, כולנו, הבית היהודי (שלאחר מכן התפלגה לימין החדש), ש"ס, יהדות התורה וישראל ביתנו.

במהלך כהונתה בתקופת הכנסת העשרים כיהנו בתפקיד יושב ראש הקואליציה: צחי הנגבי, דוד ביטן ודודי אמסלם; ובתפקיד ראש האופוזיציה: יצחק הרצוג, ציפי לבני ושלי יחימוביץ'.

ממשלה זו היא בעלת תקופת הכהונה הארוכה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל (קודם החזיקה בשיא ממשלת ישראל החמש עשרה). זאת עקב פיזור הכנסת ה-21 בטרם הביעה את אמונה בממשלה חדשה, והמשך כהונתה של הממשלה כממשלת מעבר עד לאחר השבעת הכנסת העשרים ושתיים לאחר שנערכו הבחירות לכנסת העשרים ושתיים.

משה שרת

משֶׁה שָרֵת (שֶרְתוֹק) (15 באוקטובר 1894, ט"ו בתשרי ה'תרנ"ה – 7 ביולי 1965, ז' בתמוז ה'תשכ"ה) היה ראש הממשלה השני של מדינת ישראל (1954–1955), בין שתי תקופות הכהונה של דוד בן-גוריון. כמו כן היה שר החוץ הראשון של מדינת ישראל. מראשי הנהגת היישוב.

משרד החינוך

משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.

המשרד אחראי על מערכת החינוך בישראל, כלומר גנים, בתי ספר, השכלה גבוהה וחינוך בלתי פורמלי. שר החינוך הנוכחי הוא הרב רפי פרץ.

בעבר היה משרד החינוך אמון גם על כלל הפעילות התרבותית בישראל כגון: קולנוע, תיאטרון, מוזיקה וכן על ענפי הספורט והעיסוק הספורטיבי בישראל. בתחום זה נכללו בין השאר תמיכה בספורטאים ישראלים וארגון השתתפות ישראלית באירועי ספורט בינלאומיים כדוגמת האולימפיאדה. האחריות על תחומי התרבות והספורט הועברה למשרד התרבות והספורט.

משרד ראש הממשלה

משרד ראש הממשלה בישראל הוא המשרד הממשלתי האחראי ליישום מדיניות ראש ממשלת ישראל, תיאום פעילויות משרדי הממשלה בתחומים השונים וניהול מהלכי שינוי ועבודות מטה ברמה הלאומית. זהו משרד המטה המרכזי של ממשלת ישראל. משרד ראש הממשלה ממוקם בקריית הממשלה בגבעת רם בירושלים. ממשלת ישראל מייעדת את השטח הנמצא מול משרד החוץ ומול בניין המוסד לביטוח לאומי להקמת בניין משרד ראש הממשלה החדש שעתיד להכיל גם את מגורי ראש הממשלה.

לשכת ראש הממשלה מסייעת לראש ממשלת ישראל בניהול סדר יומו ומרכזת את כלל ההיבטים בעבודתו. צוות הלשכה הבכיר כולל, בנוסף לראש הלשכה, חמישה בעלי תפקידים בכירים, המנהלים את יחידות המשרד השונות. מזכירות הממשלה אחראית לניהול ישיבות הממשלה השונות, ובראשה עומד מזכיר הממשלה. המזכירות הצבאית מהווה זרוע קישור בין המשרד לבין חלקים שונים במערכת הביטחון הישראלית. המטה לביטחון לאומי מרכז את עבודת המטה בתחומי החוץ והביטחון. מערך ההסברה הלאומי, בראשו עומד יועץ התקשורת של ראש הממשלה, מרכז את היבטי ההסברה השוטפים. מנכ"ל משרד ראש הממשלה מרכז את עבודת המטה בתחומי החברה והכלכלה, בין היתר באמצעות המועצה הלאומית לכלכלה, האגף לממשל וחברה והאגף לתיאום, מעקב ובקרה.

במשרד מספר יחידות נוספות, בהן: המחלקה העברית, המחלקה האנגלית, הלשכה המשפטית ומחלקת הבנא"מ (בינוי, נכסים, אפסנאות, משק). בשנים האחרונות חוזקו משמעותית יכולות התכנון וגופי המטה במשרד, כחלק מתפיסה כוללת שמטרתה לשפר את איכות הניהול בממשלת ישראל.

ראש המטה הכללי

ראש המטה הכללי (או בקיצור: הרמטכ"ל) הוא הדרג הפיקודי העליון בצבא ההגנה לישראל.

ראש המטה הכללי נתון למרות ממשלת ישראל וכפוף ישירות לשר הביטחון. הוא קצין בדרגת רב-אלוף (רא"ל), הדרגה הגבוהה ביותר בצה"ל.

ראש ממשלה

ראש ממשלה הוא הדמות הבכירה בממשלה, שהיא הרשות המבצעת במדינות דמוקרטיות.

במערכות פרלמנטריות הפועלות על פי שיטת וסטמינסטר שמקורה בבריטניה, ראש הממשלה הוא ראש הממשלה הנבחרת, בעוד תפקיד ראש המדינה (לדוגמה, המלך או הנשיא) הוא בעיקר טקסי. במערכת זו ראש הממשלה הוא לרוב חבר הפרלמנט, ומצפים ממנו להעביר חוקים והחלטות ממשלה בפרלמנט.

מלבד תפקידם העיקרי, ראשי הממשלה מכהנים מדי פעם בתפקידים נוספים. כך, לדוגמה, ראש ממשלת ישראל יצחק רבין היה גם שר הביטחון בזמן כהונתו.

ראש ממשלת ישראל

ראש ממשלת ישראל הוא ראש הרשות המבצעת בשיטת הממשל בישראל. החוק הישראלי מקנה לממשלה שאותה מנהל ראש הממשלה את סמכויות השלטון הביצועיות, על אף שנשיא המדינה מוגדר בחוק כראש המדינה. לראש ממשלת ישראל מתמנה אחד מחברי הכנסת, שנשיא המדינה הטיל עליו להרכיב ממשלה, אחר התייעצות עם נציגי הסיעות, ושהצליח לקבל את אישורה של הכנסת להרכב ממשלתו. תהליך בחירתו של ראש הממשלה, וכן סמכויותיו וסמכות ממשלתו נקבעו בחוק יסוד: הממשלה, שעבר גלגולים אחדים.

שמעון פרס

שמעון פֶּרֶס (2 באוגוסט 1923, כ' באב תרפ"ג – 28 בספטמבר 2016, כ"ה באלול תשע"ו) היה פוליטיקאי ואיש ציבור ישראלי. כיהן כנשיאהּ התשיעי של מדינת ישראל, בין השנים 2007–2014, וכראש ממשלת ישראל השמיני בשנים 1984–1986, וכן במשך כשבעה חודשים לאחר רצח רבין, בשנים 1995–1996. במשך כחמישה עשורים שימש חבר הכנסת ובחלקם היה שר בממשלות ישראל בתפקידים בכירים. היה יושב ראש מפלגת העבודה במשך כ-20 שנים.

מגיל צעיר היה מעורב בעשייה ביטחונית וציבורית בישראל. בגיל 29 מונה למנכ"ל משרד הביטחון. נמנה עם מקימי הקריה למחקר גרעיני בדימונה והתעשייה האווירית.

בשנת 1959 נבחר לראשונה לכנסת הרביעית מטעם מפלגת מפא"י, ומאז שירת בה כחבר הכנסת, שר במשרדים שונים בממשלות ישראל, ובאופוזיציה, במשך 48 שנים רצופות, למעט מספר חודשים – יותר מכל חבר כנסת אחר, עד שנבחר לנשיא ב-2007. כיהן כיושב ראש מפלגת העבודה לזמן הממושך ביותר, במשך כ-20 שנים: מ-1977 עד ל-1992, 1995-1997, 2003-2005.

פעמיים כיהן בתפקיד ראש הממשלה:

ממשלת ישראל העשרים ואחת בין השנים 1984–1986, לאחר שתוצאות הבחירות לכנסת האחת עשרה לא הצליחו להביא להכרעה בין המערך שבראשו עמד, ובין הליכוד שבראשו עמד יצחק שמיר; שתי המפלגות החליטו לקיים "הסכם רוטציה", שלפיו ישמש כל אחד מן המנהיגים שנתיים בתפקיד ראש ממשלת אחדות, כאשר פרס יהיה הראשון.

ממשלת ישראל העשרים ושש בין נובמבר 1995, לאחר רצח יצחק רבין, ועד למאי 1996, אז החליפו בתפקיד בנימין נתניהו בעקבות ניצחונו על פרס בבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה.פרס היה שר החוץ בממשלתו השנייה של יצחק רבין (1992–1995), והיה בין המובילים של תהליך אוסלו, סדרת מגעים בין מדינת ישראל ואש"ף, אשר הביאו להסכמות שניתן להן תוקף עם החתימה הפומבית על הסכמי אוסלו. על תהליך זה הוענק לו, ליצחק רבין וליאסר ערפאת פרס נובל לשלום לשנת 1994.

שר

שַׂר (בלועזית: מיניסטר) הוא תוארו וכינויו של חבר בממשלה. ככלל, כל שר עומד בראש משרד ממשלתי, ממונה על פעילותו ואחראי על הנושאים שבתחומי משרדו. כך למשל, שר החוץ ממונה על משרד החוץ, אך ייתכן גם שר בלי תיק, אשר אינו עומד בראש משרד, אלא אחראי על תיאום עניינים שעומדים על הפרק. בראש כל השרים יחדיו עומד ראש הממשלה (או נשיא המדינה, במדינות מסוימות).

המילה "שר" נבחרה כתרגום למילה הלועזית "מיניסטר" בישיבה של ממשלת ישראל הראשונה שהתקיימה ב-16 במאי 1948. המילה "שר" הועדפה על פני המילה "נגיד" שהוצעה אף היא כתרגום.

ברפובליקה נשיאותית, שר אחראי על ענייני משרדו בפני ראש הממשלה, ובדמוקרטיה פרלמנטרית הוא אחראי עליהם בפני בית המחוקקים. דבר זה מתבטא למשל על ידי כך שחברי בית המחוקקים רשאים להפנות לשר שאילתות בנושאים הנמצאים תחת אחריותו. כמו כן, בדמוקרטיה פרלמנטרית לשר יש חלק באחריותה המשותפת של הממשלה בפני בית המחוקקים.

משרדי ממשלות ישראל
משרד ראש הממשלהמשרד האוצרמשרד האנרגיהמשרד הביטחוןהמשרד לביטחון הפניםמשרד הבינוי והשיכוןמשרד הבריאותהמשרד להגנת הסביבהמשרד החוץמשרד החינוךמשרד החקלאות ופיתוח הכפרמשרד ירושלים ומורשתמשרד הכלכלה והתעשייהמשרד המדע והטכנולוגיההמשרד לענייני מודיעיןמשרד המשפטיםהמשרד לנושאים אסטרטגיים והסברהמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתייםמשרד העלייה והקליטהמשרד הפניםהמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגלילהמשרד לשוויון חברתיהמשרד לשירותי דתהמשרד לשיתוף פעולה אזורימשרד התחבורה והבטיחות בדרכיםמשרד התיירותמשרד התפוצותמשרד התקשורתמשרד התרבות והספורט

משרדים לשעבר: משרד הפיתוחמשרד האספקה והקיצובמשרד הכלכלה והתכנוןמשרד העבודהמשרד המיעוטיםמשרד העבודה והרווחההמשרד להגנת העורףמשרד ההסברה

סמל מדינת ישראל
חברי ממשלת ישראל המכהנים ישראל
ראש הממשלה, שר הביטחון, שר התפוצות, שר הבריאות ושר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בנימין נתניהו

שר האוצר משה כחלוןשר החוץ והשר לענייני מודיעין ישראל כ"ץהשר לביטחון הפנים, השר לנושאים אסטרטגיים ושר ההסברה גלעד ארדןשר המשפטים אמיר אוחנהשר האנרגיה יובל שטייניץשר הפנים והשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל אריה דרעישר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'שר החינוך רפי פרץשר העלייה והקליטה יואב גלנטהשר להגנת הסביבה ושר ירושלים ומורשת זאב אלקיןהשרה לשוויון חברתי גילה גמליאלשר התיירות יריב לויןהשר לשירותי דת יצחק וקניןשרת הבינוי והשיכון יפעת שאשא-ביטוןשרת התרבות והספורט מירי רגבשר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאלשר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניסהשר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבישר הכלכלה והתעשייה אלי כהןשר התקשורת דודי אמסלם

Emblem of Israel

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.