ממפיס (מצרים)

ממפיס הייתה עיר במצרים העתיקה, ושרידיה שוכנים על הגדה המערבית של הנילוס, בקצה הדרומי של דלתת הנילוס, כ-20 ק"מ דרומית לקהיר, ליד העיר המצרית המודרנית מית-רחינה. השטח האדמיניסטרטיבי העתיק של ממפיס כולל בתוכו את האתרים העתיקים דחשור, סקארה, אבוסיר, אבו גורב וזאוויט אל-אריאן.

ממפיס שימשה כבירת מצרים התחתונה ובירת מצרים המאוחדת לפני נא אמון, מימי יסוד המדינה ועד סוף תקופת הממלכה הקדומה בשנת 2200 לפנה"ס לערך. היא הייתה בירת מצרים לתקופה קצרה גם בתקופת הממלכה החדשה, ושימשה כמרכז אדמיניסטרטיבי בכל תקופת ההיסטוריה של מצרים העתיקה.

ממפיס והנקרופוליס שלה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Temple d'Hathor chapiteaux
ראשי עמודים ממקדש האלה חתחור בממפיס
מדינה מצרים  מצרים
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1979, לפי קריטריונים 1, 3, 6
קואורדינטות 29°50′41″N 31°15′03″E / 29.844666666667°N 31.250916666667°E
GD-EG-Memphis001
פסל רעמסס השני אשר נמצא בממפיס

שמות העיר

ממפיס בכתב חרטומים
mn
n
nfrf
r
O24niwt

שמה המצרי הקדום של העיר היה אִנְבּוּ-חֶץ שפירושו "החומה הלבנה". שמה המקובל יותר היה מֶנֹ-פר על שם הפירמידה של המלך פפי הראשון מהשושלת השישית, ששכנה בקרבת העיר. השם ממפיס (Μέμφις) הוא שם יווני שנוצר כתוצאה מעיוות השם מֶנֹ-פר, ואשר הפך בקופטית למֶנֶף. ממפיס הייתה ידועה בתקופה העתיקה גם בשם אנק טַווי שמשמעותו היא "זו המקשרת את שתי הארצות". שם זה מדגיש את מיקומה האסטרטגי של ממפיס בגבול בין מצרים התחתונה ומצרים העליונה. ההיסטוריון המצרי מנתון קרא לממפיס במצרית עתיקה "חות קה פתח" שמשמעותו היא "בית הנשמה של פתח". שם זה הועבר ליונית כ-Aί γυ πτoς (אי-גי-פטוס), ושיבושו יצר את המילה היוונית "אגיפטוס", שהוא שמה של מצרים עד היום ביוונית ולטינית ובשפות רבות נוספות, כולל שמה של מצרים בשפה האנגלית - Egypt.

שמה של העיר במקרא היה נֹף או מֹף. השם נף מופיע במקרא בשישה פסוקים, לדוגמה נף ישעיהו יט, יג - "נוֹאֲלוּ שָׂרֵי צֹעַן, נִשְּׁאוּ שָׂרֵי נֹף; הִתְעוּ אֶת-מִצְרַיִם, פִּנַּת שְׁבָטֶיהָ". השם מף מופיע פעם אחת בהושע ט, ו - "כִּי-הִנֵּה הָלְכוּ מִשֹּׁד, מִצְרַיִם תְּקַבְּצֵם מֹף תְּקַבְּרֵם; מַחְמַד לְכַסְפָּם, קִמּוֹשׂ יִירָשֵׁם, חוֹחַ, בְּאָהֳלֵיהֶם".

היסטוריה

על פי הרודוטוס, ממפיס נוסדה בשנת 3100 לפנה"ס על ידי המלך נערמר הידוע גם בשם מֶנֶס. מלך זה היה המלך הראשון בתקופת השושלת ה-1 בממלכה הקדומה, ואיחוד מצרים התחתונה ומצרים העליונה מיוחס לו. יש מחלוקת בין ההיסטוריונים לגבי גודל אוכלוסיית העיר. על פי ט.צ'נדלר[1] – אוכלוסיית ממפיס מנתה 30,000 תושבים ובכך הייתה היישוב המאוכלס ביותר בעולם מיום היוסדה ועד 2250 לפנה"ס לערך. היסטוריון אחר ק.א.ברד[2]העריך שאוכלוסייתה מנתה כ-6,000 תושבים בלבד בתקופת הממלכה הקדומה.

בתקופת השושלת ה-6 הגיעה ממפיס לשיאה. היא הייתה אחד המרכזים הדתיים העיקריים במצרים (התחרתה כמרכז דתי בעיר און) ושימשה כמרכז הפולחן של האל פְּתַח, אשר נחשב בממפיס לאבי האלים ובורא האדם. העיר הייתה גם מרכז פולחני לשור הקדוש אפיס. העיר ירדה מגדולתה בימי השושלת ה-18, כאשר הבירה עברה לתבאי, היא נא אמון. העיר שבה לפרוח בעת השלטון הפרסי, במאות ה-6 וה-5 לפנה"ס, ושקעה שוב עם יסוד העיר אלכסנדריה בשנת 331 לפנה"ס על ידי אלכסנדר מוקדון. בתקופה זו ובתקופה הרומית הייתה ממפיס העיר השנייה בחשיבותה במצרים. בשנת 641, עם יסוד העיר פוסטט שהייתה בירת מצרים בתקופת השלטון הערבי, ממפיס ננטשה, ובתיה הפכו מקור לאבני בנין לערים שנבנו באזור.

השרידים

בגלל השימוש המשני שעשו התושבים באבני הבניין של ממפיס, נשארו שרידים מעטים באתר. נחשפו המקדשים של האלים פתח ואפיס. כמו כן נחשפו במקום מספר פסלים כולל פסל מאלבסטר של רעמסס השני בגודל של שניים על ארבעה מטר. ממפיס נמצאת בקרבת הנקרופוליס של סקארה. כיום נמצא בממפיס אתר המשמש כמוזיאון פתוח הכולל ממצאים מתקופת מצרים העתיקה. אחד הפסלים המפורסמים הוא פסלו הענק של רעמסס השני אשר התגלה באתר. אורך הפסל הוא 10 מטר והוא מוצב בשכיבה במבנה סגור באתר אשר נבנה סביבו.

האתר נחפר על ידי האגיפטולוג האנגלי פלינדרס פיטרי בין השנים 19081913 במשך שש עונות חפירה.

גלריית תמונות

Salle de RamsesII

שרידי אולם העמודים של רעמסס השני במקדש הגדול לאל פתח בממפיס - השושלת ה- 19

Palais d'Apriès Memphis

שרידי מכלול הארמון של המלך אַפְֹרִיֶס השושלת ה-26 במית-רחינה מצפון לממפיס

Memphis musee 072004

מראה במוזיאון הפתוח בעתיקות ממפיס

Egypt-Hieroglyphs

הירוגליפים בממפיס, מאחור עמוד של רעמסס השני

Louvres-antiquites-egyptiennes-p1020068

פסל של אפיס השושלת ה- 30 מוזיאון הלובר

Jean Pascal Sebah, Statue de Ramses - Memphis - 18802

צילום של פסקל סבה, פסל רעמסס השני, צולמה בשנת 1880

ראו גם

  • טיניס עיר הבירה שקדמה לממפיס

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Chandler, Tertius ( thertgreg1987). Four Thousand Years of Urban Growth.
  2. ^ Bard, Encyclopedia of the Archaeology of Ancient Egypt, p. 250
אלכסנדרו ואידה-ווייבוד

אלכסנדרוּ ואיְדָה -ווֹיֶיבוֹד (או ויידה-ווייבוד) (ברומנית: Alexandru Vaida-Voievod או Alexandru Vaida-Voevod, שמו בתעודת הלידה ההונגרית: Sándor Vajda, ‏ 27 בפברואר 1872- 19 במרץ 1950) היה פוליטיקאי ועיתונאי רומני, רופא בהכשרתו. כיהן כראש ממשלת רומניה, שר החוץ ושר הפנים שלה. בנוסף על תפקידים מרכזיים אלו, ואידה-ווייווד שימש גם שר הבריאות והרווחה (תקופות קצרות בשנים 1932-1933), שר התעשייה והמסחר ושר מדינה. היה חבר בפרלמנט של הונגריה בשנים 1918-1906 ובפרלמנט של רומניה בשנים 1940-1919.

ואידה-ווייווד היה מראשי המאבק לשחרור לאומי של הרומנים בטרנסילבניה, אחד ממנהיגי המפלגה הלאומית הרומנית בטרנסילבניה והונגריה. אחרי איחוד טרנסילבניה עם רומניה בשנת 1918 ואחרי מיזוג מפלגתו עם מפלגת האיכרים Partidul Ţărănist היה אחד ממנהיגי מפלגת האיכרים הלאומית ברומניה. למרות גישתו האנטישמית, בזמן כהונתו כראש ממשלת רומניה, ארצו חתמה בדצמבר 1919 בועידת השלום בפריז, את הסכם השלום עם אוסטריה ואת ההסכם הנלווה בנוגע למיעוטים שהכיר ליהודי רומניה זכויות של אזרחים שווים לאלו של שאר האוכלוסייה. בתקופת מלוכתו של קרול השני תמך בהגדלת סמכויות המלך, עזב את מפלגת האיכרים הלאומית והקים מפלגה משלו, "החזית הרומנית" (Frontul românesc), בעלת מגמה לאומנית קיצונית. בימי הדיקטטורה המלכותית גויס על ידי קרול השני כיועץ מלכותי ובעל תפקידים רמים נוספים במטרה להוסיף כיסוי של מכובדות למשטרו.

אמחותפ

אִמחוֹתֶפּ (2600-2650 לפנה"ס) היה איש אשכולות במצרים העתיקה בתקופת שלטונו של פרעה ג'וסר בן השושלת השלישית. אמחותפ נחשב למהנדס, לאדריכל, ולרופא הראשון בהיסטוריה ששמו ידוע כיום. הוא שימש כיועץ לפרעה וככהן הגדול לאל השמש רע. שמו נותר מפורסם אלפי שנים לאחר מותו: בתקופת הממלכה המאוחרת עבדו את דמותו בתור אל ואף בתקופה היוונית במצרים (תקופת מצרים התלמיית, 30-325 לפנה"ס) נקשרו בשמו מיתוסים רבים. בכתובים הוא מתואר כ"יועץ למלך מצרים התחתונה", "הראשון אחרי מלך מצרים העליונה", "מנהל הארמון הגדול", "בן אצילים", "הכהן הגדול של הליופוליס", "בנאי", "ראש לחרשי העץ", ו"ראש לפַּסלים". בתקופת הממלכה התיכונה הראשונה הוא הוצג בכתובים אף כמשורר וכפילוסוף. כיום יש אף המזהים את דמותו עם דמות יוסף המקראי.

רק במאה ה-19 הופרדה דמותו ההיסטורית משלל המיתוסים, והוסכם כי מדובר באדם אמיתי. מעט מאוד ידוע על תולדות חייו. יש הטוענים שהוא נולד כבן לפשוטי עם, ועל פי גרסאות אחרות הוא בנו של אדריכל בשם קַנופֶר. למרות זאת רב המידע על פועלו ותרומותיו. מקום קבורתו אינו ידוע כיום, הסברה המקובלת היא שהוא נקבר באתר סקארה, שם נמצא כיום מוזיאון לעתיקות מהאתר ומהאזור הקרוי על שמו.

דחשור

דחשור (ערבית: دهشور, תעתיק מדויק: דהשור) הוא נקרופוליס מלכותי השוכן על הגדה המערבית של הנילוס, במרחק של כ-40 קילומטרים דרומית לקהיר ובמרחק של כ-8 קילומטרים דרומית לסקארה, היה חלק מהאזור שהיה בשליטה האדמיניסטרטיבית של הבירה העתיקה ממפיס. הנקרופוליס מפורסם בזכות הפירמידות השוכנות בו, ששתיים מתוכן נחשבות לעתיקות ביותר, הגדולות ביותר והמשומרות בצורה הטובה ביותר במצרים. דחשור הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 1979.

עד לאחרונה האתר היה בלתי נגיש לתיירים, וזאת בשל היותו בתוך התחום של בסיס צבאי.

הבונים החופשיים

מסדר הבונים החופשיים (באנגלית: Freemasonry) הוא ארגון סתרים אחוותי בינלאומי רחב-היקף. לפי הגדרתו את עצמו, זהו "מסדר בעל תורת-מוסר מצועפת במשלים ומתוארת בסמלים". באנגלית הם נקראים "Freemasons" או לעיתים "Masons" בלבד (המונח "מסוני" משמש כשם תואר לתיאור דברים הקשורים לבונים החופשיים). שלושת העקרונות המרכזיים הם חופש, אחווה בין האחים ובין בני האדם, ושוויון. היות שהארגון הגדיר עצמו כמיוסד על תפיסה מוסרית, מצפים מכל החברים להתנהגות מוסרית, וכן שמים דגש על מתן צדקה. חברי הארגון, שברובם המכריע הם גברים, רואים עצמם כאחים באחווה כלל-עולמית.

הבונים החופשיים בארץ ישראל

הבונים החופשיים החלו את פעילותם בארץ ישראל החל מסוף המאה ה-19. הראשונים הגיעו בעיקר מארצות הברית, במטרה למצוא שרידים ארכאולוגיים שיוכיחו את אמיתותן של אגדות מסוניות הטוענות כי מוצא הארגון הוא בבית המקדש שבנה שלמה המלך בימי מלכותו.

לוקסור

לוקסור (בערבית: أَلْأُقْصُر, תעתיק מדויק: אלְאֻקְצֻר) היא עיר במצרים העליונה (דרום מצרים) ובירתו של מחוז לוקסור. העיר שוכנת על הגדה המזרחית של נהר הנילוס. שטחה 416 קמ"ר וחיים בה כ-487,896 תושבים.

העיר לוקסור שוכנת במקומה של העיר העתיקה תבאי ומשום כך היא מכונה לעיתים "המוזיאון הפתוח הגדול בעולם". בין השאר נמצאים בשטח העיר בת-ימינו אתרי המקדשים של כרנך ומקדש לוקסור. מעברו השני של נהר הנילוס, על הגדה המערבית, ניצבים המקדשים והקברים של הנקרופוליס של תבאי, הכוללים את עמק המלכים, עמק המלכות, הרעמסאום וכן את אתר דיר אל-בחרי, הכולל את מקדש חתשפסות. אלפי תיירים מכל קצווי תבל פוקדים את האתרים הארכאולוגיים של העיר והתיירות מהווה מקור הכנסה חשוב לעיר המודרנית.

ממפיס (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

פלינדרס פיטרי

פרופסור סר ויליאם מתיו פלינדרס פיטרי (באנגלית: Sir William Matthew Flinders Petrie; ‏3 ביוני 1853 – 28 ביולי 1942) היה אגיפטולוג אנגלי, חבר בחברה המלכותית וחלוץ המתודולוגיה של הארכאולוגיה השיטתית המודרנית. הוא היה הראשון שהחזיק בתואר "אגיפטולוג" בממלכה המאוחדת, וחפר ברוב האתרים החשובים במצרים, לרבות נאוקרטיס, טאניס, תבאי ואתרים רבים במחוז אל-פיום. הוא חפר גם באתרים בארץ ישראל. פיטרי היה הראשון שניסח את עקרונות הארכאולוגיה המודרנית: עקרון ההשתכבות היחסית – סטרטיגרפיה, ועקרון הכרונולוגיה הקרמית – טיפולוגיה. אחד הגילויים החשובים ביותר שלו הוא אסטלת ישראל, כתובת מצרית המזכירה את השם "ישראל". זהו האזכור החוץ-מקראי הקדום ביותר שנמצא לשם זה. פיטרי ראה גילוי זה כחשוב ביותר בכל שנות עבודתו.

פרדיקס

פרדיקס בן אורונטס (ביוונית: Περδίκκας ,Perdikkas; נולד ככל הנראה סביב שנת 360 לפנה"ס, נפטר ב-320/321 לפנה"ס), היה אחד המפקדים הבכירים בצבאו של אלכסנדר הגדול. פרדיקס החל את דרכו הצבאית תחת שלטונו של המלך פיליפוס השני, וטיפס בסולם הדרגות תחת פיקודו של אלכסנדר בעת מסעו הגדול למזרח. בתחילה הוא פיקד על טקסיס פלנקס, ובעת המסע להודו מונה למפקד יחידת פרשים. לאחר מותו של הפאיסטיון ב-324 לפנה"ס, מונה פרדיקס למפקד יחידת הפרשים העילית, ההטיירוי, ולמשרה הפוליטית והצבאית הבכירה של כיליארך.

אלכסנדר העניק לפרדיקס על ערשׂ דווי את טבעת החותם שלו, פעולה שהאחרון פירש כהסמכתו ליורש. לאחר מות אלכסנדר ב-323 לפנה"ס התמנה לעוצר של יורשי העצר פיליפוס השלישי ואלכסנדר הרביעי. בעת מלחמת הדיאדוכים ניסה פרדיקס, בעזרת בן בריתו אאומנס, לשמור על אחדות הממלכה ועל מעמדו כעוצר אל מול אלו שקראו עליו תיגר, ובראשם אנטיגונוס שתום העין ותלמי בן לאגוס. פרדיקס נכשל במשימתו, ונרצח על ידי חייליו, במהלכו של מסע מלחמה כושל נגד תלמי.

פתח (אל)

פתח הוא אל הבריאה, המלאכות והאמנויות, ואל התחייה והפוריות במיתולוגיה המצרית העתיקה. מרכז פולחנו היה בעיר ממפיס, עוד בתקופה קדומה מאוד, טרום-שושלתית. במשך הזמן הפך פתח לאל כלל-ארצי. סמליו היו העמוד ג'ד והפר. זוגתו הייתה בסתת או סח'מת, האלה-הלביאה וילדיהם היו נפרתום, אימחותפ ומאחס. יחד עם סח'מת ונפרתום היה פתח חלק מה"שילוש" ("טריאדה") העליון או הקדוש של ממפיס.

תות ענח' אמון

תּוּת עַנְחְ' אָמוֹן (1341 - 1323 לפנה"ס, המלך תות) היה פרעה מצרי אשר מלך על מצרים העתיקה בין השנים 1323-1332 לפנה"ס, והיה המלך ה-11 בשושלת ה-18. הוא מלך תקופה קצרה ומת בגיל תשע-עשרה בלבד, אך בעת המודרנית הפך לאחד מהידועים שבפרעונים: קברו היה היחידי בעמק המלכים שנתגלה על שלל אוצרותיו במאה ה-20, אף על פי שנבזז בחלקו בסמוך לאטימתו בידי שודדי קברים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.