ממלכת קפריסין

ממלכת קפריסין (יוונית Βασίλειο της Κύπρου; צרפתית Royaume de Chypre) הייתה מדינה צלבנית אשר קמה באי קפריסין בימי הביניים, והתקיימה בין 1192 ל-1489.

ב-1191, במהלך מסע הצלב השלישי כבש ריצ'רד הראשון, מלך אנגליה, את האי מידיו של איסאקיוס קומננוס (Ισαάκιος Κομνηνός), שליט מקומי שהכריז על עצמו כקיסר ואשר טען לכתר האימפריה הביזנטית מאז 1184. ריצ'רד הראשון מכר את האי למסדר אבירי היכל שלמה אשר בתורם מכרוהו ב-1192 לגי דה ליזיניאן, מלכה המודח של ממלכת ירושלים. אחיו של ליזיניאן אמלריך השני, מלך ירושלים הוכתר למלך קפריסין בתואר "אמלריך הראשון, מלך קפריסין" על ידי היינריך השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

CoinKingdomOfCyprus13thCentury
מטבע של ממלכת קפריסין (המאה ה-13)

המיעוט הקתולי באי התרכז בערי החוף ובניקוסיה, ושלט באי שאוכלס בעיקר על ידי כפריים יוונים אורתודוקסים. לכנסייה האורתודוקסית העצמאית של קפריסין בראשות ארכיבישוף, הותר להשאר באי והיא לא הייתה כפופה לפטריארך זר. בהשוואה לממלכת ירושלים, הייתה ממלכת קפריסין בעלת אופי פאודלי מודגש יותר, ומלכיה היו עשירים וחזקים יותר ממלכי ירושלים.

לאחר מותו של אמלריך, שלטו בממלכה מספר יורשים צעירים, והשלטון היה נתון בפועל בידיהם של שליטים בפועל. ב-1229 גורשו שליטים אלה בידי פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, אך תומכיו של האחרון הובסו ב-1233 לאחר מאבק. ב-1268 איחד איג השלישי, מלך קפריסין, שנשא גם את התואר מלך ירושלים, את הממלכה עם ממלכת ירושלים, ומצב זה נותר בעינו עד לכיבוש עכו וקיצה של ממלכת ירושלים ב-1291. לאחר מכן הפכה קפריסין למרכז חשוב של הסחר האירופי עם אסיה ואפריקה, דבר שהביא לחיכוכים בינה לבין סוחרים איטלקים. במהלך המאה ה-14 הלכה והתחזקה השפעתם של הרפובליקה של ג'נובה ושל סוחריה באי, ובעת הקרע המערבי צידדו מלכי קפריסין באפיפיורות אביניון מתוך תקוה שהצרפתים יניסו את האיטלקים מהאי. ב-1426 הפכו הממלוכים את האי למדינה וסאלית ממלוכית, ומלכיה איבדו את כוחם, עד שלבסוף אולצו למכור את האי לוונציה ב-1489.

ממלכת קפריסין
Armoiries Chypre
סמל
Middle East 1135
עיר בירה פמגוסטה
הקמה
תאריך

1192
פירוק
תאריך

1489

מלכי קפריסין

איזבל מאנטיוכיה

איזבל מאנטיוכיה, ידועה גם כאיזבל דה ליזיניאן (Isabelle de Lusignan; סביבות 1216‏-1264) הייתה נסיכה צלבנית של ממלכת ירושלים וממלכת קפריסין בזכות ייחוסה המשפחתי היא זכתה להיות עוצרת של ממלכת ירושלים.

אליס משמפאן

אליס משמפאן (Alix de Champagne-Jérusalem, ‏1196–1246) הייתה נסיכה צלבנית שגורלה נקשר הן בממלכת ירושלים והן בממלכת קפריסין.

אמלריך השני, מלך ירושלים

אמלריך השני, מלך ירושלים (Amaury II de Lusignan, מכונה גם אמאורי, איימרי ואמלריך הראשון מקפריסין, 1145 - 1 באפריל 1205) היה קונטאבל וראש ממלכת ירושלים בין שנת 1198 לשנת 1205.

אנרי השני, מלך קפריסין

אנרי השני מלך קפריסין (בצרפתית: Henri II de Chypre; ‏1271 - 31 באוגוסט 1324) נולד בשם אנרי דה ליזיניאן. הוא היה בנו השני של הוגו השלישי, מלך קפריסין וירש את הכתר מאחיו הבכור, ז'אן השני, מלך ירושלים. הוא היה המלך האחרון של ממלכת ירושלים תחת השם אנרי השני מלך ירושלים (Henri II roi de Jérusalem),

ביירות

בֵּיירוּת (בערבית: بيروت, תעתיק מדויק: בירות; בצרפתית: Beyrouth) היא בירת לבנון והגדולה שבעריה. מספר תושבי העיר רבתי, כולל הפרברים, עומד על כשני מיליון נפש ושטחה כ-20 קמ"ר, ובצירוף הפרברים - כ-67 קמ"ר.

העיר שוכנת לחופי הים התיכון על חצי אי, וממזרח לה הרי הלבנון. בעבר הייתה עיר נמל מפורסמת ועד שנות ה-70 מרכז תרבותי ופיננסי של המזרח התיכון. ביירות ספגה נזק קשה במהלך מלחמת האזרחים בלבנון, אולם במהלך שנות ה-90 חל שיפור הדרגתי במצבה הכלכלי והיא שבה להיות מרכז כלכלי ותיירותי. שיפור זה נעצר במלחמת לבנון השנייה שבה נגרם נזק ניכר לעיר עצמה ולמעמדה כאתר תיירות, ובקיץ 2007 לא הגיעו לעיר אלא תיירים מועטים.

שמה של העיר הוא גלגול של השם הכנעני הקדום בְּאֵרוֹת, שמשמעותו זהה למשמעות העברית של המילה. זה היה שמה של העיר הכנענית העתיקה שנבנתה במקום שבו נמצאת ביירות. ביירות שימשה בירת התרבות הערבית לשנת 1999 והוכרזה כאחת משבע הערים המופלאות של העולם ב-2014.

גבל

גְבַל הייתה עיר נמל פיניקית לחוף הים התיכון, ושרידיה שוכנים כיום בעיירה הקטנה ג'בייל (جبيل), כ-40 ק"מ צפונית לביירות, בירת לבנון. העיירה המודרנית משתרעת לאורך חוף הים התיכון ועל מורדותיו הסמוכים לים של הר הלבנון. היא משמשת כבירת נפה במחוז הר הלבנון הנושאת את שמה. רוב תושביה הם קתולים מרונים והמיעוט מוסלמי שיעי. חלק מהאוכלוסייה השיעית שנמלטה ממנה בימי הביניים הקימה את העיר בינת ג'בייל בדרום לבנון, ועל כן הוענק לה השם שמשמעותו "בת ג'בייל". העיירה היא מוקד תיירותי, ומדי שנה בקיץ נערך ברובע ההיסטורי של גבל פסטיבל מוזיקה. גבל הוכרזה כאתר מורשת עולמית בשנת 1984.

גי דה ליזיניאן

גי דה ליזיניאן (Guy de Lusignan‏, מתורגם גם "גי מליזיניאן") (1150–1194) היה מלך ירושלים שהוביל את הצבא הצלבני למפלתו בקרב חיטין. התבוסה וכיבוש ממלכת ירושלים בידי צלאח א-דין, ובמיוחד כיבוש העיר ירושלים, היו מהגורמים המרכזיים למסע הצלב השלישי, אשר בעקבותיו ויתר גי על כתר ממלכת ירושלים בתמורה לשליטה בקפריסין, שם יסד שושלת צלבנית שמשלה באי עד לכיבושו בידי ונציה בשנת 1489.

גי דה ליזיניאן, דמות שנויה במחלוקת, תואר על ידי פרופסור יהושע פראוור כאדם "שחסר היה שיקול פוליטי אך לא חסר מעולם אומץ והעזה".

הוגו השלישי, מלך קפריסין

הוגו השלישי מלך קפריסין (בצרפתית: Hugues III de Chypre; ‏1235 - 24 במרץ 1284), המכונה "הגדול", היה מלך ממלכת קפריסין הצלבנית משנת 1267 ומלך ממלכת ירושלים משנת 1268 תחת השם הוגו הראשון מלך ירושלים.

הוא נולד לאיזבל דה ליזיניאן ואנרי מפואטרי - אנטיוכיה בשנת 1235 ושינה את שמו מהוגו מפואטרי להוגו דה ליזיניאן עם מות אביו בשנת 1276.

היסטוריה של קפריסין

האי קפריסין שוכן על נתיבי התחבורה הימית באגן המזרחי של הים התיכון. מיקומו זה תרם להיותו מרכז תרבותי ומסחרי חשוב, שתרבותו החומרית משפיעה ומושפעת מיסודות תרבותיים שהגיעו אליו והופצו ממנו בסחר הימי הקדום. תנאיו הגאוגרפיים של האי קפריסין - מרבצי הנחושת שבו ונמלי עגינה נוחים - משכו את המעצמות הגדולות ששלטו בתקופה העתיקה באגן הים התיכון, ולהשפעתן התרבותית נודעת חשיבות בעיצוב תרבותו של האי. האי התפרסם בקשרי המסחר ובעיקר בכל הקשור להובלה ימית ולטכנולוגיה מתקדמת בבניית אניות. כן היה האי אחד המרכזים החשובים באגן הים התיכון לייצור נחושת, והמילה הלטינית לנחושת (cuprum) מקורה בשם האי.

המדינות הצלבניות

המדינות הצלבניות היו ישויות פוליטיות פאודליות אשר נוסדו במזרח התיכון ובאסיה הקטנה על ידי הצבאות האירופים במהלך מסעי הצלב בימי הביניים. הקמת המדינות איפשרה את קיום מסעי הצלב ביוצרה רצף טריטוריאלי בשליטה נוצרית שהקל על מלאכת התקדמות הצבאות הנוצרים ותספוק הכוחות הקדמיים בעת מלחמותיהם במוסלמים ובפגאנים.

אף על פי שהמדינות תמכו במסעי הצלב, תמיכה זו לא הייתה לרוב הסיבה האמיתית להקמתן כי אם רדיפת ממון, טריטוריה ושררה של אצילים אירופאים שלא הסתפקו בנחלותיהם שבמערב אירופה ושאפו להגדילן על ידי כיבושי שטחים לעצמם בלבנט. מסיבה זו נקלעו מרבית המדינות הצלבניות לסכסוך מול שליטי האימפריה הביזנטית אשר בשמם יצאו הצלבנים למלחמותיהם מלכתחילה, ולהם נשבעו להעניק את האדמות הכבושות מיד עם סיום כיבושן.

ארבע המדינות הצלבניות העיקריות הוקמו בתקופת מסע הצלב הראשון על ידי פורשים מהכח הצלבני העיקרי. עם הקמתן של מדינות נוצריות במזרח התיכון הפכה ההגנה עליהן למשאת נפשם של האירופים, ומספר ממסעות הצלב הבאים (ובעיקר מסע הצלב השני) נערכו כדי להגן על המדינות הצלבניות מפני הכובשים המוסלמים.

תקופת קיומן של המדינות הצלבניות זהה לפרק הזמן של השלטון הצלבני באזורי הים התיכון, אסיה הקטנה והבלקן, והיא משתרעת על פני כארבע מאות שנים, בין המאה ה-11 למאה ה-15.

הרפובליקה של ונציה

הרפובליקה של ונציה (בוונטית: Repùblica Vèneta או Repùblica de Venesia, באיטלקית: Repubblica di Venezia) הייתה רפובליקה שמקורה בעיר ונציה, בצפון מזרח איטליה, שהתקיימה במשך יותר מאלף שנים - מהמאה השביעית ועד לכיבושה בידי נפוליאון ב-1797. הרפובליקה זכתה לכינוי "סרניסימה" (Serenissima), תואר שמשמעו "השלווה ביותר", לאור היציבות יוצאת הדופן של המשטר בה.

ז'אן השני, מלך ירושלים

ז'אן השני, מלך ירושלים (נולד ב-1259 או 1267 נפטר ב-20 במאי 1285) היה בנו הבכור של הוגו השלישי, מלך קפריסין ואשתו איזבל ד'איבלין. עם מות אביו בשנת 1284 הוכתר ז'אן כמלך ממלכת קפריסין ביום 24 במרץ בקתדרלה של ניקוסיה תחת השם ז'אן הראשון, מלך קפריסין.

ז'אן ירש מאביו את התואר "מלך ירושלים" אך כיסא המלוכה ניתן על ידי האפיפיור לשארל הראשון, מלך נאפולי וסיציליה שרכש את הזכויות לכתר ממריה מאנטיוכיה תמורת 4000 ליברות של טור ובידי ז'אן נותר התואר ללא היכולת לאחוז במושכות השלטון.

בשנת 1285 נפטר ז'אן שהיה רווק וללא יורשים והשלטון עבר לאחיו אנרי השני, מלך קפריסין.

ז'אן מאיבלין, אדון ביירות

ז'אן מאיבלין, אדון ביירות, המכונה "הזקן" (1179–1236), היה אציל צלבני בעל השפעה בממלכת ירושלים. הוא היה ראש משפחת איבלין החזקה ושימש עוצר וקונטאבל ממלכת ירושלים וממלכת קפריסין.

מבצר קולוסי

מבצר קולוסי (ביוונית: Κάστρο του Κολοσσιού) הוא מבצר צלבני הנמצא בסמוך לעיר לימסול. המבצר שמר על מפעלים לייצור סוכר, אחד מענפי הייצוא העיקריים של ממלכת קפריסין הצלבנית. המבצר המקורי נבנה - ככל הנראה - בשנת 1210 על ידי אבירי המסדר ההוספיטלרי על קרקע שנתנה להם על ידי הוגו השלישי, מלך קפריסין, המגדל העומד באתר כיום נבנה בשנת 1454.

ממלכת סרדיניה

ממלכת סרדיניה (הידועה גם כ"סרדיניה-פיימונטה" או "פיימונטה-סרדיניה") הייתה השם שניתן לשטחים שבשליטת בית סבויה בין שנת 1720, בה הוענק האי סרדיניה לשליט סבויה ויטוריו אמדאו השני, כפיצוי על אבדן שליטתו באי סיציליה לטובת כוחות אוסטרים, ועד לאיחוד איטליה תחת כתר בית סבויה ב-1861.

פרט לאי סרדיניה כללה הממלכה גם את אזור סבויה, מחוזות פיימונטה, והעיר ניס. ליגוריה וג'נובה סופחו לממלכה בקונגרס וינה בשנת 1815. בית סבויה שמר על זכותו ההיסטורית לכתר ממלכת קפריסין וממלכת ירושלים הצלבניות, על אף ששטחים אלו היו מצויים ביד האימפריה העות'מאנית מזה מאות בשנים, ולפיכך נקראה הממלכה באופן רשמי "ממלכת סרדיניה, קפריסין וירושלים, דוכסות סבויה ומונפראט, מחוז פיימונטה". במהלך רוב המאה ה-18 והמאה ה-19 הייתה בירת הממלכה טורינו שבפיימונטה. ב-1860 נאלצה הממלכה לוותר על ניס וסבויה לטובת צרפת בתמורה לתמיכה צרפתית במלחמות איחוד איטליה. בשנת 1861 הייתה למדינה העיקרית בממלכת איטליה החדשה, ולאחר איחוד איטליה תחת כתר סבויה, חדלה להתקיים כממלכה נפרדת.

מסגד סלימייה (לפקושה)

מסגד סלימייה (טורקית Selimiye Camii) הוא מסגד השוכן בעיר העתיקה בלפקושה, בירתה דה פאקטו של הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין. המסגד הוא המבנה הבולט ביותר בקו הרקיע של העיר; הוא נראה היטב מכל רחביה, וגם מחלקה היווני. מסיבה זו תלויים דגל טורקיה ודגל הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין בין שני המינרטים שלו.

בניית המבנה החלה ב-1209, והוא החל את דרכו כקתדרלה של העיר ניקוסיה. הבנייה נמשכה 117 שנים והסתיימה רק ב-1326. המבנה הוקם בסגנון גותי וסביבו תמיכות דואות. עד שהוונציאנים השתלטו על האי, בשנת 1489, הוכתרו מלכי ממלכת קפריסין הצלבנית בקתדרלה. המבנה סבל הזנחה בשנים שלאחר מכן, ונפגע בשלוש רעידות אדמה ב-1491, 1547 וב-1735.

העות'מאנים הוסיפו לו את שני המינרטים שבחזיתו המערבית, והפכו אותו למסגד. היסודות הגותיים של המבנה עדיין ניכרים גם בחללו הפנימי, שתקרתו עשויה קמרון צולב. מאידך, הסמלים הנוצרים סולקו, טיח לבן מכסה את הקירות ואת העמודים, והמיחרב שנקבע בקיר הדרומי, החליף את המזבח הנוצרי שניצב בעבר ליד האפסיס המזרחי.

פלזאנס מקפריסין

פלזאנס מקפריסין, (צרפתית: Plaisance d'Antioche) נולדה בשם פלזאנס מאנטיוכיה או פלזאנס מפואטרי (1235–1261) הייתה נסיכה צלבנית ששימשה כעוצרת בממלכת קפריסין ובממלכת ירושלים הצלבניות.

קונטאבל ממלכת ירושלים

קונטאבל ממלכת ירושלים (מצרפתית: Connétable; באנגלית: constable. נכתב לעיתים גם כקוניטאבל) הייתה דרגתו של המפקד והאחראי על הצבא בממלכת ירושלים הצלבנית, המונרכיה שהוקמה בארץ ישראל בימי הביניים. לאחר המלך והמלכה, שהיוו את הסמכות העליונה בממלכה, הייתה לקונטאבל עמדת הכוח הגבוהה ביותר.

קפריסין

קפריסין (ביוונית: Κυπρος, בטורקית: Kıbrıs) היא מדינת אי הממוקמת בים התיכון, מדרום לטורקיה וממערב לסוריה. שמה הרשמי כיום הוא רפובליקת קפריסין.

היא ממוקמת על אי בעל אותו שם. למרות שיוכו הגאוגרפי של האי לאסיה, נחשבת קפריסין לחלק מאירופה מסיבות היסטוריות ותרבותיות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.