ממלכתיות

ממלכתיות הייתה כינוייה של גישתו של דוד בן-גוריון - בתמיכת מפא"י ומפלגות הימין והמרכז - שצידדה בהעברת מרכז הכובד של ההכרעות שעניינן אופייה והתנהלותה של המדינה, ממוסדות המפלגות, התנועות וההסתדרות אל מוסדות מדינת ישראל.

הגישה נתנה למעשה ביטוי אידאולוגי להעברת מרכזי השליטה במדינה מהמוסדות החברתיים שניהלו את היישוב לממשלה ולביסוס ריבונותה של המדינה. שורשיה של הגישה נעוצים בתפיסה שדגלה במעבר "ממעמד לעם" והדגישה את תפקידיה הלאומיים של מפא"י על חשבון תפקידיה התנועתיים. פירוק הפלמ"ח, חקיקת חוק חינוך ממלכתי שביטל את שיטת הזרמים בחינוך והלאמת לשכות העבודה נתנו ביטוי למעבר מתנועתיות לממלכתיות.

ביטוי מעשי נוסף של גישה זו, בא לידי ביטוי ב"הפיכת הרעיון הלאומי הדיאלקטי של הערבות ההדדית ליסוד הממלכתיות"[1].

בשנות ההנהגה של לוי אשכול, גולדה מאיר ויצחק רבין בכהונתו הראשונה, 1963-1977 אושררו ובוצרו עקרונות ממלכתיים אחדים, בעיקר כאלה הנוגעים לפן המשפטי של הממלכתיות וכאלה הנוגעים לזכויות אדם. כך למשל בוטל הממשל הצבאי, נחקקו חוקי יסוד שהסדירו את מעמד רשויות השלטון, כונן מוסדר ועדת החקירה הממלכתית ומעמדם של בג"ץ ושל היועץ המשפטי לממשלה התעצם.

בתחום הבריאות נשמר מעמדם של הגופים התנועתיים והמפלגתיים, ורק בשנת 1995 חל שינוי בתחום זה, עם כניסתו לתוקף של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שניתק את הקשר ההדוק בין ההסתדרות הכללית (ובעקיפין מפלגת העבודה) לקופת חולים כללית, ואת הקשר הדומה בין הסתדרות העובדים הלאומית לקופת חולים לאומית. צעד זה הרים תרומה חשובה להקניית מעמד ממלכתי לשירותי הבריאות, אם כי נמשכת אספקתם על ידי גופים עצמאיים (קופות החולים), ולא ישירות על ידי המדינה. קבלת שירותי בריאות מקופת חולים מסוימת חדלה להיות תלויה בחברות בארגון העובדים השולט בקופה. אספקת השירותים על ידי גופים עצמאיים אין בה כדי לפגוע בעקרון הממלכתיות, כל עוד ניהול של גופים אלה כפוף לשיקולים ממלכתיים ולא לשיקולים תנועתיים.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ד"ר עינת רמון, ‏"חילוני בביתך, ממלכתי בצאתך", השילוח גיליון 2, דצמבר 2016
אבי בראלי

פרופ' אבי בראלי (Bareli) הוא היסטוריון ישראלי, חוקר ועורך במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

איגוד השידור האירופי

איגוד השידור האירופי (באנגלית: EBU - European Broadcasting Union, בצרפתית: UER - Union Européen de Radio-télévision) נוסד ב-12 בפברואר 1950 על ידי 23 ארגוני שידור מאירופה ומהמזרח התיכון בוועידה בעיירה טורקי שבאנגליה. מטהו שוכן בז'נבה, שווייץ. ב-1993, בעקבות התמוטטות הגוש הסובייטי במזרח אירופה, התמזג הארגון עם מקבילו במזרח אירופה, "הארגון הבינלאומי לטלוויזיה ולרדיו" (OIRT). על אף שמו, כולל הארגון גם גופי שידור מאזורים הסמוכים לאירופה, ואשר הוגדרו כחלק מאזור השידור האירופי לעניין זכויות יוצרים, תקני שידור וכיוצא באלה.

נכון לשנת 2016 חברים בארגון 73 גופי שידור מ-56 מדינות באירופה, המזרח התיכון, צפון אפריקה והקווקז. בנוסף יש בארגון 43 גופי שידור במעמד חבר-נלווה מ-25 מדינות. חברים-נלווים הם בדרך-כלל גופי שידור מחוץ לאזור השידור האירופי, אשר מקיימים קשרים עם האיגוד.

גופי השידור החברים באיגוד הן תחנות טלוויזיה ורדיו, שרובן רשויות-שידור ממלכתיות הממומנות על ידי הממשלות השונות, או תחנות שפתוחות לקהל הרחב. רוב מדינות אירופה חברות באיגוד. לאיגוד קשרים עם מדינות שלא שייכות לאירופה או למזרח התיכון, כגון קנדה, יפן, מקסיקו, ברזיל, הודו.

ההפקה המפורסמת ביותר של האיגוד היא תחרות הזמר של האירוויזיון, המאורגנת על ידי רשת האירוויזיון של האיגוד. האפשרות לכל מדינה פעילה באיגוד להשתתף בתחרות מובילה גם לגידול משמעותי במספר השירים המתחרים, וגם להשתתפות של מדינות חוץ-אירופיות כמו ישראל. רשת האירוויזיון מארגנת גם תחרות האירוויזיון לרקדנים צעירים, הפועלת בצורה דומה לתחרות השירים, והחל משנת 2003, מתקיימת באיגוד תחרות אירוויזיון לילדים.

בתחילת כל אירועי האיגוד מתנגן חלק מהיצירה "Te Deum" של המלחין מארק אנטואן שרפנטייה, אשר נבחרה להיות "החתימה המוזיקלית" של האיגוד.

אלפרד ויתקון

ד"ר אלפרד וִיתְקוֹן (וִיטְקוֹבְסקי) (23 בפברואר 1910 – 20 במאי 1984) היה שופט בית המשפט העליון, מומחה לדיני מיסים.

דליה דורנר

דליה דוֹרְנֶר (נולדה ב-3 במרץ 1934) היא משפטנית ישראלית, שופטת בית המשפט העליון בשנים 1993–2004 ומכהנת כיום כנשיאת מועצת העיתונות והתקשורת בישראל.

החברה הישראלית למדליות ולמטבעות

החברה הישראלית למדליות ולמטבעות התחילה את דרכה בשנת 1958 כגוף ממשלתי, בשנת 2008 הופרטה החברה על פי החלטת ממשלת ישראל ונרכשה על ידי חברת ג.ר.א.ס עיצובים ושילובים בע"מ. אז הוחלף שמה מ"החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות" - לשם הנוכחי.

הלוויה ממלכתית

הלוויה ממלכתית היא טקס הלוויה ציבורי, הנועד לכבד ראש מדינה או דמות ציבורית חשובה אחרת. בניגוד להלוויה רגילה, הלוויה ממלכתית כוללת עיסוק רב בטקסים ומטרתם עירוב של הציבור הרחב, כולל אנשים שלא הכירו אישית את הנפטר, באבל.

הסכם רוטציה

הסכם רוטציה (ע"פ האקדמיה ללשון: סֶבֶב), הוא הסכם פוליטי לסבב בהחלפת תפקידים בין בעלי משרות ממלכתיות, כחברי הכנסת, ראשי ממשלה, שרים ועוד. בתקופות מוקדמות של ההיסטוריה, נעשו סבבי רוטציה גם בין יורשי עצר וטוענים לכתר במונרכיות העוברות בירושה.

ועדה

ועדה היא הרכב מצומצם של אנשים (קבוצת עבודה) המתכנס במטרה לקבל החלטות ולהגיע למסקנות. לרוב, הוועדה כפופה לארגון גדול יותר, ומהווה חלק ממנו.

ישנם סוגים רבים של ועדות. ניתן לחלק ועדות בשני אופנים: סוג הפעילות של הוועדה, והמעמד שלה.

ועדת חקירה ממלכתית (ישראל)

בישראל, ועדת חקירה ממלכתית היא ועדה ציבורית שהוקמה על-פי החלטה של ממשלת ישראל או בהחלטה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, ומונתה על ידי נשיא בית המשפט העליון, לשם בירורו המעמיק של נושא הנמצא במרכז סדר היום הציבורי. הממשלה יכולה להורות על מינוי ועדת חקירה ממלכתית בכל עת. הוועדה לענייני ביקורת המדינה יכולה להורות על מינוי כזה רק בעקבות דיון בדוח של מבקר המדינה.

ועדות חקירה מוקמות בדרך-כלל בעקבות לחץ ציבורי, אולם לעיתים הממשלה מעדיפה להקים ועדת חקירה ממלכתית כדי שלא תואשם ב"טיוח" של מחדלים.

על-פי פסק דין של בג"ץ, הממשלה חייבת לדון בהמלצות ועדת החקירה הממלכתית בצורה מעמיקה וממצה, אולם אין היא חייבת לקבל את ההמלצות. לעיתים קרובות יש התנגדות בממשלה להמלצות של ועדת חקירה ממלכתית, אולם עד כה, אף ממשלה לא התעלמה מהמלצות של ועדת חקירה ממלכתית. עם זאת, לא תמיד קוימו המלצות הוועדה במלואן.

יעקב קדמי (שופט)

יעקב קֶדְמִי (9 בספטמבר 1930 - 12 ביולי 2016) היה שופט בית המשפט העליון הישראלי בשנים 1994–2000, בשנות השבעים היה חבר המטה הארצי של משטרת ישראל ועמד בראש אגף החקירות, פרופסור למשפטים.

יצחק כהן (נשיא בית המשפט העליון)

יצחק כַּהן (15 בנובמבר 1913 – 24 באפריל 1985) היה הנשיא השישי של בית המשפט העליון.

מאיר שמגר

מאיר שמגר (13 באוגוסט 1925 – 18 באוקטובר 2019) היה משפטן ישראלי, שכיהן בין היתר כפרקליט הצבאי הראשי בשנים 1961–1968 וכיועץ המשפטי לממשלה בשנים 1968–1975. ב-1975 מונה לשופט בבית המשפט העליון, ובשנים 1983–1995 כיהן כנשיא בית המשפט העליון.

ממלכתיות (ציונות דתית)

ממלכתיות היא תפישה מבית מדרשו של הרב קוק, שלפיה יש לנקוט ביחס של כבוד רב כלפי המדינה ולהימנע מפגיעה בה, כחלק מהראיה שהיא "ראשית צמיחת גאולתנו". המייצג הבולט של התפיסה בסוף המאה ה-20 וראשית המאה ה-21 הוא הרב צבי ישראל טאו.

משה בייסקי

משה בייסקי (1 בינואר 1921 – 6 במרץ 2007) היה משפטן ישראלי, שופט בית המשפט העליון בשנים 1979–1991. היה ניצול שואה והעיד במשפט אייכמן. עמד בראש ועדת החקירה לבירור פרשת ויסות מניות הבנקים, ובראש הוועדה לציון חסידי אומות העולם ביד ושם.

משה לנדוי

משה לַנְדוי (מבוטא: לנדאו, 29 באפריל 1912, דנציג, גרמניה – 1 במאי 2011, ירושלים, ישראל) היה שופט ישראלי, שופט בית המשפט העליון בין השנים 1953–1982 ונשיאו החמישי. מחברי ועדת אגרנט וחתן פרס ישראל בתחום המשפט.

משה עציוני

ד"ר משה עציוני (קלַפּהולץ) (28 באוגוסט 1908 – 1998) היה שופט בית המשפט העליון בישראל.

שושנה נתניהו

שושנה נתניהו (נולדה ב-6 באפריל 1923) כיהנה כשופטת בבית המשפט העליון בין השנים 1981–1993. יקירת העיר ירושלים תשס"ג - 2003.

שמעון אגרנט

שמעון אגרנט (5 בספטמבר 1906 – 10 באוגוסט 1992) היה הנשיא השלישי של בית המשפט העליון.

תיאודור אור

תיאודור אור (נולד ב-20 במרץ 1934) היה המשנה לנשיא בית המשפט העליון ושופט בית המשפט העליון לשעבר.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.