ממזר

בהלכה, ממזר הוא יהודי שנולד מגילוי עריות חמור, מאיסורי כריתות. בכלל זה מי שנולד לאשת איש[1] כתוצאה מניאוף (קיום יחסי מין עם גבר אחר) עם יהודי[2] ומי שנולד מיחסי מין בין קרובי המשפחה המוזכרים בפרשת אחרי מות שבחומש ויקרא. לפי דעת רבי מאיר[3], שלא נפסקה להלכה, מי שאביו/ה אינו יהודי מוגדר/ת אף הוא/היא כממזר/ת[4]. כמו כן, לדעת רבי עקיבא גם הנולד מיחסים בין אנשים שאיסורם זה בזו הוא איסור לאו שאין בו כרת, נחשב לממזר[5].

יוצא-הדופן היחיד הוא מי שנולד מיחסי מין שקוימו בשעה שהאישה הייתה נידה. במצב זה, אף על פי שזוהי עבירה שעונשה כרת, הוולד איננו ממזר, מכיוון שאמו הייתה מותרת באופן כללי לאביו, ואיסור הנידה חולף לאחר הליך הטהרה של האישה.

הממזרות עוברת בירושה: צאצא שנולד לאב ממזר או לאם ממזרת נחשב אף הוא לממזר. זו אחת הסיבות לכך שהמוסדות הרבניים משתדלים להימנע ככל האפשר מהכרזה על אדם כממזר[6].

איסור נישואי ממזר
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר דברים, פרק כ"ג, פסוק ג'
משנה מסכת יבמות, פרק ד', משנה י"ג
משנה תורה הלכות איסורי ביאה, פרק ט"ו
שולחן ערוך אבן העזר, סימן ד'
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, לאו שנ"ד
ספר החינוך, מצווה תק"ס

מקור ומשמעות המילה

יש מפרשים שמקור השם "ממזר" הוא נוטריקון של המילים מום-זר או המילים מעם-זר[7] או לשון "מוזר מאחיו". הבחירה במושג זה באה לבטא את "טבעו" של הממזר - עצם הולדתו היא מום והוא זר לכל עם ישראל (שכן הוא מצווה להיות נפרד). כמו כן לא ידוע מאין בא, כיון שאביו התבייש מלהיוודע אליו. ויש המפרשים שהמקור הוא ממעי וזר. כלומר מהמעיים של איש זר.

דיני הממזר

האיסור על נישואין עם ממזר מופיע בחומש דברים: "לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל ה', גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לוֹ בִּקְהַל ה'." (ספר דברים, פרק כ"ג, פסוק ג')

הממזר (וצאצאיו) אינו רשאי לשאת יהודיה כשרה, והוא רשאי להינשא רק לממזרת, לשפחה או לגיורת. אך מכיוון שהאיסור על הממזר לשאת כשרה הוא רק איסור לאו, אם הממזר מתחתן עם כשרה, הנישואין תופסים, וגירושין חייבים להעשות בגט. אין הבדל בין זכר לנקבה לעניין ממזרות.

כיוון שבכל הנוגע לנישואים חלים במדינת ישראל דיני ההלכה, ממזר אינו רשאי להתחתן בישראל אלא עם ממזרת או גיורת. למימוש הגבלה זו מנהלת הרבנות הראשית רישום של ממזרים. ממזר שיתחתן בנישואים אזרחיים במדינה אחרת יוכל להרשם בישראל כנשוי ולזכות בהטבות ובחובות שמדינת ישראל מעניקה לזוגות נשואים. השאלה האם הרבנות תכיר בנישואין אלו תלויה בשאלה האם נישואין אזרחיים נחשבים כקידושין.

על פי ההלכה בשולחן ערוך, אשת איש שיצא עליה קול שהיא מזנה תחת בעלה, אין חוששים לבניה שמא הם ממזרים, כי "רוב בעילות אחר הבעל", אלא אם כן היא פרוצה ביותר. האישה עצמה אינה נאמנה להפוך את בנה לממזר[8].

דעתו של הרב משה פיינשטיין היא, שילד שנולד לממזר מהפריה מלאכותית אינו נחשב לממזר[9], אם כי היו שחלקו עליו.
בהקשר זה, החמיר מאוד הרבי מסאטמר, ופסק שאפילו בן שנולד בהפריה מלאכותית לאשת איש מתורם יהודי שאינו בעלה שאינו ממזר, הוא ממזר שכן כחלק מאיסור אשת איש אסור לאשת איש שיכנס בגופה זרע מאדם שאינו בעלה, אך רוב הפוסקים חלקו עליו וגם האוסרים הזרעה מלאכותית, כדוגמת הרב שמואל וואזנר ורבנים רבים נוספים סבורים כי למרות שהדבר אסור אין כאן פסול ממזרות ממש.

מעבר לאיסורי האישות החלים על הממזר אין עליו הגבלות נוספות, והוא יהודי רגיל המחויב במצוות לכל דבר. ידועה גם אימרתו המפורסמת של רבי יוחנן: "אפילו ממזר תלמיד חכם וכוהן גדול עם הארץ, ממזר תלמיד חכם קודם לכוהן גדול עם הארץ"[10].

עגונות וממזרות

הרב הראשי יצחק יוסף פסק כי ילד שנולד לאישה נשואה בהפריה מלאכותית, מזרעו של גבר אחר, איננו ממזר

בנימוקים ציטט הרב פסק דין של אביו, הרב עובדיה יוסף ז"ל, שקבע: "גם אם קיבלה האישה זרע מאיש אחר וילדה, אין הוולד ממזר מאחר שאין כאן ביאת איסור".

נאמנות האב לעניין ממזרות

נחלקו רבי יהודה וחכמים, בגדר דין יכיר, לפיו יש נאמנות לאב לומר על בנו אם הוא בכור, ופרטים נוספים הנוגעים ליחוסו. הם נחלקו, האם נאמן האב לומר על בנו שהוא ממזר "האומר זה בני - ממזר". נחלקו הראשונים בגדר הנאמנות[11]. לפי תוספות[12] המחלוקת היא גם לעניין ממזרות מכל סוג שהיא. הוכחתו היא מכך שאדם נאמן לומר איזה מבניו הוא הבכור, וממילא באופן עקיף הוא גורם לכך שבית הדין יקבע שהבן האחר שעד עתה היה מוחזק כבכור אינו בנו אלא ממזר. לעומת זאת התוספות רי"ד[13] חולק וסובר שהאב נאמן לומר שהבן הוא ממזר, רק אם הוא מודה שהוא בנו, אלא שהוא סובר שנולד באיסור גילוי עריות (האם היא קרובתו או אשת איש), אבל אם הוא אומר שהבן השני הוא שלו (וממילא הראשון הוא של אחר) אינו נאמן.

איסור נישואי ממזר

ילדיהם של ממזר ובן או בת זוג רגיל הם ממזרים וילדיהם אחריהם יהיו ממזרים עד סוף כל הדורות. ואולם, הילדים של ממזר ובת זוג שהיא שפחה כנענית אינם ממזרים אלא עבדים מכיוון שהשפחה איננה יהודיה. למעשה הדרך היחידה לבטל את התואר "ממזר" לדור הבא במסגרת ההלכה היא על ידי נישואין מסוג זה בין ממזר לשפחה. גויה המתחתנת עם ממזר לא צריכה להתגייר גיור מלא, אלא מתגיירת לשם עבדות (גיור קל יותר) והופכת להיות במעמד הלכתי של שפחה. ילדיהם של הממזר והשפחה הם עבדים ולכן אינם מתייחסים אחר האב ואינם ממזרים. בהינתן להם גט שחרור הם הופכים להיות יהודים כשרים[14]. דין זה אינו רלוונטי לתקופתנו, על אף שהועלו רעיונות להפעילו מחדש.

בנם של ממזר ולא-יהודיה נחשב כגוי ולפיכך יכול להתגייר ולהפוך ליהודי שאין בו פסול ממזרות, אלא שהזיווג בין ממזר ובין לא יהודיה עצמו נאסר בידי ההלכה. ממזרת שהתעברה מגוי - בנה נחשב ליהודי ולכן הוא ממזר. ילד שנולד מגילוי עריות בקרב בני משפחה לא יהודים או מניאוף של אשת איש נכריה יכול להתגייר ואינו נחשב ממזר.

נישואים עם קראים

היו פוסקים שהכריזו על הקראים כספק ממזרים משום שלדעתם קידושיהם כשרים מבחינת ההלכה, אך לא כך גירושיהם. כיום, בעקבות קו שהוביל הרב עובדיה יוסף[15] (שהסתמך גם הוא על פוסק קודם לו, הרדב"ז), הרבנות הראשית לישראל לא רואה בקראים ספק ממזרים ומתירה להם לבוא בקהל, אם יקבלו על עצמם את ההלכה. יש פוסקים חרדים המחמירים יותר בהתאם להוראת הרמ"א בהגהותיו לשולחן ערוך.

גם הקראים החשיבו את היהודים הרבניים כספק ממזרים, מאחר שמותרים אצלם נישואי אישה עם אחי אביה, הנחשבים ביהדות הקראית כעריות אסורים.

מניעת הכרזה על ממזרים

על פי ההלכה, ממזר שאין יודעים עליו אין לחשוף את היותו ממזר. בהתאם לכך קבעו בתי המשפט במדינת ישראל שאין לבצע בדיקת רקמות לקטין לצורך בירור אבהות אם הבדיקה עלולה להביא להכרזתו כממזר. בשנת 2004 פורסמו שני פסקי דין שחרגו מנוהג זה וקבעו שטובת הילד לדעת מי אביו גוברת על חשש הממזרות[16]. בשנת 2008 נקבע מפורשות בחוק שבמקרה של חשש ממזרות אין לערוך בדיקת רקמות אלא כאשר "יש צורך בעריכת הבדיקה לשם מניעת סכנה לחיי אדם, או נכות חמורה בלתי הפיכה לאדם"[17].

משמעויות נוספות למילה "ממזר"

Mamzer4374
רכב שטח בתל אביב עם הכיתוב: קטן קטן אבל ממזר

המילה "ממזר" משמשת, בעיקר בלשון הדיבור, לתיאור אדם חריף וממולח. לעיתים משמשת המילה ככינוי גנאי בהקשר שלילי, לתיאור מי שחריפותו מעוררת תיעוב, ולעיתים משמשת המילה בהקשר חיובי, לתיאור מי שחריפותו מעוררת התפעלות. "המילון החדש" מייחס את מקורה של משמעות זו לתלמוד הירושלמי[18], שבו נאמר "רוב ממזרין פיקחין".

במשמעות אחרת משמשת המילה לתיאור מה שנוצר מחוץ למסגרת המקובלת, למשל "ממזר לשוני" - מילה שאינה תואמת את כללי הלשון.

המילה "ממזר" היא התרגום המקובל למילה האנגלית bastard (ומקבילותיה בשפות אירופיות אחרות) אף שיש הבדל מהותי בין המשמעות ההלכתית ובין משמעות זו. בתרבויות נוצריות "ממזר" (כלומר bastard) הוא כל ילד שנולד מחוץ למסגרת נישואים. ילד כזה מכונה גם illegitimate child, מונח שמתורגם בדרך-כלל כ"ילד בלתי חוקי", אם כי האקדמיה ללשון העברית ממליצה על התרגום "ילד שלא מנישואים".

המונח "ממזר" מופיע בנבואת זכריה בפרק ט': "וישב ממזר באשדוד והכרתי גאון פלשתים". בין הפרשנים חלוקות הדעות האם הכוונה היא למושג ההלכתי של ממזר או שמדובר על מונח בעל משמעות אחרת, דוגמת חיל מצב, נוכרי, תערובת או חסר מורשת תרבותית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ למעט פנויה ובכללה כל מי שאינה נשואה בנישואים הלכתיים.
  2. ^ במקרה שהנואף הוא גוי הולד אינו ממזר, מאחר שאינו מיוחס אחר אביו.
  3. ^ תלמוד ירושלמי מסכת קידושין מ עמוד ב
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ע', עמוד א'
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף י"ד, עמוד ב'
  6. ^ שאל את הרב - ממזר בזמן הזה, אתר כיפה
  7. ^ רש״י לספר זכריה ט ו. הכוונה שנבעלה האשה למי שהוא זר ונכרי לה -(ריטב"א למסכת יבמות עו עמוד ב), כלומר שאסורה עליו
  8. ^ פלונית נ' מדינת ישראל, בית הדין הרבני האזורי נתניה, מספר תיק 9830-63-1, 21 במאי 2007, באתר נבו
  9. ^ אגרות משה, אבן העזר ג', י"א
  10. ^ תלמוד ירושלמי הוריות פ"ג מח ע"ג.
  11. ^ משנה בקידושין עח ב
  12. ^ תוספות על קדושין עח ב.
  13. ^ ב"ב קכח, ב
  14. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ס"ט, עמוד א'.
  15. ^ יביע אומר ח', אבן העזר י"ב
  16. ^ עו"ד רות דיין-וולפנר, הונאת אבהות: סבירות של 15% שהילד לא שלך, באתר ynet, 1 בינואר 2012
  17. ^ בע"מ 2685/11 פלוני נ' פלונית
  18. ^ מסכת קידושין פרק רביעי דף מ"ח עמוד א'
1968 בקולנוע

ערך מורחב – 1968

אבא שאול

אַבָּא שָׁאוּל היה תנא בדור הרביעי, בן דורו של רבי עקיבא.

אברך

אַבְרֵךְ הוא כינוי מקובל בעולם הישיבות (הן החרדי והן הציוני דתי) לצעיר בשנים הראשונות אחרי חתונתו, אשר מקדיש חלק ניכר מיומו ללימוד תורה בישיבה או בכולל.

אדוארד הרביעי, מלך אנגליה

אדוארד הרביעי (28 באפריל 1442 - 9 באפריל 1483) היה מלך אנגליה משנת 1461 ועד מותו, למעט תקופה בת מספר חודשים במהלך השנים 1470–1471 במהלכן ישב הנרי השישי על הכס. אדוארד נמנה עם בית יורק היה דמות מפתח במאבק הדמים בין בית יורק ובין בית לנקסטר המכונה "מלחמות השושנים". בימי חייו נראה כי בית יורק הוא שיצא מן המאבק כשידו על העליונה, אך אחיו, ריצ'רד השלישי הביא, לאחר שעלה על כס המלוכה, לאבדן כל שהשיג אדוארד בימי חייו.

אורי זוהר

הרב אורי זוהר (נולד בשם אורי דז'אדק ב-4 בנובמבר 1935 בתל אביב) בעברו היה שחקן, קומיקאי ובמאי קולנוע ישראלי בולט, עד חזרתו בתשובה בסוף שנות השבעים שזכתה לתהודה רבה. כשנה לפני שהחל בתהליך חזרה בתשובה זכה בפרס ישראל, אך סירב לקבלו.

איסור עריות

ביהדות, איסור גילוי עריות הוא איסור על קיום יחסי מין בין קרובי משפחה, דהיינו, קיום יחסי מין בין אב לבתו, בין אם לִבנהּ, בין אח לאחות, וכן יחסי מין בין אישה נשואה ובין מי שאינו בעלה, אף שאינם קרובים. בנוסף נכללים אם חורגת, כלה, דודה, גיסה, חמות, נכדה ועוד, וכן משכב זכר ומשכב בהמה, וכן משכב עם נידה. איסור זה כולל על פי הרמב"ם 24 מצוות לא תעשה שונות (ספר המצוות - מצווה ש"ל עד מצווה שנ"ג) מתוך כלל 365 מצוות לא תעשה. חז"ל הרחיבו איסור זה לקרובי משפחה רחוקים יותר כמו סבתא, נינה, כלת הבן ועוד רבים.

גילוי עריות הוא מהחטאים החמורים ביותר – הוא נמנה עם שלוש העברות שהן בגדר "ייהרג ואל יעבור". עם זאת, יש להבחין בין איסורי עריות החמורים לבין איסורי ביאה אחרים שבתורה, כגון איסור זנות (יחסי מין שלא במסגרת הנישואים, עם אשה לא נשואה) או איסור גרושה לכהן (ראה איסורי נישואים לכהן), בהם נאמר יעבור ואל ייהרג. באיסורי עריות העונש הוא כרת, ובחלק מהמקרים אף מיתת בית דין, והחוטא בשוגג חייב להביא קרבן חטאת. כמו כן, המקדש אישה שהיא ערוה לו - אין הקידושין תופסים, ואם נולד ולד מקשר כזה - הוא ממזר, שאינו יכול לשאת אלא ממזרת, או חסרת ייחוס אחרת. לעומת זה באיסורי ביאה אחרים העונש הוא מלקות, השוגג פטור מקרבן, המקדש אישה אסורה - קידושיו חלים, והולד אינו ממזר.

דוכס נורת'מברלנד

דוכס נורת'מברלנד (באנגלית: Duke of Northumberland) הוא תואר אצולה בבריטניה הגדולה שהוענק מספר פעמים במהלך ההיסטוריה. מרבית מחזיקיו השתייכו לבית פרסי.

התואר הוענק לראשונה ב-1551 לג'ון דאדלי, רוזן ורוויק. ב-1553 דאדלי קידם את תביעתה של הליידי ג'יין גריי לכתר האנגלי. גריי הודחה על ידי מרי הראשונה, ודאדלי הורשע בבגידה והוצא להורג בשל המרד שקידם. לבנו, רוברט דאדלי, הרוזן הראשון מלסטר, היה בן ממזר, סר רוברט דאדלי, שבתחילת המאה ה-17 טען לתואר הדוכסות והשתמש בו בזמן גלותו באיטליה.

התואר הוענק בשנית לג'ורג' פיצרוי, בן ממזר של המלך צ'ארלס השני, ב-1674, אולם פיצרוי נפטר ב-1716 בלא שהותיר יורשים אחריו, ולכן התואר בוטל. באותה שנה התואר הוענק לפיליפ ורטון, הדוכס הראשון מוורטון, יחד עם תארים אחרים באצולה היעקוביטית, על ידי ג'יימס פרנסיס אדוארד סטיוארט, הטוען היעקוביטי לכתר.

התואר הוענק בפעם השלישית ב-1766 למשפחת פרסי, שעד כה החזיקה בתואר רוזן נורת'מברלנד, ומאז התואר מוחזק על-ידה. מושבם של הדוכסים מנורת'מברלנד הוא בטירת אניק שביישוב אניק, שנמצא במחוז נורת'מברלנד בצפון אנגליה. מעונם הלונדוני הוא בבית סיון שבברנטפורד. נוסף על התואר דוכס נורת'מברלנד, הם מחזיקים בתארים המשניים רוזן נורת'מברלנד, רוזן פרסי, רוזן בברלי, ברון וורקוורת וברון לוון. כל התארים הללו הם תוארי אצולה בבריטניה הגדולה.

ילד מחוץ לנישואים

ילד מחוץ לנישואים, הקרוי גם ילד בלתי חוקי, הוא ילד שאמו לא הייתה נשואה לאבי הילד בעת קיום יחסי המין שהובילו להיריון. במקרים רבים, נישואי ההורים במהלך ההיריון או זמן קצר לאחר הלידה מבטלים מעמד זה של הילד. ילד כזה סבל במדינות ובחברות שונות ממעמד נחות מזה שניתן לילד שנולד במסגרת הנישואים. ובמקרים מסוימים הבחנה זו מתקיימת עד היום, אם כי כיום מעמדו של ילד כזה אינו שונה, בדרך כלל, משל ילד שנולד במסגרת הנישואים.

קיום יחסי מין, ובפרט לידה הנובעת מיחסי מין כאלה, עלולה להביא לסנקציות שונות כלפי ההורים, שהקיצונית שבהן היא רצח על חילול כבוד המשפחה.

כל ממזר מלך

כל ממזר מלך הוא סרט קולנוע מסוגת דרמה משנת 1968, שנכתב ובוים על ידי אורי זוהר, בכיכובם של יהורם גאון ועודד קוטלר.

הסרט זכה להצלחה בבתי הקולנוע (מעל 740,000 צופים בישראל) ובקרב המבקרים, אבל נשכח מאז כמעט לגמרי מהתודעה.

לא תנאף

לֹא תִנְאָף הוא מצוות לא תעשה המופיעה בעשרת הדיברות, שבהם האיסור ממוקם בין האיסור על רצח לאיסור על גניבה (שמות, כ', י"ב) (דברים, ה', ט"ז). האיסור מופיע במקומות נוספים בתורה.

מסכת יבמות

מַסֶּכֶת יְבָמוֹת היא המסכת הראשונה בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה ובתלמוד. במסכת זו שישה עשר פרקים אשר עוסקים ברובם בדיני ייבום וחליצה ואיסורי עריות. סוף המסכת עוסק בדיני עגונות. מסכת זו נכללת במסכתות הידועות בכינוי ענ"י שהן: עירובין, נידה, ויבמות, הנחשבות למסכתות הקשות ללימוד ולהבנה שבתלמוד הבבלי. הסיבה שמסכת זו נחשבת קשה היא מפני שכדי להבינה יש צורך לתפוש מבנים מורכבים של שושלות משפחתיות.

בתלמוד בבלי יש למסכת זו 121 דפים.

מסכת קידושין

מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד. עוסקת בדיני פעולת הקידושין - שלב קודם לנישואין, שבו בני הזוג עדיין לא נשואים ואסורים אחד לשני, אבל הם כבר קשורים אחד לשני וצריכים גט כדי להיפרד. על-פי התורה, הקידושין הם "קנין" של הבעל באשתו, והמילים הראשונות בהן פותחת המסכת הן: "האשה נקנית בשלוש דרכים...".

בתלמוד בבלי יש למסכת זו פב' דפים (כולל השער, 81 דפי תוכן).

נישואים

נישואים (מקובלת גם הצורה "נישואין") הם מיסוד קשר בין בני זוג. לעיתים קרובות, זוג יינשא לפני הבאת ילדים לעולם, אך אין קשר הכרחי בין השניים. ההגדרה המדויקת של נישואים השתנתה לאורך ההיסטוריה ובתרבויות שונות, אך אפשר להגדיר כמה מאפיינים עיקריים: נישואים יוצרים קשר פומבי ומחייב בין אנשים שאינם קרובי משפחה מדרגה ראשונה; לקשר הנישואים השלכות חברתיות, משפטיות ודתיות.

הנישואים מסדירים שלושה מישורים של סטטוס הנישואים:

דרך יצירת הנישואים

מערכת זכויות וחובות המהוות את תוכן הנישואים

דרך להפקעת הנישואיםהסדרת הנישואים נעשית בשתי דרכים נפוצות:

נישואים במסגרת דתית, שבהם בני הזוג מקיימים את התהליך הנדרש לנישואים מתוקף דתם או שמוסד דתי מקנה לנישואים את מעמדם.

נישואים אזרחיים, שבהם המדינה, כגוף חילוני, מקנה לנישואים את מעמדם.

נישואים בהלכה

נישואים נחשבים בהלכה לדרך היחידה בה ניתן לקיים את מצוות פרו ורבו, ולכן מקובל לראות בהם חובה על כל אדם יהודי. ביהדות נקבעו הסדרים לגבי טקס הנישואים הידוע כחופה וקידושין, על הסדרי הממון בין בני הזוג ועל דרכי סיום הנישואים בגירושים שבהלכה מחייבים שימוש בגט.

ספק (הלכה)

ספק הוא מצב של אי ודאות. בספרות ההלכה לדורותיה דנו בשאלה כיצד יש להכריע במצבי ספק הנוגעים לפסיקת ההלכה. התחום ההלכתי העוסק בהתוויית כללים והוראות למצבים של ספק מכונה דיני ספקות.

מצב שבו האדם נדרש לעשות משהו כשהוא אינו יודע האם המעשה מותר או אסור על פי ההלכה הוא ספק. וכן כאשר האדם יודע מהי ההלכה אך חסרים לו נתונים משמעותיים על מה שהתרחש במציאות. גם כאשר מגיע לפני בית הדין דיון שבו לאף אחד מהצדדים אין הוכחה חותכת שהדין עמו - זהו ספק.

מחלוקת בין פוסקים עלולה ליצור אצל הלומדים סוג של ספק, כיוון שאינם יודעים מי מביניהם צודק.

ספק נוסף הוא בעיא דלא איפשטא - שהיא התרחשות שהועלתה בגמרא, והאמוראים לא ידעו מה דינה.

ספקות אלו מכונים ספיקא דדינא (מארמית: סְפק של דין).

ספק כוודאי

בהלכה היהודית, ספק כוודאי הוא סטטוס במצוות מסוימות במקום בו קיים ספק, בהן החמירה התורה ובמקום ספק הטילה חיוב וודאי, כאילו היה הדבר וודאי.

עשרת היוחסין

עשרת היוחסין הוא כינוי שניתן לעשר המחלקות תחתן סווגו המשפחות שחזרו לארץ ישראל בשיבת ציון, מושג זה מופיע בעיקר בקשרי הנישואין, אך גם בהיררכיה הפנים מדינית-חברתית.

"עשרה יוחסין עלו מבבל- כהני לוי ישראלי חללי גירי חרורי ממזרי נתיני שתוקי אסופי" (מסכת קידושין פרק ד, משנה א), כך מתחיל הפרק הרביעי במסכת קידושין שחלקו הראשון עוסק בסוגיה זו, ובקשרי החיתון המותרים בין הקבוצות השונות.

פסול חיתון

פסול חיתון הוא יהודי אשר מנוע מלהינשא על פי ההלכה היהודית עם יהודים כשרים, למשל בגלל היותו ממזר. ישנם המשתמשים בהגדרה רחבה יותר, על פיה כל זוג אשר אינו יכול להינשא זה לזה על פי ההלכה היהודית נחשב "פסול חיתון".

קולם מיני

קולם ג'יי. מיני (באנגלית: Colm J. Meaney; נולד ב-30 במאי 1953) הוא שחקן קולנוע ותיאטרון אירי מועמד פרס גלובוס הזהב לשנת 1993 על הופעתו בסרט "ממזר קטן".

התפרסם בתפקיד המהנדס מיילס או'בריאן בסדרות "מסע בין כוכבים: הדור הבא" ו"מסע בין כוכבים: חלל עמוק 9" ובסרטי הפעולה "אזרח שומר חוק" ו"קון אייר".

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.