מלמד

מְלַמֶד (נהגה בהברה אשכנזית, במלעיל: "מְלַמֶד", לפעמים "רבי"; ביהדות תימן, "מורי") הוא המורה של התלמידים בחדר המסורתי, המכונים תינוקות של בית רבן. הוא מלמד את התלמידים את התפילות על ניגוניהן, לימודי קודש: פרשת השבוע, חמישה חומשי תורה ומשנה. הוא אף יוצא עימם לטיולים קצרים בחיק הטבע.

תחילת הלימודים בחדר אצל המלמד היא בגיל שלוש, בהתאם לכתוב: "אמר רבי שמעון בן לקיש, בן שלש שנים הכיר אברהם להקדוש ברוך הוא"" (מדרש תנחומא, פרשת בהר). ההמשך כבר נקבע לפי מסכת אבות: "בן חמש שנים למקרא, בן שלש עשרה למצות וגו'".

המלמד מתמנה לתפקידו על ידי הורי התלמידים, על דעת הרב המקומי. ההורים מממנים את שכרו ומהווים, יחד עם הרב, את הרשות המפקחת על פעולותיו.

רבים מגדולי התורה היו מלמדי תינוקות, ביניהם האמורא רב שמואל בר שילת[1] ועוד, וכן הבעל שם טוב לפני התגלותו.

Jewish Children with their Teacher in Samarkand cropped
מלמד בסמרקנד, 1910.

ה'מלמד' בתלמוד

לפי המסורת, הראשון שמיסד את תפקיד ה'מלמד', היה רבי יהושע בן גמלא. מובא בתלמוד: זכור אותו האיש לטוב, ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל. שבתחילה מי שיש לו אב - מלמדו תורה, מי שאין לו אב - לא היה למד תורה. התקינו שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים... התקינו שיהיו מושיבין בכל פלך ופלך.... עד שבא רבי יהושע בן גמלא ותיקן שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותם כבן שש, כבן שבע[2].

בתלמוד מובא מעשה המתאר את מעלתו של מלמד התינוקות האידיאלי: האמורא רב נקלע למקום שהייתה בו עצירת גשמים, גזר תענית אך היא לא הועילה. אולם כאשר שליח הציבור ירד לפני התיבה ואמר "משיב הרוח" - מיד נשבה רוח, אמר "מוריד הגשם" - ובא המטר. אמר לו: מאי מעשיך? אמר לו: מלמד תינוקות אני, ומלמד אני בני עניים כבני עשירים, וכל שלא יכול לשלם לי אינני נוטל ממנו מאומה. ויש לי מחילות של דגים, וכל מי שאינו לומד כהלכה - אני 'משחד' אותו בהן ומפייס אותו, עד שלומד כהלכה[3].

ה'מורי' בתימן

על תוכנית הלימודים של המלמד בחדר בתימן ("כניס"), המכונה "מוֹרִי", כותב רבי אברהם אלנדאף, מן הבודדים שתיאר את סדר לימודם של בני התורה בתימן, בספר "זכור לאברהם":[4]

  • וכשהייתי בן שלש שנים התחלתי ללמוד א"ב בחדר של חיים מחבוב;
  • ואחר שנה נכנסתי ללמוד אצל ר' אברהם עפגין ז"ל, מקרא עם נקודות וטעמים;
  • בשנת תרל"ג [כבן שבע] נכנסתי ללמוד תורה בבית מדרשו של ר' יוסף הכהן... ללימוד מקרא ותרגום אונקלוס... עד חצות היום... ואחה"צ נביאים...
  • וכך היה עד שהייתי בן עשר שנים. ואז נוסף לי בלמוד תפסיר רס"ג (רבי סעדיה גאון) ומשנה עם רבינו עובדיה ושיעור בשולחן ערוך;
  • עד שנת אחת עשרה... [אז] הכניס אותי [אדוני אבי] ללמוד אצל ר' אברהם אלקארה ז"ל... ללמוד שיעור בתלמוד... ואחר השיעור... הולכים החברים... ואני יושב ולומד תנ"ך, עין יעקב, משנה עם פירוש רבינו עובדיה;
  • והיו איזה תלמידים גדולים מבן חמש עשרה שנה, שהיו לומדים ש"ס שתים שלש שעות עם פירוש רש"י, והייתי לומד עמהם..."

לאור כמות הספרים הקטנה בכניס, התלמידים היו לומדים בזוגות כאשר האחד קורא בספר כרגיל והשני היה יושב מולו ולמעשה, היה קורא את הספר הפוך. מיומנות זו עדיין קיימת בקרב עולי תימן המבוגרים.

הערות שוליים

  1. ^ מסכת בבא בתרא דף ח, ב
  2. ^ בבא בתרא דף כא, א
  3. ^ מסכת תענית דף כד א
  4. ^ מקור: חכמי תימן (ההדגשות לא במקור)
אליעזר מלמד

הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה.

אריאנה מלמד

אריאנה מלמד (נולדה ב-16 במרץ 1958) היא עיתונאית, סופרת, בעלת טור, עורכת, מבקרת ספרות וטלוויזיה ישראלית.

בית אבי חי

בית אבי חי הוא מרכז רב-תחומי לתרבות בירושלים, העוסק בנושאים מרכזיים בתחומי התרבות, המחשבה והיצירה בחברה היהודית והישראלית. המרכז הוקם ביוזמתה של קרן אבי חי, בכספי הפילנתרופ היהודי-אמריקאי סנפורד ברנסטין. פרופ' אביגדור שנאן משמש כיועץ האקדמי של המרכז.

ה' בתשרי

ה' בתשרי הוא היום החמישי בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השביעי

למניין החודשים מניסן.

הוצאה לאור

הוצאה לאור היא תהליך הבאתה של יצירה כתובה (רומן, סיפור קצר, מאמר, כתבה עיתונאית וכדומה) מרשות היחיד של מחבר היצירה לרשות הרבים של הקוראים, בצורה של ספר, עיתון, כתב עת, אתר אינטרנט וכדומה. האדם העוסק בהוצאה לאור קרוי מוציא לאור (מו"ל). הוצאה לאור של יצירות באמצעים אחרים של תקשורת המונים, כגון העלאה של מחזה בתיאטרון או יצירה של תקליטור או סרט קולנוע, קרויה הפקה.

זלמן ברוך מלמד

הרב זלמן ברוך מלמד (נולד בי"ב באב ה'תרצ"ז - 20 ביולי 1937) הוא ראש ישיבת בית אל ורב דתי לאומי בולט. עד לשנת ה'תשע"ד (2013) היה גם רב שכונה ב' בבית אל.

חיבור אבוד

חיבור אבוד הוא יצירה ספרותית או עיונית שידוע כי התקיימה, אך לא שרדה עד ימינו. עדויות לקיומה של היצירה קיימות בזכות אזכורה ביצירות אחרות שכן שרדו, ולעיתים שרד רק חלק קטן מהיצירה, והוא מלמד על שאר חלקיה.

חיבורים יאבדו מכל מיני סיבות. לפעמים איבדו אותם במשבר או אסון היסטורי (כמו למשל שריפת הספרייה הגדולה של אלכסנדריה), לפעמים הם הושמדו בכוונה בגלל תוכנם (כסוג של צנזורה, למשל באמצעות שריפת ספרים) ולעיתים, כותבי החיבורים עצמם החליטו להשמידם, מסיבות שונות (אם כי לא תמיד הצליחו - הפואמה האפית אינאיס נשמרה על ידי אוגוסטוס, למרות שיוצרה, ורגיליוס, ציווה להשמידה, וכך גם יצירותיו של פרנץ קפקא פורסמו למרות בקשתו שיושמדו).

לעיתים, חלקים מהחיבורים האלה שורדים כציטוטים בחיבורים אחרים. למשל, האנציקלופדיה "תולדות הטבע", מאת פליניוס הזקן, מצטטת חיבורים קדומים יותר. בין היתר, התבססה האנציקלופדיה על כתביו של מרקוס טרנטיוס וארו - מלומד וסופר רומאי, שחי ופעל כ-100 שנים לפני פליניוס. מקור אחר הוא מרקוס ויפסניוס אגריפס, שעל מפותיו הסתמך פליניוס בחלק מהכרכים הגאוגרפיים. בערכים זואולוגיים הסתמך פליניוס על אריסטו, ובתחום הבוטני על תאופרסטוס.

כמו כן, לעיתים שורדים חיבורים אבודים כעתיקות, או כאשר הדפים עליהם הם נכתבו משמשים כמצע לכתבים מאוחרים יותר (פלימפססט). דוגמה לחיבור שנחשב כאבוד, אך נמצא לאחרונה, הוא הפלימפססט של ארכימדס, ששרד מתחת לטקסט של ספר תפילה.

רוב החיבורים האבודים החשובים ביותר נכתבו בעידן הקלאסי, מאחר שלפני המצאת הדפוס היו עותקים מעטים מכל כתב יד, אך ישנן דוגמאות מכל תקופות ההיסטוריה, למשל, גם במאה ה-20 אבדו סרטי ראינוע רבים (כ-80% מהם) מאחר שצולמו על חומר בלתי יציב הנוטה להתלקחות, שדרש טיפול מסור על מנת לשמרו.

י"ד בתמוז

י"ד בתמוז הוא היום הארבעה עשר בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הרביעי

למניין החודשים מניסן.

ישיבה (אתר אינטרנט)

אתר ישיבה הוא אתר אינטרנט בעברית ובאנגלית אשר מהווה חלק ממוסדות ישיבת בית אל. באתר אלפי שיעורי תורה לקריאה, צפייה והאזנה. האתר הוקם על ידי עזרא כהן ושותפים מהישיבה בחודש אדר תש"ס (2000), בעידודו ותמיכתו של ראש הישיבה, הרב זלמן ברוך מלמד.

אתר ישיבה הוא האתר הישיבתי השני שקם אחרי אתר ישיבת הר עציון ואתר היהדות הסלולרי הראשון. מטרת הקמת האתר, בהמשך להקמת ערוץ 7 ואתר ערוץ 7 על ידי צוות הישיבה, הייתה לפנות אל הקהל הרחב, ולפתוח שער אל עולמה של התורה לכל יהודי באשר הוא, בארץ ובעולם. כיום הישיבה מחזיקה 16 עובדים בתחזוקת האתר.

באתר יש למעלה מ-33,000 שיעורים שונים בעברית ובאנגלית, ולמעלה מ-85,000 תשובות שנענו במדור "שאל את הרב".

ישיבת בית אל

ישיבת בית אל היא ישיבה גבוהה ציונית דתית בראשות הרב זלמן ברוך מלמד, הממוקמת ביישוב בית אל שמצפון לירושלים. הישיבה הוקמה על ידי הרב מלמד בשנת ה'תשל"ח, ונכון ל-תשע"ט (2018) לומדים בה כ-300 תלמידים ואברכים.

ישיבת מרכז הרב

מרכז הרב – הישיבה המרכזית העולמית (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה בארץ ישראל.

ישיבת "מרכז הרב" נוסדה על ידי הרב הראשי האשכנזי הראשון של ארץ ישראל, הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה), בשנת ה'תרפ"ד (1924). הישיבה ממוקמת כיום בשכונת קריית משה בירושלים.

רבים ממקימי הישיבות הציוניות בדור הבא למדו בישיבת מרכז הרב או היו תלמידים של רבנים שלמדו בה. היא נחשבת בעיני רבים ל"אם הישיבות הציוניות".

מרצה

מרצה הוא אדם המעביר ידע בעזרת לימוד פרונטלי אל מול קהל מאזינים. הרצאה (דברי מרצה בפני קהל) יכולה להיות בכל תחום ידע. בשונה ממורה, מרצה בדרך כלל מלמד במסגרות על-תיכוניות.

באמצע שנות ה-30 החלו מרצים ללוות את הרצאותיהם באמצעי המחשה אודיו-ויזואליים: החל משקופיות, שקפים ומצגות שנוצרו באמצעות תוכנות ייעודיות וכלה בהקרנה של קטעי וידאו. עם זאת, מרצים רבים עדיין משתמשים בגישה המסורתית של הרצאה מול תלמידים ושימוש בלוח להמחשת החומר הנלמד.

באוניברסיטאות בשנות האלפיים, מרצה (Lecturer) הוא גם שמה של הדרגה הנמוכה בסולם הדרגות של אנשי הסגל האקדמי הבכיר והדרגה הבאה אחריה קרויה מרצה בכיר. דהיינו, "מרצה" אינו רק מעביר הרצאות אלא גם עומד בראש צוות מחקר. בטכניון הוחלט לשנות את השם, והתואר נקרא "פרופסור משנה" החל מ-2012, ועד שנת 2014, אז הורתה לו המועצה להשכלה גבוהה לחדול מהענקת תואר זה (אך לא לבטל רטרואקטיבית תארים שכבר ניתנו).

בארצות הברית ובקנדה משמשת המילה מרצה לתיאור מורה בקורסים לא-אקדמיים באוניברסיטאות, במכינות וכן בקורסים שאינם בחסות אקדמית כלל.

מתורגמן

מתורגמן הוא אדם העוסק בתרגום של דיבור באופן סימולטני (בּוֹ-בַּזְּמַן) או מיד עם תום הדיבור (להבדיל ממתרגם, העוסק בתרגום של טקסטים כתובים).

עבודת המתורגמן מצריכה היכרות מעמיקה עם שפת היעד, שפת המקור וכן עם התחום שבו עוסק הדיבור.

מתורגמן משמש במפגש בין אנשים שאינם דוברים איש את שפת רעהו, למשל במפגש בין שני ראשי ממשלות, או בריאיון ברדיו או בטלוויזיה עם אדם שאינו דובר את שפת המאזינים. במצבים כאלה מחכה המתורגמן עד שהדובר יסיים את דבריו, ואז הוא מתרגם אותם. תרגום מסוג זה נקרא תרגום קונסקוטיבי (תרגום עוקב).

בכנס שבו יש משתתפים רבים, הדוברים שפות שונות, נעשה שימוש בתרגום סימולטני, שבו הנואם דובר בשפתו, ותוך כדי דיבורו מתורגמנים מתרגמים את דבריו לשפות המאזינים, וכל מאזין שומע את הנאום בשפה המובנת לו, באמצעות אוזניות.

תרחיש נפוץ נוסף שבו נעזרים בשירותי מתורגמן (בדרך כלל בתרגום סימולטני) הוא כאשר אחד מהמשתתפים הוא חירש או חירש. במקרה זה דרוש מתורגמן מסוג שונה אך דומה – מתורגמן לשפת הסימנים.

הדמיון מתבטא בכך ששפת סימנים היא שפה בעלת מורכבות ברמה דומה לכל שפה טבעית אחרת:

ולכן מלאכת התרגום ומורכבותה עבור המתורגמן דומות.

שם המשפחה של יהודים מארצות האסלאם "תורג'מן" מלמד כי אחד מאבות המשפחה עסק בתרגום.

ערוץ 7

ערוץ 7 הוא רשת תקשורת ישראלית, הכוללת אתר חדשות, עיתון וכן שידורי טלוויזיה ורדיו המועברים דרך האינטרנט. לרשת תכנים בעברית, באנגלית, ברוסית, בספרדית ובצרפתית. הרשת מזוהה עם המגזר הדתי-לאומי.

הרשת נמצאת בבעלות תאגיד Holyland Holdings, הרשום באיי מרשל, שבעלי השליטה בו הם משה גנץ ושילה סימנוביץ, שניהם אזרחי ארצות-הברית.

פניני הלכה

פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה שישה עשר כרכים. הסדרה מתוכננת להכיל את כל ההלכות הנצרכות בימינו. תחילתה של הסדרה בפינות הלכה שהעביר הרב מלמד בערוץ 7 ואוגדו לספר שיצא בשנת תשנ"ג - 1993.

הסדרה מופצת חינם דיגיטלית באינטרנט ורישיון השימוש שלה מתיר העתקת קטעים מהספר שלא למטרות מסחריות.

ר"מ

ר"מ הוא תוארו של רב המלמד תלמוד בישיבה. במקורה שימשה המילה כראשי תיבות של "ריש מתיבתא" (בארמית: ראש ישיבה), אולם בדורות האחרונים היא הפכה למושג בעל משמעות עצמאית. כינוי נוסף למי שמלמד בישיבה הוא "מגיד שיעור" בנושאים תורניים שונים על בסיס קבוע באותה מסגרת.

בישיבות תיכוניות, הר"מים הם מלמדי התלמוד אך גם המחנכים בפועל, ואילו שאר המורים (גם למקצועות קודש אחרים) אינם נושאים תואר זה. גם בישיבות גבוהות הר"מים הם אלו המלמדים תלמוד, אך שם, בניגוד לישיבות התיכוניות, מושג המחנך לא קיים, ועל כן תפקידם מסתכם בהוראת התלמוד. עם זאת, פעמים רבות תפקידו של הר"מ רחב הרבה יותר, והוא משמש גם כיועץ רוחני וכאוזן קשבת לתלמידים, בדומה למשגיח. בישיבות ההסדר ושאר הישיבות של הזרם הדתי לאומי אפשר למצוא גם ר"מים לתנ"ך ור"מים לאמונה ולמחשבת ישראל.

ישנן ישיבות כמו ישיבה יוניברסיטי, אשר בהן חלק מהר"מים מקבלים תואר של "ראש ישיבה ב".

על בסיס התואר נוצר התואר חצר"מ (חצי ר"מ), לתיאור בעלי תפקידים דומים בישיבה הנמצאים במשרה חלקית או משמשים כעוזרים לר"מים. לעיתים משתמשים בכינוי רמ"ש (ר"מ משני) כדי לתאר את אותם בעלי תפקידים.

רב

רב הוא מורה התורה וההלכה ביהדות. באופן מסורתי תפקדו הרבנים גם כאחראים על השיפוט וכאליטה האינטלקטואלית בקהילה היהודית. בתקופה המודרנית הוגדר תפקידם מחדש בעיקר לתחום הדת. בקבוצות חרדיות ממשיכים רבנים להחזיק בסמכויות רבות ולעיתים אף יותר משהיו להם בעבר.

תא דם לבן

תָּא-דָּם לָבָן (סימון מקובל: WBC, כינוי רווח: כדורית לבנה) או לֵיקוֹצִיט הוא תא דם השייך למערכת החיסון, ומשתתף - באופן פעיל או סביל - בהגנת הגוף מפני פולשים ומזיקים (פתוגנים). תאי דם אלה מיוצרים במח עצמות.

והם נוטלים חלק בהתמודדות עם זיהומים שונים כחיידקים, נגיפים, פטריות וטפילים. מערכת החיסון והכדוריות הלבנות מטפלות גם בתאים סרטניים.

קיימות כמה קבוצות של תאים לבנים, ולכל קבוצת תאים תפקיד מסוים בהגנה על הגוף. עלייה בכמות התאים של אחת הקבוצות, תרמז על סוג הזיהום אליו נחשף הגוף.

גם בממאירות של תאי הדם עשויה להיות עליה בכמות התאים של אחת הקבוצות.

טווח תקין של סך התאים הלבנים הוא 4,300 - 10,800 תאים למיקרוליטר דם. חריגה כלפי מעלה מכונה לויקוציטוזיס ובדרך כלל מלמדת על זיהום, ואילו ערך נמוך מכונה לויקופניה והוא מלמד על בעיה במערכת החיסון מסיבות שונות כמו לוקמיה או תופעת לוואי של תרופות.

תאי הדם הלבנים מסוגלים:

לצאת מכלי הדם

לשנות צורה

לנוע נגד זרימת הדםבליטר דם של מבוגר בריא יש 4x109 עד 11x109 תאי דם לבנים. תאי דם לבנים נמצאים גם במערכת הלימפה וברקמות מיוחדות.

תלמוד תורה

תלמוד תורה (ביהדות ארצות האסלאם כונה "כותאב". אצל יהודי תימן "מדרש" או "כניס". בקרב יהודי הבלקן "מלדארי" וביהדות אשכנז מכונה לפעמים "חדר" (נהגה "חֵיידֶר")), הוא כינוי למוסד החינוך היסודי היהודי-מסורתי לילדים. המורה בחדר האשכנזי נקרא: מלמד, מבוטא הַמְלַמֵד במלעיל. בכותאב התימני נקרא: מארי (במלעיל, מבוטא כמו: 'מורי').

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.