מלכי אשור

רשימת מלכי אשור מקורה מרשימות שונות שהתגלו בחפירות הארכאולוגיות השונות. מתחילת האלף השני לפנה"ס, רשמו פקידים אשוריים שנקראו לימו את המאורעות והעסקים המסחריים שאירעו באשור.

Map of Assyria
ממלכת אשור החדשה
Assarhaddon Berlin 012008
אסטלת ניצחון של אסרחדון

מקורות המידע לרשימת המלכים

בעונת החפירות הארכאולוגיות של שנת 1932/3 שהתקיימה בדור שרוכין נמצאה רשימת מלכים אשוריים שנקראת "רשימת המלכים מחורסבאד" וכללה 107 מלכים ([1]Khorsabad King List). רשימה זו הסתיימה במלך אשור-ניררי החמישי. רשימה כמעט זהה התגלתה בשנת 1953 בעיראק על ידי סטודנט שהביאה לארצות הברית. רשימה זו כללה שני מלכים נוספים והגיעה עד סוף מלכותו של שלמנאסר החמישי שנת 722 לפנה"ס. רשימה זאת נקראת "רשימת SDAS" ‏ ([2]SDAS List). ב-1927 התפרסמה רשימה של מלכים על ידי החוקר הסורי אסעד נסואי ( Essad Nassouhi) רשימה זאת התבססה על לוחות בכתב יתדות שהיו במצב מאד גרוע. רשימה זאת נקראת "Nassouhi Assyrian King List"[3]

המלכים הקדומים ברשימה מופיעים רק בציון שמם, החל מארישום הראשון שהיה המלך ה-33 ברשימה, צוינו שנות המלוכה ליד שמם של המלכים, בחלק מהמקרים צוינו שמות היורשים.

הממצאים כוללים רשימה שלמה המתייחסת למלכים מסוף המאה ה-10 לפנה"ס ועד אמצע המאה ה-6 לפנה"ס. מתקופות קדומות יותר נמצאו רשימות מקוטעות יותר. התיארוך המדויק של הרשימות מתקופת האימפריה האשורית החדשה נעשה בעזרת ציון ליקוי החמה ברשימות שהתרחש בשנת 763 לפנה"ס בתקופת מלכותו של אשור-דן השלישי. רשימות אלה הושוו לרשימות אחרות מהעולם העתיק כמו רשימת פרעוני מצרים ורשימת מלכי בבל. הממצאים כוללים שבע רשימות של מלכים מהתקופה הנאו-בבלית משנת 747 ועד 539 לפנה"ס.

רשימת מלכים נוספת שעזרה לתיארוך הוא ה"קאנון של תלמי" (Ptolemy's Canon) רשימה כרונולוגית שחוברה על ידי האסטרונום תלמי שחי באלכסנדריה במאה השנייה לספירה, וכללה מלכים אשוריים ובבלים משנת 747 לפנה"ס, וכללה גם מלכים פרסיים, מקדונים, תלמיים ומלכים רומאיים עד שנת 160 לספירה. רשימות אלה תרמו לקביעת הכרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק.

ראשיתה של אשור - מלכים קדומים

על פי רשימת מלכי אשור. הרשימה כוללת 29 מלכים המחולקים לשלוש קבוצות. 17 מלכים שעל פי תיאורם "גרו באוהלים". המלך הראשון "תודיה" (Tudiya) מלך בסוף המאה ה-25 לפנה"ס תחילת המאה ה-24 לפנה"ס. המלך האחרון מבין המלכים ש"גרו באוהלים", "אפיאשל" (Apiashal) ‏ נכלל גם ברשימה של 10 מלכים ששם האב שלהם ידוע. בנוסף כללה הרשימה עוד 3 מלכים בעלי שמות חורים שמלכו במאה ה-21, תקופת מלכותם אינה ידועה. אחריהם עלה לשלטון פוזור-אשור הראשון שאתו החלה התקופה הנקראת בהיסטוריה של אשור "אשור הקדומה".

יש חוקרים שהעלו את ההשערה שהמלכים ש"גרו באוהלים" ו"המלכים ששם אביהם ידוע", לא מלכו מעולם על אשור, והם הוספו לרשימת המלכים על ידי שמשי-אדד הראשון מלך ממוצא אמורי שהשתלט על אשור, ורצה לקבל הכרה במלכותו. חיזוק להשערה זאת נמצא בכך ששמות מלכים אלה תואמים למדי לשמות המלכים המופיעים בגנאלוגיה של חמורבי מלך ממוצא אמורי שמלך בתקופה הבבלית הקדומה בבבל, זו הייתה כנראה מסורת אמורית קדומה ששני המלכים ייחסו לעצמם[4].

המלכים שגרו באוהלים

מלכי אשור ייחסו את מקורות השושלת שלהם לתקופה קדומה בה אבותיהם חיו חיי נוודות[5].

מס' שם מלך הערות
01 טוּדִיַא
02 אַדַמוּ
03 יַנגִי
04 סוּח'לַמוּ
05 חַ'רחַ'רוּ
06 מַנדַרוּ
07 אִימצוּ בגרסת כתב יד אחר נקרא המלך בשם: אַחֵּ'צוּ
08 חַ'רצוּ
09 דִידָנוּ
10 חַ'נוּ
11 זוּאַבּוּ בגרסת כתב יד אחר נקרא המלך בשם: סוּמַ[ה-אַבּוּ]
12 נוּאַבּוּ
13 אַבַּזוּ
14 בֵּלוּ
15 אַזַרַח'
16 אוּשׁפִּיַא
17 אַפִּיאַשַׁל מופיע גם ברשימת המלכים ששם האב שלהם ידוע

המלכים ששם האב שלהם ידוע

ברשימה המקורית הופיעו המלכים בסדר הפוך, מן המאוחר אל המוקדם[6].

מס' שם מלך שם האב הערות
01 אַפִּיאַשַׁל אוּשׁפִּיַא מופיע גם ברשימת המלכים שגרו באוהלים
02 חַ'לֵה אַפִּיאַשַׁל
03 סַמָנוּ חַ'לֵה
04 חַ'יָנוּ סַמָנוּ
05 אִילוּ-מֵר חַ'יָנוּ
06 יַכּמֶסִי אִילוּ-מֵר
07 יַכּמֶנִי יַכּמֶסִי
08 יַזכּוּר-אֵל יַכּמֶנִי
09 אִילוּ-כַּבּכַּבִּי יַזכּוּר-אֵל
10 אַמִינוּם אִילוּ-כַּבּכַּבִּי

אשור הקדומה

הערה - במקורות העתיקים, לא תמיד מופיע המידע של תקופת שלטון של כל מלך, ולכן יש פעמים פער בתקופת השלטון של מלכים ברשימות שונות של חוקרים שונים. יש להתייחס למידע של טווח השנים של תקופת המלוכה, כהערכה שנותנת מושג למועד המלוכה ואורכה.

השושלת של פוזור-אושור הראשון

שם מלך שנות מלוכה לפנה"ס הערות
פוזור-אשור הראשון ‏המלך ה-30 ברשימת המלכים.
ייסד שושלת חדשה בסוף המאה ה-21 תחילת המאה ה-20 לפנה"ס לערך, על פי הכרונולוגיה התיכונה[7].
שלים-אהום כנראה בנו של פוזור-אשור הראשון. תקופת מלכותו אינה ידועה
אילושומה ‏ מלך בסביבות 1990 לפנה"ס לערך בנו של שלים-אהום. בתקופתו התנהל סחר בין אשור עם המושבות באנטוליה
ארישום הראשון ‏מלך 1974–1935 לפי הכרונולוגיה התיכונה 1910–1871 לפנה"ס לפי הכרונולוגיה הנמוכה בנו של אילושומה.
בתקופתו התנהל סחר בין אשור עם המושבות באנטוליה
איקונום ‏1921-1934 לפי הכרונולוגיה התיכונה 1857-1870 לפי הכרונולוגיה הנמוכה. בנו של אילושימה
סרגון הראשון ‏ 1920–1881 כרונולוגיה תיכונה 1856–1817 לפנה"ס כרונולוגיה נמוכה
פוזור-אשור השני ‏ 1873-1880 פי הכרונולוגיה התיכונה 1809-1816 לפי הכרונולוגיה הנמוכה. בנו של סרגון הראשון
נרם-סין ‏ 1840-1872 על פי הכנרונולוגיה התיכונה 1776-1808 לפי הכרונולוגיה הנמוכה. בנו של פוזור-אשור השני
ארישום השני ‏ 1809-1840 על פי הכרונולוגיה התיכונה 1775–1748 לפנה"ס לפי הכרונולוגיה הנמוכה. בנו של נרם סין

השושלת של שמשי אדד הראשון

שם מלך שנות מלוכה לפנה"ס הערות
שמשי-אדד הראשון ‏ 1776-1808 מלך אמורי יסד שושלת חדשה בצפון מסופוטמיה, כבש את אשור ונכלל ברשימות עתיקות של מלכי אשור
אִשְמֵי-דגן הראשון ‏1776–1736 לפנה"ס בנו של שמשי-אדד הראשון. מלך 40 שנה. בן זמנו של חמורבי בבבל.
מות-אשחור ‏תקופת מלוכה לא ידועה בנו של אשמי-דגן הראשון. שמו לא מופיע ברשימת המלכים הסטנדרטית, אלא בטקסט מארכיון מארי. ייתכן ומלך רק באכלתום ייתכן ומלך במקביל לאשור-דוגול
רימוש ‏תקופת מלוכה לא ידועה כנראה ממשפחתו ומצאצאיו של שמשי-אדד הראשון, מופיע רק בשבר של רשימת מלכים אלטרנטיבית. ייתכן ומלך רק באכלתום.
אסינום ‏ תקופת מלוכה לא ידועה נכדו של שמשי-אדד הראשון. סולק על ידי פוזור-סין בגלל שהיה אמורי, ובכך אפשר את עלייתו לשלטון של אשור-דוגול. שמו לא מופיע ברשימות המלכים, אלא רק בכתובת של פוזור-סין

תקופת תוהו ובוהו

במחצית השנייה של המאה ה-18 לפנה"ס שהייתה תקופת התוהו של שלטון בבל והאמורים באשור וגם לאחריו, שלטו באשור 7 מלכים בלתי חוקיים. כולם נקראו ברשימות "בנו של אף אחד"

  • אשור-דוגול
  • אשור-אפלה-אידי
  • נסיר-סין
  • סין-נמיר
  • איפקי-אישתר
  • אדד-סלולו

השושלת של אדסי

שם מלך שנות מלוכה לפנה"ס הערות
אדאסי ‏ 1701-1720 אחרון המלכים הבלתי חוקיים ששלטו באשור.
נקרא "בנו של אף אחד" כי שם אביו לא היה ידוע ולא היה משושלת המלוכה.
בל-באני ‏1691-1701 בנו של אדסי. נחשב מייסד השושולת האדסית
ליבאיה ‏1674-1690 בנו של בל בני
שארמה-אדד הראשון ‏1662-1673 בנו של ליבאיה, או אחיו של בל-בל באני
איפטר-סין ‏ 1649-1661 ייתכן והיה בנו של שארמה-אדד הראשון, אבל גם ייתכן שהיה אחיו של בל-באני, יחד עם שארמה-אדד הראשון וליבאיה
בזאיה ‏ 1622-1649 בנו של איפטר-סין
לוליה ‏1616-1621 בנו של אף אחד, לא משושלת המלוכה.
שו-נינואה ‏1602-1615 1567–1554 לפנה"ס ?, בנו של בזאיה ממשיך את השושלת האדסית
שארמה-אדד השני ‏1559-1601 בנו של שו-נינואה
ארישום השלישי ‏ 1586-1598 בנו של שו-נינואה
שמשי-אדד השני ‏ 1580-1585 בנו של ארישום השלישי
אשמי-דגן השני ‏1562-1579 בנו של שמשי-אדד השני
שמשי-אדד השלישי ‏1548-1562 בנו של אשמי-דגן השני
אשור-ניררי הראשון ‏1522-1547 1534–1509 לפנה"ס ? בנו של אשמי-דגן השני
פוזור-אשור השלישי ‏ 1498-1521 1503–1479 לפנה"ס ? בנו של אשור-ניררי הראשון
אנליל-נסיר הראשון ‏ 1484-1497 1479–1466 לפנה"ס ? בנו של פוזור-אשור השלישי
נור-אילי ‏1471-1483 1466–1454 לפנה"ס ? בנו של אנליל-נסיר הראשון
אשור-שדוני ‏מלך חודש אחד בשנת 1471 או שנת 1454 בנו של נור-אילי
אשור-רבי הראשון ‏1451-1470 1453–1435 לפנה"ס ? בנו של אנליל-נסיר הראשון
אשור-נדין-אהה הראשון ‏ 1431-1450 בנו של אשור-רבי הראשון
אנליל-נסיר השני ‏ 1425-1430 1420–1414 לפנה"ס ? אחיו של אשור-נדין-אהה הראשון
אשור-ניררי השני ‏1418-1424 1414–1408 לפנה"ס ? בנו של אנליל-נסיר השני
אשור-בל-ניששו ‏1409-1417 1407–1398 לפנה"ס ?) בנו של אשור-ניררי השני
אשור-רים-ניששו ‏1401-1408 1398–1391 לפנה"ס ?) בנו של אשור-בל-ניששו. במקור אחד מופיע כבנו של אשור-ניררי השני
אשור-נדין-אהה השני ‏ 1391-1400 בנו של אשור-רים-ניששו

אשור התיכונה

שם מלך שנות מלוכה לפנה"ס הערות
אריבה-אדד הראשון ‏ 1364-1390 (1380 - 1354 ? לפנה"ס). בנו של אשור-בל-ניששו ואחיו של קודמו אשור-נדין-אהה השני
אשור-אובליט הראשון ‏ 1321-1356 1354 לפנה"ס/ 1318 לפנה"ס). בנו של אריבה-אדד הראשון
אנליל-ניררי ‏ 1319-1330 (1317 - 1308 ? לפנה"ס). בנו של אשור-אובליט הראשון
אריק-דין-אילי ‏ 1308-1319 1307 - 1296 ? לפנה"ס. בנו של אנליל-ניררי
אדד-ניררי הראשון ‏1275-1307 (1295 - 1263 ? לפנה"ס) בנו של אנליל-ניררי. בן זמנו של נזי-מרוטאש מלך בבל מהתקופה הכשית
שלמנאסר הראשון ‏ 1244-1274 (1235-1256 ? לפנה"ס)) בנו של אדד-ניררי הראשון
תוכולתי-נינורתה הראשון ‏ 1207-1243 בנו של שלמנאסר הראשון. בן זמנו של כשתיליש הרביעי מלך בבל מהתקופה הכשית
אשור-נדין-אפלי ‏ 1203-1206 בנו של תוכולתי-נינורתה הראשון
אשור-ניררי השלישי ‏ 1197-1202 היה נכדו של תוכולתי-נינורתה הראשון, וכנראה בנו של אשור-נדין-אפלי. בן זמנו של אדד-שומה-אושור מלך בבל
אנליל-כודורי-אושור ‏ 1192-1196 היה בנו של תוכולתי-נינורתה הראשון
נינורתה-אפאל-אקור ‏ 1179-1192 אביו היה אילי-פאדה ראש השרים של אשור-ניררי השלישי ומלך חניגלבת. הוא היה ממשפחת המלוכה.
הוא לא היה יורש ישיר לשושלת המלוכה. יש ויכוח לגבי אורך תקופת מלוכתו, האם מלך 3 שנים או 13 שנים

אשור התיכונה עם תיארוך מוסכם

החל ממועד מלוכתו של המלך אשור-דן הראשון, התיארוך של המלכים הוא עקבי ואינו תלוי בשיטת החישוב של כרונולוגיה תיכונה/נמוכה.

שם מלך שנות מלוכה לפנה"ס הערות
אשור-דן הראשון ‏ 1133-1179 בנו של נינורתה-אפאל-אקור. פלש לבבל בתקופת זבאבה-שומה-אידין
נינורתה-תוכולתי-אשור ‏ 1133 בנו של אשור-דן הראשון
מוטקיל-נוסקו ‏ 1133 בנו של אשור-דן הראשון
אשור-רש-אישי הראשון ‏ 1115-1133 בנו של מוטקיל-נוסקו
תגלת-פלאסר הראשון ‏1076-1115 נלחם במלך הבבלי אנליל-נדין-אפלי
אשאריד-אפאל-אקור ‏ 1074-1076 בנו של תגלת-פלאסר הראשון
אשור-בל-כלה ‏ 1056-1074 בנו של תגלת-פלאסר הראשון
אריבה-אדד השני ‏ 1054-1056 בנו של אשור-בל-כלה
שמשי-אדד הרביעי ‏ 1050-1154 בנו של תגלת-פלאסר הראשון
אשורנצירפל הראשון ‏1031-1050 בנו של שמשי-אדד הרביעי
שלמנאסר השני ‏ 1019-1031 בנו של אשורנצירפל הראשון
אשור-ניררי הרביעי ‏ 1013-1019 בנו של שלמנאסר השני
אשור-רבִּ השני ‏ 972-1012 בנו של אשורנצירפל הראשון
אשור-רֵש אִשִ השני ‏ 967-971 בנו של אשור-רבי השני
תגלת-פלאסר השני ‏935-966 בנו של אשור-רש אישי השני, בן זמנו של נבו-מוכין-אפלי מלך בבל
אשור-דן השני ‏ 912-934 בנו של תגלת-פלאסר השני. בן זמנו של מר-ביטי-אחה-אידינה מלך בבל

האימפריה האשורית החדשה

Relief Esarhaddon Louvre AO20185
המלכה נקיה-זכותו בתבליט מברונזה מאוחרי בנה המלך אסרחדון במקדש לאל מרדוך. התבליט מנציח את שיקום העיר בבל על ידי אסרחדון

רשימה של מלכי אשור לדורותיהם באימפריה האשורית החדשה, בתקופה זאת התקיימו שתיים או שלוש שושלות מלוכה:

שם המלך תמונה שנות מלוכה לפנה"ס הערות
אדד-נִרַרִ השני 911 עד 891 בנו של אשור-דן השני שחרר את אשור מאחיזתם של הארמים ובכך פתח תקופה חדשה באשור
תִכֻלתִ נִנֻרתַּ השני 891 עד 884 בנו של אדד-ניררי השני, הרחיב את תחום שלטונה של אשור
אשורנצירפל השני
Ashurnasipal with official
883 עד 859 בנו של תוכולתי נינורתה השני
שלמנאסר השלישי
King Shalmaneser III Istanbul Museum
858 עד 824 בנו של אשורנצירפל השני
שמשי-אדד החמישי
Shamshi-Adad V-1
824 עד 811 בנו של שלמנאסר השלישי
אדד-נִרַרִ השלישי
Adad-Nirari stela
811 עד 783 בנו של שמשי-אדד החמישי
שלמנאסר הרביעי 783 עד 773 בנו של אדד-ניררי השלישי
אשור-דן השלישי 773 עד 755 בנו של אדד-ניררי השלישי
אשור-ניררי החמישי 755 עד 745 בנו של אדד-ניררי השלישי
תיגלת פלאסר השלישי
Tilglath pileser iii
745 עד 727 גנרל ומושל העיר כלח תפס את השלטון על אשור לאחר מרד.
שלמנאסר החמישי 726 עד 722 בנו של תגלת פלסר השלישי
סרגון השני
Sargon II and dignitary
721 עד 705 כבש את שומרון והביא לחורבן ממלכת ישראל. מוצאו לא ברור ייתכן והיה בנו הצעיר של תגלת פלאסר השלישי,
וייתכן שהיה מורד שעלה למלוכה לאחר תפיסת השלטון באשור
סנחריב
Sennacherib
704 עד 681 פלש ליהודה בימי המלך חזקיהו, כבש את לכיש, אבל לא הצליח לכבוש את ירושלים. היה בנו של סרגון השני
אסרחדון
Esarhaddon
681 עד 669 בנו של סנחריב ושל אשתו נַקִיַה-זַכּוּתּוּ. בן זמנו של תרהקה מלך מצרים
אשורבניפל
Assurbanipal als hogepriester
668 עד 631 בנו של אסרחדון. היה אחד המלכים הבודדים בתקופתו שידע קרוא וכתוב. הקים את ספריית אשורבניפל. בן זמנו של תרהקה מלך מצרים
אשור-אתיל-אילני 631 עד 627 בנו של אשורבניפל
סין שֻם לִשִר 626 לאחר מות אשור-אתיל-אילני, עלה לשלטון אחיו סין-שר-אישכון. סין-שום-לישיר מרד בו ומלך 3 חודשים על חלק מהמלכה
סין-שר-אישכון 627 עד 612 בנו של אשורבניפל. בסוף שלטונו נפלה נינווה בידי הבבלים, והבירה עברה בידי יורשו לחרן
אשור אֻבַּלִט השני 612 עד 609 המלך האשורי האחרון, אחריו נעלמה אשור מבימת ההיסטוריה

ראו גם

לקריאה נוספת

  • נתן וסרמן ויגאל בלוך, האמורים - מסופוטמיה בראשית האלף השני לפנה"ס, כרמל, ירושלים, 2019.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ The Believer's Guide to Bible Chronology: From Man's Beginning to the End of Acts
  2. ^ The Mysterious Numbers of the Hebrew Kings
  3. ^ Comments on the Nassouhi Kinglist and the Assyrian Kinglist Tradition מאמרו של J. A. Brinkman משנת 1973
  4. ^ Commerce and Colonization in the Ancient Near East, מאת Maria Eugenia Aubet, עמ' 278-277
  5. ^ וסרמן ובלוך, האמורים, עמ' 46
  6. ^ וסרמן ובלוך, האמורים, עמ' 47
  7. ^ Mesopotamia: The Old Assyrian Period, מאת K. R. Veenhof,Jesper Eidem, עמוד 20
אדאסי

אדאסי היה מלך אשור, האחרון בשורה של שבעה מלכים שתפסו את השלטון האשורי בכוח בשנים 1720-1701 לפנה"ס לאחר גירוש האמורים והבבלים מאשור. שושלת אדאסי נקראה על שמו. הוא הוחלף על ידי בנו, בל-באני.

אדד-ניררי הראשון

אַדַד-נִירָרִי הראשון (אדד הוא עוזרי) (1275-1307 ? לפנה"ס) (1295 - 1263 ? לפנה"ס), מלך אשור. אַדַד-נִירָרִי הוא המלך האשורי הראשון שקורותיו נשמרו לפרטים. אַדַד-נִירָרִי ערך מסעות כיבושים ונחל ניצחונות צבאיים רבים וחשובים אשר חיזקו את הממלכה האשורית הקדומה ואפשרו לאשור להוות כוח מרכזי בפוליטיקה המסופוטמית. אביו של אַדַד-נִירָרִי היה אנליל-נִירָרִי - מלך אשור, כמצוין ברשימת המלכים של דור שרוכין ואחיו של אריק-דן-אילי. ברשימת המלכים של Nassouhi נכתב בטעות שחזרה על עצמה בתחריטים של אסרחדון ושלמנאסר השלישי כי הוא היה בנו של אריק-דן-אילי ולא יורשו. אַדַד-נִירָרִי הוא אביו שלמנאסר הראשון שהמשיך את כיבושיו של אביו.

אמנחותפ השלישי

אמנחותפ השלישי היה פרעה מצרי מתקופת הממלכה החדשה, המלך התשיעי של השושלת ה-18. היה בנו של תחותמס הרביעי. בתקופת מלכותו הגיעה האימפריה המצרית לשיא גדולתה ונחשבת לתקופת שגשוג. תקופת שלטונו מתוארכת לשנים 1417 – 1379 לפנה"ס (על פי הכרונולוגיה המצרית הגבוהה).

אמנחותפ הוכתר בצעירותו למיטב הערכות בין הגילים 12-6. נישואיו בשנת מלכותו השלישית לתֶיַה, נטולת המעמד המלכותי, הונצחו על גבי חרפושיות. השפעתה של מלכה זו על ענייני המלוכה הייתה רבה. לאמנחותפ נולדו מתיה שני בנים, נסיך הכתר תחותמס ואמנחותפ הרביעי שהיה ליורשו כנראה בעקבות מותו של נסיך הכתר.

לזוג נולדו גם ארבע בנות:

סאת-אמון - הייתה הבכורה של אמנחותפ השלישי, והייתה נשואה לו.

איזיס - הייתה ביתו השנייה של אמנחותפ השלישי, והייתה נשואה לו.

הנות'-נב - משמעות השם הוא 'גברת האדמות'.

נב-אית - משמעות השם זה 'הגברת של הארמון'.אמנחותפ השלישי ניסה לצמצם את השפעתם הגוברת והולכת של כוהני האל אמון על ידי תמיכה בכוהני האל אתון והרחבת שליטתם הדתית. לאחר מותו יורשו אמנחותפ הרביעי שינה את שמו לאחר עלייתו למלוכה לאחנתון והוביל את מהפכת האתניזם, אמונה באל אחד האל אתון.

אמנחותפ יצא למסעות כיבוש ודיכוי מהומות לכוש וסוריה, במקביל כרת בריתות עם מלך בבל הכשי ועם מלך מיתני שוּתַרְנָה השני, לשם חיזוק ברית זאת נשא בשנת מלכותו העשירית את קילו-חפה בתו של מלך מיתני לאשה. מאורע זה הונצח בחרפושיות זיכרון.

אמנחותפ הרחיב מאד את הסחר הבינלאומי בתקופתו. הוא חיבר את הנילוס לים האדום בתעלה שאיפשר שיט ספינות לארצות הדרום. במקביל הגביר את הסחר עם כנען וסוריה באצעות שיירות, ובאמצעות ספינות שהפליגו במורד הנילוס מנא אמון צפונה לאורך חופי כנען. היקפם של קשריו הדיפלומטיים והיקף הסחר באו לידי בטוי במכתבים ששלחו מלכי אשור, מיתני, בבל והחתים כפי שבאו לידי ביטוי בארכיון מכתבי אל עמרנה.

בעקבות מלחמות הכיבוש והסחר, זרם שלל והון למצרים ובעיקר לבירתה תבאי. אמנחותפ בנה מבני פאר רבים, אסטלות, ארמונות ממערב לנילוס, מקדשים בכרנך ובלוקסור ממזרח לנהר. באזור הנקרופוליס של תבאי בנה מקדש מתים גדול ובחזיתו ניצבו שני פסלי ענק במצב ישיבה הקרויים "פסלי הענק של מֶמנוֹן". מהמקדש נשארו שרידים מעטים.

אמנחותפ נקבר בעמק המלכים בקבר מס "WV22". בתקופת הביניים השלישית המתוארכת למאות ה-11 עד ה-8 לפנה"ס הועברה המומיה שלו ביחד עם מלכים נוספים מהשושלות ה-18 וה-19 לחדר צדדי בקבר KV35. קבר זה התגלה על ידי האגיפטולוג הצרפתי ויקטור לורט (Victor Loret ) בשנת 1898. בדיקת המומיה העלתה שבעת מותו היה אמנחותפ בגיל שבין ארבעים לחמישים. אשתו תיה חיה 12 שנים אחריו. היא מוזכרת במספר מכתבי אל עמרנה מתקופתו של בנה אחנתון.

אשור-אובליט הראשון

אַשוּר-אֻבַּלִיט הראשון, ( 1356 לפנה"ס/ 1354 לפנה"ס – 1321 לפנה"ס/ 1318 לפנה"ס ?), מלך אשור, בן אֵרִיבָּ-אַדַד'. אשור-אבליט החל את מגמת ההתפשטות האשורית לאחר שנים של כניעה למיתני. מאבק זה הביא להתערערות היחסים בין הממלכה האשורית לאימפריה החתית.

בימים הראשונים של מלכותו היה אשור-אבליט ואסל לתושרתה מלך מיתני, אולם לקראת 1340 לפנה"ס מרד בו. המרידה תוזמנה היטב, שכן בו בזמן פלשו החתים בראשות מלכם, שופילוליומש הראשון, לאזור. מיתני קרסה תחת הלחץ ואשור השתחררה משלטונה, ואף כבשה חלקים מהממלכה.

לאחר אירוע זה החל אשור-אבליט לכנות עצמו "מלך המלכים" ו"אחי הפרעה". לפי התכתבויות שערך עם השושלת הפרעונית ניתן להסיק שכינויו לא היו רחוקים מן האמת. הוא שינה את שם ממלכתו מסוּבָּארטוּ לאשור (על שם האל שעמד בראש הפנתיאון של עמו), היות שלשם הישן נתלוותה משמעות מבזה.

מלך בבל בּוּרנַבּוּריָאש השני מהשושלת הכשית נשא את בתו של אשור-אבליט לאשה. כרה-הרדאש בנו שהיה גם נכדו של אשור-אובליט ירש אותו בשנת 1333. בעקבות כך פרץ מרד בבבל בגלל התנגדות למלך ממוצא אשורי. במרד המלך נרצח. אשור-אבליט פלש לבבל, והדיח את המלך נזי-בוגאש, והכתיר את כּוּרִיגַלזוּ השני שכנראה היה בנו של בורנבוריאש השני למלך בבל.

במכתבי אל-עמארנה נמצאו שני מכתבים שהוא כתב לאמנחותפ הרביעי, מכתבים א"ע 15 ו-16.

את אשור-אבליט ירש בנו, בל-ניררי (לעיתים אנליל-ניררי), שנאבק אף הוא בבבלים.

אשור-דן השני

אשור-דן השני מלך באשור בשנים 934 עד 912 לפנה"ס, ירש את אביו תגלת פלאסר השני.

אשור נעורה מרבצה בשנת 934 לפנה"ס עם עלייתו של אשור-דן השני לכס המלוכה. מלך זה הוא הראשון עליו קיימות ידיעות על מסעות מלחמה לאחר תקופה ארוכה של העדר איזכור למסעות כאלו בכתובות אשוריות. מימיו החלו להגיע גם 'אנלים' (לוחות שנה מלכותיות) מסודרים.

מבין האזורים המזוהים, אליהם ערך אשור-דן השני מסעות, יש למנות 3 מסעות נגד הארמים במערב, נגד ארץ כותמוחי באזור מלטיה באסיה הקטנה, נגד ארץ מוצרי (ג'בל מקלוב), הנמצאת כ-45 ק"מ מצפון-מזרח לנינוה, ונגד ארץ כירורי שבין נינוה לאגם אורמיה. מסעות אלו נערכו, אם-כן, בכיוון מערב, צפון ומזרח, וחלקם היו ארוכים. בתיאור מסעות אלו התגלתה מדיניות אשורית חדשה כלפי האזורים הנכבשים: סיפוחם לממלכת אשור. מדיניות זו ננקטה כלפי המדינות הארמיות הקרובות לממלכת אשור. במקביל, וככל הנראה במטרה לשקם את השבויים על ידי השלל שהביא עמו אשור-דן השני ממסעותיו, הוא ביצע פעולות שיקום בכל ממלכת אשור, וכך הוא כתב: "בכל ארץ אשור בניתי בניינים ועשיתי מחרשות. הגדלתי אוצרות התבואה מעל לאלו שהיו בימי אבותי והגדלתי את מספר הסוסים".

על פעולות הבניה שלו יש בידינו עדויות משלימות מכתובת הבניה שלו שנחשפה בעיר אשור, בה הוא מספר על כך שהקים את "שער עובדי המתכת" – השער הראשי של העיר אשור לכיוון מערב, דבר המרמז על חידושה של התנועה המסחרית בימיו מערבה.

אחרי מותו, עלה לשלטון בנו, אדד ניררי השני.

אשור-נדין-שומי

אשור-נדין-שומי (פירוש שמו: (האל) אשור נתן לי שם) היה נסיך אשורי, בנו הבכור ויורש העצר של המלך סנחריב. הוא היה מלך בבל בין השנים 699–694 לפנה"ס.

אשורבניפל

אשורבניפל (באשורית: אַשּׁור-בַּנִי-אַּפְּלִי, בתעתיק לטיני: Aššur-bani-apli‏ 669 לפנה"ס - 631 לפנה"ס (יש חוקרים הטוענים שמלך עד שנת 627 לפנה"ס), בנו של אסרחדון, היה אחרון מלכי אשור החזקים. יש הטוענים כי אַסְנַפָּר הנזכר בספר עזרא פרק ד' הוא אשורבניפל. פירוש שמו באשורית "אשור-בני-אפלי" הוא: 'האל אשור הביא עוד בן/יורש'.

אשמי-דגן הראשון

אִשמֶי-דַגַן הראשון (גם אִשמֶדַגַן) היה בנו של המלך האשורי שמשי-אדד הראשון, מלך אמורי שמלך במסופוטמיה העליונה והקים בה אימפריה. שמשי אדד מלך מעיר בירתו שובת-אנליל. את בנו הבכור אישמי-דגן המליך על העיר אכלתום ואת בנו הצעיר יַשמַח-אדד המליך על מארי. אשמי דגן מלך על אזור מעלה החידקל כולל העיר אשור, עד להדחתו בידי חמורבי מלך בבל. על פי רשימת המלכים האשורית הוא מלך 40 שנה בין השנים 1776-1736 לפנה"ס לערך. לאחר מותו עלה למלוכה בנו מות-אשחור שייתכן ומלך רק באכלתום.

נקיה-זכותו

נַקִיַה-זַכּוּתּוּ (בכתיב חסר נַקִיַ-זַכֻּתֻּ; חיה בסוף המאה ה-8 ובמחצית הראשונה של המאה ה-7 לפנה"ס) הייתה מלכה אשורית, אחת מנשותיו של המלך סנחריב, אמו של המלך אסרחדון וסבתו של המלך אשורבניפל. היא שימשה כיועצת לבנה ונכדה וכונתה "המלכה האם", הגבירה ואם המלך. היא סייעה בעלייתם לשלטון של אסרחדון ואשורבניפל, שהיו שניים מהמלכים החשובים ביותר בתקופה הנאו-אשורית. דמותה מופיעה במקורות בין השנים 713–669 לפנה"ס.

סמירמיס

סמירמיס (שם אשורי שַמוּראמַת) הייתה מלכה אשורית שחייתה בתחילת האלף הראשון לפנה"ס. לפי גרסאות אחדות, פירוש שמה הוא "אהובת היונים", ולפי גרסאות אחרות, שמה המקורי הוא סמור-אמת, "מתנת הים" בבבלית. לפי ההיסטוריון היווני דיודורוס סיקולוס, השם "סמירמיס" מוצאו במילה האשורית "סוּמָטוּ", שמשמעותה "יונה".

סרגון השני

סַרְגוֹן השני (באכדית: שָרוּ-כּינוּ שמשמעותו המלך החוקי, המלך הלגיטימי) היה מלך אשור בין השנים 722 - 705 לפנה"ס. נחשב לאחד מגדולי מלכי אשור ואחד מהמצביאים הגדולים בתקופה העתיקה. לפי רוב הדעות היה בנו הצעיר של תגלת פלאסר השלישי.

עלה לשלטון לאחר מותו הפתאומי של אחיו שלמנאסר החמישי. על תקופת שלטונו השתמרו מסמכים רבים. מטרתו הייתה מתחילה לבסס את שלטונה של אשור באזורים נוספים על אלה ששלטה בהם בתחילת מלכותו. בראשית שלטונו ערך מסעות לסוריה וארץ ישראל ולקראת 718 לצפון לאוררטו ולממלכות השכנות. בבירתו דור שרוכין השתמרו תיאורים רבים של מסעותיו ומכתביו, במיוחד מכתבי ריגול על אוררטו.

פוזור-אשור הראשון

פּוּזוּר-אשור הראשון היה המלך ה-30 ברשימת מלכי אשור. הוא מלך בסוף המאה ה-21 לפנה"ס, כנראה בסביבות שנת 2025 לפנה"ס על פי הכרונולוגיה התיכונה. הוא היה השליט האשורי הראשון ששמו היה אכדי וששפתו הייתה אכדית.. פוזור-אשור הראשון עלה לשלטון לאחר שאיבי-סין שליטה האחרון ממלכת אור III השומרית איבד בעקבות קריסתה של הממלכה, את שליטתו על האזור ששימש כאזור הגנה. בתקופת שלטונה של אור 3, נשלט האזור על ידי מושל ממונה שנקרא "האיש"/"המושל" של אשור. בעקבות כך הפכה אשור לעיר מדינה עצמאית שנוהלה על ידי שליטיה. המינוי לשליט נחשב כמינוי של האל אשור.

הוא היה מייסדה של שושלת שליטים שהמשיכה להתקיים עד ארישום השני שמלך בסוף המאה ה-19 לפנה"ס. שליט זה הודח על ידי שמשי-אדד הראשון שהיה ממוצא אמורי. הוא ייסד את העיר אשור, בנה את חומת העיר ואת החומה שהגנה על המזח על נהר החידקל. שמו נכתב בתעתיק עתיק כ"אשיר".בני השושלת של פוזור-אשור הראשון ניהלו מספר מסעות מלחמה צפונה ודרומה לעיר אשור.. שמם של מלכים רבים באשור כולל את התוספת "אשור" בתחילת שמם או בסופם, מסורת זאת החלה עם המלך פוזור-אשור הראשון. תחילת שלטונו של פוזור-אשור הראשון מסמנת את תחילת התקופה בהיסטוריה של אשור הנקראת "אשור הקדומה" (The Old Assyrian Period).

המידע עליו הוא מועט, הוא ידוע מתוך רשימת מלכי אשור ומכתובות של יורשיו. אין מלך שמלך במסופוטמיה שזוהה כבן זמנו. הוא היה אחד המלכים אשר האפונים שלו לא ידוע. יורשו היה בנו שלים-אהום.

פרעה (דמות מקראית)

פַּרְעֹה הוא שמו ותוארו של מלך מצרים. בתנ"ך מוזכרות לפחות חמש דמויות מתקופות שונות שנשאו תואר זה. "פרעה" ככינוי למלכי מצרים העתיקה מופיע גם בכתובות מצריות ובכתובות מלכי אשור. מקור השם המשוער הוא הצירוף פָר-עָה במצרית, שמשמעותו "בית גדול".

שלמנאסר הראשון

שַׁלְמַנְאֶסֶר הראשון (באשורית: שוּלַמנוּ-אַשַרֵדוּ – האל שולמנו נשגב) (1244-1275 ? לפנה"ס) (1235-1255 ? לפנה"ס), מלך אשור. בנו של אַדַד-נִירָרִי הראשון, שלמנאסר המשיך את מסע הכיבושים של אביו והרחיב את גבולות אשור לצפון ולמזרח.

עם מות אביו, אדד ניררי הראשון, נתמנה שלמנאסר הראשון למלך אשור. מאז ימיו של אבי סבו-רבו, אשור-אבליט הראשון, נמצאה אשור במגמה בלתי פוסקת של התרחבות בכוח הזרוע ושלמנאסר פנה אף הוא לדרך זו ולכיבוש עמים זרים.

חלק ממערכותיו הופנו כנגד הארמים בצפון מסופוטמיה, ולאחר מספר קרבות מוצלחים, סיפח לממלכתו חלקים מקליקיה, כמו כן הקים מושבות מסחריות באזור.

בהתאם לכתביו, שנתגלו בארמונו באשור, בשנתו הראשונה כבש שמונה מדינות בצפון-מערב, והפיל את מבצר ארינו. לאחר מכן הביס את החתים, שבטי האכלמו, ומלך חניגלבת, והרחיב את גבולות ממלכתו עד לכרכמיש. ובנוסף לכך כבש את שארית שטחי ממלכת מיתני, שעוד לא סופחו לאשור. בבירתו בנה ושיקם מקדשים לאלים, שלכבודם ערך את מסעות כיבושיו. מרבית תקופת מלכותו עורערה על ידי פשיטות כשדיות על גבולות ממלכתו ועריו.

שמש-שום-אוכין

שמש-שום-אוכין היה מלך בבל בתקופת השושלת העשירית האשורית של בבל. הוא מלך בבבל בין השנים 648-668 לפנה"ס. הוא היה נסיך אשורי, בנו השני של המלך האשורי אסרחדון, שמלך על בבל לפניו.

שמשי-אדד הראשון

שַמְשִי-אַדַד הראשון (גם שמשי-אדו או סַמְסִי-אַדּוּ) מלך בין השנים 1776-1808 לפנה"ס בתקופת הקדומה של אשור, היה שליט עיר המדינה המספוטמית אֶכַּלַתוּם, מעט לפני שלטונו של חמורבי בבבל. היה בנו של אִלַה-כִּבְכַּבֻּ, כנראה אמורי במוצאו, שמקורו בעיר תרקה. השם אדד בשמו הוא על שם אל הסערה אדד.

שמשי-אדד, לוחם שאפתן, עמל שנים רבות על כיבושה מחדש של עירו, לאחר שזאת נכבשה בידי מלך אשנונה, נרם-סין. בבוא הזמן, כבש בחזרה את עירו והחל במסע כיבושים מעייף שבו ניצח את שליטי בבל ומארי, סיפח שטחים רבים לממלכתו, וייסד ממלכה חזקה בצפון מסופוטמיה. בין השאר, כבש את אשור והפסיק את שושלתו של פוזור-אשור הראשון. הוא נזכר ברשימת מלכי אשור, אף על פי שלאשורים היה חלק קטן מאוד בממלכתו, והוא היה מלך דחוי. בכתובותיו, שנמצאו בארמונו במארי, תיאר את כיבושיו ככאלו שמתחו את גבולות ממלכתו מעילם ועד לים התיכון, אך כנראה יש בכך התרברבות יתרה, וממלכתו לא הייתה בת גודל כה רב. הוא הקים עיר בירה חדשה בעמק נהר החבור וקרא לה שובת אנליל על שם האל השומרי אנליל. שמשי אדד טיפח את המסורות השומריות האכדיות והעלה את פולחנו של האל השומרי אנליל שהיה אל הרוח האוויר והסער במיתולוגיה השומרית.

הוא המליך בשנת 1792 לפנה"ס, את בנו הצעיר ישמח-אדד כשליט על מארי, ואת בנו הבכור אשמי-דגן הראשון, על אכלתום והעיר אשור. לאחר שנפל חלל בשדה הקרב. ירש אותו אשמי-דגן שלא הצליח לשמור על האימפריה שלו, ונחל תבוסה לשליטי ימחד, מארי, עילם ואשנונה, עריו נשדדו ונכבשו, ולבסוף הפך לואסל של חמורבי, שליט בבל המפורסם.

בימיו עברה התפיסה הביורוקרטית באשור ובעולם העתיק תמורות משמעותיות. מקור הצלחתו הייתה המערכת השלטונית שהנהיג, לא רק שאיחד לעד את שלושת ערי אשור החשובות (אשור, נינוה וארבאלו) גם מיהר להחזיר לפעולה את המושבות המסחריות שבקפדוקיה ומינה שרים רבים על כל האזורים שבממלכתו; הוא פיתח רשת של רצים והרבה לערוך מפקדי אוכלוסין. ממלכתו הייתה לממלכה הראשונה בסהר הפורה בעלת ריכוז כוח ביורוקרטי, ועל אף ששמה לעצמה את האימפריה האכדית כמודל לחיקוי, הפכה בעצמה למודל למלכים אשוריים מאוחרים כדוגמת תגלת פלאסר השלישי, שבימיהם הגיעה האימפריה האשורית לשיא כוחה.

תגלת-פלאסר הראשון

תגלת-פלאסר הראשון היה מלך אשור בשנים 1115 לפנה"ס – 1076 לפנה"ס בתקופת הממלכה התיכונה. פרוש שמו תוכולתי-אפיל-אשרה: "האל אשור

(הוא בן אשרה [הוא מקדשו בעיר אשור]) הוא מבטחי". בנו של המלך אשור-רש-ישי הראשון. בתחילה שלט תגלת-פלאסר רק על ממלכה קטנה סביב העיר אשור. הוא יצא להילחם נגד עם הכדמֻחֻ, הכניע אותם וסיפחם לאשור. הוא נלחם נגד מושקי, שהיה עם שהתגורר באנטליה, וכבש בעבר מחוזות אשוריים בצפון הפרת. לאחר מכן הוא חדר לקפדוקיה, וגירש את החיתים מהמחוז האשורי סברטו שנמצא על החידקל. הצבא האשורי המשיך להתקדם והגיע עד ההרים מדרום לימת ואן, ואז פנה מערבה וקיבל את כניעתה של העיר מלטיה שנמצאת במזרח טורקיה.

תגלת-פלאסר השתלט על הפרת, מסוחו ועד כרכמיש, משם הוא פנה לבבל ובזז אותה. הוא הניח לוחות נחושת המתארים את ניצחונותיו במבצר שבנה. הוא נלחם נגד הארמים בצפון סוריה, והגיע עד המוצא של החידקל. הוא כבש את העיר החיתית פתור, ואז המשיך לים התיכון לערים גבל, צידון, ואירביד. באירביד הוא יצא לים וצד את הנחירו, שיש המזהים אותו כלוויתן. חלקים מכיבושיו הוא מספח לאשור, וחלקים אחרים הוא משאיר עצמאיים. מסעותיו הצבאיים תבעו מאמץ ומשאבים גדולים, דוגמה לכך היא ניסיונותיו להביס את הארמים שפולשים מעבר לפרת, ולשם כך הוא חצה את הפרת 28 פעם. בנוסף למסעותיו הצבאיים הוא שיקם את מקדשי האלים אשור ואדד באשור. לאחר מותו ירש אותו בנו אשאריד-אפל-אכור. האימפריה שהקים לא החזיקה מעמד זמן רב, וכנראה הגורם העיקרי להתפוררותה היה פלישות הארמים שהתיישבו מעבר לפרת.

כתובת של המלך, מופיעה על גבי סלע במנהרת החידקל שבטורקיה

תגלת-פלאסר השני

תגלת-פלאסר השני (באכדית: Tukultī-apil-Ešarra תוקולתי-אפיל-אשארה) היה מלך אשור. הוא מלך בין השנים 967 לפנה"ס ועד שנת 935 לפנה"ס. הוא עלה לשלטון לאחר מות אביו המלך אשור-ראש-אישי השני (Ashur-resh-ishi II). מעט מאד ידוע על תקופת מלכותו. לאחר מותו ירש אותו בנו המלך אשור-דן השני.

תוכולתי-נינורתה הראשון

תוכולתי-נינורתה הראשון (Tukulti-Ninurta I) מלך אשור בשנים 1243 - 1207 לפנה"ס לערך. משמעות שמו: "נותן את אמוני באל נינורתה". ירש את אביו שלמנאסר הראשון. במחצית הראשונה של מלכותו יצא להלחם נגד החיתים, וניצח אותם בקרב ניחריאה (עיר באזור נהר החידקל).

בשנת 1230 לפנה"ס נלחם נגד מלך בבל הכשי כשתיליאש הרביעי, ניצח אותו, כבש את בבל הגלה את מלכה לאשור ומינה מושלים מקומיים שהיו כפופים אליו. לאחר שהצבא האשורי עזב, בבל מרדה, ותוכולתי חזר ובזז את מקדשיה. הוא הקים עיר חדשה בשם כר-תוכולתי-נינורתה. בהיותו בעיר, בנו מרד בו וצר עליו. במהלך המצור נרצח תוכולתי, וירש אותו בנו אשור-נדין-אפלי. לאחר מותו החלה לשקוע ממלכת אשור.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.