מלח סדומית

מלח סדומית הוא כינוי תורני למלח שמקורו בים המלח. מלח זה מופיע בכמה הקשרים בספרות התורנית.

Salt of Sodom IMG 97692
מלח סדומית, בתערוכה "הנס והמגפה - ירושלים: גיליון רפואי" במוזאון מגדל דוד.

בקטורת ובקרבנות

המקור הקדמון ביותר בו מופיע המלח הוא הבריתא של פיטום הקטורת, בה הוא מופיע כאחד המרכיבים של קטורת הסמים.

מלח סדומית רובע הקב

.

לקרבן יש להביא מלח סדומית[1].

במים אחרונים

אחת הסיבות לתקנת מים אחרונים היא מפני שאריות של מלח סדומית הנמצאות על הידיים, ועלולות לעוור במגע עם העיניים[2].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף כ"א, עמוד א'.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ק"ה, עמוד ב'.
בוץ ים המלח

בוץ ים המלח הוא בוץ עשיר במינרלים ונחשב לבעל תכונות רפואיות.

הבוץ של ים המלח נוצר לפני אלפי שנים במהלכן נבנה הבוץ שכבות על גבי שכבות ממשקעי טיט שנוצרו ומסחף שיטפונות לים המלח.

בוץ ים המלח הוא משקע חרסית שנוצר כתוצאה מסחף שיטפונות, ובו ריכוז גבוה ביותר של מינרלים.

אתר ים המלח מהווה אתר מרפא עבור חולים רבים במחלות מפרקים ובמחלות עור שונות.

תעשיית הקוסמטיקה בים המלח מתבססת על המינרלים המצויים בבוץ.

חמי זוהר

חמי זוהר הוא מתחם תיירות ובילוי בצידו הישראלי של ים המלח. המתחם נמצא בתחומי המועצה האזורית תמר, ושוכן לחופי אחת מהבריכות התעשייתיות באגן הדרומי של האגם, בגובה של 380 מטרים מתחת לפני הים.

ימת הלשון

ימת הלשון (שמות נוספים: אגם הלשון, ימת הירדן) הוא אגם שכיסה בעבר את בקעת הירדן והערבה. האגם השתרע מדרום הכנרת בצפון, ועד לאזור חצבה בדרום (נחל גדרון). אורכו היה כ-230 ק"מ ורוחבו המרבי כ-15 ק"מ. האגם קרוי בכינוי "לשון" על שם רובדי החוואר שהושקעו ב"לשון" ים המלח, המוגדרים כתצורה הגאולוגית - תצורת הלשון.

בתחתיתו של מצוק ההעתקים במדבר יהודה, אפשר לראות את קווי החוף הקדומים של ימת הלשון.

כיפת הירדן

כיפת הירדן הוא אחד המרכיבים אשר שימשו בהכנת קטורת הסמים אותה הקטירו הכהנים על מזבח הזהב בכל יום בבית המקדש.

לוג (יחידת מידה)

לוג היא מידה מקראית קדומה למדידת נוזל, ומוזכרת פעם אחת בתורה, למדידת השמן למנחת מצורע עני (ויקרא, י"ד, כ"א) "וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת וְלָקַח כֶּבֶשׂ אֶחָד אָשָׁם לִתְנוּפָה לְכַפֵּר עָלָיו וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת אֶחָד בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן לְמִנְחָה וְלֹג שָׁמֶן". ועל פי רש"י היא המידה הקטנה ביותר המוזכרת בתורה.. הלוג הוא 6 ביצים שהם רבע הקב, (קב = 24 ביצים).

מלח בישול

מלח בישול או נתרן כלורי הוא תרכובת יונית (נתרן כלורי, NaCl), מינרל נפוץ מאוד בכדור הארץ בעל חשיבות ביולוגית לבעלי חיים. משמש לתיבול ולהכנת מזון.

נחל הערבה

נַחַל הָעֲרָבָה הוא נחל אכזב הזורם בחלקה הצפוני של הערבה, מדרום לצפון. מוצאו של הנחל בגב הערבה, והוא נשפך לאזור בריכות האידוי במה שהיה בעבר האגן הדרומי של ים המלח, כ-100 ק"מ צפונית לשם. בין יובליו הבולטים: נחל פארן, נחל ברק, נחל צופר ונחל נקרות. חלקו הצפוני של הנחל, מאזור מושב חצבה וצפונה, הוא קניון שנוצר בסלעי חוואר הלשון, ועומקו מגיע לעשרות מטרים.

לאורך הנחל הוקמו מספר מאגרי מים, המתמלאים במי שיטפונות. המאגרים הגדולים הם מאגרי חצבה, עידן ועין תמרים.

נחל הערבה מהווה ברובו את תוואי הגבול בין ישראל לירדן. לאורך הגבול אין גדר, ואולם בחלק מהמקומות הוטמנו מוקשים, והסחף בנחל גרם לכך שאף אזורים אחרים בסביבתו חשודים במיקוש. בסוף 2012 החלה הרשות לפינוי מוקשים בפינוי מוקשים מחלקו הצפוני של הנחל.

נחל זוהר

נַחַל זוֹהַר (בערבית: ואדי א-זוּוֶירָה) הוא נחל אכזב בדרום מדבר יהודה. הנחל זורם ממערב למזרח ונשפך לים המלח מדרום ליישוב נווה זוהר.

כביש ערד - ים המלח נסלל במקביל לנחל. כביש 90 עובר מעליו בגשר זוהר. קרוב לשפך הנחל ניצב מצד זוהר. לאחר שיטפון בנחל, מתמלא גב זוהר, גב גדול, סמוך למצד.

נחל חבר

נַחַל חֶבֶר הוא נחל אכזב ארוך ותלול בדרום מדבר יהודה. ראשיתו של הנחל בתל זיף ובחורבת אריסטובוליה שבדרום מזרח הר חברון, וסופו בחיבור לים המלח, מדרום לנחל ערוגות ומצפון לנחל משמר. אורכו של הנחל כ-17 ק"מ, ושטח אגן ההיקוות שלו כ-180 קמ"ר.

עם התחתרותו של הנחל בגיר הקשה של במת השוליים המזרחיים של מדבר יהודה, משתנה הנחל מערוץ רדוד לנקיק צר ועמוק. בנקיק מספר מפלים קטנים, שביניהם גבים ענקיים, האוגרים מים רבים. נקיק זה מביא את הנחל למפל הגדול שלו - גובהו למעלה מ-100 מטרים. בתחתית המפל גומחה גדולה, שנוצרה על ידי המים ששחקו את השכבה התחתונה בקיר המפל הבנויה מסלע רך יותר. סמוך לתחתית המפל, נובע מעין עונתי. בהמשך הנחל עוד שני מפלים, גובה הגדול שבהם כ-50 מטרים. אורך הקניון כולו, עד ליציאתו מתחומי מצוק ההעתקים - כ-5 ק"מ.

יובלו החשוב של נחל חבר הוא נחל חולד. שמו של הנחל נגזר משמה של העיר חברון שהשתמר בשם הערבי "ואדי חברה". שם נוסף של הנחל הוא "ואדי אלחייאת" - נחל הנחשים.

במצוקי נחל חבר נמצאו ממצאים ארכאלוגיים חשובים, בשתי מערות: מערת האימה הנמצאת במצוק הדרומי של הנחל, ומערת האיגרות הנמצאת במצוק הצפוני. מעל שתי המערות נתגלו מחנות מצור רומיים. במערות עצמן נמצאו מסמכים וחפצים מתקופת מרד בר כוכבא, ושלדי אדם רבים - מאנשי בר כוכבא ומשפחותיהם. במערת האיגרות נמצא ארכיון מכתבים מסודר של אשה בשם בבתא בת שמעון, וכן נמצאו אגרות רבות שכתב שמעון בר כוכבא לפרנסי עין גדי מטעמו - יהונתן בן בעיה ומסבלה בן שמעון.

עצמות האנשים שנמצאו במערות נקברו בשנת 1982 על שפתו הצפונית של אפיק הנחל בטקס צבאי מלא ביוזמתו של הרב גורן.

נחל חצצון

נַחַל חַצְצוֹן הוא נחל במדבר יהודה שבישראל. הנחל יורד מ"חורבת סחבא", סמוך ליישוב מעלה עמוס, ונשפך לים המלח סמוך לקיבוץ מצפה שלם, מדרום לנחל דרגה ומצפון לנחל קדם.

נחל יעלים

נַחַל יְעֵלִים במדבר יהודה, יורד מהכניסה לעיר ערד, ונשפך לים המלח, כ-5 ק"מ צפונית לנחל בוקק ולמלונות ים המלח. אורכו כ-18 ק"מ, ושטח אגן ההיקוות שלו כ-53 ק"מ. מיובליו העיקריים - נחל חתרורים ונחל מורג.

הנחל יורד בקו הגבול הגאולוגי בין רמת הקירטון שבצפון מדבר יהודה, לבין המסלע של תצורת חתרורים האופינית לדרומו. ברמת המדבר ערוצו רדוד. עם הגיעו לבמת השוליים המזרחיים של מדבר יהודה, הוא נכנס לקו העתק שכיוונו צפון-דרום. כאן הוא משנה את כיוונו, ומתחיל לזרום צפונה כ-400 מטרים, בערוץ קניוני קטן, כ-20 מטר עומקו. בסוף הקניון, נמצא המפל הגדול - כ-120 מטר גובהו, המפל יוצר פרסת מצוקים רחבה - כחצי קילומטר. עם הצניחה במפל, משתחרר הנחל מקו ההעתק, וחוזר לזרום מזרחה, בקניון שאורכו כקילומטר אחד, ועומקו כ-300 מטר, אל ים המלח.

באחד מיובליו העליונים של הנחל, חפורה מאגורה (בריכה תת-קרקעית לאגירת מי גשמים) גדולה, נפחה כ-90 מ"ק. המאגורה נקראת על שם הנחל - מאגורת יעלים.

שמו של הנחל הוא תרגום של שמו הערבי - ואדי אום-בידון.

נחל ערוגות

נַחַל עֲרוּגוֹת הוא נחל איתן המנקז נחלים רבים במרכז מדבר יהודה. אורכו כ-46 ק"מ ויובליו העליונים מתחילים ממזרח לגוש עציון והר חברון ושפכו של הנחל מצפון לעין גדי.

נחל פרצים

נַחַל פְּרָצִים הוא נחל אכזב בדרום מדבר יהודה. מקורו של נחל פרצים במישור עמיעז אותו הוא מנקז, הוא זורם לכיוון צפון-מזרח, אורכו 5.5 ק"מ, בסופו הוא מצטרף לאגן ההיקוות של נחל חימר ונחל זוהר ונשפך לים המלח מצפון להר סדום.

נחל פרצים וערוציו מתחתרים לכל אורכם בתוך סלעי חוואר הלשון. המים שהתחתרו בסלע הרך חשפו קירות "מצוירים" פסים דקים ישרים ומסולסלים של סלעי משקע מעונות השנה המחזוריות שחלקן עברו קימוט גאולוגי. נקיק הנחל מגיע לעומק של כ-50 מטר ורוחבו מטרים אחדים.

נחל צאלים

נַחַל צֶאֱלִים (בערבית: وادِي السيّال- ואדי אַ-סֵיַּאל) הוא אחד מנחלי האכזב הגדולים ביותר בנחלי מדבר יהודה היורדים אל ים המלח, אורכו מתחילתו ועד לשפך הוא כ-32 ק"מ. שטח אגן הניקוז של הנחל, כ-287 קמ"ר, מנקז את אזור דרום מזרח הר חברון סמוך ליישוב מעון ממשיך מצפון לערד ונשפך לים המלח צפונית למצדה. מלבד גֵבֵי מים רבים, המתמלאים מדי שנה לאחר שטפונות גשמי החורף, נובעים בנחל ארבעה מעיינות.

נחל קדם

נַחַל קֶדֶם הוא מהקטנים בנחלי מדבר יהודה, מבחינת אורכו, כ-7 ק"מ, ומבחינת שטח אגן ההיקוות שלו כ-12 קמ"ר.

הנחל מתחיל את דרכו מצפון לרוג'ום א-נאקה, בעמק מדרום לראס א-שוקאף, ונשפך לים המלח כ-6 ק"מ מצפון לעין גדי. עד לבמת השוליים המזרחיים של מדבר יהודה הנחל רדוד והוא מתחתר בקירטון. עם הכניסה לבמת השוליים, הנחל מתחתר לעומק בערוץ גירני, ונוצרה לאורכו שורה של גבים קטנים, ולאחריהם המפל הגדול. גובהו של המפל כ-330 מטר, הוא הגבוה במפלי הארץ. המפל בנוי שתי מדרגות, וביניהן גומחה בקיר. בבסיס המפל מצוי גב גדול, אבל כיום הוא סתום בסחף. המפל יוצר פרסת מצוקים - מעין מפרץ במצוק ההעתקים, ברוחב של יותר מקילומטר. הנחל ממשיך לרדת בסדרה של מפלים נוספים (20, 8, 50 ו-30 מטר) אל חוף ים המלח. ערוצו התחתון של הנחל משופע במספר רב של מאובני אקסוגירה.

בנחל מצויים שני פרטים בוטניים נדירים: אלה אטלנטית באפיק העליון של הנחל, גובהה כ-6 מטרים, והיקפה כמטר אחד. במדבר יהודה ישנם רק שני עצי אלה אטלנטית. מעל המפל הגדול צומח עץ תאנה, היחיד במדבר יהודה, מחוץ לנאות מדבר.

שמו הערבי של נחל קדם הוא 'ואדי א-שוקאף', ומשמעותו 'נחל המצוקים'.

נחל קדרון

נַחַל קִדְרוֹן (בערבית ואדי אַ-נַאר) הוא נחל במדבר יהודה היורד מאזור העיר העתיקה בירושלים ונשפך לים המלח סמוך ליישוב אבנת מדרום לנחל קומראן ומצפון לנחל דרגה. אורכו של הנחל כ-34 ק"מ, ושטח אגן ההיקוות שלו כ-115 קמ"ר.

נחל קידרון כיום הוא אחד הנחלים המזוהמים בישראל. סיבת הזיהום היא שפכים, בעיקר של מזרח ירושלים, המוזרמים אל הנחל ללא טיהור או אחרי טיהור חלקי בלבד.[דרוש מקור]

נחל קנה (מדבר יהודה)

נַחַל קָנֶה (בערבית: ואדי אלעֻ'וֵיר שמשמעותו העמק הקטן), זורם בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה צפוני. שמו של הנחל ניתן לו על שם צמחי קנה מצוי הצומחים סביב עינות קנה בסמוך לשפך הנחל.

הנחל מתחיל כ-3.5 ק"מ מצפון-מערב למצוקי דרגות והוא יורד לכיוון מצוק ההעתקים, בדרכו עובר ומתחתר בסלע הקירטון הרך ובסלעי הגיר והדולומיט של המצוק, ונשפך לים המלח.

באזור המעבר בין רמת מדבר יהודה ומצוק העתקים, עובר בנחל שביל המחבר את מצוקי דרגות עם השביל הקדום שבין בקעת הורקניה וחורבת קומראן.

עינות צוקים

שְׁמּוּרַת עֵינוֹת צוּקִים (ערבית عين فشخة - "עין פשח'ה") היא שמורת טבע מוכרזת לאורך החוף הצפון-מערבי של ים המלח, דרומית לקיבוץ קלי"ה. אורכה של השמורה כ-6.5 ק"מ, והיא מחולקת לשלושה חלקים:

חלק צפוני המהווה שמורה סגורה (2,700 דונם).

חלק מרכזי הפתוח לקהל ובו מספר בריכות שכשוך ומתקני נופש (500 דונם).

חלק דרומי ("השמורה החבויה") בו ניתן לבקר במסגרת סיור מודרך בלבד (1,500 דונם).על פי רשות הטבע והגנים, זו השמורה הנמוכה בעולם.

קטורת הסמים

קטורת הסמים היא הקטרת של תערובת בשמים שנצטוו עליה הכהנים בתורה בספר שמות, פרק ל' להקטיר ממנה פעמיים בכל יום, פעם אחת בבוקר, ופעם נוספת בין הערביים. ההקטרה הייתה נעשית בהיכל בית המקדש על גבי מזבח הזהב.

כמו כן, הכהן הגדול היה מקטיר קטורת פעם אחת בשנה ביום הכיפורים בקדש הקדשים.

הקטורת הצטיינה בריחה החזק. חז"ל אף מספרים ש"עיזים שביריחו היו מתעטשות מריח הקטורת" ושכלות בירושלים לא היו צריכות לצאת מבושמות בשל ריחה החזק של הקטורת.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.