מכמתת

מִכְמְתָת או הַמִּכְמְתָת, היה יישוב בגבול נחלת השבטים אפרים ומנשה בתקופת המקרא. הוא מוזכר בספר יהושע:[1]

" וַיְהִי גְבוּל-מְנַשֶּׁה, מֵאָשֵׁר, הַמִּכְמְתָת, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי שְׁכֶם; וְהָלַךְ הַגְּבוּל אֶל-הַיָּמִין, אֶל יֹשְׁבֵי עֵין תַּפּוּחַ:"

בעת החדשה הוא זוהה בשני אתרים שונים:[2]

12 staemme israels heb
נחלות שבטי ישראל

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ ט"ז, ו; י"ז, ז
  2. ^ ראו: הערך: מכמתת, המכמתת, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 515.
BK virus

BK virus (בקיצור: BKV) הוא נגיף השייך לסוג נגיפי Polyomavirus. הנגיף בודד לראשונה בשנת 1971, מדגימת שתן של חולה מושתל כליה, שראשי התיבות של שמו היו BK.

הנגיף חולק דמיון מולקולרי וגנטי רב לשני נגיפים נוספים במשפחה: ‏JC virus ו-‏SV40.

ELISA

באימונולוגיה, ELISA או אלייזה (ראשי תיבות של: Enzyme-Linked Immunosorbent Assay) היא שיטה ביוכימית לגילוי נוכחות חלבונים או אנטיגן בדגימה. את הבדיקה מבצעים על ידי קשירת אנזים לנוגדן או לאנטיגן, הנצבע אחר כך בתגובה כימית.

באופן בסיסי הבדיקה מתבצעת על מצע קשיח, בדרך-כלל פלסטיק, אליו נספחים אנטיגנים (בדרך-כלל חלבונים). לאחר מכן נעשה שימוש בשני נוגדנים לפחות: נוגדן ראשון, הספציפי לאנטיגן מסוים ונוגדן שני, הנקשר לנוגדן הראשון ומוצמד לאנזים. כאשר סובסטרט בא במגע עם האנזים, מתרחשת תגובה כימית והוא משנה את צבעו וכך נותן אינדיקציה לנוכחות האנטיגן. הוספת חומצה חזקה כמו חומצה גופרתית מסיימת את התגובה. כמות הצבע שנוצרה נמדדת על ידי ספקטרופוטומטר באורך גל מתאים, בצורה זאת ניתן לקבוע אם אנטיגן מסוים קיים בדוגמה או לא (אנליזה איכותית) וכן לכמת אנטיגן ספציפי (אנליזה כמותית).

HPLC

בכימיה אנליטית ובביוכימיה, High Pressure/Performance Liquid Chromatography ובקיצור HPLC או כרומטוגרפיית נוזל בלחץ גבוה היא שיטה כרומטוגרפית להפרדת תערובות נוזליות, כלומר שיטה המאפשרת זיהוי וכימות תרכובות נוזליות בתערובת, באמצעות הפרדתן בזרימה במהירויות שונות בצינור אנכי (קולונה).

HPLC נחשבת לשיטה מדויקת שיכולה לאתר מרכיבים רבים (גם מאות מרכיבים) בבת-אחת, בריכוזים נמוכים מאוד. חסרונותיה הם עלות מיכשור גבוהה, וצורך מתמיד בתחזוקה. תודות ליתרונותיה השיטה משמשת בתעשיות שונות המשתמשות בתערובות בעלות מרכיבים רבים, כמו נפט וקפה, ובתעשיית התרופות שבה נדרש דיוק רב.

JC virus

JC virus (בקיצור: JCV) הוא נגיף השייך לסוג נגיפי Polyomavirus. הנגיף בודד לראשונה בשנת 1971, מרקמת מוח של אדם עם חולי מוח מתקדם רב-מוקדי (PML). ראשי התיבות של שם החולה היו JC, ומכאן שם הוירוס: "הוירוס של JC".

הנגיף חולק דמיון מולקולרי וגנטי רב לשני נגיפים נוספים במשפחה: BK virus ו-SV40.

אנטרופיה

בפיזיקה, אֶנְטְרוֹפּיה (מסומנת לרוב באות S) היא אחד הגדלים המאפיינים מערכת רבת חלקיקים, והיא מתארת את המידה בה מתקיים הכלל שאומר שלא ניתן להמיר את כל אנרגיית החום של מערכת סגורה לאנרגיה מכנית (החוק השני של התרמודינמיקה). לאור הרחבת המושג במכניקה הסטטיסטית, מקובל לחשוב על האנטרופיה כעל מידת האי־סדר של המערכת, או כעל מידת האקראיות בה.

מבחינה היסטורית, המונח אנטרופיה נקבע כמושג בתרמודינמיקה על ידי רודולף קלאוזיוס, מהמונח היווני המקביל (έντροπία). בהקשר זה, אנטרופיה היא פונקציית מצב המסייעת לתאר מעברי חום. כמו כן, מהחוק השני של התרמודינמיקה נובע כי תהליך אדיאבטי (כלומר, תהליך בו המערכת לא מחליפה חום עם הסביבה) המתקיים במערכת הוא הפיך אם ורק אם האנטרופיה של המערכת נשארת קבועה.

במכניקה הסטטיסטית, האנטרופיה מוגדרת עבור מצב מקרוסקופי מסוים כלוגריתם טבעי של מספר המצבים המיקרוסקופיים השונים בהם הוא מתקיים. הגדרה זו מספקת הסבר הסתברותי לחוק השני של התרמודינמיקה, היות שעבור מערכות גדולות מספיק, שתי ההגדרות לאנטרופיה מתלכדות. בהקשר הסטטיסטי, מקובל להבין אנטרופיה כמידת חוסר הסדר במערכת. עם זאת, הגדרה זו אינה מדויקת מספיק כדי לתאר את המושג כהלכה (ראו להלן).

אנטרופיה היא גודל אקסטנסיבי. כלומר, אם שתי מערכות זהות יאוחדו, ערך האנטרופיה של המערכת החדשה יהיה כפול מערך האנטרופיה של כל אחת מהמערכות המקוריות.

אנליזת רשתות חברתיות

אנליזת רשתות חברתיות (באנגלית: Social Network Analysis או SNA) הוא תהליך חקירת מבנים חברתיים דרך ראי של רשתות ושל תורת הגרפים. זהו תחום מחקר שמאפיין מבנים מרושתים במונחים של צמתים (באנגלית Nodes, המייצגים שחקנים חברתיים , אנשים או דברים ברחבי הרשת) ושל קשרים, סימנים וגשרים (יחסי גומלין או אינטראקציות) שמחברים ביניהם. מבנים חברתיים שמומחשים לעיתים תכופות באמצעות ניתוח הרשתות החברתיות כוללים רשתות חברתיות, הפצת ממים, רשתות הכרויות, תרשימי שיתוף-פעולה (collaboration graphs), קרבה, העברת מחלות, התפשטות מחלות מערכות יחסים מיניות. לרוב, נעזרים לצורך הצגת המידע בתרשים הנקרא 'סוציוגרם' בו הצמתים מוצגים כנקודות, ואילו הקשרים כקווים.

חקר הרשתות החברתיות התגלה ככלי מפתח בסוציולוגיה מודרנית.

לא רק זאת, אלא קיים אחריו מעקב ניכר גם מצד אנתרופולוגים, ביולוגים, דמוגרפים, חוקרי תקשורת, כלכלנים, גאוגרפים, היסטוריונים, מידענים, מומחים להתנהגות ארגונית, מומחים למדעי המדינה, פסיכולוגים חברתיים, מומחים למדעי ההתפתחות, בלשנים חברתיים, ומומחים למדעי המחשב, וכעת הוא מוצע לרבים ככלי לצרכן.

דרווין (יחידת מידה)

דרווין היא יחידת מידה המודדת שינויים אבולוציוניים במאגר גנים ונקראת על שם צ'ארלס דרווין אשר הגה את תורת האבולוציה בספרו מוצא המינים. המידה הוגדרה על ידי ג'ון הלדיין בשנת 1949. דרווין אחד פירושו שינוי של e (קרוב ל-2.718) בווריאציות של פנוטיפ במשך מיליון שנה. פנוטיפ לצורך זה יכול להיות לדוגמה אורך ממוצע של שן של חיה מסוימת, ומידת דרווין תקבע לפי קצב השינוי בממדי השן. כמובן מאליו, איברים שונים עשויים לתת מדידת דרווין שונה. עם זאת, באין גנום מפורש של אותו בעל חיים, אין שיטה טובה יותר להערכת שינוי בגנוטיפ מאשר השינוי בפנוטיפ.

המידה שימושית במיוחד בפלאונטולוגיה, בה שינויים אבולוציוניים גדולים מושווים בין מאובנים. כך, שהמידה מאפשרת לקבוע עד כמה גדול היה השינוי לאורך פרקי זמן גדולים.

האינפורמציה של פישר

בסטטיסטיקה ובתורת האינפורמציה, האינפורמציה של פישר (באנגלית: Fisher Information) היא פונקציה של פרמטר הקובע התפלגות, השווה לשונות של פונקציית הניקוד, על-פי אותו פרמטר. האינפורמציה של פישר מכמתת את ה"רגישות" של פונקציית ההתפלגות לשינויים ב-: שינויים גדולים יותר מעידים על רגישות גבוהה יותר, ולכן נושאים, כביכול, אינפורמציה רבה יותר.

בסטטיסטיקה בייסיאנית, ההתפלגות האסימפטוטית של השכיח האפוסטריורי תלויה בהתפלגות האפריורית רק דרך האינפורמציה של פישר. תפקידה של האינפורמציה של פישר בתאוריה האסימפטוטית של אומדי נראות מקסימלית הודגש על ידי הסטטיסטיקאי רונלד פישר. האינפורמציה של פישר משמשת גם בחישובו של Jeffreys prior, שמשמש בענף הסטטיסטיקה הבייסיאנית.

האינפורמציה של פישר משמשת בחישוב מטריצת השונות המשותפת (Covariance Matrix) של אומדי נראות מקסימלית. כחלק מזה, היא שימושית גם במבחני השערות כמו מבחן ואלד (Wald). חסם קרמר-ראו קובע שהשונות של כל אומד חסר הטיה לפרמטר חסומה מלמטה על ידי ההפכי של מדד האינפורמציה של פישר.

הימצאות

ברפואה, הימצאות (Prevalence) היא מדד לבחינת שכיחות מקרה באוכלוסייה, היא משמשת ככלי מחקר בתחום האפידמיולוגיה. ההימצאות מכמתת את שיעור האוכלוסייה הלוקה במחלה בפרק זמן מסוים ומספקת הערכה לסיכוי של אדם ללקות במחלה בפרק זמן זה.ההימצאות מושפעת ממספר המקרים החדשים במחלה ומהצטברות המקרים באוכלוסייה (תלויה בקצב הריפוי או התמותה מהמחלה).

ההימצאות מובעת על ידי היחס שבין מספר מקרי התחלואה בפרק זמן מוגדר לבין כלל האוכלוסייה באותו פרק הזמן. על מנת להבין בצורה קלה יותר את משמעות היחס המתקבל, נהוג להכפיל את היחס במספר קבוע הנקבע על-פי השכיחות הכללית של המקרה הנבדק (לדוגמה 10 למקרה מאוד שכיח, מיליון למקרה נדיר מאוד).

העלייה אל ההר

העליה אל ההר הוא קובץ מאמרים בעריכת אברהם שבות, גאוגרף ומתכנן אזורי ביהודה ושומרון, המסכם 28 שנות התנחלות. שבות היה בצוות ההתיישבות של גוש אמונים, במזכירות תנועת ההתיישבות שלה אמנה, וריכז את עבודת ועדת השרים להתיישבות, בראשות שר המדע והפיתוח, יובל נאמן. במשך 25 שנה, משנת 1967 עד לשנת 1992, הוקמו 136 יישובים ביהודה ושומרון.

זווית מגע

מערכות הכוללות מוצקים ונוזלים נמצאות בכל מקום, למשל קרקע ומים, מזון אבקה ומים, עיניים ודמעות, נייר ודיו, מייסבים ושמן, קיר וצבע, ועוד רבים. תהליך של הבאת נוזל כדי ליצור קשר עם משטח מוצק, המכונה הרטבה, משך תשומת הלב מדעית על פני יותר ממאתיים שנה. הרטבה מתרחשת בדרך כלל בסביבה שיכולה להיות מורכבת מגז או מנוזל כלשהו שלא ניתן לערבוב (immiscible) לכל אחד מהם ניתן לקרוא נוזל.

מערכות הרטבה מאופיינות בזווית מגע (ז"מ), אשר מוגדרת כזווית משיקה בין ממשק נוזל-גז ומשיק למשטח מוצק בזווית מגע בין מצב תלת פאזי. הגדרה זו מכמתת את יכולת הרטיבות של משטח מוצק על ידי נוזלים דרך משוואת יאנג. במערכת מסוימת של מוצקים, נוזל, והאדים בטמפרטורה ולחץ נתון יש זווית מגע בשיווי משקל ייחודית. היסטרזה של זווית מגע נמצאת בתווך בין ז"מ לנוזל המתקדם על המוצק לבין ז"מ לנוזל הנסוג על המוצק. זווית המגע בשיווי המשקל נמצאת בין ערכים אלה, וניתנת בעזרתם לחישוב. זווית מגע בשיווי המשקל משקפת את יחסי הכוחות של האינטראקציה בין המולקולרית בנוזל, מוצק, והאדים. זווית מגע נמוכה פירושו שהמוצק רטוב היטב על ידי נוזל (משטח מוצק הידרופילי). בזמן שזווית מגע גבוהה מעידה על העדפה ליצירת קשר מוצק נוזל (משטח מוצק הידרופובי). כאשר התהליך הוא סטטי אנו נדון בזווית מגע סטטית בשיווי משקל (זמ"ס). כאשר מדובר בתהליך איטי (קוואזיסטטי) ניתן להגיד בקירוב שמדובר בתהליך שנמצא בשווי משקל ונמדוד זמ"ס. כאשר נדון בתהליכים דינמיים למשל ציפוי מתכת נגדיר זווית מגע דינמית (זמ"ד).

סוגי זוויות מגע עיקריים:

ז"מ גאומטרי - ז"מ שמחושב באמצעות שיקולים גאומטריים בלבד, ללא קשר אם המערכת היא בשיווי המשקל. היא משמשת כמשתנה בלתי תלוי לחישוב כל מצבי אנרגיית גיבס האפשריים של המערכת. לדוגמה, עבור טיפה כדורית אקסיסימטרית (בהיעדר גרויטציה), הקשר מתמטי מיוצג כיחס של בסיס טיפה (rb) והנפח שלה (V).

זווית מגה אידיאלית – ז"מ מוגדרת כשווי משקל שהנוזל עושה עם משטח מוצק אידיאלי. משטח אידיאלי מוגדר כחלק, קשה, הומוגני כימי, לא מסיס ולא מגיב.

ז"מ בפועל - היא ז"מ בשיווי המשקל המקומי בנקודה על פני השטח מוצק שעשוי להיות מחוספס או הטרוגני כימי.

ז"מ נראית לעין (apparent) - היא ז"מ בשיווי משקל הנמדד בעזרת מיקרוסקופ על משטח מוצק שעשוי להיות מחוספס או הטרוגני כימי. הטופוגרפיה מפורטת של משטח מוצק מחוספס לא ניתנת לצפייה עם אמצעים אופטיים רגילים, לכן ז"מ מוגדרת בין משיק למשטח נוזל-נוזל ומשטח מוצק.

ז"מ לנוזל המתקדם על המוצק - היא ז"מ הגבוהה ביותר האפשרית שניתן להשיג במערכת הרטבה נתונה. בדרך כלל זה מתממש על ידי הגדלת היקף טיפה.

ז"מ לנוזל הנסוג על המוצק - היא ז"מ הנמוכה ביותר האפשרי שניתן להשיג למערכת הרטבה נתונה. בדרך כלל זה מתממש על ידי הקטנת היקף טיפה.

ז"מ דינמי – היא ז"מ הנמדדת כשיש תנועה היחסית בין נוזל ומוצק במהירויות ידועות. הערך שלה תלוי במהירות קו מגע.

מדדי הערכה למסווג דו-ערכי

בסטטיסטיקה ובמדעים, מדדי הערכה למסווג דו-ערכי (או: בינארי) מודדים את איכותו של מסווג, אם ידוע הסיווג הנכון.

מסווג דו-ערכי הוא אלגוריתם הממיין את הפריטים באוכלוסיית המדגם לאחת משתי קבוצות, בשאיפה להיות דומה עד כמה שניתן לסיווג הנכון שלהם. במקרים רבים, מסווג דו-ערכי נוצר כדי להבחין בין פריטים שיש להם תכונה מסוימת (או קבוצת תכונות) לבין פריטים שחסרים אותה, במטרה להעריך האם תופעה כזו או אחרת התרחשה. במובן זה, המסווג הוא מבחן.

נאמר שפריט הוא "חיובי" אם הוא עבר את המבחן, ו"שלילי" אם לא. למשל, בדיקה הסופרת את מספר תאי הדם הלבנים בדגימת דם, ומנסה לחזות (לפי כמות תאי הדם הלבנים) האם הנבדק חולה או בריא היא דוגמה למסווג דו-ערכי.

מסווגים דו-ערכיים נפוצים בתחומים רבים של המדע, ובהם: בדיקת השערות, אפידמיולוגיה, אחזור מידע, בקרת איכות, ועוד. בשל השוני הגדול בצרכים של כל אחד מהתחומים, נפוצים בהם מדדים שונים. כך, למשל, ברפואה נפוצים מדדי רגישות וסגוליות, ואילו בלמידה חישובית, המדדים הנפוצים הם דיוק וכיסוי.

מנהור (הנדסה אזרחית)

מנהור הוא פעילות של הנדסה אזרחית שמטרתה לחפור או ליצור מנהרה.

נחלת שבט מנשה

נחלת שבט מנשה עלתה בגורל "בית יוסף", לאחר נחלת שבט אפרים. נחלת שבט מנשה נחשבת לגדולה שבנחלאות השבטים. לשבט מנשה שתי נחלות: האחת בעבר הירדן המזרחי והשנייה בעבר הירדן המערבי. מושב בני השבט משתרע מהים התיכון עד הגלעד והר החרמון. ברכת משה התקיימה בהם: "וּמֵרֹאשׁ, הַרְרֵי-קֶדֶם; וּמִמֶּגֶד, גִּבְעוֹת עוֹלָם".

עכירות

עכירות (באנגלית: Turbidity) היא מדד בכימיה המבטא את צפיפות החלקיקים בתמיסה. העכירות גדלה ככל שצפיפות החלקיקים עולה.

עכירות היא תוצאה של פיזור אור. כדי שאור יתפזר, הגוף המפזר יהיה בגודל של חצי מאורך הגל המוקרן עליו. העין האנושית תקלוט עכירות רק בריכוז גבוה יחסית: עכירות נמוכה לא תיראה בעין בלתי מזוינת. כאשר עכירות בנוזל נראית לעין האנושית, פירוש הדבר שהחלקיקים בנוזל מפזרים אור בתחום האור הנראה.

עמק המכמתת

עמק הַמִּכְמְתָת (בערבית: סַהְל מַחְ'נֶה), הוא עמק פורה מדרום לעיר שכם. זהו עמק מישורי צר וארוך, שגובהו כ-500 מטרים מעל פני הים.

ביישוב המקראי מכמתת, שזיהוי מיקומו המדויק שנוי במחלוקת, עבר הגבול בין נחלת שבט מנשה לבין נחלת שבט אפרים. בין האתרים המצויים בעמק: קבר יוסף ו"בקעת עין סוכר" - לימים מחנה הפליטים עסכר. בזכות פוריותה, נזכרה בקעת עין סוכר כמקום שממנו הביאו את התבואה למנחת העומר בבית המקדש כאשר לא נמצאו שעורים במקום קרוב יותר לירושלים.

רדיומטריה

רדיומטריה היא תחום באופטיקה, העוסק במדידה של עוצמת אור. קיימות יחידות מידה רדיומטריות רבות, אשר מודדות תכונות שונות של האור. לדוגמה, עוצמת האור הכוללת הפוגעת במשטח היא גודל שונה מעוצמת האור ליחידת שטח הפוגעת במשטח.

בנוסף למדידה עצמה, רדיומטריה עוסקת גם בחישוב של מעבר קרינה במרחב, שכן גלאי אור מודד רק את העוצמה הכוללת של האור שפגעה בו, שקשורה באופן עקיף לגודל הרצוי. להשגת הגודל הרצוי תמיד נדרש חישוב, שהוא לעיתים מורכב ומכיל אי-וודאות רבה עקב תנאי הסביבה ומערכת המדידה.

מכשיר המודד עוצמת אור נקרא רדיומטר.

פוטומטריה היא תחום מקביל לרדיומטריה, שבו נמדדת עוצמת האור כפי שהיא נקלטת בעין אנושית. לכל יחידת מידה רדיומטרית קיימת יחידת מידה פוטומטרית מקבילה, אשר מודדת את אותו הגודל כאשר העוצמה משוקללת לפי העקומה הפוטופית, שהיא מכמתת את תגובת עין האדם. למעשה, מדידה פוטומטרית בהגדרתה מתייחסת רק לאור נראה ואינה מתייחסת כלל לשאר רכיבי האור.

מנקודת מבט רדיומטרית, מדידה פוטומטרית היא מדידה רדיומטרית מנוונת, שכן אין מידע על תלות העוצמה באורך הגל.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.