מכללת לוינסקי לחינוך

מכללת לוינסקי לחינוך היא המכללה העברית הראשונה להכשרת מורים. המכללה מציעה תוכניות לתואר ראשון בחינוך (.B.Ed) ותעודת הוראה, להסבת אקדמאים להוראה, לתואר שני בחינוך (M.Ed.) וכן, קורסים ייחודיים למורים ולגננות.

נכון לשנת 2017, למעלה מ-45,000 מורים ומחנכים הוכשרו במכללה - יותר מבכל מוסד לימודי בישראל.

מכללת לוינסקי לחינוך
לוינסקי
Lewinski012
נשיא פרופ' מיכל בלר
מיקום תל־אביב–יפו, ישראלישראל
קואורדינטות 32°08′15″N 34°47′50″E / 32.1375°N 34.7972°E
www.levinsky.ac.il
מכללת לוינסקי - מראה מבחוץ
מראה המכללה מבחוץ
תואר שני במכללת לוינסקי לחינוך 2014
טקס הענקת תארים במכללת לוינסקי לחינוך

היסטוריה

מכללת לוינסקי לחינוך נוסדה על ידי חברי תנועת חובבי ציון בשנת תרע"ג (אוקטובר 1912). המכללה נקראה בשם "בית המדרש למורות ביפו (מוסד חובבי ציון) לזכר א. ל. לוינסקי", ונודעה בשם "סמינר לוינסקי". ביום 31 באוקטובר 1982 קיבל המוסד, שנקרא אז בשם "המכללה לחינוך ע"ש לוינסקי", היתר לפתוח מוסד להשכלה גבוהה. המוסד קרוי על שמו של אלחנן לייב לוינסקי (1857-1911), סופר ועיתונאי ומראשוני אגודת חובבי ציון ברוסיה.

PikiWiki Israel 2129 Architecture of Israel בי
צילום קבוצתי של תלמידי מכללת לוינסקי עם ילדי גן הילדים בשנותיה המוקדמות, 1912-1938

בשנת 1913 פרצה מלחמת השפות. הסתדרות המורים ותלמידות הסמינר למורים עמדו בראש המאבק למען תחיית השפה העברית. באותה שנה, לוין קיפניס עלה לארץ ישראל והחל לימודי אמנות ב'בצלאל'. בהמשך דרכו לימד בסמינר לוינסקי מלאכת–יד.

בשנת 1938, במלאת 25 שנים לסמינר, חנכה עבורו עיריית תל אביב בניין חדש, ברחוב בן יהודה 195. הבניין שימש מאז כמשכנו הקבוע במשך 43 שנים. בסמוך לו נבנה בית הספר "לדוגמה" ע"ש הנרייטה סאלד, אשר שימש כבית ספר לאימונים ולהתנסות של תלמידי סמינר לוינסקי.

בשנת 1945 נפתח בית המדרש למורות וגננות גם בפני בנים ושמו שונה ל"בית המדרש למורים וגננות". נוסדה המדרשה למוזיקה בתל אביב, המוסד הראשון בארץ ישראל להכשרת מחנכים למוזיקה, על ידי ליאו קסטנברג.

בשנת 1957 החל "סמינר צה"ל" לפעול במסגרת סמינר לוינסקי. הוא נועד לחיילים בשירות סדיר, הלומדים בשעות הערב, ובא לענות על הצורך הגובר במורים, בעקבות העלייה הגדולה לישראל בשנותיה הראשונות של המדינה. הסמינר פעל במשך 11 שנים ומנה למעלה מ-1,200 בוגרים.

בשנת 1981 עבר סמינר לוינסקי לבניין החדש בקרית החינוך בצפון העיר. להקמתו היו שותפים משרד החינוך והתרבות ו"חטיבת הנשים של המגבית המאוחדת" בניו יורק, שהיא חברת–בת של הסוכנות היהודית. המדרשה למוזיקה התמזגה עם הסמינר. השם הרשמי שונה ל"מכללה ע"ש א.ל. לוינסקי". כעבור שנתיים, באישור המועצה להשכלה גבוהה, נקבע השם 'מכללת לוינסקי לחינוך'.

בשנת 1982 הוקם מרכז לוין קיפניס לספרות ילדים ומרכזי למידה פדגוגיים נוספים.

בשנת 1986 קיבלה המכללה מהמועצה להשכלה גבוהה הכרה מלאה והסמכה להעניק תואר 'בוגר חינוך בהוראה' (B.Ed.) בכל מסלולי ההכשרה ובכל מקצועות ההוראה הנלמדים במכללה. שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 1989 הוקם המסלול להסבה ולהסמכת אקדמאים להוראה.

בשנת 2003 קיבלה המכללה היתר והכרה מהמועצה להשכלה גבוהה ללימודי התואר האקדמי השני בהוראה (M.Ed.).

בשנת 2006 הוקמה רשות המחקר, ההערכה והפיתוח במכללה, גוף אקדמי-מחקרי המבצע מחקרים בתחום חינוך וחברה.

בשנת 2011 נפתחה תוכנית M.Teach לתואר שני ותעודת הוראה לבית הספר העל–יסודי.

בשנת 2012 חגגה מכללת לוינסקי לחינוך 100 שנים להיווסדה, זכתה בפרס קונסטנטינר לחינוך יהודי וחנכה את גלריית מכללת לוינסקי לאמנות עכשווית.

בשנת 2013 שונה המבנה האקדמי של המכללה והוקמו שלוש פקולטות: הפקולטה לחינוך, הפקולטה הרב-תחומית והפקולטה לחינוך מוזיקלי. בנוסף, תוכנית טיפול במוזיקה לתואר שני (M.A.A.T) אושרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

החל משנת 2015 קיבלה המכללה אישור לפתיחת מסלולים עם תזה בתוכניות: התואר השני לחינוך מוזיקלי, התואר השני בהוראה ולמידה ובתואר השני בחינוך לשוני בחברה רב-תרבותית[1].

המכללה הובילה את תהליך האקדמיזציה של הכשרת המורים והראשונה שקיבלה הכרה אקדמית מלאה בכל מסלולי ההכשרה.

חזון המכללה

מכללת לוינסקי לחינוך היא מוסד אקדמי ישראלי ותיק ומוביל, המעצב את פני החינוך והחברה. המכללה מאפשרת נגישות להשכלה גבוהה איכותית, המטפחת אנשי חינוך רגישים, חושבים, חוקרים, מובילים, יוזמים, יצירתיים ופעילים בקהילה. מורים, אנשי חינוך ותומכי חינוך ימצאו במכללה בית להתפתחות מקצועית לאורך חייהם המקצועיים.

ערכים מכוננים

  • כבוד האדם וחירותו
  • נדיבות ורגישות תרבותית
  • יצירת ידע ושיתוף בידע
  • חופש אקדמי
  • כיבוד נכסי תרבות ומורשת

תוכניות הלימודים

תוכניות הלימודים של מכללת לוינסקי לחינוך משלבות בין התנסות פעילה, למידה עיונית ושימוש בטכנולוגיות מידע. כבר בשנת הלימודים הראשונה, הסטודנטים משתלבים בהתנסות מעשית בגנים או בבתי הספר בליווי של צוות מקצועי ומיומן מטעם המכללה. ההיכרות עם המציאות הבית ספרית לצד הכלים שרוכשים הסטודנטים במהלך לימודיהם הופכים אותם למאוד מבוקשים על ידי המסגרות החינוכיות השונות. כ- 90% מבוגרי המכללה נקלטים במערכת החינוך.

במסגרת המכללה פועל גן ילדים ייחודי, היחיד מסוגו בישראל, שבמסגרתו מתנסים הסטודנטים בהוראה והילדים מקיימים מפגש יום – יומי עם סביבה עתירת גרויים. בנוסף פועל במכללה "בית הספר לחינוך מוזיקלי" (לשעבר, "המדרשה למוזיקה"), המוסד האקדמי היחיד בישראל להכשרת מורים למוזיקה. עד 2013 פעל במסגרת זאת גם "בית הספר לשירת מקהלה על שם גרי ברתיני"[2].

המכללה מפעילה גם "מכינה קדם אקדמית" המכינה נבחנים לבחינות הבגרות.

למכללה יש שלוחה באילת, בה מתקיימות חלק מתוכניות הלימודים.

פקולטות ותוכניות

במכללת לוינסקי לחינוך פועלות שלוש פקולטות, בהן מתקיימים לימודים אקדמיים בתוכניות ובחוגים המוצעים במכללה:

  • הפקולטה לחינוך
  • הפקולטה הרב-תחומית
  • הפקולטה לחינוך מוזיקלי
סטודנטית בספריית מכללת לוינסקי
סטודנטית בספריית מכללת לוינסקי לחינוך

המכללה מציעה מגוון תוכניות ללימודים אקדמיים: לתואר ראשון בחינוך, לתואר שני, להסבת אקדמאים וכן מכינה ייעודית להוראה (טרום תואר) לצד תוכניות וקורסים הפתוחים לקהל הרחב.

  • תואר ראשון בחינוך לגיל הרך
  • תואר ראשון בחינוך מיוחד
  • תואר ראשון בחינוך מוזיקלי
  • תואר ראשון בחינוך לבית הספר היסודי – בהתמחויות מגוונות לבחירה
  • תואר ראשון לבית הספר העל-יסודי - בהתמחויות מגוונות לבחירה
  • תואר שני בהוראה ולמידה
  • תואר שני בחינוך מיוחד
  • תואר שני בחינוך לגיל הרך
  • תואר שני ותעודת הוראה M.Teach
  • תואר שני בחינוך לשוני בחברה רב-תרבותית
  • תואר שני בחינוך מוזיקלי (עם תזה)
  • תואר שני בטיפול (תרפיה) במוזיקה

נשיאת המכללה

החל מספטמבר 2015 מכהנת פרופ' מיכל בלר כנשיאת המכללה. פרופ' בלר היא מייסדת הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) ושימשה כמנכ"לית הרשות במשך שמונה שנים. בלר היא בעלת תואר שלישי (בהצטיינות יתרה) בפסיכולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותחום התמחותה העיקרי הוא מדידה והערכה בחינוך.

במשך כארבע שנים, עד לכניסתה לתפקיד מנכ"לית ראמ"ה, שימשה פרופ' בלר כמנהלת מחקר בכירה במחלקת המחקר והפיתוח של מכון המבחנים הגדול בעולם – (Educational Testing Service) ETS) בפרינסטון, ניו ג'רזי. קודם לכן הייתה חברת הסגל האקדמי בדרגת פרופסור חבר במחלקה לחינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, שם גם הקימה וניהלה את מרכז שה"ם, העוסק בשילוב טכנולוגיות בלמידה, ולפני כן עמדה במשך כשמונה שנים בראש "המרכז הארצי לבחינות ולהערכה" (מיסודן של האוניברסיטאות בישראל).

מרכזים

מרכז לוין קיפניס

המרכז הוקם ב-1982 על ידי משפחת קיפניס ומיועד לשוחרי ספרות הילדים והנוער. הוא מעניק שירותים לחוקרים, לתלמידי מחקר, למורים, לסטודנטים ולשוחרי ספרות ילדים. לוין קיפניס, חתן פרס ישראל, ראה חשיבות רבה בבניית מרכז מחקרי לספרות ילדים ובכך הוגשם חזונו[3].

רשות המחקר, ההערכה והפיתוח

סטודנטיות במעבדה - מכללת לוינסקי
סטודנטיות במעבדה במכללת לוינסקי לחינוך

חברי הצוות המחקרי ברשות המחקר, ההערכה והפיתוח במכללת לוינסקי לחינוך מבצעים מחקרים מסוגים שונים, בעיקר בתחום החינוך והחברה, שחלקם יזומים על ידו וחלקם מוזמנים בידי גורמים אחרים במכללה. במקרים רבים מתקיימים שיתופי פעולה מחקריים עם מרצים מתוך המכללה או עם גופים חיצוניים המבקשים לחקור סוגיות מתחום החינוך והחברה. מטרה מרכזית נוספת של הרשות היא פיתוח מקצועי-מחקרי של חברי הסגל האקדמי. מתוך כך נערכים ימי עיון מחקריים, פרויקטים ייחודיים, ייעוצים והכוונה למחקר ופיתוח פורום מחקר במכללה. יחידת ההערכה, הפועלת במסגרת הרשות, אחראית על הבטחת איכות אקדמית, על הערכת תוכניות לימודים ועל הערכת ההוראה במכללה (משובים וליווי של חברי סגל חדשים)[4].

מרכז מנעד

המרכז מציע אבחוני מת"ל (מערכת תפקודי למידה) לסטודנטים במכללה ומחוץ לה. המבחנים, שפותחו בסיוע ועדות מומחים של המרכז הארצי לבחינות והערכה, מבוססים על ידע תאורטי עדכני ונערכים בשפה (קריאה וכתיבה), בתפקודים כמותיים, בתפקודים קשביים, בזיכרון ובתפיסה חזותית והם מיועדים לאבחן ליקויי למידה ולמפותם על פי סוג הלקות. המרכז מספק המלצות להתאמות לפסיכומטרי וכן המלצות להתאמות במבחנים במסגרת לימודי התואר[5].

סטודנטיות בטקס סיום תואר ראשון מכללת לוינסקי 2014
סטודנטיות בטקס הענקת תארים במכללת לוינסקי לחינוך

מית"ר

מרכז תמיכה וייעוץ לסטודנטים עם צרכים מיוחדים, שנועד לסייע להם במהלך לימודיהם האקדמיים במכללה כחלק ממערך התמיכה לסטודנטים, הפועל מטעם משרד דקנית הסטודנטים.

המרכז הוקם מתוך אמונה כי בעזרת הדרכה, ליווי מקצועי ומתן תמיכה מתאימה יכול כל סטודנט בעל צרכים מיוחדים לשפר את המיומנויות האקדמיות שלו ולמצות את הפוטנציאל הטמון בו, וברוח זו הוא מציע סביבה תומכת, מבינה ומקבלת לסטודנטים אלה[6].

מרכז מהות (מורים, הורים ותקשורת)

מטרת המרכז היא ליצור שיתופי פעולה בחשיבה ובעשייה בין כל הגורמים הקשורים בחינוך: מורים, אנשי מערכות חינוך והורים. המרכז הרב-ארגוני הארצי הוקם בשנת 2002 ביוזמת המחלקה להורים, משפחה וקהילה באגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך ומכללת לוינסקי לחינוך, והוא משמש ככתובת לפיתוח תרבות זו של שותפות. בשנת 2009 הושק המרכז מחדש[7].

לקריאה נוספת

  • נעמי מדרשי, סמינר לוינסקי: סיפורו של הסמינר העברי הראשון, תל אביב: מכון מופ"ת, 2012
  • נעמי מדרשי (עורכת), מסלולים בהכשרת מורים 1958-2008, תל אביב, בהוצאת מכללת לוינסקי לחינוך, צבעונים הוצאה לאור
  • נעמי מדרשי (עורכת), פרוטוקולים מישיבות המורים, מכתבים ורשימות סמינר לוינסקי בשנים תרע"ב-תרצ"ט (1912-1939) (כרך א' + כרך ב'), בהוצאת מכללת לוינסקי

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ציוני דרך באתר מכללת לוינסקי
  2. ^ יון פדר, שירת מקהלה בישראל: זן בסכנת הכחדה, באתר ynet, 31 במרץ 2015
  3. ^ מרכז לוין קיפניס באתר מכללת לוינסקי
  4. ^ רשות המחקר, ההערכה והפיתוח באתר מכללת לוינסקי
  5. ^ מרכז מנעד באתר מכללת לוינסקי
  6. ^ מרכז מית"ר באתר מכללת לוינסקי
  7. ^ מרכז מהות באתר מכללת לוינסקי
אבנר הולצמן

אבנר הולצמן (נולד בו' בתשרי תשי"ז, 11 בספטמבר 1956) הוא חוקר ספרות ישראלי, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב; חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים; חבר-יועץ באקדמיה ללשון העברית.

אברהם רוכלי

ד"ר אברהם רוכלי (נולד ב-1931) הוא איש חינוך ישראלי. בין היתר, שימש ראש מכללת לוינסקי לחינוך, כיהן כחבר המועצה להשכלה גבוהה וכיו"ר ועדת השלוחות של המועצה להשכלה גבוהה ואף שימש מחזיק תיק החינוך ויו"ר ועדת החינוך במועצת רמת השרון.

במסגרת פעילותו במועצה להשכלה גבוהה ובמכללת לוינסקי קידם את הנגישות להשכלה גבוהה, עמל על פיתוח המכללות בישראל ותרם לאקדמיזציה של הכשרת המורים בישראל.

אייל באט

אייל באט (1966) הוא מלחין, פסנתרן ומעבד ישראלי.

אליהו הכהן

אליהו הכהן (נולד ב-22 במרץ 1935) הוא חוקר זמר עברי, מרצה בנושא ומגיש תוכניות ברדיו ובטלוויזיה בתחום. חתן פרס ישראל על מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת התשע"ג 2013.

דוד לוין (מחנך)

דוד צבי לוין (1878 – כ"ו בכסלו תשכ"א, 15 בדצמבר 1960) היה מחנך עברי ברוסיה ובישראל. מראשי רשת החינוך העברית הציונית "תרבות" במזרח אירופה, מורה בגימנסיה הרצליה, מנהל בית המדרש למורים ולגננות לוינסקי (1941–1952), יו"ר ונשיא הסתדרות המורים במשך שנים עד מותו.

הגר קדימה

הגר קדימה (נולדה ב-1957) היא מלחינה וציירת ישראלית אשר זכתה במספר פרסים בינלאומיים, האישה הראשונה בישראל שקיבלה תואר דוקטור בקומפוזיציה.

הכשרת מורים בישראל

הכשרת מורים בישראל נעשית במסלולים אחדים, המקנים את ההכשרה הבסיסית לעיסוק בהוראה:

מכללות אקדמיות לחינוך - מכללות המתמקדות בהכשרת מורים וגננות, ומעניקות לבוגריהן תואר ראשון.

בתי ספר לחינוך באוניברסיטאות - בתי ספר אלה מלמדים בוגרי אוניברסיטה לקבלת תעודת הוראה, בנוסף לתואר האקדמי.

הסבה להוראה - מסגרות המשמשות להסבה להוראה של יוצאי צה"ל ומערכת הביטחון ושל אקדמאים שלא מתחום החינוך.בהמשך להכשרה הבסיסית מתקיימות השתלמויות מגוונות למורים, להכשרתם בנושי הוראה ספציפיים ולהמשך התפתחותם המקצועית. מכון אחיה מפעיל מרכז להכשרת מורים בקהילת החינוך החרדית בישראל ומוביל את תחום הכשרת המורים לחינוך מיוחד ולילדים הסובלים מקשיי למידה.

הכשרת מורים נעשתה בארץ ישראל מתחילת המאה ה-20, במוסדות שנקראו "סמינר למורים" או "סמינר למורים וגננות". בשנות ה-90 של המאה ה-20 הפכו הסמינרים למורים בהדרגה למוסדות המעניקים תואר אקדמי (.B.Ed) לבוגריהם, ובהתאם לכך שונו שמות המוסדות כך שבמקום "סמינר" הם נקראים "מכללה" או "מכללה אקדמית".

חושו אחים חושו

חוּשׁוּ, אַחִים, חוּשׁוּ הוא שיר מאת יחיאל מיכל פינס, אשר חובר בירושלים בשנים 1882-‏1883, בראשית תקופת העלייה הראשונה. מילות השיר היו עיבוד ותירגום לעברית של שיר צבאי רוסי ולחן עממי. פינס חיבר את השיר לכבוד קבוצת החלוצים חברי תנועת ביל"ו, שבהם תמך ואותם עודד רעיונית וכלכלית.השיר נעשה אהוד מאוד בתודעה היישובית, ונחשב למייצג אופייני של הרעיון והמעש החלוצי הציוני בארץ ישראל, מאז תקופת העלייה הראשונה. ונהגו לשער אותו בחגיגות ובטקסים חגיגיים ביישוב ולאחר הקמת המדינה. זכה לביצועים רבים במאה ה-20 ובמאה ה-21.

חנינא קרצ'בסקי

חנינא קַרְצֶ'בְסקי (1877, פטרובקה, פלך בסרביה, האימפריה הרוסית – 20 בדצמבר 1925, ג' בטבת תרפ"ו), מלחין, מורה ומנצח, מאבות הזמר העברי.

יוסי ימפל

יוסי ימפל (נולד ב-1951) הוא מלחין, כותב דרמה, עורך רדיו, עוסק באלתור מוזיקלי, הדרכת הרכבים קוליים ותזמורתיים בדגש על העצמת המשמעות ואיש חינוך.

לאה קסן

לאה כ"ץ-קסן (נולדה ב-18 בינואר 1947) פרופסור מן המניין (אמריטה) באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ממייסדי המחלקה לעבודה סוציאלית ע"ש שפיצר בבן-גוריון, הייתה ראש המחלקה, ראש מועצת העובדים הסוציאליים, שימשה נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך וראש מועצת ראשי המכללות האקדמיות לחינוך (רמ"א).

לוינסקי

לוינסקי הוא שם משפחה יהודי ממוצא אירופאי. פירושו "בנו של לוי", "משבט לוי" או גרסה אירופית לשם "לוי". פירוש אחר לשם זה הוא "בנו של אריה" (ברוסית: לב = אריה).

האם התכוונתם ל...

מכון אבשלום

מכון אבשלום, ובשמו המלא: המכון לידיעת הארץ על שם חיים אבשלום, מיסודה של ההסתדרות הכללית, הוא מוסד הוראה למבוגרים ולצעירים, המשלב לימודי ארץ ישראל עם סיורים וטיולים בישראל.

תחילתו של מכון אבשלום הייתה בחוג לידיעת הארץ בשם "סביבתנו" שיסד יוסף ברסלבי (ברסלבסקי), מחוקרי ארץ ישראל הראשונים, בשנת 1938, יחד עם פרופ' שמואל אביצור (אז שמואל הנדלר), מגדולי החוקרים בתחום ידיעת הארץ, ראש המדור לידיעת הארץ בהסתדרות וחתן פרס ישראל, שהיה מנהלו הראשון של המכון.

בעזרת חוג "סביבתנו" החל שמואל אביצור לאסוף אוסף מוזיאוני של כלי עבודה ומתקני ייצור שהיה לימים גרעין של מוזיאון "אדם ועמלו" המצוי כיום במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב.

לאחר מותו של חיים אבשלום, עסקן מועצת פועלי תל אביב, בשנת 1952 החליטה ההסתדרות להקים מכון ללימודי ארץ ישראל לזכרו.

המכון נוסד בשנת 1952, ופתח את שעריו בסתיו 1953. הוא פעל בתחילה בבית ליסין בתל אביב ואחר כך עבר לבנין בית פעילי ההסתדרות שבו שוּכָּן גם מוזיאון "אדם ועמלו".

בשנת 1970 שולב באוניברסיטת תל אביב ליד החוג לגאוגרפיה, ובשנים 1970 - 1985 נוהל במשותף על ידי אוניברסיטת תל אביב והאגף לחינוך של ההסתדרות. אולם השותפות לא עלתה יפה והמכון פועל כיום בבניין מכללת לוינסקי לחינוך, בקרית החינוך של תל אביב.

גישתו של מכון אבשלום ללימודי ארץ ישראל היא כוללנית, ונושאי ההוראה בו נפרשים מנופי ארץ ישראל ועברה, דרך מרכיביהם השונים, ועד לנושאים עכשוויים של תרבות וחברה.

במכון אבשלום למדו במשך השנים אלפי תלמידים, בכל הגילאים, במגוון של מסלולים וקורסים ייחודיים בלימודי בוקר, אחה"צ וערב. הקורסים מועברים בידי מרצים וחוקרים בתחום, ומלווים בסיורים ומחנות (קמפוסים) חווייתיים.

הלימודים במכון אבשלום הם לשם הקניית ידע בלבד, ללא בחינות או הקניית תארים.

רבים מהבוגרים שסיימו מחזורי לימודים במכון ממשיכים בלימודי המשך, וכיום פועלות במכון כיתות המשך של תלמידים הלומדים ומסיירים יחד כבר 15 שנה ויותר. כמו כן, קיים פרויקט "חונכים" המגויסים מקרב התלמידים הוותיקים ומשמשים כמלווים לכל כיתות המכון.

על יד המכון פועל חוג לידיעת הארץ ("סביבתנו"), המופעל על ידי מתנדבים מקרב אגודת ידידי מכון אבשלום.

במלאת 50 שנה למכון אבשלום, אימץ המכון את אתר שבע טחנות שליד הירקון. אימוץ האתר היווה הוקרה למייסד המכון, הפרופ’ שמואל אביצור, שהיה בין היתר מומחה לנושא טחנות הקמח, וגם השקיע הרבה ממעייניו בחקר הירקון. מתנדבים מבין בוגרי המכון ותלמידיו מדריכים באתר בשבתות את הציבור בקורות המקום.

ספרות ילדים

סִפרות ילדים היא סוגה ספרותית המכוונת לגילאים צעירים, מגיל הינקות ועד ראשית גיל ההתבגרות. סוגה זאת מתאפיינת בשפה פשוטה יחסית, שמרנות בבחירת האמצעים הספרותיים (בפרט בשירה לילדים), שימוש בנושאים הקרובים לעולמם של הילדים, ולעיתים קרובות גם בתשתית דידקטית, כלומר שימוש בסיפור או בשיר כאמצעי לימודי או כאמצעי להעברת מסר חינוכי.

עזריאל נבו

עזריאל נבו (נולד ב-7 בינואר 1948) הוא תת-אלוף במילואים, כיהן כמזכיר הצבאי של ארבעה ראשי ממשלה: מנחם בגין, יצחק שמיר, שמעון פרס ויצחק רבין.

קסן

האם התכוונתם ל...

שוש סיטון

שוש (שושנה) סיטון (נולדה ב-28 בנובמבר 1950) היא חוקרת תרבות ישראל, מרצה בתחום הפילוסופיה של החינוך וההיסטוריה של החינוך העברי בארץ ישראל מראשית ההתיישבות הציונית.

שי כהן (מוזיקאי)

שי כהן (נולד ב-1968) הוא מוזיקאי, מלחין ומרצה ישראלי המשמש כיום כראש המגמה למוזיקה, טכנולוגיה ומדיה חזותית במחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר-אילן.

תעודת הוראה

תעודת הוראה היא תעודה הניתנת לאדם שלמד לעסוק בהוראה וסיים את ההכשרה העיונית וההכשרה המעשית הנחוצות. הלימודים לתעודת הוראה נעשים במכללות להכשרת מורים ובאוניברסיטאות, בשילוב עם לימודי תואר ראשון בחינוך או לאחר השלמת לימודים לתואר ראשון בתחום כלשהו, לשם הוראה בתחום זה. מסלול נוסף הוא הסבת אקדמאים להוראה. בעל תעודת הוראה נדרש להשלים שנת התמחות בהוראה בבית ספר, לשם קבלת רישיון לעיסוק בהוראה ממשרד החינוך.ההכשרה העיונית כוללת קורסים בהיבטים שונים של החינוך, ובהם פסיכולוגיה, סוציולוגיה, תאוריות למידה, תכנון לימודים והערכה. ההכשרה המעשית כוללת התנסות בהוראה, המלווה בחקר התנסות זו.

תוכניות הלימודים לתעודת הוראה כוללים מסלולים אחדים, מבחינת מסלול ההוראה המיועד (בית ספר יסודי, בית ספר תיכון, חינוך מיוחד) ומבחינת תחום ההוראה (מדעי החברה, מתמטיקה, היסטוריה, אנגלית וכו').

הלימודים לתעודת הוראה נמשכים שנה או שנתיים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.